Finished moving to MKDocs
This commit is contained in:
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-16T12:41:06.721Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_10_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_10_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
|
||||
**הפרעה טורדנית-כפייתית** (OCD) סובלת מחוסר הבנה - קל לזלזל בעד כמה ההפרעה קשה, מורכבת ופוגעת בחיים. למרבה המזל, בשנים האחרונות יש התקדמויות משמעותיות בדבר האטיולוגיה שלה.
|
||||
@@ -24,7 +24,7 @@ OCD יצא מפרק החרדה בDSM-IV והפך לפרק משלו - על *טו
|
||||
|
||||
OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נוטים לאחת מההפרעות האלו.
|
||||
|
||||
##אובססיות
|
||||
## אובססיות
|
||||
|
||||
**אובססיות** הן מחשבות חוזרות ונשנות, מונעות דחפים, שנכנסות לתודעה. הן מחשבות של תוכן מאוס ומאיים, באופן חוזר ונשנה ומטריד, וקשה מאוד להתעלם מהן או לשלוט בהן.
|
||||
|
||||
@@ -44,7 +44,7 @@ OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נו
|
||||
מקום\מילה\צבע נחווים כרעים או מזוהמים, ויש להימנע מהם - כמו המילה *מחלה*.
|
||||
|
||||
|
||||
###דימויים עיקריים
|
||||
### דימויים עיקריים
|
||||
|
||||
- פגיעה בטעות בעצמי או באחר
|
||||
|
||||
@@ -61,7 +61,7 @@ OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נו
|
||||
|
||||
דימויים של מין או גילוי עריות, מחשבות על להסתכל על איזוריו האינטימיים של מישהו אחר, מחשבות חודרניות לגבי נטייה מינית והקצאה מגדרית, מחשבות חודרניות על כך שאתה סוטה.
|
||||
|
||||
###מחשבה לעומת אובססיה
|
||||
### מחשבה לעומת אובססיה
|
||||
|
||||
לעומת מחשבה רגילה, מחשבה אובססיבית:
|
||||
|
||||
@@ -75,18 +75,18 @@ OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נו
|
||||
|
||||
- קשה מאוד לשלוט בה
|
||||
|
||||
###איטיות אובססיבית
|
||||
### איטיות אובססיבית
|
||||
|
||||
אובססיות כרוכות לפעמים באיטיות בדיבור, אכילה, אכילה וכדומה - בניסיון להפחית את הסיכוי לעשות טעות, הלוקים בOCD לעיתים עושים דברים בצורה איטית ומרוכזת בצורה מוגזמת.
|
||||
|
||||
##קומפולסיות
|
||||
## קומפולסיות
|
||||
|
||||
**קומפולסיה** היא טקס נוקשה, בין שפיזי או מנטלי, שמגיעים כמעט תמיד כתגובה לאובססיה. הקומפולסיה מתבצעת במטרה להפחית את החרדה ולמנוע איום - אבל לא חייב להיות קשר לוגי בין האובססיה לקומפולסיה.
|
||||
|
||||
רובנו חווים ביומיום מצבי חוסר ביטחון וחשש שמשהו חשוב לא נעשה - ולפעמים נחזור בראשנו או בפועל על הפעולה כדי לוודא שהן נעשו (סגרתי את הגז? לקחתי את הדרכון?). בOCD, התגובה הזו *קיצונית בהרבה* - עד כדי הפרעה בתפקוד.
|
||||
|
||||
|
||||
###סוגים עיקריים
|
||||
### סוגים עיקריים
|
||||
|
||||
- בדיקה
|
||||
|
||||
@@ -113,7 +113,7 @@ OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נו
|
||||
|
||||
חוקים ואמונות שקשורים למספרים (אני חייב לאכול 4 ביצים ביום)
|
||||
|
||||
##Relationship OCD
|
||||
## Relationship OCD
|
||||
|
||||
[Doron, Derby & Szepsenwol (2014)](https://psycnet.apa.org/record/2014-33301-015) חקרו נדבך חדש בOCD, שעוד לא נכנס לספרות הקלאסית - OCD סביב מערכות יחסים[^3]. כמו רוב מאפייני OCD, מדובר בהקצנה של מנגנון נורמטיבי - ספקות כמו *האם היא מתאימה לי* שמתעצמים ומוגזמים.
|
||||
|
||||
@@ -133,26 +133,26 @@ OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נו
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##לעומת OCPD
|
||||
## לעומת OCPD
|
||||
|
||||
> שימו לב: OCD *אינו* OCPD, למרות השם הדומה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
שימו לב: OCD *אינו* OCPD, למרות השם הדומה.
|
||||
|
||||
OCPD קשור בחשיבות מוגזמת לסדרף ארגון, ניקויון וסגנון חיים מאוד שיטתי עם שגרה קבועה (שעת יקיצה, ארוחות, דעות, טעם). ישנו דמיון מסוים, אבל הבדלים חושבים - OCPD מרגישים בנוח עם סגנון החיים שלהם (*אגוסינטוני* - חלק מהעצמי - לעומת *אגודיסטוני* - דבר זר לי, כמו בOCD). יתרה מכך, OCD כרוך בסבל, ובOCPD הסבל הוא חיצוני - התנגשות עם הסביבה - ולא סתירה פנימית.
|
||||
|
||||
|
||||
##אגרנות
|
||||
## אגרנות
|
||||
|
||||
**אגרנות** היא הפרעה שבה ילדים או אנשים מסרבים לזרוק חפצים שאחרים היו זורקים. הפרעה זו הייתה תחת OCD בDSM-IV אבל פוצלה להפרעה משלה באותו הפרק בDSM-V.
|
||||
|
||||
הסיבה המדווחת יכולה לעזור להבחין בין OCD לאגרנות (*אני זורק את זה כדי שלא יקרה אסון* לעומת *אולי אני אצטרך את זה...*). ההפרעה מתחילה לרוב בילדות אבל הופכת למטרד משמעותי בבגרות.
|
||||
|
||||
|
||||
##קריטריונים
|
||||
## קריטריונים
|
||||
|
||||
###אובססיות וקומפולסיות
|
||||
> A: נוכחותן של אובססיות ו\או קומפולסיות
|
||||
{.info}
|
||||
### אובססיות וקומפולסיות
|
||||
!!! info ""
|
||||
A: נוכחותן של אובססיות ו\או קומפולסיות
|
||||
|
||||
אובססיות:
|
||||
|
||||
@@ -169,30 +169,30 @@ OCPD קשור בחשיבות מוגזמת לסדרף ארגון, ניקויון
|
||||
|
||||
ילדים (ולפעמים מבוגרים) לא ידעו להסביר מדוע הם נוקטים בקומפולסיות
|
||||
|
||||
###פגיעה תפקודית
|
||||
### פגיעה תפקודית
|
||||
|
||||
> B: דורש זמן רב (שעה או יותר) או פוגע בתפקוד[^6]
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
B: דורש זמן רב (שעה או יותר) או פוגע בתפקוד[^6]
|
||||
|
||||
|
||||
###לא מצב רפואי
|
||||
### לא מצב רפואי
|
||||
|
||||
> C: לא נובע ממצב רפואי או סם\תרופה
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
C: לא נובע ממצב רפואי או סם\תרופה
|
||||
|
||||
שימו לב - תסמיני OCD **יכולים** להופיע בעקבות מצב רפואי - אז הם פשוט יקבלו אבחנה אחרת, ולא OCD
|
||||
{.is-warning}
|
||||
|
||||
###שלילת אבחנה מבדלת
|
||||
### שלילת אבחנה מבדלת
|
||||
|
||||
> D: אבחנה מבדלת
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
D: אבחנה מבדלת
|
||||
|
||||
לא מוסבר טוב יותר על ידי משהו אחר (למשל: סכיזופרניה, [חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה), וכו').
|
||||
|
||||
אולם, האבחנה הזו אינה שוללת קומורבידיות - ישנם מקרים כמו *סכיזו-OCD* - OCD עם סכיזופרניה - עם שכיחות גבוהה יותר מהשכיחויות באוכלוסייה, משמע - האחד מעלה את ההסתברות של האחר.
|
||||
|
||||
###רקע תיאורטי
|
||||
### רקע תיאורטי
|
||||
|
||||
בDSM-IV, הייתה דרישה ל*דיסטוניות* - הכרה של האדם שהדבר הזה זר, חודרני, לא רציונלי - אך הקריטריון הזה ירד בDSM-V.
|
||||
|
||||
@@ -203,7 +203,7 @@ OCPD קשור בחשיבות מוגזמת לסדרף ארגון, ניקויון
|
||||
|
||||
למעל ל98% ישנם את שני הרכיבים, אך ישנם אנשים שיש להם *רק* קומפולסיות - אצלם החרדה תופיע לאחר שהקומפולסיה תופרע (למשל: סכו"ם של מסעדה שמגעילים אותם). לכן, ההבנה התיאורטית נשמרת בשני המקרים.
|
||||
|
||||
##שכיחות ומהלך
|
||||
## שכיחות ומהלך
|
||||
|
||||
הנתונים נעים בין ~2%-4% באוכלוסייה (כל החיים).
|
||||
|
||||
@@ -211,11 +211,11 @@ OCPD קשור בחשיבות מוגזמת לסדרף ארגון, ניקויון
|
||||
|
||||
ההתחלה היא לרוב הדרגתית (אם כי לא תמיד - יש אנשים ש*זוכרים* בדיוק מתי זה התחיל), בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת. מקרב ילדים הסובלים מOCD, גיל ההתחלה הממוצע הוא 10.2.
|
||||
|
||||
###OCD בילדים
|
||||
### OCD בילדים
|
||||
|
||||
בילדים, עוצמת ההפרעה משתנה לפי תקופות, כמו גם התכנים. לעיתים OCD בילדים חולף בהתבגרות ללא טיפול. גילאי ההתחלה הנפוצים ביותר הם 7 ו10 - אלו הם ה*Early Onsest Group* והם נמצאו כקומורבידיים יותר עם הפרעות נוירולוגיות אחרות.
|
||||
|
||||
###OCD ודיכאון
|
||||
### OCD ודיכאון
|
||||
|
||||
OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) - יש קומורבידיות רבה בין השניים. בכל עת, 6-35% מהסובלים מדיכאון מדווחים על אובססיות. מצדו השני של המתרס, 33-66% מהלוקים בOCD יחוו תקופה דיכאונים בחייהם.
|
||||
|
||||
@@ -230,11 +230,11 @@ OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכ
|
||||
- גורם שלישי שמשפיע על שתיהם - למשל, הפרעה בויסות סרוטונין[^8].
|
||||
|
||||
|
||||
##גישות תיאורטיות לטיפול
|
||||
## גישות תיאורטיות לטיפול
|
||||
|
||||
ישנן מספר גישות שמנסות להסביר OCD - חלקן ממקודות יותר בהסברת ההפרעה, ואחרות בטיפול. מבין שלושתן, הגישה הפסיכודינאמית בדרך החוצה - היא אינה מקובלת היום, ובמקרים מסוימים אפילו עשתה נזק[^9] ([Laughlin, 1967]()) בעקבות ההתמקדות ב*תוכן* האובססיה.
|
||||
|
||||
###פסיכודינאמית
|
||||
### פסיכודינאמית
|
||||
|
||||
מה ביחסיו המוקדמים של האדם עם האנשים בחייו והסביבה הוביל אותו להפרעה?
|
||||
|
||||
@@ -248,12 +248,12 @@ OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכ
|
||||
|
||||
בקרב ילדים, OCD נקשר ב[טראומת ילדות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה), ובמיוחד בהזנחה ובהסתגרות ([Mathews et al, 2008]())
|
||||
|
||||
> כל התובנות האלו - הגם שהן טובות ונכונות - *אינן מתרגמות לטיפול יעיל*
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
כל התובנות האלו - הגם שהן טובות ונכונות - *אינן מתרגמות לטיפול יעיל*
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
###קוגניטיבית-התנהגותית
|
||||
### קוגניטיבית-התנהגותית
|
||||
|
||||
אילו התנהגויות מובילות לOCD? במה זה נקשר?
|
||||
|
||||
@@ -263,7 +263,7 @@ OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכ
|
||||
|
||||
המטופלים נוטים לחשוב שהשגרה רק תעצים את התסמינים והחששות, ובסוף מבינים ההיפך - תפקוד יומיומי נורמטיבי דווקא מרכך את התסמינים.
|
||||
|
||||
####התנהגותית
|
||||
#### התנהגותית
|
||||
|
||||
זוהי הגישה הכי דומיננטית בטיפול בOCD, ומתבססת על מנגנון ה[למידה](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה). הגישה הזו פחות יודעת להסביר *למה* הOCD נוצר, אבל יש לה כוח הסברי גדול יותר ב*איך* OCD פועל. העיקרון הוא אותו העיקרון - גירוי תמים נצמד לגירוי מסכן, ומתחילה הימנעות מהגירוי התמים. הטקסים שמתפתחים כהימנעות משתמרים, ונוצרת קומפולסיה.
|
||||
|
||||
@@ -272,7 +272,7 @@ OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכ
|
||||
|
||||
טיפול זה הוא היעיל ביותר ([Franklin & Foa, 2011](), [Olatunji et al, 2013]()), אבל הוא מאופיין באחוז נשירה או סירוב לטיפול גבוה (30-47%). בהרבה מקרים, התוצאה היא ריכוך תת-קליני של התסמינים, אבל לא החלמה מלאה\ריפוי.
|
||||
|
||||
####קוגניטיבית
|
||||
#### קוגניטיבית
|
||||
|
||||
הOCD, לפי הגישה הזו, נובעת מפירושי מציאות שגויים ומעוררי חרדה. הם מציעים את מודל *ששת כשלי החשיבה*, ביניהם:
|
||||
|
||||
@@ -296,7 +296,7 @@ OCD מופיעה לעיתים עם [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכ
|
||||
ביקורת מסוימת על הגישה הזו היא שהיא ממתדרדרת למצב של *רשימת מכולת* של כשלי חשיבה, טעויות והטיות - היא לא מנסה להבין את המנגנון בשלמותו, בצורה הוליסטית, כמו הגישה הדינאמית.
|
||||
|
||||
|
||||
###נוירו-פסיכולוגית
|
||||
### נוירו-פסיכולוגית
|
||||
|
||||
אילו מנגנונים מוחיים גורמים לאדם מסוים ללקות בOCD ולא לאחר?
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,41 +8,41 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [ספר](https://primo.bgu.ac.il/discovery/fulldisplay?docid=alma9926984696904361&context=L&vid=972BGU_INST:972BGU&lang=he&search_scope=MyInst_and_CI&adaptor=Local%20Search%20Engine&tab=Everything&query=any%2Ccontains%2CAbnormal%20Psychology%3A%20The%20Science%20and%20Treatment%20of%20Psychological%20Disorders%2C%20DSM%205%20TR%20Update%2C%2015th%20Edition&offset=0), [סילבוס](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=139&rn_year=2024&rn_semester=1), [סילבוס (2)](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=149&rn_year=2024&rn_semester=2), [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49515), [מודל (2)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52437)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[ספר](https://primo.bgu.ac.il/discovery/fulldisplay?docid=alma9926984696904361&context=L&vid=972BGU_INST:972BGU&lang=he&search_scope=MyInst_and_CI&adaptor=Local%20Search%20Engine&tab=Everything&query=any%2Ccontains%2CAbnormal%20Psychology%3A%20The%20Science%20and%20Treatment%20of%20Psychological%20Disorders%2C%20DSM%205%20TR%20Update%2C%2015th%20Edition&offset=0), [סילבוס](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=139&rn_year=2024&rn_semester=1), [סילבוס (2)](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=149&rn_year=2024&rn_semester=2), [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49515), [מודל (2)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52437)
|
||||
|
||||
##תוכן העניינים
|
||||
## תוכן העניינים
|
||||
|
||||
####1. [מבוא](#מבוא)
|
||||
#### 1. [מבוא](#מבוא)
|
||||
|
||||
####2. [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון)
|
||||
#### 2. [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון)
|
||||
|
||||
####3. [הפרעה דו-קוטבית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית)
|
||||
#### 3. [הפרעה דו-קוטבית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/ביפולרית)
|
||||
|
||||
####4. [אובדנות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות)
|
||||
#### 4. [אובדנות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות)
|
||||
|
||||
####5. [הפרעות אישיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות)
|
||||
#### 5. [הפרעות אישיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות)
|
||||
|
||||
####6. [הפרעות חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה)
|
||||
#### 6. [הפרעות חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה)
|
||||
|
||||
####7. [פאניקה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה)
|
||||
#### 7. [פאניקה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/פאניקה)
|
||||
|
||||
####8. [אגורפוביה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/אגורפוביה)
|
||||
#### 8. [אגורפוביה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/אגורפוביה)
|
||||
|
||||
####9. [חרדה חברתית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית)
|
||||
#### 9. [חרדה חברתית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/חברתית)
|
||||
|
||||
####10. [הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD)
|
||||
#### 10. [הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/PTSD)
|
||||
|
||||
####11. [הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD)
|
||||
#### 11. [הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD)
|
||||
|
||||
####12. [הפרעות אכילה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אכילה)
|
||||
#### 12. [הפרעות אכילה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אכילה)
|
||||
|
||||
####13. [סכיזופרניה ודיסוציאציה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה)
|
||||
#### 13. [סכיזופרניה ודיסוציאציה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה)
|
||||
|
||||
##מבוא
|
||||
## מבוא
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_1a_dsm_and_abnormality_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_1a_dsm_and_abnormality_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
**פסיכופתולוגיה** היא התנהגות אבנורמלית, בין שדרמטית ובין ששגרתית אך מוקצנת, אשר פוגעת בתפקוד ו\או באיכות החיים.
|
||||
דפוסי התנהגות אבנורמליים מסוימים משויימים לכדי אבחנות (דיכאון, סכיזופרניה וכו') המכונות הפרעות.
|
||||
@@ -52,10 +52,10 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
[^1]: בישראל, ההכשרה מבוצעת בDSM אך המערכות מדברות ICD. למרבה המזל, שני הקטלוגים דומים ו'מבינים' אחד את השני.
|
||||
[^2]: עד 1973, למשל, הומוסקסואליות הייתה הפרעה מוכרת בDSM, ודיספוריה מגדרית הוגדרה כהפרעה מגדרית.
|
||||
|
||||
> ר' גם: [אבנורמליות](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית) (מתוך: מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [אבנורמליות](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית) (מתוך: מבוא לפסיכולוגיה)
|
||||
|
||||
##מהי התנהגות אבנורמלית?
|
||||
## מהי התנהגות אבנורמלית?
|
||||
כולנו 'אבנורמלים' במידה מסוימת, ולכן קל להזדדהות עם הרבה מהתוכן המועבר - אבל לא כל אבנורמליות היא פתולוגית. האבחנה הזו מכונה **הפרעה יטרוגנית (Iatrogenic illness)**, והיא תופעה נפוצה ומוכרת. ההפרעה הזו נובעת מהאופי האינטימי של המחשבות הפנימיות, המשלות תחושה של ייחודיות מוגזמת.
|
||||
|
||||
מה שמבחין בין מידה 'רגילה' של אבנורמליות להפרעה של ממש הם ה**חומרה** וה**משך** של התסמינים. התנהגות אבנורמלית היא מקרה קיצון (*לא סבבה*), ביחס לסביבה וביחס לנורמת ההתנהגות של אותו האדם. חשבו למשל על הדוגמאות הבאות:
|
||||
@@ -64,17 +64,17 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
- אדם מסתובב עם עגלת קניות ברחוב. ליד בסופר? ל"ג בעומר? אולי. ככה סתם באמצע הרחוב? חשוד.
|
||||
|
||||
> בקיצור: **אבנורמליות היא יחסית**.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
בקיצור: **אבנורמליות היא יחסית**.
|
||||
|
||||
עם זאת, לא בכל הפרעה ראוי לטפל. הקריטריונים העיקריים הם **הסבל לאדם ולסביבתו**. בפוביה מדינוזאורים או פחד מטיסות כראה שלא כדאי לטפל; במאניה-דפרסיה שמובילה לשיקול דעת מוטעה^(לעומת^ ^הנורמה)^ צריך.
|
||||
|
||||
ההגדרה לפסיכופתולוגיה היא רב ממדית; אין די לא בהגדרה של האדם ולא בהגדרתה של סביבתו לקביעת הפרעה פסיכופתולוגית.
|
||||
|
||||
> השאלה המתבקשת היא **מה נורמלי?**. מי קובע מה נורמלי?
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
השאלה המתבקשת היא **מה נורמלי?**. מי קובע מה נורמלי?
|
||||
|
||||
##מימדי התנהגות אבנורמלית
|
||||
## מימדי התנהגות אבנורמלית
|
||||
|
||||
אין הגדרה אופרציונלית אחת ומוחלטת לאבנורמליות.
|
||||
|
||||
@@ -82,7 +82,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
התנהגות אבנורמלית מוגדרת כיום בשמונה מדדים:
|
||||
|
||||
###סבל
|
||||
### סבל
|
||||
של המטופל, או של הסביבה.
|
||||
|
||||
לאו דווקא הדבר הראשון שקופץ לראש, אך מאפיין מרכזי באבחון התנהגות אבנורמלית[^3]. הסבל הוא מנבא עיקרי בהפרעות אבנורמליות - הפרעות קשות אפילו גוררות כאב פיזי.
|
||||
@@ -96,7 +96,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
תקופות גרועות, מטלות מצטברות או לנקות את הבית כולם גורמים לסבל; אין די בכך לאפיין התנהגות אבנורמליות. הדוגמה המובהקת ביותר היא אבל - האבלים לעיתים מפגינים תסמיני דיכאון, וסובלים באופן קשה, אך אינם מפגינים התנהגות אבנורמלית.
|
||||
|
||||
###פגיעה בתפקוד \ התנהגות בלתי מסתגלת
|
||||
### פגיעה בתפקוד \ התנהגות בלתי מסתגלת
|
||||
אדם שמתקשה לעמוד בהצלחה במטרות החיים שלו ובשגרה שלו, ולא מצליח להסתגל לנסיבות המשתנות.
|
||||
|
||||
מטרות החיים משתנות בהתאם לתקופה, לאדם ולשלבי החיים, אך לרוב ישנם מאפיינים משותפים. למשל, כל הילדים אוהבים לשחק עם ילדים אחרים; ילד שלא רוצה לשחק זו נורת אזהרה.
|
||||
@@ -104,7 +104,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
**התנהגות אדפטיבית** היא התאמת ההתנהגות בהתאם למצב - כמו התאמת הלבוש לפי המקום שאליו אנחנו הולכים. חוסר הסתגלות מאופיינת בקשיחות מחשבתית (היעדר *set switching*).
|
||||
|
||||
###סטייה סטטיסטית
|
||||
### סטייה סטטיסטית
|
||||
בעיתות משבר, דיכאון וחרדה באוכלוסייה עולים; לפתע, תסמינים כאלו הם לא בהכרח סממנים להפרעה.
|
||||
מנגד, הפרעה נפוצה באוכלוסייה היא עדיין הפרעה.
|
||||
|
||||
@@ -112,27 +112,27 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
להתנהגויות אחרות יש טווח נורמלי (כמו השאלה המזעזעת הזו על אנשים שמתקלחים לפני שהולכים לישון), שחריגה ממנו עלולה להיות סממן אבנורמלי.
|
||||
לפעמים אפילו מופע בודד של התנהגות הוא סטייה סטטיסטית (הבחור עם העגורנים).
|
||||
|
||||
> בקיצור - השאלה המתבקשת היא *סטייה סטטיסטית **ממה?***
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
בקיצור - השאלה המתבקשת היא *סטייה סטטיסטית **ממה?***
|
||||
|
||||
בתקופת הקורונה, טקסי הניקיון עם האלכוג'ל היו נורמטיביים; עכשיו זה כנראה מוזר.
|
||||
|
||||
הקושי במאפיין הזה הוא לקבוע היכן עובר הגבול, והאם ההתנהגות אינה רצויה (גם להיות מחונן זו סטייה סטטיסטית). סטייה סטטיסטית קשורה גם קשר הדוק לנורמות החברתיות המשתנות.
|
||||
|
||||
###הפרת הנורמות החברתיות
|
||||
### הפרת הנורמות החברתיות
|
||||
מוחה יחיד כנגד עמדה פוליטית אינה בהכרח אבנורמלית. הסתובבות עם עציץ על הראש עלולה להיות.
|
||||
|
||||
התנהגות שאינה תואמת את הקוד החברתי עלולה להיות אבנורמלית. מנגד, יש מקרים בהם הנורמה היא זו שטועה.
|
||||
|
||||
לרוב, הסטייה מהנורמה אינה מספקת לאבחון אבנורמלי - מטרה לבחון את ההתנהגות בזווית מחודשת (הדבר הזה שאתה עושה, זה חריג - אתה סבבה עם זה?).
|
||||
|
||||
###אי נחת מצד הסובבים
|
||||
### אי נחת מצד הסובבים
|
||||
אדם בהתקף מאני לא בהכרח סובל. המשפחה והחברים שלו בהחלט עלולים לסבול.
|
||||
מנגד, משפחתו של אדם שיצא מהארון יכולה לשבת עליו שבעה. אין הכרח שזו התנהגות אבנורמלית.
|
||||
|
||||
האי נוחות לעיתים קרובות תוביל לזיהוי ההפרעה האבנורמלית - דוגמת אדם שמדבר דיבור אסוציאטיבי ללא הרף, או אחר שלא מדבר בכלל, או שלישי שמטפס על עגורנים.
|
||||
|
||||
###התנהגות חסרת היגיון ולא צפויה
|
||||
### התנהגות חסרת היגיון ולא צפויה
|
||||
*מלכוד 22*
|
||||
|
||||
התנהגות לא הגיונית שקשה לצפות היא סממן להפרעה אבנורמלית. אנשים שפוגעים באנשים אחרים בלי סיבה, אנשים שמונעים מאשליות, או אנשים שמטפסים על עגורנים כולם עלולים להיות סממנים אבנורמליים, משום שקשה לייחס הסבר הגיוני להתנהגות שלהם.
|
||||
@@ -141,13 +141,13 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
הניסיון להבין את ההיגיון מאחורי ההתנהגות הוא אחר התפקידים הראשונים והחשובים של פסיכולוגים קליניים - מה המקורות, מה המניע, ומה משמר את ההתנהגות.
|
||||
|
||||
###מסוכנות
|
||||
### מסוכנות
|
||||
מסוכנות תעלה את הסיכויים לטיפול, אבל לא כל מסוכנות גלויה לכל.
|
||||
זהו המימד הדרמטי ביותר בהחלטה לטפל או לא לטפל.
|
||||
|
||||
רוב ההתנהגויות האבנורמליות אינן מסוכנות. מנגד, יש התנהגויות מסוכנות שאינן אבנורמליות (כמו לנהוג עם הטלפון, או הבחור עם העגורנים).
|
||||
|
||||
###שליטה
|
||||
### שליטה
|
||||
|
||||
היכולת לשלוט בתהנהגות *במידה הנכונה* - לא מעט מדי, לא יותר מדי.
|
||||
|
||||
@@ -157,14 +157,14 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
זהו המימד האינטימי ביותר - רק האדם עצמו יכול לענות בכנות אם הוא בשליטה על ההתנהגות שלו.
|
||||
|
||||
---
|
||||
> חשוב להבחין - **אף אחד מהמדדים הללו לא מספיק כלשעצמו לאבחנת הפרעה**. הנוכחות של מספר מימדים הולך וגובר היא שקובעת את האבחון.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
חשוב להבחין - **אף אחד מהמדדים הללו לא מספיק כלשעצמו לאבחנת הפרעה**. הנוכחות של מספר מימדים הולך וגובר היא שקובעת את האבחון.
|
||||
---
|
||||
|
||||
[^3]: כמו שאומרים באנגלית - *Suffering* from a mental disorder
|
||||
[^4]: ישנם גם אלו שסובלים בהתקף מאני, בין שמההתקף עצמו או שמההשלכות. מנגד, יש כאלו שנהנים מהתקף מאני - עד כדי כך שמסרבים טיפול תרופתי.
|
||||
|
||||
##גישת הדימיון המשפחתי
|
||||
## גישת הדימיון המשפחתי
|
||||
אמנם לא ניתן לאבחן באווחה אחת הפרעות אבנורמליות, אך ניתן להעריך על סמך דפוסים נשנים כמו אלו שחוזרים על עצמם בDSM.
|
||||
|
||||
- האם המקרה נראה כמו מקרים פרדיגמטיים של התנהגות אבנורמלית?
|
||||
@@ -176,40 +176,40 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
מעבר לכך, צריך להכיר ב**רצף ההתנהגויות כולו** - *התסמונת* (קרי - אוסף התסמינים), ולא רק בתופעה אחת ספציפית. אנהדוניה[^5], למשל, היא תסמין של דיכאון, סכיזופרניה, ואולי איזו השקפה דתית כזו או אחרת. אינסומניה[^6] יכולה להיות אף היא תסמין דכאוני או מאני, אבל גם חלק מחיים נורמטיבים (לחץ לפני מבחן, וכו')
|
||||
|
||||
###קטלוגים של הפרעות נפשיות
|
||||
### קטלוגים של הפרעות נפשיות
|
||||
התסמונות מוגדרות בקטלוגים מוכרים שונים בעולם הפסיכולוגיה, כשהעיקריים ביניהם הם ה**DSM** וה**ICD**.
|
||||
|
||||
####DSM - סינדרומים וקטגוריות
|
||||
#### DSM - סינדרומים וקטגוריות
|
||||
|
||||
הDSM שם דגש כבד **על אופרציונילזציה[^7]** - הפרעות מוגדרות על ידי רשימות סימפטומים - למשל ירידה במשקל, או יקיצות לילות יגררו קריטריונים כמו 'כמה ירידה במשקל' או 'כמה יקיצות ליליות'. המטרה היא להגדיל מהימנות בין שופטים.
|
||||
|
||||
####פגיעה בתפקוד
|
||||
#### פגיעה בתפקוד
|
||||
כדי למנוע אחבון-יתר, הDSM מציב את **קריטריון הפגיעה בתפקוד**:
|
||||
> מצוקה קלינית משמעותית או פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי וכו'
|
||||
{.warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
מצוקה קלינית משמעותית או פגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי וכו'
|
||||
|
||||
####מערכת פוליתטית (Polythetic)
|
||||
#### מערכת פוליתטית (Polythetic)
|
||||
הDSM דוגל ב**מערכת פוליתטית** - שמשמעותה היא שלהפרעות יש צירופים שונים וייחודים של תסמינים. הDSM דורש מספר מסוים של תסמינים מתוך אוסף גדול יותר בכדי לאבחן הפרעות - [בדיכאון](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנומרלית#דיכאון-מגורי), למשל, נדרשת נוכחות של חמישה תסמינים מתוך תשעה. אולם, החמישה האלו יכולים להיות כל צירוף של חמישה - מה שמוביל למגוון רחב של מצבים שאנחנו יכולים לקרוא להם, למשל, דיכאון.
|
||||
|
||||
הDSM דורש גם לפחות אחד מ2 תסמינים עיקריים, ושכל התסמינים נמשכים לפחות שבועיים, במשך רוב הזמן, במקביל ותוך פגיעה בתפקוד ושינוי לעומת תפקוד קודם.
|
||||
|
||||
####מערכת קטגוריאלית
|
||||
#### מערכת קטגוריאלית
|
||||
הDSM מגיע לשיפוט בינארי - או שאתה סובל מהפרעה, או שלא. יש בכך יתרונות וחסרונות - מחד גיסא, הגישה הזו מאפשרת ארגון טוב יותר ואבחנה ברורה יותר, ומנגד - היא מפשטת הרבה מהמציאות; רוב ההיבטים בפסיכולוגיה הם בקנה-מידה (סקאלה), ולא בבינאריות (יותר מדוכא ופחות מדוכא, ולא מדוכא או לא מדוכא).
|
||||
|
||||
מקרים בלתי-אופיינים (למשל, OCD עם אשליות פרנואידיות) עלולים אף הם ליפול בין הכיסאות.
|
||||
|
||||
#####הטרוגניות **בתוך** קבוצות
|
||||
##### הטרוגניות **בתוך** קבוצות
|
||||
כדי להתמודד עם מקרים בלתי-אופיינים, הDSM מגדיר חלופות (וריאציות) של הפרעות. בDSM-IV, למשל, הוגדרה סכיזופרניה פרנואידית, לא מאורגנת, קטטונית, לא-מובחנת, ורדיוויזואלית. הDSM-V האט את המגמה והוסיף במקום דרגות חומרה.
|
||||
|
||||
#####דמיון בין אבחנות
|
||||
##### דמיון בין אבחנות
|
||||
יש הפרעות רבות שביניהן קווי דמיון ואף נטייה למופע משותף של שתיהן[^8] - דוגמת דיכאון והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). הפרעות הDSM אינן מוציאות זו את זו.
|
||||
|
||||
#####ההקשר הרחב
|
||||
##### ההקשר הרחב
|
||||
לרוב, הDSM לא נובר בסיבות להפרעות[^9], אלא בגורמים כמו אירועי-חיים מסכנים (כמו מקרה סכנת חיים בפוסט-טראומה), קו-מורבידיות, מחלות פיזיות, גיל ההתחלה, מהלך ההפרעה וגורמים פסיכו-סוציאליים - הרקע לאבחנה.
|
||||
|
||||
כלומר, בשפה של הDSM לא יהיה עיסוק בגרומים הסיבתיים (האם זה גנטי? סביבתי? אישיותי? סיפור חיים?), וגם לא בטיפול - הוא לא עוסק ב**למה** ולא ב**איך**, אלא רק ב**מה**. מטרתו היא *רק* להוביל להסכמה באבחנה, לשפה משותפת.
|
||||
|
||||
#####מאפיינים (qualifiers)
|
||||
##### מאפיינים (qualifiers)
|
||||
הDSM מגדיר, כאמור, מאפיינים לכל הפרעה - מה הסף שאחריו ניתן לאבחן.
|
||||
|
||||
מאפיין משותף לכל ההפרעות היא שהתסמינים אינם נובעים באופן ישיר ממצבים רפואיים או פיזיולוגיים (למשל: דיכאון כתוצאה מאלצהיימר, או הפרעת שינה כתוצאה מטרשת). במקרה של הפרעה הנובעת ממצב פיזי, המצב הפיזי הוא העיקר והתגובה הנפשית היא מאפיין שניוני.
|
||||
@@ -221,7 +221,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
[^8]: קו-מורבידיות
|
||||
[^9]: אטיולוגיה
|
||||
|
||||
##שכיחות
|
||||
## שכיחות
|
||||
- מהי השכיחות באוכלוסייה של הפרעות נפשיות שונות?
|
||||
כדי לתת את הרקע לשכיחות של הפרעות מסוימות באוכלוסייה, מבוצעים מחקרים *אפידמיולוגיים* - המייצגים את האוכלוסייה.
|
||||
|
||||
@@ -237,14 +237,14 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
(חסרה לי איזו רבע שעה פה)
|
||||
|
||||
##קומורבידיות
|
||||
## קומורבידיות
|
||||
הפרעות רבות מאופיינות בקו-מרובידית - הנטייה להופיע יחד. דיכאון ופוסט-טראומה, למשל, לעיתים תכופות מופיעים יחד. מקרים קשים של הפרעות פסיכולוגיות מאופיינים ב50% (!) של קו-מורבידיות, ו7% במקרים קלים יותר.
|
||||
|
||||
##אבחון
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_1b_diagnosis_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## אבחון
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_1b_diagnosis_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
###חסרונות
|
||||
### חסרונות
|
||||
יש טענות רבות כנגד האבחון, בעיקר לאור החשש מאבחון מוגזם - כאמור, קרוב לחצי מהאוכלוסייה בארה"ב למשל מאובחנים בהפרעה אבנורמלית! אם כולם אבנורמלים, האם זה באמת אנורמלי?
|
||||
|
||||
האבחון מביא איתו גם סכנה ל*סטיגמטיזציה*, הדבקת תווית מזיקה,
|
||||
@@ -252,16 +252,16 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
האם זה שווה את זה?
|
||||
|
||||
###יתרונות
|
||||
### יתרונות
|
||||
|
||||
> האם מתן האבחנות באופן זהיר ומבוקר ע"י אנשי מקצוע מעלה את הסיכוי שהמטופל יזכה לעזרה?
|
||||
|
||||
האבחון מאפשר **תכנון טיפול**, **מידע על הפרוגנוזה**, **תקשורת בין אנשי מקצוע** ו**הקלה ותמיכה במטופל**.
|
||||
|
||||
###תכנון טיפול
|
||||
### תכנון טיפול
|
||||
|
||||
|
||||
###קבלת טיפול
|
||||
### קבלת טיפול
|
||||
רק *כשליש* מאלו שניתן לאבחן אצלם את קיומה של הפרעה נפשית מגיעים לטיפול! מדוע?
|
||||
|
||||
- היעדר זיהוי הבעיה (הפנמה לעומת החצנה)
|
||||
@@ -272,30 +272,30 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
קבלת התווית הזו של *מאובחן בX* היא חוויה לא פשוטה, שלא כל האנשים מוכנים להשלים עמה. עצם התווית מקשה לדבר בחופשיות עם האנשים בחיינו על ההפרעה הנפשית, ועל כך שאנו בטיפול. הפרעות מסוימות המאופיינות בהתנהגות מוזרה, כמו סכיזופרניה, או במטען חברתי עמוק במיוחד, כמו הפרעות אכילה ושימוש בחומרים, נושאות סטיגמה קשה במיוחד שקשה למטופל ולסביבה להכיל.
|
||||
|
||||
|
||||
##דו-כיווניות בפסיכופתולוגיה
|
||||
## דו-כיווניות בפסיכופתולוגיה
|
||||
התפיסה הרווחת קיום מדגישה את הקשר בין הגוף לנפש - בין השילוב לגורמים נפשיים וגורמים ביולוגיים. מצבים נפשיים קשים מסוגלים לתת אותות פיזיים מובהקים, ותנאים פיזיים הם בעלי השפעה מכרעת על הנפש.
|
||||
|
||||
###מודל דיאתזה-לחץ
|
||||
### מודל דיאתזה-לחץ
|
||||
המודל טוען שתנאים מולדים מסוימים משפיעים השפעה מכרעת על הנפש, שגלומה בדמות הלחץ שהוא חווה. בהינתן שני אנשים פגיעים גנטית לסכיזופרניה, האחד - שחווה לחץ - עלול לחלות בעוד שהאחר, שחווה פחות לחץ, יכול להתחמק מהמחלה.
|
||||
|
||||
|
||||
##גישות היסטוריות בפסיכופתולוגיה
|
||||
## גישות היסטוריות בפסיכופתולוגיה
|
||||
|
||||
###אנימיזים
|
||||
### אנימיזים
|
||||
בעבר (ובמקומות מסוימים, עד היום), ההתייחסות לאבנורמליות הייתה כהשתלטות של דיבוק\רוח רעה\שד וכו', והטיפול היה בכל מיני טקסי גירוש.
|
||||
|
||||
###גורמים פיזיולוגיים
|
||||
### גורמים פיזיולוגיים
|
||||
ביוון העתיקה, קישרו לראשונה בין ההפרעות האבנורמליות לגורמים פיזיולוגיים. בנשים, תסמינים נפשיים יוחסו לרחם - שהניחו שהתנתק או לוקה באיזשהו אופן - ומכאן מגיעה היוונית *היסטריה*
|
||||
|
||||
> המלצה: הסרט *היסטריה* שמדבר על הנושא הזה
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה: הסרט *היסטריה* שמדבר על הנושא הזה
|
||||
|
||||
###גורמים פסיכולוגיים
|
||||
### גורמים פסיכולוגיים
|
||||
|
||||
####מסמריזם
|
||||
#### מסמריזם
|
||||
במאה ה18, פרנץ אנטון העלה את גישת ה'מסמריזם', שקשרה בין מיקומם של גופים שמימיים למצבים נפשיים מסוימים. ההפרעה יוחסה להפרעה בתנועה של נוזלים מגנטיים. מכאן ניסה אנטון לשחרר את הנוזל בשיטות שונות ומשונות[^10].
|
||||
|
||||
####היפנוט ופסיכותרפיה
|
||||
#### היפנוט ופסיכותרפיה
|
||||
ז'אן מרטין שרקו ניסה להבחין בין סימפטומים נוירולוגיים לסימפטומיים 'היסטריים' על ידי היפנוזה - למשל, התקפים פסאודו-אפילפטיים, שיתוק בזרוע, ושלל מצבים נוספים - מה קורה תחת ההיפנוזה?
|
||||
|
||||
ההיפנוזה היא מצב שהגוף שרוי ברגיעה עמוקה מאוד, ובכך מנטרלת את הגורם הפסיכולוגי במידה מסוימת.
|
||||
@@ -308,7 +308,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T12:22:47.704Z
|
||||
|
||||
[^10]: אנטון נחשב בעיניי רבים מתקופתו כשרלטן, שנסמך על אפקט הפצלבו (נכון שאתם נורא צמאים עכשיו שאתם חושבים על זה?)
|
||||
|
||||
###ההתייחסות לסובלים מהפרעות נפשיות לאורך ההיסטוריה
|
||||
### ההתייחסות לסובלים מהפרעות נפשיות לאורך ההיסטוריה
|
||||
ההתייחסות להפרעות אבנורמליות בעבר הייתה במונחים פוגעניים כמו *משוגע* ו*חולה נפש*, במיוחד לאנשים שתפיסת המציאות שלהם נפגעת. התפיסה הזו נובעת במידה רבה מהשליטה החזקה יותר של הדת בתקופות קדם, שייחסה למצבים כאלו גורם רוחני עוין. בהמשך, התייחסו לסובלים מהפרעות נפשיות כמו חיות - הם נכלאו בתנאים בלתי-הומניים, למשל באירופה ובארה"ב. היחס הזה הוצדק באופן מוחלט לאור התפיסה שאנשים הסובלים מההפרעות הם חסרי היגיון - ולכן הכוח והפחד יובילו לצייתנות גם בלי היגיון.
|
||||
|
||||
רק בסוף המאה ה18, היחס נהפך להומני יותר בהדרגה, והמדינות החלו לקחת על האנשים האלו אחריות. אט אט, החולים החלו להשתחרר מהשלשלאות וחיות בתנאים אנושיים יותר. החל חיפוש אחרי מודלים אמפטיים יותר, כמו קומונות דתיות שדגלו בנחמדות, עדינות וכבוד בסיסי. זאת מתוך ההבנה שברובם המוחלט של המקרים אין צורך לאשפז ולגזול את חופש התנועה של המטופלים, משום שאינם מסוכנים לסביבה או לעצמם. מטופלים כאלו זוכים לטיפול, בהדרגה גם בישראל, במסגרות פחות נוקשות ורפואיות ויותר חופשיות ונעימות.
|
||||
@@ -18,12 +18,12 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z
|
||||
|
||||
בארה"ב, 1 מ10,000 איש מתאבדים - אך סביר מאוד להניח שזו הערכת חסר - לאור נסיבות מטושטשות, או בושה של המשפחה. זוהי הסיבה ה8-~9 הכי נפוצה למוות בעולם. יותר גברים מתאבדים מנשים, פי כמה - גם בעקבות גישה טובה יותר לנשק חם, וגם בעקבות נורמות חברתיות. בישראל הנתונים נמוכים בהרבה - 1 מ10,000 גברים, 1 מ40,000 נשים. ההתאבדות גובה את חייהם של כ450 ישראלים בשנה. גם המספרים האלו נמוכים כנראה מהמספרים האמיתיים - ההערכה היא שהמספרים האמיתיים גבוהים פי 2-4.
|
||||
|
||||
##ניסיונות אובדנות
|
||||
## ניסיונות אובדנות
|
||||
ישנם גם הרבה ניסיונות התאבדות - ב2014 בלבד נרשמו בישראל 6,488 ניסיונות במחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים. אלו כנראה גם הערכות חסר - הרבה מהניסיונות משתבשים ומטויחים מבלי שאיש יודע.
|
||||
|
||||
ההתאבדות נפוצה בהרבה בקרב צעירים - לרוב בגילאי ה20 המוקדמים עד 44 בערך, והגיל הולך ויורד - כיום סביב ה18-24, והמספר בעלייה מתמדת. בקרב הצעירים בישראל, 17% מכלל מקרי המוות היו התאבדות - אחת הסיבות הנפוצות בגילאים אלה. עלייה באובדנות קשורה בעלייה בחשיפה למידה, שימוש בסמים, גישה לנשק. ישנה גם תופעה של הדבקה (contagion) - דיווח על מקרי התאבדות, במיוחד של מפורסמים, גוררים התאבדויות נוספות - לכן יש קווים מנחים לפי חוק כיצד לסקר אובדנות[^1].
|
||||
|
||||
##התאבדות בפועל
|
||||
## התאבדות בפועל
|
||||
בתקופות של עלייה באובדנות נשאלת השאלה - מה השתנה?
|
||||
|
||||
- חשיפה לאינטרנט - בעקבות בריונות, בריתות עם זרים וכדומה[^2]
|
||||
@@ -33,18 +33,18 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z
|
||||
|
||||
בגיל מתקדם ישנה עלייה באובדנות - בעקבות עלייה בבדידות, באובדן ובכבוד העצמי. בחברות של כבוד עצמי וסטטוס, האובדנות בגילאים אלו עולה, לעומת חברות בהן המבוגרים מעורבים יותר בחיי היומיום שם יש ירידה.
|
||||
|
||||
> **50-90% מההתאבדויות מתבצעות תוך כדי תקופה דיכאונית או ביציאה ממנה.**
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
**50-90% מההתאבדויות מתבצעות תוך כדי תקופה דיכאונית או ביציאה ממנה.**
|
||||
|
||||
כ15% מהסובלים מדיכאון כרוני מתאבדים. ישנו קשר גם עם שאר הפרעות - עם PTSD, פסיכוזה, OCD, שימוש בחומרים, הפרעת אישיות גובליםת, אנורקסיה, נרוזה ועוד.
|
||||
|
||||
ההערכה היא ש90% מהמתאבדים או מהמנסים להתאבד לוקים בהפרעה פסיכופתולוגית כלשהי.
|
||||
|
||||
##התאבדות ומגדר
|
||||
## התאבדות ומגדר
|
||||
נשים מנסות להתאבד פי 3 יותר מגברים - בעקבות שיעורי דיכאון גבוהים יותר, וחוסר תקווה - אך רוב המתאבדים הם גברים - הם מצליחים פי 4[^3].
|
||||
|
||||
|
||||
##קבוצות בסיכון גבוה
|
||||
## קבוצות בסיכון גבוה
|
||||
|
||||
- רווקים, גרושים, פרודים, אלמנים
|
||||
|
||||
@@ -62,10 +62,10 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##הנותרים מאחור
|
||||
## הנותרים מאחור
|
||||
ההשלכות קשות - המתאבדים מותירים מאחור בממוצע 6 קרובי משפחה. 1 מ62 מושפע ישירות מהתאבדות - מה שמתבטא באשם, בלבול, סטיגמה המובילה להיעדר תמיכה.
|
||||
|
||||
##מדוע אנשים מתאבדים?
|
||||
## מדוע אנשים מתאבדים?
|
||||
|
||||
- כאב בלתי נסבל (Shneidman)
|
||||
|
||||
@@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z
|
||||
|
||||
האובדנות משוערות כחציית הסבל לרף הבלתי נסבל - ברגע שנכבה הגרעין האחרון של תקווה (Shneidman). משערים כי היא נובעת מאובדן צורך או היבט בסיסי של האדם, כמו חלום או משמעות.
|
||||
|
||||
##תיאוריות בתחום האובדנות
|
||||
## תיאוריות בתחום האובדנות
|
||||
תחום האובדנות נחקר מאוד - בשל החשיבות, העניין, וחוסר הזמינות של המתאבדים (לא בדיוק אפשר לשאול אותם). הרבה מהנותרים מאחור מופתעים מהאובדנות, שנוחתת עליהם כרעם ביום בהיר - *ידעתי שזה גרוע אבל לא כל כך גרוע*, וכדומה. מהפתאומיות של אובדנות קשה מאוד למנוע אותה, ולכן תיאוריות שונות מנסות לגשר על הפער הזה - בין המחשבות על המוות והתלונות, שנפוצות בקרב כולם, להתאבדות בפועל - שנדירה בהרבה.
|
||||
|
||||
לעומת שניידמן, אורבך ועמ' סבורים כי האובדנות אינה תוצאה של כמות הכאב אלא הדרך בה מווסתים אותו, בעזרת מושג העצמי והערך העצמי (self-concept). הרי קשה מאוד לכמת כאב, בוודאי לרמה שיחצה סף מסוים. אבל מהו מושג העצמי? זהו מושג מורכב ומבני. הזהות שלנו מורכבת רכיבים רבים - התפקידים שלנו בחיים (אח, חבר, עובד...), היכולות שלנו, התכונות שלנו, ועוד היבטים רבים שכאלה, ששזורים אחד בשני. פגיעה באחד המרכיבים האלה היא קשה, אבל אם הזהות שלך מספיק מורכבת - משהו אחר יתפוס את המקום, והאדם יתאושש. מנגד, אם הזהות שלך בעיני רוחך פחות מורכבת - למשל, אתה תופס את עצמך בעיקר כבעל-עסק, פגיעה באחד ההיבטים האלה תרסק את הזהות העצמית - אם אתה בעל עסק והעסק שלך קורס, מה נשאר? כמות פחותה של היבטים תוביל למשקל גדול יותר על כל היבט.
|
||||
@@ -88,15 +88,15 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z
|
||||
|
||||
1. פגיעות - האם האדם ניסה להתאבד בעבר? האם הוא מאוכלוסייה פגיעה? סובל מדיכאון או הפרעה אחרת?
|
||||
|
||||
> זהו עיקרון מפתח בפסיכולוגיה: התנהגות עבר היא מנבא מאוד, מאוד חזק.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
זהו עיקרון מפתח בפסיכולוגיה: התנהגות עבר היא מנבא מאוד, מאוד חזק.
|
||||
|
||||
2. גורמי דחק\לחץ - כשלונות, מצוקה חמורה, שינוי שלילי משמעותי
|
||||
|
||||
3. ממשות - האם המחשבות האובדניות תכופות? האם יש תוכנית? אמצעים קטלניים? האם יש צעדים מקדימים? גורם מונע?
|
||||
|
||||
|
||||
##פגיעה עצמית
|
||||
## פגיעה עצמית
|
||||
לא כל אדם שפוגע בעצמו הוא בעל כוונה קטלנית.
|
||||
|
||||
ישנה גם **פגיעה עצמית** - כאמצעי למטרה מסוימת - כמו להעביר לסביבה מסר, או לשם השחתה עצמית.
|
||||
@@ -109,8 +109,8 @@ dateCreated: 2024-02-25T13:11:53.258Z
|
||||
|
||||
מטרה נוספת לפגיעה עצמית היא השחתה עצמית - פגיעה לא לשם תשומת לב, אלא לשם השחתת הגוף כאמצעי לויסות כאב נפשי. הפגיעה לרוב תהיה במקום נסתר, ובצורה עדינה יותר - כדי להסתיר מהסביבה. הפגיעה לשם השחתה עצמית היא עניין פרטי לגמרי.
|
||||
|
||||
> המלצה: *חיים קטנים* - ספר קריאה (קשה), שקשור בפגיעה עצמית.
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
המלצה: *חיים קטנים* - ספר קריאה (קשה), שקשור בפגיעה עצמית.
|
||||
|
||||
לרוב, מהלך השחתה עצמית מתחיל מאירוע שלילי, ממשיך לתקופה דיסאסוציאטיבית (קהות רגשית, ניתוק מהעצמי, תחושה של צופה מבחוץ), פגיעה עצמית - ותחושת הקלה או אפילו התרוממות רוח (*זה עוזר לי להרגיש*, *הכל נעשה ממוקד, עוצמתי, חי*).
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -10,14 +10,14 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z
|
||||
|
||||
הפרעות אישיות הן תכונות אישיות שגולשות לכדי הפרעה. אז מתי נגדיר תכונת אישיות כ*הפרעה*? מה היא תכונת אישיות בכלל?
|
||||
|
||||
##תכונות אישיות
|
||||
## תכונות אישיות
|
||||
[תכונות אישיות](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות) הן דפוסים קבועים של אופן החוויה הרגשית והתפיסה את העצמי והסביבה, ואופן ההתקשרות עמם; דפוסים אלו באים לידי ביטוי בטווח רחב של הקשרים חברתיים ואישיים.
|
||||
לתכונות אישיות יש השלכות קוגניטיביות, התנהגותיות ורגשיות.
|
||||
|
||||
כיום בעולם הפסיכולוגיה נהוג יותר להתייחס ל*מצבי העצמי* - מעין תנאי התנהגות כאלה (אם יקרה ככה, אעשה כזה וכזה), אבל לרוב ישנם דפוסים שחוזרים על עצמם - כמו נטייה להתנתק, להתעצבן, אופטימיות או פסימיות, שהן תכונות האישיות.
|
||||
|
||||
|
||||
##הפרעות אישיות
|
||||
## הפרעות אישיות
|
||||
תכונת אישיות תסווג כהפרעה כשהיא:
|
||||
|
||||
- לא גמישה
|
||||
@@ -36,8 +36,8 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z
|
||||
- מצבור C - הפרעות אישיות חרדתיות
|
||||
לרבות הפרעת אישיות נמנעת, תלותית ואובססיבית-כפייתנית[^1]
|
||||
|
||||
##אטיולוגיה
|
||||
###המודל הטיפוסי-התפתחותי
|
||||
## אטיולוגיה
|
||||
### המודל הטיפוסי-התפתחותי
|
||||
הסברה היום היא שהפרעות אישיות קשורות בסביבה ובהורות לא מיטבית, המשחקות על נטייה מולדת. בתמצית, הפרעת אישיות קשורה [בטיב-התאמה]() לא טוב - חוסר התאמה בין צורכי הילד ליכולת ההורה. התפיסה הזו מבוססת על המודל הטיפוסי-התנהגותי של ג'ונסות, ועל גישת יחסי האובייקט של מרגרט מאהלר. כל טיפוס אישיות הוא תוצאה של עניין בסיסי קיומי מסוים שהיה בעל חשיבות מיוחדת בשלב מסוים של ההתפתחות -ה'משימה' של התינוק בכל שלב (כמו ביטחון, או סקרנות, וכדומה). כל דפוס התנהגות שנרכש נובע מהיותו פתרון של הפעוט לתסכולים מסוימים שנחוו בשלב התפתחותי מסוים (למשל - חוסר בביטחון נענה בהתנתקות רגשית, שמובילה להפרעת אישיות נמנעת).
|
||||
|
||||
יישום של התכונות האלה אינו בעיה כשלעצמו, אך כשהוא גולש לדבר נוקשה, שמיושם באופן מקיף, שמוביל לתסכול רב ומתמיד ונעשה קבוע ויציב - ניתן לסווג את הדפוס הזה כהפרעת אישיות.
|
||||
@@ -53,10 +53,10 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z
|
||||
|
||||
- צורך בקשרים בינאישיים
|
||||
|
||||
> יש גם את המזג המולד, שג'ונסון לא מתייחס אליו
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
יש גם את המזג המולד, שג'ונסון לא מתייחס אליו
|
||||
|
||||
####דוגמאות לכשלים קשורים בהפרעות אישיות
|
||||
#### דוגמאות לכשלים קשורים בהפרעות אישיות
|
||||
|
||||
הפרעת אישיות סכיזואידית - **גריית יתר** (אור, רעש, מגע, התעללות) או **תת-גרייה** (חוסר עניין, דיכאון הורי, נטישה) המפריעות להתקשרות ראשונית בגיל 0-3 חודשים.
|
||||
|
||||
@@ -66,38 +66,38 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z
|
||||
|
||||
[^1]: הכוונה היא *לא* לOCD - שנובעת מחרדה וחוסר שליטה - אלא מצב אישיותי קבוע שבו יש צורך מוגזם בשגרה, חוקים ושליטה.
|
||||
|
||||
###הפרעת אישיות גבולית
|
||||
### הפרעת אישיות גבולית
|
||||
הפרעת אישיות גבולית מושפעת מאוד מפוסט-טראומה מורכבת - cPTSD - אירוע טראומטי מתמשך בילדות המורכבת. זוהי הפרעה נפוצה יחסית - ונפוצה באופן דומה בין נשים לגברים, אם כי נשים מגיעות יותר לטיפול. ישנה גם השערה שנשים לוקות יותר בהפרעת אישיות גבולית, וגברים לוקים יותר בהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית.
|
||||
|
||||
הפרעת אישיות גבולית מאופיינת ב**דפוס עיקש של חוסר יציבות במערכות יחסים, בדימוי עצמי וברגש**. ההפרעה מאופיינת בפזיזות, התקפי זעם וסערות רגשיות עזות. לרוב, ההפרעה תופיע בבגרות הצעירה, ונוכחת מעבר להקשרים רבים - בקרב חברים, בעבודה, בזוגיות, ולא רק בהקשר כזה או אחר. ההפרעה נקשרה לפגיעה עצמית ול[השחתה עצמית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות#השחתה-עצמית).
|
||||
|
||||
####חרדת נטישה
|
||||
#### חרדת נטישה
|
||||
הלוקים בהפרעה זו רגישים מאוד לפרידה - גם עקב נסיבות חיצוניות רגילות - ויפרשנו את הנטישה הנתפסת כפגיעה בעצמי שלהם, שהם "רעםי". ישנו גם קושי גדול להיות לבד, ומאמצים נואשים להימנע מנטישה הקשורים גם בהשחתה עצמית ואפילו אובדנות.
|
||||
|
||||
####מערכות יחסים סוערות
|
||||
#### מערכות יחסים סוערות
|
||||
ההפרעה מאופיינת בדפוס של מערכות יחסים סוערות ובלתי-יציבות, שעוברות בין אידיאליזציה של האחר לבין דה-ווליואציה ("כששחור, שחור - כשלבן, לבן"). אנשים נתפסים כטוב מוחלט או כרע מוחלט, והתפיסה הזו מזגזגת לעיתים קרובות ובפתאומיות. אנשים הם מאוד טוב\רעים, כשמשהו נחשב לטוב הוא כל העולם הפנימי - חסרה ראייה מורכבת, במיוחד של העצמי ושל האחר. ישנו פיצול לפי הדרישות של המטפל\הקשר - אני אמיתי ואני מזויף\כוזב, ונוצר מעיין פיצול אישיותי. הטיפול בהפרעה הזו מתאגר במיוחד - המטופלים עוזבים בקושי הראשון ("אתה מטפל נוראי, איך עשית לי את זה"), והטיפול קשה רגשית למטפל - שלעיתים נתפס כאדם רע.
|
||||
|
||||
הטיפולים נסובים סביב פיתוח ראייה מורכבת יותר של אחרים ונקודת המבט שלהם (Theory of Mind), וויסות רגשי.
|
||||
|
||||
|
||||
####ערך עצמי לא יציב
|
||||
#### ערך עצמי לא יציב
|
||||
לסובלים מהפרעת אישיות יש דימוי עצמי לא יציב - הזהות, הערך העצמי, וה*אני* מזגזגים לעיתים קרובות - בין ערכים שונים, תפיסות שונות, ערך עצמי ("אני אדם טוב\אני אדם רע") וצורך קבוע באשרור מאחרים.
|
||||
|
||||
####פזיזות
|
||||
#### פזיזות
|
||||
הDSM דורש פזיזות מופרכת בשתי תחומים לפחות. הפזיזות היא מסוכנת, ופוגעת באדם בדרך כלשהי - בזבוזים, שכרות ושימוש בסמים, יחסי מין לא מוגנים, נהיגה פרועה[^2].
|
||||
|
||||
####אובדנות
|
||||
#### אובדנות
|
||||
בין 8-10% מהלוקים בהפרעת אישיות מתאבדים בפועל, ורבים מהם מפגינים התנהגות אובדנית או איומים אובדניים חוזרים. זאת לרוב בעקבות נטישה\דחייה נתפסות במערכות יחסים, שתגרור מצב דיסואצטיבי - מצב של נתק מהמציאות - שהסובלים מההפרעה ערים לו.
|
||||
|
||||
####חוסר יציבות רגשית
|
||||
#### חוסר יציבות רגשית
|
||||
תקופות עוצמתיות של רגש חזק - דיספוריה, פאניקה, יאוש - בין כמה שעות ועד כמה ימים. היעדר תקופות של יציבות רגשית, לצד תגובתיות קיצונית ללחצים בינאישיים. הסובלים מההפרעה סובלים גם מריקנות ומשעמום תכופים, מכעס אינטנסיבי ולא מותאם - בייחוד אם אדם נתפס כלא-אמפתי. דמויות מטפלות\בני-בנות זוג נחווים כנוטשים או אפאתיים. לעיתים, אחרי התקפות כאלה, יצופו תחושות עזות של אשמה ובושה.
|
||||
|
||||
####תסמינים פסיכותיים
|
||||
#### תסמינים פסיכותיים
|
||||
מחשבות רדיפה זמנית, תסמינים דיסוציאטיביים - תחושה שרואים הכל "מבחוץ", שצופים במציאות מהצד - שקשורות לחוויות של נטישה\דחייה.
|
||||
|
||||
[^2]: שימו לב לדמיון ל[מאניה-דפרסיה]()
|
||||
|
||||
####אטיולוגיה
|
||||
#### אטיולוגיה
|
||||
מונעת בעיקר מסיבות סביבתיות, וניכרת מגיל צעיר - ולא באירוע דרמטי מסוים. ההפרעה קשורה מאוד לטראומה, ובמיוחד טראומה מתמשכת או כזו שהייתה משולבת בתהליך ההתפתחות (complex trauma ע"פ הרמן) - דוגמת התעללות רגשית, פיזית, מינית.
|
||||
|
||||
ע"פ המודל הטיפוסי-התנהגותי, ההפרעה היא בהקשר לתהליך העצמאות - Separation-Individuation. הורה בלתי קשוב, חרד, או בלתי אמפתי עלול להגביל ולפגוע בשלב זה. דפוס של אהבה מותנית - שאהבת ההורים קשורה בתנאים מסוימים - משפיע במיוחד, וקשור בתלות שההפרעה מנכיחה בקשרים בינאישיים, וה"עצמי הכוזב".
|
||||
@@ -105,14 +105,14 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z
|
||||
הגנטיקה משחקת תפקיד חשוב בהפרעה: במיוחד סבב רמות גבוהות של רגש שלילי, קשיים בויסות\יציבות רגשית.
|
||||
|
||||
|
||||
####טיפול
|
||||
#####פסיכודינמי
|
||||
#### טיפול
|
||||
##### פסיכודינמי
|
||||
התערבויות שמנסות להוביל את המטופל לאינטגרציה, וניסיון להביא לתיפסת המטפל כאדם שלם.
|
||||
|
||||
#####טיפול דיאלקטי התנהגותי
|
||||
##### טיפול דיאלקטי התנהגותי
|
||||
חוזה טיפולי מאוד ברור - יש מדרג היררכי של חשיבות, במיוחד לאובדנות\פגיעה עצמית: אם הם נוכחים, עוצרים הכל ופותרים את זה. הטיפול שומר גם על המטפלים.
|
||||
|
||||
###הפרעת אישיות סכיזואידית
|
||||
### הפרעת אישיות סכיזואידית
|
||||
הפרעה זו כונתה בעבר *אוטיזם ינקותי* (Infantile Autism), בעקבות האדישות שהתינוק מפגין.
|
||||
|
||||
כיום אנו יודעים כי יונקים בכלל ותינוקות בפרט מוכוונים מאוד לקשר - ילדים מבדילים בין קול אמם לקול של נשים אחרות כבר בגיל שבוע, ואף יודעים לזהות, למשל, דברים שהוקראו להם בעודם ברחם. בגיל חודש התינוק מבחין בין הבעות פנים ורגשות, ומסגול לחקות אותן. כבר בגיל 3 חודשים, הוא יכול לסגת ולהפגין תגובה שלילית כאשר ההורה מפסיק להיות תגובתי (ניסוי הStill Face).
|
||||
@@ -131,7 +131,7 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z
|
||||
|
||||
התוצאה של הכשלים האלה היא עולם שנתפס כקשה, חודרני וכאוב. הפתרון הסכיזואידי היא נסיגה מהעולם - *turning away*.
|
||||
|
||||
####תסמינים
|
||||
#### תסמינים
|
||||
|
||||
- העידר הנאה ממערכות יחסים
|
||||
כולל משפחתיות
|
||||
@@ -141,14 +141,14 @@ dateCreated: 2024-03-10T12:17:31.444Z
|
||||
- הנאה מעטה, אם בכלל, מפעילויות מאוד מסוימות
|
||||
|
||||
|
||||
####רמות תפקוד
|
||||
#### רמות תפקוד
|
||||
ברמות נמוכות, אנשים ללא קשרים חברתיים, נוטים להקשרים בודדים יותר (משמרות לילה). נוטים לאינטלקטואליזציה ולרוחניות על פני חיים קהילתיים.
|
||||
|
||||
####שכיחות
|
||||
#### שכיחות
|
||||
אנשים סכיזואידים ממעטים להגיע לטיפול, ואם כן - לרוב בהקשר משפחתי\זוגי.
|
||||
|
||||
|
||||
###הפרעת אישיות תלותית
|
||||
### הפרעת אישיות תלותית
|
||||
אחרי ההתקשרות הראשונית, יש קושי בעקביות וקביעות הקשר הזה. לעומת הסכיזואיד, שויתר על סיפוק צרכיו על ידי הסביבה, התלותי נאחז בכל הכח בתקווה הזו, גם אל מול אכזבות לפרקים (התקשרות נמנעת מול חרדה-נמנעת). הכשל הזה נוכח במיוחד בגיל 4-5 חודשים.
|
||||
|
||||
הסובלים מהפרעה זו חוו את "גן העדן האבוד" - תקופה חיובית ואוהבת - ומאז נותרים ברצייה חזקה אליה. הלוקים בהפרעה זו מאופיינים בתהנהגות תלותית וכנועה, בצורך מתמיד לאשרור, עצות ועזרה, קושי בקבלת החלטות, צורך בלקיחת אחריות על ידי אחרים, צורך מתמיד שאחר יטפל וידאג בי בכל מחיר. במקרי קיצון, האדם התלותי יישאר אפילו בקשר מתעלל - רק שיהיה קשר.
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-07-07T11:24:16.338Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_11_eating_disorders_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_11_eating_disorders_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
|
||||
**אנורקסיה נרווזה** ו**בולימיה נרווזה** הן שתי הפרעות האכילה הנפוצות ביותר, לצד PICA, אכילה נמנעת\מגבילה, הפרעת רומינציה[^1] והפרעת בולמוסי-אכילה.
|
||||
@@ -18,10 +18,10 @@ dateCreated: 2024-07-07T11:24:16.338Z
|
||||
|
||||
מילולית, *אנורקסיה* היא *אובדן תיאבון*.
|
||||
|
||||
> לאנורקסיה יש קווים מקבילים רבים ל[הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD) - המשטור הקשה, האובססיות והטקסיות; אפשר לחשוב על אנורקסיה כתת-סוג של OCD.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
לאנורקסיה יש קווים מקבילים רבים ל[הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD) - המשטור הקשה, האובססיות והטקסיות; אפשר לחשוב על אנורקסיה כתת-סוג של OCD.
|
||||
|
||||
##שכיחות
|
||||
## שכיחות
|
||||
|
||||
שכיחות האנורקסיה באוכלוסייה יציבה, אך בעלייה דרמטית בקרב צעירים, לצד ירידה בגיל הממוצע.
|
||||
|
||||
@@ -36,26 +36,26 @@ dateCreated: 2024-07-07T11:24:16.338Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##קריטריונים (אנורקסיה)
|
||||
## קריטריונים (אנורקסיה)
|
||||
|
||||
בDSM-IV היה גם קריטריון של *אמנוריאה* - הפרעה בוסת החודשי - שהוסרה בDSM-V.
|
||||
|
||||
###הגבלת צריכה קלורית
|
||||
### הגבלת צריכה קלורית
|
||||
|
||||
- קריטריון A: הגבלת צריכה קלורית המובילה למשקל נמוך או עלייה לא מספקת במשקל (בילדים\מתבגרים - ע"פ עקומת התפתחות[^1]).
|
||||
|
||||
###חשש מעלייה במשקל
|
||||
### חשש מעלייה במשקל
|
||||
|
||||
- קריטריון B: חשש רב מעלייה במשקל או התנהגות המחבלת בעלייה במשקל.
|
||||
|
||||
###הפרעה בחווית המשקל
|
||||
### הפרעה בחווית המשקל
|
||||
|
||||
- קריטריון C: הפרעה באופן חוויית המשקל או צורת הגוף, השפעה מוגזמת של משקל או צורת הגוף על ההערכה העצמית, או חוסר הכרה בחומרת המצב.
|
||||
|
||||
הכוונה היא לא להפרעה ב**תפיסה**, אלא הפרעה ב**שיפוט**.
|
||||
|
||||
|
||||
###חומרה
|
||||
### חומרה
|
||||
|
||||
חומרת האנורקסיה נקבעת לפי הBMI = kg/m^2^
|
||||
|
||||
@@ -71,7 +71,7 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##דמוגרפיה
|
||||
## דמוגרפיה
|
||||
|
||||
90-95% מהלוקות באנורקסיה - נשים.
|
||||
|
||||
@@ -81,7 +81,7 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ
|
||||
|
||||
ההתחלה קשורה לפעמים באירוע מלחיץ.
|
||||
|
||||
##מהלך
|
||||
## מהלך
|
||||
|
||||
האנורקסיה היא רדיפה אחרי רזון, אמונה שהגוף שמן. במקרים רבים היא מתחילה מ"להוריד כמה קילו", אולי קצת משקל עודף והערות ממכרים.
|
||||
לעיתים חלק מסוים בגוף נתפס כגדול מדי.
|
||||
@@ -97,7 +97,7 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ
|
||||
לעיתים, אנורקסיה תלווה בניסיונות ל"טיהור" - התעמלות, הקאה או שלשולים.
|
||||
|
||||
|
||||
##סוגים
|
||||
## סוגים
|
||||
|
||||
ישנם שני סוגי אנורקסיה:
|
||||
|
||||
@@ -109,17 +109,17 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ
|
||||
|
||||
בשני הסוגים ישנו משטר קיצוני של התעמלות - אובססיבית, טקסית - שאי-קיומה מוביל לאשמה.
|
||||
|
||||
###סוג מגביל
|
||||
### סוג מגביל
|
||||
|
||||
הגבלת הצריכה הקורית דרך הפחתה בכמות והגבלה בסוגי מאכלים. לרוב התנהגויות נלוות כמו איטיות, חיתוך קפדני, הסתרה ואי-אכילה בפומבי. לעיתים מופיעות התנהגויות מדכאות-תיאבון כמו כדורי-דיאטה, משקאות לא משמינים, קפה ואפילו אמפטמינים.
|
||||
|
||||
רק בשלבים מתקדמים מופיעה *אנורקסיה* של ממש - אובדן תיאבון.
|
||||
|
||||
###בולמוס-טיהור
|
||||
### בולמוס-טיהור
|
||||
|
||||
מורכבת מ**בולמוס** - צריכה קלורית רבה בפרק זמן קצר מאוד, הרבה מעבר לנורמה - ו**טיהור** - הקאה יזומה[^4], משלשלים, חומרים משתנים ואפילו חוקן.
|
||||
|
||||
##פרוגנוזה
|
||||
## פרוגנוזה
|
||||
|
||||
אנורקסיה היא הפרעה עיקשת וקטלנית. מחקר שבחן מטופלות לאורך 21 שנה גילה כי -
|
||||
|
||||
@@ -160,10 +160,10 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ
|
||||
|
||||
- הפרעות שינה.
|
||||
|
||||
##אטיולוגיה
|
||||
## אטיולוגיה
|
||||
|
||||
|
||||
###ספרציה-אינדיוידוטציה
|
||||
### ספרציה-אינדיוידוטציה
|
||||
|
||||
על אף שזה לא כלול בקריטריונים הרשמיים, ישנן הפרעות סביב שליטה, זהות, וספרציה-אינדיווידואציה (נפרדות, עצמאות, אוטונומיה).
|
||||
|
||||
@@ -173,14 +173,15 @@ BMI < 18.5 נחשב לתת משקל, ע"פ ארגון הבריאות העלומ
|
||||
|
||||
יש האומרים שההגבלה הקלורית היא ניסיון להימנע משליטה שכזו כניסיון לגבש זהות עצמאית, לצד דחייה של הזנה שמגיעה עם תנאים - אי האכילה היא בין היתר *מרד* והפיכה ליותר מושלמת[^5]. במשחק הזה, ההורים *לא יכולים לנצח* - המטופלות לא ייכנעו לשליטה חיצונית.
|
||||
|
||||
###אשמת-קיום
|
||||
### אשמת-קיום
|
||||
|
||||
Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם הקיום הפסיכולוגי, רצון מסוים פשוט להיעלם. מילוי הצרכים של המטופלת בא על חשבון מישהו אחר - להיות על, או להפלות אח\אחות אחרים - ולכן הזנה (מילוי צרכים) נתפסת כלא-מוצדקת וכגורעת מהאחר. פסיכולוגיית עצמית (היינץ קוהוט) מהווה בסיס להבנת הפרעות אכילה - *הפחד לתפוס מקום* -
|
||||
|
||||
> האנורקטית לא מאמינה שאדם יהיה self-object עבורה, ולכן חוסמת את זה (ע"י להיות self-object עבור האחר, וכן שימוש בטקסים של אוכל כ-self-object)
|
||||
|
||||
> *פרופ' איתן בכר*
|
||||
|
||||
###בריחה מגדילה
|
||||
### בריחה מגדילה
|
||||
|
||||
זוהי הרחבה של ספרציה-אינדיוידואציה לא פתורה.
|
||||
|
||||
@@ -189,7 +190,7 @@ Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם
|
||||
בתי-אב עם מיניות מוגבלת או אסורה משחקות גם הן תפקיד - יש רצון להעלים סממנים מיניים, שהאנורקסיה משרתת היטב.
|
||||
|
||||
|
||||
###מימדים משפחתיים
|
||||
### מימדים משפחתיים
|
||||
|
||||
- משפחות מוצלחות, דורשניות, שמדגישות נראות חיצונית והרמוניה, ונמנעות מקונפליקטים
|
||||
|
||||
@@ -197,7 +198,7 @@ Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם
|
||||
|
||||
- אימהות שחשות מעט תחשות שליטה וביטחון, ערך-עצמי נמוך, עיסוק חזק באופן שבו האחר תופסת אותן.
|
||||
|
||||
###מידמים חברתיים
|
||||
### מידמים חברתיים
|
||||
|
||||
במערב, לנשים רבות אידיאל הרזון חשוב יותר מבריאות - במיוחד במעמד הביניים והעליון, נקשר לאושר, הצלחה, ערך עצמי. דיאטה, שליטה ורזון נתפסים כאורח חיים לגיטימי ואף ורצוי.
|
||||
|
||||
@@ -223,19 +224,20 @@ Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם
|
||||
|
||||
למרבה המזל, המגמה הזו מתהפכת לאט לאט (Franko et al, 2013; Luff & Grey, 2009).
|
||||
|
||||
####לעומת המציאות
|
||||
#### לעומת המציאות
|
||||
|
||||
הסטנדרטים החברתיים הולכים ומתרחקים מהשגה לאור אידיאל הול ומקצין ועלייה במשקל הממוצע לאור הזמינות ההולכת וגדלה של המזון. כלומר, הביולוגיה הופכת אותנו לגדולים יותר, והתרבות מבקשת אותנו קטנים יותר.
|
||||
|
||||
כל אדם ואדם נראה אחרת, בתבנית גנטית - יש אנשים גדולים יותר, ובצורות שלא תואמות את האידיאל - ובכל זאת, נלחמים בתבניות האלה עד כדי הרעבה.
|
||||
|
||||
> במדינות רבות, לרבות ישראל, מחוקקים *חוקי דוגמניות* - איסורים בהצגת דוגמנים ודוגמניות בתת-משקל, והצהרה מפורשת ולעיתים אפילו איסור מפורש במקרים של שימוש בתוכנות עריכה (פוטושופ).
|
||||
> ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהעבירה את החוק.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהעבירה את החוק.
|
||||
|
||||
אולם, החוקים האלו כנראה לא נאכפים בצורה יעילה, ואפילו כשכן - תוויות האזהרה לא מאוד יעילה בשינוי דפוסי חשיבה (כמו בסיגריות) (Ata, Thompson & Small, 2013).
|
||||
|
||||
####היבטים בן-תרבותיים
|
||||
#### היבטים בן-תרבותיים
|
||||
|
||||
מחקרים מסוימים מראים אחוזי הפרעות אכילה נמוכים יותר בתרבויות לא-מערביות שבהן פחות דגש על רזון.
|
||||
|
||||
@@ -259,35 +261,35 @@ Depletion-Guilt - אשמת ריקון - אלו רגשות אשם סביב עצם
|
||||
|
||||
נראה כי החשש מהשמנה זה מה שתלוי-תרבות.
|
||||
|
||||
##בולימיה
|
||||
## בולימיה
|
||||
|
||||
בולימיה מאופיינת לעומת אנורקסיה בחוסר ויסות - אכילה מאוד מוגזמת לצד תגובה מאוד מוזמת, היזון מוגזם ולא יציב.
|
||||
|
||||
הבולמוסים מתרחשים לשם הרגעה ושיפור מצב הרוח - ההתנהגות לפיצוי מעלה את הערך העצמי ומווסתת אשמה.
|
||||
|
||||
###קריטריונים
|
||||
### קריטריונים
|
||||
|
||||
####תקופות חוזרות של בולמוסי אכילה
|
||||
#### תקופות חוזרות של בולמוסי אכילה
|
||||
|
||||
- קריטריון A: סבבים חוזרים של אכילה של כמות אוכל גדולה מהרגיל בזמן קצר מהרגיל, המלווה בתחושת חוסר שליטה.
|
||||
|
||||
####התנהגויות מפצות לא מתאימות
|
||||
#### התנהגויות מפצות לא מתאימות
|
||||
|
||||
- קריטריון B - התנהגויות כמו הקאה, שלשולים, התעמלות מוגזמת או צום.
|
||||
|
||||
####תדירות
|
||||
#### תדירות
|
||||
|
||||
- קריטריון C - לפחות פעם בשבוע למשך 3 חודשים (פחות מחמיר מהDSM-IV)
|
||||
|
||||
####קשר עם הערכה עצמית
|
||||
#### קשר עם הערכה עצמית
|
||||
|
||||
- קריטריון D - ההערכה העצמית תלויה באופן מוגזם במשקל או בצורת הגוף
|
||||
|
||||
####שלילת אנורקסיה
|
||||
#### שלילת אנורקסיה
|
||||
|
||||
- קריטריון E - אי-עמידה בקריטריונים לאנורקסיה.
|
||||
|
||||
####חומרה
|
||||
#### חומרה
|
||||
|
||||
- קלה – ממוצע של 1-3 התנהגויות פיצוי בשבוע
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,11 +8,11 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_3_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_3_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
> [ר' גם - מתוך מבוא לפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#הפרעה-דו-קוטבית-מאניה-דפרסיה)
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
[ר' גם - מתוך מבוא לפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#הפרעה-דו-קוטבית-מאניה-דפרסיה)
|
||||
|
||||
**הפרעה בי-פולרית** (לשעבר *מאניה דפרסיה*) היא דיכאון דו-קוטבי, המתאפיין בתנועה בין שני קטבים קיצוניים - [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון), ו*מאניה* (בין ש*היפר-מאנית*, או *היפו-מאנית*).
|
||||
|
||||
@@ -21,13 +21,13 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
לרוב, ישנה היסטוריה של תקופה דיכאנוית אחת לפחות. זו אינה חיונית לאבחנה בסוג I אבל כן בסוג II.
|
||||
|
||||
|
||||
##ציקלותימיה
|
||||
## ציקלותימיה
|
||||
במצב זה - Cyclothymic disorder - ישנן סדרה של תקופות היפומאניות ודיכאוניות שאינן עומדות בקריטריונים לתקופה דיכאונית, במשך שנתיים לפחות (שנה אחת אצל מתבגרים). במהלך תקופה זו, האדם סובל מהתסמינים לפחות מחצית מהזמן, ולא חווה חודשיים רצופים ללא תסמינים. הסף הזה נועד כדי לסנן סוגי אישיות - ישנם אנשים שמזגזגים באופן טבעי, אבל ניתן לתת אבחנה רק כשזה חוצה סף מסוים.
|
||||
|
||||
|
||||
##תקופה היפר-מאנית
|
||||
> המלצה לסרט: *אופטימית זה שם המשחק* - שחושף הפרעה מאנית[^1]
|
||||
{.success}
|
||||
## תקופה היפר-מאנית
|
||||
!!! success ""
|
||||
המלצה לסרט: *אופטימית זה שם המשחק* - שחושף הפרעה מאנית[^1]
|
||||
|
||||
**מאניה** היא תקופה מובחנת של מצב רוח מרומם, נרחב או ידידותי באופן מוגזם או רגזני, אשר הינו תמידי ואבנורמלי - ובמיוחד , **אנרגיה ופעילות מכוונת-מטרה מוגבהים באופן תמידי ואבנורמלי**.
|
||||
|
||||
@@ -40,12 +40,12 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
|
||||
הבעיה היא לא *הכיף*, אלא הפגיעה בשיפוט - וההשלכות[^4].
|
||||
|
||||
> אפיזודה מאנית היא לא *high*
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
אפיזודה מאנית היא לא *high*
|
||||
|
||||
[^1]: וגם, טל חושבת, קאניה ווסט.
|
||||
|
||||
###קריטריונים
|
||||
### קריטריונים
|
||||
לפחות 3 תסמינים (4 במקרים דיספורים) לאורך התקופה באופן משמעותי:
|
||||
|
||||
- ערך עצמי מנופח
|
||||
@@ -65,8 +65,8 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
- מוסחות
|
||||
חוסר יכולת להישאר ממוקד במחשבה\פעולה אחת, וקושי לסנן החןוצה גרייה חיצונית לא-רלוונטית, הקשב מופנה בקלות יתרה מדי לגירויים לא חשובים. ישנו גם קושי בין הבחנה בין עיקר לטפל. המוסחות יכולה להיות מדווחת על ידי האדם עצמו או נצפית על ידי הקלינאי.
|
||||
|
||||
> קל לערבב בין התסמינים האלה להפרעת קשב וריכוז - אבל זהו ערבוב מסוכן; טיפול תרופתי לקשב וריכוז עלול להקפיץ מאניה, במיוחד לאור הקושי בשינה שהוא מעורר.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
קל לערבב בין התסמינים האלה להפרעת קשב וריכוז - אבל זהו ערבוב מסוכן; טיפול תרופתי לקשב וריכוז עלול להקפיץ מאניה, במיוחד לאור הקושי בשינה שהוא מעורר.
|
||||
|
||||
- פעילות יתר או עוררות פסיכומוטורית
|
||||
פעילות מוכוונת מטרה שנובעת משטף-רעיונות וגרנדיוזיות. מתבטא לרוב בתחום החברתי, לימודי, בעבודה וביחסי מין. מאופיינת באי-שקט גדול.
|
||||
@@ -75,8 +75,8 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
- לקיחת חלק בפעילויות מהנות בעלות השלכות פוטנציאליות שליליות
|
||||
דוגמת השקעות כספים לא מחושבות, קניות, יחסי-מין פרועים, שתייה, עישון, סמים, נהיגה פרועה. עיקר הקושי הוא בזיהוי ההשלכות השליליות של הפעולות האלה, שמהנות לכולם גם מחוץ להתקף מאני.
|
||||
|
||||
> המלצה: *גם כשעיניי פקוחות* של גבריאל בלחסן - אומן מאני שמדבר על החוויה המאנית בטקסטים שלו.
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
המלצה: *גם כשעיניי פקוחות* של גבריאל בלחסן - אומן מאני שמדבר על החוויה המאנית בטקסטים שלו.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -86,7 +86,7 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
[^5]: תסמין של מאנים, ו*ילדים בני שש - בדקתי*, אומרת טל.
|
||||
|
||||
|
||||
###רגזנות
|
||||
### רגזנות
|
||||
מאניה אינה תמיד אופורית; במקרים מסוימים, הרגזנות[^2] היא המאפיין העיקרי.
|
||||
הרגזנות מאופיינת בסף תסכול נמוך, לרוב עקב חוסר התאמה בקצב בינם לבין הסביבה[^3].
|
||||
|
||||
@@ -95,34 +95,34 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
[^2]: irritability
|
||||
[^3]: *רואים את הדמעות בעיניים*, אומרת טל
|
||||
|
||||
###תקופה היפו-מאנית
|
||||
### תקופה היפו-מאנית
|
||||
תקופה היפו-מאנית מאופיינת בתסמינים זהים, מלבד תקופה קצרה יותר לאבחון, ופגיעה אנושה פחות בחיי היומיום.
|
||||
|
||||
עדיין מדובר בשינוי בולט מההתנהגות הרגילה - ובעוד שהתקופה קלה יותר, **ההפרעה לאו דווקא קלה יותר**.
|
||||
|
||||
|
||||
##יצירתיות ומנהיגות
|
||||
## יצירתיות ומנהיגות
|
||||
תחושת המסוגלות והעוצמה, הפתיחות והמוטיבציה יכולות לסייע בהצלחה - אמנים ופוליטיקאים רבים לוקים, או סוברים שלקו, בהיפו-מאניה (ולעיתים נעלמים אחר כך לתקופת דיכאוניות).
|
||||
|
||||
##שכיחות
|
||||
## שכיחות
|
||||
|
||||
שכיחות לאורך החיים היא בין אחוז לשלוש אחוז בארה"ב, ובערך כ1.4% בישראל - מתוכם 0.5% מסוג I, ובערך 0.6% מסוג II ו0.3% ציקלותימיה. אולם, ייתכן שמדובר בהערכת חסר - משום שמצב היפומאני קשה מאוד לאבחון, ומשום שייתכן כי הרבה מהמאובחנים בדיכאון מז'ורי לקו באפיזודה מאנית.
|
||||
|
||||
היחס בין גברים לנשים הוא בערך 1:1 - תופעה מעניינת.
|
||||
|
||||
##מהלך
|
||||
## מהלך
|
||||
לרוב, התקף מתחיל בתקופה מאנית\היפומאנית או דיכואנית - אין חוקיות לגבי הדבר הראשון שהאדם יחווה. בכ2\3 מהמקרים, תקופה מאנית תלווה בדיכאון מיד לפני או מיד אחרי - לעיתים כתוצאה ישירה של ההשלכות של ההתקף המאני. ההתפרצות נוטה להיות פתאומית, לאורך כמה שעות עד כמה ימים, לרוב ללא טריגר מסוים - אנשים מהצד לרוב יזהו מיד שינוי פתאומי באדם.
|
||||
|
||||
ההפרעה בדרך כלל פורצת בצעירות - סביב גיל 20 - וב90% מהמקרים, לפני גיל 50. היא נוטה להישנות, וכל תקופה נמשכת כמה ימים עד כמה חודשים, בממוצע כ2-3 חודשים[^4].
|
||||
|
||||
בדרך כלל, ישנה החמרה ב10 השנים הראשונות, אך דעיכה ספונטנית אחרי כ20 שנה. אולם, קשה מאוד להחזיר את החיים למסלולם, גם אחרי דעיכת ההפרעה. הפרעה דו-קוטבית אינה מאופיינת בדעיכה קוגניטיבית לאורך זמן, כמו למשל בסכיזופרניה.
|
||||
|
||||
###לעומת דיכאון חד-קוטבי
|
||||
### לעומת דיכאון חד-קוטבי
|
||||
הקריטריונים לדיכאון מאני דומים מאוד לדיכאון חד קוטבי, אבל הוא נוטה להיות חמור יותר, לעלייה בתיאבון לעומת ירידה, להיפרסומניה לעומת אינסומניה, ויעילות גבוהה יותר של טיפול תרופתי.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##אטיולוגיה
|
||||
## אטיולוגיה
|
||||
תורשה משחקת תפקיד חשוב - הסיכוי בקרב בני משפחה גבוה פי 8-9. תאומים זהים בסיכון של 60% (לעומת 12% בתאומים לא זהים). גנטיקה מסבירה 80-90% מהשונות המוסברת בהתפתחות ההפרעה. דיכאון חד-קוטבי תורשתי יותר מדיכאון חד-קוטבי: מחקרים מראים על סיכון של 72% בקרב תאומים זהים לעומת 40% לדיכאון חד-קוטבי. ישנו גם בסיס גנטי משותף לדיכאון חד-קוטבי ודו-קוטבי - לאנשים עם דיכאון חד-קוטבי יש כנראה קרובי משפחה עם מאניה-דפרסיה, ולהיפך.
|
||||
|
||||
גם לבסיס סביבתי יש השפעה - הסיכוי של ילדים מאומצים במשפחה-ביפולרית ללקות בהפרעה גבוה יותר מהאוכלוסיה.
|
||||
@@ -138,12 +138,12 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
ההסברים האלו מתקשים להתמודד עם אפיזודות מעורבות - אותם מסבירה טוב יותר התיאוריה הפסיכואנליטית.
|
||||
|
||||
|
||||
###לעומת סכיזופרניה
|
||||
### לעומת סכיזופרניה
|
||||
ישנו דימיון תופעתי בין הפרעה ביפולרית וסכיזופרניה - חוסר יציבות במצב הרוח ובפסיכוזה. ישנם השערות היום שההפרעות חולקות בסיס גנטי משותף כלשהו, אך הממצאים לא אחידים - בתחומים כמו עיבוד גלוטומט ובחומר הלבן באיזורים מסוימים במוח[^5].
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
###לעומת הפרעת אישיות נרקיסיסטית
|
||||
### לעומת הפרעת אישיות נרקיסיסטית
|
||||
האבחנה המבדלת בין מאניה-דפרסיה להפרעת אישיות נרקסיסטית (NPD) - הדומה למאניה-דפרסיה בתופעות - היא:
|
||||
- גרנדיוזיות *קבועה* (לעומת חולפת במאניה)
|
||||
- עיסוק בפנטזיות של הצלחה, כוח, יופי, גאונות
|
||||
@@ -159,7 +159,7 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
- בסיס פסיכולוגי לעומת גנטי (תוצאה של היעדר שיקוף בילדות, חסך הורי)
|
||||
|
||||
|
||||
##טיפול
|
||||
## טיפול
|
||||
האטיולוגיה היא בעיקר ביולוגית, ולכן קו הטיפול הראשון הוא תרופתי - באמצעות ליתיום, המוביל לנסיגה מלאה או חלקית ב80% מהמקרים. אך לעיתים התסמינים עמידים, תופעות הלוואי חמורות - בחילה, נזק לכבד, ללב ולכליות - ומנת יתר עלולה להיות קטלנית[^6].
|
||||
טיפולים חדשים יותר מראים יעילות בינונית טובה, למשל Tegretol, Lamicita, Depakote
|
||||
|
||||
@@ -171,5 +171,5 @@ dateCreated: 2024-02-18T12:42:37.135Z
|
||||
[^5]: Lichtenstein et al. 2009 - מחקר משוודיה על 9 מיליון איש.
|
||||
[^6]: עם מנת-יתר של ליתיום אפשר להתעבד
|
||||
|
||||
##אובדנות
|
||||
## אובדנות
|
||||
אנשים הסובלים מההפרעה לוקים בשיעור התאבדות גבוה במיוחד - 15%. לרוב האובדנות היא בשלב המאני, משום שבשלב הדיכאוני המוטיבציה נמוכה מאוד לביצוע. סיום האפיזודה הדיכאונית, כשהמוטיבציה עולה ומצב הרוח ירוד, הוא הזמן המסוכן ביותר, כמו גם בסיום התקף מאני לאור ההרס וההשלכות של התקופה המאנית.
|
||||
@@ -8,9 +8,9 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
##דיכאון חד-קוטבי
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_2a_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## דיכאון חד-קוטבי
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/__abnormal_psychology_2a_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
**דיכאון חד-קוטבי** (Unipolar Depression; Major Depressive Disorder) הוא מצב קיצוני של עצב מתמשך.
|
||||
|
||||
@@ -29,7 +29,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
|
||||
דיכאון כונה בעבר "הפרעת מצב-רוח", אך המונח הזה מפספס הרבה - דיכאון הוא מצב עמוק שבו אין שמחת-חיים, אין רצון, אין תקווה. אנשים עם דיכאון של ממש לא לוקים רק במצב רוח ירוד, אלא מתקשים לתפקד בכל תחומי החיים. הדיכאון כרוך בסבל רב והשלכות מחיקות לכת, לרבות אובדן עבודה, גירושין, מחלות פיזיות, ואובדנות.
|
||||
|
||||
##תסמינים
|
||||
## תסמינים
|
||||
|
||||
> ר' רשימת תסמינים ב[מבוא לפסיכולוגיה](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#דיכאון-מגורי)
|
||||
התסמינים נחלקים לארבע "משפחות"
|
||||
@@ -48,20 +48,20 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
|
||||
לא כל התסמינים במשקל שווה: עצב ואנהדוניה הכרחיים, יחד עם ההשפעה השלילית על התפקוד, *או* מצוקה קלינית משמעותית - השאר לעיתים מופיעים ולעיתים לא. מכאן מגיעים מקרים של 'דיכאון מתפקד' - אדם המתפקד במלואו כלפי חוץ, אך עדיין סובל בדיכאון. התסמינים חייבים גם להיות שינוי לעומת המצב הרגיל.
|
||||
|
||||
##מהלך
|
||||
## מהלך
|
||||
|
||||
ברוב המקרים, דיכאון מופיע באופן פתאומי, בהחמרה מהירה לצד החלמה איטית.
|
||||
|
||||
לרוב, תקופה דיכאונית חולפת מעצמה גם ללא טיפול כעבור כ6 חודשים בממוצע. ובכל זאת, אנחנו רוצים לטפל כדי למנוע אובדנות, ולהקל על הסבל.
|
||||
|
||||
> למרבה המזל, יש תקווה: **90%** מהאנשים שחוו תקופה דיכאונית יוצאים ממנה, בסופו של דבר.
|
||||
{.success}
|
||||
!!! success ""
|
||||
למרבה המזל, יש תקווה: **90%** מהאנשים שחוו תקופה דיכאונית יוצאים ממנה, בסופו של דבר.
|
||||
|
||||
במיעוט המקרים - 10~20% - התסמינים מתמשכים לתקופה ארוכה - שנתיים או יותר.
|
||||
|
||||
לאחר תקופה דיכאונית, יש סיכוי משמעותי לחזרה של דיכאון בשלב כלשהו - מחקרים מעריכים בין 33-75%. השפעות סביבתיות משחקות כמובן תפקיד בסיכון לחזרה של תקופה דיכאונית. טיפול תרופתי מקטין את הסיכון לחזרה של הדיכאון, וטיפול פסיכולוגי נותן למטופל את הכלים לזהות את הדיכאון לפני שהוא מחמיר, ולהתמודד או לשוב לטיפול.
|
||||
|
||||
###גורמי סיכון
|
||||
### גורמי סיכון
|
||||
גורמי סיכון לתקופות דיכאוניות חוזרות:
|
||||
- המטופל חווה יותר תקופות דיכאוניות בעבר
|
||||
- יש יותר אבחנות נוספות (קו מורבידיות עם הפרעות כמו חרדה, פוסט-טראומה, או הפרעות בריאותיות)
|
||||
@@ -70,11 +70,11 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
- אירועי חיים שליליים חמורים (אובדן, מחלה, עוני, אובדן, פגיעה מינית)
|
||||
- פסימיות (כתכונה אישיותית)
|
||||
|
||||
###תדירות
|
||||
### תדירות
|
||||
|
||||
לרוב, אנשים שחווים תקופות דיכאוניות חוזרות יסבלו מהן בערך אחת לשנתיים. אולם, ככל שהמטופל חווה יותר תקופות דיכאוניות, הרווחים בין תקופה לתקופה מתקצרים.
|
||||
|
||||
###גורמי חוסן
|
||||
### גורמי חוסן
|
||||
גורמים המגנים מתקופות דיכאוניות כוללים:
|
||||
- תמיכה חברתית (בייחוד לאחר אירועים שליליים)
|
||||
- התקשרות בטוחה (במיוחד יחד עם PTSD)
|
||||
@@ -86,15 +86,15 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
- פחות מ3 ילדים בבית
|
||||
- מחויבות דתית\רוחנית משמעותית
|
||||
|
||||
###בין-תקופות
|
||||
### בין-תקופות
|
||||
בין תקופות דיכאוניות, יש אנשים שעדיין חווים תסמינים דיכאוניים - אך כאלו שעוצמתם אינם עולה לכדי דיכאון (מכונה גם דיכאון רזידואלי - שאריות).
|
||||
|
||||
###דיכאון ואובדנות
|
||||
### דיכאון ואובדנות
|
||||
דיכאון ואובדנות קשורים קשר חזק מאוד, שנובע בעיקר מאובדן התקווה.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
##מציינים
|
||||
## מציינים
|
||||
ישנם אנשים העומדים בתנאים ומראים דפוסי תסמינים מסוימים משמעותיים, כמו:
|
||||
|
||||
- עם מאפיינים מלנכוליים
|
||||
@@ -122,16 +122,16 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
|
||||
- עם מצוקה חרדתית
|
||||
|
||||
##שכיחות
|
||||
## שכיחות
|
||||
השכיחות של דיכאון עולה לצד העלייה באיכות החיים. אנשים שנולדו לאחר 1975 (אוי לא, זה גם אני) נתונים לסיכון גבוה פי עשר לסבול מדיכאון. פערים באיכות החיים לאורך זמן או במקומות שונים משפיעים גם הם על השכיחות הדיכאון: בעוד שאיכות החיים הכוללת בעלייה, איכות החיים של הפרט נמצאת בירידה.
|
||||
|
||||
> המלצה: *דור הפרוזאק* ("עתיק עתיק עתיק, אבל מהמם")
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה: *דור הפרוזאק* ("עתיק עתיק עתיק, אבל מהמם")
|
||||
|
||||
- כמעט 2 מתוך עשרה אנשים יחוו תקופות דיכאוניות בחייהם.
|
||||
- 7% מהאנשים סובלים מדיכאון בשכיחות של 7%.
|
||||
|
||||
##גיל ההתחלה (onset)
|
||||
## גיל ההתחלה (onset)
|
||||
- התפרצות הדיכאון מתרחשת בממוצע מתחת לגיל 20 - והגיל הולך ויורד (לעומת 30 ב1960).
|
||||
- 7% מהמתבגרים מתחת לגיל 14
|
||||
- מתבגרים מבוגרים יותר - 15%-20%. נטייה לרעת נשים
|
||||
@@ -140,18 +140,18 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
|
||||
(עוד דברים שלא הספקתי)
|
||||
|
||||
##דיכאון וטכנולוגיה
|
||||
## דיכאון וטכנולוגיה
|
||||
מחקרים עכשוויים קושרים בין מדיה חברתית לבין דיכאון.
|
||||
|
||||
##דיכאון ונשים
|
||||
## דיכאון ונשים
|
||||
מחקרים בקהילה (קרי: לא בטיפול) קובעים כי נשים לוקות פי שתיים בדיכאון מגברים. מדוע?
|
||||
|
||||
###הסברים ביולוגים
|
||||
### הסברים ביולוגים
|
||||
הרכב אנזימטי שונה, פגיעות גנטית ו\או פעילות הורמונלית. למשל, מעל 40% מהנשים חוות שינויים במצב הרוח בזמן הוסת. בין 2%-10% תחוונה תסמינים חמורים.
|
||||
|
||||
ישנה סבירה נוספת סביב גן מסוים, אשר אצל נשים יוצר נטיה לדיכאון, ואצל גברים להתמכרות בכלל ולאלכוהוליזם בפרט - שלו הם פגיעים בהרבה.
|
||||
|
||||
###הסברים סביבתיים
|
||||
### הסברים סביבתיים
|
||||
בקרב נשים, יש סוציאליזציה (חברות) של תגובתיות רגשית. הנורמה החברתית מתירנית יותר כלפי הבעת רגש וחווית הרגש אצל נשים לעומת גברים, שנוטים לאפיקים אחרים יותר כתוצאה. אצל נשים, הנורמה מכתיבה פאסיביות או חוסר אונים, ואצל גברים - תוקפנות וכוחנות[^9].
|
||||
|
||||
מעבר לכך, יש קשיים נוספים שחוות נשים - אפליה, חפצון[^10], הטרדה וכדומה. הקשיים הללו יוצרים מציאות קשה יותר עבור נשים, מה שמשפיע כמובן על הדיכאון.
|
||||
@@ -168,14 +168,14 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
[^9]: ישנה גם תיאוריה הגורסת כי, כאשר הן שומעות על דיכאון, נשים נוטות להזדהות יותר עם התסמינים בזכות החירות הרגשית - גברים לא ערים רגשית די הצורך כדי לזהות את הדיכאון.
|
||||
[^10]: מחקרם של Jeffrey, Adlis וכו' (94) בדק את ההשפעה של הפרעות אכילה בתרבויות מערביות ולא מערביות. בתרבויות הלא-מערביות, שבהן הפרעות אכילה הרבה פחות נפוצות, אחוזי הדיכאון בין גברים לנשים דומים בהרבה מבמערב.
|
||||
|
||||
##אטיולוגיה
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_2b_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
## אטיולוגיה
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_2b_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
> הDSM והICD אינם עוסקים באטיולוגיה - הסיבות להישנותה של הפרעה. המידע מגיע ממחקרים.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הDSM והICD אינם עוסקים באטיולוגיה - הסיבות להישנותה של הפרעה. המידע מגיע ממחקרים.
|
||||
|
||||
###גורמים ביולוגיים
|
||||
### גורמים ביולוגיים
|
||||
למרות התפקיד הסביבתי הבולט, הביולוגיה משחקת תפקיד נכבד (חלש~בינוני) בהתפתחות ושימור של דיכאון. כאשר קרוב משפחה מדרגה ראשונה נוטה לדיכאון, אנו חשופים לסיכון גדול פי 2-5. הממצאים האלו עולים ממחקרי תאומים ומחקרי אימוץ: תאומים תואמים ב48% (זהים) - 42% (לא זהים) באחוזי דיכאון; קרובי משפחה ביולוגים בעלה סיכוי של פי 8 לעומת אימוץ.
|
||||
|
||||
התיאוריה הביולוגיות המרכזית קובעת את הסיבה סביב רמות חריגות של נוראפינפרין, דופמין וסרוטונין, המרוכזים במערכת הלימבית שאחראית על ויסות רגשות. אולם, קשה לבדוק את התיאוריה הזו - קשה למדוד ירידה בזמינות הנוירוטרנסמיטרים לסינפסות, ממצאי דם ושתן אינם עקביים, ויעילותו של טיפול תרופתי לא מספקת לכינון סיבתיות[^11] - מה גם שאינו מיידי (שבועיים-שלושה) ואינו תמיד יעיל. בעקבות זאת, יש גם הסברים חלופיים סביב צמיחת קולטנים חדשים, או הגדלת הרגישות של קולטנים קיימים.
|
||||
@@ -186,7 +186,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
|
||||
שינויים ע"ג ציר הHPA נקשרו אף הם בדיכאון, כמו גם רמות גבוהות של קורטיזול, הורמון הלחץ. נוכחות ארוכת טווח של קורטיזול קשורה בשחיקה גופנית, וכך נוצר מעגל קסמים עם הדיכאון.
|
||||
|
||||
####אזורי מוח ודיכאון
|
||||
#### אזורי מוח ודיכאון
|
||||
דיכאון נקשר לעורות-יתר של האונה הימנית, שקשורה בחשיבה על רגש, ותת-עוררות של האונה השמאלית.
|
||||
|
||||
- הסובלים מדיכאון מפגינים רגש שלילי יותר כלפי תמונות שיוצגו לשדה הראייה השמאלי (האונה הימנית) לעומת הצד הנגדי. האפקט קיים אצל כולם, אבל חזק במיוחד אצל הסובלים מדיכאון.
|
||||
@@ -199,10 +199,10 @@ dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
|
||||
[^11]: *אם הטלוויזיה שלי מקולקלת, ואני מביא לה מכה והיא עובדת שוב, זה לא אומר שהיא סובלת מהפרעת חוסר-מכות*.
|
||||
|
||||
###גורמים פסיכו-סוציאלים
|
||||
### גורמים פסיכו-סוציאלים
|
||||
למרות הנאמר קודם, הגורם הביולוגי אינו ההיבט המרכזי בדיכאון. תפקיד גדול יותר משחקים גורמים כמו:
|
||||
|
||||
####התקשרות
|
||||
#### התקשרות
|
||||
בשנות ה40-50 החלה להיחקר (רנה ספיץ) ההיקשרות בין תינוקות ופעוטות לדמות המטפלת. פרידה מהאם בגיל 6-18 הובילה לדיכאון *אנקליטי*[^12] (ספיץ, 1946). דיכאון כזה פוגע בתגובתיות, מוביל לאפאטיות וחוסר אנרגיה, אובדן משקל ואף מחלות ומוות. משך הפרידה משחק תפקיד מרכזי בהתאוששות: עזיבה ארוכה עלולה להוביל לאפקט בלתי-הפיך.
|
||||
|
||||
Bowlby סבר כי ההתקשרות קובעת את מודל העבודה הפנימי (IWW), בעקבות החוויות המוקדמות. זוהי סכמת ההתקשרות - ייצוגים שמנחים את האינטרקציות הבינאישיות לאורך החיים. התקשרות בטוחה נקשרה בתחושת שליטה (Agency) בחיים; התקשרות חרדה נקשרה בבחינה מתמדת של התנהגותם ומצב רוחם של אחרים; התקשרות נמנעת נקשרה בהתבודדות, הימנעות וויתור.
|
||||
@@ -211,20 +211,20 @@ Bowlby סבר כי ההתקשרות קובעת את מודל העבודה הפנ
|
||||
|
||||
סוג ההתקשרות נקשר גם בסוגי ההפרעות שעלולים לסבול מהם בהמשך החיים (חרדה לעומת דיכאון). התקשרות בטוחה היא כנראה גורם מגן מהתפתחות של דיכאון, חרדה, והפרעת דחק פוסט-טראומטית.
|
||||
|
||||
> ר' גם: [התפתחותית](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
ר' גם: [התפתחותית](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית)
|
||||
|
||||
|
||||
[^12]: מלשון *להיתמך* בלטינית - דיכאון הקשור סביב הדמות המטפלת.
|
||||
|
||||
####גורמים בהמשך החיים
|
||||
#### גורמים בהמשך החיים
|
||||
**אירועי חיים מלחיצים** הם גורם מוביל בהתפתחות דיכאון (לא ייאמן, נכון?). אירועים נקודתיים בעלי השפעה גבוהה יותר מאירועים כרוניים - ובמיוחד אירועים הקשורים באובדן (אדם, מערכת יחסים, עבודה, בריאות).
|
||||
|
||||
כמובן, אנשים שנוטים מלכתחילה לדיכאון נוטים לפרש אירועי חיים בצורה שלילית יותר - ישנה אינטרקציה בין הגורמים הביולוגיים לגורמים הסביבתיים. בעקבות זאת, ישנם מחקרים המנסים להעריך אירועי חיים באופן אובייקטיבי, כמו באמצעות ריבוי שופטים חיצוניים.
|
||||
|
||||
מחקרים מראים כי 70% מהלוקים בדיכאון בפעם הראשונה (first onset) חוו לאחרונה אירוע שלילי משמעותי. אולם, חלק מן הקשר מוסבר ע"י סיבתיות הפוכה: עצם הדיכאון מוביל לאירועי חיים שליליים.
|
||||
|
||||
#####מודל הדיאתזה-לחץ
|
||||
##### מודל הדיאתזה-לחץ
|
||||
ישנם כמובן גם אנשים החווים אירוע שלילי, אך לא מפתחים דיכאון. מה מבדיל אותם מן הכלל? מודל הדיאתזה-לחץ מנסה לעמוד על טיב הקשר. המודל מראה כי הגורמים הבאים משחקים תפקיד:
|
||||
|
||||
- אישיות
|
||||
@@ -234,7 +234,7 @@ Bowlby סבר כי ההתקשרות קובעת את מודל העבודה הפנ
|
||||
- רגשיות שלילית (פרשנות שלילית לרגשות)
|
||||
- גורמים משפחתים-סביבתיים (כאוס, קונפליקט, פסיכופתולוגיה של ההורים, התעללות, דחייה וכו')
|
||||
|
||||
###הגישה הקוגנטיבית להסבר דיכאון
|
||||
### הגישה הקוגנטיבית להסבר דיכאון
|
||||
Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוסי חשיבה משפיעים על מצב הרוב. בק קבע 3 מנגנונים קוגניטיביים:
|
||||
|
||||
- סכימות דפרסוגניות
|
||||
@@ -249,38 +249,38 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
|
||||
מחקרים על התיאוריה של בק מראים שהסובלים מדיכאון אכן שליליים יותר בחשיבותם, בייחוד על העצמי, וגם על העולם והעתיד - ובייחוד בעת תקופות של התפרצות דיכאונית.
|
||||
|
||||
####למידת חוסר אונים
|
||||
#### למידת חוסר אונים
|
||||
ישנו גם קשר בין למידת חוסר אונים לדיכאון. כאשר אנו חווים אירוע בלתי נשלט, אנו נוטים להיכנס לדיכאון - עם כל ההשלכות הפיזיות שנובעות מכך. מחקרים מאוחרים יותר מדגימים גם את ההיפך: אנשים שמתייחסים בתוך-תוכם לאירועים כאלו כנשלטים, בכך שגומלים בליבם החלטה כזו או אחרת כמו קבלת האירוע, סובלים מאירועים אלו פחות.
|
||||
|
||||
למידת חוסר אונים מתבטאת לעיתים בחוסר אונים נרכש - ייחוס סיבות לאירועים שליליים בלתי-נשלטים. סיבות כוללניות (*אני טיפש מאוד כל הימים*) מובילות יותר לדיכאון מסיבות מסוימות (*אני טיפש מאוד בסטטיסטיקה*), וסיבות יציבות מובילות יותר לדיכאון (*החיים בזבל*) מסיבות משתנות (*היום הוא יום זבל*).
|
||||
|
||||
#####חוסר תקווה
|
||||
##### חוסר תקווה
|
||||
תיאוריות עכשוויות מדגישים לא את חוסר האונים, אלא את חוסר התקווה: הציפייה שלא משנה מה אעשה, הוא לא ישנה. חוסר התקווה מוביל לפגיעה במוטיבציה, לסבילות - ולמתאם גבוה אף יותר מחוסר אונים עם דיכאון.
|
||||
|
||||
####רומינציה
|
||||
#### רומינציה
|
||||
הרומינציה היא כמו העלאת גירה - *לאכול לעצמך את הראש במחשבות* - מחשבה טורדנית ובלתי-פוסקת בנושאים שליליים, לעיתים חסרי פשר (*למה אני ככה?*, *מתי זה ישתפר?*). החשיבה הזו לטווח אינה מקדמת לקראת פתרון, ורק גוררת אותנו מטה לעומק הדיכאון. להיות לחוץ ל2-3 דקות מסייע בקבלת פתרון יעילה; להיות לחוץ לימים שלמים על אותו הדבר רק מעצים את הדיכאון.
|
||||
|
||||
הרומינציה טרודה לרוב בתסמינים ובגורמים הנקשרים אליהם, בניגוד להתמקדות בפתרון הבעיה. הרומינציה קשורה משני הצדדים לדיכאון: אנשים דיכאוניים עוסקים בה יותר, ואנשים העוסקים בה יותר מפתחים יותר דיכאון.
|
||||
|
||||
|
||||
###כעס, ביקורת עצמית ודיכאון
|
||||
### כעס, ביקורת עצמית ודיכאון
|
||||
התפיסה הפופולרית בחברה היא שדיכאון מאופיין בעיקר בעצב, אך לא כך הדבר. דיכאון קשור גם בעצבנות (irritabilty), בייחוד בקרב מתבגרים, ובהתפרצויות זעם - כ40% מהמאובחנים סובלים מהן.
|
||||
|
||||
|
||||
####כעס
|
||||
#####המודל המלנכולי של פרויד
|
||||
#### כעס
|
||||
##### המודל המלנכולי של פרויד
|
||||
הדיכאון תואר גם ככעס שמופנה כלפי העצמי (פרויד, 1917, ווייט, 1977), וכסוג של אבל.
|
||||
|
||||
פרויד תיאר את הדיכאון כמלנכוליה, סוג של אבל עם אלמנטים עם ריקון קשה של העצמי. הוא סבור כי הקשבה לביקורת העצמית של המטופל תסייע לקבוע את הגורם לכעס הדיכאוני.
|
||||
|
||||
המודל הפרואידיאני מייחס דיכאון לנטישה של אובייקט (אדם) שמספק צרכים חשובים - אהבה, ערך עצמי וכו' - פוגע, נוטש או נעלם. חוסר היכולת לוותר על סיפוק הצורך בידי האובייקט, להתאבל ולהמשיך הלאה מוביל להפנמה של האובייקט לתוך האגו, שם הוא סופג ביקורת מן החלק הביקורתי של האגו.
|
||||
|
||||
> ר' גם: [התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#התיאוריה-הפסיכודינאמית-של-פרויד)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#התיאוריה-הפסיכודינאמית-של-פרויד)
|
||||
|
||||
פרויד סבור כי כל אחד מסתובב עם אידיאל האגו - המכיל את הציפיות המופנמות מהמשפחה ומהחברה. החטאת הציפיות האלו תיצור הפנמה של כעס, שיגרור דיכאון.
|
||||
|
||||
#####תיאוריית יחסי האובייקט של קליין
|
||||
##### תיאוריית יחסי האובייקט של קליין
|
||||
הרעיונות של פרויד עוררו מהומה בעולם הפסיכולוגיה ובקרב הממשיכים והמבקרים שלו.
|
||||
|
||||
למשל, מלאני קליין, שהגתה את תיאוריית יחסי האובייקט, המורכבת מעמדה דיכאונית ועמדה סכיזופאראנואידית. העמדה הזו גורסת כי, בתחילת החיים, תינוקות לא יכולים להחיל את קיומם של טוב ורע באותו האובייקט, ומגיבים בתוקפנות לכל חפיפה שכזו (זוהי *העמדה הדיכאונית*), תוקפנות שהם חוששים שתהרוס את האובייקט האהוב (אני אכעס על אמא והיא תלך, לנצח, אוי לא). החשש הזה גורר תחושות אשמה, חרטה, עצבות וייאוש עמוקות.
|
||||
@@ -289,24 +289,24 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
|
||||
משמע, היכן שפרויד יגיד שדיכאון הוא הפניה של כעס כלפי העצמי, קליין תגיד שהוא ההשלכות של הרס אובייקט אהוב בתוקפנות מולדת.
|
||||
|
||||
####ביקורת עצמית
|
||||
#### ביקורת עצמית
|
||||
ביקורת עצמית, לפי גולן שחר, מייצרת התנהגות שמחזקת את המצוקה שלנו - דוגמת הרחקת אלו שאוהבים אותך, או דחיית מחמאות שמשפרות את הערך העצמי. היא בעצם ה*צד האפל* של פרפקציוניזם - הצבת מטרות גבוהות מדי והלקאה עצמית כשחוטאים להן.
|
||||
|
||||
תיאוריות פמיניסטיות מודרניות, כמו *תיאוריית השתקת העצמי*, סבורות כי נשים נוטות יותר לדיכאון משום שהן מפנימות את המסר החברתי לפיו עליהן להציב תחילה את האחר - *סוציאליזציה* שמטיפה לאמפתיה. ההגדרה העצמית של נשים היא במונחים של מערכות יחסים, ונסובה סביב ההתחשבות ברגשותיהם של אחרים - ולכן נשים הרבה יותר מוכנות להקריב את תחושת העצמי שלהן על מנת לשמר מערכות יחסים (Jack, 1991). היעדר הביטוי הזה גורר איתו, כמובן, דיכאון.
|
||||
|
||||
ישנה גם *הגישה החוויתית*, דוגמת EFT - Emotion-focused-therapy, שמבדילה בין רגשות ראשוניים לשניוניים. לפי הגישה הזו, גברים וטיפוסים אסרטיביים יותר נוטים למסך עצב בכעס - בעקבות התנייה חברתית נגד פגיעות. מנגד, נשים וטיפוסים קורבניים יותר נוטים יותר לעצב, בעקבות התנייה חברתית כנגד כעס (Greenberg & Safran, 1987).
|
||||
|
||||
> ר' גם: [ויסות אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות#ויסות-אמוציות)
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
ר' גם: [ויסות אמוציות](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות#ויסות-אמוציות)
|
||||
|
||||
תיאוריות כאלו קובעות כי הכחשת חוויה רגשית משפיעה לרעה על הבריאות הנפשית. חוסר יכולת להשתמש באסטרטגיות התמודדות נקשר קשר הדוק לדיכאון (Gilbert, Gilbert & Irons, 2004).
|
||||
|
||||
##טיפול
|
||||
## טיפול
|
||||
הטיפול בדיכאון מקצר את משך התקופה הדכאונית הנוכחית וגם דוחה את הופעת התקופה הבאה.
|
||||
|
||||
מתוך אינספור טיפולים שנחקרו לדיכאון, הטיפולים הבאים זכו לתמיכה מחקרית:
|
||||
|
||||
###טיפול קוגניטיבי (CBT)
|
||||
### טיפול קוגניטיבי (CBT)
|
||||
טיפול Cognitive Behvaiour Therapy טרוד בזיהוי ותיקון שיטתי של כשלי חשיבה דיכאוניים. CBT מנסה לקחת מחשבות לא-הגיונית (כמו: אני כישלון מוחלט תמיד), לקרקע אותן (תראה, כל האנשים האלה גם נכשלו בדבר הזה), ולסווג אותן מחדש באופן יעיל יותר (אולי הדבר הזה פשוט קשה, ושווה לנסות את זה בכל זאת; אולי זה קשה רק עכשיו, וישתפר אחר כך). הטיפול הקוגניטיבי תוקף מחשבות הרות-אסון אוטומטיות, והיבטים של האשמה עצמית.
|
||||
|
||||
| אירוע | פרשנות | רגש | תגובה |
|
||||
@@ -321,14 +321,14 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
3. אם אני עושה טעות, זה משום שאני חסר יכולת
|
||||
4. עוד שלושה שלא הספקתי
|
||||
|
||||
> CBT *אינו* מנסה לגרום למטופל להסתכל על הצד החיובי - אלא בשינוי הרגלי חשיבה שליליים, נוקשים, ובלתי מבוססים במציאות!
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
CBT *אינו* מנסה לגרום למטופל להסתכל על הצד החיובי - אלא בשינוי הרגלי חשיבה שליליים, נוקשים, ובלתי מבוססים במציאות!
|
||||
|
||||
הטיפולים נוטים להיות קצרים יותר (~15 פגישות). CBT מערב גם **הפעלה התנהגותית** (Behavioral Activation) - תהליך פעיל של החזרת האדם לשגרת החיים שלו תוך יישום ההתנהגויות החדשות.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
###טיפול פסיכודינאמי
|
||||
### טיפול פסיכודינאמי
|
||||
טיפולים פסיכודינאמיים מתמקדים במערכות יחסים, באישיות, בעימותים בלתי-מודעים ובמנגנוני הגנה, מתוך אמונה שהעבר משליך השלכה מהותית על המצב הרגשי בהווה. הטיפול נסוב סביב **העברה** - השלכת הרגשות והציפיות כלפי המטפלים העיקריים של האדם כלפי המטפל\ת. הקשר בין המטפל\מטופל הוא המנגנון סביבו מבינים דברים.
|
||||
|
||||
המסגרת הכללית היא:
|
||||
@@ -338,7 +338,7 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
4. זרמים דינאמיים כאלו ואחרים (קלייניאנים, ויניקוטיאנים, וכו').
|
||||
|
||||
|
||||
###טיפולים פרמקולוגיים
|
||||
### טיפולים פרמקולוגיים
|
||||
|
||||
יש הנוטלים נוגדי-דיכאון רק בתקופות דיכאוניות, ויש כאלו הנוטלים אותם באופן קבוע. כנגד נוגדי-דיכאון יש האשמה שקשה מאוד להיגמל מהם, אך נדמה כי זה לא תרחיש טיפוסי.
|
||||
|
||||
@@ -347,7 +347,7 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
|
||||
הטיפולים התרופתיים פועלות כדי להאט את שני התהליכים האלה, ולהשאיר את הנוירוטרנסמיטורים יותר זמן בסינפסה.
|
||||
|
||||
####סוגים
|
||||
#### סוגים
|
||||
|
||||
- Tryciclic Antidepressants - TCA
|
||||
חוסמות שפיגה חוזרת של נוראפירין וסרוטונין
|
||||
@@ -363,7 +363,7 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
ככלל, זהות התרופה נקבעת ע"פ תופעול הלוואי - שנוטות להתחיל חזק ולהתאזן אחר כך (אם כי לא תמיד). אלו הטיפולים הכי יעילים, אבל 30-40% כנראה נובעים מפלצבו. SSRI נקשרו גם למאניה (ולכן לא ניתנות לאנשים עם נטייה גנטית). לאחר שמפסיקים את הטיפול, עלולה להיות הישנות של דיכאון עד שהמצב מתאזן.
|
||||
|
||||
|
||||
###טיפולים נוספים
|
||||
### טיפולים נוספים
|
||||
- IPT (Interpersonal Therapy)
|
||||
טיפול העוסק בקשרים חברתיים ומיומנות חברתית.
|
||||
|
||||
@@ -392,10 +392,10 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
למשל, ישנם ניסויים חדשניים בטיפולים עם חומרים משני תודעה (במיוחד קטמין, פטריות).
|
||||
|
||||
|
||||
> שימו לב: רבים מהטיפולים האלו לא בלעדיים לדיכאון, אלא מסייעים להפרעות אחרות
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
שימו לב: רבים מהטיפולים האלו לא בלעדיים לדיכאון, אלא מסייעים להפרעות אחרות
|
||||
|
||||
###יעילות הטיפול
|
||||
### יעילות הטיפול
|
||||
התחום שנוי במחלוקת מתמדת, ויש לו השלכות כלכליות נרחבות. ישנם מאות מחקרים של השוואות יעילות בין טיפולים שונים.
|
||||
|
||||
בין 60-75% יחוו איזשהו שיפור לאחר טיפול (לעומת 30-50% בפלסבו). התרופות מהירות יותר, אך תוך 3-4 חודשים הטיפול הפסיכולוגי נוטה להשוות. בדיכאון חמור, השיפור מהיר בהרבה ב80-90% מהמקרים, אך ישנה הישנות גבוהה. כאן יש לטיפול הפסיכולוגי יתרון - ישנה הישנות נמוכה יותר.
|
||||
|
||||
@@ -8,8 +8,8 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-02T11:25:39.304Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_9_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_9_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
**הפרעת דחק פוסט-טראומטית** (PTSD) מאופיינת בפחד, ולכן סווגה עד הDSM-V כהפרעת פאניקה, אך כיום נכללת בפרק משלה.
|
||||
|
||||
@@ -18,8 +18,8 @@ dateCreated: 2024-06-02T11:25:39.304Z
|
||||
|
||||
המפתח לPTSD הוא *טראומה*. אבל מה זה *טראומה*? המושג נזרק בחופשיות. טראומה היא **אירוע מסכן חיים או שלמות פיזית**. הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא תוצאה של חוויית אירוע טראומטי, שמסכן אותנו או אדם אהוב.
|
||||
|
||||
> **צבע אדום** למשל יכול להיות מסווג כאירוע טראומטי - הוא אירוע מסכן חיים - אך הפרשנות משפיעה עליו; עבור מי שמאמין באמת ובתמים שהוא מוגן, הוא לא ייתפס ככזה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**צבע אדום** למשל יכול להיות מסווג כאירוע טראומטי - הוא אירוע מסכן חיים - אך הפרשנות משפיעה עליו; עבור מי שמאמין באמת ובתמים שהוא מוגן, הוא לא ייתפס ככזה.
|
||||
|
||||
טראומה קשורה בפרשנות פרטנית - בתחושה של סכנה, חוסר שליטה וחוסר אונים.
|
||||
|
||||
@@ -27,7 +27,7 @@ dateCreated: 2024-06-02T11:25:39.304Z
|
||||
PTSD שנויה במחלוקת מבחינה פוליטית. אין ספק כי לטראומה יש השלכות פסיכולוגיות נרחבות - אבל להכרה בכך והסיווג כהפרעה יש השללכות חברתיות נרחבות.
|
||||
|
||||
|
||||
##היסטוריה
|
||||
## היסטוריה
|
||||
ההכרה בין טראומה למצב נפשי אינה ברורה מאליה. הראשון שחקר אותה היה שרקו (Charcot) עד 1880, שסיווג את המצב הנפשי (שכונה אז **היסטריה** - שיתוק שרירים\עיוורון, אובדן תחושה, התקפים דמויי-אפילפטיים ושכחה) כתוצאה של טראומה. ההפרעה יוחסה לנשים, ולכל מיני גורמים עמומים (תזוזה של הרחם, מזג ותהליכים הורמונליים). האבחנה של שרקו נתנה תוקף לנשים ולסבל שלהן - את לא סתם *היסטרית*, את מתמודדת עם משהו שעברת. הוא סיווג את החולים כסובלים, ולא כ*מתחלים*[^1] (*malingering*).
|
||||
|
||||
פרויד וברויר בוינה וז'נה בצרפת הרחיבו את התפיסה הזו באיזור 1890. הם החלו לסווג את ה*היסטריה* כתגובה רגשית בלתי-נסבלת לטראומה המשנה את מצב התודעה ומעוררת תסמינים היסטריים.
|
||||
@@ -38,7 +38,7 @@ PTSD שנויה במחלוקת מבחינה פוליטית. אין ספק כי
|
||||
|
||||
השיח עדיין מתקיים היום - האם *כולם* פגיעים לPTSD במידה ושווה? האם כל אחד יפתח PTSD תחת לחץ חריף?
|
||||
|
||||
###*היסטריה* וטראומה מינית
|
||||
### *היסטריה* וטראומה מינית
|
||||
|
||||
שרקו קישר בין היסטריה לטראומה, ופרויד דייק את הקישור הזה ל*טראומה מינית*, באופן מסוים. פרויד לא חשב ככה בהתחלה -
|
||||
|
||||
@@ -54,7 +54,7 @@ believe that this is an important finding, the discovery of a caput Nili[^2] in
|
||||
|
||||
פרויד זכה לזלזול, התעלמות וביטול של התיאוריה שלו. שכיחות ההיסטריה (בקרב המעמד הבורגני של וינה) משמעותה שלתיאוריה השלכות מרחיקות לכת על שכיחות ההתעללות המינית בילדות. העמיתים של פרויד לא יכלו לקבל את זה, ופרויד חזר בו אחרי שנה - וזנח את העיסוק בזה. מכאן הגיעה התיאוריה המאוחרת יותר של פרויד - *תיאוריית המיניות הילדית* - שזנחה את הדגש על טראומה. הכיוון הזה - הפסיכואנליטי - הוא הסוס המנצח של פרויד, וזה שהותיר אחריו הכי הרבה ממשיכים. *זה לא מה שקרה לך - זה אתה*.
|
||||
|
||||
###טראומה ומלחמה
|
||||
### טראומה ומלחמה
|
||||
אחרי מלחמת העולם הראשונה, נכפה על כולם העיסוק בטראומה, בעקבות החוויות הקשות מנשוא של החיילים - המלחמה אופיינה בלוחמת שוחות, שהובילה לחוויות מאוד קשות - לכמויות אדירות של מוות, מומים, זיהום ומחלות - ומיליוני החיילים שחזרו מהחזית חזרו לחברה מפורקים לגמרי. הם התאפיינו בבכי בלתי-נשלט, שיתוק, כעס, עצבנות, דיסוציאציה וכו'.
|
||||
|
||||
בבריטניה, 40% מהנפגעים הוגדרו כנפגעים נפשיים - סובלים מ*Mental breakdown*. במלחמת העולם השנייה, בארה"ב, המלחמה סיווגה 10% מהנפגעים כסובלים מ[*Shell Shock*](https://en.wikipedia.org/wiki/Shell_shock). במחלמת וייאטנאם ומלחמת המפרץ כבר הייתה אבחנה של PTSD, שלקו בה 15-20% מהחיילים.
|
||||
@@ -67,10 +67,10 @@ believe that this is an important finding, the discovery of a caput Nili[^2] in
|
||||
|
||||
בישראל של אחרי השואה גם הכירו בתסמינים של החוויות הקשות ([Etinger, 1961]()), שסיווגו את התסמינית כ*KZ syndrome*. גם כאן, האירוע נתפס בהתחלה כדבר מסוים, ולא כתופעה כוללת - במיוחד לאור הטבע המורכב מאוד של השואה, והשילוב של היבטים רפואיים (הרעבה, חבלות ראש...).
|
||||
|
||||
###אלימות מינית כנגד נשים וטראומה
|
||||
### אלימות מינית כנגד נשים וטראומה
|
||||
בשנות ה70, פמיניסטיות העלו למודעות את נושא האונס והאלימות המינית כלפי נשים, ועל הקשר שלהם לטראומה - ב1980 בוצע מחקר רציני ראשון על ידי Diana Russell. הממצאים היו מזעזעים; בכל שנה לפחות, בארה"ב, לפחות 100,000 נשים מתלוננות על אונס - וההערכה היא שישנן 700,000 נשים נוספות שלא מתלוננות. מעל 900 נשים רואיינו לגבי חוויות אלימות ביתית וניצול מיני. 25% דיווחו שנאנסו לפחות פעם אחת. שליש דיווחו על ניצול מיני בילדות. במחקרי המשך הלכו לבתי החולים לבדוק נשים שהגיעו אחרי אונס, ובדקו את התסמינים שלהן - בעיות שינה, עוררות יתר, תסמינים דיסוציאטיבים.
|
||||
|
||||
##קריטריונים
|
||||
## קריטריונים
|
||||
השילוב של כל הגורמים האלו - פרויד, מלחמה, שואה ואלימות מינית - כוננו את ההפרעה. בDSM-III (1980) ואילך, PTSD כלולה כהפרעה מן המניין - אך האבחנה משתנה בכל גרסא.
|
||||
|
||||
בDSM-III היא הוגדרה כתוצאה של -
|
||||
@@ -91,8 +91,8 @@ believe that this is an important finding, the discovery of a caput Nili[^2] in
|
||||
|
||||
מצד אחד, ויתרו על החלק הסובייקטיבי - יש כאלו שחווים טראומה ולא מגיבים בחריפות מיד. כמו כן, נוספה טראומה עקיפה (3) וחשיפה חוזרת ונשנית (4) - כמו כבאים, שוטרים, פרמדיקים. מצד שני, סיננו החוצה את העניין של התקשורת, אלא אם היא במסגרת התפקיד[^5].
|
||||
|
||||
> תראו כמה אנחנו מתפלפלים רק על *מי חווה טראומה*! PTSD היא הפרעה פוליטית במיוחד.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
תראו כמה אנחנו מתפלפלים רק על *מי חווה טראומה*! PTSD היא הפרעה פוליטית במיוחד.
|
||||
|
||||
PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה או עדות של אירוע טראומטי**. כאמור, הפרעות שקשורות באירועי עקה וטראומה הן ההפרעות היחידות בDSM הכוללות אטיולוגיה[^3].
|
||||
|
||||
@@ -106,28 +106,28 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה
|
||||
- מוות פתאומי של אדם אהוב
|
||||
- טראומה רפואית
|
||||
|
||||
> הDSM והשאלונים האירופאים **לא מותאמים למצב בארץ**, של טראומה מנורמלת ומתמשכת (אהם, מלחמה); הם בונים על זה שמדובר באירוע טראומטי גדול וחד פעמי. תזכרו - פסיכופתולוגיה היא דבר יחסי; אם אנחנו עכשיו במלחמה, כולם בטראומה - זה לא דבר חריג.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הDSM והשאלונים האירופאים **לא מותאמים למצב בארץ**, של טראומה מנורמלת ומתמשכת (אהם, מלחמה); הם בונים על זה שמדובר באירוע טראומטי גדול וחד פעמי. תזכרו - פסיכופתולוגיה היא דבר יחסי; אם אנחנו עכשיו במלחמה, כולם בטראומה - זה לא דבר חריג.
|
||||
|
||||
|
||||
##קטגוריות של תסמינים
|
||||
## קטגוריות של תסמינים
|
||||
|
||||
עד כה, דיברנו על קריטריון (A[^6]) - **חוויה של אירוע טראומטי**. מעבר לכך, ישנם מספר קבוצות של תסמינים.
|
||||
|
||||
###חודרנות, חוויה מחדש
|
||||
### חודרנות, חוויה מחדש
|
||||
אלו הם תסמיני B - לרבות -
|
||||
|
||||
- B1
|
||||
|
||||
> Recurrent, involuntary, and intrusive distressing memories of the event (e.g, image of being in the situation, the exact voice\words of the atacker)
|
||||
{.warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
Recurrent, involuntary, and intrusive distressing memories of the event (e.g, image of being in the situation, the exact voice\words of the atacker)
|
||||
|
||||
החודרנות מקשה על נוכחות ברגע ותפקוד תקין, ומתבטאת אצל ילדים גם במשחק.
|
||||
|
||||
- B2
|
||||
|
||||
> Reccurrent distressing dreams of the event
|
||||
{.warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
Reccurrent distressing dreams of the event
|
||||
|
||||
אצל ילדים (במיוחד ילדים קטנים, שלא יכולים לדווח), יש ביטוי גם בביעותי לילה.
|
||||
|
||||
@@ -152,7 +152,7 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה
|
||||
|
||||
דופק גבוה, הזעה, עוררות פיזיולוגית בסממנים של האירוע (רמזים חיצוניים) או עוררות מינית (רמז פנימי) - רעש של מסוק בקרב הלומי קרב, השפה הגרמנית בקרב שורדי השואה, וכדומה.
|
||||
|
||||
###הימנעות
|
||||
### הימנעות
|
||||
אלו הם תסמיני C -
|
||||
|
||||
- C1
|
||||
@@ -166,7 +166,7 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה
|
||||
אחד מהם מספיק, אבל הם לרוב מופיעים יחד. כמו שדיברנו בהפרעות אחרות, ההימנעות מעצימה את החרדה. ההפרדה היא בין פנימי וחיצוני - C1 לעומת C2.
|
||||
|
||||
|
||||
###שינויים שליליים בקוגניציות ומצב-רוח
|
||||
### שינויים שליליים בקוגניציות ומצב-רוח
|
||||
אלו קריטריוני D - *שתיים או יותר* מתוך:
|
||||
|
||||
- D1
|
||||
@@ -204,7 +204,7 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה
|
||||
|
||||
זהו ההופכי של D5 - קושי בולט בחוויית רגשות חיוביים.
|
||||
|
||||
###שינויים בעוררות או בתגבותיות
|
||||
### שינויים בעוררות או בתגבותיות
|
||||
תסמיני E - שניים או יותר מתוך:
|
||||
|
||||
- E1
|
||||
@@ -238,21 +238,21 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה
|
||||
קשיי הירדמות, שינה לא רציפה, שינה באיכות נמוכה
|
||||
|
||||
|
||||
###קריטריונים נוספים
|
||||
####משך
|
||||
### קריטריונים נוספים
|
||||
#### משך
|
||||
זהו קריטריון F - הופעה של התסמינים במשך חודש לפחות.
|
||||
|
||||
לפני כן יש הפרעה אחרת - *Acute stress disorder* - תגובה נורמטיבית ונפוצה יותר לטראומה, לאחריה הרבה מהתסמינים האלה מופיעים. התסמינים עצמם לרוב נורמטיביים - ההימשכות הכרונית שלהם היא שמכתירה אותם כPTSD.
|
||||
|
||||
####מצוקה
|
||||
#### מצוקה
|
||||
G - מצוקה קלינית משמעותית ו\או פגיעה בתפקוד
|
||||
|
||||
####שלילת גורמים נוספים
|
||||
#### שלילת גורמים נוספים
|
||||
|
||||
H - לא נובע מסיבה פיזיולוגית או סיבה רפואית.
|
||||
|
||||
|
||||
##שכיחות
|
||||
## שכיחות
|
||||
על פי הDSM-IV, PTSD הוא בעל שכיחות חיים (כל מי שסבל במהלך חייו) של 6.8% בארה"ב[^7].
|
||||
|
||||
גברים: 3.6%, נשים - 9.7%, לפי DSM-IV.
|
||||
@@ -265,7 +265,7 @@ H - לא נובע מסיבה פיזיולוגית או סיבה רפואית.
|
||||
אבל, יש ממצאים סותרים - קשה לדעת מה האמת.
|
||||
|
||||
|
||||
##מהלך
|
||||
## מהלך
|
||||
|
||||
יש כמה מופעי PTSD:
|
||||
|
||||
@@ -282,7 +282,7 @@ PTSD מתמשך - 3 חודשים או יותר לאחר הטראומה
|
||||
|
||||
PTSD שמשפיע מהותית על אישיות הנפגע - האופן שבו הוא רואה את המציאות, אנשים, וקשרים בינאישיים. זהו מונח מפתח חיוני בפסיכולוגיה הקלינית[^8] - אך הוא נכנס לICD 11 ב2018.
|
||||
|
||||
##מנבאים
|
||||
## מנבאים
|
||||
|
||||
ישנה הטענה כי PTSD היא תגובה נורמלית לטראומה - אך PTSD מוגדר כתגובה יוצאת מן הכלל. ההערכות הן כי 60% מהאוכלוסייה בארה"ב עברה טראומה - אך השכיחויות של PTSD נמוכות יותר. לכן, נשאלת השאלה - *מי יפתח PTSD?*
|
||||
|
||||
@@ -311,7 +311,7 @@ PTSD שמשפיע מהותית על אישיות הנפגע - האופן שבו
|
||||
דיסוציאציה המתרחשת *בזמן* הטראומה - תחושה שאתה צופה מבחוץ, שהזמן בהילוך איטי, וכדומה. אחת ההשערות היא שהדיסוציאציה מעוררת תחושת אבדן שליטה ופחד ממוות, שמעורר PTSD ([Gershuny et al, 2003]()). הסבר נוסף היא שהדיסוציאציה מפריעה לקידוד הזכרונות, הפרעה שבתורה תורמת להתפתחות ההפרעה.
|
||||
|
||||
|
||||
##גורמי חוסן
|
||||
## גורמי חוסן
|
||||
|
||||
- תמיכה חברתית
|
||||
|
||||
@@ -331,7 +331,7 @@ PTSD שמשפיע מהותית על אישיות הנפגע - האופן שבו
|
||||
אנשים אינטיליגנטיים יותר, באופן מפתיע, חסינים יותר לPTSD - גם לאחר שליטה בחומרת\משך גורם הלחץ. השכלה ומצב חברתי-כלכלי גבוה יותר נקשרו גם הם בחסינות מPTSD.
|
||||
|
||||
|
||||
##משתנים פיזיולוגיים
|
||||
## משתנים פיזיולוגיים
|
||||
|
||||
אנשים עם PTSD מפגינים עלייה ארוכת טווח בפעילות ציר הHPA - שקשור בעקה (לחץ, סטרס). הם מראים שחרור רמות גבוהות יותר של קורטיזול ברמת הבסיס (נשים) ובמצבי לחץ (נשים וגברים). מצד שני, לאחר זמן מה יש *תגובת כיבוי* - צלילה של רמות הקורטיזול ותסמינים כמו הפרעות שינה ודיסוציאציה. זה מצב פרדוקסלי - אנשים לחוצים, אז הקורטיזול *יורד*, אז הם לא ישנים, אבל קשה להעיר אותם. משום שהלוקים בPTSD נמצאים במצב עקה כרוני, הם נוטים להגיב למצבי לחץ *פחות* בחומרה - הרף גבוה בהרבה.
|
||||
|
||||
@@ -341,7 +341,7 @@ PTSD נקשרה גם עם היפוקמפוס קטן יותר, ובהתאם פג
|
||||
כדי להבין את כיוון הקשר, השוו בין תאומים זהים שאחד מהם סובל מPTSD כתוצאה משירות צבאי והשני לא ([Gilbertson et al, 2002](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12379862/)). הקשר בין היפוקמפוס קטן לPTSD עמד, אבל לא נראה שתאומים שסבלו מPTSD היו עם היפוקמפוס קטן *יותר* מהתאומים שלהם - מה שמציף את האפשרות שהיפוקמפוס קטן מעורר פגיעות לPTSD, ולא להיפך.
|
||||
|
||||
|
||||
##טיפול
|
||||
## טיפול
|
||||
|
||||
|
||||
עד לפני 30 שנה, PTSD נחשבה להפרעה כרונית, עם פרוגנוזה שלילית וטיפול לא יעיל - בעיקר אוזן קושבת - במיוחד לאלו שעברו טראומות קשות במיוחד (50-80% שכיחות חיים).
|
||||
@@ -386,8 +386,8 @@ PTSD נקשרה גם עם היפוקמפוס קטן יותר, ובהתאם פג
|
||||
מעבר לכך, התחום חדש מאוד - זה תחום חי ובועט ממש עכשיו[^11].
|
||||
|
||||
|
||||
> המלצה - *השיבה מהפלנטה האחרת* - סוקר טיפולי PTSD בLSD
|
||||
{.is-success}
|
||||
!!! is-success ""
|
||||
המלצה - *השיבה מהפלנטה האחרת* - סוקר טיפולי PTSD בLSD
|
||||
|
||||
[^1]: עושים את עצמם חולים.
|
||||
[^2]: *מקור הנילוס* - המקור הראשוני.
|
||||
|
||||
@@ -9,10 +9,10 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
> [מצגת (1)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_6_for_students.pptx), [מצגת (2)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_7_for_students.pptx), [מצגת (3)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_8_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת (1)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_6_for_students.pptx), [מצגת (2)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_7_for_students.pptx), [מצגת (3)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_8_for_students.pptx)
|
||||
|
||||
##חרדה לעומת פחד
|
||||
## חרדה לעומת פחד
|
||||
תנסו לחשוב איך אתם מרגישים כש:
|
||||
|
||||
- אתם נכנסים לחצר של חבר ורץ לעברכם כלב גדול
|
||||
@@ -23,7 +23,7 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
|
||||
|
||||
הפרעות חרדה כוללות גם חרדה וגם פחד - חלק מההפרעות מאופיינות מהאחת ואחרות מהאחר, או משניהם.
|
||||
|
||||
##הפרעות חרדה
|
||||
## הפרעות חרדה
|
||||
- הפרעת חרדה כללית (GAD)
|
||||
דאגת-יתר בלתי-נשלטת וללא הרף, חשש תמידי מהגרוע ביותר.
|
||||
|
||||
@@ -50,22 +50,22 @@ dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
|
||||
הפרעות חרדה מקבילות במילה רבה ל"נוירוזות" של פרויד - דברים שלוקים בהם מטופלים "רגילים" יותר, כמו דיכאון. עם זאת, המושג לא מקובל כיום.
|
||||
ההפרעות האלו יכולות להיות חמורות מאוד - פגיעה משמעותית בחיים, נזק גופני, ואפילו [אובדנות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות).
|
||||
|
||||
##ארבע אלמנטי של תגובת פחד טבעית
|
||||
## ארבע אלמנטי של תגובת פחד טבעית
|
||||
|
||||
- אפקטיבי (רגשי) - תחושת בהלה
|
||||
- קוגניטיבי (מחשבתי) - הערכת האיום (הכלב הזה עומד לתת לי ביס!)
|
||||
- סומטי (גופני) - שינוי חיצוני (שינוי בצבע העור, הזעה) או פנימי (sympathetic storm, fight or flight, אנדרנלין, קצב לב גבוה...)
|
||||
- התנהגותי - בריחה\הימנעות, לחימה, קיפאון
|
||||
|
||||
##לעומת פחד
|
||||
## לעומת פחד
|
||||
|
||||
- הבדל קוגניטיבי - מחשבות כוללניות יותר (*אני מפחד, אני מרגיש לא טוב, וכו'* ולא משהו ספציפי)
|
||||
- הבדל רגשי - אוסף מורכב של רגשות שליליים (חוסר אונים, חוסר שליטה, לחץ כזה בבטן - בניגוד לפחד, שמצווח באמיגדלה באופן ברור)
|
||||
- הבדל התנהגותי - ללא איום מסוים, אין ממה לברוח\להימנע\להילחם
|
||||
- הבדל סומטי - היכן שפחד הוא הפעלה נקודתית של מערכת העצבים הסימפטית, חרדה מאופיינת בhypervigilance - דריכות\עוררות כרונית ומתמשכת.
|
||||
|
||||
> שימו לב: **גם חרדה וגם פחד הן תגובות טבעיות ונורמליות**. הבעיה מתחילה כשהן חוצות סף מסוים, ונהיות פתולוגיות.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
שימו לב: **גם חרדה וגם פחד הן תגובות טבעיות ונורמליות**. הבעיה מתחילה כשהן חוצות סף מסוים, ונהיות פתולוגיות.
|
||||
|
||||
[^1]: בין ההפרעות יש קשר הדוק, והן הופרדו לאור הידע המסוים על OCD, PTSD וכו'. טראומה קשורה ולעיתים מתבטאת בהפרעות חרדה.
|
||||
[^2]: התקף פאניקה והפרעת פאניקה הם אותו הדבר, אבל ישנו התקף פאניקה חד-פעמי בלי הפרעת פאניקה.
|
||||
|
||||
@@ -11,12 +11,12 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:45:05.358Z
|
||||
**אגורופוביה**[^9] מלווה לעיתים תכופות הפרעות פאניקה. היא נופלת מהאבחנה של פוביה משום שאבחנת פוביה דורשת לפחות שתי מצבים שונים.
|
||||
עד לDSM-V, אגורופוביה הייתה גרורה של הפרעת פאניקה (עם\בלי אגורופוביה), ובDSM-V היא הופרדה לאבחנה נפרדת. זהו ייצוג טוב יותר משום ש*שיש* אנשים אגורופוביים בלי הפרעת פאניקה, למרות שהם נדירים יותר.
|
||||
|
||||
##מהלך
|
||||
## מהלך
|
||||
אגורופוביה מתחילה לרוב בהתקף פאניקה, והאדם בדרך-כלל לא מהפחד מהמקום עצמו אלא מ*האפשרות של התקף* (הפחד מהפחד). זהו עוד הבדל חשוב מפוביה: אני לא מפחד ממשהו ספיציפי כמו *מטוס* (שאולי יתקלקל ואני אמות) אלא מאפשרות עמומה (*אם אני אפחד ואני תקוע על המטוס?*). אגורופוביה קשורה מאוד בחשש מחוסר יכולת לברוח (כמו בשורה של מושבים).
|
||||
|
||||
במצבים קיצוניים יותר,[^15] אגורופוביה מביאה למצב של לא לצאת מהבית[^17].
|
||||
|
||||
##אטיולוגיה
|
||||
## אטיולוגיה
|
||||
אגורופוביה היא בשכיחות lifetime של 4.7%, כשהגיל הממוצע לקבל אבחנה הוא 23-24. ההפרעה נפוצה יותר מפי 2 בקרב נשים[^16].
|
||||
|
||||
ההשערה התיאורטית המובילה היא שאגורופוביה *נגרמת* מפאניקה:
|
||||
@@ -28,7 +28,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:45:05.358Z
|
||||
|
||||
ישנה גם השערה שאגורופובים שלא חווה התקף פאניקה הם פשוט חרדים פחות (sub-threshold).
|
||||
|
||||
##טיפול
|
||||
## טיפול
|
||||
|
||||
טיפול תרופתי (SSRI) וטיפול בחשיפה נמצאו כיעילים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -11,6 +11,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
**הפרעת חרדה חברתית** (לשעבר, *חרדה חברתית - Social Phobia*) היא
|
||||
|
||||
> לפי רוב המחקרים, הפחד שמדורג מספר 1 אצל אנשים זה דיבור בפני קהל. מספר 2 זה מוות. מוות זה מספר 2. זה נשמע הגיוני? זה אומר שלאדם הממוצע, אם אתה הולך להלוויה, עדיף לך להיות בארון מאשר לשאת את ההספד
|
||||
|
||||
> *ג'רי סיינפלד*
|
||||
|
||||
> האם את\ה מגדיר\ את עצמך כביישן או חרד בסיטואציה חברתית?
|
||||
@@ -25,9 +26,9 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
- להישאר לבד כי אנשים זה מפחיד[^19]
|
||||
- להישאר רק כי נשים זה מפחיד[^19]
|
||||
|
||||
##קריטריונים
|
||||
> A.[^24] Marked fear or anxiety about one or more social situations in which the individual is exposed to possible scrutiny by others
|
||||
{.info}
|
||||
## קריטריונים
|
||||
!!! info ""
|
||||
A.[^24] Marked fear or anxiety about one or more social situations in which the individual is exposed to possible scrutiny by others
|
||||
|
||||
למשל, לקיים שיחה, לפגוש זרים, להיות במצב שבו צופים בך שותה או אוכל[^20], או לתפקד מול אחרים - למשל לשאת נאום. בילדים - התסמינים חייבים להיות נוכחים גם בקבוצת השווים (קרי: ילדים אחרים) ולא רק מול מבוגרים[^21].
|
||||
|
||||
@@ -43,41 +44,44 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
- להיות בפומבי (אוטובוס עמוס, קניון)
|
||||
- להתחיל שיחה, לשמר שיחה, שיחות חולין, לשתף מידע אישי, מצבים אינטייים או מיניים, לפגוש אנשים חדשים, ללכת לדייט, לדבר עם זרים, להביע חוסר הסכמה או להתווכח, לדבר בטלפון, לדבר עם דמות סמכות, להחזיר מוצר פגום לחנות, להיות אסרטיבי, ללכת למסיבה, ללכת לחברים או להציב חברים אליך...[^19]
|
||||
|
||||
> B. The individual fears that he or she will act in a way (or show anxiety symptoms) that will be negatively evaluated (humilitating, embarrasing, lead to rejection, offend other, etc
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
B. The individual fears that he or she will act in a way (or show anxiety symptoms) that will be negatively evaluated (humilitating, embarrasing, lead to rejection, offend other, etc
|
||||
|
||||
> C. The social situations almost always provoke fear or anxiety
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
C. The social situations almost always provoke fear or anxiety
|
||||
|
||||
בילדים: ביטוי בבכי, התקפי אמוק[^23], התנהגות קפואה, הצמדות להורה, הימנעות מדיבור במצבים חברתיים
|
||||
|
||||
> D. Avoid the feared sitations or endure them with intense anxiety or fear
|
||||
> [^25](E. the fear is excessive or unreasonable (out of proportion to the actual threat
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
> F. Persistent (typically at least 6 months)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[^25](E. the fear is excessive or unreasonable (out of proportion to the actual threat
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
F. Persistent (typically at least 6 months)
|
||||
|
||||
|
||||
אל תבוא עם כל ילד זחלץ שקצת ביישן החודש.
|
||||
|
||||
> G. Causes significant distress and\or functional impairment
|
||||
|
||||
> H. Not due to a subtance or medical condition[^18]
|
||||
> I. Not better explained by a different disorder
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
I. Not better explained by a different disorder
|
||||
|
||||
למשל, [אגרופוביה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה#אגרופוביה).
|
||||
|
||||
|
||||
> J. If a medical condition exists, hte fear is unrelated or excessive
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
J. If a medical condition exists, hte fear is unrelated or excessive
|
||||
|
||||
למשל, פרקינסון, השמנת-יתר, עיוות גופני וכו' - אולי *באמת* מסתכלים על אדם ברגע שהוא נכנס לחדר, כי יש בו משהו בולט.
|
||||
|
||||
|
||||
ישנו גם מופע קל יותר של האבחנה הזו - *Performance Only* (תת-סוג - Specifier) - שייחודית למצבים בפני קהל, ונפוצה בהרבה. זוהי תת-קבוצה שונה מבחינת גיל ההופעה, האטיולוגיה, התגובתיות לטיפול וכו'.
|
||||
|
||||
##שכיחות
|
||||
## שכיחות
|
||||
|
||||
משום שזו אחת ההפרעות הכי מפולסמות ושנויות במחלוקת, השכיחות מוערכת בין 2.87% או 18.7%[^26] - נתונים ממחקרים אפידמיולוגיים רחבי היקף עם ממצאים שונים. קריטריון הפגיעה בתפקוד הוא הכי שנוי במחלוקת.
|
||||
|
||||
@@ -89,7 +93,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
|
||||
קיים הבדל קטן ביחס בין המינים (60\40 לנשים). באופן ספציפי, לנשים יותר קשה לדבר עם דמות סמכות, לדבר או להופיע בפני קהל, לעבוד בזמן שמסתכלים אליך, להיכנס לחדר שאנשים כבר יושבים בו, להיות במרכז תשומת הלב, לדבר בפגישות, להביע חוסר הסכמה, לתת דיווח לקבוצה, ולארח מסיבה.
|
||||
|
||||
##קו-מורבידיות
|
||||
## קו-מורבידיות
|
||||
במהלך החיים:
|
||||
- 50% - הפרעת חרדה נוספת
|
||||
- 50% - דיכאון
|
||||
@@ -97,10 +101,10 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
|
||||
חדרה חברתית היא הפרעה עיקשת: רק 37% החלימו באופן ספונטני על פני 12 שנים. מצד שני, לעומת 7% ממוצע כללי, ההפרעה שכיחה רק בקרב 2-5% בקרב אנשים מבוגרים יותר. ייתכן וההבדל הזה מעיד על פער בין-דורי ודרישות הגל ולא על החלמה.
|
||||
|
||||
##אטיולוגיה
|
||||
###מודלים פסיכולוגיים
|
||||
## אטיולוגיה
|
||||
### מודלים פסיכולוגיים
|
||||
|
||||
###מודלים קוגנטיביים
|
||||
### מודלים קוגנטיביים
|
||||
[Clarks & Wells, 1995](https://psycnet.apa.org/record/1995-98887-004); [Schlenker & Leary, 1982](https://psycnet.apa.org/record/1983-05605-001); [Rapee & Heimberg, 1997](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9256517/)
|
||||
|
||||
- רצון לעשות רושם חיובי לצד אמונה שאתה מתסכן ב:
|
||||
@@ -108,24 +112,24 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
- הלשכות הרות הסון להתנהגויות האחלו
|
||||
- אמונה שהאחר נשען על אמות-מידה מחמירות (Rapee & Heimberg)
|
||||
|
||||
> המודלים הקוגניטיביים מצליחים להסביר בעיקר כיצד ההפרעה מתפתחת ומשתמרת, וקצת פחות למה ההפרעה מופיעה מלכתחילה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
המודלים הקוגניטיביים מצליחים להסביר בעיקר כיצד ההפרעה מתפתחת ומשתמרת, וקצת פחות למה ההפרעה מופיעה מלכתחילה.
|
||||
|
||||
####Self-focused attention
|
||||
#### Self-focused attention
|
||||
- פחד מרכזי: הערכה שלילית מצד האחר
|
||||
- התנהגת מגושמת -> דחייה\ אובדן מעמד
|
||||
- ציפיות שליליות -> התמקדות-יתר בתפיסתו של האחר, ובתגובות הגופניות (עם הטייה שלילית)
|
||||
- ההתמקדות *מגבירה את החרדה*
|
||||
|
||||
####התיאורייה הפסיכואנליטית
|
||||
#### התיאורייה הפסיכואנליטית
|
||||
התיאוריה הזו טוענת כי הלוקים בחרדה חברתית מציבים לעצמם אמות מידה גבוהות-מדי, שקשורות ברקע ההתפתחותי - מעמד, ציפיות ההורים, חסכים בהתפתחות ובצרכים נרקסיסטיים[^27].
|
||||
זרמים מסוימים טוענים כי, לאור החסכים האלה, הלוקים בחרדה חברתית מאופיינים בצורך מוגזם בהכרה - לא רק לא להיות מסריח, אלא להיות שנון, מבריק, אהוב. כל מצב חברתי הוא הזדמנות לבסס את הציפייה הזו, ולכן היחס למצבים חברתיים חמור ומכביד.
|
||||
|
||||
|
||||
###גורמי סיכון
|
||||
### גורמי סיכון
|
||||
- גורמי סיכון מהילדות המוקדמת - ריבים בין ההורים, היעדר קשר אינטימי עם מבוגר, מעברי דירה מרובים בילדות, צורך בחינוך מיוחד לפני גיל 9 (Chartier et al, 2001)
|
||||
|
||||
####התנהגות נלמדת
|
||||
#### התנהגות נלמדת
|
||||
המודלים הקוגניטיביים מסבירים שימור אך לא התפתחות של הפרעה חברתית. אחד מגורמי הסיכון הוא התנהגות נלמדת - בגלל בריונות בבית הספר, שמלמדת שמצבים חברתיים הם עוינים, או בצפייה מהצד. לעיתים, אפילו אמרות של ההורים (*מה יגידו השכנים*, *אתה עושה לי בושות!*) מובילות להפנמת הפרעה חברתית (Rachman).
|
||||
|
||||
מעל ל50% מהלוקים בהפרעה מדווחים על אירוע טראומטי הנקשר ישירות לתחילת ההפרעה.
|
||||
@@ -133,16 +137,16 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
|
||||
הרבה מהמטופלים מדווחים על הורים קרים או ביקורתיים.
|
||||
|
||||
####הקשר האבולוציוני
|
||||
#### הקשר האבולוציוני
|
||||
גישה נוספת טוענת כי הפרעת חרדה חברתית היא שריד של היררכיות חברתיות שאנו חולקים עם שאר הפרימטים (Ohman et al). מפגשים חברתיים מסוימים הם אגרסיביים וקובעי דומיננטיות - והצד המובס מציג התנהגות כנועה.
|
||||
|
||||
הבעת פנים של כעס מעוררת את האמיגדלה. אצל הלוקים בהפרעת חרדה חברתית, העוררות הזו גדולה יות - מה שמרמז על קשר ביולוגי\קוגניטיבי להפרעה.
|
||||
|
||||
|
||||
####מזג
|
||||
#### מזג
|
||||
הפרעת חרדה חברתית קשורה גם ב[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג) של הילדים - ובמיוחד, בתכונת האינהיביציה ההתנהגותית (BI). פעוטות שאופיינו בBI גבוה הם בעלי סיכוי גבוה יותר (פי 3!) לסבול מהפרעת חרדה חברתית בילדות המאוחרת\גיל ההתבגרות.
|
||||
|
||||
##טיפול
|
||||
## טיפול
|
||||
CBT מועיל במיוחד בהפרעות חרדה בכלל ובהפרעת חרדה חברתית בפרט - בכך שהוא שובר את ההימנעות ואת מעגל הקסמים שמייצר את ההפרעה. עם זאת, יש כל מיני דרכים לאכול את הפיל הזה:
|
||||
|
||||
- טיפולים מבוססי חשיפה (למשל, היררכיה של מצבים)
|
||||
@@ -174,11 +178,11 @@ CBT מועיל במיוחד בהפרעות חרדה בכלל ובהפרעת חר
|
||||
- - איך זה נקשר לחינוך המוקדם?
|
||||
|
||||
|
||||
##מבט בין תרבותי
|
||||
## מבט בין תרבותי
|
||||
|
||||
ביפן, ישנה הפרעה דומה - [Taijin kyofusho](https://en.wikipedia.org/wiki/Taijin_kyofusho) (対人恐怖症)- הפחד שההתנהגות שלך תביך או תפגע *באחר* (הסמקה, ריח רע וכדומה). נדמה כי הפרעה זו קשורה במאפייני התרבות היפנית.
|
||||
|
||||
##כאב חברתי ככאב בכלל
|
||||
## כאב חברתי ככאב בכלל
|
||||
[Eisenberger, 2012](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22286852/) הדגימו כי כאב חברתי חופף במידה רבה כאב פיזי, ומפעיל אזורים דומים במוח. משכך כאבים שגרתי (Paracetamol) ([DeWall et al, 2010](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20548058/)) הקל על התסמינים של כאב חברתי!
|
||||
|
||||
על אף שהחוקרים שלטו בגורמים אחרים (כמו תפיסת עולם, מצב רוח), למשככי כאבים נמצא אפקט מובהק בהקלה על כאב חברתי.
|
||||
|
||||
@@ -18,7 +18,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
|
||||
פאניקה היא אחת ההפרעות שהכי יעיל לטפל בהן בטיפול פסיכולוגי-חינוכי קצר. עצם ההבנה שאתה בהתקף פאניקה היא גורם חוסן כנגד פיתוח הפרעת פאניקה.
|
||||
|
||||
##קריטריונים להתקף פאניקה
|
||||
## קריטריונים להתקף פאניקה
|
||||
|
||||
עלייה פתאומית במצוקה ובפחד שמגיעה לשיא תוך כמה דקות, וכן (לפחות) 4 מתוך 13:
|
||||
- דופק מואץ
|
||||
@@ -42,7 +42,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
אולם, יש התקפים עם טריגר - שמתחילים, למשל, מגורם פובי, מממריצים (ריטלין, אמפטמינים) המייצרים\מחקים עלייה באנדרנלין[^6]. חומרים משני תודעה כמו מריחואנה\סמי הזיה גם קשורים בפאניקה, כמו גם אריתמיה (הפרעה בקצב לב) והיפר-ונטילציה (התנשמות-יתר), שקשורה גם בתחילת ההתקף וגם במהלך ההיקף. ככלל, הרבה מהגורמים שמעוררים פאניקה הם מאוד מעגליים.
|
||||
|
||||
|
||||
##התקף פאניקה לעומת הפרעת פאניקה
|
||||
## התקף פאניקה לעומת הפרעת פאניקה
|
||||
|
||||
מדגם בארה"ב הראה שלפחות 30% מהנבדקים חוו התקף פאניקה!
|
||||
|
||||
@@ -50,7 +50,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
|
||||
הפרעת פאניקה מאופיינת בהתקפים חוזרים ונשנים, לא צפויים (וללא טריגר ברור), ובדאגה בין-ההתקפים - *הפחד מהפחד* - מההתקף הבא ומההשלכות. *הפחד מהפחד* (Ancipitory Anxiety) הזה הוא דווקא חרדה - איום עמום ומתמשך.
|
||||
|
||||
##הפרעת פאניקה
|
||||
## הפרעת פאניקה
|
||||
הפרעת פאניקה מאופיינת ב:
|
||||
- התקפי פאניקה חוזרים ונשנים המופיעים באופן לא-צפוי ([4 מ13](#קריטריונים-להתקף-פאניקה))
|
||||
- לפחוד אחד מההתקפים לווה ב:
|
||||
@@ -69,7 +69,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
|
||||
# אטיולוגיה
|
||||
|
||||
###בסיס ביולוגי
|
||||
### בסיס ביולוגי
|
||||
רגישות-יתר של מערכת הfight-or-flight - סף נמוך או עוצמה יתרה סביב המאיגדלה, ההיפותלמוס, וקליפת המוח הקדמית[^7].
|
||||
אולם, יש להיזהר מלהסיק קשר סיבתי.
|
||||
|
||||
@@ -83,10 +83,10 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
- מעל חצי עם קרוב משפחה עם הפרעת חרדה
|
||||
- תרופות מסוימות (בנזודיאזפינים[^8], SSRI) מקלות על התקפי פאניקה
|
||||
|
||||
###בסיס פסיכולוגי
|
||||
### בסיס פסיכולוגי
|
||||
ישנן עדויות לגבי הבדלים פסיכולוגיים בין הסובלים מהפרעת חרדה לאלו שלא:
|
||||
|
||||
####התיאוריה הקוגניטיבית
|
||||
#### התיאוריה הקוגניטיבית
|
||||
התיאוריה הקוגניטיבית טוענת שלאנשים מסוימים יש רגישות-יתר (פסיכולוגית!) לתחושות גופניות ונטייה לפרשנות קטסטרופלית (*הלב שלי דופק? ביי ביי!*). הפרשנות הזו מספיקה להפוך אירועים תמימים (הלב דופק, It's a thing) לבעלי נזק (התקף פאניקה), מה שהולך ומחזק את הפרשנות ההרסנית של האירועים האלה.
|
||||
|
||||
המחשבות הקטסטרופליות האלה הן לא תמיד לגמרי מודעות - אלא תוצר של נטייה קוגניטיבית שמבאת מי מאלו שיחווה התקף בודד יפתח את ההפרעה.
|
||||
@@ -104,7 +104,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
30% מהנבדקים המיודעים חטפו התקף - כמו גם 90% מהלא-מיודעים.
|
||||
|
||||
|
||||
#####רגישות לחרדה (AS) כמייצת פגיעות לפאניקה
|
||||
##### רגישות לחרדה (AS) כמייצת פגיעות לפאניקה
|
||||
מחקרים רבים מנסים למדוד את *הפחד מהפחד*, באמצעות שאלוני ASI שמודדים דברים כמו:
|
||||
- חששות מתחושות גופניות
|
||||
- מפחיד אותי גשיש לי קוצר-נשימה
|
||||
@@ -117,15 +117,15 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
|
||||
השאלונים נמצאו במחקרי אורך כנמבאים לא רק הפרעת פאניקה, אלא גם את ה*פגיעות* להפרעת פאניקה Ehlers (1995), Schmidt et al (1997;1999).
|
||||
|
||||
###תיאוריית הלמידה
|
||||
### תיאוריית הלמידה
|
||||
התיאוריה הקוגניטיבית מתקשה להסביר את ההפתעה של הסובלים מהתקפי החרדה - התקפים שנוחתים משום מקום. לאור זאת, תיאוריית הלמידה גומזת מהתיאוריה הקוגניטיבית את שלב הפרשנות הקטסטרופלית; היא מציעה שדי בתחושה הגופנית להתנות התקף פאניקה ב[התנייה קלאסית](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה#התנייה-קלאסית). התחושה הגופנית נהפכת מגירוי לא מותנה לגירוי מותנה המנבא התקף.
|
||||
|
||||
בעקבות ההתנייה, רמזים פנימיים\חיצוניים מובילים לציפייה להתקף. לעיתים, מתלווה [אגרופוביה]()[^9] - פחד ממקומות המוניים.
|
||||
|
||||
תיאוריית הלמידה מסבירה טוב יותר את אפקט ההפתעה של ההתקפים (למרות שאפשר לטעון שיש תיווך קוגניטיבי לא מודע). היא מסבירה טוב יותר גם התקפים ליליים (Nocturnal Panic Attack), שמופיעים אצל 60% מהסובלים מהפרעת פאניקה[^10].
|
||||
|
||||
##טיפול
|
||||
###CBT
|
||||
## טיפול
|
||||
### CBT
|
||||
הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול CBT (~+-12 פגישות) - טיפול תרופתי לא יעיל במיוחד, וכרוך באתגרים נוספים.
|
||||
|
||||
למרבה המזל, הפרעת פאניקה היא אחת מההפרעות שהפסיכולוגיה המודרנית מטפלת בה הכי טוב. הטיפול ההתנהגותי כרוך ב:
|
||||
@@ -136,7 +136,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
- - Recalibrating-likelihood - כן? אתה תשתגע? כאן ועכשיו? זה דבר שקורה? זה דבר שקרה למישהו? תראה לי מישהו אי-פעם משחר ההיסטוריה שהשתגע בהתקף פאניקה. זה לא דבר.
|
||||
- - הצעת פרשנות חדשה (לא "אני עומד לקבל התקף לב", אלא "המקום הזה מביא לי את הג'ננה"; לא "זה לעולם לא ייגמר" אלא "חצי שעה ואני אחרי"; משימות כמו לשים לב לזמן).
|
||||
|
||||
###חשיפה
|
||||
### חשיפה
|
||||
אחת השיטות הטובות להתמודד עם פאניקה היא חשיפה (exposure). אם המטופל חושש מודפק גבוה, למשל, לבקש ממנו לקפצץ בקליניקה - לחשוף אותו לתחושה. הרעיון הוא לשבור את ההמנעות, ובכך לשבור את המעגל הפובי. חשיפה לרוב מלווה CBT.
|
||||
|
||||
75-95% מהמטופלים לא חווים פאניקה לאחר 8-14 שבועות, ומשמרים את ההישגים גם לאחר שנה-שנתיים. אבל, מה לגבי המקרים שחשיפה וCBT *לא* עובדים?
|
||||
@@ -147,9 +147,9 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
|
||||
ומה בדבר אלו ש*עדיין* לא נרפאים?
|
||||
|
||||
###טיפול פסיכודינאמי
|
||||
> [מאמר](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/milrod_panic_case_markered.pdf) - מילרוד ושותפים על טיפול בהפרעת פאניקה
|
||||
{.is-info}
|
||||
### טיפול פסיכודינאמי
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מאמר](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/milrod_panic_case_markered.pdf) - מילרוד ושותפים על טיפול בהפרעת פאניקה
|
||||
|
||||
|
||||
מחקרים ממליצים גם על טיפול דינאמי ממקוד קצר-מועד בהפרעת פאניקה (Milrod) - 24 פגישות (12 שבועות) לאנשים שמלכתחילה לא הצליחו בCBT. הטיפול מניח שיש להתקפי הפאניקה משמעות סמלית, שקשורה בקונפליקט בינאישי לא-מודע. לרוב, מדובר באחר משני נושאים: היפרדות ואוטונומיה[^14], או קושי בביטוי או הכרה בכעס.
|
||||
|
||||
@@ -17,12 +17,12 @@ dateCreated: 2024-07-14T11:29:36.459Z
|
||||
|
||||
את המונח **סכיזופרניה** טבע החוקר אויגן בלוילר ([Eugen Bleuler](https://en.wikipedia.org/wiki/Eugen_Bleuler)), ומשמעותו *נפש מפוצלת* (Schizo = פיצול, Phreno = נפש, שכל). הוא ניסה להביע בכך את הפיצול בתפקודי האישיות הבסיסיים - בין החוויה לרגש, או בין החושים לחוויה התפיסתית.
|
||||
|
||||
> הכוונה היא **לא** לפיצול אישיות! הפרעת פיצול אישיות היא הפרעה אחרת, בעבר Multiple personality disorder וכיום dissociative identity disorder. סכיזופרניה, שלא כמו *פיצול אישיות*, היא תהליך כרוני יציב, ולא שינויים פתאומיים כמו בDID.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
הכוונה היא **לא** לפיצול אישיות! הפרעת פיצול אישיות היא הפרעה אחרת, בעבר Multiple personality disorder וכיום dissociative identity disorder. סכיזופרניה, שלא כמו *פיצול אישיות*, היא תהליך כרוני יציב, ולא שינויים פתאומיים כמו בDID.
|
||||
|
||||
סכיזופרניה פוגעת מאוד בתחושת ה*עצמי* - המי אני, מה אני - יש תחושה של פירוק.
|
||||
|
||||
##קריטריונים
|
||||
## קריטריונים
|
||||
|
||||
A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות מתסמיני הליבה (1-3)
|
||||
|
||||
@@ -33,10 +33,10 @@ A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות
|
||||
5. תסמינים שליליים כמו השטחת אפקט רגשי או היעדר מוטיבציה
|
||||
|
||||
|
||||
###אשליות
|
||||
### אשליות
|
||||
|
||||
> **אשליה** היא אמונה נוקשה שלא משתנה גם למול עדות מפריכה ברורה.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**אשליה** היא אמונה נוקשה שלא משתנה גם למול עדות מפריכה ברורה.
|
||||
|
||||
אשליות מחולקות לרוב ל -
|
||||
|
||||
@@ -44,8 +44,8 @@ A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות
|
||||
|
||||
אמונה\פחד שרוצים לפגוע בך, מחפשים אותך, עוקבים אחריך וכדומה. יכולות להיות מאוד עמומות ("הם"( או מאוד מסוימות ("השכנה").
|
||||
|
||||
> חשוב להבדיל בין תיאוריות קונספירציה לאשליות - הגבול דק[^1]
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
חשוב להבדיל בין תיאוריות קונספירציה לאשליות - הגבול דק[^1]
|
||||
|
||||
|
||||
- מחשבות יחס (Reference)
|
||||
@@ -78,25 +78,25 @@ A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות
|
||||
|
||||
אשליות מוזרות הן סממן חזק לטובת סכיזופרניה, לעומת הפרעות פסיכוטיות קלות יותר.
|
||||
|
||||
##הזיות
|
||||
## הזיות
|
||||
|
||||
> **הזיה** היא תפיסה חושית שגויה שנחווית כאמיתית, בהיעדר גירוי חיצוני.
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
**הזיה** היא תפיסה חושית שגויה שנחווית כאמיתית, בהיעדר גירוי חיצוני.
|
||||
|
||||
הזיות הן לרוב שמיעתיות (לשמוע קולות), אבל יכולות להיות גם חזותיות[^2]. הזיה היא בלתי נבדלת מגירוי חושי: אדם שהוזה קולות יסובב את הראש לעברם, ממש כמו דיבור רגיל[^3] - ניתן לענות לו, להתווכח איתו, וכדומה. ההזיות הן בלתי נשלטות, ויכולות להתרחש בכל החושים.
|
||||
|
||||
###שמעתיות
|
||||
### שמעתיות
|
||||
|
||||
ההזייה הכי נפוצה היא קול מילולי - קול שמעיר על התנהגות, או שני קולות שמשוחחים עליך. הקולות לרוב ביקורתיים ותוקפניים, ולעיתים כוללים פקודות - התאבדות, התנהגויות סביב מוסר ומיניות. לעיתים, יש הזיות קוליות שאינן מילוליות - כמו ציוץ ציפורים.
|
||||
|
||||
###חזותיות
|
||||
### חזותיות
|
||||
|
||||
"לראות" משהו שלא קיים במציאות - כמו לראות דמות מיתולוגית. הזיות חזותיות הן עדות לפסיכוזה הקשורה לסמים אך לפעמים גם בסכיזופרניה.
|
||||
|
||||
> ישנה תופעה דומה, של הזיות היפנוגוגיות (בהירדמות) והיפנופומפיות (ביקיצה) - שקשורות בפעילות לא מווסתת של מנגנון החלימה (שנת REM). אלו *אינן מעידות בהכרח* על פסיכוזה - גם אנשים בלי כל הפרעה לוקים בהן לפעמים.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
ישנה תופעה דומה, של הזיות היפנוגוגיות (בהירדמות) והיפנופומפיות (ביקיצה) - שקשורות בפעילות לא מווסתת של מנגנון החלימה (שנת REM). אלו *אינן מעידות בהכרח* על פסיכוזה - גם אנשים בלי כל הפרעה לוקים בהן לפעמים.
|
||||
|
||||
##היגיון פגום
|
||||
## היגיון פגום
|
||||
|
||||
מתבטא לרוב בדיבור לא מאורגן - אסוציאטיבי, לא ברור, מבולבל, לפעמים ממש "סלט מילים" - אין בין המילים קשר. לפעמים אלו אסוציאציות רופפות (אסוציאטיביות יתר), עד כדי מוזרות.
|
||||
|
||||
@@ -108,7 +108,7 @@ A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות
|
||||
|
||||
לעיתים מופיע גם נאולוגיזם - הצמדת מילים כך שנוצרת מילה בעלת משמעות פרטית לאדם (כמו "תמידנצח" ולא כמו "בראנג'לינה"), שיניח לשווא שאחרים יבינו אותו[^4].
|
||||
|
||||
##התנהגות לא מאורגנת או קטטונית
|
||||
## התנהגות לא מאורגנת או קטטונית
|
||||
|
||||
**קטטוניה** היא ירידה במתח השריר, שמתבטאת בירידה בתגובתיות, בהייה, חזרה על מילים או תנועות.
|
||||
|
||||
@@ -117,24 +117,24 @@ A: במשך חודש, חווית שניים או יותר, ואחד לפחות
|
||||
קטטוניה היא מצב כללי שעלול להופיע בהפרעות נוספות (יש למשל [דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) קטטוני) ותסמינים רפואיים. התסמין הזה קיים בסכיזופרניה אך לא נפוץ.
|
||||
|
||||
|
||||
##תסמינים שליליים
|
||||
## תסמינים שליליים
|
||||
|
||||
תסמינים שליליים מופיעים לרוב לפני תסמינים חיוביים, אך לא תמיד מובנים כחלק מסכיזופרניה עד הופעת התסמינים החיוביים.
|
||||
|
||||
###ירידה בהבעה רגשית
|
||||
### ירידה בהבעה רגשית
|
||||
|
||||
זהו תסמין מייחד של סכיזופרניה לעומת הפרעות פסיכוטיות אחרות. הוא מתבטא בירידה בהבעה הרגשית ("אפקט שטוח") - כמו טון דיבור, הבעת פנים, קשר עין וסממנים לא מילוליים אחרים. בקרב אנשים סכיזופרניים הסימנים האלו לעיתים חסרים - *גם כשהחוויה הרגשית זהה ואפילו חזקה יותר*. לעיתים ניתן יהיה להביע את הרגש במילים, אבל לא בסימנים לא-מילוליים.
|
||||
|
||||
###ירידה במוטיבציה
|
||||
### ירידה במוטיבציה
|
||||
|
||||
Avolition - מזכיר מאוד אנהדוניה בדיכאון. זוהי ירידה ביוזמה ועניין בפעילויות, ופחות אנרגיה. חוסר עניין בפעילויות חברתיות.
|
||||
|
||||
###ירידה בדיבור
|
||||
### ירידה בדיבור
|
||||
|
||||
*alogia* - תגובה קצרה, והשהיות ממושכות
|
||||
|
||||
|
||||
##קריטריונים נוספים
|
||||
## קריטריונים נוספים
|
||||
|
||||
B - פגיעה משמעותית בתפקוד
|
||||
|
||||
@@ -142,12 +142,12 @@ C - תסמינים רציפים במשך חצי שנה ולפחות חודש ב
|
||||
|
||||
D, E, F - אבחנה מבדלת, ושלילת גורם רפואי.
|
||||
|
||||
##תת-סוגים?
|
||||
## תת-סוגים?
|
||||
|
||||
בDSM-IV סכיזופרניה סווגה כתת-סוגים (פרנואידית, וכו') - כיום לא נהוג לסווג ככה, אלא על פני רצף.
|
||||
|
||||
|
||||
##הפרעה תפקודית
|
||||
## הפרעה תפקודית
|
||||
|
||||
סכיזופרניה פוגעת ביכולות קוגניטיביות, דוגמה
|
||||
|
||||
@@ -159,7 +159,7 @@ D, E, F - אבחנה מבדלת, ושלילת גורם רפואי.
|
||||
|
||||
אנחנו כל הזמן מסננים גירויים כך שלא הכל ייכנס למודעות (Broadbent, 1958). בסכיזופרניה, הפניית קשב ועיבוד מידע נפגעת - מידע לא רלוונטי מאובד גם כשהוא מוביל להפסד.
|
||||
|
||||
##אפידמיולוגיה ומהלך
|
||||
## אפידמיולוגיה ומהלך
|
||||
|
||||
שכיחות חיים של 0.3-0.7% - יש אומדנים העולים ל1%. לסכיזופרניה יש בסיס גנטי מובהק ולכן שונות גדולה באוכלוסיות שונות.
|
||||
|
||||
@@ -170,7 +170,7 @@ D, E, F - אבחנה מבדלת, ושלילת גורם רפואי.
|
||||
|
||||
סכיזופרניה מעט נפוצה יותר בקרב גברים.
|
||||
|
||||
##ממצאים ביולוגיים
|
||||
## ממצאים ביולוגיים
|
||||
|
||||
בקרב סכיזופרנים, ממצא בולט הוא ירידה בנפח המוח לאורך החיים והגדלה של חדרי המוח[^5]. ישנם גם הבדלים בכמות החומר האפור באיזורים פרונטליים וטמפורליים.
|
||||
Gottesman & Shields (1972) הראו התאמה של 50% בקרב תאומים זהים, ו9% בקרב תאומים לא-זהים.
|
||||
@@ -179,7 +179,7 @@ Gottesman & Shields (1972) הראו התאמה של 50% בקרב תאומים ז
|
||||
|
||||
סיבוכי היריון ולידה גם נמצאו כקשורים לסכיזופרניה - כבר בשנות ה60 הוצע כי סיבוכי היריון משחקים תפקיד בהפרעה. זיהום וראלי בהיריון, לידה אחרי מגיפות שפעת והריונות שהחלק האמצעי שלהם הוא בחורף כולם נקשרו לנוכחות של סכיזופרניה.
|
||||
|
||||
##סממנים מתקופת הילדות
|
||||
## סממנים מתקופת הילדות
|
||||
|
||||
מחקר שנוי במחלוקת עומד על כך שכבר מתקופת הילדות, נוכחות בעיות בהסתגלות החברתית, המוטורית והקוגניטיבית, בעיות בקשב ובלימודים, עיכובים בהתפתחות מוטורית ותפיסתית. מחקרים רטרוספקטיביים על סרטי וידאו בייתים מעידים גם על פחות ביטוי רגש חיובי ויותר רגש שלילי, חולשה ותנוחה ייחודית של גפיים וגמישות-יתר של האצבעות.
|
||||
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user