Finished moving to MKDocs

פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק.md

@@ -8,37 +8,39 @@ editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
 ---
 
-> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_9_-_טיפול_במשחק.pptx)
-{.is-info}
+!!! info ""
+    [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_9_-_טיפול_במשחק.pptx)
 
 **טיפול במשחק** היא הדרך העיקרית שבה פסיכולוגים התפתחותיים מטפלים בילדים.
 
-##Game לעומת Play
+## Game לעומת Play
 
 **Game** הוא משחק מוגדר עם חוקים ומרחב מובנה - מונופול, חתחתול, *חתולים מתפוצצים*; בכולם יש "מנצח" או "להיות טוב ב", והם תוכננו מראש. לעומת זאת, *Play* הוא משחק ללא חוקים מוגדרים - השתובבות ספונטנית כזו, בלי הבנייה מוקדמת. הילד בורא את המשחק - בהעמדת פנים ובבניית עולמות, במטרות פרטניות (אם בכלל).
 
 טיפול במשחק מתבסס על Play.
 
-##מדוע לטפל במשחק?
+## מדוע לטפל במשחק?
 
 למה לא פשוט לדבר?
 
 > מתה על האימהות האלה ש: "אני לא מכניסה אותו לגן לפני שהוא יודע לדבר, ככה אני בטוחה שלא מתעללים בו".
+
 > חמודה לא משנה מה קרה לו בגן אם תשאלי אותו "איך היה בגן?"
+
 > הוא יגיד תמיד: "כיף"
 
-###עוקף תקשורת מילולית
+### עוקף תקשורת מילולית
 
 הטיפול במשחק הוא ערוץ עוקף לתקשורת המילולית: היכולת השפתית שלו לא תמיד מספיק עשירה ומדויקת להביא את התחושות שלו. אף ילד בן 3 לא יגיד, *בואנ'ה, קשה לי שיש עוד אחד קטן, אני בן שלוש ואני צריך צומי*. מצד שני, הוא יכול להעיף את אחיו מהמשחק וככה הוא מביע את הקושי - בפעולה. 
 
-###ביטוי תכנים לא מודעים
+### ביטוי תכנים לא מודעים
 
 הדברים שבאים לידי ביטוי במשחק הם לאו דווקא מודעים; [מלני קליין](https://en.wikipedia.org/wiki/Melanie_Klein) מקבילה את המשחק ל[אסוציאציות החופשיות של פרויד](https://en.wikipedia.org/wiki/Free_association_(psychology)). 
 
-> זה שהוא עושה *פיו פיו* מביע תוקפנות? זה שהוא רוצה לשחק לבד אומר שהוא שונא את אח שלו? נו, בחייאת. אבל מצד שני, *למה שהוא יישחק **דווקא** את זה?* איפה הוא פגש את זה? אולי זה כן מעיד על משהו שקורה בנפש שלו.
-{.is-info}
+!!! info ""
+    זה שהוא עושה *פיו פיו* מביע תוקפנות? זה שהוא רוצה לשחק לבד אומר שהוא שונא את אח שלו? נו, בחייאת. אבל מצד שני, *למה שהוא יישחק **דווקא** את זה?* איפה הוא פגש את זה? אולי זה כן מעיד על משהו שקורה בנפש שלו.
 
-###השפה כטריטוריה של המבוגר
+### השפה כטריטוריה של המבוגר
 
 עבורנו המבוגרים, השפה היא ערוץ התקשורת העיקרי שלנו. *איך היה בגן? איך אתה מסתדר בבית הספר? עם מי שיחקת היום?* ילדים מתקשים בביטוי הזה, ונוטים ללקוניות *כיף*, *עם יואב* וכו'.
 
@@ -47,19 +49,20 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
 
 פיו פיו, פיו פיו! להרביץ זה רע ומלחמה ברע, אבל לשחק במלחמה זה לא רע; אני יכול לעשות פיו פיו כמה שאני רוצה וזה לא מעיד עליי כלום; ברגע שהמשחק נגמר, זה נגמר. מעבר לזה, לילדים יש אוטונומיה מאוד מאוד מוגבלת; ילדים לא יוצאים לנהוג או מנהלים את הפיננסים של עצמם. המשחק מאפשר להם את האוטונומיה הזו שחסרים להם - המשחק שייך לילד ונברא בצלמו. 
 
-> משחק הוא התנהגות מותאמת; ילדים בריאים בנפשם משחקים, וזוהי התנהגות נורמלית ורצוייה.
-{.is-success}
+!!! is-success ""
+    משחק הוא התנהגות מותאמת; ילדים בריאים בנפשם משחקים, וזוהי התנהגות נורמלית ורצוייה.
 
-##מהות המשחק
+## מהות המשחק
 
 [ויניקוט](https://en.wikipedia.org/wiki/Donald_Winnicott) מדבר על המשחק כגשר בין פנטזיה למציאות. הילד מביא לידי ביטוי את העולם הפנימי שלו, אבל מביא אותו לכדי ביטוי במציאות[^1]: הוא משליך על החפצים במציאות את העולם הפנימי שלו. זהו מרחב ביניים: לא לגמרי בראש של הילד (הוא לא סתם עוצם עיניים ומדמיין), ולא לגמרי במציאות - אלא בין לבין. 
 
 [פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה) רואה במשחק אמצעי ל[הטמעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה#הסתגלות) של העולם, ו[אריקסון](https://en.wikipedia.org/wiki/Erik_Erikson) רואה במשחק ככלי לביטוי "בטוח" לפנטזיות, רגשות קשים ודחפים תוקפניים ובכך מקל עליהם; המשחק הוא גם אמצעי להפחתת חרדה.
 
 > ילד מביא אל משחקו כל היבט של האגו שעורער יותר מכל.... 'לשחק את זה' הינה השיטה הטבעית ביותר של ריפוי עצמי בה ילדים יכולים לנקוט.
+
 > *אריקסון*
 
-##אילו תנאים נדרשים למשחק?
+## אילו תנאים נדרשים למשחק?
 
 - מסגרת בטוחה, תחומה בזמן ומקום
 
@@ -75,19 +78,20 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
 
 אפשר לעשות הפיכה של הסדרים הקבועים: הילד ישחק מבוגר והמבוגר ישחק ילד. חשוב שהמבוגר ישתף פעולה
 
-> המלצה: *Dibs* - הילד המחפש את זהותו של וירג'יניה אקלסליין
-{.is-success}
+!!! is-success ""
+    המלצה: *Dibs* - הילד המחפש את זהותו של וירג'יניה אקלסליין
 
 > בחדר ובחומרים שבו לא היה דבר העלול לרסן את פעילותו של ילד. החפצים לא נראו שבירים או טובים מכדי לגעת בהם, להפיל או לזרוק אותם. היה בחדר מקום נרחב והיו בו חומרים העשויים לשמש לגילוי אישיותו של ילד, אם יעבוד בהם די זמן. ניסיונות החיים שלהם עשו את החדר שונה ומיוחד במינו לכל אחד ואחד מהילדים ששהו בו. כאן עשוי היה ילד לחפש בדממה קולות מוכרים ושכוחים, ולצעוק בקול את גילוי עצמיותו שנשבתה ונכלאה זמן-מה, ובכך להימלט מכלא פחדיו, חרדותיו ואי הביטחון שלו. הילד היה מביא אל תוך החדר את השפעתם עליו של כל הצורות והקולות, הצבעים והתנועות, אשר הצטברו בתוכו ובונה מחדש את עולמו, במידה ובמשקל שהם לפי כוחו.
+
 > *Dibs*
 
-##מי זקוק לטיפול במשחק?
+## מי זקוק לטיפול במשחק?
 
 מרבית הילדים עושים שימוש במשחק חופשי בשילוב עם הורות "טובה דיה"[^2] כדי להתמודד עם משברים, מעברים התפתחותיים ואירועי חיים.
 
 ילדים יזדקקו לטיפול במשחק כאשר המציאות אינה מאפשרת להם משחק חופשי במסגרת בטוחה, כשהם חווים התרחשויות מטלטלות ושינויים תכופים, כשהם מתמודדים עם אבדן או [חסך הורי](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך), כשהם חוו אירועים טראומתיים שלא התאפשר להם לאבדם, ילדים שמתקשים להשתמש בשפה כאמצעי תקשורת בחיי היומיום, או כשהם מתמודדים עם רגשות עצימים שהם מתקשים להביא בערוצים אחרים.
 
-##המשחק כאקט טיפולי
+## המשחק כאקט טיפולי
 
 - משחק רגרסיבי וחושי
 
@@ -113,7 +117,7 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
 
 מאפשרת מעבר משימוש בסמליות למודעות וביטוי מילולי של התכנים. מהשחק יכולות לעלות המון פרשנויות שונות, ויש מחלוקת לגבי מה לעשות איתם - קליין חושבת שכדאי לשתף הכל עם הילד, ואנה פרויד חושבת שצריך לשמור חלק מהילד מחשש שלא יידע להכיל הכל.
 
-##טיפול במשחק לא מכוון
+## טיפול במשחק לא מכוון
 
 בטיפול מסוג זה (Non-directive play therapy) יש שמונה עקרונות טיפוליים:
 
@@ -138,11 +142,12 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
 
 8. הצבת הגבלות רק במידה ההכרחית לעיגון הטיפול בעולם ולהפיכת הילד מודע לאחריותו ביחסים.
 
-##תפקיד המטפל\ת בטיפול המשחק
+## תפקיד המטפל\ת בטיפול המשחק
 
 לסייע לילדים לעבד ולהבין את המתחולל בעולמם הפנימי והחיצוני
 
 > עלינו להיות מסוגלים להגיע אליהם ולהגיב אליהם בכל רגע נתון ולהיות מוכנים ללכת בעקבותיהם ככל שאנחנו יכולים. כמובן שלא תמיד נבין מה מתרחש או מה הם מנסים להעביר אלינו, ולעיתים קרובות אין זה חשוב. הדבר החשוב מכל הוא שאנחנו נגיב בדרך שתפגין את נכונותנו לנסות להבין. וצריך להיות ברור שאנחנו באמת מנסים כל הזמן. דבר זה כשלעצמו יכול לספק התנסות תרפויטית. לאחר שהתקרבנו אל הילד, אנו מנסים להתבונן בעולמו יחד עימו, ולעזור לו להבין את רגשותיו לגבי עולם זה, להתמודד עם הדברים הכואבים ולגלות את הדברים הטובים. לאחר מכן ננסה למזג את הדברים החיוביים בילד ובעולמו, ולסייע לו להפיק את המירב מחייו
+
 > *ויניקוט*