Finished moving to MKDocs

פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה.md

@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
 ---
 
-> [טקסט (א)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_–_מסה_על_שכל_האדם_על_המושגים_המולדים_[ספר_ראשון_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (ב)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_–_מסה_על_שכל_האדם_על_האידיאות_[ספר_שני_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (א, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_i.pdf), [טקסט (ב, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_ii.pdf), [טקסט (ג, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_iii.pdf), [טקסט (ד, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_iv.pdf)
-{.is-info}
+!!! info ""
+    [טקסט (א)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_–_מסה_על_שכל_האדם_על_המושגים_המולדים_[ספר_ראשון_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (ב)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_–_מסה_על_שכל_האדם_על_האידיאות_[ספר_שני_פרקים_א-ב].pdf), [טקסט (א, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_i.pdf), [טקסט (ב, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_ii.pdf), [טקסט (ג, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_iii.pdf), [טקסט (ד, אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/לוק/locke._essay_-_book_iv.pdf)
 
 בבקשו לכונן שיטה חדשה, [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) כותב ב1690 את *מסה על שכל האדם*[^3], שמבקשת להרוס את השיטות הקודמות, השגויות, בכדי לכונן על הריסותיהן משהו חדש. לוק, כאמור, מבקש לחקור לא את המציאות עצמה, אלא את הכלי באמצעותו אנחנו לומדים אותה - שכל האדם; המסה כולה עוסקת אך ורק בשכל האדם, מושא החקירה המוצהר, ולא יוצאת ממנו לעולם. האפיסטמולוגיה אינה משחקת כאן תפקיד חקירה מקדימה - היא עצמה החקירה[^7].
 
@@ -23,9 +23,9 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
 לוק סבור שזוהי **ההפשטה**. כשאנחנו פוקחים את העיניים, אנחנו רואים דברים פרטניים. אולם, אנחנו ורק אנחנו יכולים להפיק מהמקרים הפרטיים מושגים כלליים[^11]. ידע ומדע נסמכים על הכושר המיוחד הזה.
 
 
-##על ההפשטה
+## על ההפשטה
 
-###האידאה
+### האידאה
 אידאה - תוכן נפשי הכרתי - היא מושג מפתח בהגות של לוק בחוקרו את השכל. הוא מחלק את האידאות לכמה סוגים:
 
 - אידאות תחושה (sensation)
@@ -43,18 +43,18 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
 כיסא תופס מקום במרחב בין שאני שם למדוד אותו או לא, אבל אש חמימה לי כשאני רחוק וכואבת כשאני קרוב - זה לא דבר שמצוי באש, אלא בי כתוצר של המצב והיחס שלי אל האש כרגע. [חסילון גמל שלמה](https://en.wikipedia.org/wiki/Mantis_shrimp) רואה 16 צבעים בסיסיים, לעומתנו, קופים עלובים, שרואים רק 3 צבעים. תפיסת המציאות שלו בוודאי אחרת לגמרי - אבל העולם שהוא חי בו הוא אותו עולם ממש; הצבע הוא לא בעולם כפי שהוא בחסילון גמל השלמה.
 
 
-> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_יא_סעיפים_8-9_שמות_והפשטה.pdf)
-{.is-info}
+!!! info ""
+    [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_יא_סעיפים_8-9_שמות_והפשטה.pdf)
 
 האידאות הן תוצר של הפשטה; אילו הייתי נדרש לשיים כל כיסא וכיסא שאני נתקל בו (זה איציק... חיים... פנחס... על כל האודיטריום!), לא הייתי יוצא מזה. לוק מתאר כיצד, באמצעות השפה, הנפש מפשיטה מהעצמים את האיכויות *המשניות*, ומייחסת אותם לייצוג כללי[^13]. אני אקח את האידאה של הכיסא (*הכיסאיות של הכיסא*, אם תרצו), אוציא אותה מהקשרה - לא אכפת לי מה ומתי ואיך הכיסא הזה - ואז אחיל אותה על עצמים אחרים תואמים (*היי, הדבר **הזה** הוא כיסא*). אידאה כזו מקבלת שם -*כיסא*, או, בדוגמה של לוק בטקסט, *לבן*.
 
-> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_23_סעיפים_1-5_על_העצמים.pdf)
-{.is-info}
+!!! info ""
+    [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_23_סעיפים_1-5_על_העצמים.pdf)
 
-##העצם
+## העצם
 
-> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_23_סעיפים_1-5_על_העצמים.pdf)
-{.is-info}
+!!! info ""
+    [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_23_סעיפים_1-5_על_העצמים.pdf)
 
 לוק מתאר את האיכויות שיוצרות את האידאות שלנו כנישאות על גבי דבר כלשהו - עצם - שנושא על גביו אינספור אידאות פשוטות - הכיסא הזה הוא גם ירוק וגם בעל ארבע רגליים וגם מאוד מכוער - כל דבר כזה הוא אידאה, שניצבים על גבי מצע יציב, **שאינו מוכר לנו**. 
 
@@ -63,17 +63,17 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
 > אם ישאלו מישו מהו הנושא שאליו שייכים הצבע או המשקל, לא יהיה לו מה לומר מלבד זה שהם שייכים לחלקים המתפשטים והמוצקים, ואם ישאלו אותו מהו הדבר שהמוצקות וההתפשטות שייכות לו, מצבו לא יהיה טוב בהרבה ממצבו של ההודי \[...\] אשר אמר שבעולם תומך פיל גדול, וכאשר שאלו אותו על מה ניצב הפיל תשובתו הייתה שזהו צב גדול, וכשנתבע שוב לדעת מה מקנה תמיכה לבצרחב הגב השיב שזהו דבר מה שאינו יודע מהו.
 *פרק 23, פס' 2*
 
-##סיבה ותולדה
-> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_-_על_סיבה_ותוצאה_[ספר_שני_פרק_26_283].pdf)
-{.is-info}
+## סיבה ותולדה
+!!! info ""
+    [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_-_על_סיבה_ותוצאה_[ספר_שני_פרק_26_283].pdf)
 
 לוק מתאר סיבה ותוצאה כשינוי בין אידאות ביחס סיבתי: אידאה אחת מותמרת לאידאה אחרת בעקבות מאורע סיבותי מסוים.  
 
 חימום שעווה (אידאה א') מעבר לטמפרטורה מסוימת תמיד ימיס אותה ויהפכה לנוזלית (אידאה ב'); זהו היסק אינדוקטיבי שמבוסס על תצפית אמפירית - ראיתי את זה קורה בכל הפעמים הקודמות, ולכן הגעתי למסקנה שזה תמיד יקרה. 
 
-##על זהות ושונות
-> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_-_על_זהות_ושונות_[ספר_שני_פרק_27_עמ׳_286-306].pdf)
-{.is-info}
+## על זהות ושונות
+!!! info ""
+    [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_-_על_זהות_ושונות_[ספר_שני_פרק_27_עמ׳_286-306].pdf)
 
 לוק מגדיר **זהות** כ**השוואה מעבר לזמן ולמקום** - נאמר על איכות שהיא זהה או על עצם שהוא זהה כאשר שינוי של זמן או מקום לא משנה אתת זהותם - השוואה בין דבר לבין עצמו[^14].
 
@@ -86,7 +86,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
 
 כאן נגלית חולשה בשיטה של לוק, ביחסו לחלל ולזמן - היא נוטה לשיפוט עצמי (החלת עקרונות השיטה על השיטה עצמה[^19]). אנחנו נולדים לוח חלק; כיצד הגיעו לתודעה שלנו המושגים האלה? לוק נותן הסבר אבל, כפי שנראה בהמשך בהסבר האדם, ההסבר הזה אינו לגמרי מספיק.
 
-###תודעה עצמית
+### תודעה עצמית
 לוק מפלח גם את האדם לחלוקה סוגית כזו (סעיף 9) - ישנו ה*אדם* (Human Being) - קרי, האורגניזם החי, הגוף, וה*אישיות* (Personality) - קרי, האופי, הנפש, השכל. 
 
 כאן קורה משהו מוזר:
@@ -97,7 +97,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
 
 לוק מגדיר את אותו *אני* כעצם - כשם שעושים רוב ההוגים שקדמו לו[^18]. להיות *אישיות* מסוימת זה מקרה פרטי של להיות עצם - להיות אותו הדבר.
 
-###עצם שמני ועצם ריאלי
+### עצם שמני ועצם ריאלי
 
 | הכרה | מציאות |
 | --- | --- |
@@ -108,11 +108,11 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
 
 הטענה של לוק היא כזו - *יש בחוץ דברים*, אך איני יכול להכיר אותם במלואם - על כל התכונות שלהם. אולם, לוק אינו אידיאליסט - שיפוטים כמו "עושה מיאו" או "כתום" *באמת* קיימת שם בחוץ, אבל הם לא נגישים לי - הם טומנים בחובם את הכוח *לעורר* את האידאה של ה*כתום* או *עושה המיאו* בראש **שלי** - זה, ורק זה מה שנגיש לי. יש "כתום" **שמני** (נומינלי) - הכתום ש*אני* מכיר - וכתום **ממשי** (ריאלי) - הכתום ש*באמת שם בחוץ*[^23].
 
-> ישנו עצם אחד בלבד - סוס כלשהו שם בחוץ - אולם ה**מהות** שלנו היא שמנית - *חום* ו*דוהר* ו*עושה ניייייי* הם גיבובים שרירותיים שאנחנו מייחסים לו. הטענה של לוק היא שישנה *מהות נוספת* - המהות ה*אמיתית* של הסוס - שאינה נגישה לנו.
-{.is-warning}
+!!! warning ""
+    ישנו עצם אחד בלבד - סוס כלשהו שם בחוץ - אולם ה**מהות** שלנו היא שמנית - *חום* ו*דוהר* ו*עושה ניייייי* הם גיבובים שרירותיים שאנחנו מייחסים לו. הטענה של לוק היא שישנה *מהות נוספת* - המהות ה*אמיתית* של הסוס - שאינה נגישה לנו.
 
 
-###קשיים
+### קשיים
 
 ההבחנה הזו עושה שמות בפילוסופיה של לוק; היא מובילה לאבסורד רציני, שלאורו בארקלי מחדד אותה אחר כך. בכדי לתקף מושג בשיטה האימפיריציסטית שבה לוק דוגל, אנו נדרשים לצפות בו. אני קולט דברים כמו "כתום" או "עושה מיאו" בחושים; אבל אם משהו כתום ועושה מיאו, הרי שהוא חתול - *משהו חייב להחזיק יחד את הכתום ואת החתול* - הם אינם סתם מרחפים בחלל. לכן, אנחנו, במחשבה, מייחסים את המושגים האלו ל*מצע* - יש *משהו* שהוא "כתום" ו"עושה מיאו". אבל ההשלמה הזו פסיכולוגית לגמרי - לא *ראיתי* את אותו המצע; אדרבא, לוק אומר בפה מלא שאיננו יכולים לעולם לחוות אותו. תפרק את ה"חתול" - אידאה מורכבת - ככל שתרצה לפרק, לעולם לא תגלה את אותו המצע. 
 
@@ -122,7 +122,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
 
 כאן [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) מחדד על לוק - [הוא זונח את העצם הממשי, ונשאר רק עם העצם השמני](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי/עקרונות).
 
-##על אמיתות ושקריות
+## על אמיתות ושקריות
 מה קורה כשאנחנו מכנים דבר מה כ*אמיתי* או *שקרי*? לוק מציג את הסיווג הזה כטענה כמוסה בדבר חיוב או שלילה. אבל מה הכוונה ב*חיוב* או *שלילה*? אחת האפשרויות היא טעות *מושגית* - *אתה אומר שזה צהוב אבל זה לא באמת צהוב*. אפשרות אחרת היא טעות *אונטולוגית* - *אתה אומר שיש פה קיר, אבל אין פה באמת משהו כזה*. כשאתה אומר *יש כאן קיר*, אתה טוען טענה חיובית - בתוך האידאה של הקיר מובלעת הטענה *יש פה קיר*, וכנגדה אתה טוען.
 
 [^1]: *וזה אומר  - **סלט טאבולה***, אומר דן