shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

Finished moving to MKDocs

Browse Source
This commit is contained in:
Matan Horovitz
2024-08-10 13:30:51 +03:00
parent 3cf5f404ab
commit c9e980b2a4
159 changed files with 3739 additions and 3272 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

64
פסיכולוגיה/חברתית/index.md
View File

@@ -8,42 +8,43 @@ editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
---
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52426#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2700429)
{.info}
!!! info ""
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52426#section-0), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2700429)
##תוכן העניינים
## תוכן העניינים
####1. [מבוא](#מבוא)
#### 1. [מבוא](#מבוא)
####2. [העצמי ודימוי עצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי)
#### 2. [העצמי ודימוי עצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי)
####3. [ייחוסים סיבתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים)
#### 3. [ייחוסים סיבתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים)
####4. [שיפוטים חברתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים)
#### 4. [שיפוטים חברתיים](/פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים)
####5. [עמדות ושכנוע](/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות)
#### 5. [עמדות ושכנוע](/פסיכולוגיה/חברתית/עמדות)
####6. [תואמנות](/פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות)
#### 6. [תואמנות](/פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות)
####7. [קבוצות](/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות)
#### 7. [קבוצות](/פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות)
####8. [הטפסים](/פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים)
#### 8. [הטפסים](/פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים)
####9. [התנהגות עזרה](/פסיכולוגיה/חברתית/עזרה)
#### 9. [התנהגות עזרה](/פסיכולוגיה/חברתית/עזרה)
##מבוא
## מבוא
אנשים הרבה פעמים יוצאים לעולם ומגלים שההתנהגות של אחרים לא תואמת את מה שהם חושבים. כדי לא להיתפס בצורה שלילית על ידי שאר הקבוצה, הם לעיתים תכופות יעדיפו לנהוג כנגד הרגשות והתפיסות שלהם. זוהי תופעה שמכונה **בורות קבוצתית**.
בעבודה, בהרצאות ובקורסים, הבורות הקבוצתית היא תופעה נפוצה להדהים בחיי היומיום של כולנו. למה זה קורה? בואו נבדוק.
##מהי פסיכולוגיה חברתית?
## מהי פסיכולוגיה חברתית?
> חקירה מדעית של הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של היחיד בהקשר חברתי
> ^Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)^
{.info}
!!! info ""
*Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)*
בניגוד למה שההדיוטות חושבים, המוקד של הפסיכולוגיה הוא *היחיד* - איך הוא חושב, מתנהג ומרגיש בהקשר חברתי. התחום מתמקד בכמה רבדים מרכזיים:
@@ -60,7 +61,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
- תהליכים בין קבוצתיים (intergroup)
קטגוריזציה חברתית, סטריאוטיפים, גזענות, קיטוב חברתי (מנקודת המבט של *הפרט*).
##במה עוסקת פסיכולוגיה חברתית?
## במה עוסקת פסיכולוגיה חברתית?
בדברים כמו:
- איך אנשים מעריכים את היכולת שלהם?
@@ -72,9 +73,9 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
- מדוע התקהלות של אנשים הופכת לאלימה?
- אילו אנשים אנחנו נוטים לחבב? למי אנחנו נוטים להימשך?
##עקרונות מפתח של הפסיכולוגיה החברתית
###כוח המצב - Situationism
####האם אפשר לנבא התנהגות?
## עקרונות מפתח של הפסיכולוגיה החברתית
### כוח המצב - Situationism
#### האם אפשר לנבא התנהגות?
אחד מהמוקדים של הפסיכולוגיה החברתית הוא ניסיון לנבא איך אנשים מתנהגים. דמיינו שאדם נתקל באדם אחר שבבירור זקוק לעזרה; האם הוא יעצור לסייע לו? מה יעזור לנו לנבא? מגדר? השתייכות חברתית? משהו אחר?
לרוע המזל, הפסיכולוגיה החברתית תקועה במתאם של בערך 0.3 בניבוי התנהגות על סמך מאפיינים כאלו ואחרים. המצב הזה מלמד אותנו שאנו נוטים לייחס משקל מוגזם לנטיות ומאפיינים אישיים (Dispositionism) - כל מידע שנאסוף על אדם לא יעזור לנו במיוחד לקבוע איך התנהג.
@@ -85,8 +86,8 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
אבי הפסיכולוגיה החברתית הוא קורט לוין (Kurt Lewin), שהגה את תיאוריית השדה של המצב החברתי:
> Behavior = f(Person + Environment)
{.is-success}
!!! is-success ""
Behavior = f(Person + Environment)
לוין הדגיש את הערוצים (Channel factors) - הגורמים הנסיבתיים שמעודדים או חוסמים התנהגות.
@@ -95,20 +96,21 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
אנחנו נוטים לחשוב, למשל, שמה שמניע אנשים להצביע בבחירות הוא מידת האכפתיות שלהם - הערכים החברתיים והפוליטיים שלהם. בפועל? נגישות הקלפי; אם הקלפי רחוק או שלא נוח להגיע אליו - אנשים לא יצביעו. איזה באסה.
###הבנייה סובייקטיבית של הסיטואציה
### הבנייה סובייקטיבית של הסיטואציה
תפיסת המציאות שלנו אינה מושפעת רק מהמציאות עצמה, אלא ממה שיש לנו בראש; כל אחד ואחת מאיתנו רואים את העולם מבעד לעדשה שונה. למעשה, אנו מגיבים לייצוג המנטלי של כל האובייקטים במציאות, ולא לאובייקט עצמו.
> כשאני רואה *חתול*, אני מגיב לא רק לדבר בחוץ בעולם שהוא *חתול*, אלא גם לכל מה שמקושר אצלי במחשבה ל*חתול* - חמוד, רך, מנמנם
###החקירה המדעית
### החקירה המדעית
> הפסיכולוגיה החברתית היא תחום מחקרי - ולא יישומי - של הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של היחיד בהקשר החברתי.
> ^Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)^
> *Gilovich,^ ^Keltner,^ ^Chen^ ^&^ ^Nisbett^ ^(2019)*
כלומר, אין איש מקצוע שם בחוץ שהוא *פסיכולוג חברתי*. הפסיכולוגיה החברתית היא תחום ניסויי אמפירי, לרוב במערך ניסויי (אם כי לעיתים מתאמי), שמניח שניתן לנבא באמצעות משתנים כאלו ואחרים התנהגות.
##מהי (לא) פסיכולוגיה חברתית?
## מהי (לא) פסיכולוגיה חברתית?
היא לא...
- סוציולוגיה
@@ -125,7 +127,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
הפסיכולוגיה הקוגנטיבית טרודה יותר במאפייני התהליכים המנטליים השונים - זיכרון, קשב, רגש וכדומה - היכן שהפסיכולוגיה החברתית טרודה יותר בצורה שהתהליכים האלו מתבטאים בהקשרם - לא ה*מה* מאחוריהם, אלא *איך* הם פועלים ו*מתי*.
##למה פסיכולוגיה חברתית?
## למה פסיכולוגיה חברתית?
*את מי זה מעניין?* למה בכלל לחקור את זה?
הפסיכולוגיה בכלל עוסקת בקוגניציות, רגש והתנהגות - וכולן מושפעות עמוקות מהשפעות חברתיות.
@@ -139,7 +141,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T08:39:45.545Z
בקיצור, **הקוגניציה הגבוהה היא חברתית**; השפה היא כלי חברתי; **העצמי הוא חברתי**; ההתנהגות שלנו (כמו חיקוי, השוואה) מושפעת מהשפעות חברתיות; **המצב החברתי הוא רכיב מהותי באושר אישי**; פסיכופתולוגיה ובריאות הנפש קשורות להתנסויות חברתיות.
###קוגניציה - השערת המוח החברתי
### קוגניציה - השערת המוח החברתי
דנבר (2014) שיער את *השערת המוח החברתי* - המנסה להסביר מדוע לקופי אדם יש מוח גדול בהרבה מבעלי חיים כמו ציפורים, ולבני אדם יש מוח גדול פי שלוש מקופי האדם הגדולים ביותר. למוח גדול יש מחיר אנגרטי מאוד גבוה; למה הוא הופיע אצל בני האדם?
דנבר משער שהסיבה היא שבני האדם פיתחו יכולות קוגניטיביות ייחודיות, שדורשות הרבה רקמה מוחית - כאשר לב לבן של היכולות האלה טמון בכך שהם חיים בקבוצות חברתיות גדולות ומורכבות. ניבוי התנהגותם של אחרים, למשל, דורש ניבוי, למידה חברתית, מנטליזציה של האחר (Theory of Mind), שיפוטים מורכבים, ועוד יכולות מורכבות.
@@ -150,10 +152,10 @@ Hermann, Call, Hemandez-Loreda, Hare & Tomaselllo (2007), במחקרם המצו
הקופים והילדים הציגו ביצועים דומים במטלות פיזיקליות וקוגניטיביות, אבל במטלות חברתיות - כמו חיקוי ופתרון מהדגמה, ומטלות Theory of Mind כמו לעקוב אחרי מבט או ללמוד משגיאה - הילדים רמסו את הקופים לגמרי. כבר בגילאים מאוד צעירים, ניכר היתרון העצום של בני האדם בתחום החברתי, למרות שוויון יחסי בשאר התחומים - מה שמחזק מאוד את ההשערה.
###העצמי הוא חברתי
### העצמי הוא חברתי
שייכות חברתית מלאת צרכים חיוניים של הפרט: ידע, ביטחות, הגנה, הפחתת עמימות המצב וזהות עצמית. לאדם יש מוטיבציה לראות קבוצות שעמן הוא מזדהה באור חיובי; הקבוצה שהקבוצה מצליחה ועולה על קבוצות אחרות מעוררת גאווה ותורמת לתחושת הערך העצמי של הפרט (Social identity theory, Tajfel & Turner, 1979). הקבוצה שלי טובה, מצליחה ומוסרית? כנראה שגם אני טוב, מצליח ומוסרי[^2].
###מצב חברתי ואושר אישי
### מצב חברתי ואושר אישי
טיב הקשרים החברתיים (חברים ומשפחה) הוא המנבא החזק ביותר של סיפוק כללי מהחיים. בפרדיגמות של דגימת חוויות, חברה של אדם אחר מוסיפה לחיוביות של חוויות: למשל, אנשים בדרך לעבודה היו מאושרים יותר אם היה איתם מישהו אחר.
הקשר הזה מחזיק אפילו בהשוואה בין מדינות - מדינות המאופיינות בקשרים חברתיים חזקים יותר הן גם יותר מאושרות.
@@ -175,7 +177,7 @@ Hermann, Call, Hemandez-Loreda, Hare & Tomaselllo (2007), במחקרם המצו
[^1]: המודל במחקר מעריך שגודל הקבוצה האנושית הוא בערך 150 פרטים (לעומת ~30-40 בקרב קופים כאלו ואחרים) - מספר האנשים עלי-אדמות שנרגיש בנוח להצטרף אליהם אם נפגוש אותם בבר. היום, עם האפשרות לנהל קשרים בלי קרבה גיאוגרפית, המספר הזה הולך ועולה.
##יישומים
## יישומים
פסיכולוגיה חברתית, כאמור, היא מקצוע מחקרי, אבל המסקנות שלה מיושמות בתחומים רבים, לרבות:
- פסיכולוגיה בריאותית\רפואית

61
פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים.md
View File

@@ -8,29 +8,29 @@ editor: markdown
dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
---
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec10_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._11.pdf)
{.is-info}
!!! info ""
[מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec10_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._11.pdf)
> **הטפסים**[^4] (סטריאוטיפים) הם אמונות ביחס למאפיינים של חברי קבוצה מסוימת
{.info}
!!! info ""
**הטפסים**[^4] (סטריאוטיפים) הם אמונות ביחס למאפיינים של חברי קבוצה מסוימת
*כל הסטודנטים לפסיכולוגיה אוהבים חתולים* הוא סטריאוטיפ (שקרי, אבל לא משנה).
התאום המרושע של סטריאוטיפים הן ה**דעות הקדומות** (Prejudice) -
> **דעות קדומות** הן **רגשות** שליליים כלפי פרט על בסיס שייכותו לקבוצה חברתית
{.info}
!!! info ""
**דעות קדומות** הן **רגשות** שליליים כלפי פרט על בסיס שייכותו לקבוצה חברתית
שמתמבטאת בפן ההתנהגותי ב**אפליה** -
> **אפליה** היא **התנהגות** שלילית כלפי חברי קבוצה מסוימת על בסיס סטריאוטיפים ודעות קדומות
{.info}
!!! info ""
**אפליה** היא **התנהגות** שלילית כלפי חברי קבוצה מסוימת על בסיס סטריאוטיפים ודעות קדומות
שימו לב - סטריאוטיפים יכולים להיות חיוביים (כי מה רע לאהוב חתולים?). אולם, המחקר מתמקד יותר בהיבטים השליליים של המאפיינים האלו.
##הטפסים לאורך השנים
## הטפסים לאורך השנים
ראו את הנתונים האלו שנאספו לאורך שנים על הטפסים אודות האוכלוסייה השחורה בארצות הברית:
@@ -45,7 +45,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
אחת ההשערות היא שיפור בחשיבה ההטפסית. אחת אחרת היא שהנורמות סביב הדיווח של ההטפסים משתנות עם הזמן - זה כבר לא "יפה" להגיד מה אתה חושב על השחורים.
##גזענות מודרנית
## גזענות מודרנית
בעבר הגזענות העיקרית הייתה **גזענות בוטה** - אמונות לגבי קבוצות מיעוטים שהן גזעניות במובהק ומודים בהן בפה מלא.
@@ -58,7 +58,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
אחד המחקרים הראשונים סביב הגזענות המודרנית הם [Hodson, Dovidio & Gaernter (2002)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/0146167202287004), שבו נבדקים שפטו מועמדים לקולג'. כאשר המועמד הצטיין בכל המדדים או היה גרוע בכל המדדים - השיפוט בין מועמדים שחורים ללבנים היה דומה. אולם, כאשר המועמד היה טוב בחלק מהמדדים ופחות טוב בממדים אחרים, נבדקים בעלי דעה קדומה (כפי שנמדדה בשאלון עמדות כלפי שחורים), מועמדים שחורים נשפטו כפחות טובים מלבנים.
##הטפסים מובלעים
## הטפסים מובלעים
מדדי הטפסים מובלעים מודדים שיוך תכונומ "אוטומטיות" לקבוצה חברתית. מדדים אלו נשענים על הקלות\ קושי בהם קטגוריות חברתיות מקושרות לתכונות. המדדים מתבססים על מאפיינים יותר אוטומטיים ופחות שקולים - כמו זמן תגובה.
@@ -75,28 +75,28 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
המילים מופיעות במרכז מסך מחשב, והנבדקים מתבקשים באמצעות לחיצה על המקש הימני או השמאלי בעכבר לסווג את המילים לפי אחת משתי קטגוריות ( אישה או שי, מדעי הרוח או מדעים מדויקים) מהר ככל האפשר. סיווג לפי הטפסים הוא מהיר יותר, ולכן ניתן למדוד מה תואם את ההטפס של הנבדק ומה לא.
##איך נוצרים ומשתמרים הטפסים?
## איך נוצרים ומשתמרים הטפסים?
###גורמים כלכליים-חברתיים
### גורמים כלכליים-חברתיים
השפעות תרבותיות, למידה, חשיפה למדיה תקשורתית.
###גורמים כלכליים
### גורמים כלכליים
תוצאה של תחרות על משאבים מוגבלים. מתבססת על **תיאוריית הקונפליקט הריאליסטי בין קבוצות** (Realistic group conflict theory): לפיה תחרות על כמות משאבים מוגבלת מובילה לעימות בין קבוצות, המובילה בתורה לדעות קדומות ולאפליה. משאבים יכולים להיות פיזיים, כלכליים, וכו'.
הדעות הקדומות החזקות ביותר מתרחשות בקבוצה שמרגישה שיש לה הכי הרבה מה להפסיד (למשל: יותר עוינות מכוונת כלפי מהגרים בעיתות מיתון).
###גורמים מוטיבציוניים
### גורמים מוטיבציוניים
הערכה עצמית מושפעת מהזהות הקבוצתית. [האדרה עצמית](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#האדרה-עצמית) מושגעת על ידי האדרת קבוצת הפנים או התייחסות שלילית לקבוצת החוץ.
###נטייה לסיווג "אנחנו" ו"הם"
### נטייה לסיווג "אנחנו" ו"הם"
הנטייה לסווג לקבוצת פנים (ingroup) וקבוצת חוץ (outgroup) לפיה קבוצות מוגדרות על פי השוני ביניהן ולא על פי הדמיון. אנו תופסית יותר שוני (מוגזם) בין הקבוצות מאשר בתוך הקבוצות, ונוטים לייחס הומוגניות לקבוצת החוץ - אנחנו חושבים שהקבוצה שלנו יותר מגוונת (הטרוגניות) אבל הקבוצות הזרות הן כולן אותו הדבר (הומוגניות)[^3], **גם כשהקבוצות נוצרות באופן שרירותי**[^2] - הקבוצה המינימלית (minimal group).
###תהליכים קוגניטיביים
### תהליכים קוגניטיביים
כמו הטייה והבניות ייחוס. הגישה הזו סבורה שיש בנו הטפסים משום שככה המוח שלנו עובד.
@@ -111,7 +111,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
- מתאם מדומה - הנטייה לתפוס קשר בין אירועים (בעיקר ייחודיים ושונים) גם כשאינו קיים. כאירועים בולטים מתרחשים ביחד, הצימוד שלהם בולט יותר.
##האם אפשר לשנות הטפסים?
## האם אפשר לשנות הטפסים?
האם חשיפה לדוגמאות הסותרות את ההטפס מספיקה לשנותו?
@@ -119,13 +119,13 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
מחקרים מראים שלא תמיד - ומשערים שזה נובע מ:
###Subtyping
### Subtyping
חלוקה לתת-קבוצות - נשים הן נהגות גרועות, *אבל* נשים שנוהגות בפורמולה 1 נוהגות טובות. ההטפס המקורי עדיין נשמר.
[Kunda & Olson (1997)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.72.5.965), בניסוי השני במאמר, חקרו את התופעה בניסוי שבו נבדקים קראו משפטים ש"שרון", הפמיניסטית, כתבה על עצמה. הנבדקים החזיקו בהטפס לפיו פמיניסטיות הן אסרטיביות. החוקרים תפעלו את המשפטים כך שחלק יסטו מעט מההטפס, יסטו מאוד מההטפס או לא יסטו ממנו בכלל.
####ניסוי 2
#### ניסוי 2
- סטייה מתונה
@@ -146,7 +146,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
הקבוצה שנחשפה לסטייה מתונה אכן החזיקה פחות בהטפס, אבל הקבוצה שנחשפה לסטייה הקיצונית אפילו החזיקה בה *קצת יותר*.
####ניסוי 4
#### ניסוי 4
בניסוי הרביעי, נבדקים קראו משפטים ש"דייב", איש יחסי ציבור, כתב על עצמו. על אנשי יח"צ ישנו ההטפס שהם אנשים מוחצנים (extroverts).
@@ -162,7 +162,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
חלק מהנבדקים החזיקו בהטפס בצורה קיצונית, וחלק בצורה חלשה. בקרב אלו שהחזיקו בהטפס חזק יותר מלכתחילה, הסטייה מההטפס של דייב הגבירה את ההטפס *עוד יותר* (החוקרים כינו זאת *אפקט בומרנג*) - כלומר, אם אני ממש משוכנע שאנשי יחסי ציבור הם מוחצנים, המשפט "אני מאוד נלחץ מלפגוש אנשים חדשים" *יחזק* את התפיסה הזו. איך זה יכול להיות?
####אפקט הבומרנג
#### אפקט הבומרנג
החוקרים משערים על:
@@ -174,14 +174,14 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
כשאנו נתקלים במידע מפתיע, אנו נבחר לחפש מידע שיחזק את הדעות שהחזקנו בהם קודם לפני שנבחר לקבל את המידע החדש ([הטיית האישוש](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית)).
###ייחוס מצבי לעומת תכונתי
### ייחוס מצבי לעומת תכונתי
התנהגות שסותרת את ההטפס מיוחסת לגורמים מצביים ואילו התנהגות שתואמת אותו מיוחסת לגורמים תכונתיים (היא נהגת טובה כי היא נהגה מלא; אבל *היא שם* היא נהגת גרועה כי נשים הן נהגות גרועות).
###דיכוי מחשבות
### דיכוי מחשבות
> אל תחשבו על דוב לבן!
{.warning}
!!! warning ""
אל תחשבו על דוב לבן!
חחחח, אכלתם אותה. חשבתם על דוב לבן.
@@ -211,7 +211,7 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
את העלייה מייחסים החוקרים להתהליך הלא-מודע של *ניטור* (Monitoring) - *רגע, אני מצליח לא לחשוב על הדוב הלבן?* מן הסתם, הניטור מוביל לחשיבה מוגברת על המושא האסור. החוקרים משערים שהניטור ממשיך בין התנאים.
###התנגדות להטפסים
### התנגדות להטפסים
[Macrae et al, 1994](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.67.5.808) בחנו האם ניתן להתנגד להטפסים, וגילו כי הנייסיון לשלוט בחשיבה ההטפסית ולא להיות הטפסי גורם לעלייה בחשיבה ההטפסית.
@@ -229,10 +229,13 @@ dateCreated: 2024-07-09T09:02:25.805Z
נבדקים בתנאי דיכוי המחשבות ישבו רחוק יותר (5.25) מאשר תנאי הביקורת (4.41).
> איך בכל זאת אפשר לדכא הטפסים? יש כמה דרכים:
> 1. חשבו על דוגמאות שסותרות את ההטפס באופן מתון.
> 2. חשבו על ההטפס!
> 3. מנגנונים נוספים בספר
{.is-info}
!!! info ""
3. מנגנונים נוספים בספר
[^1]: ר' גם [Project Implicit](https://www.projectimplicit.net/)
[^2]: ר' גם - [All Look Same](http://alllooksame.com) - מטלה שמשחקת על הנטייה של אנשים ממוצא לא-אסייתי לחשוב שכל האסייתים נראים אות והדבר.

58
פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md
View File

@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
---
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec2_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._3.pdf)
{.is-info}
!!! info ""
[מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec2_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._3.pdf)
רגע. *העצמי*? אנחנו לא מתמקדים ב*חברה*? [לא נכון](/פסיכולוגיה/חברתית#מהי-פסיכולוגיה-חברתית).
@@ -17,7 +17,7 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
##מי אני?
## מי אני?
מישהו שואל אתכם *מי אתם*. מה תגידו?
אריסטו חשב שזה [מה שאתם עושים](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה#חיפוש-האושר-כחיפוש-אחר-העיסוק-של-האדם-באשר-הוא-אדם). הבודהיסטים חושבים ש[אין בכלל דבר כזה](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן). האדם הסביר יגיד שזה דברים כמו
@@ -37,9 +37,9 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
אבל איך אנחנו יודעים את כל הדברים האלה?
##מקורות הידעה העצמית
## מקורות הידעה העצמית
###אינטרוספקציה
### אינטרוספקציה
אנחנו מסתכלים פנימה, וחושבים על זה. מי אני?[^3] מה אני עושה? אינטרוספקציה היא הסתכלות פנימה, למצבים הנפשיים המודעים שלנו. כששואלים אותנו, *איך אתה מרגיש?*, התשובה תהיה כנראה אינטרוספקטיבית - אנחנו נתסכל פנימה ונגיד, *אני שמח\זחוח\נבוח*. כל תשובה שאני עלול להקריץ, היא בחינה של מצב נפשי מודע.
@@ -49,15 +49,15 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
קונים בחנות התבקשו לשפוט איזה מבין ארבעה זוגות גרביוים הוא האיכותי ביותר (בפועל, כל הארבעה היו זהים). לאחר מכן, נשאלו מדוע בחרו את הזוג המסוים הזה.
הנבדקים הפגינו אפקט סדר - 40% בחרו בזוג הימני ביותר, 31% בזה שלידו. נבדקים הסבירו את הבחירה בעזרת "תכונות" המוצר (אלסטיות, חוזק, סוג הבד). כנשאלו אם בחרו ומיקום הגרביונים השפיע על תשובתם, כל הנבדקים הכחישו.
> לרוע המזל, הרבה מהמחקר בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכולוגיה חברתית בכלל מתבסס על אינטרוספקציה, בדמות שאלונים וכדומה. איזה באסה.
{.is-warning}
!!! warning ""
לרוע המזל, הרבה מהמחקר בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכולוגיה חברתית בכלל מתבסס על אינטרוספקציה, בדמות שאלונים וכדומה. איזה באסה.
###צפייה בהתנהגות עצמית
### צפייה בהתנהגות עצמית
ההתנהגות שלנו עצמנו היא גם מקור ידע עצמי חשוב. אנחנו מהנהנים? מנקרים? מחייכים? כל אלו רמזים מטרימים למה שבאמת קורה.
במחקר [*Self Perception Theory* (Bem, 1972)](https://en.wikipedia.org/wiki/Self-perception_theory), החוקר דאריל בם מראה שגם אנחנו עצמנו מסתמכים על הרמזים האלה, ולא רק אנשים אחרים. כאשר רמזים פנימיים הם עמומים וקשים לפרוש, וכאשר אין סיבה מצבים להתנהגות, אנשים רוכשים תובנות על התחושות והעמדות שלהם מתוך צפייה בהתנהגות של עצמם[^2].
###תפיסה עצמית של תכונות
### תפיסה עצמית של תכונות
במחקר [Ease of Retrieval (Schwartz el al, 1991)](https://psycnet.apa.org/record/1991-33131-001), הנבדקות נתבקשו לכתוב 6 או 12 דוגמאות של התנהגויות מאד אסרטיביות או לא אסרטיביות שלהן. הנבדקות דרגו את מידת האסרטיביות, הבטחון והחרדה שלהם, ודרגו עד כמה קשה היה להן לכתוב דוגמאות להתנהגויות כאלו.
@@ -69,7 +69,7 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
מחקר נוסף שנעשה כמה שנים אחר כך הוא זה של Tomrala et al, 2007, שביקשו במנבדקים ב2 או 10 מקרים שבהם התנהגו באסרטיביות ודרגו את מידת האסרטיביות, הקושי להיזכר בהן, מספר ההתנהגויות הלא אסרטיביות עליהן חשבו בניסוי, ומספר המחשבות הלא רלוונטיות. החוקרים גילו כי נבדקים חשבו על יותר התנהגויות לא אסרטיביות בתנאי ה10 מאשר בתנאי ה2. לא היה הבדל בין התנאים במספר ההתנהגויות הלא רלבנטיות. כלומר, בדיוק כמו ששוורץ ראו, ככל שמספר ההתנהגויות האסרטיביות המתבקשות עולה, כך משתרבבות פנימה יותר התנהגויות לא אסרטיביות - שריככו את תפיסת האסרטיביות העצמית.
###תפיסה עצמית של רגשות
### תפיסה עצמית של רגשות
Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנים**](https://psycnet.apa.org/record/1974-26845-001)[^2] - הוא ביקש מנבדקים לצפות בקריקטורות ולדרג כמה הן מצחיקות - כאשר פעם הוא מבקש מהם לעשות פרצוף שמח, ופעם פרצוף זועף תוך כדי. אנשים שחייכו דירגו את הקריקטורה כיותר מצחיקה, והזועפים - כפחות.
במחקר [Embodiment (Strack, Martin & Stepper, 1988)](https://www.jstor.org/stable/26358695) החוקרים ביקשו מנבדקים להחזיק עיפרון או עט בפה - פעם בין השיניים (מה שמפעיל את שרירי החיוך) או בין השפתיים (מה שמפעיל שרירי זעף), ושוב ביקשו מהם לצפות בקריקטורה. באופן דומה ללאירד, הנבדקים שהחזיקו את העפרון בין השפתיים דירגו את הקריקטורה כמצחיקה יותר מאלו שהחזיקו אותו בין השפתיים.
@@ -77,7 +77,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
אולם, קשה היה לשחזר את תוצאות המחקרים האלו. [חוקרים מהאוניברסיטה העברית Noah, Schul & Mayo (2018)](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29672101/), נעזרו בטכנולוגיות מתקדמות יותר. מחצית מהנבדקים חזרו על הניסוי של סטפר עם מצלמה שתיעדה את הבעות הפנים שלהם - ומחציתם חזרו עליו ללא המצלמה. מרגע שהתווספה המצלמה, האפקט נעלם. החוקרים משערים שהמודעות העצמית לאור המצלמה היא זו שפוגעת באפקט.
###תפיסה עצמית של מוטיבציה
### תפיסה עצמית של מוטיבציה
במחקר [Over Justification Effect (Lepper, Greene & Nisbett, 1973)](https://psycnet.apa.org/record/1974-10497-001), החוקרים הציגו לילדים בגן כל מיני משחקים, ביניהם טושים שהציגו לילדים כ*צבעי קסם*. בשלב השני, שבועיים לאחר מכן, חזר נסיין לגן והקצה את הנבדקים (הילדים) לשלוש תנאים: לשליש מהילדים נאמר כי אם הם יציירו עם הטושים, יקבלו פרס - ואכן נתנו להם פרס. לשליש השני לא אמרו לילדים שום דבר על פרס, אבל אם הם שיחקו עם הטושים - זכו בפרס. לשליש האחרון לא הובטח פרס ולא ניתן פרס[^4].
@@ -86,7 +86,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
החוקרים גילו כי ילדים שקיבלו פרס וציפו לקבל פרס שיחקו בטושים הכי *פחות* זמן. הילדים שלא ציפו לפרס ולא קיבלו פרס שיחקו קצת יותר, והילדים שקיבלו פרס אך לא ציפו לו שיחקו הכי הרבה זמן עם הטושים. החוקרים משערים כי יש כאן *הצדקת יתר* - *אם קיבלתי פרס על זה ששיחקתי עם טושים, אני כנראה שיחקתי בהם בשביל הפרס, ואני בעצם לא כזה אוהב טושים*. כמובן, הילדים לא גוללו את הסיפור הזה לחוקרים - מאיפה המסקנה הזו? החוקרים מצדיקים אותה בכך שהם "קלקלו" את המוטיבציה הפנימית של הטושים - הילדים ממילא אהבו את הטושים הקסומים, והחוקרים שהעניקו להם פרס והודיעו להם על כך מראש גזלו את הכיף הזה.
###אנשים אחרים
### אנשים אחרים
אנחנו למדים על עצמנו גם מאנשים אחרים - באמצעות
@@ -99,7 +99,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
והגרוע מכל,
###השוואה חברתית
### השוואה חברתית
בתיאוריית [Social Comparison Theory (Festinger, 1954)](https://psycnet.apa.org/record/1955-02305-001), פסטינגר משער כי:
- לאנשים יש צורך להעריך את הדעות והיכולות שלהם
@@ -116,7 +116,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
התיאוריה של פסטינגר, ובמיוחד סעיפיה השלישי והרביעי, הייתה מאוד דומיננטית וספגה הרבה ביקורת. [Gerber, Wheeler & Suls (2018)](https://psycnet.apa.org/record/2017-51514-001) ביצעו מטא-אנליזה של 55 מאמרים[^5] וניסו להבין - למי אנשים בוחרים להשוות את עצמם?
המאמרים שנבדקו הציעו לנבדקים לבחור למי להשוות את עצמם, או לבחור מתוך רשימה שארגנו החוקרים. האנליזה השוותה את מושאי ההשוואה במצב שבו אין איום על הנבדק, מצב שבו ישנו איום בריאותי, ומצב שבו יש איום המוצג על ידי החוקרים. במצב שבו הנבדקים בוחרים למי להשוות את עצמם, רובם (45%) השוו את עצמם כלפי מעלה, 18.5% ליכולות דומות, ו35.6% כלפי מטה[^7].
##הערכה עצמית
## הערכה עצמית
הערכה עצמית (Self Esteem) היא סך כל ההערכות החיוביות והשליליות שלנו על עצמנו. היא מחולקת ל**הערכה עצמית תכונותית** - רמת הביטחון המתמשכת שיש לאנשים אודות יכולתיהם ותכונותיהם מעבר לזמן, ול**ערכה עצמית מצבית** - ההערכה הדינאמית והמשתנה שיש לנו על עצמנו כתלות במצב.
הערכה עצמית תכונתית נמדדת באמצעות [שאלון רוזנברג (1965)](https://www.apa.org/obesity-guideline/rosenberg-self-esteem.pdf), ששואל שאלות כלליות כמו *אני מחזיקה בתפיסה חיובית כלפי עצמי*, *באופן כללי אני מרגישה שאני כישלון*, וכדומה[^10].
@@ -128,7 +128,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
אבל ישנן גישות נוספות להערכה העצמית. [Self-esteem as an interporsonal Monitor: The sociometer hypothesis (Leary et al, 1995)](https://psycnet.apa.org/record/1995-25087-001) סבור שהשאיפה לדימוי עצמי הוא צורך פרימיטיבי ומסתגל בקשרים עם אחרים. הדימוי העצמי מהווה מדד למצב החברתי שלנו - *סוציומטר* - סמן פנימה למידה שבה אדם מקובל על האנשים אחרים או נתפס באופן חיובי על ידם.
חשש מדחייה מוריד את הדימוי העצמי. הערך העצמי, כמו יתר התחושות, אומר לנו מה צריך לעשות; כשם שרעב מניע אותנו לחפש אוכל, תחושה של ירידה בערך העצמי אומרת לנו לתקן את מעמדנו החברתי.
###השפעת ידע עצמי על קוגניציה
### השפעת ידע עצמי על קוגניציה
ישנו אפקט הנקרא **Self-refence Effect** - לפיו אנחנו זוכרים מידע שקשור בעצמנו בצורה טובה יותר. האפקט כונן בניסוי של [Rogers, Kuiper & Kirker, 1977](https://psycnet.apa.org/record/1979-25246-001).
החוקרים ענו בכן\לא על 40 שאלות, שבהן:
@@ -139,7 +139,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
בשלב השני, החוקרים ביקשו מהנבדקים להיזכר במילים שוב. באופן לא מפתיע, הנבדקים זכרו *הרבה יותר* מילים שקשורות בעצמי. החוקרים משערים שמילים שמתקשרות לעצמי או לאנשים הקרובים אליי (שם עדיין ישנו אפקט, מעט חלש יותר) מסודרות במבנה ידע מאורגן יותר, ולכן יותר קל לנבדקים לזכור אותן. זאת משום שיש לנו תפיסה עצמית יציבה וקבועה יחסית, וכל פריט מידע נוסף שאנחנו מקשרים אלינו מחזק ומקבע את התפיסה הזו באמצעות [ *הטיית האישוש*](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית).
###השפעת הידע העצמי על מוטיבציה ורגש
### השפעת הידע העצמי על מוטיבציה ורגש
תיאוריית ה[Self Disrepancy Theory (Higgins, 1989)](https://psycnet.apa.org/record/1989-97713-003) קובעת כי ישנם כמה "עצמיים":
- עצמי ממשי (actual self) - מי אנחנו חושבים שאנחנו באמת
@@ -152,17 +152,17 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
> ההתמקדות בעצמי האידיאלי לעומת הנדרש היא גם תכונה אישיותית בולטת. חשבו על עצמכם - מה יותר חשוב לכם; להיות אתם הכי טובים, או לא להיכשל?
{.is-warning}
!!! warning ""
ההתמקדות בעצמי האידיאלי לעומת הנדרש היא גם תכונה אישיותית בולטת. חשבו על עצמכם - מה יותר חשוב לכם; להיות אתם הכי טובים, או לא להיכשל?
ה**דימוי העצמי** קשור בגודל הפערים, חשיבות התחום לעצמי, ומידת המיקוד בפערים הנתפסים.
ומה מהם עדיף? העולם המחקרי אינו תמים דעים[^8].
##דחייה חברתית
## דחייה חברתית
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OwQ_VyOUGmY)
{.is-success}
!!! is-success ""
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OwQ_VyOUGmY)
[Williams, et al (2000)](https://psycnet.apa.org/record/2000-00920-006) הכינו משחק וירטואלי פשוט: שתי דמויות על המחשב מוסרות ביניהן כדור, במבנה של משולש - כאשר בפינה אחת נמצאת היד הוירטואלית של הנבדק. לחיצה על העכבר תסמן למשתמשים האחרים שהנבדק רוצה את הכדור - והמשחק ניתן לתכנות כך שהדמויות ימסרו או לא ימסרו את הנבדק.
החוקרים דימו מצב של דחייה חברתית כך, שלאחר מסירה או שתיים, הדמויות מספיקות למסור לנבדק את הכדור, והוא יושב ומחכה לו.
@@ -171,8 +171,8 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
החוקרים מצאו שהדחייה הובילה לרגשות שלילים משמעותיים - לדחייה, לתסכול, ולכעס כלפי הנבדקים האחרים - אפילו במשחק פשוט כזה.
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=goK2rivxTqQ)
{.is-success}
!!! is-success ""
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=goK2rivxTqQ)
במחקר נוסף [Van Beest & Williams, 2006](https://psycnet.apa.org/record/2006-20034-009) השתמשו שוב במשחק הזה - שלושה משתתפים מוסרים זה לזה כדור 30 פעמים. למעשה, יש רק נבדק אחד; שאר הדמויות האחרות מתוכנתות.
@@ -206,7 +206,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
החוקרים סברו כי, בנבדקים שנחשפו לחרדת-מוות, העצמי המעורער יחפש מזור בתרבות שבה הוא חי, ויעדיף כתבים המעודדים ומאדירים אותה.
##האדרה עצמית
## האדרה עצמית
**האדרה עצמית** היא המוטיבציה לשמור על דימוי עצמי גבוה.
@@ -229,17 +229,17 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
האסטרטגיות האלו אינן מודעות בהכרח, אך הן די שגרתיות - וגם נקודתיות ומצביות. הכוונה היא לא למצבים כרוניים, כמו [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) או [פגיעה עצמית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות#פגיעה-עצמית)
##השתייכות חברתית
## השתייכות חברתית
נכון כשג'ודוקא ישראלי לוקח את הגביע כולם פתאום אומרים ש*ישראל* זכתה? זה בדיוק זה - לנכס לעצמנו הצלחות ולהעיף מאיתנו כשלונות באמצעות ההקשר החברתי.
המנגנונים האלו מקבלים יחס מחקרי נרחב, החל משנות השמונים - ומצביעים על כך שלהאדרה העצמית יש השלכות מרחיקות לכת על מהלך החיים שלנו, ואפילו על הבריאות שלנו.
###השתזפות בהצלחת האחר
### השתזפות בהצלחת האחר
[(Ciadini et al, 1976)](https://psycnet.apa.org/record/1977-10287-001) הגה את רעיון ה- [^13]Basking in reflected glory (BIRGing) ואתה התופעה ההפוכה, Cutting off reflected failure.
במחקר האמור, החוקרים גילו כי הנבדקים השתמשו יותר במונחים קבוצתיים (*אנחנו* ניצחנו) במצבים חיוביים, ונמנעו משימוש בהם בהקשרים שליליים של הפסד.
###תיאוריית שימות ההערכה העצמית
### תיאוריית שימות ההערכה העצמית
[(Tesser, 1988)](https://psycnet.apa.org/record/1988-98149-005) הגה את תיאוריית הSelf Evaluation Maintenance Theory (SEM), שקובעת בהתבסס על התיאוריה של צ'יאלדיני, כי הצלחת אדם קרוב עשויה לעורר השתזפות (גאווה) או השוואה (קנאה).
ההשתזפות היא החמאה עצמית דרך קישור להישגי אחרים - בעיקר בתחומים שאינם חשובים להגדרה העצמית שלנו - חיזוק להערכה העצמית. מנגד, בתחומים שכן חשובים לההערכה העצמית שלנו, יתקבל מצב של קנאה והשוואה כלפי מעלה, מה שעלול לפגוע בההערכה העצמית שלנו. במצבים כאלה, ננסה להפחית את האיום על ידי הגדרה מחודשת של הקרבה לאחר, הכשלת האחר, השתפרות עצמית, הגדרה מחודשת של רלבנטיות תחום ההשוואה.
@@ -254,11 +254,11 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
במחקר נוסף ([Tesser & Cornell, 1991](https://psycnet.apa.org/record/1992-12686-001)), החוקרים הוסיפו את משתנה *אישור העצמי* (Self Affirmation) - מניפולציה שגורמת לנבדקים להרגיש טוב על עצמם - הנבדקים התבקשו לכתוב על הערכים המרכזיים להם[^17]. בתנאי של האישור העצמי, האפקט שהם מצאו נעלם - נבדקים כבר לא הקשו באופן מובהק על החברים שלהם.
###השוואות כלפי מטה
### השוואות כלפי מטה
בכדי להרגיש טוב עם עצמנו, אנחנו משווים את עצמנו לאנשים שהצליחו פחות מאיתנו. התופעה הזו אינה מוגבלת להישגיות - אנשים ישוו גם את הבריאות שלהם, את הטרגדיות שהם עברו, וכדומה. המנגנון הוא אינו שמחה-לאיד או צרות-עין, אלא מקור לנחמה. באופן מעניין, אנשים משווים כלפי מטה *גם ביחס לעצמם* - לנקודת זמן שלהם בעבר.
##אימות עצמי
## אימות עצמי
**אימות עצמי** (Self verification) היא המוטיבציה לשמור על אמונות נכונות ויציבות לגבי העצמי.
אנשים מחפשים ידע לגבי עצמם שתואם את המציאות ולא בהכרח ידע שמציג אותם באור חיובי. הדחף הזה נובע מהצורך לנבא בצורה הטובה ביותר את המצבים שנתמודד מולם בעולם, והוא עלול להתנגש עם הצורך ל[האדרה עצמית](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#האדרה-עצמית).

31
פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים.md
View File

@@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown
dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
---
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec3_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._5.pdf)
{.is-info}
!!! info ""
[מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec3_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._5.pdf)
##מהו ייחוס סיבתי?
## מהו ייחוס סיבתי?
**ייחוסים סיבתיים** היא תופעה שקשורה בהיותנו יצורים חברתיים - אנחנו כל הזמן מנסים להבין, לחזות ואולי אפילו לתפעל את התנהגותם של אחרים. ייחוס (attribution) הוא התהליך שבאמצעותו אנחנו מנסים להבין את הסיבות להתרשותה של התנהגות אנושית.
@@ -21,19 +21,19 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
מה שהם באים להדגים זה שלתפיסה שלנו יש הרבה מעבר למה שהעין רואה - אנחנו מייחסים משמעות חברתית לדברים שאנחנו רואים.
##למה צריך ייחוסים סיבתיים?
## למה צריך ייחוסים סיבתיים?
*למה היא הצביעה למועמד X? למה היא קיבלה ציון יותר טוב ממני במבחן? למה הוא פרץ בצחוק? למה הוא הפסיק את הלימודים ולא סיים את התואר?* אנחנו שואלים הרבה שאלות בכדי לנסות להסביר את ההתנהגות של אנשים אחרים.
##חשיבות הייחוס
## חשיבות הייחוס
הייחוסים משפיעים על:
###התנהגות
### התנהגות
מחקר [רגל בדלת (Foot-in-the-door effect), Freedman & Fraser, 1966](https://psycnet.apa.org/record/1966-10825-001) - כשאנשים נענים תחילה לבקשה קטנה, הסיכוי שייענו לבקשה גדולה יותר בהמשך גדל.
###עמדות
### עמדות
תיאוריית התפיסה העצמית של בם - *אם עשיתי X, אני כנראה חושב שY*
- [Mood as information (Shwarz & Clore, 1981)](https://psycnet.apa.org/record/1984-12290-001)
@@ -55,7 +55,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
כל חמש שנים, הנבדקים עברו בדיקות רפואיות. הממצאים מעידים על מתאם משמעותי סביב ציון גבוה (קרי, שלילי) לבריאות נמוכה מעל גיל 45. החוקרים משערים כי אנשים פאסימיים יותר פחות יוזמים דברים שישפרו את בריאותם - דוגמת הליכה לרופא ואורח חיים בריא - מאופיינים בתחושת מסוגלות נמוכה יותר, ואפילו שתגובת המערכת החיסונית שלהם חלשה יותר במצבי לחץ ועקה.
###הצלחה אקדמית
### הצלחה אקדמית
אנשים פסימיים נוטים פחות ליזום ולהשתפר,ולכן פחות משתפרים לאור כישלון. [Dweck (1988)](https://psycnet.apa.org/record/1988-29536-001) עומדת על הקשר בין שני סוגי ייחוס להישגים אקדמיים:
@@ -66,7 +66,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
כלומר, ניתן לפעול בעולם באמונה שאינטיליגנציה היא גזירת גורל, וזה מה שיש. הצלחה היא ברורה מאליה, וכישלון הוא היעדר יכולת מוחלט (קבוע). מנגד, ניתן לתפוס אינטיליגנציה כדבר גמיש (צמיחה), שמשתנה, משתכלל ומשתפר באמצעות למידה ומאמץ. כישלון הוא הזדמנות להשתפר ולהשתכלל, ולא גזירת גורל.
####שבחים על יכולת
#### שבחים על יכולת
אחרי ביצוע טוב, נהוג לשבח על יכולת. דברי שבח גורמים לילדים להרגיש חכמים ולכן מגבירים מוטיבציה להשגים. Dweck טוענת לקשר הפוך - שבחים על יכולת גורמים לירידה במוטיבציה, בעיקר אחרי כישלון.
@@ -95,9 +95,10 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
המחקר אישש את התיאוריה של Dweck - הילדים ששובחו על אינטיליגנציה נטו יותר למטלות ביצוע, ונטו לייחס כישלון יותר להשקעה ולא ליכולת עצמית. הם נהנו פחות לעומת אלו ששובחו על המאמץ שלהם, והראו פחות שיפור בביצוע במטלות קשות. מנגד, ילדים ששובחו על המאמץ שלהם נטו יותר למטלות למידה, נהנו יותר, והראו שיפור גדול יותר במטלות קשות.
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=NWv1VdDeoRY)
> {.is-success}
##תיאוריות ייחוס
## תיאוריות ייחוס
[Heider (1958)](https://psycnet.apa.org/record/2004-21806-000) טוען כי האדם מחפש סיבות למה שקורה סביבו באופן אמפירי, כמו שמדען מחפש סיבות לתופעות טבע. אלא שמטרת החקירה שלנו היא מתוך צורך להבין ולנווט, ולא מתוך סקרנות גרידא כמו במדע.
@@ -131,16 +132,20 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
ומה אם אין עקביות, אין קונצנזוס, ויש ייחדיות - סטודנט מסוים אחד ולא סטודנטים אחרים משבח את המרצה הזו בתום שיעור אחד מסוים - הייחוס הוא למצב (Situation)
> בכל פעם שאני הולך לבית הסטודנט לקרוא אריסטו אני מלטף את ג'ינג'יסטותאלס, החתול הג'ינג'י בבית הסטודנט.
> - אני תמיד מלטף אותו ואת כל שאר החתולים, אבל אף אחד אחר לא עושה את זה? כנראה שאני אוהב חתולים.
> - אני תמיד מלטף אותו, וגם כל השאר הסטודנטים מלטפים אותו ורק אותו? כנראה שזה חתול יוצא דופן.
> - אני לא תמיד מלטף אותו, אף אחד אחר לא מלטף אותו, אבל תמיד כשאני לומד אריסטו אני מלטף אותו? כנראה שקריאת אריסטו היא מצב של ליטוף חתולים.
שתי התיאוריות האלו הן תיאוריות **נורמטיביות** - איך אנשים *צריכים* לבצע ייחוסים. מן הסתם, זה לא מה שקורה; המצבים שהם בוחנים הם די סטריליים, ובני אדם לא באמת מתנהגים תמיד (ואולי בכלל) בצורה הגיונית, שיפוטית וצלולה. מה קורה *בפועל*?
##טעויות ייחוס
## טעויות ייחוס
> The tendency to draw inferences about a person's unique and enduring dispositions from behavious that can be entirely explained by the situations in which they occur
> [*Gilbert & Malone, 1995*](https://psycnet.apa.org/record/1995-17405-001)
**טעויות ייחוס** (Attribution Errors, Correspondence Bias) היא הנטייה שלנו להעריך הערכת יתר לכוחם של גורמים תכונתיים והערכת חסר לכוחם של גורמים מצביים בייחוס לסיבות התנהגות - *אני חושב שזה בגללי, אבל זה בגלל המצב*.
@@ -165,7 +170,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
הדירוג של השואל גבר על זה של המשיב מפי שניים מהנבדקים - המשיב והצופה. השואל עצמו דירג את הידע של עצמו ושל המשיב בצורה דומה (למרות שהמשיב לא ידע אף פעם לענות על כל השאלות). המשיב והצופה "נפלו בפח" - למרות שהם ערים לכך שמטבע המצב יש לשואל ידע יותר טוב, הם עדיין בחרו לדרג אותו - באופן אישי - כבעל ידע כללי טוב יותר. זו **טעות הייחוס הבסיסית** - המשיב והצופה לא ייחסו למצב מספיק חשיבות בדירוג רמת הידע הכללים של המשתתפים.
###הגורמים לטעות הייחוס
### הגורמים לטעות הייחוס
- תפיסת "עולם צודק" - כל אחד מקבל את מה שמגיע לו
@@ -186,7 +191,7 @@ Trope & Gaunt (2000), בהשראת Jones & Harris, נתנו לנבדקים לק
בהיעדר עומס קוגניטיבי, הנבדקים ייחסו תמיכה לכותב החיבור בכל מקרה, אך במידה נמוכה יותר (~9) כאשר הונחה לכך לעומת כשלא הונחה לכך (~11.5) - בדומה לממצאים של Jones & Harris. מנגד, בתנאי העומס הקוגניטיבי, הדירוג שנתנו הנבדקים כמעט זהה - בין שנאמר להם שהחיבור נכתב מתוך בחירה או לא.
###מצבים מקלים
### מצבים מקלים
האם *תמיד* נבצע את טעות הייחוס, או שיש מצבים שהיא פחות נוכחת?

20
פסיכולוגיה/חברתית/עזרה.md
View File

@@ -14,10 +14,10 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
החוקרות גילו כי קורבן יחיד מזוהה הוביל למצוקה הגדולה ביותר, שתורגמה לתרומה הגדולה ביותר. האפקט הזה השתחזר במחקר נוסף של החוקרות, שבו בחנו את האפקט בתנאי של קבוצת חוץ (ארגנטינאים) לעומת תנאי פנים (ישראלים). במחקר זה, הילדים לא זוהו בשמם, אלא רק בתנאי יחיד לעומת תנאי קבוצה. החוקרות גילו כי ילדים ישראלים עוררו יותר מצוקה והובילו לתרומה גדולה יותר לעומת ילדים ארגנטינאים, אבל קבוצה של ילדים ארגנטינאים עוררה יותר מצוקה והובילה לתרומה גדולה יותר לעומת ילד ארגנטינאי יחיד. כלומר, בקבוצת הפנים, קורבן יחיד מעורר יותר אמפתיה, ובקבוצת החוץ, קבוצה מעוררת יותר אמפתיה.
##מתי אנשים (לא) עוזרים?
## מתי אנשים (לא) עוזרים?
> [סינדרום פייגולד (כאן 11)](https://www.kan.org.il/content/dig/digital/p-12495/132148/)
{.is-success}
!!! is-success ""
[סינדרום פייגולד (כאן 11)](https://www.kan.org.il/content/dig/digital/p-12495/132148/)
ב2009, הקיאק של אלופת ישראל בקיאקים, יסמין פיינגולד, התהפך בירקון והיא טבעה. יסמין שהתה מתחת למים כ4.5 דקות, ואיש מבין הצופים הרבים לא נחלץ לעזרתה עד שחילץ אותה אבי טויבין, עובר אורח בן 62. סבתה של פיינגולד קוננה מאוחר יותר בריאיון שהיא "אינה מבינה מאיפה מגיעים האנשים האלו", שזה מקומם שאיש לא נחלץ לעזרתה של יסמין.
@@ -27,7 +27,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
ישנם גורמים רבים בתופעות כאלו - גורמים אישיותיים, כמו אפתיה, התדרדרות מוסרית ופחד, , וגורמים חברתיים - בהם מתמקדם הפסיכולוגיה החברתית.
###אילוצי זמן
### אילוצי זמן
[Darley & Batson, 1973](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0034449) הריצו את ניסוי *השומרוני הטוב*[^1].
@@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
האנשים שלא מיהרו הציעו עזרה ברוב הפעמים (~65%). אלו שקצת מיהרו עדיין הציעו עזרה לעיתים די תכופות (~50%). אלו שמאוד מיהרו כמעט שלא עזרו בכלל (10%). החוקרים דרגו גם את מידת העזרה שהגישו הנבדקים. לא נמצא אפקט עיקרי של תוכן ההרצאה - מידת העזרה הושפעה רק מאילוצי זמן.
###כמות הנוכחים
### כמות הנוכחים
[Darley & Latane, 1968](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0025589) עומדו על **אפקט הצופה מהצד** (Bystander effect) - ככל שמספר האנשים העדים למצב חרופם גדל, כךך יורד הסיכוי של כל אחד מהם להגיש עזרה. האפקט מונע מגורמים דוגמת:
@@ -65,7 +65,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
כששהו לבדם, 75% מהנבדקים חיפשו את הנסיין להתריע על הבעיה. כשיש שני נבדקים, רק 38% חיפשו את הנסיים, וכשיש שני משתפי פעולה רגועים - רק 10%.
##גישות אבולוציוניות
## גישות אבולוציוניות
הפסיכולוגיה האבולוציונית יוצאת מנקודת גישה פונקציונאלית - קרי, התנהגות של עזרה נוצרת ומשתמרת כהתנהגות תורמת להישרדות הפרט והתרבותו.
@@ -76,10 +76,10 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
- תגמולים חברתיים (עקרון ההכבדה) - עזרה לשם שיפור התדמית והמעמדת של היחיד, באמצעות התנהגות מוערכת חברתית. התורם נתפס כחזק וטוב.
> כדוגמה, טל מתארת את ציפור [הזנבן](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99) - הזנבן, חיה חברתית מאוד, עומד על נקודת תצפית גבוהה וצורח את נשמתו כשהוא מזהה איום, למרות שזה מסכן אותו. זוהי דוגמה להתנהגות חברתית - הזנבן פועל כנגד ההשרדות האישית שלו לטובת הקבוצה.
{.is-info}
!!! info ""
כדוגמה, טל מתארת את ציפור [הזנבן](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99) - הזנבן, חיה חברתית מאוד, עומד על נקודת תצפית גבוהה וצורח את נשמתו כשהוא מזהה איום, למרות שזה מסכן אותו. זוהי דוגמה להתנהגות חברתית - הזנבן פועל כנגד ההשרדות האישית שלו לטובת הקבוצה.
###קרבה וסוג האירוע
### קרבה וסוג האירוע
[Burnstein, Crandall & Kitayama, 1994](http://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.67.5.773) בדקו את התנהגות הצעת סיוע על פי מחקר תיאורי (היפוטתי). הם הציגו בפני הנבדקים שני מצבים:
@@ -101,7 +101,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
החוקרים גילו כי הנטייה לסייע לאנשים הקרובים לנו יותר גנטים חזקה יותר במצבי חיים ומוות, אך בעזרה יומיומית המצב מתהפך - ואנו נוטים לעזור לאנשים רחוקים יותר גנטית.
##האם קיים אלטרואיזם טהור?
## האם קיים אלטרואיזם טהור?
זוהי שאלה שמתרתקת את הפסיכולוגים, הפילוסופים והביולוגיים לאורך הרבה שנים.

84
פסיכולוגיה/חברתית/עמדות.md
View File

@@ -8,45 +8,45 @@ editor: markdown
dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
---
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec5_2024nn.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._7.pdf)
{.is-info}
!!! info ""
[מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec5_2024nn.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._7.pdf)
**עמדות** הוא אחד התחומים המזוהים ביותר עם הפסיכולוגיה החברתית, ובעל רלוונטיות יומיומית עצומה - שכנוע וביסוס עמדות הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה החברתית.
##מהי עמדה?
## מהי עמדה?
> **עמדה** היא **הערכה** של אובייקט באופן חיובי או שלילי
{.info}
!!! info ""
**עמדה** היא **הערכה** של אובייקט באופן חיובי או שלילי
מילת המפתח היא *הערכה* - מתן שיפוט כ*טוב* או *רע* - ביחס לכל אובייקט שהוא - אדם, רעיון, ולמעשה כל מושא מחשבתי.
##מרכיבי העמדה
## מרכיבי העמדה
עמדה מחולקת לשלוש מרכיבים - A, B וC, כאשר הרגש (A) נחשב למרכזי ביותר.
###רגש (Affect)
### רגש (Affect)
תחושות לגבי האובייקט. עם נמשיך עם גרוניך:
- אני אוהב\לא אוהב את שלמה גרוניך
- אני חש כעס\גועל\הערצה\בושה כשאני חושב על שלמה גרוניך
###התנהגות (Behaviour)
### התנהגות (Behaviour)
פעולות הננקטות בייחס לאובייקט וכוונות התנהגות
- אני הולך להופעה של שלמה גרוניך
- אני סוגר את הרדי כשמושמע שיר של שלמה גרוניך
###קוגניציה (Cognition)
### קוגניציה (Cognition)
אמונות לגבי האובייקט. אם האובייקט שלנו הוא [שלמה גרוניך](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9A), אלו יהיו דברים כמו:
- שלמה גרוניך מוזיקאי מוכשר
- שלמה גרוניך התבטא בצורה גזענית
##מדידת עמדות
## מדידת עמדות
איך מודדים את העמדה של אדם מסוים ביחס לדבר מסוים?
###דיווח עצמי
### דיווח עצמי
בגדול, שואלים אותו. דרך נפוצה היא **סולם ליקרט** - דירוג על פני קנה מידה מסולם
1 (שלילית מאוד) עד 7 (חיובית מאוד)
@@ -62,10 +62,10 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
| אהוב | --- | --- | --- | --- | --- | --- | --- | שנוא |
> עם דיווח עצמי יש הרבה בעיות - הוא לא תמיד מהימן, והאופן שבו מוצגת השאלה משפיע מאוד על התוצאה (*מה דעתך על שלמה גרוניך* לעומת *עד כמה אתם אוהבים את שלמה גרוניך*).
{.is-warning}
!!! warning ""
עם דיווח עצמי יש הרבה בעיות - הוא לא תמיד מהימן, והאופן שבו מוצגת השאלה משפיע מאוד על התוצאה (*מה דעתך על שלמה גרוניך* לעומת *עד כמה אתם אוהבים את שלמה גרוניך*).
####בעיות
#### בעיות
יש כמה בעיות עם דיווח עצמי:
- רצייה חברתית
@@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
- בושה\הימנעות מחשיפה
אולי הדעה שלי לא פופולרית, או לא מקובלת, או מביכה אותי - ולכן אני לא אחשוף אותה במלואה, אם בכלל.
####פתרונות
#### פתרונות
כל הבעיות האלו משחקות תפקיד מרכזי במדידת עמדות - אבל ישנן כמה דרכים להתגבר עליהן, באמצעות איסוף מדדים נוספים כמו:
- מרכזיות העמדה
@@ -98,16 +98,16 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
- - מדדים פיזיולוגיים (פעילות שרירי פנים, פעילות מוחית)
- - מבחן IAT - Implicit Association Test ([Greenwald & Banaji, 1995](https://psycnet.apa.org/record/1995-17407-001))[^1]
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=ABSeKU2qJoI) - בנג'י מסבירה את המניע מאחורי השאלון שלה, הIAT.
{.is-success}
!!! is-success ""
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=ABSeKU2qJoI) - בנג'י מסבירה את המניע מאחורי השאלון שלה, הIAT.
> בין עמדות חבויות לגלויות יש מתאם משמעותי, ***אבל לא מושלם*** - עמדות חבויות אינן מייצגות את ה*אני האמיתי*, אלא מודדות משהו אחר - הרקע התרבותי, הקישור הראשוני שלנו, וכדומה.
{.is-warning}
!!! warning ""
בין עמדות חבויות לגלויות יש מתאם משמעותי, ***אבל לא מושלם*** - עמדות חבויות אינן מייצגות את ה*אני האמיתי*, אלא מודדות משהו אחר - הרקע התרבותי, הקישור הראשוני שלנו, וכדומה.
אז למה בכלל למדוד את זה? מחקרים *כן* מוצאים קשר בין השיוכים האלה להתנהגות של אנשים בפועל.
##ניבוי התנהגות מעמדות
###עמדות מנבאות התנהגות?
## ניבוי התנהגות מעמדות
### עמדות מנבאות התנהגות?
[La Piere (1934)]() ביקר ב250 בתי מלון, מסעדות ובתי קפה עם זוג סיני צעיר ובדק אם יסרבו לתת להם שירות - רק מקום אחד סירב. מצד שני, בסקר שהופץ למוסדות אחרים ששאל -
> Will you accept members of the Chinese race in you establishment? (yes\no)
@@ -135,14 +135,14 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
באחד הניסויים, למשל, הנבדקים (לבנים) הגיבו לנסיין ביותר עוינות כאשר הוצגה בפניהם תמונות של אנשים שחורים.
###עקרון ההתאמה
### עקרון ההתאמה
[Davidson & Jacard (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1980-32382-001) רצו לנבא את הסיכוי שזוגות צעירים יביאו ילדים בשנתיים הקרובות.
למרבה הפלא, לא הייתה *שום התאמה* בין העמדה המוצהרת של הזוג ביחס לילדים לבין האם הם הביאו ילדים בפועל. מצד שני, כנשאלו *מהי עמדתכם כלפי להביא ילדים בשנתיים הקרובות*, ההתאמה הייתה גבוהה (r=0.54). כך הם הדגימו כיצד חידוד העמדה כך שתהיה מסוימת כמו ההתנהגות.
מצד שני, ניתן לבצע את ההתאמה גם על ידי הפיכת ההתנהגות לכללית יותר. [Fishbein & Ajzen (1974)](https://psycnet.apa.org/record/1974-24385-001) עומדים על כך ששאלות כלליות מנבאות בצורה טובה התנהגות כללית יותר (למשל, *ביצוע פעילות דתית* לעומת *ללכת לכנסייה בימי ראשון* - עם הראשון יש מתאם גבוה, עם השני לא).
###תיאוריית ההתנהגות המתוכננת
### תיאוריית ההתנהגות המתוכננת
התיאוריה ([Azjen, 1985](https://psycnet.apa.org/record/1992-11514-001)) עומדת על כך שההתנהגות מושפעת לא רק מהעמדות שלנו, אלא מעוד כמה מגורמים מרכזיים:
@@ -159,12 +159,12 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
מצד אחד, לתיאוריה יש כוח ניבוי טוב; מצד שני, ממצאים בפועל חושפים הרבה פעמים כיוון השפעה *הפוך* לזה שהיא מציעה - העמדות שלנו מנובאות *מתוך ההתנהגות*, ולא להיפך.
##ניבוי עמדות מתוך התנהגות
## ניבוי עמדות מתוך התנהגות
תיאוריות שונות של עקביות קוגניטיבית עומדות על כך שיש לנו צורך שהמחשבות שלנו והפעולות שלנו יהיו עקביות. כשהעמדות שלנו וההתנהגות שלנו לא עקביות, עולה בנו רגש שלילי - *דיסוננס* (אי נוחות הנובעת מחוסר התאמה).
הצורך הזה בסיסי מאוד, ולכן אנו חותרים לבטל את חוסר ההתאמה הזו על ידי שינוי באחד הרכיבים המתנגשים.
###תיאוריית האיזון
### תיאוריית האיזון
[תיאוריית האיזון (Heider, 1958)](https://en.wikipedia.org/wiki/Balance_theory) מניחה שצריכה להיות עקביות בין מחשבות לרגשות, והיא מתקיימת כששני אנשים אוהבים\לא אוהבים את אותו האובייקט ולא מתקיימת כשהאחד אוהב והשני לא אוהב את אותו האובייקט.
התיאוריה מסמנת "אוהב" ב+ ו"לא אוהב" ב-.
@@ -174,7 +174,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
*האויב של אויבי הוא חברי* מדגים משולש מאוזן: אני מחבב את ג'רי (+) ולא מחבב את ניומן (-) וגם ג'רי לא מחבב את ניומן (-).
###דיסוננס קוגניטיבי
### דיסוננס קוגניטיבי
[Festinger, 1957](https://psycnet.apa.org/record/1993-97948-000) עומד על התופעה של *דיסוננס קוגניטיבי* - חוסר עקביות בין:
- מחשבות שונות
@@ -200,12 +200,12 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
- שינוי התנהגות
*אני חוסך בחשמל* וגם *אני קונה כלים חד פעמיים*? אני מפסיק לקנות כלים חד פעמיים.
> ביומיום, *דיסוננס* מוגדר בתור הפן ה*מחשבתי* - התחושה הלא נעימה שעולה. פסטינגר מגדיר את הדיסוננס גם בתור הפן ה*התנהגותי* - אני *מתנהג* בצורה דיסוננטית.
{.is-warning}
!!! warning ""
ביומיום, *דיסוננס* מוגדר בתור הפן ה*מחשבתי* - התחושה הלא נעימה שעולה. פסטינגר מגדיר את הדיסוננס גם בתור הפן ה*התנהגותי* - אני *מתנהג* בצורה דיסוננטית.
איך מתגברים על הדיסוננס?
####פתרונות
#### פתרונות
- הצדקה לאחר החלטה
[Brehm (1956)](https://psycnet.apa.org/record/1957-04251-001) מראה כיצד *אחרי* שביצענו החלטה אנחנו מתרצים לעצמנו מדוע זו הייתה ההחלטה הטובה.
@@ -240,10 +240,10 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
החוקרים מייצרים דיסוננס - הניסוי משעמם אבל הנבדק מתבקש להגיד שהוא מעניין. בתנאי הדולר, הדיסוננס לא נפתר - זה מעט כסף - אבל בתנאי ה20 דולר, הדיסוננס נפתר - זה די הרבה כסף. החוקרים התעניינו כיצד התנאי הזה ישפיע על הדיווח שלהם בסוף הניסוי. היות ויש דיסוננס בין קוגניציה והתנהגות, ואת ההתנהגות כבר לא ניתן לשנות (הניסוי כבר קרה), החוקרים שיערו שהנבדקים ישנו את *העמדות* שלהם - וזה אכן מה שקרה.
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=8h27FuaUa7s) - פסטינגר מדבר על הניסוי
{.is-success}
!!! is-success ""
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=8h27FuaUa7s) - פסטינגר מדבר על הניסוי
####ביקורת
#### ביקורת
בהתבסס על [תיאוריית תפיסת העצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#צפייה-בהתנהגות-עצמית) שלו, Bem טוען שאין טעם להניח שאנשים חווים עוררות או משנים את עמדתם, אלא שניתן להסביר את התוצאות של פסטינגר באמצעות צפייה על ההתנהגות של עצמם - אנשים מסיקים את העמדות שלהם עצמם בדיוק כפי שהם מסיקים אותה אצל אחרים - על ידי צפייה בהתנהגות.
בם אומר כי, כאשר הנבדקים זכו לשכר גבוה, ידעו לייחס לעצמם שכר חיצוני, שמצדיק את ההתנהגות שלהם (עשיתי את הניסוי המשעמם הזה כי השכר גבוה). מנגד, בהיעדר ייחוס חיצוני, הנבדקים הסיקו את העמדה שלהם בייחוס פנימי (כנראה שהניסוי לא יהיה משעמם). בעצם, בם טוען שהעמדות שלנו הן **מצביות** - אנחנו לא *זוכרים* אותן, אלא *יוצרים* אותן בהתאם למצב.
@@ -261,16 +261,16 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
החוקרים אומרים שהתוצאות האלו מאוששות את קיומה של עוררות, אבל עומדות על כך שיש גם היבט של היסק. הם מציעים שילוב של שני התיאוריות - כאשר יש התנגשות משמעותית בין העמדות **המרכזיות** שלנו להתנהגות שלנו, סביר להניח שנוצרת עוררות שאנו רוצים להפחית - כפי שטוענת תורת הדיסוננס. מנגד, כשהעמדות המדוברות **אינן חשובות לנו במיוחד**, ניתן להסביר את ההתנהגות מהיסק בלבד.
####תיאוריית ניהול הרושם
#### תיאוריית ניהול הרושם
[Tedeschi, 1971]() טוענת על סמך **תיאוריית ניהול הרושם** אומרת שהסיבה להתנהגותם של הנבדקים של פסטינגר היא אכן מוטיבציונית, אבל לא פנימית - אלא הרצון להשאיר רושם חיובי על אחרים - המניע הוא *הצגה עצמית* ולא שמירה על עקביות פנימית. היא סבורה שהתנהגות נוגדת עמדה אינה מלווה בעוררות פיזיולוגית, אלא שהתגובה של הנבדקים נובעת מזה שכבר אמרו לחוקרים שהניסוי מעניין; הם לא רוצים להיתפס כלא-עקביים, ולכן משנים את עמדתם.
####תיאוריית אישוש עצמי
#### תיאוריית אישוש עצמי
[Steele, 1988]() קובע כי אנו מונעים מהצורך לשמור על תפיסה עצמית חיובית. כשזו נפגעת, הם פונים לאישוש התפיסה העצמית החיובית.
כלומר, כדי לתפוס את עצמם באופן חיובי, הנבדקים שינו את עמדתם - כי להגיד שהניסוי משעמם זה לא נעים. הוא סבור שאילו הייתה ניתנת לנבדקים אפשרות נוספת לחיזוק עצמי - כמו משוב חיובי - הם לא היו משנים את עמדתם.
##שכנוע
## שכנוע
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec6_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._8.pdf)
@@ -315,20 +315,20 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
את מי מנסים לשכנע? מה הוא צריך? מה הוא חושב, מה מצב הרוח שלו, מה הצורך בקוגניציה שלו[^3]?
###שינוי עמדות
### שינוי עמדות
שינוי עמדות מתוארות באמצעות מודלים דו-ערוציים, הדוגלים בהפרדה בין [שתי מערכות החשיבה](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/גישות) - מערכת שיטתית ואיטית ומערכת זריזה ו[היוריסטית](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/היוריסטיקות).
###ELM
### ELM
מודל ה Elaboration Likelihood Model ([Petty & Cacioppo, 1986](https://psycnet.apa.org/record/1987-07221-001))
מנסה לקבוע מתי המסר יעובד במערכת השיטתית או ההיוריסטית.
####הערוץ המרכזי
#### הערוץ המרכזי
מוטיבציה גבוהה - רלבנטיות, אחריות, ויכולת - משאבים, צורך בקוגניציה - יובילו לעיבוד מרכזי (שיטתי), שיתן משקל גדול יותר לאיכות הטיעונים (חוזק המסר.
@@ -346,7 +346,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
####הערוץ ההיוריסטי
#### הערוץ ההיוריסטי
חוסר רלוונטיות אישית, הסחה או עייפות, או מסר עמום יובילו לעיבוד היוריסטי - שייתן משקל גדול יותר למשיכה ומומחיות המקור, כמו גם למספר ואורך הטיעונים והקונצנזוס הקבוצתי.
@@ -366,7 +366,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
שינוי העמדה זמני, נתון להשפעה ואינו מנבא טוב התנהגות.
###שכנוע בערוץ המרכזי (What)
### שכנוע בערוץ המרכזי (What)
[Petty, Well & Brock (1976)]() הציגו לסטודנטים טיעונים בעד או נגד העלאת שכר הלימוד ב20%.
@@ -380,7 +380,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
כשלא הייתה הסחה, הטיעונים החזקים היו יעילים בהרבה מהחלשים בשכנוע. אולם, ככל שההסחה התגברה, הטיעונים החזקים יותר שכנעו פחות מהטיעונים החלשים: ברמות הסחה בינוניות וגבוהות, הטיעונים החלשים היו (קצת) *יותר* משכנעים.
###שכנוע בערוץ ההיוריסטי (Who)
### שכנוע בערוץ ההיוריסטי (Who)
[Petty, Cacioppo & Goldman (1981)]() נתנו לסטודנטים להקשיב למסר התומך במבחני תואר שנכתב על ידי מומחים (ועדת השכלה גבוהה מאוניברסיטת פרינסטון) או על ידי לא-מומחים (בוגרי תיכון). המסר היה אותו המסר: רק זהות המוסרים השתנתה.
@@ -390,7 +390,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
כשהרלוונטיות הייתה נמוכה, ההשפעה של זהות המוסר הייתה דרמטית: בוגרי התיכון היו הרבה, הרבה פחות משכנעים. מצד שני, כשהרלוונטיות הייתה גבוהה, הפער היה קטן מאוד.
###The Sleeper Effect
### The Sleeper Effect
[Hovland & Weiss (1951)](https://psycnet.apa.org/record/1953-03515-001) עמדו על ה*Sleeper Effect* עוד הרבה לפני התפתחות
מודלי השכנוע.

24
פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות.md
View File

@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
---
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec9_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._12.pdf)
{.is-info}
!!! info ""
[מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec9_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._12.pdf)
האם החלטה קבוצתית טובה יותר מהחלטה של יחידים? האם לומדים טוב יותר לבד או בקבוצה? האם התרומה לקבוצה עולה או יורדת ככל שהקבוצה גדולה יותר? האם יש דברים שעושים רק בקבוצה ולא לבד?
@@ -22,19 +22,19 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
המידה שבה מספר אנשים יוצרים קבוצה או תות נעה על רצף - מחבורה של זרים על רציף הרכבת ועד למשפחה. התלות הזו היא דינאמית: יש זרים ברכבת שקושרים ביניהם קשרי גורל, ובני משפחה שלא מדברים כל חייהם.
##קבלת החלטות בקבוצה
## קבלת החלטות בקבוצה
האם כדאי לקבל החלטות בקבוצה? בקבוצה יש מערכות יחסים, עימותים, ניגודי אינטרסים, תרבות, חשש מנידוי, רצון להרשים, ועוד כל מיני הטיות שעלולות להשפיע על ההחלטה.
אולם, בקבוצה יש יותר משאבים (דעות, מומחיות), יותר פעולה (מחויבות, יכולת להזיז דברים). יתרה מכך, מחקרים מצביעים על כך שבנושאים שבהם יש תשובה עובדתית אחת, ההחלטה הקבוצתית יותר מדויקת מזו של היחיד.
###חשיבה קבוצתית
### חשיבה קבוצתית
אולם, לקבלת החלטות בקבוצה יש צדדים שליליים יותר - ובמיוחד התופעה המכונה **חשיבה קבצותית** (Groupthink). [Janis, 1971](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/3791464) פותח בשאלתו של [הנשיא קנדי](https://en.wikipedia.org/wiki/John_F._Kennedy) סביב [מבצע מפרץ החזירים](https://en.wikipedia.org/wiki/Bay_of_Pigs_Invasion) - *How could we be so stupid?*
ג'אניס סבור שזו אינה טיפשות, אלא תוצאה של **חשיבה קבוצתית** - חשיבה מוטעית שנעשית על ידי קבוצות מתוך לחצים חברתיים להגיע לקונצנזוס[^1].
####המודל של ג'ניס
#### המודל של ג'ניס
[Jannis and Mann (1977)](https://psycnet.apa.org/record/1978-00284-000) פיתחו לאור הממצאים האלו את מודל החשיבה הקבוצתית - התנאים שמובילים להחלטות קבוצתיות שגויות:
@@ -62,7 +62,7 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
החוקרים ראו כי הוספת ההסחה *שיפרה* את איכות ההחלטות של הקבוצה - מרגע שניתן לקבוצה באיום הגבוה "תירוץ" להורדת הלחץ מהקבוצה ולתפוס אותה בצורה יותר חיובית (*אנחנו לא כאלה גרועים, המוזיקה הזו ממש חופרת*), איכות ההחלטות השתפרה.
##החלטות לבד או עם אנשים?
## החלטות לבד או עם אנשים?
מה הקשר בין אופניים, חוט דייג ונמלים? [Triplett (1898)](), שהיה גם רוכב אופניים חובב, שם לב שרוכבי אופניים הגיעו לזמנים טובים יותר כשהיו בחברת רוכבים אחרים לעומת כשהיו לבד.
@@ -76,7 +76,7 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
[Micheals et al (1982)]() בחנו תיאוריה זו בכך שצפו במשחקי ביליארד באוניברסיטה. הם ראו כי שחקני ביליארד טובים שבממוצע מצליחים ב71% מהקליעות כשהם לבד מצליחים 80% בנוכחות קהל - אבל שחקנים פחות טובים שמצליחים רק 36% מהקליעות לבד הצליחו רק 25% בנוכחות צופים.
###הגישה המולדת
### הגישה המולדת
Zajonc סבר כי העוררות היא נטייה מולדת וטבעית, ולכן מספיקה עצם הנוכחות של אחרים כדי שהיחיד ירגיש עוררות - כפי שניתן לראות גם בקרב בעלי חיים.
@@ -86,7 +86,7 @@ Zajonc סבר כי העוררות היא נטייה מולדת וטבעית, ו
אלא שהמאמר הזה לא השתחזר - [Halfmann, Bredehoft and Hausser (2020)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/0956797620902101) חזרו על הניסוי עם פי 3 "נבדקים" (אם כי מזן אחר), ושם התוצאות לא השתחזרו - הנוכחות של ה"קהל" תמיד פגעה בביצוע. מטא-אנליזות מאוחרות יותר מעידות שהאפקט *כן* קיים, אבל הוא חלש.
###גישת החשש מההערכה
### גישת החשש מההערכה
Cottrel ושותפיו סברו לעומתו כי ייתכן ויש עוררות, אך לא כדבר טבעי ומולד אלא מתוך חשש שאחרים יעריכו אותנו באופן ביקורתי (Evaluation apprehension).
[Cotterl et al (1968)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0028063) חרטטו מילים מומצאות (כמו MECBURI) וביקשו מהנבדקים לשנן אותן. אחד המשתנים היה מספר הפעמים שהמילה שוננה בכל רם (1, 2, 5, 10, 25), והאחר הוא נוכחות אורחים - השינון בוצע לבד, בוכחות 2 צופים, או בנוכחות אחרים שלבשו כיסויי עיניים (קהל לא מעריך). המתשנה התלוי היה מספר הפעמים בהם נבדקים אמרו שהמילה הדומיננטית (ששוננה 25 פעמים) אכן הופיעה במבחן הזיהוי. בפועל, לא הופיעו מלים ששוננו במבחן הזיהוי. החוקרים בדקו האם התגובה הדומיננטית - ציון המילה ששיננו - נהפכה נפוצה יותר בנוכחות קהל מעריך או לא מעריך.
@@ -102,14 +102,14 @@ Cottrel ושותפיו סברו לעומתו כי ייתכן ויש עוררות
Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר הפרעה קשבית (Distraction conflict), והצורך בחלוקת הקשב הוא שיוצר עוררות מוגברת ועומס קוגניטיבי במטלות קשות. במטלות קלות, שלא דורשות הרבה משאבים קוגנטיביים, ההצלחה מוסבר בהעלאת המוטיבציה להתגבר ולהצליח.
##בטלה חברתית
## בטלה חברתית
[Baron and Byrne, 2003]() עומדים על תופעת ה**בטלה החברתית** (Social Loafing), שבה המוטיביה והשקעת המאמץ של היחיד נפגעת במצב של פעולה קבוצתית לעומת היותו לבד - הנטייה להתאמץ פחות בפעולה קבוצתית. מהנדס חקלטי בשם Ringleman גילה ב1913 שככל שנוספו אנשים למשיכת חבל, המאמץ הממוצע של כל משתתף ירד.
[Latane, Williams & Harkins (1979)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.37.6.822) ביקשו מנבדקים לשאוג קריאות עידוד ולמחוא כפיים במלוא הכוח. החוקרים גילו כי עוצמת הרעש שהפיק כל נבדק הלכה וירדה בתנאי לבד, זוגות, רביעיות ושישיות.
###למה זה קורה?
### למה זה קורה?
- פיזור אחריות - האחריות מתפזרת על פני יותר אנשים
@@ -132,7 +132,7 @@ Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר ה
- מחויבות לקבוצה (חברים)
##התנהגות בקבוצות גדולות
## התנהגות בקבוצות גדולות
ההתנהגות של קבוצה שונה מסכום החברים הבודדים בקבוצה - השפעות הקבוצה על התנהגות החברים בה כשמסתכלים, למשל, על ההתנהגות של המון (mob)[^3].
@@ -185,7 +185,7 @@ Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר ה
- נורמה חברתית מצבית
##מה אפשר לעשות?
## מה אפשר לעשות?
איך מתנגדים להשפעות ההמונים הבלתי-רחוצים על הפרט האומלל?

35
פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md
View File

@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
dateCreated: 2024-05-28T10:30:23.657Z
---
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._4.pdf), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._4.pdf)
{.is-info}
!!! info ""
[מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._4.pdf), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._4.pdf)
@@ -39,7 +39,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
בתנאי הזה, המאזינים נתנו **הערכה זהה** לזו של המקיש.
##זמינות מידע
## זמינות מידע
שיפוטים חברתיים נשענים על מידע זמין, לרבות -
@@ -47,7 +47,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
- ריאליזם נאיבי - הנטייה לחשוב שאנחנו תופסים את המציאות כמו שהיא, באופן אובייקטיבי, ושאחרים תופסים את המציאות כמונו[^2].
###הטייה אגוצנטרית בתפיסה
### הטייה אגוצנטרית בתפיסה
ילדים בני 4-5 מתחילים לפתח יכולת לקחת נקודת מבט - להבין שנקודת מבטם שונה מזו של אחרים.
@@ -71,7 +71,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
כלומר, הנטייה הראשונים הייתה אגונטרית - אבל המבוגרים ידעו לתקן את הנטייה הזו.
מבוגרים הפנו מבט מהר יותר אל האובייקטים מהילדים. גם ילדים וגם מבוגרים הפנו מבט מהיר יותר אל האובייקט הנסתר לעומת האובייקט הנכון - נטייה אגוצנטרית - אבל נבוגרים עשו תיקון מהיר יותר מילדים - בכך שהעבירו את מבטם מהאובייקט הנסתר לאובייקט הנכון.
###הטייה אגוצנטרית בשיפוט
### הטייה אגוצנטרית בשיפוט
[Eyal & Epley, 2010](https://psycnet.apa.org/record/2010-13311-014)[^3] הזמינו נבדקים למעבדה, ביקשו את רשותם לצלם אותם (תמונה נבוחה כזו, במעבדה) ולהראות את התמונה הזו לנבדקים אחרים שיגיעו למעבדה, מהמין השני. לאחר הצילום, הנבדקים צפו בתמונה שלהם, וביקשו לנחש כמה מושכים הם לנבדק מהמין השני.
@@ -86,14 +86,16 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
בתמצית - כשאנחנו מבצעים שיפוטים אודות עצמנו ואחרים, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את המרחק שלנו מהמצב, ואת הנטייה שלנו להתבסס על מידע אגוצנטרי, שזמין רק לנו.
###בורות פלורליסטית
### בורות פלורליסטית
**בורות פלורליסטית** ([Allport, 1924](https://en.wikipedia.org/wiki/Pluralistic_ignorance)) היא האמונה הרווחת (והמוטעית) שהעמדות והתחשות שלנו שונות משל אחרים למרות שההתנהגות דומה.
הפירוש המוטעה של הנורמה החברתית גורם לחיזוק הנורמה.
> לדוגמא, סטודנטים עלולים לחשוב -
> *רק אני לא מבין את החומר - כל שאר הזחלצים האלה שוחים בו*
> (ולא לשאול את המרצה)
> *רק אני מרגיש בודד באוניברסיטה - כל היתר נראים שמחים ומחוברים*
> (ולא לחפש חברים)
@@ -119,11 +121,11 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
בעקבות המחקר, בוצעה התערבות בכמה מהאוניברסיטאות בארה"ב, בניסיון לנתץ את הבועה הזו על ידי שיתוף המידע הפנימי הזה - התוכנית הייתה יעילה בטווח הקצר אבל פחות יעילה בטווח הארוך.
##אופן הצגת המידע
## אופן הצגת המידע
אופן הצגת המידע משפיע גם הוא על שיפוטים חברתיים, בכמה אפקטים בולטים:
###אפקט סדר
### אפקט סדר
סדר הצגת המידע משפיע על השיפוטים.
@@ -150,7 +152,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
החוקרים מצאו **אפקט ראשוניות**[^5] ההעכרה כלפי "גיל" הייתה חיובית יותר בתנאי הראשון. הם סבורים כי המילים הראשונות יוצרות רושם, וכל המילים שבאות אחר כך הן רק פרשנות נוספת של הרושם הזה: גיל לא כזה עקשן אם הוא גם חכם, אבל הוא לא כזה חרוץ אם הוא קודם קנאי.
##מבנה הידע
## מבנה הידע
לאופן שבו הידע מאורגן בזיכרון יש השפעה על תהליכי עיבוד המידע, שמשפיעים בתורם על השיפוט. ידע מאוחסן בזיכרון באופן סכימטי, בשתי צורות עיקריות - *Top-Down* (דדקוציה - היסק מהכלל אל הפרט) או *Bottom-Up* (אינדוקציה - היסק מהפרט אל הכלל)
@@ -175,8 +177,8 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
- מנחות תהליכי קשב וקידוד (כמה מהר אנחנו תופסים, מה אנחנו תופסים, כיצד אנחנו מפרשים את מה שתופסים).
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vJG698U2Mvo), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=IGQmdoK_ZfY)
{.is-success}
!!! is-success ""
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vJG698U2Mvo), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=IGQmdoK_ZfY)
- מנחות זכרון
@@ -206,24 +208,25 @@ Accessibility X Fit ([Bruner, 1956](https://psycnet.apa.org/record/1957-00582-00
נבדקים שחשפו אותם למילים שקשורות בזקנה (*פלורידה*, למשל), הלכו והתנהגו *לאט יותר*.
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vTpoDkNNwZI)[^6]
{.is-success}
!!! is-success ""
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=vTpoDkNNwZI)[^6]
###Top-Down
### Top-Down
אחד ממושגי המפתח בפסיכולוגיה חברתית הוא *הבנייה*, והבנייה היא תהליך TD -
> Concepts are the glue that holds our mental world together
> *Douglas Murphy (2002)*
כלומר, מידע שניצב בבסיס תפיסת המציאות הפרטנית שלנו מאורגן לרוב על סמך ניסיונות פרטניים (*הכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, כלבים זה דבר נובח*).
###Bottom-Up
### Bottom-Up
###חסרונות
### חסרונות
- סכמות יכולות לסלף את הזיכרון.

40
פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות.md
View File

@@ -9,13 +9,13 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
---
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec7_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._9.pdf)
{.is-info}
!!! info ""
[מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec7_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._9.pdf)
##מהי תואמנות?
## מהי תואמנות?
> **השפעה חברתית** היא הדרגות השונות בהן אנשים משפיעים על העמדות, האמונות, הרגשות וההתנהגויות של אחרים.
{.info}
!!! info ""
**השפעה חברתית** היא הדרגות השונות בהן אנשים משפיעים על העמדות, האמונות, הרגשות וההתנהגויות של אחרים.
ישראל כתרבות מערבית טרודה מאוד ב[עצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי) - הגשמה עצמית, גילוי עצמי, למצוא את הדרך שלנו, וכדומה. הייצוג הזה נעשה באמצעות סמלים - דמויות לחיקוי, רעיונות, מוזיקה וכדומה. ולמרות זאת, אנחנו גם יצורים חברתיים, וככאלו מושפעים מאוד גם מן האחר, ונדרשים להתאים את עצמנו לכלל - דחף הנקרא **תואמנות**.
@@ -40,9 +40,9 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
**תואמנות** היא ציות שלא על פי הוראה מפורשת, בין שהגורם ה"מצווה" הוא סמכותי או לו.
##תואמנות אוטומטית
## תואמנות אוטומטית
###חיקוי
### חיקוי
**חיקוי** הוא סוג של תואמנות אוטומטית - כמו תינוק שמחקה אנשים בסביבתו. היא לאו-דווקא מודעת או נשלטת - אנחנו נוטים לאמץ שפת גוף ודיבור של אחרים שאנו מעריכים, שנובעת מיכולתנו ונטייתנו המולדת לחקיינות: בשלבים מאוד מוקדמים, אם מחייכים לתינוק, הוא מחייך חזרה.
@@ -56,7 +56,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
החוקרות עמדו על כך שכאשר זהות הדמות האחרת תואמת את זהות הדמות שהוקצתה לנבדקת - נבדקת שקיבלה דמות לבנה נטתה יותר לחקות דמות לבנה אחרת, ונבדקת שקיבלה דמות שחורה נטתה יותר לחקות דמות שחורה אחרת (באופן חזק יותר, שהחוקרים לא שיערו).
####למה זה קורה?
#### למה זה קורה?
- חיקוי מכין אותנו לאינטראקציה חברתית
@@ -73,7 +73,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
כפי שאתם רואים, החיקוי הוביל לחיבה גדולה יותר, ולאינטרקציה נעימה יותר - התוצאות האלו קודדו בידי עוזרי ניסוי עיוורים להשערת הניסוי.
###הטרמה
### הטרמה
[Epley & Gilovich (1999)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1006/jesp.1999.1390) הטרימו נבדקים למושגים של תואמנות\אי-תואמנות בעזרת מטלת משפטים מבולבלים (לא-דקדוקי). הנבדקים התבקשו לסדר את המילים לכדי משפטים ברי-משמעות.
@@ -85,16 +85,16 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
##תואמנות מיודעת
## תואמנות מיודעת
תואמנות מיודעת (אינפורמטיבית) היא השימוש באחרים להנחייה במצבים עמומים.
[Sherif (1936)](https://psycnet.apa.org/record/1937-00871-000) הדגים את התופעה בניסוי שבו הקרין לנבדק בודד בחדר חשוך נקודה, הזיז אותה, ושאל את הנבדקים בכמה היא זזה בכל פעם - עד שהגיעו להערכה די קבועה. בתנאי נוסף, המטלה בוצעה שוב עם נבדקים אחרים, כשכל אחד אומר בקולו את המרחק שהוא חושב. אחרי מספר חזרות, נוצרה נורמה קבוצתית - ההערכה של הנבדקים התלכדה: הנבדקים שומעים את הערכתם של הנבדקים האחרים ומשתמשים בה בכדי לגבש את השיפוט שלהם במצב העמום הזה.
> התואמנות הזו היא, לעיתים, הרת אסון: במצבי חירום, אנשים מתנהגים בצורה של התעדרות - הם כולם מתגבשים סביב יציאה או נתיב בריחה אחד, משום שכל אחד רואה מה האחר עושה. ככה כולם נדחסים ליציאה אחת, רומסים אחד את השני ומעכבים את הבריחה שלהם לשווא.
{.is-warning}
!!! warning ""
התואמנות הזו היא, לעיתים, הרת אסון: במצבי חירום, אנשים מתנהגים בצורה של התעדרות - הם כולם מתגבשים סביב יציאה או נתיב בריחה אחד, משום שכל אחד רואה מה האחר עושה. ככה כולם נדחסים ליציאה אחת, רומסים אחד את השני ומעכבים את הבריחה שלהם לשווא.
##תואמנות נורמטיבית
## תואמנות נורמטיבית
אנשים רוצים שאחרים יחבבו אותם ולכן מתאימים עצמם לנורמה.
@@ -111,10 +111,10 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
אבל, אנחנו לא רוצים להיות מנודים - ולכן נוטים לשלם את המחיר הזה.
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=TYIh4MkcfJA)
{.is-success}
!!! is-success ""
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=TYIh4MkcfJA)
##תואמנות ומאפייני הקבוצה
## תואמנות ומאפייני הקבוצה
- גודל הקבוצה
@@ -133,7 +133,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
ככל שהקבוצה חשובה יותר, הנטייה לתואמנות עולה.
##תואמנות ומאפייני היחיד
## תואמנות ומאפייני היחיד
- קושי המטלה
@@ -151,7 +151,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
כל שהדימוי העצמי גבוה יותר, כך הנטייה לתואמנות חלשה יותר. נשים, כלל, יותר תואמניות מגברים.
##ניסוי השוק של מילגרם
## ניסוי השוק של מילגרם
[Milgram, 1963](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0040525) ערך את מה שהוא בוודאי המחקר הכי מפורסם בתולדות הפסיכולוגיה החברתית, ואולי בכלל - שבו בדק עד כמה רחוק נבדקים בניסוי יסכימו ללכת כדי למלא אחר הוראות, והאם יפגינו תואמנות גם אם זה כרוך בפגיעה באדם אחר.
@@ -191,7 +191,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
- הנבדקים, שאינם היו סטודנטים, הוזמנו לקחת חלק במטרה נעלה במוסד יוקרתי, ולכן רצו להשתייך לניסוי.
##ניסויי בנינגטון
## ניסויי בנינגטון
[Newcomb, 1936](https://www2.lewisu.edu/~gazianjo/newcomb.htm) ערך מחקר שדה שבו עקבו אחרי העמדות הפוליטיות והתנהגות ההצבעה של סטודנטיות בקולג' לאורך ההשכלה שלהן שם. רובן מגיעות מבתים רפובליקנים מבוססים והחזיקו בדעות שמרניות כמו הוריהן. לאחר שנתיים של לימודים וחשיפה לסביבה האקדמית, שינו הסטודנטיות את העדפותיהן הפוליטיות, בניגוד לבני משפחתן. כומר, ההקשר החברתי יצר שינוי של עמדות פוליטיות. העמדות הפוליטיות שנוצרו החזיקו לטווח הארוך (עשרות שנים!) ובאו לידי ביטוי בבחירות לנשיאות.
@@ -202,7 +202,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
מה שכן, בניסוי יש הרבה גורמים מתערבים - עמדות המרצים, שכנוע לעומת ציות, וכדומה.
##התנגדות
## התנגדות
תואמנות היא תהליך מאוד חזק; האם ניתן להתנגד אליו?