Finished moving to MKDocs
This commit is contained in:
@@ -11,6 +11,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
**הפרעת חרדה חברתית** (לשעבר, *חרדה חברתית - Social Phobia*) היא
|
||||
|
||||
> לפי רוב המחקרים, הפחד שמדורג מספר 1 אצל אנשים זה דיבור בפני קהל. מספר 2 זה מוות. מוות זה מספר 2. זה נשמע הגיוני? זה אומר שלאדם הממוצע, אם אתה הולך להלוויה, עדיף לך להיות בארון מאשר לשאת את ההספד
|
||||
|
||||
> *ג'רי סיינפלד*
|
||||
|
||||
> האם את\ה מגדיר\ את עצמך כביישן או חרד בסיטואציה חברתית?
|
||||
@@ -25,9 +26,9 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
- להישאר לבד כי אנשים זה מפחיד[^19]
|
||||
- להישאר רק כי נשים זה מפחיד[^19]
|
||||
|
||||
##קריטריונים
|
||||
> A.[^24] Marked fear or anxiety about one or more social situations in which the individual is exposed to possible scrutiny by others
|
||||
{.info}
|
||||
## קריטריונים
|
||||
!!! info ""
|
||||
A.[^24] Marked fear or anxiety about one or more social situations in which the individual is exposed to possible scrutiny by others
|
||||
|
||||
למשל, לקיים שיחה, לפגוש זרים, להיות במצב שבו צופים בך שותה או אוכל[^20], או לתפקד מול אחרים - למשל לשאת נאום. בילדים - התסמינים חייבים להיות נוכחים גם בקבוצת השווים (קרי: ילדים אחרים) ולא רק מול מבוגרים[^21].
|
||||
|
||||
@@ -43,41 +44,44 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
- להיות בפומבי (אוטובוס עמוס, קניון)
|
||||
- להתחיל שיחה, לשמר שיחה, שיחות חולין, לשתף מידע אישי, מצבים אינטייים או מיניים, לפגוש אנשים חדשים, ללכת לדייט, לדבר עם זרים, להביע חוסר הסכמה או להתווכח, לדבר בטלפון, לדבר עם דמות סמכות, להחזיר מוצר פגום לחנות, להיות אסרטיבי, ללכת למסיבה, ללכת לחברים או להציב חברים אליך...[^19]
|
||||
|
||||
> B. The individual fears that he or she will act in a way (or show anxiety symptoms) that will be negatively evaluated (humilitating, embarrasing, lead to rejection, offend other, etc
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
B. The individual fears that he or she will act in a way (or show anxiety symptoms) that will be negatively evaluated (humilitating, embarrasing, lead to rejection, offend other, etc
|
||||
|
||||
> C. The social situations almost always provoke fear or anxiety
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
C. The social situations almost always provoke fear or anxiety
|
||||
|
||||
בילדים: ביטוי בבכי, התקפי אמוק[^23], התנהגות קפואה, הצמדות להורה, הימנעות מדיבור במצבים חברתיים
|
||||
|
||||
> D. Avoid the feared sitations or endure them with intense anxiety or fear
|
||||
> [^25](E. the fear is excessive or unreasonable (out of proportion to the actual threat
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
> F. Persistent (typically at least 6 months)
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
[^25](E. the fear is excessive or unreasonable (out of proportion to the actual threat
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
F. Persistent (typically at least 6 months)
|
||||
|
||||
|
||||
אל תבוא עם כל ילד זחלץ שקצת ביישן החודש.
|
||||
|
||||
> G. Causes significant distress and\or functional impairment
|
||||
|
||||
> H. Not due to a subtance or medical condition[^18]
|
||||
> I. Not better explained by a different disorder
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
I. Not better explained by a different disorder
|
||||
|
||||
למשל, [אגרופוביה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה#אגרופוביה).
|
||||
|
||||
|
||||
> J. If a medical condition exists, hte fear is unrelated or excessive
|
||||
{.info}
|
||||
!!! info ""
|
||||
J. If a medical condition exists, hte fear is unrelated or excessive
|
||||
|
||||
למשל, פרקינסון, השמנת-יתר, עיוות גופני וכו' - אולי *באמת* מסתכלים על אדם ברגע שהוא נכנס לחדר, כי יש בו משהו בולט.
|
||||
|
||||
|
||||
ישנו גם מופע קל יותר של האבחנה הזו - *Performance Only* (תת-סוג - Specifier) - שייחודית למצבים בפני קהל, ונפוצה בהרבה. זוהי תת-קבוצה שונה מבחינת גיל ההופעה, האטיולוגיה, התגובתיות לטיפול וכו'.
|
||||
|
||||
##שכיחות
|
||||
## שכיחות
|
||||
|
||||
משום שזו אחת ההפרעות הכי מפולסמות ושנויות במחלוקת, השכיחות מוערכת בין 2.87% או 18.7%[^26] - נתונים ממחקרים אפידמיולוגיים רחבי היקף עם ממצאים שונים. קריטריון הפגיעה בתפקוד הוא הכי שנוי במחלוקת.
|
||||
|
||||
@@ -89,7 +93,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
|
||||
קיים הבדל קטן ביחס בין המינים (60\40 לנשים). באופן ספציפי, לנשים יותר קשה לדבר עם דמות סמכות, לדבר או להופיע בפני קהל, לעבוד בזמן שמסתכלים אליך, להיכנס לחדר שאנשים כבר יושבים בו, להיות במרכז תשומת הלב, לדבר בפגישות, להביע חוסר הסכמה, לתת דיווח לקבוצה, ולארח מסיבה.
|
||||
|
||||
##קו-מורבידיות
|
||||
## קו-מורבידיות
|
||||
במהלך החיים:
|
||||
- 50% - הפרעת חרדה נוספת
|
||||
- 50% - דיכאון
|
||||
@@ -97,10 +101,10 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
|
||||
חדרה חברתית היא הפרעה עיקשת: רק 37% החלימו באופן ספונטני על פני 12 שנים. מצד שני, לעומת 7% ממוצע כללי, ההפרעה שכיחה רק בקרב 2-5% בקרב אנשים מבוגרים יותר. ייתכן וההבדל הזה מעיד על פער בין-דורי ודרישות הגל ולא על החלמה.
|
||||
|
||||
##אטיולוגיה
|
||||
###מודלים פסיכולוגיים
|
||||
## אטיולוגיה
|
||||
### מודלים פסיכולוגיים
|
||||
|
||||
###מודלים קוגנטיביים
|
||||
### מודלים קוגנטיביים
|
||||
[Clarks & Wells, 1995](https://psycnet.apa.org/record/1995-98887-004); [Schlenker & Leary, 1982](https://psycnet.apa.org/record/1983-05605-001); [Rapee & Heimberg, 1997](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9256517/)
|
||||
|
||||
- רצון לעשות רושם חיובי לצד אמונה שאתה מתסכן ב:
|
||||
@@ -108,24 +112,24 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
- הלשכות הרות הסון להתנהגויות האחלו
|
||||
- אמונה שהאחר נשען על אמות-מידה מחמירות (Rapee & Heimberg)
|
||||
|
||||
> המודלים הקוגניטיביים מצליחים להסביר בעיקר כיצד ההפרעה מתפתחת ומשתמרת, וקצת פחות למה ההפרעה מופיעה מלכתחילה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
!!! warning ""
|
||||
המודלים הקוגניטיביים מצליחים להסביר בעיקר כיצד ההפרעה מתפתחת ומשתמרת, וקצת פחות למה ההפרעה מופיעה מלכתחילה.
|
||||
|
||||
####Self-focused attention
|
||||
#### Self-focused attention
|
||||
- פחד מרכזי: הערכה שלילית מצד האחר
|
||||
- התנהגת מגושמת -> דחייה\ אובדן מעמד
|
||||
- ציפיות שליליות -> התמקדות-יתר בתפיסתו של האחר, ובתגובות הגופניות (עם הטייה שלילית)
|
||||
- ההתמקדות *מגבירה את החרדה*
|
||||
|
||||
####התיאורייה הפסיכואנליטית
|
||||
#### התיאורייה הפסיכואנליטית
|
||||
התיאוריה הזו טוענת כי הלוקים בחרדה חברתית מציבים לעצמם אמות מידה גבוהות-מדי, שקשורות ברקע ההתפתחותי - מעמד, ציפיות ההורים, חסכים בהתפתחות ובצרכים נרקסיסטיים[^27].
|
||||
זרמים מסוימים טוענים כי, לאור החסכים האלה, הלוקים בחרדה חברתית מאופיינים בצורך מוגזם בהכרה - לא רק לא להיות מסריח, אלא להיות שנון, מבריק, אהוב. כל מצב חברתי הוא הזדמנות לבסס את הציפייה הזו, ולכן היחס למצבים חברתיים חמור ומכביד.
|
||||
|
||||
|
||||
###גורמי סיכון
|
||||
### גורמי סיכון
|
||||
- גורמי סיכון מהילדות המוקדמת - ריבים בין ההורים, היעדר קשר אינטימי עם מבוגר, מעברי דירה מרובים בילדות, צורך בחינוך מיוחד לפני גיל 9 (Chartier et al, 2001)
|
||||
|
||||
####התנהגות נלמדת
|
||||
#### התנהגות נלמדת
|
||||
המודלים הקוגניטיביים מסבירים שימור אך לא התפתחות של הפרעה חברתית. אחד מגורמי הסיכון הוא התנהגות נלמדת - בגלל בריונות בבית הספר, שמלמדת שמצבים חברתיים הם עוינים, או בצפייה מהצד. לעיתים, אפילו אמרות של ההורים (*מה יגידו השכנים*, *אתה עושה לי בושות!*) מובילות להפנמת הפרעה חברתית (Rachman).
|
||||
|
||||
מעל ל50% מהלוקים בהפרעה מדווחים על אירוע טראומטי הנקשר ישירות לתחילת ההפרעה.
|
||||
@@ -133,16 +137,16 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
|
||||
הרבה מהמטופלים מדווחים על הורים קרים או ביקורתיים.
|
||||
|
||||
####הקשר האבולוציוני
|
||||
#### הקשר האבולוציוני
|
||||
גישה נוספת טוענת כי הפרעת חרדה חברתית היא שריד של היררכיות חברתיות שאנו חולקים עם שאר הפרימטים (Ohman et al). מפגשים חברתיים מסוימים הם אגרסיביים וקובעי דומיננטיות - והצד המובס מציג התנהגות כנועה.
|
||||
|
||||
הבעת פנים של כעס מעוררת את האמיגדלה. אצל הלוקים בהפרעת חרדה חברתית, העוררות הזו גדולה יות - מה שמרמז על קשר ביולוגי\קוגניטיבי להפרעה.
|
||||
|
||||
|
||||
####מזג
|
||||
#### מזג
|
||||
הפרעת חרדה חברתית קשורה גם ב[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג) של הילדים - ובמיוחד, בתכונת האינהיביציה ההתנהגותית (BI). פעוטות שאופיינו בBI גבוה הם בעלי סיכוי גבוה יותר (פי 3!) לסבול מהפרעת חרדה חברתית בילדות המאוחרת\גיל ההתבגרות.
|
||||
|
||||
##טיפול
|
||||
## טיפול
|
||||
CBT מועיל במיוחד בהפרעות חרדה בכלל ובהפרעת חרדה חברתית בפרט - בכך שהוא שובר את ההימנעות ואת מעגל הקסמים שמייצר את ההפרעה. עם זאת, יש כל מיני דרכים לאכול את הפיל הזה:
|
||||
|
||||
- טיפולים מבוססי חשיפה (למשל, היררכיה של מצבים)
|
||||
@@ -174,11 +178,11 @@ CBT מועיל במיוחד בהפרעות חרדה בכלל ובהפרעת חר
|
||||
- - איך זה נקשר לחינוך המוקדם?
|
||||
|
||||
|
||||
##מבט בין תרבותי
|
||||
## מבט בין תרבותי
|
||||
|
||||
ביפן, ישנה הפרעה דומה - [Taijin kyofusho](https://en.wikipedia.org/wiki/Taijin_kyofusho) (対人恐怖症)- הפחד שההתנהגות שלך תביך או תפגע *באחר* (הסמקה, ריח רע וכדומה). נדמה כי הפרעה זו קשורה במאפייני התרבות היפנית.
|
||||
|
||||
##כאב חברתי ככאב בכלל
|
||||
## כאב חברתי ככאב בכלל
|
||||
[Eisenberger, 2012](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22286852/) הדגימו כי כאב חברתי חופף במידה רבה כאב פיזי, ומפעיל אזורים דומים במוח. משכך כאבים שגרתי (Paracetamol) ([DeWall et al, 2010](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20548058/)) הקל על התסמינים של כאב חברתי!
|
||||
|
||||
על אף שהחוקרים שלטו בגורמים אחרים (כמו תפיסת עולם, מצב רוח), למשככי כאבים נמצא אפקט מובהק בהקלה על כאב חברתי.
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user