Finished moving to MKDocs
This commit is contained in:
@@ -8,20 +8,22 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49794), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2560065)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49794), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2560065)
|
||||
|
||||
|
||||
^מקדש^ ^נאקסאן-סה,^ ^גאנגוון-דו,^ ^דרום^ ^קוריאה^
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_1-3_.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_1-3_.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf)
|
||||
|
||||
##מהו בודהיזם?
|
||||
## מהו בודהיזם?
|
||||
סביב הלמידה על בודהיזם מתעוררות כמה שאלות:
|
||||
|
||||
> מה בודהיסטים חושבים על?...
|
||||
|
||||
> האם בודהיזם הוא בכלל פילוסופיה?
|
||||
|
||||
> מדוע ללמוד על בודהיזם?
|
||||
|
||||
בודהיזם הוא מקשה גדולה - והתשובות שנקבל בין הזרמים והמקומות שונות מאוד. למעשה, הבודהיסטים אינם החשיבו את עצמם מעולם *בודהיסטים* - זהו מונח מערבי מאפיין. הרעיון שהבודהיסטים - המשתרעים על פני בערך שליש מכדור הארץ - הוא נאיבי. התפשטות הבודהיזם ארכה למעלה מאלף שנים, מהודו עד יפן, והתפיסה עברה בדרך שינויים רבים. ובכל זאת, ישנם כמה עקרונות בסיס משותפים.
|
||||
@@ -42,7 +44,7 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
|
||||
[^3]: המילה אינה מתארת היטב את המדיטציה. *בוננות* בעברית
|
||||
|
||||
|
||||
##עולם המחשבה ההודי
|
||||
## עולם המחשבה ההודי
|
||||
מקור עולם המחשבה ההודי שהצמיח את הבודהיזם הוא בערך 1500 לפנה"ס, אז מגיעים עמים נודדים - האריות[^4] (Aryana) ופולשים לתת היבשת ההודית. אנו יודעים על האירועים האלו מהוודות (Veda)[^5], הוראות פולחניות לביצוע קורבנות[^10]. ההוראות מתבססות על ההנחה כי העולם הוא מערכת דטרמיניסטית של נסיבות ותנאים, שניתן להבין ולתפעל; אם נציב את המזבח בצורה מסוימת, ונעלה קורבן מסוים עם לחשים מסוימים, נשלוט במציאות - נוריד גשם, נוליד ילדים וכו'[^7]. לאדם[^6] שהחזיק בוודות, אפוא, היה כוח רב, ואחריות גדולה. על אותם אנשים הוטל תפעול הקוסמוס - והם האמינו שאם לא יעשו מלאכתם כיאות, היקום ייחרב.
|
||||
|
||||
האלים ההודים היו חלק טבעי מהקוסמוס, ולא נעלה כמו האל המונותאיסטי. כשם שחוקי הטבע קובעים בלית ברירה את המתרחש בעולם (אם אפיל את הבקבוק הזה, אין לו ברירה אלא ליפול), לאלים יש חוקים מוחלטים - האדם שיתפעל את הוודות, יתפעל את האלים בלית ברירה.
|
||||
@@ -61,7 +63,7 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
|
||||
[^7]: המקום היחיד ביהדות שמחזיק תפיסה דומה היא הקבלה (ובעלי השם)
|
||||
[^10]: הכוונה אינה בהכרח קורבן פיזי של ממש, כמו בעל חיים
|
||||
|
||||
###המהפכה האופנישדית
|
||||
### המהפכה האופנישדית
|
||||
במאה ה6 לפני הספירה, התחוללה בהודו מהפכה שאת סיבותיה אנו מתקשים להסביר. תקופה זו אופיינה במהפכה מחשבתית, שגלומה בטקסטים המכונים האופנישדות (upanishad).
|
||||
מחוללי מהפכה זו ראו במכלול סביב הברהאמינים מעיין עבדות - אני אשלם לברהמין, אצפה בטקסים ומשהו ישתנה במציאות?
|
||||
|
||||
@@ -81,8 +83,8 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
|
||||
- מוקשה (נירוונה)
|
||||
איך משתחררים מהסמסרה? האופנישדות הציעו דרכים רבות לשחרור -שחלקן התפתחו לתפיסות אחרות, כמו הג'איניזם[^13] - אך הבודהיזם צמח על סמך ה*נירוונה* - השחרור. רק מי שמצליח להשתחרר *שובר* את מעגל הקיום, ויוצא ממנו. הבודהיזם ייחס סיכוי נמוך מאוד להיוולד כאדם - ולכן, עצם היותך אדם מעידה על הצטברות קארמה שמאפשרת היכרות עם הרעיון של להשתחרר. מי שיצליח לזהות את האמת המוחלטת באשר לקיום, בכך שיזהה את עצמו עם המוחלט, וימחק את הבידול בינו לבין היקום, הוא זה שישתחרר.
|
||||
|
||||
> אטמן = ברהאמן; עצמי = מוחלט
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
אטמן = ברהאמן; עצמי = מוחלט
|
||||
|
||||
[^8]: התפיסה ההודית האמינה בגלגול נשמות נצחי - הקיום ממשיך וממשיך, כל פעם בקיום חדש, בין שברהאמין ובין שחיה כלשהי.
|
||||
[^9]: Tapas - חום פנימי, שהוא עצמו הקורבן. החום הפנימי הזה הוא מעין עליונות על המציאות, שממנה הסגפנים שואפים להשתחרר.
|
||||
@@ -92,7 +94,7 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
|
||||
[^13]: התשובה של הג'איניזם היא, כדי לייצר כמה שפחות קארמה שלילית, היא לפעול כמה שפחות. כל צעד, כל פעולה הכי קטנה, פוגעת ביצורים חיים אחרים. הדרך המוחלטת של הג'איניסטים להשתחרר, היא פשוט לרעוב. הג'איניסטים הקיצוניים הולכים עם מסכות גדולות, כדי לא לנשום חרקים, ומטאטאים את הרצפה לפניהם כדי לא לדרוך על כלום. כל צורך שלנו - כמו לשתות או לשבת - מראה על קשר נסיבתי לעולם. אם עולה בכוחנו לגבור על הצרכים האלה, הרי שאנחנו לא קשורים לעולם - אנחנו משוחררים.
|
||||
[^14]: במסורת ההודית, מי שמחזיק את המעגל הוא *מארה* - השד המייצג את המוות ואת תלאות החיים. מארה אינו *רע*, כמו השטן - הוא התגלמות של כל הקשיים הקיומיים.
|
||||
|
||||
##הבודהה
|
||||
## הבודהה
|
||||
אנו יודעים מעט מאוד על הבודהה ההיסטורי. הבודהה לא כתב שום דבר - לא הוא ולא חסידיו הישירים. העדויות הראשונות לקיומו של הבודהה הם ממצאים ארכיאולוגים, שלא מעידים חד-משמעית על הבודהה - רק על כך שהיה חכם, משבט השקיאמוני, ואומרים שהוא השתחרר. עיקר הידע על הבודהה מגיע מאות שנים אחריו. בהודו, אין תרבות כתיבה היסטורית מפותחת, שלא כמו הסינים או המערביים שמתעדים בקדתחנות - בהודו, הסיפור מגמד את ההיסטוריה; עצם כתיבת המילה משחיתה אותה. באופן דומה, הפסלים הראשונים בדמותו של הבודהה הגיעו מאות שנים מאוחר יותר, בהשפעה ההליניסטית של כיבושי מוקדון. עד לאותה העת, המחשת דמותו של הבודהה הייתה אסורה.
|
||||
|
||||
הבודהה נולד בלומביני, כיום בשטח נפאל, בצפון מזרח תת היבשת ההודית. הוא הסתובב בחייו בסדרה של ערי-מדינה באיזור. השנים שבהם חי שנויות
|
||||
@@ -115,7 +117,7 @@ dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
|
||||
[^15]: הראשון הוא שמו הפרטי, השני הוא תואר (ככל הנראה 'נסיך'), והשלישי הוא *החכם לשבט השאקיה*.
|
||||
[^16]: סגפנות אופנישדות ביערות הייתה מאוד 'באופנה' באותה תקופה.
|
||||
|
||||
###הבודהה כשמשל
|
||||
### הבודהה כשמשל
|
||||
|
||||
כאמור, הסיפור של הבודהה הוא לא תיעוד היסטורי - אלא משל. מה הוא מנסה להגיד?
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-29T11:30:31.608Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
##אבידהארמה abhidharma
|
||||
## אבידהארמה abhidharma
|
||||
|
||||
האבידהארמה היא האסכולה הבודהיסטית המגובשת הראשונה - ומרגע שהתגבשה, כל שאר האסכולות והזרמים נוטים להתייחס אליה בהגותם.
|
||||
|
||||
@@ -26,7 +26,7 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:30:31.608Z
|
||||
המניע הראשון היה לקחת חלק בעולם הפילוסופי ההודי התוסס - שם, מבלי תורה פילוסופית עקבית, איש לא ייקח אותך ברצינות[^15].
|
||||
המניע השני הוא לייצר מדריך למדיטציה - כמו מעין פרוטוקול ניסוי - משום שבשלב הזה, אין כמובן את הבודהה עצמו אך גם לא את התלמידים שלו ולא את תלמידי התלמידים שלו. לכן, הם אנשי האבידהרמה מבקשים לכונן שיטה עקבית למדיטציה.
|
||||
|
||||
###מסורות אבידהרמיות
|
||||
### מסורות אבידהרמיות
|
||||
יש בידינו שני מסורות אבידהרמות ששרדו היום - התרוודה [Theravāda](https://en.wikipedia.org/wiki/Theravada), ששרדה בפאלי, והסרווסטיוודה [Sarvāstivāda](https://en.wikipedia.org/wiki/Sarvastivada) - ששרדה רק בסינית ובטיבטית. שתיהן ביקשו לכונן סדר בתפיסה הבודהיסטית, ונשענו, ציטטו ופנו לכתבים הקיימים.
|
||||
|
||||
בתורה האבידהארמות יש הרבה חורים, חוסרים ובעיות - אולי משום שחסרים לנו טקסטים, ואולי משום שהמהאינה גמזו אותם. הפתרונות של האבידהארמה, היכן שישנם, לרוב אינם מספקים.
|
||||
@@ -43,8 +43,8 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:30:31.608Z
|
||||
|
||||
הדהרמות מחולקות לכמה סוגים - **צ'יטה** (שכל, תודעה), **סטאסיקה** (אירועים מנטליים), **רופה** (חומר), ו**ניבאנה** (הכחדה, הפסקה). מלבד הניבאנה, כל הדהרמות הן מותנות ב[התהוות מותנית](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית). לכל סוג דהארמה יש עשרות דהארמות כלולות בתוכו - של רגשות, מצבי תודעה, חומרים וכדומה. המיפוי הזה נועד כדי לפרק ולהתמקד, ולהנחות את המודט בדרך הראויה (תתמקד ברגש כזה, תחפש תחושה כזו וכזו...).
|
||||
|
||||
> הקושי העיקרי של האבידהראמה הוא סביב מושג ה**Svabhava** - מהות עצמית, קיום מהותני. מצד אחד, הם רוצים להיפטר מהרעיון של המהות - הכל ריק - ומנגד, אם הכל ריק וחסר מהות - מה יש? האבידהראמה מנסה ליישב את הסתירה הזו בדרך אמצע. אלא שמתנגדי האבידהרמה טוענים, שעצם כינון הדהארמות הוא מהותני[^18] - ובכך מפספס את המטרה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הקושי העיקרי של האבידהראמה הוא סביב מושג ה**Svabhava** - מהות עצמית, קיום מהותני. מצד אחד, הם רוצים להיפטר מהרעיון של המהות - הכל ריק - ומנגד, אם הכל ריק וחסר מהות - מה יש? האבידהראמה מנסה ליישב את הסתירה הזו בדרך אמצע. אלא שמתנגדי האבידהרמה טוענים, שעצם כינון הדהארמות הוא מהותני[^18] - ובכך מפספס את המטרה.
|
||||
|
||||
התשובה של האבידהארמים היא שהדהראמה אינה נצחית - והיא מתקיימת לזמן קצרצר (שבריר שניה), מופיעה ונכחדת מרגע לרגע. כמו כן, הדהארמות הן מותנות ומתנות - דהארמה X מולידה דהארמה Y - ותמיד מופיעות בהרכב, ולא לבד. בשביל שמשהו יהיה סיבת עצמו עצמאי, ובלתי מותנה[^19]; הדהארמות, לשיטתם, לא עונות להגדרה זו.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -11,20 +11,24 @@ dateCreated: 2024-01-25T11:40:15.121Z
|
||||
ה**אני** הוא מושג שהבודהיזם שולל לחלוטין - שורש כל בעית הסבל.
|
||||
|
||||
|
||||
##האטמן האופנישדי
|
||||
## האטמן האופנישדי
|
||||
המושג האופנישדי לאני הוא **אטמן[^1]** - אך אינו מקביל לחלוטין לתפיסתנו את ה*אני*. הבודהיזם דוגל ב*אנאטמן* - שלילת האני.
|
||||
|
||||
> מסופר על שני חברים, אודאלאקה ובנו שבטאקטו. האב מבקש מהבן את פרי עץ הבניאן, ומבקש ממנו לפתוח את הפרי.
|
||||
|
||||
> הבן מציית, והאב שואל אותו - מה אתה רואה? הרבה זרעים, משיב הבן.
|
||||
|
||||
> האב מבקש מהבן לשבור את אחד הזרעים. הבן מציית, והאב שואל אותו - מה אתה רואה? כלום, משיב הבן.
|
||||
|
||||
> זאת משום, קובע האב, שישנה איזושהי מהות נסתרת, שאין בכוחנו לראות. בתוך הזרעים ישנה המהות הזו, וממנה העץ קיים. אותה המהות הנסתרת היא העצמי (אטמן), המוחלט, הרוח האלוהית שקיימת בהכל.
|
||||
|
||||
> אופנישד Chāngodya
|
||||
|
||||
אותו האטמן הוא *נצחי*, *מהותי*, *חמקמק*. זוהי תפיסה מוניסטית, שמזהה את ה*אטמן* עם ה*ברהמן* - המוחלט.
|
||||
|
||||
[^1]: *נשימה* בסאנסקריט. שימו לב להקבלה בין *נשימה* ל*נשמה*.
|
||||
|
||||
##האנאטמן הבודהיסטי
|
||||
## האנאטמן הבודהיסטי
|
||||
הבודהיזם, כאמור, *שולל* את האטמן הזה, את אותה המהות הנסתרת, שבה דגלו האופנישדים, ומציב כנגדו את ה*אנאטמן*.
|
||||
אותו *אין-אני*[^2] שולל את התפיסה של אני יציב, נפרד וקבוע, וטוען שההשקפה של 'אני' אינה מבוססת על מה שאנו רואים בעולם, אלא על ניתוח מושגי יבש ובלתי מוצדק. מתוקף מה, קובע הבודהיזם, אנו קובעים שיש אני?
|
||||
|
||||
@@ -48,8 +52,8 @@ dateCreated: 2024-01-25T11:40:15.121Z
|
||||
5. תודעה או מודעות ("ויג'ננה")
|
||||
זהו מקור אשליית ה*אני*: הדבר שמארגן את כל הסקנדות האחרות לכדי חוויה מודעת[^4]. **זהו לב ליבה של התפיסה הבודהיסטית**, הסבורה שאין *אני* קבוע, אלא דבר ארעי, רגעי, בלתי מהותי, שנוצר ומת בכל רגע עם כל שינוי. אין הכוונה שדברים מופיעים מעצמם - אלא שאין דבר בלתי-משתנה, שקיים בהכרח. אילו היה דבר שכזה, לא יכול להתרחש שינוי.
|
||||
|
||||
> **הסקנדות הן תיאורטיות** - פירוק יבש של ה"אני" שמאפשר לנו להבין את הארעיות. הבודהיזם אינו סבור שישנן סקנדות של ממש בעולם - זהו כלי תיאורטי שנועד לעזור לנו.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**הסקנדות הן תיאורטיות** - פירוק יבש של ה"אני" שמאפשר לנו להבין את הארעיות. הבודהיזם אינו סבור שישנן סקנדות של ממש בעולם - זהו כלי תיאורטי שנועד לעזור לנו.
|
||||
|
||||
מרגע שאנו מבינים שהאני הוא תהליך, ולא משהו קבוע ונצחי, אנו מבינים שאנו יכולים להשפיע על התהליך הזה ולשנות אותו.
|
||||
|
||||
@@ -67,14 +71,23 @@ dateCreated: 2024-01-25T11:40:15.121Z
|
||||
> ---
|
||||
>
|
||||
> - *אני מוכר כנגסנה*, משיב, *אך המילים אינן אלא כינוי, מושג, תואר עכשווי, שם בלבד - כיוון שלא ניתן לתפוס בן אדם אמיתי.*
|
||||
|
||||
> - *שמעו, 500 היוונים ו80,000 הנזירים!*, קובע מילינדה. *נגסנה אומר שאינו אדם אמיתי! איך אוכל להסכים לדבר כזה?*.
|
||||
|
||||
> - *האם הגעת לפה בכרכרה?*, שואל נגסנה את המלך. הלה משיב בחיוב.
|
||||
|
||||
> - *ומהי המרכבה? הציר? הגלגלים? המסגרת? מוט הדגל, האסל, או הדרבן?*. המלך משיב לכל אחד בשלילה - אף אחד מהדברים הללו לא ייקרא בנפרד כרכרה.
|
||||
|
||||
> - *האם ניתן לכנות את אוסף הרכיבים הזה ככרכרה?*, שואל נגסנה. לא, משיב המלך.
|
||||
|
||||
> - *האם הכרכרה נמצאת מחוץ למרכיבים שלה?*, שואל נגסנה. ודאי שלא, משיב המלך.
|
||||
|
||||
> - *כמה שאלות שלא אשאל*, קובע נגסנה, *לא אגלה את המרכבה. מהי הכרכרה האמיתית? האם הוד מלכותו שיקר?*
|
||||
|
||||
> - *לא שיקרתי*, קבע מילינדה. *בכל הדברים האלו, מתקיים הכינוי הזה 'כרכרה'*.
|
||||
|
||||
> - *כך בדיוק איתי*, אומר נגסנה. *בחלקי גופי ובחשמת המצרפים, מתרחש הכינוי הזה 'נגסנה'. אולם במציאות המוחלטת, לא ניתן לתפוס את הבן אדם הזה*.
|
||||
|
||||
> ---
|
||||
האדם, כמו הכרכרה, הוא בסך הכל עניין פונקציונלי - ולא דבר מוחלט - ושמנו אילו אלא תווית, שמאפשרת לנו להתנהל בעולם. לייחס לדבר ארעי כזה דבר קבוע - הוא מקור הסבל; הניסיון לקבע את האני, להגן עליו, לרצות אותו, להסביר אותו[^5]. האני הוא אשלייה, שהשחרור ממנה יקל על הסבל.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf)
|
||||
|
||||
**ארבע האמיתות הנאצלות** הן אמונה בסיסית בבודהיזם, חוצה פלגים ואזורים גיאוגרפיים[^17]. חרף המעמד הבסיסי שלהן, ארבע האמיתות אינן פשוטות כלל - הבודהה עצמו לא היה מתחיל בלימוד הארבע האמיתות - אלא תורה למתקדמים.
|
||||
|
||||
@@ -21,11 +21,17 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
אך מה *אינן* ארבע האמיתות הנאצלות?
|
||||
|
||||
> מסופר על אדם שביקש ללמוד עם הבודהה ברגע שהלה יענה לו על כמה שאלות חשובות:
|
||||
|
||||
> 1. האם העולם נצחי?
|
||||
|
||||
> 2. האם העולם אינסופי?
|
||||
|
||||
> 3. האם הגוף והנפש נבדלים?
|
||||
|
||||
> 4. האם הבודהה שורד את המוות?
|
||||
|
||||
> ---
|
||||
|
||||
> בתגובה, מושל אותו הבודהה לאדם הנורה מחץ מורעל. אם אסרב לטפל בך, הוא אומר, עד שלא תגיד לי איזה חץ פגע בך, מאיזו קשת, מהו המיתר ומהי הנוצה, באיזו זווית ומה שם הקשת? אם לא אטפל בך לפני כן, הרי תמות.
|
||||
|
||||
באותו האופן, הבודהה אינו מתיימר לענות על שאלות פילוסופיות כבדות משקל - אלא לסייע לאלו שסובלים, כעזרה ראשונה.
|
||||
@@ -34,10 +40,11 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
|
||||
[^17]: הפרשנות של ארבע האמיתות מזגזגת, אבל הבודהיסטים כולם מקבלים אותן.
|
||||
|
||||
##הסבל dukkha
|
||||
## הסבל dukkha
|
||||
|
||||
> זוהי האמת האצילה בדבר הסבל: לידה היא סבל, הזדקנות סבל, מוות הוא סבל, צער, יגון, כאב, מצוקה ואי-נוחות הם סבל; שהות במחיצת הבלתי נעים היא סבל, פרידה מהנעים היא סבל; לא לקבל את מה שאנו משתוקקים לו זהו סבל; בקיצור, **חמשת המצרפים** של ההיאחזות הם סבל.
|
||||
> ^גתין^ ^2014,^ ^81-2^
|
||||
|
||||
> *גתין^ ^2014,^ ^81-2*
|
||||
|
||||
ה**דוקה** היא מונח מסנסקריט שקשה לתרגם - סבל לא ממצה אותה. הדוקה היא כאב נפשי, פיזי, השתוקקות בלתי-נענית, חוסר סיפוק. דוקה היא ה*זץ* הפתאומי של הכאב שדורכים על מסמר; היא לשבת בכיסא נוח ולאכול משהו ולגלות שחסר *רק משהו קטן*; היא איזה דגדוג לצאת ולעשות משהו כמו לגלוש; היא לשבת במקום הכי נוח והכי מספק בבית שלך ובסופו של דבר להרגיש מיאוס. שבו במדיטציה בנחת מושלמת - כמה זמן תוכלו לשבת שם עד שתרגישו את הרצפה תחתיכם? זוהי *דוקה*.
|
||||
|
||||
@@ -52,11 +59,12 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
[^18]: גם כאן, הבודהה לא מוטרד משאלות מטאפיזיות כמו *למה המציאות פועלת בסבל* או *למה האדם חש סבל*.
|
||||
[^19]: הבודהה יוצא כאן כנגד הסגפנות האופנישדית; הכאב אינו מעלה או אמצעי, אלא פשוט כאב.
|
||||
|
||||
##ההשתוקקות trsnā
|
||||
## ההשתוקקות trsnā
|
||||
האמת השנייה היא **טרישנא** (השתוקקות,צמא), שגם היא מונח שקשה לתרגם; בסנסקריט מתארים את זה כצמא של אדם במדבר למים. ההשתוקקות היא התשוקה למה שרוצים, והדחייה של מה שלא רוצים.
|
||||
|
||||
> זוהי האמת האצילה בדבר מקורו של הסבל: הצמא להתהוות חוזרת ונשנית, הכרוך בהנאה ובהשתוקקות, ומתענג פעם על דבר זה ועם על דבר אחר, כלומר הצמא לאובייקטים של הנאות החושים, הצמא לקיום והצמא לאי קיום.
|
||||
> ^גתין,^ ^82^
|
||||
|
||||
> *גתין,^ ^82*
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -91,7 +99,7 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
[^21]: את הכלל הראשון למשל, אי-ההיאחזות באובייקטים, לא מטיף הבודהה לכולם - אלא לנזירים; חיי הפרישות הם אלו שבהם לא נאחזים באנשים - אך אם כולם היו נזירים, המין האנושי היה נכחד.
|
||||
[^22]: במסורת ה*זן* נוהגים להזכיר לתלמידים לעיתים תכופות כיצד הם נאחזים בבודהיזם. החיים במנזר די נוחים בסך הכל - ורואים כיצד התלמידים מתרגלים. כדי למנוע את זה, מדי פעם הנזירים מגרשים את התלמידים למנזרים אחרים: קח את הדברים שלך, לך עכשיו, ותמצא לך מנזר אחר.
|
||||
|
||||
##השחרור nirvana
|
||||
## השחרור nirvana
|
||||
> זוהי האמת האצילה בדבר הפסקתו של הסבל: דעיכתו והפסקתו החולטת של הצמא הזה, ויתור עליו, נטישה שלו, שחרור שלו
|
||||
^גתין,^ ^82^
|
||||
|
||||
@@ -109,7 +117,7 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
[^23]: *הקדושים* - אלו שהגיעו למקום שהגיע בודהה, מלבד בודהה עצמו.
|
||||
[^24]: מצב שמושג בצורה טבעית - ולא באמצעות סמים הזייתים, להם הבודהיזם מתנגד בתוקף מתוך אמונה שהמצב שהם יוצרים זמני ומלאכותי, ולא ניתן להטמיע בחיים השוטפים כמו התרגול והלמידה.
|
||||
|
||||
##הדרך mārga
|
||||
## הדרך mārga
|
||||
> זוהי האמת האצילה בדברך הדרך המובילה להפסקתו של הסבל: הדרך האצילה בת שמונה האיברים, כמלומר השקפה נכונה, כוונה נכונה, דיבור בנכון, מאמץ נכון, תשומת לב נכונה, וריכוז נכון"
|
||||
^גתין,^ ^82^
|
||||
|
||||
@@ -123,10 +131,10 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
| מוסר[^25] sīla | דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים ופרנסה נכונים |
|
||||
| ריכוז samādhi | מאמץ נכון, מודעות נכונה, ריכוז נכון |
|
||||
|
||||
###חוכמה
|
||||
### חוכמה
|
||||
החוכמה הבודהיסטית מבקשת להכיר את התפיסה הבודהיסטית, ואת מבנה התודעה והרגשות - להכיר מול מה אנו עומדים.
|
||||
|
||||
###מוסר
|
||||
### מוסר
|
||||
הדגש במוסר הבודהיסטי הוא על **הכוונה** - גם כשאנו מדברים דברי אמת, אם הכוונה שלי אינה נכונה (במטרה להרשים, או לגרום סבל), הרי שלא דיברתי דיבור נכון. הציווי הזה הוא כה קשה, עד שבמנזרים מסוימים נמנעים מלדבר כליל. כך גם לגבי הפעולה הנכונה: גם אם הועלתי לאחר, אך עשיתי זאת ממניע שגוי, לא פעלתי נכון. מנגד, גם אם פגעתי באחר, אך כוונתי הייתה טהורה, הרי שפעלתי נכון.
|
||||
|
||||
הדרך אינה מוחלטת, כמו בדתות המערב - אין קדושים ואין שטנים. המרשם הבודהיסטי הוא כמו תרופה - כלים שמנסים לעזור. אתה מתפרנס ממקצוע פוגעני - נסה לעשות משהו אחר; אתה מדבר עם אנשים אחרים - נסה לדבר נכון; למרות שיש מנזרים ותפיסות שלוקחים את זה לידי קיצון, ועושים מעט מאוד מחשש לפגוע (כמו הג'איניזם ההודי), המוסר הבודהיסטי הוא כלי מעשי - ולא אידאל.
|
||||
@@ -142,8 +150,8 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
|
||||
החלקים האלו בלתי נפרדים, וחייבים כולם לבוא יחד.
|
||||
|
||||
> [הדרשה על הנעת גלגל הדהרמה](https://www.tovana.org.il/article/4700)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
[הדרשה על הנעת גלגל הדהרמה](https://www.tovana.org.il/article/4700)
|
||||
|
||||
כאן יש השואלים -** אז מה הטעם בחיים שכאלה - בלי תשוקות, בלי עצמי, בלי מימוש עצמי - בלי אושר?** בשאלה הזו יש הנחה סמויה בתרבות המערבית, שמקדשת את העצמי ואת המרדף אחרי האושר. הבודהיזם לא מחזיק בתפיסה כזו - שהאושר והמימוש העצמי הם האידיאל - וקובע שהמרדף הזה מוביל להמון סבל[^26]. כל הרעיון הזה הוא כחלום, כהזיה, שלעולם אינו יכול להתממש.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
##מדיטציה bhavana
|
||||
## מדיטציה bhavana
|
||||
המדיטציה[^5], אבן דרך משמעותית בבודהיזם, אינה ייחודית לו; היא קיימת גם באיסלאם הסופי, בקונפיוציוניזם, בנצרות, בהינדוהיזם ואפילו ביהדות. בכולם היא מהווה מעיין התבוננות שקטה וקשובה באדם וברגשותיו.
|
||||
|
||||
אלא שבניגוד לשאר המסורות האלו, שם המדיטציה היא עניין די שולי, בבודהיזם היא משחקת תפקיד מפתח: היא סימן ההיכר של המסורת הבודהיסטית[^1]. המדיטציה חיונית לתפיסה הבודהיסטית: לא ייתכן שחרור בלא מדיטציה. היא הכלי העיקרי ששימש את הבודהה להגיע לתובנות שעל בסיסן בנה את התורה שלו[^2].
|
||||
@@ -17,8 +17,8 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
|
||||
|
||||
ישנה סברה כלשהי שהבודהיסטים יושבים כל היום במדיטציה - היא כמובן לא נכונה. הנזירים הבודהיסטים קוראים גם תפילות וסוטרות; תורמים מתנות לבודהה; חגים סביב אתרים בודהיסטים; ועוד אינספור פעולות דתיות. זאת משום שהישיבה הצורנית היא רק אחת הדרכים למדיטציה: כל הרכיבים האלו, כשהם נעשים בעוררות מודעות, כניסיון לתרגל ריכוז ודרך טובה - גם הם בהוואנה. ההתכוונות שלנו מאחורי הפעולה היא זו שהופכת אותה למדיטטיבית.
|
||||
|
||||
> מדיטיציה אינה רק ישיבה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
מדיטיציה אינה רק ישיבה.
|
||||
|
||||
> להימנע מלעשות רע, לעשות טוב ולטהר את התודעה - זו תורתם של הערים
|
||||
^דהמפדה^ ^183^
|
||||
@@ -31,7 +31,7 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
|
||||
הבודהיזם דוגל גם ביוגה[^9] - שימוש בגוף ובנשימה על מנת ליצור מצבי תודעה אחרים, שיטפחו את הנפש. ישנן, בגדול, שתי קטגוריות של מדיטציה בודהיסטית:
|
||||
|
||||
|
||||
###שלווה
|
||||
### שלווה
|
||||
|
||||
מדיטציית שלווה[^7] מבקשת *לעצור* את התודעה, לעצור או לפחות להאט את הזרם האסוציאטיבי הבלתי-פוסק. השאיפה היא להגיע לריכוז עמוק, תודעה אסופה - *סמהאדי*[^11].
|
||||
> זוהרת היא התודעה, נזירים, אולם לפעמים היא מזדהמת בזיהומוים שבאים מבחוץ. האדם הרגיל, נטול ההבנה, אינו יודע אותה כפי שהיא באמת
|
||||
@@ -49,16 +49,16 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
|
||||
|
||||
ככל שמתקדמים ברמות התודעה, אנחנו לא רוכשים *יותר* מהתכונות האלו - אלא מאבדים מהן. פסנתרן מתחיל, למשל, יצטרך לשבת בריכוז ולהתאמן, לזמן את המוטיבציה, לחוש את ההנאה - לעומת פסנתרן קונצרטים, שיכול פשוט לשבת ולנגן. עם הדרך לעבר הסמהאדי, מגיע הצמצום - נעלמת המחשבה המכוונת, תשומת הלב המתמשכת, העונג וההנאה - ונשארים רק עם הסמהאדי.
|
||||
|
||||
> ההשקטה של מדיטציית השלווה **אינה המטרה** - אלא האמצעי לסוג הבא של מדיטציה: הויפאסאנה
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
ההשקטה של מדיטציית השלווה **אינה המטרה** - אלא האמצעי לסוג הבא של מדיטציה: הויפאסאנה
|
||||
|
||||
####תודעה אסופה - סמהאדי
|
||||
#### תודעה אסופה - סמהאדי
|
||||
השאיפה במדיטציה הזו היא למצוא נוגדים לחמשת המזהמים[^10]: התשוקה לעונג החושי, סלידה ושנאה, קהות ולאות, אי-שקט ודאגה, וספק. היא מבקשת לעשות זאת בזכות ה*סמהאדי* - ריכוז עמוק באובייקט אחד - תכונה בסיסית של התודעה, ושהייה - נוכחות. היכולת שלנו לריכוז עמוק אמנם מולדת, אך חלשה ואינה מפותחת - ואנו שואפים לטפח אותה. האובייקט יכול להיות הנשימה, להבה של נר, או מחשבה. הכוונה היא לבצע אי-התניה, כדי שהתודעה תוכל לשהות באותה הנקודה בלי הפרעה. הבודהיסטים מאמינים שבשלב מסוים, התודעה לא רק מסוגלת להתרכז רק בדבר אחר - אלא להתרצות מדבר אחד. זו יכולת בסיסית ומהותית בבודהיזם.
|
||||
|
||||
####תודעה מרוכזת - סאטי
|
||||
#### תודעה מרוכזת - סאטי
|
||||
לעומת הסמהאדי, רכיב ה*סאטי* הוא הזיכרון הפעיל. היכן שהסמהאדי הוא *להיות מרוכז*, והסאטי הוא *לזכור להיות מרוכז*, מרגע לרגע.
|
||||
|
||||
###תובנה
|
||||
### תובנה
|
||||
מדיטציית תובנה[^8] - *ויפאסאנה* היא מדיטציה *אנליטית*. אחרי שהשגת את השליטה על התודעה עם ה*סמהאדי*, תוכל להתחיל לנתח איך הגוף שלך פועל, איך [12 החוליות](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית#12-החוליות) מעצבות אותך בכל רגע, איך הטבע והמציאות עובדים. תחילה, אנחנו מרכזים את התודעה - כמו קרן לייזר, או פנס - ואז אנו יכולים להשתמש בה להאיר את דרכי העולם, ולחקור - לראות איך הדברים עובדים.
|
||||
|
||||
המדיטציה עוסקת באמיתות המפתח של הבודהיזם:
|
||||
@@ -72,9 +72,10 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
|
||||
עכשיו דמיינו מה נוכל להבין בהסתכלות כזו על הגוף כולו - ואפילו רחוק יותר, על המחשבה.
|
||||
|
||||
> כפי שבנאי או שולייה של בנאי, הבוחן את ידית האיזמל שלו ורואה בה את טביעות אצבעותיו ואגודלו, אינו יודע עד כמה נשחקה הידית באותו היום או ביום הקודם או לפני כן, אולם הוא יודע כאשר נשחקת הפיסה האחרונה שלה - כך גם הנזיר שעוסק במדיטציה אינו יודע עד כמה נשחקו המזהמים באותו היום או ביום הקודם או לפני כן אולם משנשחקה הפיסה אחרונה \[שלהם\] אז הוא יודע.
|
||||
|
||||
> Anguttara Nikaya, גתין 231
|
||||
|
||||
###אמונה ואמון
|
||||
### אמונה ואמון
|
||||
יש הנחה במערב שהבודהיזם הוא דבר רציונלי גרידא. ראו את הסוטרה הזו:
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -87,8 +88,8 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
|
||||
|
||||
על סמך האומנה הזו, הבודהיזם מוצג כאמונה רציונלית - *מדוע שתאמין לי? נסה בעצמך!*. אולם, אסור להתעלם מיסוד האמונה - *שרהאדא*[^4] - שקיים בבודהיזם, ולעיתים מודחק במערב. האמונה בבודהיזם אינה רציונלית גרידא; אלו שעושים מדיטציה כי ראו את הבודהה זוכה להארה אינם עושים זאת בהכרח מתוך היקש לוגי - אלא גם ממשאלת לב. המדיטציה עצמה כרוכה במידה מסוימת של אמונה, ועובדת יותר טוב עם ביטחון בכך שהיא עובדת, שאינו בהכרח מושרש לוגית.
|
||||
|
||||
> המלצה: מדיטציית Satipatthana (במצגת)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
המלצה: מדיטציית Satipatthana (במצגת)
|
||||
|
||||
[^1]: חשבו על הדמות המייצגת של הנצרות - ישו הצלוב - לעומת זו של הבודהיזם - הבודהה יושב במדיטציה מתחת לעץ הבודהי וזוכה להארה. אפילו הייצוג הזה נובע מהשפעה הליניסטית, שפיסלה את בודהה - הסימן של הבודהיזם המוקדם היה רק מושב המדיטציה, עץ הבודהי.
|
||||
[^2]: שימו לב מקור הסמכותי במסורות האיסלאם, היהדות והנצרות - נביאים, אלים ומלאכים - לעומת הבודהיזם: התגלית של הבודהה, אדם רגיל, באמצעות התבוננות מדיטטיבית.
|
||||
|
||||
@@ -8,25 +8,25 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52710#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2707613)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52710#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2707613)
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור_1_.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור_1_.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##מה זה "זן"?
|
||||
## מה זה "זן"?
|
||||
|
||||
|
||||
###המערב פוגש את יפן
|
||||
### המערב פוגש את יפן
|
||||
**זן** הוא מונח נפוץ - האדם הסביר מהרחוב כנראה שמע את המילה. אבל מה זה בכלל *זן*? כיצד הוא הפך לכזה מותג במערב?
|
||||
|
||||
הזן הגיע מחילופי רעיונות בין המערב ליפן, בשלהי המאה ה19~תחילת המאה ה20. עד שנות ה60 של המאה ה19, יפן הייתה מדינת אי סגורה ופרימיטיבית - ברחובות עדיין הלכו עם חרבות ובקימונו. יפן נפתחת למערב בפתאומיות גמורה, ומפנימה במהרה את התרבות המערבית - המדע, הנשק, והרעיונות המערביים. ב1860, ברחובות הולכים סמוראים; ב1905, יפן מביסה את רוסיה, מעצמה מודרנית, במלחמה. תהליך התיעוש שלקח מאות שנים במערב הושלם ביפן בתוך חצי מאה.
|
||||
|
||||
ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, [הגל](/פילוסופיה/הגל) וכדומה - מבלי שהם מכירים את [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כ*אור*, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה *אוריינטליזם*.
|
||||
|
||||
###אוריינטליזם ואוקסידנטליזם
|
||||
### אוריינטליזם ואוקסידנטליזם
|
||||
|
||||
אולם, היפנים ממהרים לזהות את הבעיות בהגות המערבית.
|
||||
|
||||
@@ -38,7 +38,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
|
||||
זן[^1].
|
||||
|
||||
###זן והתרבות המודרנית
|
||||
### זן והתרבות המודרנית
|
||||
בשנות ה50-60 של המאה ה20, הילדים שנולדים אחרי המלחמות מורדים בערכי הורים הבורגנים, במהפכת תרבות-הנגד (Counter-Culture) האמריקנית. לצד פסיכדליה ורוקנרול, האמריקנים הצעירים מוצאים את המזרח, ואת הזן, דרך ספרות[^2] ומסעות במזרח. הספרים מצאו את הרוחנית בפעולות יומיומיות, טמאות לכאורה, כמו נוודות ואחזקת אופנוע. הזן לא מכיר ב*קדוש* ו*טמא*, ובאמצעות שילובו בהגות המערבית, המיזוג הזה מוצא את הרוחניות בדברים חדשים.
|
||||
|
||||
רובם המכריע של הסופרים האלה לא הכירו את תרבות הזן מעבר לכתביו של סוזוקי[^3] - לא היה להם ידע מעמיק של הרקע התרבותי של הזן[^4].
|
||||
@@ -52,7 +52,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
|
||||
##מקורות הזן
|
||||
## מקורות הזן
|
||||
|
||||
**זן** היא הגייה יפנית למילה *צ'אן* הסינית, שמגיעה מה*דהאייהנה (ג'האנה)* בסנסקריט (והגיעה ליפן מקוריאה כ*סאון* או *טיאן*).
|
||||
|
||||
@@ -66,7 +66,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
|
||||
1. לא מספיק לומר שההוגים היפנים, כמו זקני ציון כאלה, רקחו את הנוסחא המושלמת להיקלט במערב - משהו בזן דיבר לתנאים ולנסיבות שנוצרו במערב.
|
||||
|
||||
##הקשיים והמטרות בהשוואה לזן
|
||||
## הקשיים והמטרות בהשוואה לזן
|
||||
|
||||
הניסיון ללמוד זן *כמו שצריך* כחלק ממהלך של *פילוסופיה השוואתית* - שיח אמיתי ופורה בין זרמים פילוסופים - נתקל בחמישה קשיים עיקריים:
|
||||
|
||||
@@ -85,7 +85,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
|
||||
הרעיון בהשוואת הזרמים הוא לא ליצור פילוסופיה חדשה, עולמית - אלא להשפיע על הפילוסופים עצמם, וליצור דיאלוג, שפה חדשה, תפיסת עולם חדשה.
|
||||
|
||||
###האם זן הוא פילוסופיה? תרגיל בפילוסופיה השוואתית
|
||||
### האם זן הוא פילוסופיה? תרגיל בפילוסופיה השוואתית
|
||||
כדי להתנסות בפילוסופיה השוואתית, נשווה בזעיר-ענפין בין ההגות של [**D.T. Suzuki**](https://en.wikipedia.org/wiki/D._T._Suzuki) ו[Pierre Hadot](https://en.wikipedia.org/wiki/Pierre_Hadot).
|
||||
|
||||
נשאל את סוזוקי - *האם זן היא פילוסופיה?*, ולכך משיב
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-20T09:18:41.884Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nietzsche_and_zen_self-overcoming_without_-_andre_van_der_braak_extract.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nietzsche_and_zen_self-overcoming_without_-_andre_van_der_braak_extract.pdf)
|
||||
|
||||
## האמת כאימון
|
||||
הפילוסופיה של [ניטשה](https://en.wikipedia.org/wiki/Friedrich_Nietzsche) מתכתבת עמוקות עם תפיסת הזן, ברעיון ה**ניהיליזם האקטיבי** - התפיסה שדורשת לנהל את החיים כשדה-ניסוי, אימון בלתי-פוסק באמת - לא אמת חיצונית ומוחלטת אלא אמת *פנימית*. הערעור הבלתי-פוסק של אותה *אמת* יהפוך אותנו, אומר ניטשה, ל*מאסטרים של אמת*, היכולת להסתכל באומץ אל הריק, להבין שאין אמת מוחלטת ואובייקטיבית, ולהתמקד במקום באמת *אישית* - האמת *שלי*. מאסטרים שכאלה אי אפשר לגדל - אין שיטה כזו או אחרת - מאסטרים כאלה רק צומחים; ה*פעולה* שלהם היא אמת, והבחינה הבלתי-פוסקת שלהם היא *להיות אמיתי*.
|
||||
@@ -19,7 +19,7 @@ cowardice and flight from reality—the “ideal” . . . They are not free to k
|
||||
|
||||
התפיסה של ניטשה בזה לאידאלים, ולרלטיביזם - אין אמת מוחלטת, יש רק אמת דינאמית ומשתנה - אבל אמת בכל זאת, במלוא מובן המילה. זה לא שיש *אמת שלי* ו*אמת שלך* והן שוות ערך: יש את האמת השלי, שדורשת תיקוף וערעור מתמיד, ואם בתוכה האמת שלך שגויה - עליי להכיר בכך, לחיות את האמת שלי, לפעול לפי האמת שלי.
|
||||
|
||||
##האמת כדרך
|
||||
## האמת כדרך
|
||||
|
||||
המחשבה הניטשיאנית, כמו גם המחשבה הסינית, דוחים את הרעיון שישנו איזשהו *מסך עשן* שעלינו להסיר - כמו שטוענים במערב, ובפילוסופיה ההודית. הן לוקחות את ה*אמת* ככלי שימושי שמאפשר לנו לתפוס את המציאות - אנשים שלא מחפשים *אמת* אלא *דרך*, לא *מה נכון* אלא *מה עושים*. זוהי פילוסופיה של *חיפוש דרך*, לעומת פילוסופיה של *חיפוש אמת*. הרעיון הוא לא לחשוף איזשהו רובד נסתר של המציאות, אלא לאמץ את התפיסות שיאפשרו לי להתנהל בעולם דינאמי, משתנה ולא ברור. אין במציאות שום דבר רוחני, נסתר, עמוק - המציאות היא מה שדופק בדלת, והסינים וניטשה דורשים להתמודד איתה כפי שהיא מציגה את עצמה. זה לא לדעת *על* העולם, אלא השתתפות פעילה בעולם - ב*אמת*.
|
||||
|
||||
@@ -27,13 +27,14 @@ cowardice and flight from reality—the “ideal” . . . They are not free to k
|
||||
בתמצית, ללמוד ולחפש זה טוב ויפה, אבל המציאות דופקת בדלת, וצריך לדעת לשחות.
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
##לינג'י - האמת כאין
|
||||
## לינג'י - האמת כאין
|
||||
|
||||
> [טקסט - לינג'י-לו](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/linji_lu.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט - לינג'י-לו](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/linji_lu.pdf)
|
||||
|
||||
לינג'י ייקסואן (~866 לספירה) ייסד את אחד הרעיונות החשובים והדומיננטיים בזן -
|
||||
> There's no Buddha, no Dharma no practice, no enlightenment
|
||||
|
||||
> If you meet the Buddha, kill the Buddha
|
||||
|
||||
לינג'י כופר בזן כתורת שחרור, ואומר במקום ש*החיפוש הוא בעיה* - הוא מניח שיש איזה משהו בחוץ שחסר לנו.
|
||||
|
||||
@@ -13,8 +13,8 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
במסורת מודגש ה*kōan* (公案) - מקרה ציבורי - לרוב מעלליו של מורה עבר. המקרים האלו לרוב לא עובדים לפי חוקי הלוגיקה הרגילה, והתלמידים ההוגים בהם מתבקשים להכניס את עצמם לתסריט המוזר הזה.
|
||||
|
||||
|
||||
> מסופר על [נאן-שואן](https://en.wikipedia.org/wiki/Nanquan_Puyuan), מורו של ג'ושו, שפוגש שתי בנות במנזר שרבות על גור חתולים שמצאו. הוא דורש מהם, *אמרו מימרת זן - ותצילו את החתול*. הנזירים שותקים, ונאן-ושאן חותך את החתול לשניים.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
מסופר על [נאן-שואן](https://en.wikipedia.org/wiki/Nanquan_Puyuan), מורו של ג'ושו, שפוגש שתי בנות במנזר שרבות על גור חתולים שמצאו. הוא דורש מהם, *אמרו מימרת זן - ותצילו את החתול*. הנזירים שותקים, ונאן-ושאן חותך את החתול לשניים.
|
||||
|
||||
אלו משחקים מאוד מוזרים, שכופרים בכללי ההיגיון שלנו; תחשבו על זה - מורה זן, שמאמין בטבע-בודהה המתגלם בכל היצורים החיים, *חותך יצור חי במנזר בודהיסטי?* רק כדי להבליט נקודה?
|
||||
|
||||
@@ -22,23 +22,26 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
|
||||
> כשאינך חושב על טוב ואינך חושב על רע,
|
||||
|
||||
> הראה לי את פנייך המקוריים, בטרם נולדו אביך ואימך.
|
||||
>
|
||||
> עשרה ימים עסוקים בסידורים במנזר;
|
||||
|
||||
> חפשו אותי אם אתום רוצים בבית המרזחי, בית הזונות, או בשוק הדגים
|
||||
|
||||
> *איקיו, אנתולוגית ענן משוגע*
|
||||
|
||||
בניגוד לבודהיזם הקלאסי, שם הדברים האלו לא יעלו על הדעת, בכתבי הזן יש לו מעט דוגמאות כאלו. הם אפילו לא קשורות לאמיתות ההיסטוריות; בין אם נאן-שואן באמת חתך את החתול או לא, עצם הנוכחות שלהם בכתבים אומרת משהו[^1].
|
||||
|
||||
> המוכנות של הזן להפר חוקים נוצלה בעבר עם השלכות הרסניות. נזירים ומורים בכירים שיתפו פעולה באופן מלא עם [השלטון היפני הקיסרי האכזרי](https://en.wikipedia.org/wiki/Empire_of_Japan), שהתעמר באסיה במחצית הראשונה של המאה ה20: אם הורגים בתודעה שלווה, בלי שנאה, אין בעיה להרוג[^2]. ברייאן ויקטוריה כותב על כך בספרו [Zen at War](https://terebess.hu/zen/mesterek/vic.pdf)
|
||||
{.is-danger}
|
||||
!!! danger ""
|
||||
המוכנות של הזן להפר חוקים נוצלה בעבר עם השלכות הרסניות. נזירים ומורים בכירים שיתפו פעולה באופן מלא עם [השלטון היפני הקיסרי האכזרי](https://en.wikipedia.org/wiki/Empire_of_Japan), שהתעמר באסיה במחצית הראשונה של המאה ה20: אם הורגים בתודעה שלווה, בלי שנאה, אין בעיה להרוג[^2]. ברייאן ויקטוריה כותב על כך בספרו [Zen at War](https://terebess.hu/zen/mesterek/vic.pdf)
|
||||
|
||||
זו בעיה רווחת: היא קיימת בהיסטוריה, וקיימת בזן, ולעיתים יש לה השלכות איומות. איך אפשר לגשר בין הארה להיעדר מוסר?
|
||||
|
||||
##הרקע התרבותי של אתיקת זן
|
||||
## הרקע התרבותי של אתיקת זן
|
||||
|
||||
> [מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
|
||||
במאמרו, [תומס קסוליס](https://comparativestudies.osu.edu/people/kasulis.1), בקיא וטבול בתרבות מזרח אסיה, טוען שקשה מאוד להבין את המוסר של מסורת הזן מחוץ להקשרה התרבותי; המערב, הוא סבור, מעוות בשגגה את התפיסה הזו מתוך בורות להקשר התרבותי. אותו עיוות נובע מניסיון לייצא "ערכים" זניים למערב, ובכך לקרוע אותם מהרקע שלהם במערכות האתיקה הסיניות והיפניות, שקדמו לבודהיזם: הבודהיזם השתרש בהן, ונהפך לחלק מהמערכות האלו. ברקע שמתנקים את הזן משם ומנסים להעביר אותו למקום אחר, הדברים משתבשים.
|
||||
|
||||
@@ -54,12 +57,12 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
על כל הרקע הזה, אומר קאסוליס, אף אחד לא מדבר - למרות שזה מאוד מהותי לזן.
|
||||
|
||||
> הזן לא נטול אתיקה, כפי שפירשו אותו במערב, אומר קאסוליס - הוא לא נאלץ לפתח אתיקה, משום שכבר הייתה לו תשתית אתית קיימת, שקיבלה אותו והוא קיבל אותה. זכרו, הדאו והקונפוציוניזם היו *עתיקים* בעיניים סיניות: הבודהיזם לא בעט בדלת והתיימר לחנך אותם.
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
הזן לא נטול אתיקה, כפי שפירשו אותו במערב, אומר קאסוליס - הוא לא נאלץ לפתח אתיקה, משום שכבר הייתה לו תשתית אתית קיימת, שקיבלה אותו והוא קיבל אותה. זכרו, הדאו והקונפוציוניזם היו *עתיקים* בעיניים סיניות: הבודהיזם לא בעט בדלת והתיימר לחנך אותם.
|
||||
|
||||
##מוסר בודהיסטי
|
||||
## מוסר בודהיסטי
|
||||
|
||||
###Sīla
|
||||
### Sīla
|
||||
|
||||
התפיסה כלפי אנשי היומיום. היא כוללת חמישה חוקים:
|
||||
|
||||
@@ -71,18 +74,18 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
אלו לא ציווים במובן הדתי, אלא כללים שאני בוחר לדבוק בהם לחיים טובים יותר - כמו לעשות דיאטה: אף אחד לא מצמיד לך אקדח לרכה כדי שלא תאכל פחמימות - זה משהו שאתה רוצה לעשות כדי להיות בריא יותר. אנשי היומיום מחפשים תודעה טהורה יותר וקארמה טובה יותר, ולכן מתחייבים ל*שילה*. **מוטב להתחייב לחוקים האלה ולהפר אותם מאפשר לא להתחייב אליהם כלל** - עדיף לחטוא בגלידונית בדיאטה מאשר לא להיות בדיאטה בכלל.
|
||||
|
||||
###Vinaya
|
||||
### Vinaya
|
||||
|
||||
התפיסה כלפי הנזירים. זוהי מערכת חוקים מאוד מאוד מורכבת (277-311 חוקים בערך), שהם ציווים מחמירים - עבירה עליהם גוררת עונש. מתוקף ההתחייבות שלך כנזיר - וזה שלקחת את הביגוד, את האוכל ואת הלינה - אתה מתחייב לחוקים האלה, כמו מקום עבודה. החוקים האלו קשורים גם במקום ובמדינה שבה המנזר פועל - כמו חוקי הבית.
|
||||
|
||||
###戒律 Jielu
|
||||
### 戒律 Jielu
|
||||
|
||||
זן בודהיזם איחדו את שני החלקים האלה לכדי אתיקה מוסרית - *Virtue-Ethics* - שהופכים אותם גם לקונפוציוניסטים ודאויסטים טובים יותר: הבודהיזם שואב מהמסורות האלו באופן פעיל הרבה מהחוקים שלהן.
|
||||
|
||||
##אתיקת יושרה ואתיקת אינטימיות
|
||||
## אתיקת יושרה ואתיקת אינטימיות
|
||||
|
||||
> [מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
ומה קרה במערב? הדברים האלו נתלשו מהקשרם, ופתאום משמשים ל*המרדה* בנורמות הקיימות - כמו הנצרות והממסד - ונהפך לתרבות נגד! [*תהרוג את הבודהה*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות)? במערב לוקחים את זה *פשוטו כמשמעו* - **תהרוג את הבודהה!**[^3]
|
||||
@@ -91,7 +94,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
קאסוליס מציג שתי הבנות תרבותיות של אתיקה:
|
||||
|
||||
###יושרה
|
||||
### יושרה
|
||||
|
||||
זוהי האתיקה המערבית.
|
||||
|
||||
@@ -99,7 +102,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
ככה אנו גוזרים חוקים, זכויות, נורמות וכדומה.
|
||||
|
||||
###אינטימיות
|
||||
### אינטימיות
|
||||
|
||||
זוהי האתיקה הסינית, ובעיקר של ה[המהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה).
|
||||
|
||||
@@ -107,12 +110,13 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
הפעולה לא מונחית מטוב ורע, אסור או מותר, אלא מתוך מושכל ולא-מושכל (האם זה יביא טוב בעולם?).
|
||||
|
||||
> נגיד וקראתם את [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) עד 12 בלילה, חיות רעות שכמותכם, ועכשיו אתם נחים קצת מנוחת לוחמים - אתם גולשים באינטרנט ו, אוי לא, מישהו אמר משהו מטופש (אנשים הם מעצבנים). יש לי הרבה מה להגיד - זה מגניב, זה מצחיק, זה יספק אותי. אבל *האם זה מועיל?* האם זה יעשה משהו טוב בעולם? כנראה שלא. אנחנו לא מפרים שום חוק - נהפוכו, זו אפילו הנורמה - אבל אולי בכל זאת לא כדאי.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
נגיד וקראתם את [ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) עד 12 בלילה, חיות רעות שכמותכם, ועכשיו אתם נחים קצת מנוחת לוחמים - אתם גולשים באינטרנט ו, אוי לא, מישהו אמר משהו מטופש (אנשים הם מעצבנים). יש לי הרבה מה להגיד - זה מגניב, זה מצחיק, זה יספק אותי. אבל *האם זה מועיל?* האם זה יעשה משהו טוב בעולם? כנראה שלא. אנחנו לא מפרים שום חוק - נהפוכו, זו אפילו הנורמה - אבל אולי בכל זאת לא כדאי.
|
||||
|
||||
המוסר האינטימי מונחה מחמלה, ולא מציות; היא לא חד-חד ערכית, אלא מצבית ורבת שאלות. היא דורשת מאיתנו היענות למצב - לא *מה נכון לעשות*, אלא *מה נכון לעשות **עכשיו**?*.
|
||||
|
||||
> To directly know the pain (wisdom) is to feel the pain as one's own (compassion). There need to be no recourse to evalutating abstract or general moral principles or universal rights. Intimacy's ethics and its way of knowing are by this process intimately linked
|
||||
|
||||
> *Kasulis, 10*
|
||||
|
||||
העבודה האתית, אומר קאסוליס, היא לימוד ידיעה של האחר (ודרכו, את עצמנו). המושג היפני לאתיקה כזו היא *ג'יריריטה* - 自利利他 -
|
||||
@@ -123,39 +127,40 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
גישה של רווח לעצמי ורווח לאחר.
|
||||
|
||||
> **בודהיזם אינו אלטרואיזם**. האתיקה הבודהיסטית אינה נתינה לשם הנתינה, אלא מתוך אינטימיות המאמינה בתועלת הכלל - ירושה מהקונפוציוניזם.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**בודהיזם אינו אלטרואיזם**. האתיקה הבודהיסטית אינה נתינה לשם הנתינה, אלא מתוך אינטימיות המאמינה בתועלת הכלל - ירושה מהקונפוציוניזם.
|
||||
|
||||
[ביטול העצמי](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן) דורש, באופן מוזר, לקבל את האחר - שבינו לביני אין גבול, וסבלם הוא סבלי.
|
||||
|
||||
|
||||
##אתיקת זן במערב?
|
||||
## אתיקת זן במערב?
|
||||
|
||||
ועכשיו מה עלינו לעשות, שואל קאסוליס? האם על המערב לאמץ את ערכי הזן? אחת האמירות בזן היא לא לקבל אף אמירה; לקבל אותו היא סתירה מסוימת. ומהצד השני, האתיקה של האינטימיות לא תעזור לנו לכונן חברה עם משפט ויחסי מרות.
|
||||
|
||||
המפתח, אומר קאסוליס, היא לנוע בין שני הקצוות האלה - המוסר המערבי, המוחלט והסמכותני, והמוסר של הזן שמתבסס על היושרה והאינטימיות.
|
||||
|
||||
> ביפן, למשל, היה נהוג עד לא מזמן - ועד היום במקומות מסוימים - להשתמש באלימות פיזית אפילו במקומות עבודה - *למה לא הגשת לי את הדו"ח הזה??* (לאטמה). בסט הערכים של אתיקת האינטימיות, זה מקובל - במערכת היחסים בין הממונה לעובד. ואז כשהגיעו המערביים למנזרי הזן, למשל, והתחילו לשבת, פתאום הם לא היו מרוצים שמרביצים להם עם המקל, להפתעתם של המורים היפנים (זה חלק מהעניין!). היום נהוג לשים שלטים במקום של כל מודט שמסמן אם הוא מוכן או לא מוכן שיפוצצו אותו עם המקל, שזה היסטרי.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
ביפן, למשל, היה נהוג עד לא מזמן - ועד היום במקומות מסוימים - להשתמש באלימות פיזית אפילו במקומות עבודה - *למה לא הגשת לי את הדו"ח הזה??* (לאטמה). בסט הערכים של אתיקת האינטימיות, זה מקובל - במערכת היחסים בין הממונה לעובד. ואז כשהגיעו המערביים למנזרי הזן, למשל, והתחילו לשבת, פתאום הם לא היו מרוצים שמרביצים להם עם המקל, להפתעתם של המורים היפנים (זה חלק מהעניין!). היום נהוג לשים שלטים במקום של כל מודט שמסמן אם הוא מוכן או לא מוכן שיפוצצו אותו עם המקל, שזה היסטרי.
|
||||
|
||||
|
||||
> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/satori_and_the_moral_dimension_of_enlightenment.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/satori_and_the_moral_dimension_of_enlightenment.pdf)
|
||||
|
||||
רייט אומר, לאור [Zen at War](https://terebess.hu/zen/mesterek/vic.pdf), שבניגוד לתרבויות המערב, המוסר הבודהיסטי לא שיחק תפקיד חשוב בהתעוררות, וקומה מוסרית אינה הייתה חלק מאימון הזן.
|
||||
|
||||
רייט הולך צעד אחד מעבר לקאסוליס, וקובע כי הזן חייב להתפתח ולהשתנות בצורה אחרת. בכתבי הזן, הוא אומר, אין ממש דוגמאות להתנהגות מוסרית - להיפך: יש הרבה דוגמאות להתנהגות א-מוסרית[^4]. במקום זאת, הזן מדגיש את ההתעוררות הספפונטנית, הויתור על האני. החזקת עקרונות המוסר אינה לשם היות אדם מוסרי, אלא כאימון בויתור על החשיבה.
|
||||
|
||||
> בהרבה מסורות יש תרגול *מטה* - חמלה - שבו אתה מקדיש את האנרגיות הטובות מהמדיטציה שלך למעגלים הולכים ומתרחקים ממך של אנשים שסובלים - אני משפחה, חברים, מכרים, ועד למעגלים שממש עוינים לך, כתרגול בחמלה. **בזן אין תרגול כזה** - כי הוא מבקש לא לכפות על העולם מושגים כמו *חמלה*, אלא פשוט לפעול בו באופן ספונטני, בלי האגו - ובמידת מה בלי המוסר.
|
||||
> אפשר למשול את ההתעוררות ללטפס על בניין. רוב המסורות ידמו את זה לטיפוס איטי במדרגות - ליטוש הולך וגדל של ריכוז וחמלה, עד שמגיעים לגג. מסורת הזן תתקוף את היסודות - הבניין יקרוס והנה, אתה למעלה, זה לא משנה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
אפשר למשול את ההתעוררות ללטפס על בניין. רוב המסורות ידמו את זה לטיפוס איטי במדרגות - ליטוש הולך וגדל של ריכוז וחמלה, עד שמגיעים לגג. מסורת הזן תתקוף את היסודות - הבניין יקרוס והנה, אתה למעלה, זה לא משנה.
|
||||
|
||||
לאורך כל מסורת הזן, יש מתח בסיסי בין השמרנות, עקיפת 2,000 שנה של מסורת בודהיסטית[^5], וחדשנות - שיטות ומשלים שלא קשורים כלל לבודהיזם. אבל, רייט מקונן, הרס היסודות לא יעזור לכם להתמודד עם עולם התופעות - עם אנשים סובלים, חריגים, וכדומה. לכן, מציע קאסוליס, הכניסו פנימה קצת מוסר - חזרו בכל זאת לקרוא קצת מהייאנה, להולדתו של זן חדש ועמיד יותר. זוהי גישה מודעת היסטורית - ויש לא מעט עוקבי זן שמיישמים אותה.
|
||||
|
||||
##מוסר בודהיסטי?
|
||||
## מוסר בודהיסטי?
|
||||
|
||||
> [מאמר (פארק)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/park_a_mirror_is_for_reflection_-_jake_h._davis_extract.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר (פארק)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/park_a_mirror_is_for_reflection_-_jake_h._davis_extract.pdf)
|
||||
|
||||
ג'ין פארק, חוקרת בודהיזם קוריאני (*סאון*) חוקרת את אתיקת הבודהיזם מנקודת מבט אותה היא מכנה *אתיקת מתח* (Tension Ethics). בקוריאה, בניגוד ליפן ולסין, הזן דומיננטי לחלוטין, ולכן הוא ער ופועל גם בתחום המוסר. ג'ין מבקשת לבחון את היחס של הזן הקוריאני לאתיקה מנקודת מבט פוסט-מודרנית, וככה מבקשת להראות שיש אפשרות לאתיקה פוסט-מודרנית, גם במסורת הזן - שקרובה לה מאוד.
|
||||
|
||||
@@ -170,11 +175,13 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
ומה אפשר לעשות? פארק מקבלת את העמדה של דאמין קאוון (Damien Keown), שרואה במוסר הבודהיסטי [מוסר של סגולה טובה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה), ממש כמו אצל אריסטו. אך היכן שזה מתאפשר בבודהיזם הקדום ובמהייאנה, הרעיון של טיפוח של מירוק תכונות טובות פשוט לא תופס במסורת הזן - שמחפשת שמיטה וביטול העצמי. בזן לא מדברים על ה*פאראמיטות*, שש השלמויות המהייאניות.
|
||||
|
||||
> To learn the Buddha Way is to learn one's self. To learn one's self is to forget one's self. To forget one's self is to be confirmed by all dharmas. To be confirmed by all dharmas is to cast off one's body and mind and the bodies and minds of others as well. All trace of enlightenment disappears, and this traceless enlightenment continues on without end
|
||||
|
||||
> *דוגן, הקואן הגלוי* (現成公按)
|
||||
|
||||
איך מתמודדת פארק עם הפער הזה? דרך ההגות של מורה הזן [Wonhyo](https://en.wikipedia.org/wiki/Wonhyo) (원효) -
|
||||
|
||||
> הן כללי ההתנהגות והן העבירה עליהם מבוססים על סיבתיות והתנייה, \[קרי הם ריקים]. לכן, מי שחושב שבכלל שכלל התנהגות אינו קיים \[ברמה המוחלטת], כללי ההתנהגות אינם תקפים כלל, אותו אדם יאבד את כללי ההתנהגות לנצח. למרות שהוא לא מפר את הכללים על ידי חשיבה כזו. זאת מכיוון שאותו אדם מכחיש את הקיום היחסים (תופעתי) של ככלי ההתנהגות. באותו אופן, אם מישהו טוען שכללי ההתנהגות כן קיימים (ברמה מוחלטת), אף על פי שאותו אדם יכול לקיים את הכללים, על ידי קיום הכללים, אותו אדם מפר אותם. זאת מכיוון שאותו אדם מפר את המאפיינים האמיתיים של כללי ההתנהגות.
|
||||
|
||||
> *Wonhyo, 1979. p.1.585a*; trans. in Park, 2009, 416*
|
||||
|
||||
כללי התנהגות לא קיימים ברמה המוחלטת, וונהיו אומר - להרוג נמלה זה לא כמו להרוג אויב זה לא כמו להרוג בזדון זה לא כמו להרוג בשגגה. אבל אין פירוש הדבר שאין לכללים האלו תוקף - זו טעות מרה; תוקפם של הכללים כיחסיים עדיין עומד: כשם ש*אתה* תופעה, ו*אתה* יחסי, ככה גם הכללים - והם חלים גם עליך. ומנגד, אם אדם פועל מתוך גישה של כללי התנהגות מוחלטים - אל תהרוג כי אל תהרוג - הוא *עדיין* מפר את הכללים: להבין שזה יחסי זה חלק בלתי-נפרד מהעניין. *אל תהרוג* נועד לחמלה; אם מגיעים להרוג את כל החברים שלך ואתה מקבל את זה כי *היי, אסור להרוג* - פספסת את העניין!
|
||||
@@ -182,6 +189,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
[Pojo Chinul](https://en.wikipedia.org/wiki/Jinul) (보조지눌) הוא יורשו המודרני יותר של וונהיו, ואומר את הדבר הבא על תפיסת הזן -
|
||||
|
||||
> מתרגלים בזממנו טוענים לעתים קרובות, 'אם אדם מסוגל להתבונן בטבע הבודהה שלו בבירור, הנדר וההתנהגויות האלטרואיסטיות יתממשו באופן טבעי'. אני, לא סבור שזה המקרה. לראות בבירור את טבע הבודהה של האדם הוא להבין שיצורים חיים והבודהה שווים ושאין אפלי בין אין 'אני' לבין אחרים. עם זאת, אני חושש, שאם אדם לא יקיים את נדר החמלה, הוא יתנוון (יקפא) במצב של שלווה
|
||||
|
||||
> *Chinul, 1209\1979-1989, p.755b; Buswell, 1983, p.307*
|
||||
|
||||
בתמצית, להיות בודיסאטווה, אומרת פארק, זה לעזור לאחרים מבלי לייצר את ההכרה שאני עוזר לאחרים - כל הזמן לראות אחרים, אבל להיות מודע לזה שזה לא ממקום של התנסות, רחמים או עזרה עצמית. **הדבר הכי גרוע שבודהיסאטווה יכול לעשות**, אומרת פארק, **הוא להגדיר את עצמו כבודהיסאטווה**.
|
||||
|
||||
@@ -8,13 +8,13 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/the_human_body_as_a_boundary_symbol-_a_comparison_of_merleau-ponty_and_dōgen.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/___סטודנטים_זן_ופילוסופיה_מצגת_6.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/the_human_body_as_a_boundary_symbol-_a_comparison_of_merleau-ponty_and_dōgen.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/___סטודנטים_זן_ופילוסופיה_מצגת_6.pdf)
|
||||
|
||||
תפיסה פסיכולוגית-קוגניטיבית עכשווית היא **Embodied Congnition**, שטוענת כי התודעה לא קיימת כשלעצמה, אלא מתגלמת בגוף. זו תפיסה שמנסה לעמוד על הקשר הבלתי-נפרד בין גוף לתודעה - המוח, הגוף והסביבה - כמכלול אחד שיוצר *הכרה* (בניגוד לתפיסת הגוף-נפש העולה מ*הבעיה הפסיכופיזית*).
|
||||
|
||||
> **Embodied Cognition**: Congition, emotion and behavior are all embodied and embdedded in the brain, body, as well as the environment. They affect each other but emotion is primary, as emotion is a stronger mediator of cognition and behaviour
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**Embodied Cognition**: Congition, emotion and behavior are all embodied and embdedded in the brain, body, as well as the environment. They affect each other but emotion is primary, as emotion is a stronger mediator of cognition and behaviour
|
||||
|
||||
המבנה הפיזי של הגוף שלנו גורם לנו לחוות את המציאות בצורה מסוימת - שהופכת להיות חלק מאיתנו. התפיסה מתקוממת כנגד הרעיון של התודעה המבודדת, כמו ה[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fnref12) של דקארט, ורואה בהם דברים בלתי-נפרדים - איפה נגמרת התודעה, ומתחילה הסביבה?
|
||||
|
||||
@@ -30,6 +30,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
|
||||
מרלו כופר ברעיון של אמת פילוסופית שחוצה הקשרים ותרבויות, כמו שלרוב מחפשים בפילוסופיה המערבית, ומבקש להסתכל על הדברים בהקשרם - הגוף, התרבות, והסביבה כבלתי-נפרדים.
|
||||
|
||||
> Sensing, in contrast with knowing, is a living communication with the world that makes it present to us as the familiar place of our life
|
||||
|
||||
> *Phenemonology of Perception*, pp. 79/53
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -37,12 +38,12 @@ dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
|
||||
|
||||
עם חזרתו ליפן, לקיוטו, רצה דוגן ללמד את הקהל הרחב[^6] את המדיטציה הישובה, ה*זאזן*. הוא נתקל בהתנגדות אדירה (בעיקר ממסורת ה*טנדאי*). הוא נדחק למנזר מבודד ביפן ([*אייהייג'י*](https://en.wikipedia.org/wiki/Eihei-ji)), והפך אותו למרכז תרגול מוביל - הוא נחשב כך עד היום.
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=iqvtJIHKLyA) - החיים במנזר אייהייג'י
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=iqvtJIHKLyA) - החיים במנזר אייהייג'י
|
||||
|
||||
דוגן טוען ש[טבע הבודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה) מתגלם בגוף האנושי - אלא דבר שמצוי כאן ועכשיו - בגוף, בסביבה, בחוויה האנושית. רעיונו המהפכני של דוגן הוא שהתרגול הבודהיסטי, כשהוא נעשה נכון, הוא לא הכנה *לקראת* התעוררות - היא עצמה אשרור של ההתעוררות וטבע הבודהה, הקיימים בנו ממילא.
|
||||
|
||||
##היחס לגוף בבודהיזם
|
||||
## היחס לגוף בבודהיזם
|
||||
|
||||
ישנן לא מעט התייחסויות שליליות במסורת הבודהיסטית לגוף - כדבר שמעורר השתקקויות, שמפריע להתעוררות. אולם, ארז טוען (בניגוד לאולסון, כותב המאמר) שהיחס של הבודהיזם לגוף הוא יותר אמביוולנטי[^5].
|
||||
|
||||
@@ -50,12 +51,12 @@ dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##גוף וזמן
|
||||
## גוף וזמן
|
||||
|
||||
עבור דוגן, זמן איננו אלא רעיון - אין לנו היכולת לתפוס זמן מעבר לחוויה. פרחי הדובדבן אינם מציינים את האביב; פרחי הדובדבן *הם* האביב. הזמן הוא איזשהו מימד אשלייתי - אנו מייצרים ציר זמן וצופים דרכו על החיים מבחוץ - אבל, לפי דוגן, זו שגיאה; כל אחד מהמופעים שלנו הוא ביטוי של ה"זמן". במקום זמן, דוגן קורא לעסק הזה *זמן-מהות* 有時 (Uji)
|
||||
|
||||
> המלצה: [*A Tale for the Time Being*](https://en.wikipedia.org/wiki/A_Tale_for_the_Time_Being), רומן של סופרת יפנית שקשור בתפיסת הזמן הזו.
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה: [*A Tale for the Time Being*](https://en.wikipedia.org/wiki/A_Tale_for_the_Time_Being), רומן של סופרת יפנית שקשור בתפיסת הזמן הזו.
|
||||
|
||||
> Do not look upon time as ‘something that just flies away’: do not teach yourself that ‘flying away’ is simply how time functions. Were we to endow time with the property of ‘flying away’, there would undoubtedly be a gap left by the time that has flown. Should anyone have not yet heard teaching upon the principle expressed by the
|
||||
phrase ‘just for the time being’, he may still think of time only a ‘something which has gone away’. In short, everything whatsoever that exists in the whole universe is a series of instances of time
|
||||
@@ -81,9 +82,10 @@ our awakening to Truth. Our ‘entering the mud or going into deep water’ is l
|
||||
כל רגע ורגע הוא הוויה מצומצמת נבחנת - כמו אוסף כזה של מעגלים, מיקרוקוסמוס קטן משלו.
|
||||
|
||||
|
||||
##גוף ועולם
|
||||
## גוף ועולם
|
||||
|
||||
> The fundamental philosophical act \[is to]... return to the lived world beneath the objective world
|
||||
|
||||
> pp 83/57
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -98,8 +100,8 @@ our awakening to Truth. Our ‘entering the mud or going into deep water’ is l
|
||||
|
||||
פונטי סבור שהמנח הפיזי שלנו בעולם - איך אנחנו עומדים, לאיזה כיוון אנחנו פונים, וכו' - הוא רקע לכל חוויה תפיסתית.
|
||||
|
||||
> המלצה - [*What is it like to be a bat*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nagel_bat.pdf)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה - [*What is it like to be a bat*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nagel_bat.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
- חוש קינסתטי (Kinsthetic sense) וסכמת גוף
|
||||
@@ -128,20 +130,21 @@ our awakening to Truth. Our ‘entering the mud or going into deep water’ is l
|
||||
דוגן אומר -
|
||||
|
||||
> You should consider carefully that the Buddha-dharma has always maintained the thesis of the non-dual oneness of body and mind. Nevertheless, how can it be possible that while this body is born and dissolves, mind alone departs from body and escapes from arising and perishing? If there is a time when they are not, the Buddhist teaching must be false indeed.... you should see the truth that as all the Buddhas of the past, present and future are awakened and practice the Way, they do not leave out of our bodies and minds. To doubt this is already to slander them. As we reflect quietly upon this matter, it seems quite reasonable that our bodies and minds enact the Way…
|
||||
|
||||
> **Shōbōgenzō**
|
||||
|
||||
בסופו של דבר, אומר דוגן, הגוף-רוח שלנו הוא מה שמגלם את הדרך; אולם, כאן הוא גם נבדל ממרלו-פונטי.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##גוף וחלל
|
||||
## גוף וחלל
|
||||
|
||||
סארטר מבדיל בין *being-in-itself* ל*being-for-itself*[^7].
|
||||
|
||||
מרלו-פונטי בונה על הרעיון הזה וקובע כי, מצד אחד, הגוף אינו העולם. מנגד, הגוף הוא האמצעי היחיד שיש לנו לחוות את העולם, ודרכו התודעה מתעצבת על פי מה שהוא חווה. כמו שמים מתעצבים לפי הכלי שבהם הם נמצאים, כך גם התודעה מתעצבת לפי התודעה שלנו, והגוף מכתיב את העולם - הוא קובע מה גבוה, מה נמוך, מה ישנו ומה אינו, באופן דינאמי - ולהיפך: העולם מעצב את הגוף וקובע אותו. לחוות גוף זה לחוות את העולם - ולהיפך[^8].
|
||||
|
||||
> תחשבו על שמיעה. אין לנו נגישות אמיתית לצליל: קולות לא מגיעים למוח שלנו. קולות מרעידים את האוויר בגלי קול, שפוגעים באור התוף, שגורר עוררות חשמלית עצבית ומגיע, בסדרה של חומרים, למוח - אין למה שמגיע למוח שום קשר לצליל; המוח *מדמיין*, בעקבות הדבר הזה שמגיע, קולות. כמו שקוראים תווים - אם הקריאה חלקה, אתה *מסתכל* על התווים ו*שומע* צליל - העולם מכתיב את השמיעה, לא הצליל.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
תחשבו על שמיעה. אין לנו נגישות אמיתית לצליל: קולות לא מגיעים למוח שלנו. קולות מרעידים את האוויר בגלי קול, שפוגעים באור התוף, שגורר עוררות חשמלית עצבית ומגיע, בסדרה של חומרים, למוח - אין למה שמגיע למוח שום קשר לצליל; המוח *מדמיין*, בעקבות הדבר הזה שמגיע, קולות. כמו שקוראים תווים - אם הקריאה חלקה, אתה *מסתכל* על התווים ו*שומע* צליל - העולם מכתיב את השמיעה, לא הצליל.
|
||||
|
||||
|
||||
דוגן אומר -
|
||||
@@ -158,7 +161,7 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
תחשבו שאתם רואים הרים מרוחקים. איפה הם קיימים? הם לא יכולים להיות רק בראש שלי - הם גדולים מדי. הם לא יכולים להיות רק שם - הנה, אני תופס אותם. איפה אני נגמר וההרים מתחילים? אין באמת הפרדה ברורה, כמו שאנחנו נוטים לחשוב.
|
||||
|
||||
|
||||
##גוף ותפיסה
|
||||
## גוף ותפיסה
|
||||
|
||||
מרלו-פונטי כותב -
|
||||
|
||||
@@ -168,6 +171,7 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
ודוגן אומר -
|
||||
|
||||
> When even for a moment you express the Buddha’s seal by sitting upright in Samadhi the whole phenomenal world becomes the Buddha’s seal and the entire sky turns into enlightenment.
|
||||
|
||||
> *Shōbōgenzō*
|
||||
|
||||
דוגן סבור שלתודעה יש שלושה מצבי פעולה:
|
||||
@@ -185,17 +189,17 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
מצב זה הוא לא ראש ריק, בלי מחשבות (זה בלתי אפשרי), אלא מצב של תודעה סבילה - היא לא מציגה, דוחה, ושופטת מחשבות, אלא מניחה לדברים. זהו המצב המדיטטיבי שאנו מתרגלים בישיבה (只管打坐 - *Shikantaza* - merely seating). חוסר-ההתערבות הזו היא גילום טבע-הבודהה שלנו. כאן דוגן חולק על מרלו-פונטי - לטעמו, אין פיצול בכלל בין גוף לתודעה.
|
||||
|
||||
|
||||
##סיכום - מרלו-פונטי לעומת דוגן
|
||||
## סיכום - מרלו-פונטי לעומת דוגן
|
||||
|
||||
כשם שהדיאלוג בין מרלו-פונטי לדוגן מתקיים על גבול שבין פילוסופיה מזרחית למערביםת, הגוף שלנו הוא **סמן גבול** - בין חופש לשיעבוד. כיצורים המתגלמים בגוף, אנחנו לא לגמרי חופשיים ולא לגמרי כבולים. ההתגלמות שלנו מעניקה לנו אפשרות לחופש, סיכוי להיפטר מכפייה מעכבת, ויכולת יצירתיות מתמדת. האדם המצוי על הגבול חומק מסווג ומסגרת רגילים.
|
||||
|
||||
אדם כזה יכול, לפחות באופן פוטנציאלי, להתגבר על הבחנה מינים, על המקצבים הקוסמיים של חיים ומוות, על הקוטביות המרחבים בין פה ושם, על הקובטיות הזמנית של עבר ועתיד, על הניגוד האתי בין טוב לרע, על הדיכוטומיה של יחסי אנוש, וההבחנה השגרתית בין גוף לעצמי. אדם על-גבול, הוא מועמד אידיאלי לדיאלוג בין-תרבותי, פילוסופי. הבין לבין של האדם הזה מקנה לו את החופש להקשיב לשני הצדדים ולהחליט בעצמו.
|
||||
|
||||
|
||||
##זאזן כטקס
|
||||
## זאזן כטקס
|
||||
|
||||
> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/leighton-zazen-zenritual.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/מצגת_שיעור_8.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/leighton-zazen-zenritual.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/מצגת_שיעור_8.pdf)
|
||||
|
||||
טייגן דן לייטון, במאמרו, סוקר את הטקסיות שבמדיטציית הזן הישובה - זאזן (坐禅). טייגן כותב -
|
||||
|
||||
@@ -206,8 +210,8 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
התרגול בעולם הזן הוא *Shinkantaza* - *רק לשבת*. זהו מצב ה[ללא חשיבה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/גילום#גוף-ותפיסה) (非思量) של דוגן.
|
||||
|
||||
|
||||
> האם ה*זאזן* זוכה למעמד מיוחד לעומת שאר פעולות היומיום? בגדול, **כן**; הישיבה, לפי זאזן, היא *גילום הבודהה*. אתה רוצה להיות בודהה? פשוט תשב. ומהי מדיטציה טובה? מדיטציה שעשינו; עצם הנכונות מספיקה להיות בודהה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
האם ה*זאזן* זוכה למעמד מיוחד לעומת שאר פעולות היומיום? בגדול, **כן**; הישיבה, לפי זאזן, היא *גילום הבודהה*. אתה רוצה להיות בודהה? פשוט תשב. ומהי מדיטציה טובה? מדיטציה שעשינו; עצם הנכונות מספיקה להיות בודהה.
|
||||
|
||||
|
||||
> It is the seated Buddha that Buddha after Buddha and Patriarch after Patriarch have taken as their essential activity. Those who are Buddhas and Patriarchs have employed this essential activity... for it is the essential function
|
||||
@@ -216,14 +220,14 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
|
||||
היחס הזה מתבטא בעמדה של דוגן לגבי דרשות - הרצאות של מורה לתלמיד. התפיסה הרווחת היא שהמורה מעביר מחוכמתו לתלמיד - אבל דוגן חושב שעצם הנוכחות בהרצאה, ההקשבה לה, אינה נופלת במעמד שלה מלדעת את הידע הזה.
|
||||
|
||||
> [מאמר של ארז](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/joskovich2016.pdf) - הדרשה בעולם הזן.
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[מאמר של ארז](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/joskovich2016.pdf) - הדרשה בעולם הזן.
|
||||
|
||||
|
||||
במנזרי הזן, הטקסיות והכלים המוזיקליים הם שמנהלים את חיי היומיות - דיבור אסור למעט מטרות מעשיות, והנזירים ממעיטים בו ככל האפשר. הכלים הם חלק בלתי נפרד מהטקסים האלה - הגונג, הפעמונים ותופי הזן. הטקס הוא לא גילום של דמות מסוימת (כמו אצלנו בליל הסדר, למשל), אלא היות-בודהה חי, פועם ומתמשך.
|
||||
|
||||
> [מאמר נוסף של ארז](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/1a311cabca4800df743fca05b8cd64cad3bf.pdf) - המוזיקה והצליל בחיי הזן
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[מאמר נוסף של ארז](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/1a311cabca4800df743fca05b8cd64cad3bf.pdf) - המוזיקה והצליל בחיי הזן
|
||||
|
||||
בכדי להבין את הרעיונות האלה, עלינו לפנות למושג בודהיסטי אחר - ה[*טנטרה*](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/טנטרה).
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -11,6 +11,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z
|
||||
|
||||
|
||||
> The world is bound by passion, also by passion it is released
|
||||
|
||||
> *Hevajra Tantra*
|
||||
|
||||
כמו שה[מהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה) היא ה*מרכבה הגדולה* וה*הינאיאנה* היא המרכבה הקטנה, ה*ואג'ראיאנה* היא *הובלת חזיז הרעם*. המסורת הזו של בודהיזם מאוחר ואזוטרי כרוכה במגע בכל מיני דברים טמעים - גופות, לכלוך, ואי נוחות שמטרתם ליצור חוויה מאוד חזקה שתהווה "קיצור דרך" להארה - מצב שנקרא *טנטרה*.
|
||||
@@ -19,19 +20,19 @@ dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z
|
||||
|
||||
אם העולם כרוך בתשוקות, סבורה הטנטרה, אולי אפשר להשתמש ברעל הזה כדי להשתחרר.
|
||||
|
||||
##מנטרה, מודרה ומנדלה
|
||||
## מנטרה, מודרה ומנדלה
|
||||
|
||||
הגילום הטנטרי מתייחס לשלושה היבטים אנושיים: הגוף, התודעה והדיבור. הטנטרה אומרת שבאמצעות נוסחאות כאלה ואחרות האדם מסוגל לעורר בו חוויה של *המוחלט* - המציאות כמו שהיא - באמצעות השלושה האלה. ארז מתאר את זה כאילו ליקום יש איזשהו *תדר*, כמו כיוון מוזיקלי, שאפשר להתכוונן לפיו.
|
||||
|
||||
###מנטרה
|
||||
### מנטרה
|
||||
|
||||
ה**מנטרה** היא אמצעי להתכוונן לתדר הזה. לעיתים היא מאוד מוזיקלית, וחזרתית - זמזום של צליל או משפט שוב ושוב, והתמרה של תודעה בתהליך.
|
||||
|
||||
###מודרה
|
||||
### מודרה
|
||||
|
||||
ה**מודרה** הן תנוחות ידיים מאוד מסוימות, עם משמעות סמלית עמוקה - כמו תנועת צירוף הכפיים 🙏. המודרה היא לא רק בידיים - היא פעילות של כל הגוף, גיוס של התודעה. אפילו ישיבת הזאזן היא סוג של מודרה.
|
||||
|
||||
###מנדלה
|
||||
### מנדלה
|
||||
|
||||
ה**מנדלה** היא מעין מפה של התודעה, שקשורה בשכל. אלו ציורים מאוד מאוד מורכבים, מלאי דמויות והדפסים, שניתן ללמוד *לקרוא* - זו חלק מההכשרה הטנטרית. המפה הזו נטמעת בתודעה של התלמידים, והם מתחילים להתנהג לפיה.
|
||||
|
||||
@@ -39,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z
|
||||
|
||||
המנדלה היא דבר שנבנה הדרגתי ולאט. *דמיין לעצמך שיש הרבה פרחי לוטוס. בכל פרח לוטוס יש חמישה עלי כותרת. בכל עלה כותרת יושב הבודהה...*
|
||||
|
||||
##זן וטנטרה
|
||||
## זן וטנטרה
|
||||
|
||||
מה לזן ולטנטרה? למסורות יש הרבה דברים משותפים:
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/2___זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf), [מצגת (2)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/2___זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf), [מצגת (2)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf)
|
||||
|
||||
> **זן** (סינית: צ'או) הוא זרם בודהיסטי מאסכולת ה[מהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה) שהופיע לראשונה בסין של המאה ה6 והתגבש כתנועה בעל זהות עמצאית במאות 9-10[^1]
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**זן** (סינית: צ'או) הוא זרם בודהיסטי מאסכולת ה[מהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה) שהופיע לראשונה בסין של המאה ה6 והתגבש כתנועה בעל זהות עמצאית במאות 9-10[^1]
|
||||
|
||||
|
||||
בסין קמים מספר זרמים בודהיסטים, כמו הTiantai 天台 Huayan 華嚴 Panjiao 判教. כל אחד מהם מתמקד בסוטרות אחרות, כתבים אחרים, סדר אחר של ההגות הבודהיסטית הכתובה.
|
||||
@@ -28,8 +28,8 @@ dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z
|
||||
|
||||
הזן עובד על אותו העיקרון - התרגול חושף איכויות חדשות של התודעה, שהמורה משכלל ומכוון - אם הרגשת ככה וככה, עכשיו תתמקד בכזה וכזה.
|
||||
|
||||
> מכאן נובעת תפיסה מוטעית, שהבודהיזם הוא כמו פילוסופיה יבשה, שאפשר סתם לקרוא ולהבין; הזן הוא לא כזה - צריך לחיות ולתרגל אותו, בהבנה גופנית
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
מכאן נובעת תפיסה מוטעית, שהבודהיזם הוא כמו פילוסופיה יבשה, שאפשר סתם לקרוא ולהבין; הזן הוא לא כזה - צריך לחיות ולתרגל אותו, בהבנה גופנית
|
||||
|
||||
הזן, כזרם של המהייאנה, מתבסס על [תפיסת הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות). הוא כופר באפשרות של הבנה מוחלטת של המציאות באמצעות מודל כזה או אחר - השפה היא מושגית, והמהות מאחורי המושגים פשוט אינה שם. הכל משתנה - בהקשר שונה, ימין כבר לא ימין, שמאל כבר לא שמאל, ואם נלך ימינה מספיק נגיעה שמאלה - אין *ימיניות של הימין*. בתפיסה הזו, הבודהיזם מתהפך גם על עצמו - גם המושגים הבודהיסטים לוקים בכשל הזה: גם הנירוונה, הדוקהה והשאר הם מודלים יחסיים, ולא אמת לאמיתה. התפיסה הזו מובאת לידי קיצון בזן - ישנה מימרת זן שאומרת -
|
||||
|
||||
@@ -37,7 +37,7 @@ dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z
|
||||
|
||||
כל עוד יש לך מושג מסוים של בודהה, הוא גורר מושג של *אתה* - ושניהם יימנעו ממך להשתחרר, משום שהם מפרידים אותך מהשאר.
|
||||
|
||||
##תפיסת הריקות
|
||||
## תפיסת הריקות
|
||||
|
||||
> חומר אינו שונה מריקות, ריקות אינה שונה מחומר. זה שהנו חומר הוא ריקות, וזה שהנו ריקות הוא חומר... באותו האופן תכונתן של כל התופעות הוא ריקות; הן אינן נוצרות ואינן כלות; אינן עכורות ואינן צלולות; אינן מלאות ואינן חסרות. לפיכך, שריפוטרה, בריקות אין חומר, אין תחושות, אין תפיסות, אין נטיות קודמות ואין היכרות... אין ידיעה, אין הישג ואין אי-הישג. לפיכך, בזכות האי הישג, ומשנסמכו על החכמה השלמה, מוסרת מכשלת התודעה של הבודהיסטוות. משום שבתודעתם אין כל מכשלה, הם אינם מפחדים, הטעות ותקוות השווא מהם והלאה, והם מגשימים לחלוטין את הנירוונה
|
||||
(Prajñāpāramitāhṛdaya; lit. “ The Heart of the Perfection of Wisdom”
|
||||
@@ -45,12 +45,13 @@ aka. Heart Sutra)[^4]
|
||||
|
||||
הזן יורש את [תפיסת הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות) מהמהייאנה. הזן רואה גם את התורה הבודהיסטית, ואפילו מושגים בסיססים לגמרי - כמו זה שיש לנו גוף או ראש - כמכשול, שמגביל אותנו ומגבירים את ההיאחזות שלנו. כשאנו מנסים, באמצעות הבודהיזם, להשיג דבר מה - או אפילו *לוותר* על להשיג דבר מה, אנחנו כובלים את עצמנו מושגית לדפוס מחשבה מסוים - או שיש הישג, או שאין הישג. הזן טוען כנגד זה - לא; זה לא זה ולא זה[^5].
|
||||
|
||||
> המלצה: *להתעורר*, עונה 3, פרק 6
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה: *להתעורר*, עונה 3, פרק 6
|
||||
|
||||
נגרג'ונה מרוקן את תוכן המציאות שלנו לחלוטין, עד שלא נותר דבר - מהלך שהזן ממשיך. *אל תטעה לחשוב שמשום שדבר ריק, הוא לא קיים*, אומר הזן. המציאות אינה בלתי-קיימת, היא אינה אשליה - נהפוכו; היא קיימת *משום* שהיא ריקה. בכך שרוקנו את האל מהכל, מצאנו את האל.
|
||||
|
||||
> It is empty of a separate, independent exsitence. It cannot just be by itself. It has to inter-be with the sunshine, the cloud, the forest, the logger, the mind, and everything else. It is empty of a separate self. But empty of a seperate self means to be full of everything...
|
||||
|
||||
> Thich Nhat Hahn, 2009, 6-7
|
||||
|
||||
היכן שהמערב [מתעקש על היחס בין סובייקט לאובייקט](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), בהגות סביב העצם, הזן אינו מכיר בדבר זולת התודעה, התפיסה. הזן תופס את המציאות כמו מעין רשת של אבני-חן(Avatamsaka Sutra) - [רשת אינדרה](https://en.wikipedia.org/wiki/Indra%27s_net), שכל אחת מהן קיימת כשלעצמה אך משתקפות בה כל השאר - כל אחת היא תפיסה שלמה, ביחס של יחסי-גומלין עם כל השאר[^6].
|
||||
@@ -75,7 +76,7 @@ aka. Heart Sutra)[^4]
|
||||
|
||||
הזן מבקש להחזיר את הזן להחזיר את התודעה למצב ה**טבעי** - לטבע הבודהה.
|
||||
|
||||
##טבע בודהה
|
||||
## טבע בודהה
|
||||
> tathāgatagarbha ( lit. "the womb of the thus-come-one")
|
||||
buddhadhātu (lit. ”Buddha-realm or Buddha-substrate“)
|
||||
Avatamsaka Sutra (~0 - 3rd or 4th century CE)
|
||||
@@ -88,6 +89,7 @@ Tathāgatagarbha Sūtra (200-250 CE)
|
||||
|
||||
|
||||
> משמעותה האמיתית של המהאינה היא העיקרון של תודעה אחת בעלת שתי פנים. אחד הוא פני התודעה במונחים של המוחלט (ככות[^9]), והאחר הוא התודעה במונחים של התופעתי (סמסארה). כל אחד מאלה חובק את כל אופני הקיום. מדוע? כי שני פנים אלה מכילים זה את זה
|
||||
|
||||
> *התעוררות האמונה במהייאנה*
|
||||
|
||||
הטקסט הזה, שהשפיע מאוד על הזן בסין, מתמצת בפנינו את תפיסת ה*ככות* - המציאות כמו שהיא, היא לא יותר מאשר *זה*: כשעולה מחשבה, תפיסה, תשוקה - זה כל מה שיש - אין ככות, אין ריקות, אין טבע-בודהה, היא פשוט *זה*. התהפכות ודשדוש בכל אלה היא *סמסארה* - סבל. כל הדברים האלו הם תופעות על גבי מצע התודעה, והם קשורים קשר מוחלט - אין מצע בלי תופעות, ואין תופעות בלי מצע - הם כשתי צדדים של כף היד. ההכרה בכך מקנה כוח אדיר, והיא מה שמבקשת מסורת הזן לעשות[^10].
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_3.pdf), [מצגת (2)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_3.pdf), [מצגת (2)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf)
|
||||
|
||||
הזן הגיע לסין באיזור המאה ה6-7 לפנה"ס, ושם עבר תהליך שנקרא **סיניפיקציה**. הבודהיזם שממנו צמח הזן הוא לא אותו הזן שהגיע לסין - אלא בודהיזם שעבר התמרה[^1]. הגעת הבודהיזם לסין התמירה הן את סין, והן את הבודהיזם.
|
||||
|
||||
@@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
|
||||
הזן נוצר מהצלבה של כמה תפיסות: בודהיזם המהייאנה (הריקות, טבע-בודהה, הככות), הקונפיוציוניזם (טיפוח עצמי, דפוסים פורמליים), והדאויזם (הטבעיות, ההתנהגות בהתאם לטבע), יחד עם תפיסות נוספות. כל אלו התגבשו לכדי תפיסת עולום סינית אחת, פעפוע של התורות האלו יחד - היא הזן.
|
||||
|
||||
##קונפוציוניזם
|
||||
## קונפוציוניזם
|
||||
קונפוציוס (*קונג פו צה*) - בערך בן זמנו של הבודהה, כתב את *המאמרות*, שם טווה דרך חיים שמבוססת על כמה מונחים עיקריים:
|
||||
|
||||
- *אנושיות* - [^3]*Ren* - *仁,* היעדר אנוכיות: צדק, סגידה-הורית, אמון, נאנמנות, וכדומה.
|
||||
@@ -30,6 +30,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
> ין יואל שאל (את קונ') על האנושיות. אמר המורה: ךגבור על עצמך ולשוב אל כללי הטקסים, זה מימוש האנושיות. מי שיכול לגבור על עצמו ולשוב אל כללי הטקסים ליום אחד יהיה אנושי בעיני העולם כולו....
|
||||
>
|
||||
> אמר המורה: מה שחורג מכללי הטקסים - אל תסתכל בו; מה שחורג מכללי הטקסים - אל תאמר אותו; מה שחורג מכללי הטקסים - אל תעשה אותו
|
||||
|
||||
> *מאמרות*, *12:1*
|
||||
|
||||
דוגמה לתפיסה הזו היא *קליגרפיה* - האומנות הנעלית בכל מזרח אסיה. אם נלך לאיש מקצוע, הוא ילמד עלינו באמצעות הכתב שלנו. באסיה, עושים הפוך - כותבים לפי התבנית האידיאלית, ובכך מתאמנים על הדברים כיצד שהם *צריכים* להיות - אתה משנה את עצמך ומתאמן מעצם למידת התבנית. *איש המעלה* הקונפיוציוניסטי יכתוב יפה; מי שאינו כותב יפה - אינו *איש המעלה*; טקסים יומיומיים פשוטים - איך אוכלים, הולכים, מתלבשים, כותבים - הם ההתקדמות הרוחנית ממש.
|
||||
@@ -43,7 +44,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
כל פעולה בעולם מוכתבת בחוקים, טקסים, שמעצבים דרך ההתנהלות הזו את האופי. ישיבה זו הפעלה של הגוף; קליגרפיה היא הפעלה של הגוף; שתיית תה ותרגול אומנות לחימה הן הפעלות של הגוף; הדגש הקונפיוציוניסטי מדגיש מאוד את הפעולה, יותר מהבודהיזם הדוגל בישיבה שקטה.
|
||||
|
||||
|
||||
##דאויזם
|
||||
## דאויזם
|
||||
**דאו** (או *דו*) אומרת *דרך* - במובן המילולי ביותר (כמו שביל, או כביש 6). בדומה לפילוסופיה היוונית הקדומה, הסינים חיפשו דרך חיים לנהוג לפיה - לרבות קונפיוציוניזם, דאויזם, לגליזם (Legalism) ומויזם (Moism). ההוגים של כל תפיסה כזו הגיעו בתורם לשליט, וטענו בפניו - אם נתנהל לפי התפיסה הזו, הכל יהיה טוב יותר.
|
||||
|
||||
החכם שהגה את הדאויזם - *לאו-צו* - ספק דמות מיתולוגית ספק היסטורית - יצר תנועה שמאז ומתמיד מיקמה את עצמה כאלטרנטיבה לקונפיוציוס, ודוגלת ברעיון ה**wu-wei** (無為) - *היעדר פעולה*, ללא עשייה מכוונת, *non-action* - פעולה טבעית זורם. הדימוי החביב על ארז היא שחייה בנהר זורם; הדרך היחידה לעשות זאת היא לשחות עם הזרם - אחרת תטבע.
|
||||
@@ -53,42 +54,60 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
לאו-צה אומר שהטבע זורם באיזושהי הרמוניה מסוימת - לכל כח יש כח נגדי[^6] -
|
||||
|
||||
> יש ואין נולדים זה מזה
|
||||
|
||||
> קשה וקל משלימים זה את זה
|
||||
|
||||
> ארוך וקצר מדגישים זה את זה
|
||||
|
||||
> גבוה ונמוך נשענים זה על זה
|
||||
|
||||
> קול ומשמעות תואמים זה את זה
|
||||
|
||||
> אלה הם הקבוע
|
||||
|
||||
> לפיכך: החכם מקומו המעשה שבאין עשייה
|
||||
|
||||
> נוהגו הלימוד שבאין מילים
|
||||
|
||||
> *לאו דזה 2, דאור ואריאל 24*
|
||||
|
||||
הדאויזם מתנגד להגדרות, מטבען היחסי.
|
||||
|
||||
> השמיים קיימים והארץ עומדת
|
||||
|
||||
> שמיים וארץ קיימים ועמודים משום שאינם חיים מכוח עצמם; לכן הם מסוגלים להאריך ימים
|
||||
|
||||
> לפיכך החכם מעמיד עצמו מאחור ומוצא עצמו לפנים
|
||||
|
||||
> מעמיד עצמו בחוץ
|
||||
|
||||
> ןומוצא עצמו מתקיים.
|
||||
|
||||
> האם לא משום שאין בו אהבת עצמו?
|
||||
|
||||
> לכן הוא יכול לקיים את אהבת עצמו במלואה
|
||||
|
||||
> *לאו דזה 7 דאור ואריאל 30*
|
||||
|
||||
הדברים עצמים, והאני, אינם קיימים בשביל עצמם - הם חלק מהרמוניה כוללת. לכן החכם הדאויסטי לא קיים בשביל עצמו - אלא זורם עם הדברים שמהם הוא חלק. *אומנות המלחמה* היא ביטוי של הרעיון הזה: לא לגמוז את היריב בכוח, אלא ללכת היכן שיש הכי פחות התנגדות. מי שינהג בדרך הטבע, הוא החכם - הוא המנצח; אם אתה לא חותר בכוח, אתה כנראה תצליח.
|
||||
|
||||
> הרך ביותר בעולם רוכב על הקשה ביותר, חסר היש חודר לתוך חסר החללים, לפיכך אני יודע את היתרון שבאין-עשייה. התורה שבלא מילים היתרון שבאי-עשייה - רק מעטים בעולם הגיעו לאלה
|
||||
|
||||
> *לאו דזה 18, אריאל דאור 43*
|
||||
|
||||
טאי-צ'י וקונג פו הן גם נגזרות של הדאויזם, לפי העקרונות האלה בדיוק - אמן הלחימה אינו מחפש לחימה, אלא להתחמק מקרב כמה שהוא יכול. אתה לא שואף להביס את היריב - אלא נותן ליריב להכשיל את עצמו.
|
||||
|
||||
###ג'ואנג-דזה
|
||||
### ג'ואנג-דזה
|
||||
החכם הסיני ז'ואנזי הרחיב את רעיון האי-פעולה -
|
||||
|
||||
> הידיעה הנחה במקום שאינה יודעת, היא הידיעה השלמה. מי יודע את הדיבור ללא מילים, את הדרך ללא דרך? מי שיודע זאת שוכן בהיכלי הטבע. מה שנשפ לתוכו אינו ממלא אותו, ומה שנשאב ממנו אינו מרוקן אותו. מניין וכיצד - אין הוא יודע. זהו האור הסמוי
|
||||
|
||||
> *ג'ואנג-דזה 6, הופמן 20-21*
|
||||
|
||||
ג'ואנג-זה גורר לתוך הדאויזם את התודעה - לא להיקלע למושגים ולהגדרות, אלא להשאיר את תודעה פתוחה.
|
||||
|
||||
> החכם הולך לאורו של התוהו ובוהו, לאורה של החשכה. הוא אינו כופה הבחנות, אלא משאיר הכל במקומו הרגיל. זאת היא ציליות הדעת... הידיעה הנחה במקום שאינה יודעת, היא הידיעה השלמה
|
||||
|
||||
> *ג'אונג-דזה 6, הופמן 19-20*
|
||||
|
||||
העולם הוא לא משהו שצריך להבין, לפרש, או לפעול כנגדו; רק השארת התודעה רפויה, ריקה, היא חוכמה אמיתית. תקשיב לציפורים - אפילו אל תדע שזה ציפורים! תלמד מהמים; תלמד מהרוח. הוא לא מבקש לעצב משהו, או להתגבר על משהו, או להיהפך למשהו - רק להיות כפי שיש, בלי הגדרות ובלי חוקים. הידיעה האמיתית אינה הגדרות ומושגים - אלא היענות לעולם ולטבע. היכן שהקונפיוציוניזם מקדש את האדם, הדאויזם מקדש את השרידות.
|
||||
@@ -106,13 +125,15 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
|
||||
הרעיון הזה מקביל ללמידת שפה - צריך ללמוד דקדוק והטיות, אבל אם נתקע בהם - לא נצליח לדבר; מרגע שלמדנו לדבר את השפה, או לנהוג - פשוט מדברים, פשוט נוהגים - צריך לשכוח את הטכניקה.
|
||||
|
||||
##החיבור בין קונפיוציוניזם, דאויזם וזן
|
||||
## החיבור בין קונפיוציוניזם, דאויזם וזן
|
||||
|
||||
|
||||
> If you wear Yao's[^9] clothes, chant Yao's words, and act as Yao acted, then you are simply Yao.
|
||||
|
||||
> Mencius[^10] 6b.2
|
||||
|
||||
> ללמוד (או לתרגל) ולשוב בכל עת אל הנלמד האין זאת הנאה?
|
||||
|
||||
> *מאמרות א1, כץ3*
|
||||
|
||||
קונפיוציוס ומנציוס אומרים שלהתמיד בדבר מה קשה - מדיטציה, כושר או פסנתר - מרגע שהם נלמדים מעבר לרמה מסוימת מפסיקים להיות קושי, או אתגר, אלא פשוט אנחנו - דבר טבעי וכיף; זה הופך להיות הטבע שלנו.
|
||||
@@ -123,26 +144,35 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
|
||||
המתח שבין שתי הגישות - הוו-ווי הדאוסיטית והאימון בתבניות הקונפוציאני אפיין את מסורת הזן לכל אורך ההיסטוריה שלה. סוטרת הלב מדבר על ה*צורה* - הטקסים, הפרקטיקות הגופניות כריקות (*וו-ווי*). מנגד, הריקות (*וו-ווי*) היא צורה (טקסים, פרקטיקות גופניות). הוא מפרש את ה*טבע* הדאויסטי כ[טבע בודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה). הזן יוצר מסורת שהיא מאוד מאוד נוקשה - אבל מטרתה היא לחזור למצב הטבעי, ולשחרר. הרעיונות האלה חיים ביחד, אבל תמיד תחת איזשהו מתח - ולא תמיד מסתדרים באופן מושלם. מכאן מגיע התכסיס האכזרי של מורי זן - כשהתלמיד מגיע עם צורה, הוא יקבל ריקות; כשהוא מגיע עם ריקות, הוא יקבל צורה.
|
||||
|
||||
###מילים מטורפות
|
||||
### מילים מטורפות
|
||||
|
||||
הזן לקח מהדאויזם את הרעיון של *מילים מטורפות* -
|
||||
|
||||
> בני האדם החושבים גבוה על ה"דרך", יש להם ספרים. ספרים אין בהם יותר מאשר מילים. למילים יש ערך. ערכן של המילים הוא במשמעות. המשמעות מתייחסת למשהו; אך אותו המשהו שהמשמעות מתייחסת אליו אי-אפשר למסור אותו במילים. כיוון שבני האדם מייחסים ערך למילים, הם כותבים אותן בספר. יראו הספרים לבני-האדם חשובים ככל שיראו, אין אני מוצא שהם ארויים לחשיבות שמייחסים להם. מה שבני-האדם רואים כחשוב, אינו חשוב באמת. הרי מה שנראה וניתן להתבונן בו, אלו הם צורות וצבעים. מה שנשמע וניתן להאזין לו, אלו הם שמות וקולות. כמה עצוב! בני האדם חושבים שצורה, צבע, שם וצליל די בהם כדי להשיג את הדברים כפי שהם. כיוון שצורה, במע שם וצליל אין בהם כדי להשיג את הדברים כפי שהם, מי יודע אינו מדבר ומי שמדבר אינו יודע. אבל בני האדם אינם יודעים זאת![^11]
|
||||
|
||||
> *ג'ואנג-דזה 13, הופמן 65*
|
||||
|
||||
|
||||
> המיכמורת קיימת עבור הדג. משתפסת את הדג, אתה יכול לשכוח את המיכמורת. המלכודת קיימת עבור הארנבת. מסתפסת את הארנבת, אתה יכול לשכוח את המלכודת. מילים קיימות עבור המשמעות, משתפסת את המשמעות, אתה יכול לשכוח את המילים. מי ייתנני אדם ששכח את המילים כדי שאוכל להחליף איתו מילה!
|
||||
|
||||
> *ג'ואנג-דזה 26, הופמן 96*
|
||||
|
||||
> ג'ואנג דזה והואה-זדה[^12] היו מטיילים על הגשר של נהר האו. ג'ואנג דזה אמר:
|
||||
|
||||
> "באיזו קלילות ושלווה ועלים ושוחים הדגים. אכן, זוהי שמחת הדג".
|
||||
|
||||
> הואה דזה אמר: "אתה אינך דג. כיצד אתה יודע מהי שמחת הדג?
|
||||
|
||||
> ג'ואנג דזה אמר: "איני אתה, ועל כן אין אני יודע אותך. על כן מובן מאליו שאתה, שאינך דג, אינך יודע את שמחת הדג".
|
||||
|
||||
> הואה דזה אמר: "אני איני אתה, ועל כן איני יודע אותך. על כן מובן מאליו שאתה, שאינך דג, אינך יודע את שמחת הדג".
|
||||
|
||||
> ג'ואנג דזה אמר: "הבה נחזור להתחלה. אם שאלת אותי כיצד אני יודע מהי שמחת הדג, הרי שכבר ידעת כיצד אני יודע זאת. אני יודעת זאת מן הגשר שעל הנהר האו
|
||||
|
||||
> *הופמן, 78*
|
||||
|
||||
> הנה אשמיע לך מילים מטרופות, אתה הקשב להן הקשבה מטורפת
|
||||
|
||||
> *ג'ואנג דזה*
|
||||
|
||||
ה*מילים המטורפות* של ג'ואנג דזה מתכתבות באופן ישיר עם הפילוסופיה של [המדיאמיקה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות) (תורת הריקות של נגרג'ונה). ולכן הייתה להן השפעה רבה על האופן שבו מורי זן ביטאו את משנתם. מתוך ההבנה כי השפה אינה אלא כלי שנועד להצביע על מוגבלותו, הם השתמשו בכלים מגוונים הכוללים אמירות אבסורדיות, חידות אי-הגיון, שתיקה, אלימות מילולית ואפילו פיזית.
|
||||
|
||||
@@ -8,18 +8,18 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת (חצי שני)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (חצי שני)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_שיעור4_.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
> **בתמצית**, זן מזהה **דהארמה** (法 - *דהארמה, הו*) עם **דרך** (道 - *דו*, *מיצ'י*) - לא *דבר מוחלט* או *חוק*, אלא *דבר מעשי*, *שצועדים בו*
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
**בתמצית**, זן מזהה **דהארמה** (法 - *דהארמה, הו*) עם **דרך** (道 - *דו*, *מיצ'י*) - לא *דבר מוחלט* או *חוק*, אלא *דבר מעשי*, *שצועדים בו*
|
||||
|
||||
מסורת הזן צומחת בשיא שושלת טאנג, תור הזהב של האימפריה הסינית. שני מורים עיקריים מהתקופה הזו - שונים מאוד זה מזה - ז'אוז'ו והואנגבו. לא ניתן לדמיין שני מורים שונים יותר זה מזה - ז'אוז'או היה מאוד לא פילוסופי, ומאוד מעשי - הוא לא התפסלסף, וכל הזמן חזר לדברים היומיומיים. כנגדו, הואנגבו ניסה כל הזמן לעמוד על היסודות הפילוסופיים העמוקים של מסורת הזן.
|
||||
|
||||
יחד, הם הגו כמה עקרונות מפתח -
|
||||
|
||||
##עיקרון ההעברה הנפרדת
|
||||
## עיקרון ההעברה הנפרדת
|
||||
בבודהיזם יש שני סוגים של תורות: תורה כתובה - בסוטרות ובכתים - ותורה שבעל פה, שנובעת מההעברה הישירה, הגופנית, הרוחנית של הבודהה לתלמיד שלו, שהעביר את עצמו לתלמיד שלו, ולתלמיד שלו... מורי הזן זוכרים את השושלת שלהם - הם מדקלמים אותה מהבודהה על למורה של המורה שלהם[^1].
|
||||
בודהידהרמה (מאה ה5-6 לפנה"ס) אומר שההעברה, מחוץ לתורה (הבודהיסטית) -
|
||||
|
||||
@@ -32,21 +32,21 @@ dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
|
||||
|
||||
בתמצית -
|
||||
|
||||
> לראות את הטבע, להיות בודהה.
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
לראות את הטבע, להיות בודהה.
|
||||
|
||||
|
||||
עם זאת, אין לפרש זאת כאילו אין לזן כתבים כלל - נהפוכו; לזן יש אולי הכי הרבה (שכותבים על למה הכתבים לא שווים כלום). הזן אומר - אל *תיצמדו* לכתבים; הכתבים הם רק מפות, כמו ה[דהארמות](/פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה). המפות חשובות - אך אין לא המציאות.
|
||||
|
||||
##החיבור בין ריקות וצורה
|
||||
## החיבור בין ריקות וצורה
|
||||
פילוסופיית הזן חיברה את עיקרון ה*Wu-Wei*[^3] - היעדר ההתכוונות, וה*Li* - הטקסטים. היעדר ההתכוונות היא ריקות - והריקות היא האמת, וגם הצורה - באיך שאני אוכל, מדבר, מתנהל בעולם, מודט - אין לריקות איך להתגלם אלא בתוך הצורה[^2].
|
||||
|
||||
> דמיינו פסנתרנית קלאסית (ארז הציג את [יוג'ה וואנג](https://en.wikipedia.org/wiki/Yuja_Wang) האגדית) לעומת פסנתרן ג'אז. הפסנתרנית היא צורה; היא שולטת לחלוטין במוזיקה, בטונאליות, בדינאמיקה, במעברים. פנסתרן הג'ז הוא ריקות: הוא מאלתר בהתאם לרגע, אבל לא ברעש ובחוסר איזון, כמו ילד קטן ומתפרע - אלא בהרמוניה, בטבעיות. הנזיר הבודהיסטי, למשל, נמצא באמצע; הוא דוגל בטקסים ובהתנהגות נוקשה, שמבוצעים בטבעיות ובחן.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
דמיינו פסנתרנית קלאסית (ארז הציג את [יוג'ה וואנג](https://en.wikipedia.org/wiki/Yuja_Wang) האגדית) לעומת פסנתרן ג'אז. הפסנתרנית היא צורה; היא שולטת לחלוטין במוזיקה, בטונאליות, בדינאמיקה, במעברים. פנסתרן הג'ז הוא ריקות: הוא מאלתר בהתאם לרגע, אבל לא ברעש ובחוסר איזון, כמו ילד קטן ומתפרע - אלא בהרמוניה, בטבעיות. הנזיר הבודהיסטי, למשל, נמצא באמצע; הוא דוגל בטקסים ובהתנהגות נוקשה, שמבוצעים בטבעיות ובחן.
|
||||
|
||||
הטבע הוא דבר שניתן לעבד ולשנות, אך כדי להיות טבעי צריך לא להשתדל בכוח - אלא לזרום. הזן הוא איזון עדין בין השניים - לעבר המנוחה בתוך המאמץ.
|
||||
|
||||
##ביקורת על מחשבה מושגית
|
||||
## ביקורת על מחשבה מושגית
|
||||
|
||||
> If you stop conceptual thinking, and let go of its anxiety, then the Buddha will appear because mind is the Buddha
|
||||
|
||||
@@ -64,7 +64,7 @@ dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
|
||||
המורה ירד מכיסאו אחז את הנזיר בצווארונו ואמר - *דבר! דבר!*
|
||||
הנזיר היסס, המורה דחף אותו הצידה ואמר - *איש האמת ללא תואר - איזה מנגב תחת נוצץ* וחזר לחדרו.
|
||||
|
||||
##שכל וטבע בודהה
|
||||
## שכל וטבע בודהה
|
||||
הזן לוקח את המסורת הבודהיסטית לכדי קיצון: היא מכירה במסורת הבודהיסטית וחיובית כלפיה, אך מתקוממת כנגד ההיאחזות בה, כנגד הדוגמטיות.
|
||||
|
||||
אחת מאגדות הזן מספרות על מאסטר זן ותלמידו שעומדים לחצות נהר שוצף בעונת המונסון היפנית. בהגיעם לשם, הם נתקלים בעלמת חן, תקועה באמצע ולא מצליחה לחצות. המאסטר, בלי לחשוב פעמיים, לוקח את הנערה ועוזר לה לחצות את הנהר, לזעזוע הרב של התלמיד. לאחר לבטים וחששות, התלמיד אומר למאסטר - *אסור לנו אפילו להסתכל על אישה, או לדבר איתה. איך יכולת לקחת אותה ככה?* המאסטר השיב - *אני השארתי את הנערה ליד הנהר, ו**אתה** לקחת אותה איתך*. זוהי, בתמצית, גישת הזן לחוקים; החוקים שם, ויש להחזיק בהם; אבל אסור להחזיק בהם בדוגמטיות, אלא בגמישות - אם הנערה צריכה עזרה, עזרו לה. המטרה היא ש*אנחנו* נשלוט בטקסים - ב*לי* - ולא הטקסים בנו; החוקים והכלים הם בשבילנו, ולא כנגדנו.
|
||||
@@ -77,13 +77,14 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac
|
||||
כאן עולה רעיון מודגש מאוד במסורת הזן - ה*שכל האחד* (One mind - 心). כל מה שיש לנו, הוא מרחב התודעה - שאנו מחלקים אותו - נושא, נשוא, אובייקט, סובייקט - אבל הדבר היחיד שיש הוא ה*שכל האחד* - טבע הבודהה. אם לרגע נשמוט את כל הדברים האלה, נישאר עם השכל האחד - הוויה כשלעצמה. ב*זוקצ'ן* הטיבטי שואלים - *האם יש **משהו** שהוא מעבר לחוויה שלכם?* האם יש איזושהי מציאות *עבורי* - לא במעמד אונטולוגי, אלא פרטני - מעבר לחוויה האישית?
|
||||
|
||||
> What is implied by *seeing into the real Nature?*
|
||||
|
||||
> That Nature and your perception of it are one. You cannot use it to see something over and above itself. That Nature and your hearing of it are one. You cannot use it to hear something over and above itself. If you form a concept of the true nature of anything as being visible or audible, you allow a dharma of distinction to arise. You people still conceive of Mind as existing or not existing, as pure or defiled, as something to be studied in the way that one studies a peice of categorical knowledge, or as a concept categorical kowledge, or as a concept - any of these definitions is sufficient to throw you back into the endless round of birth and death. The man who perceives things always wants to identify them, to get a hold on them...
|
||||
|
||||
הזן דורש מאיתנו לשחרר מיומרות של מציאות *מעבר* לחוויה האישית, מציאות *כלשעצמה*, מעבר ל*תפיסה* - דבר שאוחזים בו, שתופסים בו. גם אם יש מציאות אחרת או מעבר, היא לא זמינה לנו - What you see is what you get.
|
||||
|
||||
הכוונה היא לא אידיאליסטית - כמו של [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) - אם כבר, יותר [פנמנולוגית](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח); המציאות היא כפי שהיא מציגה את עצמה. התודעה לא יכולה לראות את עצמה; הניסיון הזה נידון מראש לכישלון.
|
||||
|
||||
##התעוררות - מיידית, ספונטנית, שחרור ללא פחד
|
||||
## התעוררות - מיידית, ספונטנית, שחרור ללא פחד
|
||||
|
||||
מסורת הזן תופסת את ההתעוררות כמידיית, ודורשת לנטוש את המחשבה של התעוררות, של נירוונה, של דרך שמובילה לשם - ודורשת פשוט להיות; התודעה מאירה את עצמה. ההתעוררות אינה דואלית; אין שום דבר *מעבר* לתודעה, *מעבר* לחוויה - היא לא דבר מה שיש להשיג.
|
||||
|
||||
@@ -101,7 +102,7 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac
|
||||
|
||||
> People are afraid to empty their minds, fearing that they will fall into emptiness. What they don't understand is that their mind is emptiness!
|
||||
|
||||
##הצבעה ישירה
|
||||
## הצבעה ישירה
|
||||
|
||||
> The most basic Dharma is that there is no Dharma, even though this Dharma of no Dharma is clearly itself a Dharma. Altough we transmit this Dharma of no Dharma, how can a Dharma like this really be a Dharma?
|
||||
|
||||
@@ -124,6 +125,7 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac
|
||||
המאסטר אמר, *זה נזיר טוב, מהסוג ששווה לדבר איתו!*
|
||||
|
||||
> יום אחד הגיע נזיר להיפרד לשלום מהמאסטר ז'אוז'או
|
||||
|
||||
> המאסטר שאל, *לאן פניך?*
|
||||
הנזיר השיב, *אני יוצא למסע למקומות שונים כדי ללמוד את הדרך להתעוררות*
|
||||
ז'אוז'או אמר - *הזהר לא להיתקע במקום שיש בו \[מורה\] מואר, ותעבור במהירות על פני מקומות בהם אין \[מורה\] מואר. את מי שלא תפגוש שים לב שלא להטעות אותם.*
|
||||
@@ -146,9 +148,13 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac
|
||||
הנזיר ביקש את הריקות - הבודהה מהחימר היה צורה, ולכן ז'אוז'או הטיח בו שוב את החומר. המבקר ביקש צורה - *איך יכול להיות שיש פה אבק?* - וז'אוז'או הטיח בו את הריקות.
|
||||
|
||||
> The Master ascended the hall. A monk asked, *What is the meaning of Buddhism?*
|
||||
|
||||
> The Master held his fly whisk straight up
|
||||
|
||||
> The monk gave a shout
|
||||
|
||||
> The master struck him
|
||||
|
||||
> \[another\] monk asked, *What is the basic meaning of Buddhism?*
|
||||
The Master held his fly whisk straight up
|
||||
The monk gave a shout
|
||||
|
||||
@@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
##שפה בעולם הזן
|
||||
## שפה בעולם הזן
|
||||
|
||||
> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/rethinking_transcendence-_the_role_of_language_in_zen_experience.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת__שיעור_10.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/rethinking_transcendence-_the_role_of_language_in_zen_experience.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת__שיעור_10.pdf)
|
||||
|
||||
אנחנו מבינים את העולם [דרך השפה](/פילוסופיה/לשון). לאור ה[המפנה הלשוני של ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין), איך ראוי שנבין את השפה בעולם הזן?
|
||||
|
||||
@@ -21,7 +21,7 @@ dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
|
||||
רייט חושב שהתפיסה האופיינית של המערב של הזן כהארה מעבר למילים היא שגויה. בכדי לגבש את התפיסה המערבית.
|
||||
|
||||
|
||||
###פרום
|
||||
### פרום
|
||||
|
||||
רייט נעזר ב[אריך פרום](https://en.wikipedia.org/wiki/Erich_Fromm), פסיכואנליסיט שעסק גם בבודהיזם[^10] וניסח תפיסה עשירה של בודהיזם. לפי פרום, השפה היא *כלי שאנחנו בוחרים להפעיל*, ולא היבט מהותי של המציאות: איזשהו מסך על החוויה כפי שהיא באמת. דייל כופר בתפיסה הזו - הוא סבור שהשפה חיונית, ולא רק שהיא חיונית - היא כלי חיובי, ולא מכשול.
|
||||
|
||||
@@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
|
||||
citizen of the world, a cosmopolitan
|
||||
> *p.98*
|
||||
|
||||
###קאסוליס
|
||||
### קאסוליס
|
||||
|
||||
[קאסוליס](https://comparativestudies.osu.edu/people/kasulis.1), לעומת פרום, עובד מול כתבי המקור, ומציג גישה שונה ביחס לשפה בעולם הזן, מורכבת יותר.
|
||||
|
||||
@@ -43,13 +43,13 @@ citizen of the world, a cosmopolitan
|
||||
|
||||
רייט כופר גם בעמדה הזו: לשיטתו, *אם אין חוויה מושגית - אין חוויה*; אין לנו שום אפשרות להתייחס לחוויה שלא באמצעות מושג. הדיכוטומיה הזו בין מושגי ללא-מושגי, רייט סבור, היא מלאכותית. העמדה של קאסוליס מנסה לרכך את הדיכוטומיה הזו - מי שהתעורר הוא *פחות מותנה* מהאחרים, אך לא חופשי לגמרי.
|
||||
|
||||
> למשל, תחשבו על אסקימוסים - יש להם מאות מילים לשלג. בעולם שלהם, חשוב מאוד לדעת אם השלג כזה או השלג כזה. פה בארץ, אין שלג, וזה לא כזה מעניין. האסקימוסי שיבוא לפה לא יכול שלא לסווג שלג שימצא פה - תפיסת המציאות שלו כבר שונה. המתעורר יכול להשתחרר במידת-מה מהתפיסה הזו - השלג יכול להיות קרח למשקה, או שמיכה, או עוד כל מיני אפשרויות - אבל האפשרויות עצמן מותנות תרבותית: אדם מהג'ונגלים שמעולם לא ראה שלג לא זוכה לאפשרויות האלה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
למשל, תחשבו על אסקימוסים - יש להם מאות מילים לשלג. בעולם שלהם, חשוב מאוד לדעת אם השלג כזה או השלג כזה. פה בארץ, אין שלג, וזה לא כזה מעניין. האסקימוסי שיבוא לפה לא יכול שלא לסווג שלג שימצא פה - תפיסת המציאות שלו כבר שונה. המתעורר יכול להשתחרר במידת-מה מהתפיסה הזו - השלג יכול להיות קרח למשקה, או שמיכה, או עוד כל מיני אפשרויות - אבל האפשרויות עצמן מותנות תרבותית: אדם מהג'ונגלים שמעולם לא ראה שלג לא זוכה לאפשרויות האלה.
|
||||
|
||||
###המפנה הלשוני
|
||||
### המפנה הלשוני
|
||||
|
||||
> ר' גם: [מבוא לפילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [מבוא לפילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון)
|
||||
|
||||
**המפנה הלשוני**[^11] הוא התפיסה לפיה השפה קובעת את אופני החקירה הפילוסופית בשאלת האמת - גבולות האמת הם גבולות השפה שמתארת אותה.
|
||||
|
||||
@@ -59,12 +59,12 @@ citizen of the world, a cosmopolitan
|
||||
|
||||
לאור זאת, אומר רייט, איך אפשר לנתק את השפה מההארה? איך הבודהה והנזירים יכולים לחיות בעולם בלי השפה?
|
||||
|
||||
###רייט
|
||||
### רייט
|
||||
|
||||
ה*אני*, אומר רייט, מובנה מהחוויה הלשונית וההקשר התרבותי, הן במערב והן במסורת הזן. הכוח של מסורת הזן, הוא סבור, הוא גילום התפיסה הזו, אידאל הזן, עד הסוף, ולא התעלות מעבר לה: הזן, כמו שאר התפיסות, היא תפיסה מושגית. במובן הזה, התעוררות זן היא לימוד שפה, שמעצבת תפיסת עולם חדשה. מורה הזן הוא לא מי ששכח את השפה: הוא מומחה של השפה, שפת הזן. בתמצית, רייט אומר ש-
|
||||
|
||||
> לימוד הזן אינו *מעבר* לשפה - הוא *לימוד* שפה
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
לימוד הזן אינו *מעבר* לשפה - הוא *לימוד* שפה
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -19,16 +19,16 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
|
||||
המהאינה ("המרכבה הגדולה") התקוממו כנגד הגישה הזו, אותה כינו ההינאיאנה ("המרכבה הקטנה"), וביקשו לשחרר לא רק את האליטות, בעלי האמצעים שדואגים לעצמם אחד אחד, אלא את *כ ו ל ם* - כל היצורים החיים. במקום ה*ארהאט* - המשוחרר, זה שהגיע להישג של הבודהה, הם מציבים את ה*בודהיסאטווה* - זה שהגיע להארה, וכעת מסייע לאחרים. הבודהה, הם אומרים, לא היה ארהאט - אלא בודהיסאטווה; הוא לא חיפש רק להשתחרר בעצמו - אלא לשחרר את כל היצורים החיים. הוא לא יצא מן העולם מיד - אלא נשאר בו, ללמד ולסייע לאחרים. הוא לא דאג לעצמו, וכך נאחז - אלא ויתר על עצמו, ומחק את הגבולות בינו לאחר. המהיאנה מזהים זיהוי מוחלט בין החוכמה ל**חמלה** (Karuna)[^20], ומאמינים שהשניים בלתי-נפרדים: החמלה נולדת מההבנה שהכל ריק, שאין גבולות ביננו לבין האחרים.
|
||||
|
||||
> ר' גם - [סוטרת הלוטוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Lotus_Sutra) - הבית בוער
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם - [סוטרת הלוטוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Lotus_Sutra) - הבית בוער
|
||||
|
||||
|
||||
[^0]: כל כסות של בודהיזם בהודו היא אשליה - פליטים טיבטיים ותופעות מודרניות, ולא שריד היסטורי אמיתי.
|
||||
|
||||
##תפיסת הריקות
|
||||
## תפיסת הריקות
|
||||
|
||||
> [טקסט - שירת השורש של דרך האמצע](/פילוסופיה/בודהיזם/שולמן_שירתהשורש.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט - שירת השורש של דרך האמצע](/פילוסופיה/בודהיזם/שולמן_שירתהשורש.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
ה*ריקות* שבלב המהייאנה אינה רק רעיון מרכזי בבודהיזם, אלא מערכת פילוסופית של ממש. ההוגה העיקרי מאחוריה הוא נגרג'ונה[^1], שעיקר הגותו בספר *שירת השורש של דרך האמצע*.
|
||||
@@ -39,8 +39,8 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
|
||||
המהייאנה מבקשת שחרור מתוך חמלה אל כל אלו, וליצורים החיים כולם; השחרור אינו בשבילי, אלא כדי שאוכל להישאר כאן, ולעזור לכל היצורים החיים להשתחרר. אדם שכזה, שניצב על הסף לשחרור ובוחר להישאר בעולמנו שלנו, הוא **בודהיסאטווה**[^3]. הבודהיסאטווה מחזיק בחוכמה מסוימת, שמאפשרת לו לנתק את ההפרדה בינינו לכל היצורים החיים - וזוהי **הריקות[^4]**. המהייאנה מזהים זיהוי מוחלט בין הריקות לחוכמה: אלו שרואים את המציאות כפי שהיא, חייבים להיות חומלים. החמלה, לשיטתם, היא הכרח לוגי - לא מעלה מוסרית.
|
||||
|
||||
> הכוונה כאן היא *לא* לרחמים - *אני, מעמדתי העליונה, חש כלפיך אמפתיה* - אלא לחמלה - זיהוי מוחלט בין הכאב שלי והאושר שלי לזה של כל היצורים החיים.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הכוונה כאן היא *לא* לרחמים - *אני, מעמדתי העליונה, חש כלפיך אמפתיה* - אלא לחמלה - זיהוי מוחלט בין הכאב שלי והאושר שלי לזה של כל היצורים החיים.
|
||||
|
||||
הבודהיסטים משווים את תפיסת הריקות לתפיסת נחש, או ללקיחת תרופה: אם תתפוס נחש מהצד הלא נכון[^5], או תיקח תרופה במינון הלא נכון, אתה תינזק - יותר מאשר אם לא היית אוחז בנחש או נוטל את התרופה כלל. זוהי תפיסה קיצונית, שאי-הבנה שלה יכולה להיות הרסנית. אז איך עלינו להבין את הריקות?
|
||||
|
||||
@@ -57,14 +57,15 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
|
||||
כל שינוי, אומר נגרג'ונה, כרוך בפירוק: דבר שהוא מוחלט ושלם לא משתנה. חשבו על אטומי מימן ואטום חמצן מתחברים למים: אם כל אחד מהם שלם, למה שהם יתחברו למים? הם עושים זאת כי המימנים "צריכים" אלקטרונים, וכך נובע שינוי. כיצד, אפוא, אנחנו יכולים להסביר את הדהארמות? למה בכל שדהארמה תופיע ותיעלם?
|
||||
|
||||
> המלצה: Comparative Philosophy and the philosopy of scolarship: On the Western Interpretation of the Nagarjuna - שמשווה את התפיסות של נגרג'ונה לפילוסופים שונים במערב.
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
המלצה: Comparative Philosophy and the philosopy of scolarship: On the Western Interpretation of the Nagarjuna - שמשווה את התפיסות של נגרג'ונה לפילוסופים שונים במערב.
|
||||
|
||||
את הפילוסופיה של נגרג'ונה קשה מאוד להבין: הוא מציף המון שאלות וממאן לתת תשובות ממשיות. לשאלה *מה יש*, סביר שהיה משיב *ריקות*. כדי לנסות להבין את נגרג'ונה, כדאי להבין את ההקשר שבו הוא פעל.
|
||||
|
||||
ספקנים מערביים, כמו פירון, ניסו באמצעות הספקנות להשהות שיפוט, ולהוביל לשלווה של שיוון נפש - *אטאראקסיה*. זהו לא המניע של נגרגו'ונה.
|
||||
|
||||
> בעלי התודעה **חברת הבסיס**, שעברה מעבר לקיום ואי-קיום, מבינים את המשמעות העמוקה שאינה ניתנת לתפישה של התנאי.
|
||||
|
||||
> נגנרג'ונה, *שישים ההגיונות*
|
||||
|
||||
ריקות נמצאת מעבר לקיום ואי-קיום, אומר נגרג'ונה. הוא מתבסס על תפיסת האנאטמן - אין אני, אבל זה לא שאין שם שום דבר; יש דבר כלשהו, שאינו מגובש לכדי *אני*, אבל חי ופועל בעולם, חסר מהות מולדת. זה לא *יש*, וזה לא *אין* - וזו דרך אמצע שנגרג'ונה מבקש לחזור אליה.
|
||||
@@ -112,8 +113,8 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
- לא מעצמו ולא מאחר
|
||||
זוהי נצחיות - דבר לא נוצר מלכתחילה. בעולם כזה, לא יכול להיות שום שינוי - שום דבר לא נוצר, ולא נכחד.
|
||||
|
||||
> בתמצית: דברים לא יכולים להיווצר באמת - הם ריקים; הרעיון של מהות הוא סתירה לוגית.
|
||||
{.is-danger}
|
||||
!!! danger ""
|
||||
בתמצית: דברים לא יכולים להיווצר באמת - הם ריקים; הרעיון של מהות הוא סתירה לוגית.
|
||||
|
||||
נגרג'ונה לא טוען שאין כלום - זהו לא ניהיליזם אונטולוגי. הוא טוען ש*אין לנו שום דרך לדעת את האמת המוחלטת*. תגיד אטומים? נפרק לך את האטומים; תגיד אל? נפרק לך את האל; כל דבר ניתן לגרור לכדי ריקות. מה שזה לא יהיה שיש שם בחוץ - כל מה שיש לנו הוא המפה הפרטנית שלנו, ואין לנו שום גישה למציאות המוחלטת, אם בכלל יש כזו[^13]. דברים כמו מדע, ובודהיזם, הם מה ש**עובד** - אבל לא מה ש***נכון***.
|
||||
|
||||
@@ -131,17 +132,18 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
[^12]: *מהות* היא מילת המפתח: אנחנו לא שואלים איך נוצרים דפים מעץ, אלא איך דברים עם מהות מסוימת מתחברים עם דברים עם מהות שונה לגמרי (כמו רוח ונפש - הבעיה הפסיכופיזית).
|
||||
[^13]: ארז מושל את זה לסימנים בווייז - ציור של עיגול הוא כיכר; כולנו מבינים שלא ככה הוא נראה, אבל זה משרת אותנו. אם נחשוב שהעיגול הזה, כפי שהוא מוצג, *הוא* כיכר באמת - אנחנו בבעיה.
|
||||
|
||||
###כשל הסיבתיות
|
||||
### כשל הסיבתיות
|
||||
|
||||
מכל אלו עולה כי הסיבתיות היא מושג בעייתי, שאנחנו לא ממש יכולים לבסס. סיבה ותוצאה, שני פרדיקטים בסיסיים כל כך של המחשבה שלנו, לא ממש יכולים להתקיים: אם יש תוצאה, הרי שאין סיבה; אנחנו רואים סיבה ותוצאה ביחד - ולא על ציר הזמן.
|
||||
|
||||
נניח ואנחנו שותלים זרע, שאנו יודעים שיגדל לעץ. הזרע יצמח לאט מאוד - ואנחנו נסיק שהוא סיבת העץ. אבל באיזשהו אופן, אנחנו רואים את הנולד: אנחנו יודעים מיד שהזרע הזה יהיה לעץ. אבל האם המסקנה הזו מבוססת? איך אנחנו *יודעים* שהזרע הזה יגדל לעץ? אנחנו יכולים לנחש ניחוש סטטיסטי - אבל אנחנו לא באמת *רואים* את הסיבה והתוצאה - היא תהליך שקיים רק אצלנו בראש - ולא במציאות; כך עולה מהניתוח הלוגי[^14].
|
||||
|
||||
###כנגד הבודהיזם
|
||||
### כנגד הבודהיזם
|
||||
עד כה, נגרג'ונה התייחס לאנשים שאינם בודהיסטים - שדוגלים ב[אטמן](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אטמן) - שיש מהות עצמית, שיש *אני*, שיש אמת. כעת, הוא משיב לבודהיזם.
|
||||
|
||||
הוא מתנגד לעיקרון הבודהיסטי הבסיסי ביותר, מפי בודהה:
|
||||
> כשזה ישנו, ההוא קיים
|
||||
|
||||
> שירת השורש, 1.10
|
||||
|
||||
אם נבין את הסיבתיות הזו, הבודהיזם הקלאסי טוען, נבין שהסבל אינו הכרחי - ושניתן להשתחרר ממנו.
|
||||
@@ -153,64 +155,89 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
היריב[^15] הבודהיסטי המומצא של נגרג'ונה מסלק אותו מן הבודהיזם; *אתה מפריך את העיקרון הכי בסיסי של הבודהיזם*, הוא יגיד. *אתה אינך בודהיסט*. נגרג'ונה מבקש, ביריב זה, להוכיח את ההיפך: הוא מחזיר את הבודהיזם לאמצע, לשורשים שלו - והוא למעשה הבודהיסט.
|
||||
|
||||
> 1. (יריב) אם כל זה ריק, אין היווצרות והכחדה. נובע כי מבחינתך אין קיום של ארבע האמיתות הנאצלות
|
||||
|
||||
> 2. בשל אי-הקיום של ארבע האמיתות הנאצלות, לא ייתכנו חוכמה, נאישה, מדיטציה וריאליזציה
|
||||
|
||||
> 3. בשל חוסר הקיום הזה, לא יהיו גם ארבע הפירות הנאצלים. בהעדר הפרי, אין הימצאות בפרי ומגשימי הדרך אינם
|
||||
|
||||
> 4. הקהילה הבודהיסטית איננה, ושמונת סוגי האנשים אינם. בעקבות העדר-קיומם של ארבע האמיתות הנאצלות, גם תורת האמת איננה
|
||||
|
||||
> 5. כשאין תורה וקהילה, כיצד יהיה בודהה?! אמירתך מבטלת את שלושת האוצרות!
|
||||
|
||||
> 6. אתה מבטל את הריקות, את קיומו האמיתי של הפרי, את המעשה הנכון והלא-נכון, ואת כל ההבנות השימושיות של העולם
|
||||
|
||||
> שירת השורה, פרק 24
|
||||
|
||||
(6.) היא ההתקפה הכי חמורה על נגרג'ונה; אתה הפרכת את הבודהיזם - כרתת את הענף שעליו אתה יושב! אין אמיתות, אין פירות לתרגול, אין נכון ולא נכון, אין קהילה, אין בודהה - ואין קשר בין התרגול הבודהיסטי לסבל - שאינו יכול להיווצר או להיעלם, ולכן בלתי ניתן לשינוי.
|
||||
|
||||
> 7. (תשובה) אנו אומרים, שאינך מבין את הריקות, את משמעותה ואת מטרתה. מכך אתה נפגע
|
||||
|
||||
> 8. לימוד התורה של הודהות מתבסס על שתי האמיתות: האמת המכסה של העולם, והאמת העליונה
|
||||
|
||||
> 9. אלה שאינם מבינים את ההבחנה בין שתי האמיתות השונות אינם מבינים את האמת העמוקה לגבי הוראתו של הבודהה
|
||||
|
||||
> 10. לא ניתן ללמוד את האמת העליונה מבלי להתבסס על היחסית מבלי לפגוש את האמת העליונה. לא מגשימים את הנירוואנה
|
||||
|
||||
ב(7.), נגרג'ונה מראה לנו את הסכנה בהבנה שגויה של הריקות; אחזנו את הנחש מהצד הלא נכון.
|
||||
ב(8.), נגרג'ונה חושף את העניין החשוב ביותר בתורת הריקות: היחס בין *האמת המכסה של העולם* ו*והאמת העליונה*. אתה חושב בטעות, קובע נגרג'ונה, שהתורה הבודהיסטית היא *אמת מוחלטת* - אך למעשה, היא *אמת יחסית*. היא מפה, רפסודה - כפי שהבודהה בעצמו אומר - אבל לא המציאות עצמה. המפה היא אמצעי, אך מבלי להתעמק בה - *ולחוות אותה* - לא נגיע לשום מקום[^16].
|
||||
|
||||
> 11. ריקות מובנת באופן שגוי תהרוס את כבד-ההבנה כמו נחש הנתפס בצורה לא נכונה, או לחש שמבוצע באופן שגוי
|
||||
|
||||
> 12. לכן, תודעתו של החכם (הבודהה) פנתה מללמד את התורה בחושבי כי אנשים חלקשים יתקשו לרדת לעומקה
|
||||
|
||||
> 13. ההפרכה לגבי הריקות שאדוני עשה הינה מסקנה מוטעית, והיא אינה קשורה בריקות שלנו
|
||||
|
||||
> 14. עבור מי שהריקות הגיונית, הכל הגיוני. עבור מי שהריקות איננה הגיונית, דבר איננו הגיוני
|
||||
|
||||
> 15. כאשר אתה מפנה כלפני את הטעויות המתאימות לך אתה דומה לרוכב ששכח את סוסו
|
||||
|
||||
> 17. אתה מבטל סיבה ותוצאה, עושה, עשייה ופעולה, היווצרות, הכחדה ופרי
|
||||
|
||||
> 18. ההתהוות המותנית, אותה אנו מלמדים כריקות, והיא (הריקות) תפיסה תלויה. זו ממש היא דרך האמצע.
|
||||
|
||||
> 19. אין כל תופעה שלא נוצרה באופן תלוי. לכן אין כל תופעה שאיננה ריקה.
|
||||
|
||||
*אתה* הוא זה שבטל סיבתיות, מטיח נגרג'ונה בשיא הזה של החיבור שלו. *אתה*, משום שאתה מניח מהות, נכנס לתסביך הלוגי ששולל סיבתיות. רק כשמוותרים על המהות, ניתן לכונן התהוות מותנית - כל הדברים שזורים זה בזה וקשורים זה בזה, בהיעדר מהות. הריקות *היא* ההתהוות המותנית; שינוי יכול להתקיים רק ב*היעדר* מהות - כי מהויות לא יכולות להשתנות.
|
||||
|
||||
> 20. אם כל זה איננו ריק, אין היווצרות ואין הכחדה. עבורך נובע כי אין קיום של ארבע האמיתות הנאצלות
|
||||
|
||||
> 21. כיצד יהיה סבל הנוצר באופן בלתי-תלוי?! נאמר שהסבל חולף, כך שלא תיתכן מהות-עצמית שלו
|
||||
|
||||
> 22. כיצד יווצר מה שקיים ממהותו העצמית? לכן, אין היווצרות כאשר הריקות מופרכת
|
||||
|
||||
> 23. אין הכחדה של סבל הקיים ממהותו העצמית. בעקבות קבלתך את המהות העצמית, אתה מפריך את ההכחדה
|
||||
|
||||
> 24. כאשר יש מהות-עצמית, תרגול הדרך לא ייתכן. כאשר הדרך הזו מתורגלת, המהות-העצמית שלך איננה
|
||||
|
||||
*עד הנירוונה*, רבים יגידו, *אנחנו הולכים איתך*. אבל, נגרג'ונה מבטל גם את הנירוונה.
|
||||
|
||||
> החושבים *ללא היאחזות אגיע לנירוונה, הנירוונה תתקיים בי*, תפיסתם היא של היאחזות גדולה
|
||||
|
||||
> שירת השורש, פרק 16, 9
|
||||
|
||||
> ההתהוות המותנית, אותה אנו מלמדים כריקות, והיא (הריקות) תפיסה תלויה. זו ממש היא דרך האמצע
|
||||
|
||||
> שירת השורש, פרק 24, 18
|
||||
|
||||
> אין דבר המבדיל בין סמסארה לנירוונה; אין דבר המבדיל בין נירוואנה לסמסארה; והקצה הרחוק ביותר של הנירוונה הוא גם הקצה הרחוק ביותר של הסמסארה: אין ולו שמץ הבדל בין השתיים.
|
||||
|
||||
> שירת השורש, פרק 25, 19-20
|
||||
|
||||
> ההשקטה המבורכת של כל תפיסה, של עומס הדמייה, הבודהה לא לימד אף תורה, באף מקום, לאף אחד.
|
||||
|
||||
> שירת השורש, פרק 25, 24
|
||||
|
||||
והרי, לפי נגרג'ונה, לב התפיסה הבודהיסטית - זהו השחרור.
|
||||
|
||||
אני נמצא ב*סמסארה*. אני תמיד רוצה להגיע ל*נירוונה*. אבל *נירוונה* מוגדרת ביחס ל*סמסארה*. ה*סמסארה* היא *כאן*, והנירוונה היא *שם*. כל עוד אני *כאן*, אני בהכרח לא *שם*; בעצם כינון הנירוונה, אנחנו שוללים את הנירוונה, וסובלים. השחרור מתפיסת הנירוונה, באופן אירוני, *הוא* הנירוונה. אם אין נירוונה, אין סמסארה; אם אין סמסארה, אין נירוונה; שני המושגים האלו מותנים.
|
||||
|
||||
> סרטון - [*אני רוצה להיות שם*](https://www.youtube.com/watch?v=Sm8QpI-A5fE) (רחוב שומשום)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
סרטון - [*אני רוצה להיות שם*](https://www.youtube.com/watch?v=Sm8QpI-A5fE) (רחוב שומשום)
|
||||
|
||||
מזהים את ה*שם*? זו הנירוונה.
|
||||
|
||||
> המנצחים (הבודהות) אמרו שהריקות היא הוויתור על כל השקפה הם (גם) אמרו שמי שהשקפתו היא הריקות לא הגשים דבר
|
||||
|
||||
> שירת השורש, פרק 13, 8
|
||||
|
||||
נגרג'ונה שוב מקשה: מי שמייחס את הריקות כ*השקפה*, הרי שהוא שוב נאחז - ולא השיג שום דבר! אם הריקות היא אמת מוחלטת, הרי שהיא לא נכונה - הנה דבר שהוא לא ריק; אם נקבל אותה כטענה, כאמת מוחלטת, נקלע מיד לסתירה. הריקות איננה טענה, או השקפה - אלא מראה שמציגה את מצב העניינים בעולם. זוהי נקודה חשובה מאוד לנגרג'ונה.
|
||||
@@ -227,27 +254,27 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
|
||||
נגרג'ונה מושל את עצמו לשד הזה. הוא לא טוען בפנינו טענה; הוא רק אומר - תפקחו את העיניים.
|
||||
|
||||
> הריקות היא לא השקפה; היא רק מצב הדברים
|
||||
{.is-danger}
|
||||
!!! danger ""
|
||||
הריקות היא לא השקפה; היא רק מצב הדברים
|
||||
|
||||
[^14]: באופן דומה, נגרג'ונה מפרק את הזמן, את התנועה, ואת רוב יסודות המציאות שלנו - וככה מגיע למסקנה שהכל ריק.
|
||||
[^15]: בהודו הייתה תרבות ויכוח מפותחת: המלך, השליט או הראג' הזמין את המתווכחים, שהתפלמסו לפי חוקים נוקשים, והוכתר מנצח זוכה פרסים ומפסיד שספג תבוסה.
|
||||
[^16]: ארז מושל את זה למפה של טוקיו. אפילו במפות החכמות ביותר (Street view) למיניהם לא נחווה *את* טוקיו; אין בה את הריחות, הילדה בדרך לבית הספר, האמא על האופניים, הרעשים.
|
||||
|
||||
> ר' גם - סוטרת *לב החוכמה השלמה*
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם - סוטרת *לב החוכמה השלמה*
|
||||
|
||||
###משמעות הריקות
|
||||
####אונטולוגיה
|
||||
### משמעות הריקות
|
||||
#### אונטולוגיה
|
||||
הריקות היא התקפה על כל אפשרות של אונטולוגיה. אין לנו אפשרות להגיד מה טבע המציאות - כי למציאות אין טבע.
|
||||
|
||||
####אפיסטמולוגיה
|
||||
#### אפיסטמולוגיה
|
||||
אין לנו דרך להכיר את העולם מעבר למוסכמות שלנו על העולם[^17]; מה שיש לנו הוא רק מפה. אפשר וראוי לחדד את המפה הזו - אבל היא רק מפה, ואין לנו דבר מעבר לה.
|
||||
|
||||
####שפה
|
||||
#### שפה
|
||||
תשכחו מזה; השפה לא תוביל אתכם לשום הבנה אמיתית של המציאות.
|
||||
|
||||
####מיסטיקה\מדיטציה
|
||||
#### מיסטיקה\מדיטציה
|
||||
הבודהיזם התפזר לכל עבר אחרי הריקות. אחת הפשרות היא שישנה רק התודעה. *מה אם בעצם אין מציאות בכלל - אלא רק תודעה?* הסיבתיות אינה סיבתיות בעולם - אלא סיבתיות תודעתית. זוהי אסכולת ה*יוגהצ'ארה*. ממנה עולה כי הרעיון שיש הבדל בין המציאות לתודעה שגוי - ולכן, באיזשהו מקום, אנחנו *יכולים* לדעת את המציאות - כי אין מלכתחילה הפרדה. אלו ההוגים שמבקשים לשמר את המפות המדיטטיביות - בכך שהם שוללים את המעמד החומרי של הדהארמות, אבל מכוננים את המעמד הרוחני שלהן[^18].
|
||||
|
||||
תפיסות אחרות - כמו הזן או הבודהיזם הטיבטי - מרימות ידיים בשלב זה ונסוגות למדיטציה. אלו גישות לא-דואליות[^19]. נגרג'ונה לשיטתן כיסח את הפילוסופיה - ואין טעם להמשיך בהתפלספות - רק בטיפוח הנפשי. התפיסות האלו קובעות כי בעצם כל מחשבה רציונליות, בהיותה השקפה, תגרור אותנו לסתירה. חלקן מנסות ליישב את המציאות כנטולת אובייקטים וסובייקטים, ומכוננות סוג של מציאות תודעתית אחת; חלקן זונחות את הפילוסופיה לגמרי, ומתמידות במדיטציה ממקום לא-רציונלי.
|
||||
|
||||
@@ -22,8 +22,8 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
|
||||
הבודהיזם מאזן בין שתי הקצוות בהתהוות המותנית, שקובעת כי כל דבר נוצר, משתנה ונכחד כתוצאה של הסיבות שקדמו לו.
|
||||
|
||||
> ההבנה הזו אינה פיזיקלית; אף בודהיסט קדום לא חיפש לבנות מאיץ חלקיקים. מטרתה לחולל שינוי בתודעה שלנו.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
ההבנה הזו אינה פיזיקלית; אף בודהיסט קדום לא חיפש לבנות מאיץ חלקיקים. מטרתה לחולל שינוי בתודעה שלנו.
|
||||
|
||||
אילו נבין קצת מהסיבתיות הזו, נוכל להשפיע עליה ועל התודעה שלנו לחיוב.
|
||||
|
||||
@@ -47,12 +47,12 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
|
||||
ראו את המנדלה הזו, המייצגת את ששת העולמות הבודהיסטית. במרכזה, התרנגול, הנחש והחזיר - המייצגים את התאווה, הרצון הרע והאשליה. כל אחד מן העולמות מייצג מצב תודעתי מסוים. עולם בני האדם מלא בסבל, אבל גם באושר; עולם הרוחות הרעבות מלא בהשתוקקות בלתי מאוזנת[^3]; עולם הגיהנום, המורכב משמונה סוגים של גהנומים, כשכל אחד הוא סבל מסוג אחר; מישור החיות, שמלא רק בצורך לאכול והפחד להיטרף; עולם האלים-למחצה, שבו כולם עשירים, טובים ומלאי טוב, אבל לעד אינם מרוצים, ותאווים לעוד ועוד כוח; ולבסוף, עולם האלים, הטוב באופן מוחלט.
|
||||
|
||||
> ההיכרות עם 12 החוליות היא *תנאי הכרחי*, אך לא **תנאי מספיק** לנירוונה; ההבנה של 12 החוליות רק נותנת את הסיכוי לשיחרור, אך אינה מספקת. זה לא שיש X כלשהו שנוכל לעשות שיבטיח את השחרור; אין שרשרת סיבתית שנוכל לקטוע שתשחרר אותנו סופית - תמיד תהיה אחת אחרת
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
ההיכרות עם 12 החוליות היא *תנאי הכרחי*, אך לא **תנאי מספיק** לנירוונה; ההבנה של 12 החוליות רק נותנת את הסיכוי לשיחרור, אך אינה מספקת. זה לא שיש X כלשהו שנוכל לעשות שיבטיח את השחרור; אין שרשרת סיבתית שנוכל לקטוע שתשחרר אותנו סופית - תמיד תהיה אחת אחרת
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
###12 החוליות
|
||||
### 12 החוליות
|
||||
|
||||
בקצה הגלגל, ישנם 12 דמויות:
|
||||
- איש עיוור, המייצג את הבורות[^5]
|
||||
@@ -72,11 +72,11 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
|
||||
התפיסה הזו היא **חוק שימור התודעה** הבודהיסטי. כל רגע ורגע, אתה נוצר מחדש - משום שלדפוסים מסוימים יש נטייה להתמיד. לכן, אתה עכשיו ואתה עוד חמש דקות אינם אני אחיד, אלא רק אני דומה - משום שישנו שינוי, אבל לא שינוי כה דרמטי. בעת המוות, הדבר היחיד שמתרחש הוא שינוי הדפוס, שמוביל ליצירה מחדש שונה, בהתאם לסיבות המשתנות.
|
||||
|
||||
> הבודהיזם אינו מנסה להסביר במעגל הזה את הקיום עצמו: הוא אינו מתיימר לדעת את האמת המוחלטת, ואמיתותם של העולמות האלה אינה רלוונטית. המנדלה, יצירת היקום, והסיבה מאחורי היחסים הסיבתיים האלה אינם מעניינים את הבודהיסטים *בכלל* - הרעיון מאחורי זה הוא פשוט להמחיש את הדברים בצורה שתוביל לשחרור.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הבודהיזם אינו מנסה להסביר במעגל הזה את הקיום עצמו: הוא אינו מתיימר לדעת את האמת המוחלטת, ואמיתותם של העולמות האלה אינה רלוונטית. המנדלה, יצירת היקום, והסיבה מאחורי היחסים הסיבתיים האלה אינם מעניינים את הבודהיסטים *בכלל* - הרעיון מאחורי זה הוא פשוט להמחיש את הדברים בצורה שתוביל לשחרור.
|
||||
|
||||
> המלצה: פרק 5 בספר של גתין
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה: פרק 5 בספר של גתין
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -90,12 +90,12 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
זוהי התפיסה הבודהיסטית - ללא חופש רצון מוחלט, וללא דטרמינזם מוחלט. בכל פעם שאנו נפגשים עם המציאות, יש לנו רגע של שליטה איך לפגוש אותה - ולהפוך נסיבות פחות טובות ליותר טובות. לא מושלמות, ולא תמיד - אבל גם לא בכפיפות נוקשה ומוחלטת ליקום. בתמצית, *אתה יכול לעשות הרבה - עם מה שיש לך*.
|
||||
|
||||
|
||||
####בורות avijjā
|
||||
#### בורות avijjā
|
||||
הבודהיזם מייחס את מקור כל הבעיות מראיה לקויה של המציאות - בורות. הבורות הבודהיסטית אינה היעדר מידע, אלא תפיסות שגויות המושרשות בנו שעלינו לעקור באמצעות תובנה מדיטטביתית. הבורות היא לרוב תחילת התהליך, אך גם היא מותנית - הבודהיזם אינו טוען ל*חטא קדמון*[^2] - אלא שהבורות הזו נוצרת כל פעם מחדש.
|
||||
|
||||
משום שהיא מותנית, ניתן לסלק אותה.
|
||||
|
||||
####דפוסים נפשיים sankhāra
|
||||
#### דפוסים נפשיים sankhāra
|
||||
זוהי אחת מחמשת הסקנדות. התודעה שלך מותנית מכורח הבורות שלך, וחוויות המציאות שלך, ומשפיעה על איך שתפעל בעולם. ההתניות האלו אינן רעות או טובות, אבל הן משפיעות עלינו מתחת לפני השטח, מבלי שאנו מכירים בהן. עלינו להיות מודעים להתניות האלה, וכיצד הן משפעלות אותנו - וכך לנטרל אותן: לא הן יקבעו את האופן שאנו מגיבים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -106,7 +106,7 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
[^5]: ההיפך מהבורות הבודהיסטית אינו אמת, שהבודהיזם לא מתיימר אליה, אלא החוכמה - אותם הדברים שמובילים לשחרור.
|
||||
[^6]: ראשונות שרירותית - אין למעגל הזה *סדר* בבודהיזם.
|
||||
|
||||
####12 החוליות כדרך אמצע
|
||||
#### 12 החוליות כדרך אמצע
|
||||
|
||||
> Kassapa, \[if one thinks,\], *The one who does an action is the same as the one who experiences,*, \[then one asserts\] with reference to one existing from the beginning: *dukkha is created by oneself*. When one asserts thus, this amount to the eternalism. But, Kassapa, \[if one things,\] *The one who does an action is different from the one who experiences*, \[then one asserts\] with reference to one stricken by feeling: *dukkha is created by another*. When one asserts thus, this amount to the annihilationnism. Without veerting to either of these extremes, the Tathagata teaches Dhamma by the middle: Conditioned by igonrace are constructing activities
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -16,7 +16,7 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
|
||||
- כל הדברים הם סבל - דוקהה
|
||||
|
||||
##התהוות מותנית
|
||||
## התהוות מותנית
|
||||
|
||||
> כאשר ההוא קיים - זה קיים; משום שההוא נוצר זה נוצר. אם ההוא לא היה נוצר - זה היה לא נוצר
|
||||
|
||||
@@ -32,8 +32,8 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
|
||||
הבודהיזם מאזן בין שתי הקצוות בהתהוות המותנית, שקובעת כי כל דבר נוצר, משתנה ונכחד כתוצאה של הסיבות שקדמו לו.
|
||||
|
||||
> ההבנה הזו אינה פיזיקלית; אף בודהיסט קדום לא חיפש לבנות מאיץ חלקיקים. מטרתה לחולל שינוי בתודעה שלנו.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
ההבנה הזו אינה פיזיקלית; אף בודהיסט קדום לא חיפש לבנות מאיץ חלקיקים. מטרתה לחולל שינוי בתודעה שלנו.
|
||||
|
||||
אילו נבין קצת מהסיבתיות הזו, נוכל להשפיע עליה ועל התודעה שלנו לחיוב.
|
||||
|
||||
@@ -57,7 +57,7 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
|
||||
ראו את המנדלה הזו, המייצגת את ששת העולמות הבודהיסטית. במרכזה, התרנגול, הנחש והחזיר - המייצגים את התאווה, הרצון הרע והאשליה. כל אחד מן העולמות מייצג מצב תודעתי מסוים. עולם בני האדם מלא בסבל, אבל גם באושר; עולם הרוחות הרעבות מלא בהשתוקקות בלתי מאוזנת[^3]; עולם הגיהנום, המורכב משמונה סוגים של גהנומים, כשכל אחד הוא סבל מסוג אחר; מישור החיות, שמלא רק בצורך לאכול והפחד להיטרף; עולם האלים-למחצה, שבו כולם עשירים, טובים ומלאי טוב, אבל לעד אינם מרוצים, ותאווים לעוד ועוד כוח; ולבסוף, עולם האלים, הטוב באופן מוחלט.
|
||||
|
||||
###12 החוליות
|
||||
### 12 החוליות
|
||||
|
||||
בקצה הגלגל, ישנם 12 דמויות:
|
||||
- איש עיוור, המייצג את הבורות[^5]
|
||||
@@ -77,11 +77,11 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
|
||||
התפיסה הזו היא **חוק שימור התודעה** הבודהיסטי. כל רגע ורגע, אתה נוצר מחדש - משום שלדפוסים מסוימים יש נטייה להתמיד. לכן, אתה עכשיו ואתה עוד חמש דקות אינם אני אחיד, אלא רק אני דומה - משום שישנו שינוי, אבל לא שינוי כה דרמטי. בעת המוות, הדבר היחיד שמתרחש הוא שינוי הדפוס, שמוביל ליצירה מחדש שונה, בהתאם לסיבות המשתנות.
|
||||
|
||||
> הבודהיזם אינו מנסה להסביר במעגל הזה את הקיום עצמו: הוא אינו מתיימר לדעת את האמת המוחלטת, ואמיתותם של העולמות האלה אינה רלוונטית. המנדלה, יצירת היקום, והסיבה מאחורי היחסים הסיבתיים האלה אינם מעניינים את הבודהיסטים *בכלל* - הרעיון מאחורי זה הוא פשוט להמחיש את הדברים בצורה שתוביל לשחרור.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הבודהיזם אינו מנסה להסביר במעגל הזה את הקיום עצמו: הוא אינו מתיימר לדעת את האמת המוחלטת, ואמיתותם של העולמות האלה אינה רלוונטית. המנדלה, יצירת היקום, והסיבה מאחורי היחסים הסיבתיים האלה אינם מעניינים את הבודהיסטים *בכלל* - הרעיון מאחורי זה הוא פשוט להמחיש את הדברים בצורה שתוביל לשחרור.
|
||||
|
||||
> המלצה: פרק 5 בספר של גתין
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה: פרק 5 בספר של גתין
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -95,23 +95,23 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
זוהי התפיסה הבודהיסטית - ללא חופש רצון מוחלט, וללא דטרמינזם מוחלט. בכל פעם שאנו נפגשים עם המציאות, יש לנו רגע של שליטה איך לפגוש אותה - ולהפוך נסיבות פחות טובות ליותר טובות. לא מושלמות, ולא תמיד - אבל גם לא בכפיפות נוקשה ומוחלטת ליקום. בתמצית, *אתה יכול לעשות הרבה - עם מה שיש לך*.
|
||||
|
||||
|
||||
####בורות avijjā
|
||||
#### בורות avijjā
|
||||
הבודהיזם מייחס את מקור כל הבעיות מראיה לקויה של המציאות - בורות. הבורות הבודהיסטית אינה היעדר מידע, אלא תפיסות שגויות המושרשות בנו שעלינו לעקור באמצעות תובנה מדיטטביתית. הבורות היא לרוב תחילת התהליך, אך גם היא מותנית - הבודהיזם אינו טוען ל*חטא קדמון*[^2] - אלא שהבורות הזו נוצרת כל פעם מחדש.
|
||||
|
||||
משום שהיא מותנית, ניתן לסלק אותה.
|
||||
|
||||
####דפוסים נפשיים sankhāra
|
||||
#### דפוסים נפשיים sankhāra
|
||||
זוהי אחת מחמשת הסקנדות. התודעה שלך מותנית מכורח הבורות שלך, וחוויות המציאות שלך, ומשפיעה על איך שתפעל בעולם. ההתניות האלו אינן רעות או טובות, אבל הן משפיעות עלינו מתחת לפני השטח, מבלי שאנו מכירים בהן. עלינו להיות מודעים להתניות האלה, וכיצד הן משפעלות אותנו - וכך לנטרל אותן: לא הן יקבעו את האופן שאנו מגיבים.
|
||||
|
||||
####תודעה viññāna
|
||||
#### תודעה viññāna
|
||||
|
||||
####שם וצורה nāmarūpa
|
||||
#### שם וצורה nāmarūpa
|
||||
|
||||
####ששת החושים salāyatana
|
||||
#### ששת החושים salāyatana
|
||||
|
||||
####מגע phassa
|
||||
#### מגע phassa
|
||||
|
||||
####תחושות vedāna
|
||||
#### תחושות vedāna
|
||||
|
||||
[^1]: *Paticcasamuppāda* ("הנה התחלנו לקלל בסאנסקריט") - מקור מותנה, מצב נובע, Conditioned coarising
|
||||
[^2]: אם ישו לא היה מקריב את עצמנו, אם לא היה אל מיטיב, לא יכולנו לעשות דבר. הבודהיזם חושב אחרת.
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user