docs: update פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס
This commit is contained in:
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: תיאיטיטוס
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-04-30T13:45:31.737Z
|
||||
date: 2024-05-07T12:32:54.148Z
|
||||
tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
|
||||
@@ -111,4 +111,23 @@ dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
|
||||
[^13]: אינשטיין אומר, *היופי במתמטיקה היא שהיא מסבירה **כל דבר***.
|
||||
[^14]: הדעה הזו הייתה דומיננטית במיוחד בפילוסופיה האנגלו-אמריקנית במאה ה20, ממש כהנחת יסוד; לשיטתם, הכלים הלוגיים החדשים מאפשרים לנו לחשוף כשלים שאפלטון עצמו לא יכול היה להיות מודע אליהם. היא נקשרה בעמדה שסברה כי ניתן, באמצעות ניתוח סטילומטרי, ממוחשב ומדעי, להבין מתי נכתבו הדיאלוגים - לפני מות סוקראטס, אחריו, וכו'. היום שתי העמדות האלו בקריסה; מלבד קביעתו של אריסטו שה*חוקים* הוא הדיאלוג האחרון של אפלטון, לא הצלחנו עד היום לתארך בוודאות אף אחד מהדיאלוגים. במקום העמדה הקורסת הזו לא קמה עמדה אחרת - גם אם נקבל עלינו שהעלילה חשובה, אין הסכמה על למה ואיך.
|
||||
[^15]: לא, לא אאוקלידוס המפורסם; ההוא הגיעה כמה מאות שנים אחר כך.
|
||||
[^16]: גם ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) יש שרשרת מסירה מסובכת כזו; אולם, המשתה נשאר מסופר, ועוסק בעבר - בעוד שהתיאיטיטוס עובר למוצג, ומספר על ההווה.
|
||||
[^16]: גם ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) יש שרשרת מסירה מסובכת כזו; אולם, המשתה נשאר מסופר, ועוסק בעבר - בעוד שהתיאיטיטוס עובר למוצג, ומספר על ההווה.
|
||||
|
||||
|
||||
# פתיח
|
||||
בפתיח הדרמטי של הדיאלוג, ישנו סוקראטס *אחר* - בחור צעיר, שהוא לא *ה-סוקראטס*.
|
||||
|
||||
מושא הפתיח והדיאלוג, תיאיטיטוס, הוא דמות היסטורית חשובה בהיסטוריה של המתמטיקה. הוא מוכר לכל מי שחשב פעם על התופעה הזו של המתמטיקה משום שהוא בין הראשונים שניתח מספרים רציונליים - גילוי מרעיש במתמטיקה היוונית. עד לאותה נהקודה, היוונים הניחו שהמתמטיקה היא תחום טהור - *לוגוס* גרידא - שכל דבר ניתן להביע דרכו במספרים שלמים. ופתאום מבליח תיאיטיטוס ומגלה שישנם יחסים גיאומטריים *שלא* ניתן להביא במספרים שלמים.
|
||||
|
||||
בשני העמודים הראשונים, אנו פוגשים את תיאיטיטוס המבוגר, רגע לפני מותו. הוא נפגע בקרב, ב339 לפני הספירה, ומובא באלנוקה לאתונה על ערש דווי[^17]. הפתיחה מושכת אותנו אחורה, לזמנים שבהם תיאיטיטוס היה צעיר, ילד פלא מתמטי. תיאודורוס משווה את המראה של תיאיטיטוס הצעיר לסוקראטס (מכוער, זוכרים?)[^18].
|
||||
|
||||
תיאודורוס גם הוא דמות חשובה. בשלב הזה, הוא אדם מבוגר, ומגיע מקירינייקה (Cyrenaica). תיאודורוס וסוקראטס חברים, ותיאודורוס עצמו אינו אתונאי - הוא מורה נודד. תיאודורוס לא מתלהב מהשיח הפילוסופי ולא נגרר אליו, אלא מנדב את תיאיטיטוס הצעיר במקומו.
|
||||
|
||||
בדיאלוג מוצגים מגוון רחב של תחומים - אבל נשאלת השאלה: האם הם *ידע*? מהו בכלל *ידע*? המתמטיקה, אנו מסכימים, היא *ידע* - מה יכולה הידיעה להיות אם לא מתמטיקה?
|
||||
הדיאלוג עוסק בנטייה של אנשי מקצוע לראות את העולם מבעד לעדשה שלהם - הפילוסוף רואה את הפילוסופיה בעדשה פילוסופית. איך תיאודורוס, שאינו פילוסוף, תופס את חברו סוקראטס - מחוץ לעדשה הפילוסופית? הוא בוודאי חושב שהוא *קצת wierdo* - כמו [קאליקלס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/גורגיאס#קאליקלס-הצדק-הטבעי).
|
||||
|
||||
אפלטון מאוד העריך את המתמטיקה ואת הגיאומטריה, וראה בהם אפילו מעין חלק מהפילוסופיה.
|
||||
|
||||
|
||||
[^17]: במובן זה, הדיאלוג הוא אנדרטה של אפלטון לתלמיד שלו, שמת לפניו.
|
||||
[^18]: תיאודורוס מקפיד "להוריד" את תיאיטיטוס כדי שלא ייחשבו שהוא נמשך עליו, ולכן מכתיר אותו *מכוער נעל* כמו סוקראטס. בהתחשב בזה ש[אלקיביאדס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) נמשך לסוקראטס בסופו של דבר, זה די אירוני.
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user