Finished moving to MKDocs

פסיכולוגיה/חברתית/עזרה.md

@@ -14,10 +14,10 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
 החוקרות גילו כי קורבן יחיד מזוהה הוביל למצוקה הגדולה ביותר, שתורגמה לתרומה הגדולה ביותר. האפקט הזה השתחזר במחקר נוסף של החוקרות, שבו בחנו את האפקט בתנאי של קבוצת חוץ (ארגנטינאים) לעומת תנאי פנים (ישראלים). במחקר זה, הילדים לא זוהו בשמם, אלא רק בתנאי יחיד לעומת תנאי קבוצה. החוקרות גילו כי ילדים ישראלים עוררו יותר מצוקה והובילו לתרומה גדולה יותר לעומת ילדים ארגנטינאים, אבל קבוצה של ילדים ארגנטינאים עוררה יותר מצוקה והובילה לתרומה גדולה יותר לעומת ילד ארגנטינאי יחיד. כלומר, בקבוצת הפנים, קורבן יחיד מעורר יותר אמפתיה, ובקבוצת החוץ, קבוצה מעוררת יותר אמפתיה.
 
 
-##מתי אנשים (לא) עוזרים?
+## מתי אנשים (לא) עוזרים?
 
-> [סינדרום פייגולד (כאן 11)](https://www.kan.org.il/content/dig/digital/p-12495/132148/)
-{.is-success}
+!!! is-success ""
+    [סינדרום פייגולד (כאן 11)](https://www.kan.org.il/content/dig/digital/p-12495/132148/)
 
 ב2009, הקיאק של אלופת ישראל בקיאקים, יסמין פיינגולד, התהפך בירקון והיא טבעה. יסמין שהתה מתחת למים כ4.5 דקות, ואיש מבין הצופים הרבים לא נחלץ לעזרתה עד שחילץ אותה אבי טויבין, עובר אורח בן 62. סבתה של פיינגולד קוננה מאוחר יותר בריאיון שהיא "אינה מבינה מאיפה מגיעים האנשים האלו", שזה מקומם שאיש לא נחלץ לעזרתה של יסמין. 
 
@@ -27,7 +27,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
 
 ישנם גורמים רבים בתופעות כאלו - גורמים אישיותיים, כמו אפתיה, התדרדרות מוסרית ופחד, , וגורמים חברתיים - בהם מתמקדם הפסיכולוגיה החברתית.
 
-###אילוצי זמן
+### אילוצי זמן
 
 [Darley & Batson, 1973](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0034449) הריצו את ניסוי *השומרוני הטוב*[^1].
 
@@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
 האנשים שלא מיהרו הציעו עזרה ברוב הפעמים (~65%). אלו שקצת מיהרו עדיין הציעו עזרה לעיתים די תכופות (~50%). אלו שמאוד מיהרו כמעט שלא עזרו בכלל (10%). החוקרים דרגו גם את מידת העזרה שהגישו הנבדקים. לא נמצא אפקט עיקרי של תוכן ההרצאה - מידת העזרה הושפעה רק מאילוצי זמן.
 
 
-###כמות הנוכחים
+### כמות הנוכחים
 
 [Darley & Latane, 1968](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0025589) עומדו על **אפקט הצופה מהצד** (Bystander effect) - ככל שמספר האנשים העדים למצב חרופם גדל, כךך יורד הסיכוי של כל אחד מהם להגיש עזרה.  האפקט מונע מגורמים דוגמת: 
 
@@ -65,7 +65,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
 כששהו לבדם, 75% מהנבדקים חיפשו את הנסיין להתריע על הבעיה. כשיש שני נבדקים, רק 38% חיפשו את הנסיים, וכשיש שני משתפי פעולה רגועים - רק 10%. 
 
 
-##גישות אבולוציוניות
+## גישות אבולוציוניות
 
 הפסיכולוגיה האבולוציונית יוצאת מנקודת גישה פונקציונאלית - קרי, התנהגות של עזרה נוצרת ומשתמרת כהתנהגות תורמת להישרדות הפרט והתרבותו.
 
@@ -76,10 +76,10 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
 - תגמולים חברתיים (עקרון ההכבדה) - עזרה לשם שיפור התדמית והמעמדת של היחיד, באמצעות התנהגות מוערכת חברתית. התורם נתפס כחזק וטוב.
 
 
-> כדוגמה, טל מתארת את ציפור [הזנבן](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99) - הזנבן, חיה חברתית מאוד, עומד על נקודת תצפית גבוהה וצורח את נשמתו כשהוא מזהה איום, למרות שזה מסכן אותו. זוהי דוגמה להתנהגות חברתית - הזנבן פועל כנגד ההשרדות האישית שלו לטובת הקבוצה.
-{.is-info}
+!!! info ""
+    כדוגמה, טל מתארת את ציפור [הזנבן](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99) - הזנבן, חיה חברתית מאוד, עומד על נקודת תצפית גבוהה וצורח את נשמתו כשהוא מזהה איום, למרות שזה מסכן אותו. זוהי דוגמה להתנהגות חברתית - הזנבן פועל כנגד ההשרדות האישית שלו לטובת הקבוצה.
 
-###קרבה וסוג האירוע
+### קרבה וסוג האירוע
 
 [Burnstein, Crandall & Kitayama, 1994](http://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.67.5.773) בדקו את התנהגות הצעת סיוע על פי מחקר תיאורי (היפוטתי). הם הציגו בפני הנבדקים שני מצבים: 
 
@@ -101,7 +101,7 @@ dateCreated: 2024-07-16T08:43:37.774Z
 החוקרים גילו כי הנטייה לסייע לאנשים הקרובים לנו יותר גנטים חזקה יותר במצבי חיים ומוות, אך בעזרה יומיומית המצב מתהפך - ואנו נוטים לעזור לאנשים רחוקים יותר גנטית.
 
 
-##האם קיים אלטרואיזם טהור?
+## האם קיים אלטרואיזם טהור?
 
 זוהי שאלה שמתרתקת את הפסיכולוגים, הפילוסופים והביולוגיים לאורך הרבה שנים.