Finished moving to MKDocs

פסיכולוגיה/חברתית/תואמנות.md

@@ -9,13 +9,13 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 ---
 
 
-> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec7_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._9.pdf)
-{.is-info}
+!!! info ""
+    [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec7_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._9.pdf)
 
-##מהי תואמנות?
+## מהי תואמנות?
 
-> **השפעה חברתית** היא הדרגות השונות בהן אנשים משפיעים על העמדות, האמונות, הרגשות וההתנהגויות של אחרים.
-{.info}
+!!! info ""
+    **השפעה חברתית** היא הדרגות השונות בהן אנשים משפיעים על העמדות, האמונות, הרגשות וההתנהגויות של אחרים.
 
 
 ישראל כתרבות מערבית טרודה מאוד ב[עצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי) - הגשמה עצמית, גילוי עצמי, למצוא את הדרך שלנו, וכדומה. הייצוג הזה נעשה באמצעות סמלים - דמויות לחיקוי, רעיונות, מוזיקה וכדומה. ולמרות זאת, אנחנו גם יצורים חברתיים, וככאלו מושפעים מאוד גם מן האחר, ונדרשים להתאים את עצמנו לכלל - דחף הנקרא **תואמנות**.
@@ -40,9 +40,9 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 
 **תואמנות** היא ציות שלא על פי הוראה מפורשת, בין שהגורם ה"מצווה" הוא סמכותי או לו.
 
-##תואמנות אוטומטית
+## תואמנות אוטומטית
 
-###חיקוי
+### חיקוי
 
 **חיקוי** הוא סוג של תואמנות אוטומטית - כמו תינוק שמחקה אנשים בסביבתו. היא לאו-דווקא מודעת או נשלטת - אנחנו נוטים לאמץ שפת גוף ודיבור של אחרים שאנו מעריכים, שנובעת מיכולתנו ונטייתנו המולדת לחקיינות: בשלבים מאוד מוקדמים, אם מחייכים לתינוק, הוא מחייך חזרה.
 
@@ -56,7 +56,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 
 החוקרות עמדו על כך שכאשר זהות הדמות האחרת תואמת את זהות הדמות שהוקצתה לנבדקת - נבדקת שקיבלה דמות לבנה נטתה יותר לחקות דמות לבנה אחרת, ונבדקת שקיבלה דמות שחורה נטתה יותר לחקות דמות שחורה אחרת (באופן חזק יותר, שהחוקרים לא שיערו).
 
-####למה זה קורה?
+#### למה זה קורה?
 
 - חיקוי מכין אותנו לאינטראקציה חברתית
 
@@ -73,7 +73,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 
 כפי שאתם רואים, החיקוי הוביל לחיבה גדולה יותר, ולאינטרקציה נעימה יותר - התוצאות האלו קודדו בידי עוזרי ניסוי עיוורים להשערת הניסוי.
 
-###הטרמה
+### הטרמה
 
 [Epley & Gilovich (1999)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1006/jesp.1999.1390) הטרימו נבדקים למושגים של תואמנות\אי-תואמנות בעזרת מטלת משפטים מבולבלים (לא-דקדוקי). הנבדקים התבקשו לסדר את המילים לכדי משפטים ברי-משמעות. 
 
@@ -85,16 +85,16 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 
 
 
-##תואמנות מיודעת
+## תואמנות מיודעת
 
 תואמנות מיודעת (אינפורמטיבית) היא השימוש באחרים להנחייה במצבים עמומים.
 
 [Sherif (1936)](https://psycnet.apa.org/record/1937-00871-000) הדגים את התופעה בניסוי שבו הקרין לנבדק בודד בחדר חשוך נקודה, הזיז אותה, ושאל את הנבדקים בכמה היא זזה בכל פעם - עד שהגיעו להערכה די קבועה. בתנאי נוסף, המטלה בוצעה שוב עם נבדקים אחרים, כשכל אחד אומר בקולו את המרחק שהוא חושב. אחרי מספר חזרות, נוצרה נורמה קבוצתית - ההערכה של הנבדקים התלכדה: הנבדקים שומעים את הערכתם של הנבדקים האחרים ומשתמשים בה בכדי לגבש את השיפוט שלהם במצב העמום הזה.
 
-> התואמנות הזו היא, לעיתים, הרת אסון: במצבי חירום, אנשים מתנהגים בצורה של התעדרות - הם כולם מתגבשים סביב יציאה או נתיב בריחה אחד, משום שכל אחד רואה מה האחר עושה. ככה כולם נדחסים ליציאה אחת, רומסים אחד את השני ומעכבים את הבריחה שלהם לשווא.
-{.is-warning}
+!!! warning ""
+    התואמנות הזו היא, לעיתים, הרת אסון: במצבי חירום, אנשים מתנהגים בצורה של התעדרות - הם כולם מתגבשים סביב יציאה או נתיב בריחה אחד, משום שכל אחד רואה מה האחר עושה. ככה כולם נדחסים ליציאה אחת, רומסים אחד את השני ומעכבים את הבריחה שלהם לשווא.
 
-##תואמנות נורמטיבית
+## תואמנות נורמטיבית
 
 אנשים רוצים שאחרים יחבבו אותם ולכן מתאימים עצמם לנורמה. 
 
@@ -111,10 +111,10 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 
 אבל, אנחנו לא רוצים להיות מנודים - ולכן נוטים לשלם את המחיר הזה.
 
-> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=TYIh4MkcfJA)
-{.is-success}
+!!! is-success ""
+    [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=TYIh4MkcfJA)
 
-##תואמנות ומאפייני הקבוצה
+## תואמנות ומאפייני הקבוצה
 
 - גודל הקבוצה
 
@@ -133,7 +133,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 ככל שהקבוצה חשובה יותר, הנטייה לתואמנות עולה.
 
 
-##תואמנות ומאפייני היחיד
+## תואמנות ומאפייני היחיד
 
 - קושי המטלה
 
@@ -151,7 +151,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 
 כל שהדימוי העצמי גבוה יותר, כך הנטייה לתואמנות חלשה יותר. נשים, כלל, יותר תואמניות מגברים.
 
-##ניסוי השוק של מילגרם
+## ניסוי השוק של מילגרם
 
 [Milgram, 1963](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0040525) ערך את מה שהוא בוודאי המחקר הכי מפורסם בתולדות הפסיכולוגיה החברתית, ואולי בכלל - שבו בדק עד כמה רחוק נבדקים בניסוי יסכימו ללכת כדי למלא אחר הוראות, והאם יפגינו תואמנות גם אם זה כרוך בפגיעה באדם אחר.
 
@@ -191,7 +191,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 
 - הנבדקים, שאינם היו סטודנטים, הוזמנו לקחת חלק במטרה נעלה במוסד יוקרתי, ולכן רצו להשתייך לניסוי.
 
-##ניסויי בנינגטון
+## ניסויי בנינגטון
 
 [Newcomb, 1936](https://www2.lewisu.edu/~gazianjo/newcomb.htm) ערך מחקר שדה שבו עקבו אחרי העמדות הפוליטיות והתנהגות ההצבעה של סטודנטיות בקולג' לאורך ההשכלה שלהן שם. רובן מגיעות מבתים רפובליקנים מבוססים והחזיקו בדעות שמרניות כמו הוריהן. לאחר שנתיים של לימודים וחשיפה לסביבה האקדמית, שינו הסטודנטיות את העדפותיהן הפוליטיות, בניגוד לבני משפחתן. כומר, ההקשר החברתי יצר שינוי של עמדות פוליטיות. העמדות הפוליטיות שנוצרו החזיקו לטווח הארוך (עשרות שנים!) ובאו לידי ביטוי בבחירות לנשיאות.
 
@@ -202,7 +202,7 @@ dateCreated: 2024-06-25T08:42:17.182Z
 
 מה שכן, בניסוי יש הרבה גורמים מתערבים - עמדות המרצים, שכנוע לעומת ציות, וכדומה.
 
-##התנגדות
+## התנגדות
 
 תואמנות היא תהליך מאוד חזק; האם ניתן להתנגד אליו?