Finished moving to MKDocs

פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md

@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
 ---
 
-> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec2_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._3.pdf)
-{.is-info}
+!!! info ""
+    [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec2_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._3.pdf)
 
 רגע. *העצמי*? אנחנו לא מתמקדים ב*חברה*? [לא נכון](/פסיכולוגיה/חברתית#מהי-פסיכולוגיה-חברתית).
 
@@ -17,7 +17,7 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
 
 
 
-##מי אני?
+## מי אני?
 
 מישהו שואל אתכם *מי אתם*. מה תגידו?
 אריסטו חשב שזה [מה שאתם עושים](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה#חיפוש-האושר-כחיפוש-אחר-העיסוק-של-האדם-באשר-הוא-אדם). הבודהיסטים חושבים ש[אין בכלל דבר כזה](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן). האדם הסביר יגיד שזה דברים כמו
@@ -37,9 +37,9 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
 
 אבל איך אנחנו יודעים את כל הדברים האלה?
 
-##מקורות הידעה העצמית
+## מקורות הידעה העצמית
 
-###אינטרוספקציה
+### אינטרוספקציה
 
 אנחנו מסתכלים פנימה, וחושבים על זה. מי אני?[^3] מה אני עושה? אינטרוספקציה היא הסתכלות פנימה, למצבים הנפשיים המודעים שלנו. כששואלים אותנו, *איך אתה מרגיש?*, התשובה תהיה כנראה אינטרוספקטיבית - אנחנו נתסכל פנימה ונגיד, *אני שמח\זחוח\נבוח*. כל תשובה שאני עלול להקריץ, היא בחינה של מצב נפשי מודע.
 
@@ -49,15 +49,15 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
 קונים בחנות התבקשו לשפוט איזה מבין ארבעה זוגות גרביוים הוא האיכותי ביותר (בפועל, כל הארבעה היו זהים). לאחר מכן, נשאלו מדוע בחרו את הזוג המסוים הזה.
 הנבדקים הפגינו אפקט סדר - 40% בחרו בזוג הימני ביותר, 31% בזה שלידו. נבדקים הסבירו את הבחירה בעזרת "תכונות" המוצר (אלסטיות, חוזק, סוג הבד). כנשאלו אם בחרו ומיקום הגרביונים השפיע על תשובתם, כל הנבדקים הכחישו.
 
-> לרוע המזל, הרבה מהמחקר בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכולוגיה חברתית בכלל מתבסס על אינטרוספקציה, בדמות שאלונים וכדומה. איזה באסה.
-{.is-warning}
+!!! warning ""
+    לרוע המזל, הרבה מהמחקר בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכולוגיה חברתית בכלל מתבסס על אינטרוספקציה, בדמות שאלונים וכדומה. איזה באסה.
 
-###צפייה בהתנהגות עצמית
+### צפייה בהתנהגות עצמית
 
 ההתנהגות שלנו עצמנו היא גם מקור ידע עצמי חשוב. אנחנו מהנהנים? מנקרים? מחייכים? כל אלו רמזים מטרימים למה שבאמת קורה. 
 במחקר [*Self Perception Theory* (Bem, 1972)](https://en.wikipedia.org/wiki/Self-perception_theory), החוקר דאריל בם מראה שגם אנחנו עצמנו מסתמכים על הרמזים האלה, ולא רק אנשים אחרים. כאשר רמזים פנימיים הם עמומים וקשים לפרוש, וכאשר אין סיבה מצבים להתנהגות, אנשים רוכשים תובנות על התחושות והעמדות שלהם מתוך צפייה בהתנהגות של עצמם[^2].
 
-###תפיסה עצמית של תכונות
+### תפיסה עצמית של תכונות
 
 במחקר [Ease of Retrieval (Schwartz el al, 1991)](https://psycnet.apa.org/record/1991-33131-001), הנבדקות נתבקשו לכתוב 6 או 12 דוגמאות של התנהגויות מאד אסרטיביות או לא אסרטיביות שלהן. הנבדקות דרגו את מידת האסרטיביות, הבטחון והחרדה שלהם, ודרגו עד כמה קשה היה להן לכתוב דוגמאות להתנהגויות כאלו.
 
@@ -69,7 +69,7 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
 
 מחקר נוסף שנעשה כמה שנים אחר כך הוא זה של Tomrala et al, 2007, שביקשו במנבדקים ב2 או 10 מקרים שבהם התנהגו באסרטיביות ודרגו את מידת האסרטיביות, הקושי להיזכר בהן, מספר ההתנהגויות הלא אסרטיביות עליהן חשבו בניסוי, ומספר המחשבות הלא רלוונטיות. החוקרים גילו כי נבדקים חשבו על יותר התנהגויות לא אסרטיביות בתנאי ה10 מאשר בתנאי ה2. לא היה הבדל בין התנאים במספר ההתנהגויות הלא רלבנטיות. כלומר, בדיוק כמו ששוורץ ראו, ככל שמספר ההתנהגויות האסרטיביות המתבקשות עולה, כך משתרבבות פנימה יותר התנהגויות לא אסרטיביות - שריככו את תפיסת האסרטיביות העצמית.
 
-###תפיסה עצמית של רגשות
+### תפיסה עצמית של רגשות
 
 Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנים**](https://psycnet.apa.org/record/1974-26845-001)[^2] - הוא ביקש מנבדקים לצפות בקריקטורות ולדרג כמה הן מצחיקות - כאשר פעם הוא מבקש מהם לעשות פרצוף שמח, ופעם פרצוף זועף תוך כדי. אנשים שחייכו דירגו את הקריקטורה כיותר מצחיקה, והזועפים - כפחות.
 במחקר [Embodiment (Strack, Martin & Stepper, 1988)](https://www.jstor.org/stable/26358695) החוקרים ביקשו מנבדקים להחזיק עיפרון או עט בפה - פעם בין השיניים (מה שמפעיל את שרירי החיוך) או בין השפתיים (מה שמפעיל שרירי זעף), ושוב ביקשו מהם לצפות בקריקטורה. באופן דומה ללאירד, הנבדקים שהחזיקו את העפרון בין השפתיים דירגו את הקריקטורה כמצחיקה יותר מאלו שהחזיקו אותו בין השפתיים.
@@ -77,7 +77,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 
 אולם, קשה היה לשחזר את תוצאות המחקרים האלו. [חוקרים מהאוניברסיטה העברית Noah, Schul & Mayo (2018)](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29672101/), נעזרו בטכנולוגיות מתקדמות יותר. מחצית מהנבדקים חזרו על הניסוי של סטפר עם מצלמה שתיעדה את הבעות הפנים שלהם - ומחציתם חזרו עליו ללא המצלמה. מרגע שהתווספה המצלמה, האפקט נעלם. החוקרים משערים שהמודעות העצמית לאור המצלמה היא זו שפוגעת באפקט.
 
-###תפיסה עצמית של מוטיבציה
+### תפיסה עצמית של מוטיבציה
 
 במחקר [Over Justification Effect (Lepper, Greene & Nisbett, 1973)](https://psycnet.apa.org/record/1974-10497-001), החוקרים הציגו לילדים בגן כל מיני משחקים, ביניהם טושים שהציגו לילדים כ*צבעי קסם*. בשלב השני, שבועיים לאחר מכן, חזר נסיין לגן והקצה את הנבדקים (הילדים) לשלוש תנאים: לשליש מהילדים נאמר כי אם הם יציירו עם הטושים, יקבלו פרס - ואכן נתנו להם פרס. לשליש השני לא אמרו לילדים שום דבר על פרס, אבל אם הם שיחקו עם הטושים - זכו בפרס. לשליש האחרון לא הובטח פרס ולא ניתן פרס[^4].
 
@@ -86,7 +86,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 החוקרים גילו כי ילדים שקיבלו פרס וציפו לקבל פרס שיחקו בטושים הכי *פחות* זמן. הילדים שלא ציפו לפרס ולא קיבלו פרס שיחקו קצת יותר, והילדים שקיבלו פרס אך לא ציפו לו שיחקו הכי הרבה זמן עם הטושים. החוקרים משערים כי יש כאן *הצדקת יתר* - *אם קיבלתי פרס על זה ששיחקתי עם טושים, אני כנראה שיחקתי בהם בשביל הפרס, ואני בעצם לא כזה אוהב טושים*. כמובן, הילדים לא גוללו את הסיפור הזה לחוקרים - מאיפה המסקנה הזו? החוקרים מצדיקים אותה בכך שהם "קלקלו" את המוטיבציה הפנימית של הטושים - הילדים ממילא אהבו את הטושים הקסומים, והחוקרים שהעניקו להם פרס והודיעו להם על כך מראש גזלו את הכיף הזה.
 
 
-###אנשים אחרים
+### אנשים אחרים
 
 אנחנו למדים על עצמנו גם מאנשים אחרים - באמצעות
 
@@ -99,7 +99,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 
 והגרוע מכל,
 
-###השוואה חברתית
+### השוואה חברתית
 בתיאוריית [Social Comparison Theory (Festinger, 1954)](https://psycnet.apa.org/record/1955-02305-001), פסטינגר משער כי:
 
 - לאנשים יש צורך להעריך את הדעות והיכולות שלהם
@@ -116,7 +116,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 התיאוריה של פסטינגר, ובמיוחד סעיפיה השלישי והרביעי, הייתה מאוד דומיננטית וספגה הרבה ביקורת. [Gerber, Wheeler & Suls (2018)](https://psycnet.apa.org/record/2017-51514-001) ביצעו מטא-אנליזה של 55 מאמרים[^5] וניסו להבין - למי אנשים בוחרים להשוות את עצמם?
 המאמרים שנבדקו הציעו לנבדקים לבחור למי להשוות את עצמם, או לבחור מתוך רשימה שארגנו החוקרים. האנליזה השוותה את מושאי ההשוואה במצב שבו אין איום על הנבדק, מצב שבו ישנו איום בריאותי, ומצב שבו יש איום המוצג על ידי החוקרים. במצב שבו הנבדקים בוחרים למי להשוות את עצמם, רובם (45%) השוו את עצמם כלפי מעלה, 18.5% ליכולות דומות, ו35.6% כלפי מטה[^7]. 
 
-##הערכה עצמית
+## הערכה עצמית
 הערכה עצמית (Self Esteem) היא סך כל ההערכות החיוביות והשליליות שלנו על עצמנו. היא מחולקת ל**הערכה עצמית תכונותית** - רמת הביטחון המתמשכת שיש לאנשים אודות יכולתיהם ותכונותיהם מעבר לזמן, ול**ערכה עצמית מצבית** - ההערכה הדינאמית והמשתנה שיש לנו על עצמנו כתלות במצב.
 
 הערכה עצמית תכונתית נמדדת באמצעות [שאלון רוזנברג (1965)](https://www.apa.org/obesity-guideline/rosenberg-self-esteem.pdf), ששואל שאלות כלליות כמו *אני מחזיקה בתפיסה חיובית כלפי עצמי*, *באופן כללי אני מרגישה שאני כישלון*, וכדומה[^10].  
@@ -128,7 +128,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 אבל ישנן גישות נוספות להערכה העצמית. [Self-esteem as an interporsonal Monitor: The sociometer hypothesis (Leary et al, 1995)](https://psycnet.apa.org/record/1995-25087-001) סבור שהשאיפה לדימוי עצמי הוא צורך פרימיטיבי ומסתגל בקשרים עם אחרים. הדימוי העצמי מהווה מדד למצב החברתי שלנו - *סוציומטר* - סמן פנימה למידה שבה אדם מקובל על האנשים אחרים או נתפס באופן חיובי על ידם. 
 חשש מדחייה מוריד את הדימוי העצמי. הערך העצמי, כמו יתר התחושות, אומר לנו מה צריך לעשות; כשם שרעב מניע אותנו לחפש אוכל, תחושה של ירידה בערך העצמי אומרת לנו לתקן את מעמדנו החברתי.
 
-###השפעת ידע עצמי על קוגניציה
+### השפעת ידע עצמי על קוגניציה
 
 ישנו אפקט הנקרא **Self-refence Effect** - לפיו אנחנו זוכרים מידע שקשור בעצמנו בצורה טובה יותר. האפקט כונן בניסוי של [Rogers, Kuiper & Kirker, 1977](https://psycnet.apa.org/record/1979-25246-001).
 החוקרים ענו בכן\לא על 40 שאלות, שבהן:
@@ -139,7 +139,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 
 בשלב השני, החוקרים ביקשו מהנבדקים להיזכר במילים שוב. באופן לא מפתיע, הנבדקים זכרו *הרבה יותר* מילים שקשורות בעצמי. החוקרים משערים שמילים שמתקשרות לעצמי או לאנשים הקרובים אליי (שם עדיין ישנו אפקט, מעט חלש יותר) מסודרות במבנה ידע מאורגן יותר, ולכן יותר קל לנבדקים לזכור אותן. זאת משום שיש לנו תפיסה עצמית יציבה וקבועה יחסית, וכל פריט מידע נוסף שאנחנו מקשרים אלינו מחזק ומקבע את התפיסה הזו באמצעות [ *הטיית האישוש*](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית).
 
-###השפעת הידע העצמי על מוטיבציה ורגש
+### השפעת הידע העצמי על מוטיבציה ורגש
 
 תיאוריית ה[Self Disrepancy Theory (Higgins, 1989)](https://psycnet.apa.org/record/1989-97713-003) קובעת כי ישנם כמה "עצמיים":
 - עצמי ממשי (actual self) - מי אנחנו חושבים שאנחנו באמת
@@ -152,17 +152,17 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 
 
 
-> ההתמקדות בעצמי האידיאלי לעומת הנדרש היא גם תכונה אישיותית בולטת. חשבו על עצמכם - מה יותר חשוב לכם; להיות אתם הכי טובים, או לא להיכשל?
-{.is-warning}
+!!! warning ""
+    ההתמקדות בעצמי האידיאלי לעומת הנדרש היא גם תכונה אישיותית בולטת. חשבו על עצמכם - מה יותר חשוב לכם; להיות אתם הכי טובים, או לא להיכשל?
 
 ה**דימוי העצמי** קשור בגודל הפערים, חשיבות התחום לעצמי, ומידת המיקוד בפערים הנתפסים.
 
 ומה מהם עדיף? העולם המחקרי אינו תמים דעים[^8].
 
-##דחייה חברתית
+## דחייה חברתית
 
-> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OwQ_VyOUGmY)
-{.is-success}
+!!! is-success ""
+    [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OwQ_VyOUGmY)
 
 [Williams, et al (2000)](https://psycnet.apa.org/record/2000-00920-006) הכינו משחק וירטואלי פשוט: שתי דמויות על המחשב מוסרות ביניהן כדור, במבנה של משולש - כאשר בפינה אחת נמצאת היד הוירטואלית של הנבדק. לחיצה על העכבר תסמן למשתמשים האחרים שהנבדק רוצה את הכדור - והמשחק ניתן לתכנות כך שהדמויות ימסרו או לא ימסרו את הנבדק.
 החוקרים דימו מצב של דחייה חברתית כך, שלאחר מסירה או שתיים, הדמויות מספיקות למסור לנבדק את הכדור, והוא יושב ומחכה לו.
@@ -171,8 +171,8 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 
 החוקרים מצאו שהדחייה הובילה לרגשות שלילים משמעותיים - לדחייה, לתסכול, ולכעס כלפי הנבדקים האחרים - אפילו במשחק פשוט כזה.
 
-> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=goK2rivxTqQ)
-{.is-success}
+!!! is-success ""
+    [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=goK2rivxTqQ)
 
 
 במחקר נוסף [Van Beest & Williams, 2006](https://psycnet.apa.org/record/2006-20034-009) השתמשו שוב במשחק הזה - שלושה משתתפים מוסרים זה לזה כדור 30 פעמים. למעשה, יש רק נבדק אחד; שאר הדמויות האחרות מתוכנתות.
@@ -206,7 +206,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 
 החוקרים סברו כי, בנבדקים שנחשפו לחרדת-מוות, העצמי המעורער יחפש מזור בתרבות שבה הוא חי, ויעדיף כתבים המעודדים ומאדירים אותה. 
 
-##האדרה עצמית
+## האדרה עצמית
 
 **האדרה עצמית** היא המוטיבציה לשמור על דימוי עצמי גבוה. 
 
@@ -229,17 +229,17 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 
 האסטרטגיות האלו אינן מודעות בהכרח, אך הן די שגרתיות - וגם נקודתיות ומצביות. הכוונה היא לא למצבים כרוניים, כמו [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) או [פגיעה עצמית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות#פגיעה-עצמית)
 
-##השתייכות חברתית
+## השתייכות חברתית
 
 נכון כשג'ודוקא ישראלי לוקח את הגביע כולם פתאום אומרים ש*ישראל* זכתה? זה בדיוק זה - לנכס לעצמנו הצלחות ולהעיף מאיתנו כשלונות באמצעות ההקשר החברתי.
 המנגנונים האלו מקבלים יחס מחקרי נרחב, החל משנות השמונים - ומצביעים על כך שלהאדרה העצמית יש השלכות מרחיקות לכת על מהלך החיים שלנו, ואפילו על הבריאות שלנו.
 
-###השתזפות בהצלחת האחר
+### השתזפות בהצלחת האחר
 
 [(Ciadini et al, 1976)](https://psycnet.apa.org/record/1977-10287-001) הגה את רעיון ה- [^13]Basking in reflected glory (BIRGing) ואתה התופעה ההפוכה, Cutting off reflected failure.
 במחקר האמור, החוקרים גילו כי הנבדקים השתמשו יותר במונחים קבוצתיים (*אנחנו* ניצחנו) במצבים חיוביים, ונמנעו משימוש בהם בהקשרים שליליים של הפסד.
 
-###תיאוריית שימות ההערכה העצמית 
+### תיאוריית שימות ההערכה העצמית 
 [(Tesser, 1988)](https://psycnet.apa.org/record/1988-98149-005) הגה את תיאוריית הSelf Evaluation Maintenance Theory (SEM), שקובעת בהתבסס על התיאוריה של צ'יאלדיני, כי הצלחת אדם קרוב עשויה לעורר השתזפות (גאווה) או השוואה (קנאה).
 ההשתזפות היא החמאה עצמית דרך קישור להישגי אחרים - בעיקר בתחומים שאינם חשובים להגדרה העצמית שלנו - חיזוק להערכה העצמית. מנגד, בתחומים שכן חשובים לההערכה העצמית שלנו, יתקבל מצב של קנאה והשוואה כלפי מעלה, מה שעלול לפגוע בההערכה העצמית שלנו. במצבים כאלה, ננסה להפחית את האיום על ידי הגדרה מחודשת של הקרבה לאחר, הכשלת האחר, השתפרות עצמית, הגדרה מחודשת של רלבנטיות תחום ההשוואה.
 
@@ -254,11 +254,11 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 במחקר נוסף ([Tesser & Cornell, 1991](https://psycnet.apa.org/record/1992-12686-001)), החוקרים הוסיפו את משתנה *אישור העצמי* (Self Affirmation) - מניפולציה שגורמת לנבדקים להרגיש טוב על עצמם - הנבדקים התבקשו לכתוב על הערכים המרכזיים להם[^17]. בתנאי של האישור העצמי, האפקט שהם מצאו נעלם - נבדקים כבר לא הקשו באופן מובהק על החברים שלהם. 
 
 
-###השוואות כלפי מטה
+### השוואות כלפי מטה
 בכדי להרגיש טוב עם עצמנו, אנחנו משווים את עצמנו לאנשים שהצליחו פחות מאיתנו. התופעה הזו אינה מוגבלת להישגיות - אנשים ישוו גם את הבריאות שלהם, את הטרגדיות שהם עברו, וכדומה. המנגנון הוא אינו שמחה-לאיד או צרות-עין, אלא מקור לנחמה. באופן מעניין, אנשים משווים כלפי מטה *גם ביחס לעצמם* - לנקודת זמן שלהם בעבר.
 
 
-##אימות עצמי
+## אימות עצמי
 
 **אימות עצמי** (Self verification) היא המוטיבציה לשמור על אמונות נכונות ויציבות לגבי העצמי.
 אנשים מחפשים ידע לגבי עצמם שתואם את המציאות ולא בהכרח ידע שמציג אותם באור חיובי. הדחף הזה נובע מהצורך לנבא בצורה הטובה ביותר את המצבים שנתמודד מולם בעולם, והוא עלול להתנגש עם הצורך ל[האדרה עצמית](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#האדרה-עצמית).