Finished moving to MKDocs

פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה.md

@@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown
 dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
 ---
 
-> ר' גם: קורס [תפיסה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה)
-{.success} 
-##מהי תפיסה?
-> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx)
-{.is-info}
+!!! success ""
+    ר' גם: קורס [תפיסה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה) 
+## מהי תפיסה?
+!!! info ""
+    [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx)
 
 **תפיסה** היא התהליך שבו אנו מזהים מה מיוצג על ידי המידע המסופק מאיברי החוש שלנו. התהליך הזה הוא שמאפשר לנו תפיסה אחידה ורציפה - כשאנו מסתכלים על חפץ ממרחקים שונים או מזוויות שונות, למשל, אנחנו מסוגלים להבין שמדובר באותו החפץ - למרות שהמידע החושי שונה. זוהי, בתמצית, התפיסה.
 
@@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
 - הגירוי הפרוקסימלי - הגירוי כפי שהוא מופיע על איבר החוש
 - הגירוי הנתפס - החוויה שאנו חווים כשאנו תופסים את הגירוי
 
-##גישות בחקר התפיסה
+## גישות בחקר התפיסה
 ישנן שלוש גישות עיקריות כשזה מגיע לחקר התפיסה:
 - **הגישה האקולוגית** - הטוענת כי בגירוי יש מידע מספיק, ואין צורך להניח קיומם של תהליכים קוגניטיביים מורכבים. גישה זו אינה פופולרית במיוחד היום.
 - **הגישה ההרכבית** (קונסטרוקציונית) - הטוענת כי הגירוי בעולם אינו מכיל די מידע כדי לאפשר תפיסה, ועל המוח לבצע חישובים נוספים.
@@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
 - - **הרמה האלגוריתמית** - *מהם הייצוגים שמעורבים ומהם התהליכים שיוצרים ומשנים את התהליכים האלו?*
 - - **רמת היישום** - מה קורה ברמה המוחית, כיצד באים לביטוי האלגוריתמים במח ובפעילותו.
 
-##תפיסת צורה (היכר)
+## תפיסת צורה (היכר)
 הבסיס להיכר הוא תפיסת **תכוניות** (Features) - קווים, זוויות, גופים בסיסיים (geons). 
 
 עקרונות הצורה (Gestalt) מנחים אותנו כיצד המוח תופס צורות שונות.
@@ -63,19 +63,19 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
 ![f0205-02.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0205-02.jpg)
 ^עיקרון^ ^הסגירה^
 
-###דגמים לגילוי תכוניות
+### דגמים לגילוי תכוניות
 בעוד שהסברים מסוימים טוענים כי המוח תופס עצמים באמצעות *תבניות* (Templates) או *דוגמאות* (Prototypes), הגישה המובילה כיום היא **גילוי תכוניות** (Feature Detection). חוקרים שונים הרכיבו דגמים (Model) שונים לתאר גילוי זה.
 
 גילוי התכוניות טוען כי מערכת הראייה מקודדת תבניות דומות לפי **מאפיינים מבחינים** (Distinctive Features) - מאפיינים פיזיים שמציינים מספר פרטים.
 
-###תהליכי Top-Down
+### תהליכי Top-Down
 משום שהתפיסה שלנו מתרחשת כמעט תמיד בתנאים שאינם מיטביים (בתאורה\זווית גרועים וכדומה), המוח נעזר בהקשר על מנת לבצע תפיסה בתהליכים שנקראים **תהליכי Top Down** - שבהם המוח מסיק קיומם של גירויים מסוימים בהתבסס על מידע קודם.
 זאת בניגוד ל**תהליכי Bottom Up** - שבהם התפיסה נבנית מן הרכיבים.
 
 ![f0208-04.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0208-04.jpg)
 ^דוגמה^ ^לתהליך^ ^Top-Down^ ^-^ ^החשיפה^ ^להקשר^ ^(מטבח)^ ^תסייע^ ^בתפיסת^ ^העצם.^
 
-####דגם זיהוי המילים של רומלהרט ומקללנד
+#### דגם זיהוי המילים של רומלהרט ומקללנד
 דוגמא נהדרת לתהליכי Top Down הוא דגם זיהוי המילים של החוקרים רומלהרט ומקללנד. דגם זה מפצל את זיהוי המילים לשלוש שכבות:
 
 - שכבת המילים
@@ -89,23 +89,23 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
 
 
 
-##תפיסת עומק, מיקום ומרחק
+## תפיסת עומק, מיקום ומרחק
 תפיסת עומק, מיקום ומרחק נעשית באמצעות שני סוגים של 'רמזים':
 - **רמזים דו עיניים** (Binocular)
 - **רמזים חד-עיניים** (Monocular)
 
-###רמזים דו-עיניים
+### רמזים דו-עיניים
 הרמזים הדו-עיניים מתקבלים באמצעות **התכנסות** - המוח מסיט את העיניים כך ששתיהן מתמקדות על אותה נקודה במרחב.
 
 כאשר נקודה זו קרובה מאוד, נוצר **פער דו-עיני** (Retinal disparity) - ההיטל הפיזי של מושא המבט שלנו ייפול על נקודות בלתי תואמות ברשתית של כל עין.
 
-> מהו *היסט דו עיני*, מהו *סטראופסיס* - ואיך הם משתלבים כאן?
-{.is-danger}
+!!! danger ""
+    מהו *היסט דו עיני*, מהו *סטראופסיס* - ואיך הם משתלבים כאן?
 
-###רמזים חד-עיניים
+### רמזים חד-עיניים
 רמזים חד עיניים נחלקים לשני קטוגריות *עם תנועה* ו*ללא תנועה*.
 
-####רמזים חד-עיניים ללא תנועה
+#### רמזים חד-עיניים ללא תנועה
 - **הסתרה** (Interposition)
 - נקודת מבט (Perspective)
 - גודל יחסי
@@ -113,30 +113,30 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
 - הצללה
 - עומק
 
-####רמזים חד-עיניים בתנועה
+#### רמזים חד-עיניים בתנועה
 -  [שינוי בתנועה](https://youtu.be/Y8FG7tEs4GM) (Motion Parallax^1^) - עצמים הקרובים אלינו 'זזים' מהר יותר מעצמים רחוקים יותר
 
-> הדגמה: התמקד בחפץ קרוב והזז את הראש מצד לצד - הרקע יזוז קדימה ואחורה מאחורי החפץ. עכשיו, התמקד ברקע והזז את הראש קדימה ואחורה - החפץ יזוז קדימה ואחורה לעומת הרקע.
-{.is-info}
+!!! info ""
+    הדגמה: התמקד בחפץ קרוב והזז את הראש מצד לצד - הרקע יזוז קדימה ואחורה מאחורי החפץ. עכשיו, התמקד ברקע והזז את הראש קדימה ואחורה - החפץ יזוז קדימה ואחורה לעומת הרקע.
 
 - [נקודת מבט בתנועה](https://youtu.be/rXKt0qhFN-Y) - קווי נקודת המבט המשתנים תוך כדי תנועה
 
 ^1^ - מהמילה היוונית *Parallax* - שינוי
 
-##קביעות בתפיסה חזותית
+## קביעות בתפיסה חזותית
 הסביבה החזותית משתנה ללא הרף - בתנועה, בהצללה, בזווית המבט ובאינספור דברים אחרים - אך אנחנו עדיין חווים קביעות תפיסתית. כיצד הדבר מתאפשר?
 
 
-###קביעות הבהירות
+### קביעות הבהירות
 אם נחזיק דף לבן בצהריי היום ובשקיעה, נדע שמדובר בדף לבן למרות הבהירות המשתנה של ההיטל על הרשתית שלנו, ובדומה - נוכל לדעת על דף אפור שהוא אפור בשני המצבים. קביעות זו נקראת **קביעות הבהירות** (Brightness Constancy)
 
-###קביעות הצורה והגודל
+### קביעות הצורה והגודל
 כשאנו מתקרבים לחפץ או כשהוא מתקרב אלינו, אנחנו לא תופסים אותו כגדול יותר למרות שההיטל שלו על הרשתית גדל. תופעה זו נקראת **קביעות הצורה** (Form Constancy), הכוללת בתוכה את הגודל. החוקר *הרמן וון הלמהולץ* הסיק במאה ה19 שקביעות זו הושגה באמצעות **הסקה בלתי מודעת**, חישוב קוגנטיבי שמתבצע כשאנו צופים בחפץ מסוים. ניסויים מרמזים שגם היכרות מוקדמת קשורה בקביעות זו: תרבויות ללא חלונות מרובעים, למשל, לא יצליחו לזהות נכונה שמדובר באותו החפץ שיוצג להם בשתי זוויות שונות.
 
-####חוק אמרט
+#### חוק אמרט
 החוקר *אמיל אמרט* ניסח ב1881 את **חוק אמרט** לקביעות הצורה.
 
-> חוק אמרט: **גודל נתפס** = **גודל רשתי** \* **מרחק נתפס**
-{.is-success}
+!!! is-success ""
+    חוק אמרט: **גודל נתפס** = **גודל רשתי** \* **מרחק נתפס**
 
-##תפיסת תנועה
+## תפיסת תנועה