Finished moving to MKDocs

פסיכולוגיה/חברתית/ייחוסים.md

@@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 ---
 
-> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec3_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._5.pdf)
-{.is-info}
+!!! info ""
+    [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec3_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._5.pdf)
 
-##מהו ייחוס סיבתי?
+## מהו ייחוס סיבתי?
 
 **ייחוסים סיבתיים** היא תופעה שקשורה בהיותנו יצורים חברתיים - אנחנו כל הזמן מנסים להבין, לחזות ואולי אפילו לתפעל את התנהגותם של אחרים. ייחוס (attribution) הוא התהליך שבאמצעותו אנחנו מנסים להבין את הסיבות להתרשותה של התנהגות אנושית.
 
@@ -21,19 +21,19 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 
 מה שהם באים להדגים זה שלתפיסה שלנו יש הרבה מעבר למה שהעין רואה - אנחנו מייחסים משמעות חברתית לדברים שאנחנו רואים.
 
-##למה צריך ייחוסים סיבתיים?
+## למה צריך ייחוסים סיבתיים?
 
 *למה היא הצביעה למועמד X? למה היא קיבלה ציון יותר טוב ממני במבחן? למה הוא פרץ בצחוק? למה הוא הפסיק את הלימודים ולא סיים את התואר?* אנחנו שואלים הרבה שאלות בכדי לנסות להסביר את ההתנהגות של אנשים אחרים. 
 
-##חשיבות הייחוס
+## חשיבות הייחוס
 
 הייחוסים משפיעים על:
 
-###התנהגות
+### התנהגות
 
 מחקר [רגל בדלת (Foot-in-the-door effect), Freedman & Fraser, 1966](https://psycnet.apa.org/record/1966-10825-001) - כשאנשים נענים תחילה לבקשה קטנה, הסיכוי שייענו לבקשה גדולה יותר בהמשך גדל.
 
-###עמדות
+### עמדות
 
 תיאוריית התפיסה העצמית של בם - *אם עשיתי X, אני כנראה חושב שY*
 -  [Mood as information (Shwarz & Clore, 1981)](https://psycnet.apa.org/record/1984-12290-001)
@@ -55,7 +55,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 
 כל חמש שנים, הנבדקים עברו בדיקות רפואיות. הממצאים מעידים על מתאם משמעותי סביב ציון גבוה (קרי, שלילי) לבריאות נמוכה מעל גיל 45. החוקרים משערים כי אנשים פאסימיים יותר פחות יוזמים דברים שישפרו את בריאותם - דוגמת הליכה לרופא ואורח חיים בריא - מאופיינים בתחושת מסוגלות נמוכה יותר, ואפילו שתגובת המערכת החיסונית שלהם חלשה יותר במצבי לחץ ועקה.
 
-###הצלחה אקדמית
+### הצלחה אקדמית
 
 אנשים פסימיים נוטים פחות ליזום ולהשתפר,ולכן פחות משתפרים לאור כישלון. [Dweck (1988)](https://psycnet.apa.org/record/1988-29536-001) עומדת על הקשר בין שני סוגי ייחוס להישגים אקדמיים:
 
@@ -66,7 +66,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 
 כלומר, ניתן לפעול בעולם באמונה שאינטיליגנציה היא גזירת גורל, וזה מה שיש. הצלחה היא ברורה מאליה, וכישלון הוא היעדר יכולת מוחלט (קבוע). מנגד, ניתן לתפוס אינטיליגנציה כדבר גמיש (צמיחה), שמשתנה, משתכלל ומשתפר באמצעות למידה ומאמץ. כישלון הוא הזדמנות להשתפר ולהשתכלל, ולא גזירת גורל.
 
-####שבחים על יכולת
+#### שבחים על יכולת
 
 אחרי ביצוע טוב, נהוג לשבח על יכולת. דברי שבח גורמים לילדים להרגיש חכמים ולכן מגבירים מוטיבציה להשגים. Dweck טוענת לקשר הפוך - שבחים על יכולת גורמים לירידה במוטיבציה, בעיקר אחרי כישלון.
 
@@ -95,9 +95,10 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 המחקר אישש את התיאוריה של Dweck - הילדים ששובחו על אינטיליגנציה נטו יותר למטלות ביצוע, ונטו לייחס כישלון יותר להשקעה ולא ליכולת עצמית. הם נהנו פחות לעומת אלו ששובחו על המאמץ שלהם, והראו פחות שיפור בביצוע במטלות קשות. מנגד, ילדים ששובחו על המאמץ שלהם נטו יותר למטלות למידה, נהנו יותר, והראו שיפור גדול יותר במטלות קשות.
 
 > [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=NWv1VdDeoRY)
+
 > {.is-success}
 
-##תיאוריות ייחוס
+## תיאוריות ייחוס
 
 [Heider (1958)](https://psycnet.apa.org/record/2004-21806-000) טוען כי האדם מחפש סיבות למה שקורה סביבו באופן אמפירי, כמו שמדען מחפש סיבות לתופעות טבע. אלא שמטרת החקירה שלנו היא מתוך צורך להבין ולנווט, ולא מתוך סקרנות גרידא כמו במדע.
 
@@ -131,16 +132,20 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 ומה אם אין עקביות, אין קונצנזוס, ויש ייחדיות - סטודנט מסוים אחד ולא סטודנטים אחרים משבח את המרצה הזו בתום שיעור אחד מסוים - הייחוס הוא למצב (Situation)
 
 > בכל פעם שאני הולך לבית הסטודנט לקרוא אריסטו אני מלטף את ג'ינג'יסטותאלס, החתול הג'ינג'י בבית הסטודנט.
+
 > - אני תמיד מלטף אותו ואת כל שאר החתולים, אבל אף אחד אחר לא עושה את זה? כנראה שאני אוהב חתולים.
+
 > - אני תמיד מלטף אותו, וגם כל השאר הסטודנטים מלטפים אותו ורק אותו? כנראה שזה חתול יוצא דופן.
+
 > - אני לא תמיד מלטף אותו, אף אחד אחר לא מלטף אותו, אבל תמיד כשאני לומד אריסטו אני מלטף אותו? כנראה שקריאת אריסטו היא מצב של ליטוף חתולים.
 
 שתי התיאוריות האלו הן תיאוריות **נורמטיביות** - איך אנשים *צריכים* לבצע ייחוסים. מן הסתם, זה לא מה שקורה; המצבים שהם בוחנים הם די סטריליים, ובני אדם לא באמת מתנהגים תמיד (ואולי בכלל) בצורה הגיונית, שיפוטית וצלולה. מה קורה *בפועל*?
 
 
-##טעויות ייחוס
+## טעויות ייחוס
 
 > The tendency to draw inferences about a person's unique and enduring dispositions from behavious that can be entirely explained by the situations in which they occur
+
 > [*Gilbert & Malone, 1995*](https://psycnet.apa.org/record/1995-17405-001)
 
 **טעויות ייחוס** (Attribution Errors, Correspondence Bias)  היא הנטייה שלנו להעריך הערכת יתר לכוחם של גורמים תכונתיים והערכת חסר לכוחם של גורמים מצביים בייחוס לסיבות התנהגות - *אני חושב שזה בגללי, אבל זה בגלל המצב*.
@@ -165,7 +170,7 @@ dateCreated: 2024-05-21T10:40:55.094Z
 הדירוג של השואל גבר על זה של המשיב מפי שניים מהנבדקים - המשיב והצופה. השואל עצמו דירג את הידע של עצמו ושל המשיב בצורה דומה (למרות שהמשיב לא ידע אף פעם לענות על כל השאלות). המשיב והצופה "נפלו בפח" - למרות שהם ערים לכך שמטבע המצב יש לשואל ידע יותר טוב, הם עדיין בחרו לדרג אותו - באופן אישי - כבעל ידע כללי טוב יותר. זו **טעות הייחוס הבסיסית** - המשיב והצופה לא ייחסו למצב מספיק חשיבות בדירוג רמת הידע הכללים של המשתתפים.
 
 
-###הגורמים לטעות הייחוס
+### הגורמים לטעות הייחוס
 
 - תפיסת "עולם צודק" - כל אחד מקבל את מה שמגיע לו
 
@@ -186,7 +191,7 @@ Trope & Gaunt (2000), בהשראת Jones & Harris, נתנו לנבדקים לק
 
 בהיעדר עומס קוגניטיבי, הנבדקים ייחסו תמיכה לכותב החיבור בכל מקרה, אך במידה נמוכה יותר (~9) כאשר הונחה לכך לעומת כשלא הונחה לכך (~11.5) - בדומה לממצאים של Jones & Harris. מנגד, בתנאי העומס הקוגניטיבי, הדירוג שנתנו הנבדקים כמעט זהה - בין שנאמר להם שהחיבור נכתב מתוך בחירה או לא.
 
-###מצבים מקלים
+### מצבים מקלים
 
 האם *תמיד* נבצע את טעות הייחוס, או שיש מצבים שהיא פחות נוכחת?