Finished moving to MKDocs
This commit is contained in:
@@ -8,26 +8,26 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52441), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720630)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52441), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720630)
|
||||
|
||||
> ר' גם: [חשיבה (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
ר' גם: [חשיבה (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה)
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל.pptx), [הפעלה](/פסיכולוגיה/חשיבה/הנחיות_הפעלה_שיעור_1_קורס_חשיבה_וקבלת_החלטות_.docx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל.pptx), [הפעלה](/פסיכולוגיה/חשיבה/הנחיות_הפעלה_שיעור_1_קורס_חשיבה_וקבלת_החלטות_.docx)
|
||||
|
||||
##מהי חשיבה וקבלת החלטות?
|
||||
## מהי חשיבה וקבלת החלטות?
|
||||
כולנו רוצים לחשוב כמו שצריך - בצורה האידיאלית. ב*חשיבה וקבלת החלטות*, נתאר כיצד עושים את זה באמצעות *מודלים נורמטיביים*, ובמיוחד - נעמוד על הדרכים שבהם אנו סוטים מהמודלים האלה, באמצעות *מודלים תיאוריים*, וכיצד מתגברים עליהם באמצעות *מודלים פרסקרפטיביים*.
|
||||
|
||||
##איפה מיישמים קבלת החלטות?
|
||||
## איפה מיישמים קבלת החלטות?
|
||||
|
||||
קבלת החלטות היא עניין נחקר בתחומים רבים, לרבות:
|
||||
- כלכלה
|
||||
כלכלה תיאורטית, מדיניות כלכלית, וכדומה. ההנחה המסורתית היא שכל אחד מונע רק מהרווח שלו - אבל מחקרים בקבלת החלטות הוכיחו אחרת.
|
||||
|
||||
> כדוגמה, ישנו את **משחק האולטימטום** - שני נבדקים מחולקים באקראי על ידי הנסיין - אחד מחלק, אחד מקבל. אנונימיות מוחלטת. המחלק צריך להחליט איזה חלק מהסכום שקיבל הוא מעביר לנסיין השני. המקבל נדרש להסכים או לדחות את החלוקה; אם הוא מסכים, שניהם מקבלים את הכסף - אם לא, כל הכסף חוזר לנסיין. המודל הכלכלי הסטנדרטי קובע כי המקבל יסכים לכל חלוקה - עדיף אפילו קצת מכלום; המחלק מצידו ייתן לו את המינימום ויישמור כמה שיותר לעצמו. המחקר גילה אחרת; המקבלים ממש לא הסכימו לכל חלוקה, והמחלקים נוטים סביב ה40-60 או 70\30, ולרוב אפילו חצי חצי; המקבלים לא פראיירים, והמחלקים די הוגנים. יש פער בין ההתנהגות ה*נורמטיבית* שהניחו הכלכלנים להתנהגות ה*תיאורית* שהנבדקים הפגינו בפועל.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
כדוגמה, ישנו את **משחק האולטימטום** - שני נבדקים מחולקים באקראי על ידי הנסיין - אחד מחלק, אחד מקבל. אנונימיות מוחלטת. המחלק צריך להחליט איזה חלק מהסכום שקיבל הוא מעביר לנסיין השני. המקבל נדרש להסכים או לדחות את החלוקה; אם הוא מסכים, שניהם מקבלים את הכסף - אם לא, כל הכסף חוזר לנסיין. המודל הכלכלי הסטנדרטי קובע כי המקבל יסכים לכל חלוקה - עדיף אפילו קצת מכלום; המחלק מצידו ייתן לו את המינימום ויישמור כמה שיותר לעצמו. המחקר גילה אחרת; המקבלים ממש לא הסכימו לכל חלוקה, והמחלקים נוטים סביב ה40-60 או 70\30, ולרוב אפילו חצי חצי; המקבלים לא פראיירים, והמחלקים די הוגנים. יש פער בין ההתנהגות ה*נורמטיבית* שהניחו הכלכלנים להתנהגות ה*תיאורית* שהנבדקים הפגינו בפועל.
|
||||
|
||||
- פסיכולוגיה
|
||||
איך אנשים מחליטים? אילו הטיות הם מפגינים? באילו היוריסטיקות הם משתמשים?
|
||||
@@ -42,11 +42,11 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
|
||||
|
||||
- מדעי המדינה
|
||||
|
||||
##תיאורי מקרה
|
||||
###שיגור מעבורת הצ'לנג'ר
|
||||
## תיאורי מקרה
|
||||
### שיגור מעבורת הצ'לנג'ר
|
||||
|
||||
> [סרטון מעבורת הצ'לנג'ר](https://www.youtube.com/watch?v=ywjumob-SoA)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[סרטון מעבורת הצ'לנג'ר](https://www.youtube.com/watch?v=ywjumob-SoA)
|
||||
ב1986, [מעבורת הצ'לנג'ר התפוצצה](https://en.wikipedia.org/wiki/Space_Shuttle_Challenger_disaster) 73 שניות לאחר השיגור שלה - מה שמדגים כשל בתהליך קבלת החלטות מורכב.
|
||||
|
||||
המעוברת שוגרה בתקופה של קיצוצי תקציבים בנאס"א, שניסתה מצידה ליצור אירוע תקשורתי גדול שימנע קיצוצי תקציב. אולם לרוע המזל, השיגור נדחה פעמיים בעקבות מזג אוויר קר - המהנדסים התריעו שלא בוצעו די שיגורים במזג אוויר קר, ושהוא עלול לסכן את ההמראה. בדחייה השלישית, בנאס"א בחרו לשגר - והמעבורת התרסקה.
|
||||
@@ -60,20 +60,27 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
###סאני פרדייז
|
||||
### סאני פרדייז
|
||||
ראו את תיאור המקרה הזה:
|
||||
|
||||
> חברת "סאני פרדייז" עוסקת בהפלגות בספינות מפרש בין איים באוקיאנוס השקט. החברה הוקמה על ידי שני חברים שהחליטו לשנות את תחום עיסוקם. האחד, טום דרויס, עבד במשך תקופה ארוכה בבנק להשקעות, והוא האחראי על הפיתוח העסקי של החברה ועל שיווקה. השני, ג'ים הנסון, אחראי על התפעול השוטף של החברה. החברה כרגע מחזיקה בארבע ספינות דו-תרניות באורך '60. הספינות מופעלות על ידי קברניטים וצוותים שנשכרים במקום.
|
||||
|
||||
> החברה הוקמה לפני שלוש שנים, ושני השותפים השקיעו בה חלק גדול מהונם הפרטי. היא הצליחה פחות ממה שקיוו תחילה. אם הדברים ימשיכו כפי שהם היום החברה תוכל לשרוד לא יותר מעוד כשלוש שנים. אולם השותפים משוכנעים שהחברה יכולה להפוך להיות רווחית אם הם רק יצליחו להגיע לקהל גדול יותר וישווקו הפלגות רבות יותר.
|
||||
|
||||
> בחודש הקרוב קיימת הזדמנות להגדיל משמעותית את המכירות של החברה. בסאן דלמציו, אי מרכזי באיזור, יערך כנס של סוכני נסיעות ומנהלים בכירים בחברות המשווקות חבילות תיור. למרות לוח הזמנים הגדוש של הכנס הצליח טום לקבל חצי יום בזמן הכנס על מנת להציג את ההפלגות בין האיים ולשווק את החברה. על מנת לקבל את הזמן נאלצה החברה לשלם 20,000$ למארגני הכנס. לא ניתן לקבל כסף זה בחזרה.
|
||||
|
||||
> על השותפים להחליט מה לעשות בחצי היום העומד לרשותם. בפניהם שתי אפשרויות, ועליהם לבחור באחת מהן תוך שעות אחדות. אפשרות אחת היא להציג את החברה במרכז הכנסים בעזרת הרצאות ו סרטונים שמתארים את ההפלגות השונות המוצעות. מניסיון קודם נראה שהרצאות אלה לא זוכות להתעניינות רבה ורק משתתפים מעטים בכנס יבחרו לשמוע אותם. ככל הנראה החברה לא תפיק תועלת רבה מההרצאות, ומאידך גם לא יגרם לה נזק.
|
||||
|
||||
> האפשרות השניה (המועדפת על השותפים) היא לקחת את המשתתפים בכנס להפלגה למשך שעות אחדות. סקר שביעות רצון שהחברה ערכה בקרב לקוחותיה הראה שרוב המשתתפים בהפלגות אלה (יותר מ80%-) נהנו מאד ואמרו שהם ימליצו לחבריהם להפליג. במספר קטן יחסית של הפלגות היו תוצאות שליליות והמשתתפים אמרו שהחוויה הייתה לא נעימה.
|
||||
|
||||
> השותפים חייבים להחליט כעת אם לבחור באפשרות ההרצאות או בהפלגה עבור משתתפי הכנס. אם יבחרו בהרצאות התועלת תהיה קטנה, אך לא יגרם גם נזק. אם יבחרו בהפלגות והמשתתפים יהנו מההפלגה יש סיכוי אמיתי שהחברה תהפוך במהירות לרווחית. אם המשתתפים לעומת זאת לא יהנו מההפלגה שמה של החברה ומכירותיה יפגעו קשות, והיא תאלץ אז ככל הנראה להפסיק את פעילותה בעתיד הקרוב.
|
||||
|
||||
> הכנס נערך לקראת סוף העונה וטום מעונין לבדוק אם יש הבדלים במספר ההפלגות שמהן הלקוחות חזרו מרוצים בזמנים שונים במהלך העונה.
|
||||
>
|
||||
> הוא ביקש מג'ים לבדוק נתונים אלו וג'ים העביר אליו את הטבלה הבאה:
|
||||
>
|
||||
> 
|
||||
|
||||
> האם כדאי לשותפים לבחור בהרצאה, או בהפלגה?
|
||||
>
|
||||
> בשנים הקודמות של הקורס, 100% בחרו תחילה בהפלגה. אולם אז, נחשפים נתונים נוספים:
|
||||
|
||||
@@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
##התיאוריה של טברסקי וכהנמן
|
||||
## התיאוריה של טברסקי וכהנמן
|
||||
שניים מהחוקרים הכי מרכזיים בעולם קבלת ההחלטות ומייסדיו של התחום הלכה למעשה הם שני חוקרים ישראלים - [עמוס טברסקי](https://en.wikipedia.org/wiki/Amos_Tversky) ו[דניאל כהנמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Kahneman).
|
||||
|
||||
> [ר' גם - חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
[ר' גם - חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
|
||||
|
||||
התיאוריה המרכזית של טברסקי וכהנמן (1974) עוסקת ב[היוריסטיקות](/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות) והטיות בשיפוט. התיאוריה התמקדה בהבנת האופן שבו אנשים מבצעים שיפוטים, ע"י זיהוי הטיות קוגניטיביות או זיהוי השיטתיות שבה אנשים טועים בעת מתן שיפוט סובייקטיבי.
|
||||
|
||||
@@ -37,7 +37,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
|
||||
# ביקורות
|
||||
גיגרנזר ושותפיו ([Gigerenzer et al., 1999](https://psycnet.apa.org/record/1999-04366-000)) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3].
|
||||
=======
|
||||
##ביקורות
|
||||
## ביקורות
|
||||
גיגרנזר ושותפיו (Gigerenzer et al, 1999) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3].
|
||||
>>>>>>> Stashed changes
|
||||
|
||||
@@ -46,7 +46,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##תיאוריית המערכות הכפולות
|
||||
## תיאוריית המערכות הכפולות
|
||||
גיגרנזר וטברסקי-כהנמן שתיהם קיטלגו הרבה היוריסטיקות, שטברסקי וכהנמן בחרו לסווג לשתי מערכות חשיבה - מערכת 1 ומערכת 2.
|
||||
|
||||
חשבו למשל על התרגיל `17 * 24 = 408`.
|
||||
@@ -80,8 +80,8 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
|
||||
למשל, וילסון וסקולר (Wilson & Schooler, 1991) תיארו ניסוי שבו משתתפים שבחרו פוסטר לשימושים האישי היו מרוצים יותר כאשר בחירתם נעשה באופן אינטואיטיבי מאשר כאשר היא נעשתה בצורה אנליטית.
|
||||
החשיבה האסוציאטיבית היא, בסופו של דבר, מנגנון אבולוציוני, שאמור להסיק מה המצב הנכון בכמה שיותר מצבים בכמה שפחות מאמץ; כשהיא "פוגעת", החיסכון במשאבים המוגבלים שלנו - זמן, מאמץ, קוגניציה - הוא אדיר.
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=2UqKtfrWsYE) - דניאל כהנמן על מערכת 1 ומערכת 2
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=2UqKtfrWsYE) - דניאל כהנמן על מערכת 1 ומערכת 2
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.
|
||||
|
||||
@@ -13,12 +13,12 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
|
||||
|
||||
המאמר מתאר שלוש היוריסטיקות - היוריסטיקת היציגיות, הזמינות והעיגון - המשמשות להערכת הסתברויות ולניבוי ערכים. הוא מונה הטיות שיוריסטיקות אלה מובילות אליהן.
|
||||
|
||||
> [תרגול (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/חשיבה/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
##היוריסטיקת העיגון
|
||||
!!! info ""
|
||||
[תרגול (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/חשיבה/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
|
||||
## היוריסטיקת העיגון
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=igv_O-azRUc) - היוריסטיקת העוגן
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=igv_O-azRUc) - היוריסטיקת העוגן
|
||||
|
||||
היוריסטיקת העוגן - הנטייה להתחיל עם ערך כלשהו - שמשמש כנקודת עיגון ואחר כך מתקנים אותו כדי להגיע לאומדן המבוקש.
|
||||
|
||||
@@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
|
||||
|
||||
טברסקי וכהנמן מדגימים כי העוגן משפיע בין אם הוא אינפורמטיבי - קרי, רלוונטי ומשמעותי - ובין אם לא - כלומר, אם הוא מקרי.
|
||||
|
||||
###משתנים ממתנים
|
||||
### משתנים ממתנים
|
||||
|
||||
האם מידת חוסר הרלוונטיות של העוגן קובעת את השפעתו? [Strack and Musswiler (1997)]() הציגו לסטודנטים עוגנים סבירים ובלתי סבירים עבור מגוון שיפוטים. לדוגמה, סטודנטים ביקשו להעריך את גילו של מוהנדס גנדי. הצוג להם עוגן סביר (64 או 79) או בלתי סביר (9 או 140). הם התבקשו לקבוע אם גילו של גנדי היה גדול או קטן מהמספר, ולבסוף לספק אומדן מספרי.
|
||||
|
||||
@@ -57,7 +57,7 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
|
||||
|
||||
הם מצאו שעוגנים קיצוניים משפיעים על השיפוט, אבל שהאפקט מתמתן בהשוואה לאפקט של עוגן סביר.
|
||||
|
||||
###עוגן מודע\לא מודע
|
||||
### עוגן מודע\לא מודע
|
||||
|
||||
האם כל עוגן כזה, שמטה את השיפוט שלנו, הוא מודע? לרוע המזל, לא בהכרח
|
||||
|
||||
@@ -73,7 +73,7 @@ Mussweiler and Englich (2005) הציגו עוגן בצורה תת הכרתית
|
||||
|
||||
העוגן עבד כגורם מתרים. כאשר מוצג העוגן , הערך שלו הופך להיות נגיש יותר וכך גם הערכים הסמוכים לו.
|
||||
|
||||
###השפעה מעבר לאופנויות
|
||||
### השפעה מעבר לאופנויות
|
||||
|
||||
Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק 3 קווים.
|
||||
|
||||
@@ -81,7 +81,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
|
||||
הממצאים הראו כי לעוגן יש השפעה *מעבר לאופנות* - אם כי האפקט היה חזק יותר *בתוך אופנות*.
|
||||
|
||||
###בחיי היומיום
|
||||
### בחיי היומיום
|
||||
היוריסטיקת העוגן משפיעה גם על הדיוטות וגם על מומחים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -93,22 +93,22 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
|
||||
הטענה שקונים/מוכרים פוטנציאליים וסוכני נדל"ן כאחד רגישים לעיגון ממחירי רישום נתמך על ידי ניתוחים רחבי היקף על רכישות נדל"ן. Bucchianeri & Minson (2013) ניתחו מערך נתונים של למעלה מ-14,000 עסקאות נדל"ן על פני תקופה של 5 שנים ב-3 מדינות בארה"ב. הם מצאו עלייה קטנה אך מהימנה מאוד במחיר המכירה עבור בתים עם מחירי רישום יקרים מדי. האפקט היה חזק יותר עבור עוגנים קיצוניים מאשר עבור עוגנים מתונים יותר. ממצא זה אינו נובע מגורמים כגון איכות הבית, זמן בשוק, שכונה ועוד.
|
||||
|
||||
###עוגן פנימי\חיצוני
|
||||
### עוגן פנימי\חיצוני
|
||||
אפקט העוגן הוסבר ע"י טברסקי וכהנמן כתיקון לא מספיק מערך לא רלוונטי.
|
||||
|
||||
מחקרים מאוחרים יותר ביקרו הסבר זה, והציעו שהטיית העוגן הינה תוצאה של נגישות גדולה למידע שתומך בעוגן (Mussweiler & Strack, 1999, 2000)
|
||||
|
||||
החוקרים שאלו שאלות מהסוג - האם הטמפרטורה הממוצעת באנטארקטיקה גבוהה או נמוכה מ 0F1 – מובילה אנשים לבחון את ההשערה שהעוגן הלא רלוונטי נכון. היות ואנשים בוחנים השערות ע"י ניסיון לאושש אותן, חיפוש כזה יפיק אינפורמציה שתומכת בעוגן בצורה לא פרופורציונלית.
|
||||
|
||||
##היוריסטיקת הזמינות
|
||||
## היוריסטיקת הזמינות
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf)
|
||||
|
||||
**היוריסטיקת הזמינות** היא הערכת הסתברות של מאורע או שכיחות של קבוצה תוך הסתמכות על מספר הדוגמאות והקלות שבה הן עולות לתודעה. בקיצור, היוריסטיקת הזמינות היא הערכת סיכוי למאורע שקל יותר לחשוב עליו (כי הוא פשוט יותר, כי אני חשוף אליו יותר) כגבוהה יותר - על סמך הזמינות בזיכרון, ולא על סמך הנתונים.
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=csqOL_KT4Go)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=csqOL_KT4Go)
|
||||
|
||||
[טברסקי וכהנמן (1973)](https://psycnet.apa.org/record/1974-10410-001) חקרו את היוריסטיקת הזמינות. בניסוי שלהם, הם הציגו לנבדקים 5 אותיות (V,R,N,L,K), וביקשו מכל נבדק לציין אם היא שכיחה יותר באנגלית כאות ראשונה או כאות שלישית במילים בנות 3 אותיות לפחות.
|
||||
|
||||
@@ -121,13 +121,13 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
הנבדקים אחזרו הרבה יותר גברים ונשים מפורסמים לעומת הפחות מפורסמים, והעריכו את מספר הגברים\נשים בהתאם למגדר המפורסם יותר.
|
||||
|
||||
|
||||
###הערכת סיכונים
|
||||
### הערכת סיכונים
|
||||
|
||||
עם עליית התקשורת, אנחנו נחפשים לסיכונים רבים - טרור, זיהום, תאונות דרכים. החשיפה הזו מטה את הערכת הסיכונים שלנו. אנשים מעריכים, למשל, שהתמותה מתאונות דרכים נפוצה יותר מתמותה מדלקת ריאות - למרות שההיפך הוא נכון. מאורעות דרמטיים, כמו אירועי טרור, מטים דרמטית את הערכת הסיכון שלנו, למרות שהסיכוי הסטטיטי אינו בהכרח תואם.
|
||||
|
||||
בעיות בריאותיות - סרטן, בוטיליזם, סכרת, שבץ - מוערכות כפחות מסכונות ופחות נפוצות מאירועי מזג אוויר קיצוני, תאונות דרכים או הרעלה - למרות שהתמותה מהן גבוהה בהרבה.
|
||||
|
||||
###תופעת הפירוט
|
||||
### תופעת הפירוט
|
||||
אנו נוטים להעריך הסתברות גבוהה יותר לאירוע עם תיאור מפורט לעומת תיאור עמום. שיפוט ההסתברות של מאורע גדל כאשר מפרטים אותו ביותר פירוט, וקטן וכשמפרטים את המאורע המשלים.
|
||||
|
||||
למשל -
|
||||
@@ -137,7 +137,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
|
||||
ההערכות לניסוח (2.) נוטות להיות גבוהות יותר.
|
||||
|
||||
####אגוצנטריות
|
||||
#### אגוצנטריות
|
||||
היוריסטיקת הזמינות נוטה לגרום לנו להעריך את התרומה שלנו למאמצים קבוצתיים כגבוהה יותר לעומת השותפים (משום שהיא זמינה לנו בזיכרון יותר). [Ross & Sicoly (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1980-23237-001) ביקשו מבני זוג להעריך כמה הם תורמים לעומת בן\בת הזוג במטלות כמו:
|
||||
|
||||
- גרימת ויכוחים
|
||||
@@ -159,7 +159,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
|
||||
הם מייחסים את הפער לזמינות גבוהה יותר של הפעולות שלנו בזיכרון, של פער במידע לעומת האחר (אני לא יודע מה בת הזוג עושה בכל רגע נתון), והשפעות מוטיבציוניות.
|
||||
|
||||
###שטף או תוכן?
|
||||
### שטף או תוכן?
|
||||
השיפוט מושפע לא רק מהזמינות של האינפורמציה הדקלרטיבית אלא גם מהאינפורמציה ההתנסותית שלנו ([Schwartz, 2004]()).
|
||||
|
||||
[Schwartz et al. 1991](https://psycnet.apa.org/record/1991-33131-001)[^9] ביקשו מנבדקים לאחזר 6/12 דוגמאות של התנהגות אסרטיבית/ לא אסרטיבית ולאחר מכן להעריך את מידת האסרטיביות שלהם.
|
||||
@@ -186,7 +186,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
- תחושת כוח
|
||||
מספיק היה להזכיר לנבדקים מצב שבו הייתה להם תחושת כוח בכדי להגביר את השימוש בהיוריסטיקה
|
||||
|
||||
##היוריסטיקת הייצוגיות
|
||||
## היוריסטיקת הייצוגיות
|
||||
([Kahneman & Tversky, 1972](https://psycnet.apa.org/record/1973-03699-001)) הערכת ההסתברות של אירוע לא ודאי ע"י המידה שבה הוא:
|
||||
- זהה במאפיינים המהותיים לאוכלוסיית האם
|
||||
- משקף את המאפיינים הבולטים של התהליך שבו הוא נוצר
|
||||
@@ -194,9 +194,9 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
|
||||
אנשים משתמשים בהיוריסטיקה זו בשיפוטי **דמיון**. אולם, היא מובילה לטעויות חמורות מכיוון שיציגות אינה מושפעת בהכרח מגורמים שצריכים להשפיע על הסתברות, ולהיפך - יש גורמים המשפיעים על הסתברות אבל לא קשורים ליציגות. מכך נובעות טעויות שיטתיות:
|
||||
|
||||
###התעלמות משכיחות יחסית
|
||||
> אלדד הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוא מתעניין מאוד באומנות. בצבא שירת בלהקה צבאית ואף שקל בעבר לפתח קריירה כמוסיקאי. האם סביר יותר שאלדד יעבוד כמנהל של מוסד אומנותי, או בחברה לייעוץ ארגוני?
|
||||
{.is-info}
|
||||
### התעלמות משכיחות יחסית
|
||||
!!! info ""
|
||||
אלדד הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוא מתעניין מאוד באומנות. בצבא שירת בלהקה צבאית ואף שקל בעבר לפתח קריירה כמוסיקאי. האם סביר יותר שאלדד יעבוד כמנהל של מוסד אומנותי, או בחברה לייעוץ ארגוני?
|
||||
|
||||
הנטייה הראשונית היא מנהל של מוסד אומנותי - אולם, היא לא מתחשבת בכך שיש הרבה, הרבה יותר יועצים ארגוניים, ולכן זה התרחיש הסביר יותר; אנחנו טועים משום שהמידע שהוצג לנו מדבר על הצד האומנותי של אלדד ולא על סטטיסטיקה קרה ויבשה.
|
||||
|
||||
@@ -210,19 +210,21 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
`p(Blue/Witness)=(.15*.8)/(.15*.8 + .85*.2)=.12/(.12+.17)=.12/.29=.41`
|
||||
|
||||
|
||||
###הערכת יתר של מאורעות חיתוך
|
||||
### הערכת יתר של מאורעות חיתוך
|
||||
אנשים מעריכים את ההסתברות של אירוע חיתוך כגבוה מההסתברות של האירוע(ים) המרכיבים אותו. זה כמובן לא אפשרי.
|
||||
|
||||
> דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. מה יותר סביר?
|
||||
|
||||
> 1\. דינה היא טלרית בבנק
|
||||
> 2\. דינה היא טלרית בבנק ופעילה בתנועה פמיניסטית.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
2\. דינה היא טלרית בבנק ופעילה בתנועה פמיניסטית.
|
||||
|
||||
|
||||
הנטייה הראשונית היא להגיד (2.), משום שזה מתיישב עם הייצוג שלנו; אבל, מן הסתם ש(1.) יותר סביר - (2.) הוא מאורע חיתוך המכיל בהכרח את (1.)!
|
||||
|
||||
|
||||
###חוסר רגישות לגודל המדגם
|
||||
### חוסר רגישות לגודל המדגם
|
||||
מדגמים גדולים יותר יהיו דומים יותר לאוכלוסיה (חוק המספרים הגדולים), אך אנשים נוטים להאמין שגם מדגמים קטנים יהיו מייצגים ודומים לאוכלוסיה. הם מעריכים כי המידה בה מדגם מסוים מייצג את האוכלוסייה אינה תלויה בגודל המדגם - אנשים מצפים מכל מדגם להיות מייצג, וסוברים שמידת הייצוג של המדגם נקבעת, בעיקר, לפי הפער שבן הפרופורציה במדגם לפרופורציה באוכלוסיה.
|
||||
|
||||
> בעיר מסוימת יש שני בתי חולים. בבית החולים הגדול נולדים בכל יום כ- 45 תינוקות ואילו בבית החולים הקטן נולדים בכל יום כ- 15 תינוקות. כידוע לכם, כ- 50% מכל התינוקות הנולדים הם בנים, אך האחוז המדויק משתנה מיום ליום (לעיתים הוא גבוה ולעיתים נמוך מ- 50%). במשך תקופה של שנה נרשמו בכל בית חולים מספר הימים בהם יותר מ- 60% מהתינוקות שנולדו היו בנים.
|
||||
@@ -235,7 +237,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
|
||||
רוב הנשאלים ישיבו (ג) - שזה לא משנה. התשובה הזו מתעלמת מהגדלים השונים של בתי החולים - בית החולים הגדול, משום שהוא גדול יותר, צפוי להיות דומה יותר לאוכלוסייה. אבל, גודל בית החולים לא משפיע על הייצוגיות, ולכן איננו לוקחים זאת בחשבון.
|
||||
|
||||
###תפיסת מקריות ותלות סדרתית
|
||||
### תפיסת מקריות ותלות סדרתית
|
||||
> נתונות שתי סדרות הטלות מטבע. האחת נוצרה על ידי תהליך אקראי לגמרי עם 0.5 סיכוי לכל תוצאה והשניה על ידי תהליך לא מקרי. איזה משני הרצפים הבאים סביר יותר שנוצר על ידי תהליך מקרי?
|
||||
א. 0100110101101010010101101010110101
|
||||
ב. 0000101101111010111110001011011110
|
||||
@@ -257,7 +259,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
הציפיה כי סדרות מקריות מתחלפות, גורמת לנו לתפוס סדרות שאינן מתחלפות כסדרות שיש בהן חוקיות כלשהי – *מומנטום*. כששחקן כדורסל קולע ארבעה סלים ברציפות, מייחסים לו *יד חמה* ומצפים להמשך המומנטום.
|
||||
בפועל, מחקרים ([Gilovich, Vallone and Tversky, 1985](https://psycnet.apa.org/record/1986-05021-001)) הראו שתופעת "היד החמה" היא מיתוס בלבד. אין קשר סטטיסטי בין ניסיונות קליעה עוקבים (הסיכוי של שחקן לקלוע לאחר קליעות ולאחר החטאות אינו שונה). כאן ההטיה גורמת לניבוי הפוך – דמיון (ולא התחלפות) בין צעדים עוקבים.
|
||||
|
||||
###התעלמות מרגרסיה לממוצע
|
||||
### התעלמות מרגרסיה לממוצע
|
||||
|
||||
האם *עונש יעיל יותר מפרס?* מדריכי טיס דיווחו שלאחר ששיבחו חניך על ביצוע מעולה, הם ביצעו פחות טוב בטיסה הבאה ולאחר שנזפו בהם על ביצועים גרועים במיוחד הם בד"כ השתפרו.
|
||||
|
||||
@@ -277,7 +279,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
# ביקורת
|
||||
|
||||
=======
|
||||
##ביקורת
|
||||
## ביקורת
|
||||
>>>>>>> Stashed changes
|
||||
כנגד הניסויים של כהנמן וטברסקי נטען שהם *תסריטיים* (אף אחד לא נתקל בסיטואציות כאלה במציאות), והפרשנות שלהם של הממצאים הוטלה בספק (אם כי איש אינו מכחיש את הממצאים - האפקטים שהם קיבלו *ענקיים*).
|
||||
נטען שהניסויים אינם אקולוגיים - נבדקים אינם נותנים תשובות שגויות - אלא תשובות נכונות לשאלות אחרות מהשאלות שהנסיין חושב שהוא שואל.
|
||||
@@ -292,9 +294,11 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
|
||||
לפי גיגרנצר, הדוגמה על דינה למשל תיראה בערך כך:
|
||||
|
||||
> דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. **ישנן 100 נשים שמתאימות לתיאור של דינה בבנק. כמה מתוכן הן:**
|
||||
|
||||
> 1\. טלריות בבנק
|
||||
> 2\. טלריות בבנק ופעילות בתנועה פמיניסטית
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
2\. טלריות בבנק ופעילות בתנועה פמיניסטית
|
||||
|
||||
|
||||
כנגד זאת טוענים טברסקי וכהנמן שנקודת המבט הפנימית שלנו היא שיפוט פרסונלי, ונקודת המבט החיצונית שלנו היא של שכיחות. אנשים מעדיפים את נקודת המבט הפנימים, ולכן לא מתעדפים נתונים ספציפיים.
|
||||
|
||||
@@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_10_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_1.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman_ch.8.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_10_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_1.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman_ch.8.pdf)
|
||||
|
||||
##שנאת סיכון לעומת שנאת הפסד
|
||||
## שנאת סיכון לעומת שנאת הפסד
|
||||
|
||||
ב[מודל התיאורי](/פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי) ראינו שפונקציות המשקל שלנו היא עם שיפוע קיצוני יותר בערכי הפסד וקיצוני פחות בערכי רווח. זה ביטוי של שתי תופעות - **שנאת סיכון** (Risk aversion) בעקומת הרווח ו**שנאת הפסד** (Loss aversion) בעקומת ההפסד.
|
||||
|
||||
@@ -20,13 +20,14 @@ dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z
|
||||
|
||||
במה מתבטאת שנאת הפסד? כמה תופעות:
|
||||
|
||||
##אפקט הבעלות
|
||||
## אפקט הבעלות
|
||||
|
||||
אנשים מייחסים מחיר גבוה יותר לחפץ בבעולתם מאשר כזה שאינו בבעלותם; אני לא אסכים לשלם את אותו המחיר שאני דורש עבור חפץ כלשהו.
|
||||
|
||||
> חובב יין מכר לך יין במחיר זול - 10$.
|
||||
> מחירו עלה והוא מוערך כיום כשווה 200\$. אתה שותה יין רק לעיתים רחוקות[^1], אך אינך מוכן למכור אותו במחיר החדש, וגם לא מוכן לקנות בקבוק נוסף במחיר זה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
מחירו עלה והוא מוערך כיום כשווה 200\$. אתה שותה יין רק לעיתים רחוקות[^1], אך אינך מוכן למכור אותו במחיר החדש, וגם לא מוכן לקנות בקבוק נוסף במחיר זה.
|
||||
|
||||
[Kahneman, Knetsch & Thaler, 1990](sci-hub.st/https://doi.org/10.1257/jep.5.1.193) ביצעו הקצאה מקרית ל 3 קבוצות ניסוי:
|
||||
|
||||
@@ -64,8 +65,8 @@ dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z
|
||||
|
||||
## אפקט הסטטוס קוו
|
||||
|
||||
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=V7TUFH6udHA)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=V7TUFH6udHA)
|
||||
|
||||
ממצאים רבים מעידים על העדפת אפשרות הסטטוס קוו על פני אפשרויות אחרות - בתמצית, אנשים נוטים לדבוק באפשרות שהוצגה להם כברירת המחדל.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -9,10 +9,10 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_3_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_3_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_.pptx)
|
||||
|
||||
##דומיננטיות
|
||||
## דומיננטיות
|
||||
חלופה **דומיננטיות** היא החלופה המביאה תוצאה רצויה ללא קשר למצבי העולם
|
||||
|
||||
| | מצב 1 | מצב 2 | מצב 3 |
|
||||
@@ -23,11 +23,11 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
|
||||
|
||||
בדוגמה הזו, *אלטרנטיבה ב'* היא הדומיננטית - היא תמיד תוביל לתוצאה טובה יותר, בלי קשר למצב העולם.
|
||||
|
||||
> דמיינו לכם שאתם רוצים לטוס לחו"ל אחרי תקופת הבחינות[^1]. אם תצא לכם תוצאה טובה, הידד! מגיע לכם פרגון. אם הלך לכם על הפרצוף, אוי לא! לפחות תטוסו לחו"ל להתעודד. אם הלך לכם ככה ככה - אוקיי, הגיע הזמן לרענן כוחות, ולהתאוורר בחו"ל. בכל מצב, הבחירה לטוס לחו"ל תהיה נכונה - זוהי חלופה דומיננטית.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
דמיינו לכם שאתם רוצים לטוס לחו"ל אחרי תקופת הבחינות[^1]. אם תצא לכם תוצאה טובה, הידד! מגיע לכם פרגון. אם הלך לכם על הפרצוף, אוי לא! לפחות תטוסו לחו"ל להתעודד. אם הלך לכם ככה ככה - אוקיי, הגיע הזמן לרענן כוחות, ולהתאוורר בחו"ל. בכל מצב, הבחירה לטוס לחו"ל תהיה נכונה - זוהי חלופה דומיננטית.
|
||||
|
||||
|
||||
##Maximin
|
||||
## Maximin
|
||||
החלופה שעבורה התוצאה הגרועה ביותר עדיפה על התוצאה הגרועה ביותר של יתר החלופות - אנחנו ממקסמים את המינימום.
|
||||
|
||||
| | מצב 1 | מצב 2 | מצב 3 |
|
||||
@@ -38,14 +38,14 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
|
||||
|
||||
הדוגמה הזו, *אלטרנטיבה ג'* היא החלופה הטובה - התרחיש הכי גרוע בג' פחות גרוע מהתרחישים הגרועים בא' וב'.
|
||||
|
||||
> נגיד ואנחנו מתלבטים בין אפיקי השקעה שונים. אפשר לקחת אחד עם סיכון קטסטרופלי ורווח אדיר, סיכון גבוה ורווח גבוה, וסיכון אפסי אבל רווח נמוך. אם אני ממש לא אתאושש מלהפסיד את הכסף, אבחר את האפיק הכי פחות מסוכן.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
נגיד ואנחנו מתלבטים בין אפיקי השקעה שונים. אפשר לקחת אחד עם סיכון קטסטרופלי ורווח אדיר, סיכון גבוה ורווח גבוה, וסיכון אפסי אבל רווח נמוך. אם אני ממש לא אתאושש מלהפסיד את הכסף, אבחר את האפיק הכי פחות מסוכן.
|
||||
|
||||
<<<<<<< Updated upstream
|
||||
|
||||
# Maximax
|
||||
=======
|
||||
##Maximan
|
||||
## Maximan
|
||||
>>>>>>> Stashed changes
|
||||
החלופה שעבורה התוצאה ה*טובה* ביותר עדיפה על התוצאה הטובה ביותר של יתר החלופות - אנחנו ממקסמים את המקסימום.
|
||||
|
||||
@@ -57,11 +57,11 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
|
||||
|
||||
הדוגמה הזו, *אלטרנטיבה א'* היא החלופה הטובה - התרחיש הכי טוב בא' הרבה יותר טוב מהתרחישים הגרועים בב' וג'.
|
||||
|
||||
> דמיינו לעצמכם שקיבלתם סכום כסף קבוע שחייבים לשים בלוטו כלשהו. נניח ואתם אופטימיים - ואם כבר קיבלתם, וממילא הסיכון אפסי, תשימו את הכסף בלוטו על סכום הכסף הגדול ביותר. כי אולי תזכו - למה לא?
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
דמיינו לעצמכם שקיבלתם סכום כסף קבוע שחייבים לשים בלוטו כלשהו. נניח ואתם אופטימיים - ואם כבר קיבלתם, וממילא הסיכון אפסי, תשימו את הכסף בלוטו על סכום הכסף הגדול ביותר. כי אולי תזכו - למה לא?
|
||||
|
||||
|
||||
##Expected Value
|
||||
## Expected Value
|
||||
החלופה שעבורה **התוחלת** היא הטובה ביותר - אם נבחר בהחלטה הזו אינסוף פעמים, נקבל את הערך הכי גבוה ביחד לשאר.
|
||||
|
||||
| | מצב 1 | מצב 2 | מצב 3 |
|
||||
@@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
|
||||
|
||||
בדוגמה הזו, חלופה ג' היא הטובה ביותר - אם אנקוט בה אינסוף פעמים, אקבל את הסכום הגבוה ביותר (100)
|
||||
|
||||
##בניית עץ החלטה
|
||||
## בניית עץ החלטה
|
||||
[**עץ החלטה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Decision_tree) הוא ייצוג אחר של אפשרויות לקבלת החלטה.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,28 +8,28 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-16T14:45:05.943Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_2_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_נתונים_תשפד.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_2_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_נתונים_תשפד.pptx)
|
||||
|
||||
|
||||
##מודלים לקבלת החלטות
|
||||
## מודלים לקבלת החלטות
|
||||
ישנם שלושה סוגים של מודלי קבלת החלטות:
|
||||
|
||||
###מודל תיאורי
|
||||
### מודל תיאורי
|
||||
איך אנשים מחליטים בפועל?
|
||||
מודל תיאורי מתאר את התנהגות האדם בפועל בתהליכי קבלת החלטות - הוא מנסה למדל שיקולים פסיכולוגיים, תוך שקלול אמנונות והעדפות של האנשים **כפי שהן** - ולא כפי שהן יכולות\צריכות להיות.
|
||||
|
||||
###מודל נורמטיבי
|
||||
### מודל נורמטיבי
|
||||
מהן הבחירות של מקבל החלטות אידיאלי?
|
||||
מודל נורמטיבי מנסה לעמוד על ההחלטה שהייתה מתקבלת על פי מערכת כללים צורנית מושלמת - ולא כפי שהן מתקבלות בפועל.
|
||||
|
||||
###מודל פרספקטיבי
|
||||
### מודל פרספקטיבי
|
||||
איך מקבל החלטות אמור להחליט?
|
||||
|
||||
מודל פרספקטיבי ינסה לצמצם את הפער בין המודל התיאורי למודל הנורמטיבי - מה עליי לשנות בדרך שבה אני מקבל החלטות עכשיו כדי להיות מקבל החלטות מיטבי?
|
||||
|
||||
|
||||
##בעיית החלטה
|
||||
## בעיית החלטה
|
||||
**בעיית החלטה** היא בחירה מודעת בין שתי חלופות או יותר.
|
||||
כל החלטה מורכבת מ:
|
||||
|
||||
@@ -38,40 +38,40 @@ dateCreated: 2024-05-16T14:45:05.943Z
|
||||
- תוצאות
|
||||
|
||||
|
||||
##סוגי החלטות
|
||||
## סוגי החלטות
|
||||
|
||||
###בדידות לעומת רציפות
|
||||
### בדידות לעומת רציפות
|
||||
- החלטות בדידות - החלטות בהן החלופות מובחנות אחת מהשנייה (איזה סרט לראות?)
|
||||
- החלטות רציפות - בהן אין חלופות מובחנות זו מזו, אלא רצף של חלופות (כמה זמן ללמוד?)
|
||||
|
||||
###החלטות במצבי ודאות\אי ודעות
|
||||
### החלטות במצבי ודאות\אי ודעות
|
||||
- ודאות - תוצאות חלופות ההחלטה ידועות לאדם בבואו לקבל את הההחלטה
|
||||
- סיכון - תוצאות ההחלטה האפשרויות ידועות, ההסתברויות ידועות אלם תוצאות החלופות **בפועל** לא ידועות בזמן ההחלטה
|
||||
- אי ודאות - תוצאות חלופות ההחלטה אינן ידועות, כמו גם הסתברויות התוצאות
|
||||
|
||||
###החלטות של פרטים\קבוצות
|
||||
### החלטות של פרטים\קבוצות
|
||||
- החלטה של פרט - החלטה שמתקבלת על ידי מקבל החלטה יחיד
|
||||
- החלטה קבוצתית - החלטה משותפת, המתקבלת באופן קבוצתי
|
||||
|
||||
###החלטות בהקשר חברתי\לא חברתי
|
||||
### החלטות בהקשר חברתי\לא חברתי
|
||||
- החלטה בהקשר לא חברתי - תוצאת ההחלטה תלויה בהחלטת מקבל ההחלטה ובמצבי העולם - אינה תלויה באנשים אחרים
|
||||
- החלטה בהקשר חברתי - תוצאת ההחלטה אינה תלויה במקבל ההחלטה בלבד, אלא גם בהחלטה של האחר ובמצבי העולם
|
||||
|
||||
###החלטות עם מטרה אחת\מטרות רבות
|
||||
### החלטות עם מטרה אחת\מטרות רבות
|
||||
- החלטה עם פונקציית מטרה אחת - מקבל ההחלטה בוחן חלופות על פי פונקציית מטרה אחת
|
||||
- החלטה עם פונקציות מטרות מרובות - מקבל ההחלטה בוחן חלופות על פי שתי פונקציות מטרה או יותר
|
||||
|
||||
###קבלת החלטות סטטית\דינאמית
|
||||
### קבלת החלטות סטטית\דינאמית
|
||||
- החלטה סטטית - העולם לא משתנה תוך כדי תהליך קבלת ההחלטה - אין שינוי בתוצאות ההחלטה
|
||||
- החלטה דינאמית - מצבי העולם משתנים תוך כדי תהליך קבלת ההחלטה, על מקבל ההחלטה לעדכן את ההחלטה בהתאם לשינוי במצבי העולם ואת מצבי העולם בהחלט להחלטה
|
||||
|
||||
|
||||
##החלטות רציונליות
|
||||
## החלטות רציונליות
|
||||
**החלטה רציונלית** היא חשיבה שמובילה *בצורה הטובה ביותר* להשגת המטרות.
|
||||
|
||||
הרציונליות היא *התהליך שצפוי* להוביל לתוצאה המועדפת - ולא התוצאה עצמה. ייתכן תהליך רציונלי ותוצאה לא מוצלחת, או תהליך לא רציונלי ותוצאה מוצלחת.
|
||||
|
||||
> זכרו - הרציונליות היא *התהליך ביחס למטרות* - בהינתן מטרה X, הדרך הכי טובה תהיה תהליך Y - בלי קשר לתוצאה, ובלי ערך אבסולוטי; מטרות שונות תגרורנה תהליך רציונלי שונה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
זכרו - הרציונליות היא *התהליך ביחס למטרות* - בהינתן מטרה X, הדרך הכי טובה תהיה תהליך Y - בלי קשר לתוצאה, ובלי ערך אבסולוטי; מטרות שונות תגרורנה תהליך רציונלי שונה.
|
||||
|
||||
החלטה רציונלית מניחה מגוון רחב של הנחות - התוצאות, הסיכון, וכדומה - שכמובן משחקות תפקיד בתוצאה הסופית.
|
||||
@@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-14T09:50:27.423Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_8.1_תורת_תוחלת_התועלת_מודל_תשפד.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_8.1_תורת_תוחלת_התועלת_מודל_תשפד.pptx)
|
||||
|
||||
##תורת תוחלת התועלת
|
||||
## תורת תוחלת התועלת
|
||||
[Von Neuman & Morgenstern, 1947](https://psycnet.apa.org/record/1947-03159-000) הציעו את המודל הנורמטיבי **תורת תוחלת התועלת** (Expected Utility Theory). היא מתבססת על נוסחת תוחלת הערך של כל חלופה:
|
||||
|
||||
`EV = Σ P(i) * V(i)`
|
||||
@@ -52,16 +52,16 @@ EU(B)=.001* log10V(100,000)=.005
|
||||
Therefore
|
||||
EU(A)>EU(B)
|
||||
|
||||
##הנחות בסיס
|
||||
## הנחות בסיס
|
||||
|
||||
###שלמות
|
||||
### שלמות
|
||||
נניח וחלופה A היא טיול ללונדון, וB היא טיול לפריז.
|
||||
אם AוB בסט החלופות S אזי B ≤ A או A ≤ B או B ~ A
|
||||
|
||||
היכולת להשוות כל שתי אלטרנטיבות ולקבוע עדיפות של אחת על פני השנייה או אדישות.
|
||||
כלומר, לפי תורת תוחלת התועלת, לכל חלופה יש שיפוט - העדפה של החלופה הראשונה, השנייה, או אדישות ביניהן.
|
||||
|
||||
###אי-תלות
|
||||
### אי-תלות
|
||||
נניח וחלופה A היא טיול ללונדון, B היא טיול לפריז וC היא טיול למדריד.
|
||||
|
||||
אם חלופות A, B וC בסט החלופות S, אזי B≤A אם ורק אם ApC ≥ BpC
|
||||
@@ -70,7 +70,7 @@ EU(A)>EU(B)
|
||||
|
||||
אם אני מעדיף את לונדון על פני פריז, והסיכוי שאבחר לטייל בלונדון הוא 0.6, הסיכוי שאבחר לטייל במדריד הוא המשלים (0.4), אבל אם הסיכוי שאבחר לטייל בפריז הוא 0.6, הסיכוי שאבחר לטייל במדריד הוא גם המשלים (0.4).
|
||||
|
||||
###טרנזיטיביות
|
||||
### טרנזיטיביות
|
||||
אם A > B וB > C, אזי A > C
|
||||
|
||||
אם אני מעדיף את פריז על פני לונדון, ואת לונדון על פני מדריד, אני מעדיף את פריז על פני מדריד.
|
||||
@@ -79,7 +79,7 @@ EU(A)>EU(B)
|
||||
|
||||
לכן, אנחנו שואפים שההחלטות שלנו כן יהיו טרנזיטיביות.
|
||||
|
||||
###המשכיות
|
||||
### המשכיות
|
||||
עבור A, B וC בסט חלופות S, אם B ≤ A ו C ≤ B, אזי קיים P עבורו מתקיים B ~ (ApC)
|
||||
|
||||
A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכולים למצוא הימור כזה שבו נקבל את A בהסתברות P ואת C ב1-P, ואנחנו אדישים בין ההימור הזה לבין קבלה בוודאות של P.
|
||||
@@ -87,9 +87,9 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
|
||||
|
||||
כל זה טוב ויפה - אבל האם אנשים מתנהגים ככה בפועל? לא ולא, אומרים טברסקי וכהנמן.
|
||||
|
||||
##הפרות
|
||||
## הפרות
|
||||
|
||||
###עקרון הדומיננטיות
|
||||
### עקרון הדומיננטיות
|
||||
**עקרון הדומיננטיות** הוא עיקרון בכל המודלים הנורמטיבים, והוא אומר שאף פעם לא נאמץ חלופה שנשלטת בידי חלופות אחרות.
|
||||
|
||||
[Tversky & Shafir (1992)](https://psycnet.apa.org/record/1993-20290-001) מדגימים הפרה של העיקרון.
|
||||
@@ -121,7 +121,7 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
|
||||
|
||||
נניח ואתם מתלבטים אם לטוס לחו"ל מיד אחרי תקופת המבחנים. אם תצליחו, בטח שתטוסו - הרווחתם את זה. אם לא תצליחו, לפחות תהיו בחו"ל - גם תטוסו כנראה. אבל אם אתם לא יודעים? דווקא אז יהיה לנו הכי קשה להזמין את הכרטיס. זוהי הפרה של העיקרון - אם יש מצב שנבחר בו בכל תוצאה, למה שנהסס כל עוד התוצאה לא ידועה?
|
||||
|
||||
###עקרון האי-תלות
|
||||
### עקרון האי-תלות
|
||||
*הפרדוקס של Allais* מדגים הפרה של עקרון האי תלות.
|
||||
|
||||
נניח ויש לנו כמה חלופות:
|
||||
@@ -147,12 +147,12 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
|
||||
|
||||
הבחירות האלו מפרות את עקרון האי-תלות (ר' סרטון ומצגת).
|
||||
|
||||
> [סרטון - הפרדוקס של Allais](https://www.youtube.com/watch?v=c26wIhnDK9Q)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
[סרטון - הפרדוקס של Allais](https://www.youtube.com/watch?v=c26wIhnDK9Q)
|
||||
|
||||
בתמצית - כשיש לנו שתי חלופות שיש דברים משותפים ביניהן, זה לא אמור לעניין אותנו - רק ההבדלים. אם אני מחפש לשכור דירה ומתלבט בין שתי דירות, ושתיהן בקומה השלישית - זה שהן בקומה השלישית לא אמור להפריע לי, אלא כל שאר הדברים.
|
||||
|
||||
###חוסר טרנזיטיביות
|
||||
### חוסר טרנזיטיביות
|
||||
|
||||
נניח ואנחנו צריכים לבחור בין שלושה מועמדים:
|
||||
|
||||
@@ -178,7 +178,7 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
|
||||
|
||||
אם העדפתי את B על פני A, ואת C על פני B, אני אמור להעדיף את C על פני A - אבל כאן עשינו בדיוק ההיפך, בגלל שגררנו פנימה את הIQ, והיחס בין הIQ לניסיון הפוך (יותר ניסיון, פחות IQ).
|
||||
|
||||
###קביעות
|
||||
### קביעות
|
||||
הפרה מאוד בעייתית היא הפרת **הנחת הקביעות**[^1] (Invariance) - ההנחה כי אופן הצגת ההנחות לא צריכה להשפיע על ההחלטה.
|
||||
|
||||
למשל, הצגת החלופות כתהליך חד שלבי או דו שלבי, רווח או הפסד, צמצום תמותה או העלאת שרידות - לא אמורה להשפיע על ההעדפות כל עוד התוצאה זהה.
|
||||
|
||||
@@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-08-06T11:37:08.547Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf)
|
||||
|
||||
> **סיכון** הוא הסיכוי שמשהו רע יקרה.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**סיכון** הוא הסיכוי שמשהו רע יקרה.
|
||||
|
||||
השקעות בבורסה, יציאה למלחמה, או התנהגות לא זהירה הן דוגמאות ללקיחת סיכונים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-08-06T11:39:43.130Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf) (זהים ל[סיכון])(/פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf) (זהים ל[סיכון])(/פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון)
|
||||
|
||||
> **אפקט העלות השקועה** הוא ההתייחסות הלא-רציונלית להשקעות העבר בהחלטות על אירועי העתיד - הנטייה לקחת בחשבון את המשאבים שהושקעו בעת בחירה בין חלופות
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**אפקט העלות השקועה** הוא ההתייחסות הלא-רציונלית להשקעות העבר בהחלטות על אירועי העתיד - הנטייה לקחת בחשבון את המשאבים שהושקעו בעת בחירה בין חלופות
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת?
|
||||
|
||||
@@ -20,31 +20,32 @@ dateCreated: 2024-08-06T11:39:43.130Z
|
||||
|
||||
אבל זו הטייה. מחיר הכרטיס כבר אבוד בכל מקרה, ולכן אינו מבדיל בין החלופות (ללכת להופעה, לא ללכת להופעה). עצם ההתחשבות בו בקבלת החלטות לעתיד זו הטייה - אפקט העלות השקועה.
|
||||
|
||||
> ההטייה היא מהתחשבות *רק* במחיר שהושקע. אם לא ללכת להופעה יבאס אותנו בלי קשר למחיר הכרטיס, וגם נתבאס שכבר קנינו כרטיס, ללכת זו החלטה רציונלית; אם אני אתבאס מלעמוד בגשם, ואני הולך *רק* בגלל שכבר קניתי כרטיס - זו הטייה
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
ההטייה היא מהתחשבות *רק* במחיר שהושקע. אם לא ללכת להופעה יבאס אותנו בלי קשר למחיר הכרטיס, וגם נתבאס שכבר קנינו כרטיס, ללכת זו החלטה רציונלית; אם אני אתבאס מלעמוד בגשם, ואני הולך *רק* בגלל שכבר קניתי כרטיס - זו הטייה
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[Arkes & Blumer, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/0749-5978(85)90049-4) ערכו את ניסוי "חופשת הסקי":
|
||||
|
||||
> דמיין ששילמת 100$ עבור כרטיס לטיול סקי בסוף שבוע במישיגן. אחרי מספר שבועות, אתה קונה כרטיס ב50$ בויסקונסין.
|
||||
> לפתע אתה שם לב שהכרטיסים מיועדים לאותו התאריך - ואי אפשר לבטל או להזיז אף אחד מהם. אתה צופה שתהנה יותר בויסקונסין. באיזה טיול תבחר?
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
לפתע אתה שם לב שהכרטיסים מיועדים לאותו התאריך - ואי אפשר לבטל או להזיז אף אחד מהם. אתה צופה שתהנה יותר בויסקונסין. באיזה טיול תבחר?
|
||||
|
||||
|
||||
החלטה **רציונאלית** היא לבחור בויסקונסין - הכסף אבוד, ובויסקונסין כיף יותר. אולם, בניסוי בפועל, רק 46% בחרו בויסקונסין - השאר העדיפו את מישיגן, משום שכבר השקיעו בטיול זה יותר כסף. זו, כמובן, הטייה.
|
||||
|
||||
ב*ניסוי חברת התעופה* [Arkes & Blumer, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/0749-5978(85)90049-4) -
|
||||
|
||||
> ניסוח A: כנשיא חברת התעופה השקעת 10 מיליון דולר בפרויקט בניית מטוס שלא יאותר על ידי מכ"ם רגיל. לאחר שהושלמו 90% מהפרויקט חברה אחרת החלה לשווק מטוס דומה, זול ומהיר יותר. האם כדאי להשקיע את ה10% הנותרים במחקר בכדי לסיימו?
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
ניסוח A: כנשיא חברת התעופה השקעת 10 מיליון דולר בפרויקט בניית מטוס שלא יאותר על ידי מכ"ם רגיל. לאחר שהושלמו 90% מהפרויקט חברה אחרת החלה לשווק מטוס דומה, זול ומהיר יותר. האם כדאי להשקיע את ה10% הנותרים במחקר בכדי לסיימו?
|
||||
|
||||
|
||||
41 נבדקים השיבו שכן, ורק 7 השיבו שלא. כבר ציינו כאן בפני הנבדקים כמה הושקע בפרויקט, מה שהטה את הנבדקים לעבר ההטייה. ואם נסתיר מהם את מה שהושקע כבר?
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
> ניסוח B: כנשיא חברת התעופה קיבלת הצעה מאחד העובדים להשתמש במיליון דולר שהוקצבו למחקר כדי לפתח מטוס שלא יאותר על ידי מכ"ם רגיל.ידוע לך שחברה אחרת החלה לשווק מטוס דומה, זול ומהיר יותר. האם צריך להשקיע את הכסף במחקר?
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
ניסוח B: כנשיא חברת התעופה קיבלת הצעה מאחד העובדים להשתמש במיליון דולר שהוקצבו למחקר כדי לפתח מטוס שלא יאותר על ידי מכ"ם רגיל.ידוע לך שחברה אחרת החלה לשווק מטוס דומה, זול ומהיר יותר. האם צריך להשקיע את הכסף במחקר?
|
||||
|
||||
10 נבדקים השיבו שכן, ו50 נבדקים השיבו שלא; למרות שמדובר באותם הנתונים, ההטייה נעלמה, וההחלטה רציונלית.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_9.1._תאוריית_הפרוספקט_תשפד_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch.7.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_9.1._תאוריית_הפרוספקט_תשפד_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch.7.pdf)
|
||||
|
||||
[Kahenman and Tversky (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1990-98751-006) הגו את **תיאוריית הפרוספקט**, שמנסה להסביר איך אנשים מתנהגים *בפועל* - מודל תיאורי.
|
||||
|
||||
@@ -28,7 +28,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##פונקציית הערך הסובייקטיבי
|
||||
## פונקציית הערך הסובייקטיבי
|
||||
|
||||
- (רווח) נניח ואתם מתבקשים לבחור בין -
|
||||
|
||||
@@ -59,7 +59,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
|
||||
בדיוק אותה התופעה מתרחשת בהפסדים, הפוך: ההפסד הודאי יכאב לי יותר משום שהתועלת הסובייקטיבית שלו תהיה גבוהה מהממוצע בין הפסד קטן (5K) להפסד גדול (15K) בגלל התועלת השולית ההולכת ופוחתת - הפסד של 15K לא יכאב לי פי 3 מהפסד של 5K, אלא פחות. לכן, נבחר באפשרות הלא-ודאית.
|
||||
|
||||
##אפקט המסגור
|
||||
## אפקט המסגור
|
||||
|
||||
זוהי הפרה של [עקרון הקביעות](/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי#קביעות).
|
||||
|
||||
@@ -100,7 +100,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
אפקט המסגור נובע מהיוריסטיקה רגשית המאפיינת את מערכת 1 הפועלת על פי העיקרון כי רווחים בטוחים אטרקטיביים, ואילו הפסדים בטוחים אברסיביים במיוחד ([Kahenman & Fredrick, 2007](https://psycnet.apa.org/record/2007-02045-001)). לחץ זמן מגביר את אפקט המסגור ([Guo et al, 2017]()). הממצאים תומכים בטענה שאפקט המסגור מונע בעיקר ע"י מערכת 1 האינטואיטיבית.
|
||||
|
||||
|
||||
##פונקציית המשקל
|
||||
## פונקציית המשקל
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -114,7 +114,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
|
||||
π (p) + π (1-p) <1
|
||||
|
||||
|
||||
###אפקט הודאות
|
||||
### אפקט הודאות
|
||||
|
||||
לנבדקים יש שתי אפשרויות:
|
||||
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user