vault backup: 2025-01-09 20:56:41
This commit is contained in:
@@ -40,11 +40,13 @@ title: לוגיקה מתקדמת
|
||||
2. הבקבוק מלא
|
||||
3. הבקבוק **בהכרח** לא ריק
|
||||
|
||||
```
|
||||
1. F > E
|
||||
2. F
|
||||
3. ~E
|
||||
```
|
||||
$$
|
||||
\begin{align}
|
||||
F \to E \\
|
||||
F \\
|
||||
\neg E \\
|
||||
\end{align}
|
||||
$$
|
||||
|
||||
האמנם? אם הבקבוק מלא יש *הכרח* מטאפיזי שהוא יהיה לא ריק? הבקבוק לעולם לא יכול להיות ריק, כחוק טבע? כנראה שלא - הבקבוק *יכול* להיות ריק[^2].
|
||||
|
||||
@@ -62,12 +64,12 @@ title: לוגיקה מתקדמת
|
||||
|
||||
לפני ששטפו לנו את המוח בתואר, כולנו הבנו שזה לא נכון. אבל מבחינה לוגית, זה תקף, וכולנו החלטנו שזה דווקא כן נכון.
|
||||
|
||||
| A | B | A > B |
|
||||
| --- | --- | ----- |
|
||||
| T | T | T |
|
||||
| F | T | T |
|
||||
| T | F | F |
|
||||
| F | F | T |
|
||||
| $A$ | $B$ | $A \to B$ |
|
||||
| --- | --- | --------- |
|
||||
| T | T | T |
|
||||
| F | T | T |
|
||||
| T | F | F |
|
||||
| F | F | T |
|
||||
|
||||
אבל ברור לנו שזה לא נכון - חייב להיות איזשהו קשר *תוכני* בין הטענות, בלי קשר למה שאומרת טבלת האמת. יש סיבות לכך שדרשנו את זה, אבל עדיין יש כאן בעיה.
|
||||
|
||||
@@ -96,22 +98,25 @@ title: לוגיקה מתקדמת
|
||||
1. יוסי רץ במהירות
|
||||
2. יוסי רץ
|
||||
|
||||
```
|
||||
1. Qy
|
||||
2. Ry
|
||||
```
|
||||
$$
|
||||
\begin{align}
|
||||
Qy \\
|
||||
Ry
|
||||
\end{align}
|
||||
$$
|
||||
|
||||
מפרדיקט אחד נובע פרידקט אחר - מבחינת הלוגיקה, זה **לא נכון**, אבל *ברור* שאם יוסי רץ במהירות, יוסי רץ; אנחנו מסיקים ככה כל הזמן, ובצדק.
|
||||
|
||||
#### הקשרים מכוונים
|
||||
<small>קונטסקטים אינטציונליים</small>
|
||||
|
||||
```
|
||||
a = b
|
||||
pa
|
||||
---
|
||||
$$ \begin{align}
|
||||
a = b \\
|
||||
pa\\
|
||||
\hline\\
|
||||
pb
|
||||
```
|
||||
\end{align}
|
||||
$$
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
1. טראמפ יודע שהמורה בקורס בלוגיקה הוא המורה בקורס בלוגיקה
|
||||
@@ -135,10 +140,10 @@ pb
|
||||
פגסוס הוא סוס מכונף
|
||||
יש דבר כזה שהוא מכונף
|
||||
|
||||
```
|
||||
Wp
|
||||
∃xWx
|
||||
```
|
||||
$$\begin{align}
|
||||
Wp\\
|
||||
\exists xWx
|
||||
\end{align}$$
|
||||
|
||||
|
||||
פגסוס הוא סוס עם כנפיים. אבל פגסוס לא קיים. אבל יש דבר מכונף. אז אנחנו מסכימים שפגסוס קיים אבל לא קיים. יש כל מיני [פתרונות מוצעים](/פילוסופיה/לשון/ראסל#האובייקט-הריק-של-מיינונג), אבל הם מצדיקים את השם הרע שיוצא לפילוסופיה.
|
||||
@@ -207,27 +212,29 @@ Wp
|
||||
|
||||
איברים יהיו אותיות קטנות באנגלית -
|
||||
|
||||
**P**
|
||||
{e, g, a}
|
||||
|
||||
$$\begin{align}
|
||||
P\\
|
||||
\{e, g, a\}
|
||||
\end{align}
|
||||
$$
|
||||
#### שייכות
|
||||
ושייכות בסימן השייכות -
|
||||
|
||||
`e ∈ P`
|
||||
$e \in P$
|
||||
|
||||
!!! warning ""
|
||||
קבוצות יהיו שוות אם ורק אם כל האיברים זהים - נאמר שA=P אם ורק אם לכל a:
|
||||
`a ∈ A = a ∈ P`
|
||||
קבוצות יהיו שוות אם ורק אם כל האיברים זהים - נאמר ש$A=P$ אם ורק אם לכל a:
|
||||
$a \in A = a \in P$
|
||||
|
||||
זוהי טענה חשובה פילוסופית!
|
||||
|
||||
#### חלקיות
|
||||
|
||||
A ⊆ P אם לכל a:
|
||||
$A \subseteq P$ אם לכל $a$:
|
||||
|
||||
אם $a \in B$ אז $a \in P$
|
||||
|
||||
`אם a ∈ B אז a ∈ P`
|
||||
|
||||
נאמר שA **חלקי ממש** לP אם `A ⊆ P` *וגם* יש `a ∈ P` כך ש `a ∉ A`
|
||||
נאמר שA **חלקי ממש** לP אם $A \subseteq P$ *וגם* יש $a \in P$ כך ש $a \notin A$
|
||||
|
||||
#### כלליות
|
||||
|
||||
@@ -237,40 +244,40 @@ A ⊆ P אם לכל a:
|
||||
|
||||
עבור קבוצה שכוללת את כל האיברים *שאינם* שייכים לקבוצה, נגיד שהיא קבוצה *משלימה*. למשל, לא-פינגווינים -
|
||||
|
||||
`A = Pc`
|
||||
$A = Pc$
|
||||
|
||||
|
||||
משמע A הוא כל מה שאינו פינגווינים.
|
||||
|
||||
`Ac = { a | a ∉ A (a ∈ A)}`
|
||||
$Ac = \{ a | a \notin A (a \in A)\}$
|
||||
|
||||
#### איחוד
|
||||
|
||||
בהינתן A, P, נוכל לדבר על קבוצת האיחוד - פינגווינים ולא-פינגווינים -
|
||||
|
||||
`A ∪ P = { x | x ∈ A או x ∈ B }`
|
||||
$A \cup P = \{ x | x \in A \lor x \in B \}$
|
||||
|
||||
#### חיתוך
|
||||
|
||||
מנגד, קבוצת החיתוך היא מה שכוללת לא A ולא P (אם A היא קבוצת הסטודנטים - כל מה שלא סטודנט ולא פינגווין)
|
||||
|
||||
`A ∩ B = { x | x ∈ A וגם x ∈ B }`
|
||||
$A \cap B = \{ x | x \in A \land x \in B \}$
|
||||
|
||||
#### קבוצה ריקה
|
||||
|
||||
קבוצה בלי כלום.
|
||||
|
||||
`Ø`
|
||||
$\emptyset$
|
||||
|
||||
#### חוקי דה-מורגן
|
||||
|
||||
`(A ∪ B)^c^ ⊆ A^c∩B^c`
|
||||
$(A \cup B)\land c \land \subseteq A \land c \cap B \land c$
|
||||
|
||||
זה מקביל לפסוק הבא מתחשיב הפסוקים:
|
||||
|
||||
`∧~(p v q ) ≡ ~p ∧ ~q`
|
||||
$$\land \neg (p \lor q ) \equiv \neg p \land \neg q$$
|
||||
|
||||
`A^c ∩ B^c ⊆(A ∪ B)^c`
|
||||
$$A \land c \cap B \land c \subseteq (A \cup B) \land c $$
|
||||
|
||||
(כאן הייתה הוכחה, אבל אני מאמין לרע)
|
||||
|
||||
@@ -282,24 +289,22 @@ A ⊆ P אם לכל a:
|
||||
|
||||
ביחסים, בניגוד לקבוצות, הסדר משנה - נסמן R כלהיות אבא של -
|
||||
|
||||
```
|
||||
R(b,a)
|
||||
R(a,b)
|
||||
```
|
||||
|
||||
$R(b,a)$
|
||||
$R(a,b)$
|
||||
|
||||
|
||||
מושיק אבא של איציק *ממש לא שווה* לאיציק אבא של מושיק.
|
||||
|
||||
לכן היחס של R(b,a) הוא **זוג סדור**, שנסמן ב`<>`. כלומר,
|
||||
|
||||
```
|
||||
F(x,y) = {<a,b> | a הוא אבא של b}
|
||||
```
|
||||
|
||||
$F(x,y) = \{<a,b> |\ a\ is\ the\ father\ of\ b\}$
|
||||
|
||||
נייצג את זה בתורת הקבוצות -
|
||||
|
||||
```
|
||||
<x,y> = ~{{x}, {x,y}}
|
||||
```
|
||||
|
||||
$<x,y> \equiv \neg \{\{x\}, \{x,y\}\}$
|
||||
|
||||
|
||||
אם `<a,b> = <c,d>`, אז `a=c, b=d`.
|
||||
@@ -315,7 +320,7 @@ F(x,y) = {<a,b> | a הוא אבא של b}
|
||||
|
||||
על פניו, זהו רק שכתוב של תחשיב הפסוקים. הוא נושא את **עקרון הקופמרהנציזה** - *לכל תכונה P(x) יש קבוצה* -
|
||||
|
||||
{x | P(x)}
|
||||
$\{x\ |\ P(x)\}$
|
||||
|
||||
|
||||
[**ראסל**](/פילוסופיה/לשון/ראסל) זיהה בעייה. דמיינו שיש קבוצת ספלי תה[^4]. הקבוצה המשלימה - לא-ספלי-תה - אינה ספל תה, ולכן שייכת לעצמה.
|
||||
@@ -377,13 +382,16 @@ R = {x | x ∉ X}
|
||||
|
||||
1. כללי היסק
|
||||
|
||||
אלו החברים שאנחנו מכירים - מודוס פוננס וחבריו
|
||||
```
|
||||
A -> B
|
||||
A
|
||||
---
|
||||
B
|
||||
```
|
||||
אלו החברים שאנחנו מכירים - מודוס פוננס וחבריו -
|
||||
|
||||
$$
|
||||
\begin{align}
|
||||
A \to B\\
|
||||
A\\
|
||||
\hline
|
||||
B
|
||||
\end{align}
|
||||
$$
|
||||
|
||||
|
||||
3. אקסיומות
|
||||
@@ -391,11 +399,12 @@ R = {x | x ∉ X}
|
||||
אמיתות בסיסיות שאפשר לכתוב בכל שלב בגזירה פורמאלית.
|
||||
|
||||
שלושת האקסיומות שלנו יהיו כאלו:
|
||||
```
|
||||
1. A -> ( B -> A )
|
||||
2. ( A -> ( B -> C )) -> (( A -> B ) -> (A -> C))
|
||||
3. ( ~B -> ~A ) -> ( A -> B )
|
||||
```
|
||||
|
||||
1. $A \to ( B \to A )$
|
||||
2. $( A \to ( B \to C )) \to (( A \to B ) \to (A \to C))$
|
||||
3. $( \neg B \to \neg A ) \to ( A \to B )$
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
למה זה נכון? ככה! זה עובד; אלו טאוטולוגיות. זה הרבה פחות אינטואיטיבי מדדוקציה טבעית, אבל זה תופס - תסמכו על רע.
|
||||
@@ -408,16 +417,17 @@ R = {x | x ∉ X}
|
||||
|
||||
!!! danger "עכשיו השלב המגעיל!"
|
||||
|
||||
נוכיח ש`A->A` ללא הנחות:
|
||||
נוכיח ש$A \to A$ ללא הנחות:
|
||||
|
||||
```
|
||||
# B = A -> A
|
||||
1. A -> ((A -> A) -> A) #Axiom 1
|
||||
2. ( A-> (( A -> A) -> A)) -> (A -> (A -> A)) -> (A -> A) ) #Axiom 2
|
||||
3. ( A -> ( A -> A) ) -> (A -> A) #MP 1,2
|
||||
4. A -> (A -> A) #Axiom 1
|
||||
5. A -> A #MP 3,4
|
||||
```
|
||||
(נסמן $B = A \to A$)
|
||||
|
||||
| ביטוי | הצדקה |
|
||||
| ------------------------------------------------------------------- | ---------------- |
|
||||
| $A \to ((A \to A) \to A)$ | אקסיומה 1 |
|
||||
| $( A \to (( A \to A) \to A)) \to (A \to (A \to A)) \to (A \to A) )$ | אקסיומה 2 |
|
||||
| $( A \to ( A \to A) ) \to (A \to A)$ | Modus Ponnes 1,2 |
|
||||
| $A \to (A \to A)$ | אקסיומה 1 |
|
||||
| $A \to A$ | Modus Ponnes 3,4 |
|
||||
|
||||
|
||||
אבל רגע. מה זה בכלל גזירה פורמאלית?
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user