Finished moving to MKDocs

פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות.md

@@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z
 ---
 
-> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/2___זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf), [מצגת (2)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf)
-{.is-info}
+!!! info ""
+    [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/2___זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf), [מצגת (2)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת_.pdf)
 
-> **זן** (סינית: צ'או) הוא זרם בודהיסטי מאסכולת ה[מהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה) שהופיע לראשונה בסין של המאה ה6 והתגבש כתנועה בעל זהות עמצאית במאות 9-10[^1]
-{.info}
+!!! info ""
+    **זן** (סינית: צ'או) הוא זרם בודהיסטי מאסכולת ה[מהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה) שהופיע לראשונה בסין של המאה ה6 והתגבש כתנועה בעל זהות עמצאית במאות 9-10[^1]
 
 
 בסין קמים מספר זרמים בודהיסטים, כמו הTiantai 天台 Huayan 華嚴 Panjiao 判教. כל אחד מהם מתמקד בסוטרות אחרות, כתבים אחרים, סדר אחר של ההגות הבודהיסטית הכתובה.
@@ -28,8 +28,8 @@ dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z
 
 הזן עובד על אותו העיקרון - התרגול חושף איכויות חדשות של התודעה, שהמורה משכלל ומכוון - אם הרגשת ככה וככה, עכשיו תתמקד בכזה וכזה.
 
-> מכאן נובעת תפיסה מוטעית, שהבודהיזם הוא כמו פילוסופיה יבשה, שאפשר סתם לקרוא ולהבין; הזן הוא לא כזה - צריך לחיות ולתרגל אותו, בהבנה גופנית
-{.is-warning}
+!!! warning ""
+    מכאן נובעת תפיסה מוטעית, שהבודהיזם הוא כמו פילוסופיה יבשה, שאפשר סתם לקרוא ולהבין; הזן הוא לא כזה - צריך לחיות ולתרגל אותו, בהבנה גופנית
 
 הזן, כזרם של המהייאנה, מתבסס על [תפיסת הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות). הוא כופר באפשרות של הבנה מוחלטת של המציאות באמצעות מודל כזה או אחר - השפה היא מושגית, והמהות מאחורי המושגים פשוט אינה שם. הכל משתנה - בהקשר שונה, ימין כבר לא ימין, שמאל כבר לא שמאל, ואם נלך ימינה מספיק נגיעה שמאלה - אין *ימיניות של הימין*. בתפיסה הזו, הבודהיזם מתהפך גם על עצמו - גם המושגים הבודהיסטים לוקים בכשל הזה: גם הנירוונה, הדוקהה והשאר הם מודלים יחסיים, ולא אמת לאמיתה. התפיסה הזו מובאת לידי קיצון בזן - ישנה מימרת זן שאומרת - 
 
@@ -37,7 +37,7 @@ dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z
 
 כל עוד יש לך מושג מסוים של בודהה, הוא גורר מושג של *אתה* - ושניהם יימנעו ממך להשתחרר, משום שהם מפרידים אותך מהשאר.
 
-##תפיסת הריקות 
+## תפיסת הריקות 
 
 > חומר אינו שונה מריקות, ריקות אינה שונה מחומר. זה שהנו חומר הוא ריקות, וזה שהנו ריקות הוא חומר... באותו האופן תכונתן של כל התופעות הוא ריקות; הן אינן נוצרות ואינן כלות; אינן עכורות ואינן צלולות; אינן מלאות ואינן חסרות. לפיכך, שריפוטרה, בריקות אין חומר, אין תחושות, אין תפיסות, אין נטיות קודמות ואין היכרות... אין ידיעה, אין הישג ואין אי-הישג. לפיכך, בזכות האי הישג, ומשנסמכו על החכמה השלמה, מוסרת מכשלת התודעה של הבודהיסטוות. משום שבתודעתם אין כל מכשלה, הם אינם מפחדים, הטעות ותקוות השווא מהם והלאה, והם מגשימים לחלוטין את הנירוונה
 (Prajñāpāramitāhṛdaya; lit. “ The Heart of the Perfection of Wisdom”
@@ -45,12 +45,13 @@ aka. Heart Sutra)[^4]
 
 הזן יורש את [תפיסת הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות) מהמהייאנה. הזן רואה גם את התורה הבודהיסטית, ואפילו מושגים בסיססים לגמרי - כמו זה שיש לנו גוף או ראש - כמכשול, שמגביל אותנו ומגבירים את ההיאחזות שלנו. כשאנו מנסים, באמצעות הבודהיזם, להשיג דבר מה - או אפילו *לוותר* על להשיג דבר מה, אנחנו כובלים את עצמנו מושגית לדפוס מחשבה מסוים - או שיש הישג, או שאין הישג. הזן טוען כנגד זה - לא; זה לא זה ולא זה[^5].
 
-> המלצה: *להתעורר*, עונה 3, פרק 6
-{.is-success}
+!!! is-success ""
+    המלצה: *להתעורר*, עונה 3, פרק 6
 
 נגרג'ונה מרוקן את תוכן המציאות שלנו לחלוטין, עד שלא נותר דבר - מהלך שהזן ממשיך. *אל תטעה לחשוב שמשום שדבר ריק, הוא לא קיים*, אומר הזן. המציאות אינה בלתי-קיימת, היא אינה אשליה - נהפוכו; היא קיימת *משום* שהיא ריקה. בכך שרוקנו את האל מהכל, מצאנו את האל.
 
 > It is empty of a separate, independent exsitence. It cannot just be by itself. It has to inter-be with the sunshine, the cloud, the forest, the logger, the mind, and everything else. It is empty of a separate self. But empty of a seperate self means to be full of everything...
+
 > Thich Nhat Hahn, 2009, 6-7
 
 היכן שהמערב [מתעקש על היחס בין סובייקט לאובייקט](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מה-זה-להיות-what-is-being), בהגות סביב העצם, הזן אינו מכיר בדבר זולת התודעה, התפיסה. הזן תופס את המציאות כמו מעין רשת של אבני-חן(Avatamsaka Sutra) - [רשת אינדרה](https://en.wikipedia.org/wiki/Indra%27s_net), שכל אחת מהן קיימת כשלעצמה אך משתקפות בה כל השאר - כל אחת היא תפיסה שלמה, ביחס של יחסי-גומלין עם כל השאר[^6].
@@ -75,7 +76,7 @@ aka. Heart Sutra)[^4]
 
 הזן מבקש להחזיר את הזן להחזיר את התודעה למצב ה**טבעי** - לטבע הבודהה.
 
-##טבע בודהה
+## טבע בודהה
 > tathāgatagarbha ( lit. "the womb of the thus-come-one")
 buddhadhātu (lit. ”Buddha-realm or Buddha-substrate“)
 Avatamsaka Sutra (~0 - 3rd or 4th century CE)
@@ -88,6 +89,7 @@ Tathāgatagarbha Sūtra (200-250 CE)
 
 
 > משמעותה האמיתית של המהאינה היא העיקרון של תודעה אחת בעלת שתי פנים. אחד הוא פני התודעה במונחים של המוחלט (ככות[^9]), והאחר הוא התודעה במונחים של התופעתי (סמסארה). כל אחד מאלה חובק את כל אופני הקיום. מדוע? כי שני פנים אלה מכילים זה את זה
+
 > *התעוררות האמונה במהייאנה*
 
 הטקסט הזה, שהשפיע מאוד על הזן בסין, מתמצת בפנינו את תפיסת ה*ככות* - המציאות כמו שהיא, היא לא יותר מאשר *זה*: כשעולה מחשבה, תפיסה, תשוקה - זה כל מה שיש - אין ככות, אין ריקות, אין טבע-בודהה, היא פשוט *זה*. התהפכות ודשדוש בכל אלה היא *סמסארה* - סבל. כל הדברים האלו הם תופעות על גבי מצע התודעה, והם קשורים קשר מוחלט - אין מצע בלי תופעות, ואין תופעות בלי מצע - הם כשתי צדדים של כף היד. ההכרה בכך מקנה כוח אדיר, והיא מה שמבקשת מסורת הזן לעשות[^10].