Finished moving to MKDocs

פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר.md

@@ -8,14 +8,14 @@ editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
 ---
 
-> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_11_אריקסון_ומאהלר_לסטודנטים.ppt)
-{.is-info}
+!!! info ""
+    [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_11_אריקסון_ומאהלר_לסטודנטים.ppt)
 
 
-##התיאוריה הפסיכו-חברתית
+## התיאוריה הפסיכו-חברתית
 
 
-###אריק אריקסון
+### אריק אריקסון
 
 [אריק אריקסון](https://en.wikipedia.org/wiki/Erik_Erikson)[^1] פיתח את ה**תיאוריה הפסיכו-חברתית**, שמנסה לתאר, כמו פרויד ואחרים, איך האישיות מתפתחת. אלא שבניגוד לאלו, אריקסון מציב את התפתחות האישיות לכל אורך החיים - ולא רק בילדות ובגיל ההתבגרות.
 
@@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
 
 התיאוריה של אריקסון לא נחקרה הרבה, וכשכן - בעיקר סביב גיל ההתבגרות.
 
-###לעומת פרויד
+### לעומת פרויד
 
 | גיל | השלבים הפסיכו-סקסואליים של פרויד |
 | --- | --- | 
@@ -55,31 +55,31 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
 
 אריקסון רואה את החיים כרצף שלבים, שלכל אחד מהם משבר ייחודי - שפתרון טוב עליו יקנה רווח לעתיד. ההתפתחות היא תהליך המוביל ל*אחדות האני* (לעומת האיד, אגו והסופר אגו) - קבלה של עצמך ושל מעגל חייך כבעלי ערך, ותוצאתה תחושה של השלמה וסיפוק. 
 
-###אמון לעומת חשדנות
+### אמון לעומת חשדנות
 
 בגיל 0-1 שנים.
 
 זוהי התקופה התלותית ביותר בחיי התינוק. הוא *חי ואוהב דרך הפה* (Erikson, 1963). הקשר החברתי בשלב הזה הוא בין הילד לאמו, וביניהם יוכל להיווצר אמון בסיסי, או חשדנות - ובמקרה הטוב, יפיק מהם תקווה - אמון בסיסי בעצמו ובאחר בהמשך החיים. מנגד, אם האם אינה מתפקדת טוב מספיק (לא באופן מושלם), תיווצר חשדנות - שתלווה את התינוק גם כן. אם האם מתפקדת מספיק טוב, נוצרת **תקווה** - שבסופו של דבר, התינוק יקבל את המענה; לא נדרשת הורות מושלמת.
 
-###אוטונומיה לעומת בושה וספק
+### אוטונומיה לעומת בושה וספק
 
 בגיל 1-3 שנים.
 
 התינוק לומד להחזיק ולהרפות, מתחיל לחקור אוטונומיה, ומתחיל להכיר בושה וספק. *להחזיק ולהרפות* הם עניין של שליטה - הילד מגלה את היכולות שלו, לעיתים מצליח, ולעיתים נכשל, ומתחיל לחוש בושה וספק. הורים שמביעים אמון בילד, ומאפשרים לו חופש בהתאם ליכולותיו, שאינם שופטים אותו בחומרה, יעזרו לו לפתח **אוטונומיה**, שממנה יצמח **כוח רצון**.
 
-###יוזמה לעומת אשמה
+### יוזמה לעומת אשמה
 
 בגיל 3-5 שנים.
 
 התינוק מתחיל ליזום, ומתחיל להשתחרר מהתלות בהורים שלו ובוחן את יכולתו בעולם. הוא מכיר במאבק עם ההורה מאותו המין - התסביך האדיפלי\אלקטרה של פרויד. אם מגיבים למאבק בחומרה, תתפתח אשמה, שיכולה לשתק את הילד. אולם אם ההורים מקבלים את היוזמה, ומתעלים אותה לערוצים מקובלים ומועילים, הילד ילמד לא להיכנע בצורה עיוורת לחברה - **הצבת מטרות**.
 
-###חריצות לעומת רגששי נחיתות
+### חריצות לעומת רגששי נחיתות
 
 בגיל 6-11 שנים.
 
 הילד נכנס יותר לחברה - לבית הספר, לעבודה - בצורה יותר מחייבת: לטקסים, לפעולות חברתיות, בכלי החברה - לקרוא, לכתוב, חשבון, קשרים חברתיים. הילד לומד יכולות - כל חברה ויכולותיה שלה - ועובר חברות. אם הוא מצליח להסתגל לכל הרעש הזה, נהדר - תעלה **מסוגלות** (competence). מצד שני, אם ייכשל - בכתיבה, בציד, במה שזה לא יהיה בחברה שלו - הוא עלול לחוש נחיתות. בשלב הזה, הילד מתחיל לפתח מיומנויות שונות - כל חברה ומה שהיא מכוונת אליו. 
 
-###זהות לעומת בלבול תפקידים
+### זהות לעומת בלבול תפקידים
 
 בגיל 12-18 שנים.
 
@@ -90,7 +90,7 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
 לא כולם מצליחים לגבש את הזהות הזו, ומובילים לבלבול תפקידים, שמובילה לתחלואה נפשית ואפילו לעבריינות. אולם צליחת המשבר הזה תוביל ל**נאמנות**, שתלווה אותו כל החיים.
 
 
-##ספרציה ואינדיוידואציה
+## ספרציה ואינדיוידואציה
 
 [מרגרט מאהלר](https://en.wikipedia.org/wiki/Margaret_Mahler) לא התכוונה להיות התפתחותית - היא פסיכו-אנליטיקאית.
 
@@ -101,14 +101,14 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
 השאיפה הבסיסית של הילד, אומרת מאהלר, היא לכיוון יצירת עצמאות, נפרדות מההורים, ויצירת אישיות ייחודית. התיאוריה מתארת מעבר משלב *אוטיסטי-נורמלי* - ייחוד מוחלט עם האם - להיפרדות פיזית ורגשית לכדי אדם נפרד. 
 
 
-###השלב האוטיסטי הנורמלי 
+### השלב האוטיסטי הנורמלי 
 
 מהלידה עד גיל חודש. 
 
 בשלב זה, התינוק לא באמת הגיח לעולם עדיין - הוא בעיקר ישן, לא רואה טוב, לא שומע טוב. הוא מנותק, ואין עדיין שום צורה - התינוק חווה את העולם כמערכת סגורה - רעב בא והולך, והתינוק לא מכיר בכך שהוא חי מבחוץ. מאהלר מושלת זאת לביצת ציפור. כל האנרגיה הנפשית מרוכזת כלפי פנים, ואין הבדל בין התינוק לאם.
 
 
-###השלב הסימביוטי
+### השלב הסימביוטי
 
 מגיל 1-4 חודשים. זהו השלב החשוב ביותר אצל מאהלר. 
 
@@ -122,9 +122,9 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
 
 המשכה מוגזמת בסימביוזיה יוצרת היקשרות מוגזמת - מישהו יושב לידך בכיתה ואחרי שיחת חולין יש לכם דיל לכרתים, ואז לא ענית לו לטלפון והוא מחק את הדיל. מצד שני, היעדר סימביוזה טובה מובילה להימנעות ולבידוד, לקושי אדיר [ביצירת קשיים וכינון סיבתיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-סכיזואידית) - אישיות מאגית כזו. 
 
-###ספרציה אינדיוידואציה
+### ספרציה אינדיוידואציה
 
-####הבחנה 
+#### הבחנה 
 
 מגיל 6-10 חודשים.
 
@@ -132,18 +132,18 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
 
 האמא צריכה לאפשר לו את היציאה הזו החוצה, להיות חוף מבטחים עבורו. יש אמהות שנפגעות מזה, או שלא מאפשרות את זה, וככה מאיימות על ההפרדה הפיזית או הנפשית. 
 
-####אימון
+#### אימון
 
 מגיל 10-15 חודשים.
 
-> לא לבלבל עם [האמון של אריקסון](#אמון-לעומת-חשדנות)!
-{.is-warning}
+!!! warning ""
+    לא לבלבל עם [האמון של אריקסון](#אמון-לעומת-חשדנות)!
 
 הפנים של הילד החוצה. הוא יוצא וחוקר - את העולם, את עצמו - והוא עף על זה לגמרי. הוא מתחיל ללכת - ואוו! כמה רואים מפה! - הוא מגלה את היכולות שלו - מטפס, מגיע - זו **לידה פסיכולוגית**. יש פה התרחבות[^4] - גם ויזואלית, גם רגשית, התפעלות אדירה מהעולם. בצעדים הראשונים שלו, התינוק *מפנה את הגב לאמא*. 
 
 התינוק עובר ל*תדלוק רגשי* - די במבט חוקר לעבר אמא כדי שתתמוך בו, ולא חייבים מגע של ממש, אבל עדיין צריכים בסיס בטוח[^5]. האב מסייע במיוחד להיפרדות הזו - הוא פחות רגשי, פחות מוכר, ויותר פיזי. 
 
-####התקרבות מחדש 
+#### התקרבות מחדש 
 
 מגיל 14-24 חודשים.
 
@@ -151,17 +151,17 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
 
 ההתנהגויות נהיות סותרות - עדיין יש צורך גדול בהיפרדות, אבל גם ניסיון נוסף לקרבה. הפתרון כרגע, אומרת מאהלר, הוא להיות זמינים - להתרחק כשצריך, ולהתקרב כשצריך, להיות קשובה לילד - באופן שקט.
 
-> לידה של אח\אחות קטנים מעצימים במיוחד את הקושי הזה - לא רק שהקשר הסימביוטי אבד, *מישהו אחר תפס את מקומו*
-{.is-warning}
+!!! warning ""
+    לידה של אח\אחות קטנים מעצימים במיוחד את הקושי הזה - לא רק שהקשר הסימביוטי אבד, *מישהו אחר תפס את מקומו*
 
 
 
-####אינדיוידואציה וקביעות אובייקט רגשי
+#### אינדיוידואציה וקביעות אובייקט רגשי
 
 מגיל שנתיים-שלוש והלאה.
 
-> לא להתבלבל עם [קביעות אובייקט](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#קביעות-אובייקט) של פיאז'ה!
-{.is-warning}
+!!! warning ""
+    לא להתבלבל עם [קביעות אובייקט](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#קביעות-אובייקט) של פיאז'ה!
 
 זהו השלב האחרון, אך לא הסוף של התהליך - נעסוק בשלב הזה כל חיינו. 
 
@@ -169,17 +169,17 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
 
 הייצוג הזה נשאר די קבוע לאורך החיים, ולצידו נוצר גיבוש של **ייצוג עצמי** - תחושה של *מי אני*, **נפרד** מהאם.
 
-> כשההפרדה לא מסתיימת והאמא יוצאת מחיי הילד, הייצוגים נשארים מעורבלים - מה שמוביל לעימותים לכל אורך החיים.
-{.is-warning}
+!!! warning ""
+    כשההפרדה לא מסתיימת והאמא יוצאת מחיי הילד, הייצוגים נשארים מעורבלים - מה שמוביל לעימותים לכל אורך החיים.
 
-###תרומת התיאוריה
+### תרומת התיאוריה
 
 מאהלר תיארה בפנינו את התפתחותה התקינה של התפקוד הנפשי - הבחנה ואינטגרציה, והיכולת לבסס ייצוגים פנימיים. מהאלר המשיגה את האזורים ההתפתחותיים שנפגעים וגורמים למצוקה, לצורכי טיפול[^6]. התיאוריה של מאהלר תרמה גם לאבחון בגישה הפסיכודינאמית, בהיותה ציר להבחנה ואינטגרציה, וציר היכולת לביסוס ייצוגים פנימיים (PDM, 2006).
 
 [Blatt et al., 1981]() מחזק את ההפרדה של מאהלר, ומכונן גם את ציר ההתייחסות - התקשורת של הילד ההולך ונפרד עם האם.
 
 
-###ביקורת
+### ביקורת
 
 מחקרים עכשוויים על כך שהתינוקות בשלב האוטיסטי של מאהלר מגיבים, מבינים וערים הרבה יותר ממה שהיא מתארת (למרות שבכנות, לא היה לה מחקרים כאלו). ביקורת נוספת היא *השם* - שמתפרש כרמיזה שאם לא עוברים את השלב הזה, מתקבל *אוטיזם* - שזה פשוט לא נכון. ולבסוף, ישנה ביקורת על הדגש על האימא (כמו רוב החוקרים בתקופתה) - האבא מסוגל גם הוא למלא את אותם תפקידים אימהיים, ולכל הפחות תפקידים כלשהם בתהליך.