Finished moving to MKDocs
This commit is contained in:
@@ -8,17 +8,17 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_8_-_דת_ללא_ראיות_-_חלק_א_-_פסקל_קליפורד_וגיימס.pptx), [טקסט רשות (בוצ'ק)](/פילוסופיה/דת/when_is_faith_rational_-_lara_buchak.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_8_-_דת_ללא_ראיות_-_חלק_א_-_פסקל_קליפורד_וגיימס.pptx), [טקסט רשות (בוצ'ק)](/פילוסופיה/דת/when_is_faith_rational_-_lara_buchak.pdf)
|
||||
|
||||
ראינו שיש הרבה [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות), והרבה ראיות לאי-קיום האל - [בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע), [הריבוי הדתי](/פילוסופיה/דת/פלורליזם) ו[חובת ההוכחה](/פילוסופיה/דת/חובה). אז, לא הצלחנו להביא משהו חותך לכאן או לכאן. האם עדיין כדאי להאמין? האם אפשר להצדיק אמונה ללא ראיות?
|
||||
|
||||
|
||||
הכיוון הזה מושך במיוחד ב200 שנים האחריות, שהדיון סביב הוכחת האל הגיע לשיא ואיתו למבוי סתום.
|
||||
|
||||
##ההימור של פסקל
|
||||
> [טקסט (ההימור של פסקל)](/פילוסופיה/דת/ההימור_של_פסקל_-_עברית.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## ההימור של פסקל
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט (ההימור של פסקל)](/פילוסופיה/דת/ההימור_של_פסקל_-_עברית.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
[בלייז פסקל](https://en.wikipedia.org/wiki/Blaise_Pascal), מתמטיקאי ופילוסוף, כתב ספר בשם *הגיגים*[^1]. אחד מהם הוא - *אני לא יודע אם יש אלוהים - אני תקוע. אבל האם **כדאי** להאמין באלוהים?*[^2] הוא מנסח את **ההימור של פסקל**, שמבוסס על הסתברות.
|
||||
@@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
ההימור של פסקל מבוסס רק על זה שיש סיכוי **כלשהו** - קטן ככל שיהיה - שיש אלוהים. הוא נסוב סביב הכדאיות של האמונה ב*קיום* אלוהים, לא בקיום ממש - הוא לא שואל *מה הסיכוי שיש אלוהים* אלא *מה הסיכוי שכדאי לי להאמין באלוהים* - שאלה מוסרית ולא אונטולוגית.
|
||||
|
||||
###ביקורות
|
||||
### ביקורות
|
||||
|
||||
ההימור של פסקל עצבן הרבה אנשים והרבה פילוסופים.
|
||||
|
||||
@@ -59,20 +59,20 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
> כן, אבל ידי כפותות ופי אילם: מכריחים אותי להמר, ואין אני בן חורין; אין מפתחים את מוסרותי. ואני עשוי בצורה כזו שלא אדע להאמין. מה אוכל אפוא לעשות?'' – נכון הדבר. מכל מקום דע והבן: מאחר שתבונתך ממריצה אותך להאמין, ועם זה אינך מסוגל לכך, הרי לא בא חוסר-יכולתך להאמין אלא בעטיין של היפעלויותיך. הווי עמל אפוא לשכנע את עצמך לא על-ידי ריבוי הראיות למציאות האל, אלא על ידי הדברת היפעלויותיך. חפצך להתקדם לקראת האמונה, ואינך יודע הדרך אליה; חפצך להתרפא מחוסר האמונה, ואתה מבקש את התרופה לכך. למד לקח מבני-אדם שהיו כפותים כמוך ושמהמרים עתה על כל אשר להם; הם יודעים את הדרך שהיית חפץ ללכת בה, ונתרפאו מאותו חולי שחפצך להתרפא ממנו. עשה כמו שהתחילו הם: בכל דבר נהגו הם כאילו היו מאמינים, הוזו במי קודש, שמעו את הרינה ואל התפילה, וכו'. בדרך הטבע יעורר הדבר הזה אמונה בלבך ויתמימך
|
||||
|
||||
##העמדה הראייתית
|
||||
## העמדה הראייתית
|
||||
|
||||
> [טקסט (קליפורד)](/פילוסופיה/דת/clifford_-_the_ethics_of_belief.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט (קליפורד)](/פילוסופיה/דת/clifford_-_the_ethics_of_belief.pdf)
|
||||
|
||||
[ויליאם קליפורד](https://en.wikipedia.org/wiki/William_Kingdon_Clifford), מתמטיקאי שחי 200 שנה אחרי פסקל, התקומם כגד הרעיון שלו. הוא נותן דוגמה בקשר לספינה -
|
||||
|
||||
> נגיד ואני ספן, ואני רוצה לצאת עם הספינה שלי והצוות לים. אבל אני לא לגמרי בטוח שהיא ראויה לצאת לים. אבל לתקן אותה ייקח מלא זמן וכסף, ויש סיכוי לא רע שהיא תהיה בסדר - ואני מאמין שתהיה בסדר - אז אני מפליג בכל זאת והספינה טובעת. האם ההתנהלות של הספן פגומה מוסרית?
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
נגיד ואני ספן, ואני רוצה לצאת עם הספינה שלי והצוות לים. אבל אני לא לגמרי בטוח שהיא ראויה לצאת לים. אבל לתקן אותה ייקח מלא זמן וכסף, ויש סיכוי לא רע שהיא תהיה בסדר - ואני מאמין שתהיה בסדר - אז אני מפליג בכל זאת והספינה טובעת. האם ההתנהלות של הספן פגומה מוסרית?
|
||||
|
||||
במקרה הזה, אנחנו שופטים את הספן על האמונה שלו - גם אם הספינה לא הייתה טובעת, הוא אשם מוסרית. מצד שני, אם הספן היה שוכר מומחה, ובודק בדקדקנות, והמומחה אמת שהספינה בסדר - לא היינו חושב שהוא אשם. בתמצית, קליפורד מתקוממם כנגד האמנה **מעבר לראיות**. הוא חותם -
|
||||
|
||||
> It is wrong always, everywhere, and for anyone, to believe anything upon insufficient evidence
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
It is wrong always, everywhere, and for anyone, to believe anything upon insufficient evidence
|
||||
|
||||
הכלל הזה מכונה **ראייתיות** (Evidentialism). יש לך ראיות חזקות? תאמין באופן חזק; יש לך אמונות חלשות? תאמין באופן חלש. אין לך ראיות? תהיה אגנוסטי. חריגה מכלל הזה היא **לא מוסרית**.
|
||||
|
||||
@@ -80,10 +80,10 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
העמדה הזו היא קונצנזוס מוחלט - נראה שאי אפשר לתקוף אותה. אז אחרי קליפורד, מלא פילוסופים תקפו אותה.
|
||||
|
||||
##הרצון להאמין
|
||||
## הרצון להאמין
|
||||
|
||||
> [טקסט (ג'יימס)](/פילוסופיה/דת/הרצון_להאמין_ויליאם_גיימס.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[טקסט (ג'יימס)](/פילוסופיה/דת/הרצון_להאמין_ויליאם_גיימס.pdf)
|
||||
|
||||
[וויליאם ג'יימס](https://en.wikipedia.org/wiki/William_James)[^5] עושה מהלך מגניב פילוסופית כנגד קליפורד. ג'יימס היה פרופסור לרפואה בהרווארד, לפני שהייתה פסיכולוגיה - הוא הפרויד האמריקני[^3]. ג'יימס גדל בבית דתי מאוד, ובחן את הפסיכולוגיה של הדת ואת החוויה הדתית. בספרו *הרצון להאמין*[^4]. הוא סייע לייסד זרם חדש, *פילוסופיה פרגמטיסטית* - עזוב אותי פילוסופיה, מה עובד? מה כדאי?
|
||||
|
||||
@@ -113,17 +113,17 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
ג'יימס משחק על מצבים שבהם אי אפשר להצדיק את האמונה מלכתחילה - רק לקבל הצדקות בדיעבד. לא תדע אם אשתך נהדרת עד שלא תתחתן איתה; לא תדע אם כדאי להאמין באלוהים עד שלא תאמין. אם אתה מדען שחוקר רעיון, לא תחקור אותו אם לא *תאמין* שהוא נכון. רק בדיעבד, *אחרי* שחקרת אותו, תדע אם אתה צודק - או שבזבזת את הזמן שלך. המשחק הוא בין הפחד מטעות ללא-לדעת את האמת[^7].
|
||||
|
||||
> ג'יימס **לא טוען לאמונה בניגוד לראיות** - יש ראיות חזקות לצד אחד ולא לשני, ג'יימס לא יגיד לך להאמין - הוא מדבר רק על מצבי דילמה (אחרת הברירה לא חיה).
|
||||
{.is-danger}
|
||||
!!! danger ""
|
||||
ג'יימס **לא טוען לאמונה בניגוד לראיות** - יש ראיות חזקות לצד אחד ולא לשני, ג'יימס לא יגיד לך להאמין - הוא מדבר רק על מצבי דילמה (אחרת הברירה לא חיה).
|
||||
|
||||
##ההצדקה לאמונה
|
||||
## ההצדקה לאמונה
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_9_-_דת_ללא_ראיות-_חלק_ב_-_פלנטינגה.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/דת/plantinga_(2015)_warranted_belief_in_god.pdf), [טקסט](/פילוסופיה/דת/reason_and_belief_in_god.pdf), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=lro05RvPMkE)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_9_-_דת_ללא_ראיות-_חלק_ב_-_פלנטינגה.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/דת/plantinga_(2015)_warranted_belief_in_god.pdf), [טקסט](/פילוסופיה/דת/reason_and_belief_in_god.pdf), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=lro05RvPMkE)
|
||||
|
||||
[**אלווין פלנטינגה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Alvin_Plantinga), כמו פסקל וג'יימס טוען בעד דת ללא-ראיות - אך במקום להתמקד בלמה *כדאי* להאמין, הוא כותב למה *מוצדק* להאמין. לטענתו, אין ביקורת אפיסטמית מוצקה לאדם המאמין ללא ראיות.
|
||||
|
||||
###פלנטינגה
|
||||
### פלנטינגה
|
||||
|
||||
אלווין פלנטינגה פעל בעיקר בסוף המאה ה20, והוא ייסד הלכה למעשה את הפילוסופיה האנליטית של הדת. פלנטינגה הוא פילוסוף אנליטי אדוק, ובוחן את הפילוסופיה של הדת - שנתפסה עד אז כמגוחכת וחובבנית - דרך הצהר הזה, של הלוגיקה והטיעונים הקרים והקשים.
|
||||
|
||||
@@ -133,7 +133,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
המטרה של פנטינגה היא לא להוכיח את קיום אלוהים - הוא מאמין ללא ראיות, כמו שנראה - אלא להפיל את כל הראייות לאי-קיום אלוהים.
|
||||
|
||||
###האתגר הראייתי
|
||||
### האתגר הראייתי
|
||||
|
||||
כאמור, [**העמדה הראייתית**](#העמדה-הראייתית) מבוססת אך ורק על ראיות, ולהיות מותאמת לעוצמת הראיות. או במילים אחרות: אין זה מוצדק לאחוז באמונה בעוצמה מסוימת, בלא ראיות מספיקות. העמדה הזו מבקרת את הדת:
|
||||
|
||||
@@ -144,7 +144,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
רוב הפילוסופים (והתיאולוגים) קיבלו את 1 ולכן ניסו לדחות את 2. המטרה של פלנטינגה היא לתקוף את הנחה 1: גם אם *אין* ראיות, מוצדק להאמין באלוהים[^9].
|
||||
|
||||
|
||||
###יסודנות
|
||||
### יסודנות
|
||||
|
||||
מה המבנה של ההאמנות שלנו? יש שתי גישות:
|
||||
|
||||
@@ -159,13 +159,13 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
זו עמדה של הפילוסופיה האנליטית במאה ה20, במיוחד בידי [קויין וויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/קריפקנשטיין), לפיה אמונה רודפת אמונה רודפת אמונה, במעגל.
|
||||
|
||||
|
||||
####תכונות האמנות במבנה יסודני
|
||||
#### תכונות האמנות במבנה יסודני
|
||||
|
||||
בתוך מבנה יסודני, האמנה יכולה להיות יסודית או לא יסודית, או יותר יסודית ופחות יסודית. מה יקרה לשאר ההאמנות אם ההאמנה הזו תיפול? העוצמה והמיקום של ההאמנה במבנה ישפיעו על זה מאוד.
|
||||
|
||||
יסודי הוא בינארי: או שהאמנה יסודית או שלו. לעומת זאת, העומק והעוצמה הם רצף: אני *ממש ממש בטוח* שהיה נפוליאון (עוצמה גבוהה), אבל זו לא אמונה מאוד עמוקה - לא יטלטל אותי לגלות שלא היה נפוליאון.
|
||||
|
||||
####יסודנות קלאסית
|
||||
#### יסודנות קלאסית
|
||||
|
||||
פלנטינגה שם את [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) ו[אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם) באותה הסירה, אותה מכנה *יסודנות הקלאסית*, שאומרת ש
|
||||
|
||||
@@ -185,8 +185,8 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
- נתונה לחושים
|
||||
|
||||
טענה שדרך החושים אנחנו יודעים שהיא נכונה (אני רואה ירוק)
|
||||
> הטענה היא לא *יש ירוק*, שם בחוץ, אלא *אני* רואה ירוק.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הטענה היא לא *יש ירוק*, שם בחוץ, אלא *אני* רואה ירוק.
|
||||
|
||||
- מושרשת
|
||||
|
||||
@@ -194,16 +194,17 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
הביקורת של היסודנית הקלאסית כנגד האלוהים היא שהאמונה באלוהים אינה עונה לקריטריונים האלה.
|
||||
|
||||
###אפיסטמולוגיה רפורמיסטית
|
||||
### אפיסטמולוגיה רפורמיסטית
|
||||
|
||||
וכאן נכנס פלנטינגה. איך תוקפים יסודנות קלאסית?
|
||||
|
||||
|
||||
####העמדה הרפורמיסטית
|
||||
#### העמדה הרפורמיסטית
|
||||
|
||||
פלנטינגה הוא [קלוויניסט](https://en.wikipedia.org/wiki/Calvinism), תת-זרם של הנצרות ה[פרוטסטנטית](/פילוסופיה/נוצרית#הפיצול-הפרוטסטנטי). קלווין חושב שזה פסול להסתמך על [ראיות לקיום אלוהים](/פילוסופיה/דת/ראיות). פלנטינגה מפנה לציטוט -
|
||||
|
||||
> תיאולוגיה טבעית, המנותקת מכל התגלות ומתעסקת אך ורק בתצפיות ובמחקרים על העולם בו בני האדם חיים פשוט אינה קיימת... הן מבחינת תיאולוגית והן מבחינת הדת האל הוא נקודת המוצא... אנו מקבלים את הרושם שהאמונה באלוהים מבוססת לחלוטין אך ורק על ההוכחות האלו. אך אמונה שכזו תהיה אמונה אומללה מכיוון שהיא מעוררת את קוראת לאל היא זקוקה קודם להוכיח את קיומו. ההפך הוא הנכון. אין ולו אובייקט אחד אשר אנו מהססים אם להאמין בקיומו לפני שמוצגים בפנינו הוכחות מוחלטות לכך. קיומו של העצמי, של העולם הסובב אותנו, של חוקים מוסריים ולוגיים וכו'. אנו משוכנעים באופן כה עמוק על ידי הרשמים הברורים שדברים אלו מותירים על תודעתנו כך שאנו לא צריכים שום טיעון או ראיה. אנו מקבלים את האמונות האלו באופן ספונטני ובלתי רצוני. אותו הדבר נכון גם בכל הנוגע לאל. ההוכחות לכאורה אינם הבסיס הראשוני לביטחון שלנו באל. הביטחון הזה מבוסס אך ורק על אמונה. כלומר – על ידי העדות הספונטנית שכפויה עלינו מכל כיוון
|
||||
|
||||
> * הרמן בווניק (1854-1921) – תיאולוג קלוויניטסי*
|
||||
|
||||
ונעם מוסיף מקביל יהודי -
|
||||
@@ -215,7 +216,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
זה הרקע התיאולוגי שעליו פלנטינגה פועל.
|
||||
|
||||
####דחיית היסודנות הקלאסית
|
||||
#### דחיית היסודנות הקלאסית
|
||||
|
||||
למה שנדחה את היסודנות הקלאסית? פלנטינגה כותב -
|
||||
|
||||
@@ -229,8 +230,8 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
עכשיו אנחנו במצב מוזר. אנחנו יסודנים, אבל אין לנו יסוד ליסודנות. מה עכשיו?
|
||||
פלנטינגה אומר שזה מצב נפוץ בפילוסופיה ([עקרון האימות](/פילוסופיה/לשון/אמפריציזם)). *מה ההבדל בין ברווז?* נופל מהעיקרון הזה: אין לו משמעות שניתן לאמת. *היום יום חמישי?* מקיים אותו: יש לו תוכן שאפשר לאמת או לדחות. אנחנו במצב הברווז: אין לנו עיקרון, אבל ברור שיש דברים עם משמעות ודברים שלא.
|
||||
|
||||
> תחשבו למשל על קריטריון להבחנה ב**יפה**. מה יפה ומה לא יפה? אין ממש עיקרון כזה; ובכל זאת, יש דברים יפים ויש דברים לא יפים: זה שהפלנו את העיקרון לא אומר שיופי קרס.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
תחשבו למשל על קריטריון להבחנה ב**יפה**. מה יפה ומה לא יפה? אין ממש עיקרון כזה; ובכל זאת, יש דברים יפים ויש דברים לא יפים: זה שהפלנו את העיקרון לא אומר שיופי קרס.
|
||||
|
||||
אז מה עושים?
|
||||
|
||||
@@ -238,7 +239,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
> הקריטריון ליסודיות-כיאות חייב להיבנות מלטה-למעלה ולא להפך. אסור להגיע אליו מתוך מחשבה טהורה אלא על ידי בחינה של הדוגמאות הרלוונטיות
|
||||
|
||||
###אלוהים ונפשות אחרות
|
||||
### אלוהים ונפשות אחרות
|
||||
|
||||
בספרו [^10][God and Other Minds](https://en.wikipedia.org/wiki/God_and_Other_Minds), שבסיומו פלנטינגה אומר:
|
||||
|
||||
@@ -246,8 +247,8 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
האמונה בבני אדם אחרים[^11], אומר פלנטינגה, נמצאת באותו המעמד כמו אמונה באלוהים: אם האמונה באחת מוצדקת, כך גם השנייה.
|
||||
|
||||
> כרגיל, פלנטינגה *לא* מנסה להצדיק אמונה באלוהים באמונה הזו, אלא - *ההאמנה שלך שאין אלוהים באותה המעמד של ההאמנה שלי שיש אלוהים* - יסודית ולא מוצדקת; **אתה לא יכול לבקר אותי**, נהנהבננה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
כרגיל, פלנטינגה *לא* מנסה להצדיק אמונה באלוהים באמונה הזו, אלא - *ההאמנה שלך שאין אלוהים באותה המעמד של ההאמנה שלי שיש אלוהים* - יסודית ולא מוצדקת; **אתה לא יכול לבקר אותי**, נהנהבננה.
|
||||
|
||||
אז איך כדאי להתייחס ל[ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות)? פלנטינגה לא זקוק להן; הוא משתמש בהם כקלף טקטי, להדוף ביקורת.
|
||||
|
||||
@@ -261,9 +262,9 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
- Warrent
|
||||
|
||||
###ביקורות
|
||||
### ביקורות
|
||||
|
||||
####הדלעת האדירה
|
||||
#### הדלעת האדירה
|
||||
|
||||
אז עכשיו, הכל יכול להיות בסיסי? אני יכול להאמין באופן בסיסי בכל מה שאני רוצה? זו תהיה עמדה מגוחכת.
|
||||
|
||||
@@ -271,7 +272,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
>
|
||||
> ברור שלא. לפי האפיסטמולוג-הרפורמטור \[פלנטינגה\], בתנאים מסוימים אמונות מסוימות הן יסודיות-כיאות; אותן אמונות עצמן יכולות שלא להיות יסודיות-כיאות תחת תנאים אחרים. נניח שאני מאמין שאני רואה עץ: אמונה זו היא יסודית-כיאות בתנאים אותן קשה לתאר במדויק אך כאלו הכוללים דבר מה מסוים הנראה בפניי בעל מאפיינים מסוימים. אותה האמונה עצמה איננה בסיסית כיאות במקרה בו אני יודע שאני יושב בחדרי, שומע מוזיקה ועוצם את עיני. טענתו של האפיסטמולוג-הרפורמטור היא שישנם תנאים מסוימים, אשר לרוב מתקיימים, בהם האמונה באלוהים הינה יסודית-כיאות; אך איזו סיבה יש לחשוב שדבר זה מחייב אותו לעמדה לפיה כל אמונה היא יסודית כיאות ב**כל** מצב?... האם זה רק מכיוון שהוא דוחה את הקריטריון ליסודיות-כיאות אותו סיפק היסודני-הקלאסי? אך למה שדבר כזה יחייב אותו לעמדה כזו סובלנית ובלתי רציונלית?
|
||||
|
||||
####פידאיזם
|
||||
#### פידאיזם
|
||||
|
||||
**פידאיזם** היא העמדה שהתבונה סותרת את הדת, ואף-על-פי-כן צריך להחזיק בדת. פידאיזם מודרני מרוכך יותר - הוא טוען שלאדם הדתי ולאדם הלא-דתי (המצדד בתבונה בלבד) אין קריטריון לדבר זה עם זה. פלנטינגה עונה על זה -
|
||||
|
||||
@@ -279,8 +280,8 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
|
||||
|
||||
פלנטינגה מודה בסוג מסוים של פידאיזם: הוא אומר שהוא לא יכול להתווכח עם ראסל.
|
||||
|
||||
> זהו **לא** פוסט-מודרניזם, בסגנון *האמת-היא-יחסית* כזה: פלנטינגה **כן** חושב שהוא צודק, וראסל טועה - אבל שאין לו איך לשכנע אותנו.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
זהו **לא** פוסט-מודרניזם, בסגנון *האמת-היא-יחסית* כזה: פלנטינגה **כן** חושב שהוא צודק, וראסל טועה - אבל שאין לו איך לשכנע אותנו.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: זה בדיוק מה שזה - אוסף של משפטים לא קשורים. מעולה לשירותים - הוא כנראה כתב את זה שם גם.
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user