Finished moving to MKDocs
This commit is contained in:
@@ -8,18 +8,18 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת (1)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_9_התקשרות_חלק_א_לסטודנטים.ppt)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (1)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_9_התקשרות_חלק_א_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא [תקופה קריטית, או רגישה](/פסיכולוגיה/התפתחותית#תקופה-קריטיתרגישה), ואיך כל זה קשור ל[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)?
|
||||
|
||||
התשובות לשאלות האלו קשורות ב*התקשרות* -
|
||||
|
||||
> **התקשרות** היא דפוס הקשר שהפעוט יפתח עם הוריו או הדמויות המטפלות בו, שישפיע על האופן שבו הילד מפתח קשרים ותופס את העולם לשארית חייו.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**התקשרות** היא דפוס הקשר שהפעוט יפתח עם הוריו או הדמויות המטפלות בו, שישפיע על האופן שבו הילד מפתח קשרים ותופס את העולם לשארית חייו.
|
||||
|
||||
|
||||
##התיאוריה של בולבי
|
||||
## התיאוריה של בולבי
|
||||
|
||||
[ג'ון בולבי](https://en.wikipedia.org/wiki/John_Bowlby) (Bowly) (1907-1990) היה פסיכיאטר ופסיכאלניטקן מתקופתו של פרויד, שהתבסס על ידי ארגון הבריאות העולמי לסקור את מצבם של הילדים לאחר מלחמות העולם. הוא עמד על כך שהחסך הפסיכולוגי - ולא הרפואי או הכלכלי, הוא הגורם העיקרי להפרעות בקרב הילדים.
|
||||
|
||||
@@ -32,7 +32,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
בולבי סבור שהקשר והדחפים הן שתי מערכות מוטיבציות שעומדות בפני עצמן.
|
||||
|
||||
###הקופיפים של הארלו
|
||||
### הקופיפים של הארלו
|
||||
|
||||
הארלו בדק את ההשערה באמצעות קופיפים - הוא הפריד באופן אמפירי בין מרכיב ההזנה (הדחפי) ממרכיב ההחזקה שמלווה את ההאכלה ומבסס את הקשר עם המטפל.
|
||||
|
||||
@@ -45,12 +45,12 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
היכן שהו הקופיפים לאוכל היום? לאיזו אמא הלכו במצבי מצוקה או פחד?
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OrNBEhzjg8I)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OrNBEhzjg8I)
|
||||
|
||||
ביומיום, הקופיפים אוכלים אצל אם התיל, אבל ניגשים ושוהים במחיצת האמא הרכה מבד. במצבי מצוקה, הקופיפים ברחו מיד לאם הבד.
|
||||
|
||||
###הילדים של רוברטסון
|
||||
### הילדים של רוברטסון
|
||||
|
||||
לצד בולבי עובד עובד סוציאלי בשל רוברטסון, שצפה על ילדים שהופרדו מאימהותיהם ושהו במוסד ללא דמות טיפולית קבועה[^1].
|
||||
רוברטסון עמד על כך שהפרידה מהאם יוצרת תחושת אובדן וכעס. עם האיחוד עם האם, הופיעה אחת משתי התנהגויות:
|
||||
@@ -60,15 +60,15 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
- דחייה של האם כאובייקט אהבה - שיכולה להיות זמנית או קבועה.
|
||||
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=s14Q-_Bxc_U&pp=ygUfYSB0d28geWVhciBvbGQgZ29lcyB0byBob3NwaXRhbA%3D%3D)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=s14Q-_Bxc_U&pp=ygUfYSB0d28geWVhciBvbGQgZ29lcyB0byBob3NwaXRhbA%3D%3D)
|
||||
|
||||
|
||||
לאור הניסויים האלו, בולבי הסיק ש**הרעב של הילד לאהבת אמו ולקרבתה גדול כמו הרעב שלו לאכול**.
|
||||
|
||||
בולבי מזהה את דפוסי ההתאחדות של הילדים עם אותן שתי תגובות גם אצל מבוגרים - מבוגרים הנהפכים תלותיים באחרים ובהערכתם, ומבוגרים הנהפכים מנותקים רגשית ומבודדים.
|
||||
|
||||
###אתולוגיה
|
||||
### אתולוגיה
|
||||
|
||||
בולבי מושפע מענף [אתולוגיה](https://en.wikipedia.org/wiki/Ethology) - חקר ההתנהגות בקרב חיות לא-אנושיות (*ethos* - מאפיינים קבועים וכוללים, *logos* - הסבר, תיאור)[^2].
|
||||
|
||||
@@ -90,10 +90,10 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
ההתנהגות משתנה בהתאם למשוב, מאורגנת לפי מטרה מסוימת - ציפור שרוצה לטרוף חיה מסוימת תטרוף אותה בכל פעם בדרך אחרת: המטרה קבועה, אופן הפעולה גמיש.
|
||||
|
||||
###התקשרות כהחתמה
|
||||
### התקשרות כהחתמה
|
||||
|
||||
> דוגמה להתמנהגות Goal-set היא *החתמה\הטמעה* - האינסטינקט של גוזל ברווז שזה עתה בקע מהביצה להיקשר לאובייקט חברתי ולשמור קרבה אליו (*ראיתי אותך ראשון, אתה אמא שלי*), לצד המצוקה כשזה נעלם ושביעות רצון כשהוא שב. זו התנהגות גמישה משום שההחתמה יכולה להיות לבעל חיים אחר - או לבני אדם!
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
דוגמה להתמנהגות Goal-set היא *החתמה\הטמעה* - האינסטינקט של גוזל ברווז שזה עתה בקע מהביצה להיקשר לאובייקט חברתי ולשמור קרבה אליו (*ראיתי אותך ראשון, אתה אמא שלי*), לצד המצוקה כשזה נעלם ושביעות רצון כשהוא שב. זו התנהגות גמישה משום שההחתמה יכולה להיות לבעל חיים אחר - או לבני אדם!
|
||||
|
||||
בולבי לוקח מהאתולוגיה את חשיבות הברירה הטבעית וערכן ההישרדותי של מערכות ההתנהגות, ובחר לנתח את ההתנהגות האנושית במונחים אתולוגיים. **התקשרות** היא, למעשה, **ה*החתמה* בקרב תינוקות אנושיים** - שהיא מורכבת יותר, ולוקחת הרבה יותר זמן.
|
||||
|
||||
@@ -110,7 +110,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
חיוכים, מלמולים והתרפקות הם דוגמאות לאיתותים בין התינוק אל הדמות המטפלת.
|
||||
|
||||
##2 קבוצות של תגובות
|
||||
## 2 קבוצות של תגובות
|
||||
|
||||
בולבי מבחין בין שני סוגים של התנהגות המעודדים התקשרות:
|
||||
|
||||
@@ -122,19 +122,19 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
דוגמת התרפקות ואחיזה
|
||||
|
||||
> אלו הן התנהגויות set-goal - התינוק מחפש דמות מטפלת **כלשהי** - המטרה היא להתקשר כדי לשרוד, אבל הזהות של הדמות שתמתקשרים אליה, והאופן - הם דינאמיים.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
אלו הן התנהגויות set-goal - התינוק מחפש דמות מטפלת **כלשהי** - המטרה היא להתקשר כדי לשרוד, אבל הזהות של הדמות שתמתקשרים אליה, והאופן - הם דינאמיים.
|
||||
|
||||
##מערכת ההתקשרות
|
||||
## מערכת ההתקשרות
|
||||
|
||||
הנטייה ליצירת קשר עם הדמות הטיפולית היא ראשונית ובסיסית, ממקור ביולוגי. ההתקשרות מתבססת על סדרה של שלבים בשנתיים הראשונות לחיים, ובעיקר החל מהחצי השני של השנה הראשונה.
|
||||
|
||||
> **כל הילדים מפתחים התקשרות**[^3] - ההבדל הוא ב*טיב* אותה ההתקשרות - בטוחה, חרדה-אמביוולנטית, חרדה-נמנעת או נמנעת. הקשר חיוני להישרדות, ולכן תמיד *יהיה* קשר, טוב או גרוע ככל שיהיה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**כל הילדים מפתחים התקשרות**[^3] - ההבדל הוא ב*טיב* אותה ההתקשרות - בטוחה, חרדה-אמביוולנטית, חרדה-נמנעת או נמנעת. הקשר חיוני להישרדות, ולכן תמיד *יהיה* קשר, טוב או גרוע ככל שיהיה.
|
||||
|
||||
היעדר של קשר כזה הוא הפרעה קשה מאוד, כמו שראינו בחקר ה[חסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך).
|
||||
|
||||
###4 שלבי התפתחות
|
||||
### 4 שלבי התפתחות
|
||||
|
||||
1. השלב הקדם-התקשרותי
|
||||
|
||||
@@ -150,20 +150,20 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
התינוק מפנה את האיתותים שלו לדמויות מובחנות - מתרחשת הפרדה בין אנשים מוכרים לאנשים זרים: התינוק לא יחייך לכל אחד. זוהי עדיין אינה התקשרות מלאה, אלא בהתהוות. התנועה מאוד מסייעת - התינוק יכול להתקרב לדמות המטפלת ולהתרחק מדמויות זרות.
|
||||
|
||||
##מערכות הפחד והחקירה
|
||||
## מערכות הפחד והחקירה
|
||||
|
||||
**מעגל הביטחון** משחק על **מערכת הפחד** - הנטייה של הילד להתרחק מאיומים - ו**מערכת החקירה** - הנטייה של הילד לחקור את החדש והלא-מוכר. הילד נסמך על ההתקשרות כדי, מצד אחד, לתמוך בחקירה שלו ולקחת בה חלק, ומצד שני, לגבות אותו ולהגן עליו ולהוות עבורו חוף במטחים. [טראומה אצל ילדים](/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה) קשורה במידה רבה בפגיעה במארג הזה.
|
||||
|
||||
פחד וחקירה הן מערכות מוציאות: הילד לא יכול לחקור כשהוא מפחד[^4].
|
||||
|
||||
##מערכת ההתחברות והמערכת הטיפולית
|
||||
## מערכת ההתחברות והמערכת הטיפולית
|
||||
|
||||
אופי ההתקשרות יותיר את חותמו בכל **מערכות ההתחברות** של הילדים - האופי שבו הם באים באינטרקציה עם אחרים במשחק, בעבודה ובמערכות יחסים, המערך הכולל של ההתנהגויות[^5] עם האחר.
|
||||
|
||||
מצדו של ההורה, ההתקשרות קשורה ב**מערכת הטיפולית** - האופן שבו הדמות המטפלת דואג לילד במצבי שגרה ובמצבי איום\קיצון[^6].
|
||||
|
||||
|
||||
##מודל עבודה פנימי
|
||||
## מודל עבודה פנימי
|
||||
|
||||
ההתקשרות מעצבת את **מודל העבודה הפנימי** שלי - תפיסת המציאות שלי על העולם החיצון ועל עצמי - מי אני, ובאיזה מן עולם אני חי? המודל מכיל את הייצוגים הקוגניטיביים, הפנימיים והרגשיים של הילד, שמארגנים את החווית של הילד לכדי מודל פנימי הולך ונבנה, שאיתו הוא עובד לאורך זמן.
|
||||
|
||||
@@ -186,15 +186,15 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##התיאוריה של איינסוורת'
|
||||
## התיאוריה של איינסוורת'
|
||||
|
||||
> [מצגת (2)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_10_התקשרות_חלק_ב_לסטודנטים.ppt)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (2)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_10_התקשרות_חלק_ב_לסטודנטים.ppt)
|
||||
|
||||
[איינסוורת'](https://en.wikipedia.org/wiki/Mary_Ainsworth), תלמידתו של בולבי, פיתחה את [המצב הזר](https://en.wikipedia.org/wiki/Strange_situation), כלי למדידת התקשרות, כחלק ממחקר אורך שלה. סביב גיל שנה~שנה וחצי, האם והילד מגיעים למעבדה ונמדדים ב*מצב הזר* - כ15-20 דקות.
|
||||
|
||||
> שימו לב לאילו היבטים בתיאוריה של בולבי מתמקד המצב הזר.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
שימו לב לאילו היבטים בתיאוריה של בולבי מתמקד המצב הזר.
|
||||
|
||||
ה*מצב* מורכב מ8 קטעים במידת מתח הולכת ועולה:
|
||||
|
||||
@@ -228,7 +228,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
כאן ניתן לראות יותר בבירור את סוג ההתקשרות.
|
||||
|
||||
##סוגי התקשרות
|
||||
## סוגי התקשרות
|
||||
|
||||
אינסוורת' מוצאת שלושה סוגי התקשרות:
|
||||
|
||||
@@ -262,12 +262,12 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
זהו דפוס התקשרות נוסף שעולה, שעוד לא מוכר באופן רשמי - במקרים של [חסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך) קיצוני. ה"רעב" של התינוק להתקשרות לצד היעדר דמות שאיתה ניתן ליצור את הקשר יוצר מצב שבו הילד מראה התנהגות לא מבחינה כלפי זרים - ייתלה ויסמוך על כל מי שנקרה בדרכו. זהו מצב מאוד קשה, ולעיתים גורר גם חברותיות לא מובחנת.
|
||||
|
||||
|
||||
> [סרטון - התקשרות חרדה לא מאורגנת](https://www.youtube.com/watch?v=rZmb7SCreBk)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון - התקשרות חרדה לא מאורגנת](https://www.youtube.com/watch?v=rZmb7SCreBk)
|
||||
|
||||
|
||||
> [סרטון - המצב הזר](https://www.youtube.com/watch?v=QTsewNrHUHU)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון - המצב הזר](https://www.youtube.com/watch?v=QTsewNrHUHU)
|
||||
|
||||
**בהתקשרות בטוחה**, האמא נוכחת וליסה חוקרת את הצעצועים. הדמות הזרה נכנסת - וליסה הולכת אל האם. האם הולכת - וליסה במצוקה; הזרה לא מצליחה לנחם אותה. הזרה עוזבת ואמא חוזרת - וליסה מיד נרגעת, וחוזרת לחקור.
|
||||
|
||||
@@ -295,7 +295,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
- הבדלים בין תרבותיים
|
||||
|
||||
|
||||
##השפעת ההתקשרות בהמשך החיים
|
||||
## השפעת ההתקשרות בהמשך החיים
|
||||
|
||||
אוקיי, משוגעים שכמותכם, אבחנתם ילד בן שנה. אז מה? מה זה משנה? מחקרי אורך מראים כי ילדים עם התקשרות בטוחה:
|
||||
|
||||
@@ -316,7 +316,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
התקשרות בטוחה מנבאת יכולות חברתיות טובות יותר, ופחות בעיות החצנה ובעיות הפנמה לאורך התפתחות החיים - ולהיפך: התקשרות לא בטוחה מכל סוג נקשרה בבעיות החצנה ובעיות הפנמה[^7].
|
||||
|
||||
##מה קובע את איכות ההתקשרות?
|
||||
## מה קובע את איכות ההתקשרות?
|
||||
|
||||
איינסוורת' ומיין קבעו כי הגורם המכריע הוא התגבותיות של האם - עד כמה מענה האם לילד עקבי, רגיש ומתייחס במדויק, ומותאם לאותות של הילד.
|
||||
|
||||
@@ -333,10 +333,10 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
האם דוחה את התינוק.
|
||||
|
||||
|
||||
> מה לגבי, למשל, מתקני האכלה אוטומטים כאלה, שהתינוק סרוח על ההורה עם הבקבוק בהישג יד? כדאי? לא כדאי? כנראה שלא; האכלה היא לא רק צורך פיזי - אלא אירוע התקשרותי - להסתכל לתינוק בעיניים, לראות איך הוא אוכל, ללטף אותו - התקשרות נסובה סביב הרבה רגעים כאלה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
מה לגבי, למשל, מתקני האכלה אוטומטים כאלה, שהתינוק סרוח על ההורה עם הבקבוק בהישג יד? כדאי? לא כדאי? כנראה שלא; האכלה היא לא רק צורך פיזי - אלא אירוע התקשרותי - להסתכל לתינוק בעיניים, לראות איך הוא אוכל, ללטף אותו - התקשרות נסובה סביב הרבה רגעים כאלה.
|
||||
|
||||
###מדדי התקשרות
|
||||
### מדדי התקשרות
|
||||
|
||||
אז איך בודקים התקשרות? [De Wolff & Van Ijzendoorn, 1997](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/1132107) אומרים שזה דרך:
|
||||
|
||||
@@ -366,7 +366,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
המשתנה המשפיע ביותר הוא **הרגישות האימהית** (אפקט בינוני).
|
||||
|
||||
###מנטליזיציה
|
||||
### מנטליזיציה
|
||||
|
||||
בדומה ל[תיאוריה על התודעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה) - מנטליזציה (גם: תבונה הורית, mind-mindedness, רפלקטיביות) היא היכולת לחשוב את העולם הפנימי של האחר ([Zeegers et al., 2017](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/bul0000114)). זוהי תכונה הקשרית - אפשר להיות בעל מנטליזציה מעולה עם הילד וגרועה בזוגיות.
|
||||
|
||||
@@ -374,11 +374,11 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
המנטליזציה מתווכת בידי גורמים אחרים - כמו היכולת בפועל של ההורה לטפל בתינוק (אוקיי, הבנתי מה קורה בעולם שלו - אני יודע לפתור את זה?).
|
||||
|
||||
##Adult Attachment Interview
|
||||
## Adult Attachment Interview
|
||||
|
||||
[Main, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/t02879-000) פיתחה את הAAI - כלי לבחינת ההתקשרות של מבוגרים בדיעבד.
|
||||
|
||||
###מהלך
|
||||
### מהלך
|
||||
|
||||
1. תחילה, הנבדק מתבקש לתאר באופן כללי את יחסיו עם הוריו בילדות.
|
||||
|
||||
@@ -396,7 +396,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
השאלון בודק גם את ה**עקביות** של המרואיין בתשובות שלו - האופי הלא פשוט של השאלון מוביל לפעמים לסתירות, לרלורים, קיצורים וכדומה.
|
||||
|
||||
###סיווגים
|
||||
### סיווגים
|
||||
|
||||
הראיון מסווג ל:
|
||||
|
||||
@@ -425,7 +425,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
|
||||
למרות המתאם החזק, יש ויכוח חזק סביב מה הAAI בדיוק מודד - התקשרות של ההורה? תפקוד קוגניטיבי? וכו'.
|
||||
|
||||
##העברה בין דורית
|
||||
## העברה בין דורית
|
||||
|
||||
[Steele et al., 1996](https://-sci-hubt.st/https://doi.org/10.1037/0022-006X.64.1.22) בדקו את טיב ההתקשרות של התינוק עם כל אחד מההורים - שם הAAI של כל הורה ניבא את טיב הקשר. כלומר, נבדק הAAI של האבא וגם של האמא, ואז בדקו את ההתקשרות של הילד עם כל אחד מההורים (יכול להיות שונה לכל הורה!).
|
||||
|
||||
@@ -437,7 +437,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
|
||||
Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפלקטיבית של ההורה. כלומר, גם הורים עם מודלי עבודה פנימיים בעייתיים, יכולים לעבור תהליך העמקת המודעות ושינוי מודע בדפוסי התגובתיות שלהם כלפי הילדים.
|
||||
|
||||
|
||||
##ריבוי דמויות התקשרות
|
||||
## ריבוי דמויות התקשרות
|
||||
|
||||
האם אפשר להיקשר לכמה דמויות? בולבי סבור שההתקשרות **מונוטרופית** שקיימת נטייה חזקה ליצור התקשרות עיקרית עם דמות אחת ראשית (אמא) ולאחריה יכולול להיווצר התקשרויות עם דמויות נוספות (אבא וכו'). כלומר, ההשפעה של האמא הכי מכרעת.
|
||||
|
||||
@@ -478,7 +478,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ
|
||||
באשר לבעיה 2, הממצאים חלוקים.
|
||||
|
||||
|
||||
##הבדלים בין תרבותיים
|
||||
## הבדלים בין תרבותיים
|
||||
|
||||
שלושת דפוסי ההתקשרות של איינסוורת' - בטוחה, חרדה-מתנגדת, וחרדה נמנעת - נמצאו בתרבויות מערביות ולא-מערביות. ישנו דימיון באחוזי ההתקשרות הבטוחה מעבר לתרבויות, אך שיטות הגידול ותהליכי החברות בתרבויות משפיעים על התפלגות דפוסי ההתקשרות הלא-בטוחה.
|
||||
|
||||
@@ -504,7 +504,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ
|
||||
|
||||
[Sagi et al, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/1131299); [Scher & Mayseless, 2000](https://sci-hub.st/10.1111/1467-8624.00253); [Zavi et al., 2000]()
|
||||
|
||||
###התקשרות ולינה משותפת
|
||||
### התקשרות ולינה משותפת
|
||||
|
||||
בישראל, בקרב הילדים שגדול בלינה משותפת נמצא אחוז גבוה יותר של התקשרות אמביוולנטית\מתנגדת [Van Ijzendoorn & Sagi, 1999]()
|
||||
|
||||
@@ -538,7 +538,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ
|
||||
|
||||
לחברים גם יש השפעה. [Weiss, 2004]() גילה כי רמת האכפתיות של קבוצת השווים היוותה גורם משמעותי - קבוצת השווים היוותה מעיין "דמות התקשרות".
|
||||
|
||||
##עקביות
|
||||
## עקביות
|
||||
|
||||
ההתקשרות הכי יציבות הן ההתקשרות בטוחה וההתקשרות הלא מאורגנת. היציבות נקשרה בנסיבות החיים, דוגמת המצב החברתי-כלכלי - ככל שהוא ירד היציבות יורדת.
|
||||
|
||||
@@ -550,7 +550,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ
|
||||
|
||||
חתונה גם יכולה לשנות דפוסי התקשרות - אנשים חרדים שמתחתנים עם אנשים עם התקשרות בטוחה לעיתים מפתחים אט-אט התקשרות בטוחה בעצמם (וכמובן מגינה על ילדיהם - די בהתקשרות בטוחה אחת)[^9].
|
||||
|
||||
##עדות למודלי עבודה פנימיים בינקות
|
||||
## עדות למודלי עבודה פנימיים בינקות
|
||||
|
||||
[Johnsohn, Dweck & Chen, 2007](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1111/j.1467-9280.2007.01929.x) בודקים האם תינוקות שמראים סגנון התקשרות מסוים הם בעלי מודלים פנימיים מתאימים.
|
||||
|
||||
@@ -561,14 +561,14 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ
|
||||
תינוקות עם התקשרות בטוחה הסתכלו יותר על המצב הלא-בטוח (*למה היא מתרחקת? מה היא עושה?*).
|
||||
|
||||
|
||||
##מעגלי התאמה ושיבוש
|
||||
## מעגלי התאמה ושיבוש
|
||||
|
||||
לפעמים ההורים טועים בתגובות שלהם - חשבתי שהוא רעב אבל הנה, הוא דוחף את הבקבוק. למעשה, אנחנו טועים ב70-80% מהפעמים! איך עדיין יש ילדים עם התקשרות בטוחה? באמצעות **תיקונים**. הורות רגישה מתבטאת לאו דווקא בקליעה בול לצרכי התינוק, אלא בתיקון.
|
||||
|
||||
ב[מחקר הstill face](https://www.youtube.com/watch?v=YTTSXc6sARg), האמא משחקת עם התינוקת שלה, ואז מונחית, על ידי החוקרים, לא להגיב לתינוקת בהבעת הפנים. התינוקת מנסה נואשות לסחוט תגובה מהאמא, ומהר מאוד נכנסת למצוקה. מרגע שהאמא מגיבה שוב - התינוקת מיד נרגעת - סימן להתקשרות בטוחה: היא מאמינה באמא שלה. גם שיבוש כל כך דרמטי מיד הסתדר מרגע שהאמא ידעה "לתקן".
|
||||
|
||||
> סמארטפונים מזיקים מאוד כי הם משבשים את הדפוס הזה - אם ההורים טרודים בטלפון, הם פחות רגישים לתינוק ופחות יודעים לתקן.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
סמארטפונים מזיקים מאוד כי הם משבשים את הדפוס הזה - אם ההורים טרודים בטלפון, הם פחות רגישים לתינוק ופחות יודעים לתקן.
|
||||
|
||||
[^1]: בתקופה ההיא, כאשר ילדים נכנסו לאשפוז - הם נפרדו מההורים, והתאחדו איתם רק בסיום האשפוז.
|
||||
[^2]: המחקר של [צ'ארלס דרווין](https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_Darwin) (המותאם שורד), למשל, הוא מחקר אתולוגי.
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user