Finished moving to MKDocs

2024-08-10 13:30:51 +03:00
parent 3cf5f404ab
commit c9e980b2a4
159 changed files with 3739 additions and 3272 deletions
--- a/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם.md
+++ b/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם.md
@@ -10,7 +10,7 @@ dateCreated: 2024-03-13T14:25:39.649Z

 ![william_of_ockham.png](/פילוסופיה/נוצרית/william_of_ockham.png)

-##חיו
+## חיו
 [וויאליאם מאוקהאם](https://en.wikipedia.org/wiki/William_of_Ockham) (1287-1347) נולד באנגליה, והיה [פרנציסקני](/פילוסופיה/נוצרית/מסדרים#הפרנציסקנים), בדומה ל[דנס סקוט](/פילוסופיה/נוצרית/דונס). ב1324 הוא הואשם בכפירה, ונקרא למשפט אצל האפיפיור - שם [דומיניקנים](/פילוסופיה/נוצרית/מסדרים#הדומיניקנים), כמו גם פרנציסקנים שמרנים יותר, ועבר לאוויניון בצרפת - מושב האפיפיור באותם הימים - לצורך המשפט. 

 ב1327, פורץ ויכוח גדול בקרב הפרנציסקנים - בין אלו שדרשו עניות מוחלטת, וסירבו להחזיק רכוש אפילו בשם המסדר, לבין אלו הקיצוניים פחות שהתירו רכוש בשם הכנסייה.
@@ -18,11 +18,11 @@ dateCreated: 2024-03-13T14:25:39.649Z

 אוקהאם התחבר ל[מישל דה סזן](https://en.wikipedia.org/wiki/Michael_of_Cesena), ראש המסדר הפרנציסקני, שדגל בעמדת העניות - וכתוצאה מכך האפיפיור (שהחזיק רכוש רב בשם הכנסייה, ונתפס בעיניי הפרנציסקנים ככופר[^1]). עד לאותה נקודה, המשפט היה לטובתו - וסביר שהיה יוצא במשפט קל. אולם, בעקבות זאת, האפיפיור נטה נגדו והתכוון לשפוט אותו לחומרה. אוקהאם, שסבר כי השופט כופר, ברח ל[לואי הרביעי](https://en.wikipedia.org/wiki/Louis_IV,_Holy_Roman_Emperor) - קיסר גרמניה ואדם רב עוצמה והשפעה. 

-##הגותו
-###ביחס לפוליטיקה
+## הגותו
+### ביחס לפוליטיקה
 אוקהאם פיתח עמדה חדשה ביחס ל[קשר בין דת למדינה של אוגוסטינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אוגוסטינוס#ביחס-לפוליטיקה). היחס הזה, כאמור, הוא הפוך: גם היום, מדינות מופרדות מן הדת (דוגמת טורקיה וארצות הברית) נתונות להשפעה אדירה מהדת; מנגד, מדינות ללא הפרדה (כמו דנמרק ואנגליה) חילוניות כמעט לחלוטין. אוקאם סבר כי על המדינה לפקח על הדת - ולשמר את טוהר לבביהם. על גביו, לותר ביקש לתת למדינה את הסמכות על זהותה הדתית של המדינה: אם השליט, למשל, נהיה פרוטסנטי, העם נהיה פרוטסנטי איתו[^4]. [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) לקח את זה רחוק יותר - הדת צריכה לשמש כלי בידי המדינה בכדי לחנך את האזרחים - במיוחד האזרחים הבורים[^5]. זאת בניגוד לעמדה שמרמז לה אוגוסטינוס, לפיה הדת צריכה להכווין את המדינה לעבר ה*עיר האלוהית*[^6]. את העמדה הזו לקח רחוק יותר יורשו של לותר, קלווין[^8] - שהקים בז'נבה תיאוקרטיה דתית קיצונית, באמונה שהכנסייה צריכה לפקח על *הכל*[^7]. את הויכוח הלוהט הזה כולו הצית אוקאם; עד אז אוגוסטינוס היה די מובן מאליו. 

-###ביחס למדע
+### ביחס למדע
 אוקאם סבר שכשאנו מייצרים מדע, אנחנו מייצרים שפה משותפת שעוזרת לנו להסביר את העולם - אך לא להגיע לאמת. זאת בניגוד ל[אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#נצחיות-הנפש) או ל[אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס#העולם-הבא), שסברו כי כשאנו מייצרים מדע, אנחנו מתחברים לגוף ידע נצחי - כמו האידאות האפלטוניות - ומתחילים להבין את המציאות כשלעצמה, את הכוח שמנהל את העולם. היכן שאפלטון ויורשיו הרבים מזהים מדע עם האמת, אקווינוס מציג אותו ככלי יחסי[^9]: לשיטתו, המדע הוא המצאה אנושית, ולא חלק מאמת לאמיתה. באופן מוזר, התפיסה הזו מסתדרת עם תפיסות דתיות שמרניות: אם המדע לא אומר כלום, כל אחד יכול להאמין בכל דבר: דבר השם מקבל קדימות על המדע חסר השחר. מנגד, אם נזהה בין מדע לאמת, הוא עלול להגיע לסתירה עם הדת, ומשם המתח ביניהן. האם עמדות כאלו יצרו את החילון - או התנגדו לו יותר מכולן? זוהי שאלה טובה, ויש עליה ויכוח עז עד היום.

 [^1]: זהו אירוע נדיר וקיצוני - אך גם היום מעמדו של האפיפיור הוא נקודה בעייתית: 2\3 מכל הנוצרים הם קתולים, ובראש המערכת כולה עומד אדם אחד. האם הוא יכול להיות כופר? מה אם הוא טועה?