vault backup: 2025-01-09 20:56:41
This commit is contained in:
@@ -27,11 +27,22 @@ tags:
|
||||
נתבונן ב $\sqrt{2} ^\sqrt{2}$. אם הוא רציונלי, סיימנו. אחרת נקבל:
|
||||
|
||||
$$
|
||||
(\sqrt{2}^\sqrt{2})^\sqrt{2} = \sqrt{2} (\sqrt{2} \times \sqrt{2}) = 2
|
||||
{(\sqrt{2}^\sqrt{2})}^\sqrt{2} = \sqrt{2} ^{(\sqrt{2} \times \sqrt{2})} = 2
|
||||
$$
|
||||
|
||||
אבל כך יוצא שההוכחה עומדת, *ואנחנו לא יודעים מהם המספרים!* (מה זה שורש 2?)
|
||||
|
||||
משום שπ הוא הבנייה שלנו - ולא מספר שלם שמסתובב שם איפושהו בעולם - בראוור *נמנע מלטעון* את עקרון **השלישי הנמנע** -
|
||||
|
||||
!!! info "עקרון השלישי הנמנע"
|
||||
$$A \lor \neg A$$
|
||||
|
||||
לכל A
|
||||
|
||||
אבל גם לא **דוחים** את העקרון - דחייתו סתירתית. כלומר, לא מכירים בו, ולא דוחים אותו.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
הקטע הבא נשען על הפילוסופיה של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט). ראו גם:
|
||||
|
||||
@@ -54,13 +65,17 @@ $$
|
||||
|
||||
- כל טיעון תקף אינטואיציוניסטית תקף קלאסית
|
||||
- מצד שני, נסתכל על פונקציית התרגום הבאה g:
|
||||
```
|
||||
g(p) = ~~p
|
||||
g(A v B) = ~(~g(A) ^ ~g(B))
|
||||
g(A -> B) = g(A) -> g(B)
|
||||
g(~A) = ~g(A)
|
||||
g (A ^ B) = g(A) ^ g(B)
|
||||
```
|
||||
|
||||
|
||||
$$
|
||||
\begin{align}
|
||||
g(p) &= \neg \neg p \\
|
||||
g(A \lor B) &= \neg (\neg g(A) \land \neg g(B)) \\
|
||||
g(A \to B) &= g(A) \to g(B) \\
|
||||
g(\neg A) &= \neg g(A) \\
|
||||
g(A \land B) &= g(A) \land g(B)
|
||||
\end{align}
|
||||
$$
|
||||
|
||||
|
||||
טענה: A תקף קלאסית אם ורק אם g(A) תקף אינטואיציוניסטית.
|
||||
@@ -73,6 +88,8 @@ g (A ^ B) = g(A) ^ g(B)
|
||||
|
||||
לטובת בראוור ניתן לטעון שבתרגום אובד מידע - כמו שבעמים אסקימוסים יש עשרות מילים לשלג, שכולן נתרגם כ*שלג*[^1] - ולכן לא מדובר באותה הלוגיקה.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
## תורת המובן
|
||||
|
||||
[מייקל דאמט](https://en.wikipedia.org/wiki/Michael_Dummett) חקר את הסוגיה באמצעות **תורת מובן** -
|
||||
@@ -101,7 +118,10 @@ g (A ^ B) = g(A) ^ g(B)
|
||||
|
||||
לאור זאת נבחן את החלופה, תורת מובן **אנטי-ריאליסטית** -
|
||||
!!! is-info ""
|
||||
- תורת מובן **אנטי ריאליסטית** אומרת שהמובן של ביטוי ניתן על ידי **תנאי הטעינה שלו** - התנאים הקאנוניים שמאפשרים לי לטעון ביטוי כזה.
|
||||
תורת מובן **אנטי ריאליסטית** אומרת שהמובן של ביטוי ניתן על ידי **תנאי הטעינה שלו** - התנאים הקאנוניים שמאפשרים לי לטעון ביטוי כזה.
|
||||
|
||||
**אמת** היא **תנאי להצדקה** - *לא* אם הם *קיימים במציאות*. מכאן השם **אנטי-ריאליסטית**.
|
||||
|
||||
|
||||
אמת, במצב כזה, היא מה שניתן לטעינה מוצדקת. זוהי תורה **טענתית** של האמת.
|
||||
|
||||
@@ -109,11 +129,75 @@ g (A ^ B) = g(A) ^ g(B)
|
||||
|
||||
בשפה, זה דבר מקובל - *מה השעה? לא יודע* - אבל אם נשיב ככה למחשב, הוא יתבלבל.
|
||||
|
||||
!!! warning "מה שאנו דוחים היא **ביוולנטיות** - כלומר, עבור כל פסוק, או שהוא אמיתי או שהוא שקרי."
|
||||
|
||||
וכאילו זה לא מספיק גרוע, גדל טוען שמספר ערכי האמת של לוגיקה אינטואיציוניסטית איננו סופי. בביטוי המכיל p,q,r -
|
||||
(p <-> q) v (q <-> r) v (p <-> r)
|
||||
|
||||
$(p \iff q) \lor (q \iff r) \lor (p \iff r)$
|
||||
|
||||
זו טאוטולוגיה קלאסית - זה תמיד נכון. אבל אי אפשר להוכיח את זה בלוגיקה אינטנציאוניסטית.
|
||||
|
||||
|
||||
ישנן פונקציות תרגום ללוגיקה מודאלית:
|
||||
|
||||
$$
|
||||
\begin{align}
|
||||
g(p) = p \\
|
||||
g(\neg A) = \Box\neg g(A) \\
|
||||
g(A \to B) = \Box g(A) \to \Box g(B)\\
|
||||
g(a \land B) = \Box g(A) \land \Box g(B)
|
||||
g(A \lor B)= \Box g(A)\lor \Box g(B)
|
||||
\end{align}
|
||||
$$
|
||||
|
||||
|
||||
## מודלי קריפקה
|
||||
|
||||
הגדרה: מודל קריפקה של לוגיקה אינטואיציוניסטית הוא רביעיה:
|
||||
|
||||
$Μ = <G,@,v,R>$
|
||||
|
||||
כאשר:
|
||||
|
||||
1. G - קבוצה של מצבים אפיסטמיים
|
||||
|
||||
2. $@ \in G$ - המצב האפיסטמי הנוכחי
|
||||
|
||||
3. $R$ יחס נגישות בין מצבים אפיסטמיים שהוא רפלסיבי וטרנזיטיבי $wRw'$ אומר אינטואיטיבית שב$w'$ הרחבנו את המצב שידענו ב$w$.
|
||||
|
||||
4. $v$ - פונקציית הערכה. קודם כל לכל אטום $p$:
|
||||
|
||||
$v(P) = 0 \lor 1$
|
||||
|
||||
קרי, **0** משמע *אני לא יודע האם זה המצב*, ו**1** משמע *אני יודע שזה המצב*.
|
||||
|
||||
!!! warning "זהירות - 0 לא אומר *אני יודע שזה לא המצב*, אלא *אני לא יודע האם זה המצב* - אני לא יודע שלא, אני פשוט לא יודע!"
|
||||
|
||||
יש תנאי, שלא היה לנו בלוגיקה אינטואיציוניסטית: אם $v(w,p) = 1$ וגם $wRw'$ אז:
|
||||
|
||||
$$
|
||||
v(w', p) = 1
|
||||
$$
|
||||
|
||||
1. $$v(w,A \land B) = 1\ \ i.f.f\ \ v(w,A)=v(w,B)=1$$
|
||||
2. $$v(w, A \lor B)\ i.f.f\ v(w,A) =\ 1\ \ or\ \ v(w,B) = 1$$
|
||||
3.
|
||||
$$ \begin{align}
|
||||
v(w,\neg A)\ i.f.f\ for\ all\ w'G\ so\ that\ wRw':\\
|
||||
v(w',A) = 0\\
|
||||
\end{align}$$
|
||||
|
||||
4. $$\begin{align}
|
||||
v(w, A \to B)\ i.f.f\ for\ all\ W' \in G\ so\ that\ wRw':\\
|
||||
if\ v(w',A) = 1\ then\ v(w',B) = 1 \\
|
||||
\end{align}$$
|
||||
|
||||
**הגדרה:** נאמר שפסוק $A$ אמיתי במודל $M$ $(M \models A)$ אם $v(@,A) = 1$
|
||||
|
||||
|
||||
**טענה**: לכל פסוק $A$ ועולם $W$:
|
||||
|
||||
אם $v(W,A)=1$ וגם $wRw'$ אז $v(w', A)=1$.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: ובקוריאנית יש *ה מ ו ן* מילים לתודה (감사합니다, 고맙습니다, 고마워...), תלויות הקשר.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user