vault backup: 2025-03-29 15:45:55

This commit is contained in:
2025-03-29 15:45:55 +03:00
parent c7e48e67b5
commit d77eb2b591
12 changed files with 2722 additions and 2682 deletions

View File

@@ -1,434 +1,383 @@
## מילון
!!! info "[מילון (דיגיטלי)](../מילון), [מילון (סרוק)](./מילון.pdf)"
## מבוא לתחביר היווני
## הגייה
### השמטה
תחביר היווני עוסק באופן שבו המילים מתחברות למשפטים ולמבנים מורכבים יותר. בעוד שתורת הצורות עוסקת במבנה המילים הבודדות, התחביר מתמקד ביחסים ביניהן ובחוקים הקובעים כיצד הן מתארגנות למשפטים בעלי משמעות.
כדי למנוע *היאטוס* (שתי הברות ברצף), משמיטים את ההברה האחרונה מהמילה הראשונה:
יוונית עתיקה מתאפיינת בתחביר גמיש יחסית, המאפשר סדר מילים מגוון, אך עדיין כפוף לחוקים ולמוסכמות.
!!! is-info ""
ἐπὶ ὄνους -> ἐπ**'** ὄνους
## מילות קישור ויחס
### סיומות מילים
### מילות קישור (Particulae)
מילה יוונית יכולה להסתיים בתנועה (α,ε,ο,υ,ω, ι) או בρ,ν, ς בלבד.
מילות קישור משמשות לחיבור משפטים, פסוקיות או רעיונות. הן חיוניות להבנת היחסים הלוגיים בטקסט.
### השמטה לפני ς
|יוונית|עברית|הערות|
|---|---|---|
|δέ|ו, אך|בד"כ במקום השני במשפט|
|γάρ|הרי, שכן|מציינת סיבה או הסבר|
|καί|גם, וגם|מחברת משפטים או מילים|
|μέν (...δέ)|אמנם, אולם, מצד אחד... מאידך|יוצרת ניגוד או השוואה|
|ὑπὸ|על ידי|משמשת לציון העושה במשפט סביל|
כל אחת מן האותיות δ,τ,θ,ν נופלת לפני ς:
### מילות יחס
!!! is-info ""
δαίμοων (δαίμονος) -> δαίμοσι(ν)
αδίκημα (ἀδικήμᾶτος) -> ἀδικήμᾶσι(ν)
מילות יחס משמשות עם שמות עצם ביחסות שונות כדי לבטא מגוון יחסים לוגיים, מרחביים, זמניים או אחרים.
|יוונית|עברית|יחסה|דוגמה|
|---|---|---|---|
|-|של|Genitivus|Kροίσου (של קרויסוס)|
|περὶ|אודות|Genitivus|περὶ Kροίσου (אודות קרויסוס)|
|πρὸ|לפני|Genitivus|πρὸ Kροίσου (לפני קרויסוס)|
|ἀπὸ|מן|Genitivus|ἀπὸ Kροίσου (מקרויסוס)|
|-|לו, באמצעותו|Dativus|αὐτῷ (לו, באמצעותו)|
|ἐν|בתוך, ב-|Dativus|ἐν αὐτῷ (בתוכו, בו)|
|εἰς (ἐς)|אל, לתוך|Accusativus|εἰς τὴν πόλιν (אל העיר)|
|διά|דרך, בגלל|Accusativus|διὰ τοῦτο (בגלל זה)|
## מילות קישור (Particulae)
## צורות שלילה
| יוונית | עברית |
| ----------- | ---------------------------- |
| δέ | ו, אך |
| γάρ | הרי |
| και | גם |
| μέν (...δέ) | אמנם, אולם, מצד אחד... מאידך |
| ύπὸ | על ידי |
שלילה ביוונית מבוטאת באמצעות מילות שלילה שונות, כאשר הבחירה ביניהן תלויה בהקשר התחבירי.
## מילות יחס
|יוונית|עברית|שימוש|
|---|---|---|
|ού (οὔ)|לא|שלילה עובדתית|
|ούκ|לא|לפני מילה שמתחילה בנישוף גס (asper)|
|οὐχ|לא|לפני מילה שמתחילה בנישוף רך (lenis)|
|μὴ|לא, אַל|שלילה בציווי, איחול או משפטי תנאי|
| יוונית | עברית |
| ------------ | ------------- |
| Kροίσου | של קרויסוס |
| περὶ Kροίσου | אודות קרויסוס |
| πρὸ Kροίσου | לפני קרויסוס |
| ἀπὸ Kροίσου | מקרויסוס |
| αὐτῷ | לו, באמצעותו |
| ἐν αὐτῷ | בתוכו, בו |
### שלילת צורות פועל שונות
שלילת צורות שונות של הפועל מתבצעת באופנים שונים:
- **שלילת חיווי (Indicativus)** - באמצעות ού:
> ού θαυμάζω (אינני מעריץ)
- **שלילת ציווי (Imperativus)** - באמצעות μή:
> μὴ λέγε (אל תאמר!)
- **שלילת מתמשך (Infinitivus)** - באמצעות μή:
> τὸ μὴ ἔχειν (אי-ההחזקה, ה"לא להחזיק")
- **שלילת תנאי** - באמצעות μή:
> εἰ μὴ λέγεις (אם אינך אומר...)
>
> εἰ μὴ ἠκουσατε (אם לא שמעתם...)
## מבנים תחביריים יסודיים
## שלילה
### כינוי רומז חלש
| יוונית | עברית |
| ------------ | ---------------------------------------------------------------------------- |
| ού (θαυμάζω) | לא |
| ούκ (ἐστιν) | לא (לפני נישוף גס asper) |
| οὐχ (ὀ) | לא (לפני נישוף רך lenis) |
| μὴ (λέγε) | שלילה ([Imperativus praesentis](./הפועל#ציווי-בהווה-imperativus-praesentis)) |
| ὄτι, ὠς | ש... ([דיבור עקיף](#דיבור-עקיף-oratio-obliqua)) |
כינוי רומז יכול לשמש לא רק כמצביע על אובייקט מסוים, אלא גם כחיבור בין משפטים או רעיונות.
### שלילת infinitivus
שלילת מצב מתמשך סתמי (כשם עצם) -
> τὸ μὴ ἔχειν
> πείθοθσι τοὺς νέους, οί δὲ ἀκούσι
>
> אי-ההחזקה (ה"לא להחזיק)
<div style="page-break-after: always;"></div>
### שלילת תנאי
מתבצעת באמצעות μὴ -
> εἰ **μὴ** λέγεις = אם אינך אומר...
>
> εἰ **μὴ** ἠκουσατε = אם לא שמעתם...
## כינוי רומז חלש
!!! success "ר' [כינויים רומזים](../כינויים#כינויים-רומזים-pronomina-demonstrativa)"
> πείθοθσι τοὺς νέους, **οί δὲ** ἀκούσι
>
> הם משכנעים את הצעירים, **ואלה** שומעים...
> הם משכנעים את הצעירים, ואלה שומעים...
---
> καὶ ἄλλα ἰερὰ καὶ **τὸ ἐν** Δελφοῖς
> καὶ ἄλλα ἰερὰ καὶ τὸ ἐν Δελφοῖς
>
> גם מקדשים אחרים וגם **זה** בדלפי
> גם מקדשים אחרים וגם זה בדלפי
### שייכות לא-נתיקה
שייכות יכולה להיות מבוטאת באופן תמציתי באמצעות מבנים שונים:
> τοῖς ... λόγοις πείθουσι
>
> הם משכנעים בדבריהם
> הם משכנעים בדבריהם (מילולית: "ב-הדברים משכנעים")
### לוואי מגדיר
> ὁ τοῦ δήμου **ἐχθρός**
>
> אויב העם
לוואי מגדיר משמש להגדרה או צמצום של שם עצם:
ב[בינוני](../הפועל#הווה-בינוני-סביל-participum-praesentis-medii-passivi) -
> οἰ **ὑπὸ τοῦ ζέωου φυλαττόμενοι** νέοι καθεύδοθσιν
> ὁ τοῦ δήμου ἐχθρός
>
> אויב העם
בצורת בינוני:
> οἰ ὑπὸ τοῦ ζέωου φυλαττόμενοι νέοι καθεύδοθσιν
>
> הצעירים הנשמרים על ידי מארחם ישנים
### לוואי מצב
> τὸν Κροῖσον **ζωὸν** λαμβάνει
לוואי מצב מתאר את מצבו של אובייקט במשפט:
> τὸν Κροῖσον ζωὸν λαμβάνει
>
> תופש את קרויסוס (בהיות קרויסוס) חי
ב[בינוני](../הפועל#הווה-בינוני-סביל-participum-praesentis-medii-passivi) -
בצורת בינוני:
> οἰ νέοι καθεύδοθσι **φυλαττόμενοι ὑπὸ τοῦ ζέωου**
>
> οἰ νέοι καθεύδοθσι φυλαττόμενοι ὑπὸ τοῦ ζέωου
>
> הצעירים ישנים בהישמרם (בהיותם נשמרים) על ידי מארחם
### יחסת קניין (Genetivus Possessivus)
### קניין
יחסת קניין מביעה בעלות או שייכות:
> οὐ θαυμάζω *αὐτοῦ* **τὸν πλοῦτον**
> οὐ θαυμάζω αὐτοῦ τὸν πλοῦτον
>
> οὐ θαυμάζω **τὸν πλοῦτον** *αὐτοῦ*
> οὐ θαυμάζω τὸν πλοῦτον αὐτοῦ
>
> אינני מעריץ את עושרו
---
> οὐ θαυμάζω τὸν τοῦ φίλου πλοῦτον
>
> οὐ θαυμάζω τὸν τοῦ φίλου πλοῦτον
>
> οὐ θαυμάζω τὸν πλοῦτον τὸν (τοῦ φίλου)
> οὐ θαυμάζω τὸν πλοῦτον τὸν (τοῦ φίλου)
>
> אינני מעריץ את העושר של ידידי
### ציון הכלל/הציבור (Genetivus Partitivus)
### ציון הכלל\הציבור (Genetivus partitivus)
Genetivus partitivus משמש לציון חלק מתוך שלם או קבוצה:
> οἰ πλεῖστοι **τῶν θεωρῶν** \ **τῶν θεωρῶν** οἰ πλεῖστοι
>
> οἰ πλεῖστοι τῶν θεωρῶν \ τῶν θεωρῶν οἰ πλεῖστοι
>
> רוב (הרבים ביותר מתוך הכלל) התיירים (המתבוננים, הצופים)
## דיבור עקיף
<div style="page-break-after: always;"></div>
### דיבור עקיף (Oratio Obliqua)
### דיבור עקיף (Οratio obliqua)
דיבור עקיף מאפשר להביא דברים שנאמרו או נחשבו על ידי אחרים. ביוונית, דיבור עקיף יכול להופיע במספר צורות.
כמו מחשבה או הצהרה (*אני מחשיב אותו לחכם*) - חושב **ש**, אומר **ש**...
#### א. דיבור עקיף עם צורת מתמשך (Infinitivus)
הנושא הופך לinfinitivus. ר' ישיר 0
הנושא של הפועל בדיבור ישיר הופך למושא של פועל האמירה או החשיבה, והפועל עצמו הופך לצורת מתמשך (Infinitivus).
> Σωκράτης φησίν: ὀ δίκαιος δίκαια πράττει
>
> Σωκράτης φησίν: "ὀ δίκαιος δίκαια πράττει"
>
> סוקראטס אומר: הצדיק עושה מעשי צדק (את הצדיק לעשות דברים צודקים)
> סוקראטס אומר: "הצדיק עושה מעשי צדק"
---
הופך ל-:
לעומת עקיף -
> Σωκράτης φησί **τὸν δίκαιον** δίκαια **πράττειν**
> Σωκράτης φησὶ τὸν δίκαιον δίκαια πράττειν
>
> סוקראטס אומר **ש**הצדיק עושה מעשי צדק (_את הצדיק לעשות דברים צודקים_)
דוגמאות נוספות:
> Θαλῆς πρῶτος ἔφη: "ἡ σελήνος φωτιζεται ὐπο τοῦ ἠλιου"
>
> סוקראטס אומר **ש**הצדיק עושה מעשי צדק (*את הצדיק לעשות דברים צודקים*)
> תאלס אמר בימי קדם: "הלבנה מוארת על ידי השמש"
---
> Θαλῆς πρῶτος ἔφη: ἡ σελήνος φωτιζεται ὐπο τοῦ ἠλιου
>
> Σοφοκλῆς ἔφη τὸν πόνον πόνῳ πόνος έφερετο
>
> תאלס אמר בימי קדם: הלבנה מוארת על ידי השמש
> סופולקס אומר: "הסבל בסבל מביא סבל"
---
#### ב. דיבור עקיף כאשר הנושא זהה
> Σοφοκλῆς ἔφη **τὸν πόνον** πόνῳ πόνος έφερετο
>
>
> סופולקס אומר: הסבל בסבל מביא סבל
כאשר נושא המשפט העיקרי זהה לנושא הדיבור העקיף, מתרחשים שינויים מיוחדים:
---
> οἴομαι **αὐτον** (αὐτὴν) **μανθάνειν**
>
> אני חושב אותו ללמוד
>
---
>
> οἴομαθεα ὑμᾶς **μανθάνειν**
>
>
> אני חושב שהוא לומד (ממירים ל[Acc](../יחסות)).
---
אם נושא המשפט הוא מושא הפועל:
> ᾠόμην ¨μανθάνω¨
> ᾠόμην "μανθάνω"
>
> סברתי: "אני לומד"
---
הופך ל-:
>
> ᾠόμην **μανθάνειν**
> ᾠόμην μανθάνειν
>
> סברתי שאני לומד
אבל אם יש לנושא תואר:
> ᾠόμην ¨μανθάνω διαλεγόμενος¨
> ᾠόμην "μανθάνω διαλεγόμενος"
>
> סברתי: "אני לומד בשוחחי" (התואר נשאר בΝοm.)
> סברתי: "אני לומד בשוחחי" (התואר נשאר בNominativus)
> ᾠόμην **μανθάνειν** διαλεγόμενος
הופך ל-:
> ᾠόμην μανθάνειν διαλεγόμενος
>
> סברתי שאני לומד בשוחחי
#### בinfinitive (acc. cum infinitivus, nom. cum infinitivus)
#### ג. דיבור עקיף עם אינפיניטיב (Accusativus cum Infinitivo / Nominativus cum Infinitivo)
[infinitive](../הפועל#הווה-מתמשך-praesentis-infinitivus) מייצג גם פעיל וגם סביל:
בדיבור עקיף, האינפיניטיב (צורת המתמשך) יכול לייצג פעולות בזמנים שונים:
> οἴομαι *τὸν νέον* **μανθάνειν**
> οἴομαι τὸν νέον μανθάνειν
>
> אני חושב את הצעיר ללמוד
> אני חושב (ש)הצעיר לומד
יכול לייצג גם -
> οἴομαι ὀ νέος μανθάνει
וגם
> οἴομαι ὀ νέος ἐμανθανε
זה יכול לייצג גם:
> οἴομαι ὀ νέος μανθάνει (הווה)
>
> אני חושב שהצעיר לומד
או:
> οἴομαι ὀ νέος ἐμανθανε (עבר)
>
> אני חושב שהצעיר למד
### תווית היידוע ככינוי רומז
> τῶν ἀνθρώπων\ οἰ ἄνθρωποι **οἰ** μὲν ἀγαθοί εἰσιν, οἰ δὲ κακοί
>
תווית היידוע יכולה לשמש כמעין כינוי רומז במבנים מסוימים:
> τῶν ἀνθρώπων\ οἰ ἄνθρωποι οἰ μὲν ἀγαθοί εἰσιν, οἰ δὲ κακοί
>
> מבני האדם\בני אדם, חלק (אלה מצד אחד) טובים, וחלק (אלה מאידך) רעים
οἰ μὲν\ οἰ δὲ = אלו מחד, אלו מאידך
> ἀεὶ διαλέγῃ τοῖς αὐτοῖς νέοις
>
> תמיד אתה משוחח עם אותם צעירים
>
> ἀεὶ τὰ αύτὰ λέγεις
> ἀεὶ τὰ αύτὰ λέγεις
>
> תמיד אתה אומר אותם דברים
### ציון דלעיל ודלקמן
### תוצאה בפועל ובכוח
ὤστε מציינת תוצאה -
**בפועל -**
> σοφός ἐστιν **ὤστε** τοὺς ἄλλους διδλάσκει
>
> הוא חכם, וכך הוא מלמד את האחרים
לעומת פוטנציאל, **בכוח -**
> σοφός ἐστιν **ὤστε** τοὺς ἄλλους **διδλάσκειν**
>
> הוא חכם עד כדי ללמד את האחרים
### דלעיל... כדלקמן
ביוונית ישנה הבחנה חשובה בין התייחסות למה שכבר נאמר (דלעיל) ולמה שעומד להיאמר (דלקמן):
> εἶπον **ταῦτα** πράττειν αὐτος **τάδε** καὶ τὸν φίλον ποιήσειν
>
> אמר שאת הדברים **דלעיל** ([ταῦτα](../כינויים#οὗτος-זה) - האלה) עשה בעצמו, ואת אלה-**כדלקמן** ([τάδε](../כינויים#ὅδε-זה-כאן) - האלו) יעשה חברו.
> אמר שאת הדברים **דלעיל** (ταῦτα - האלה) עשה בעצמו, ואת אלה-**כדלקמן** (τάδε - האלו) יעשה חברו.
## נושא מתמשך (Accusativus cum Infinitivo)
כאשר מדברים על נושא של פועל מתמשך, היחסה תהיה תמיד בAccusativus - בדומה לדיבור עקיף, אבל לא רק בהקשר זה.
## נושא מתמשך (Αcc. cum infinitivus)
כשמדברים על נושא של פועל מתמשך (לא טוב **להיות** -> לא טוב *לי* **להיות** - *אני* הנושא של **להיות** המתמשך), היחסה שתהיה תמיד בAccusativus - כמו ב[הבעה עקיפה](#בinfinitive-acc-cum-infinitivus-nom-cum-infinitivus), אבל לא רק.
> αἰσχρὸν χρῄζειν τοῦ μακροῦ βίου
> αἰσχρὸν χρῄζειν τοῦ μακροῦ βίου
>
> השתוקקות לחיים הארוכים מבישה (מביש להשתוקק לחיים הארוכים)
לעומת
לעומת:
---
> αἰσχρὸν ἄνδρα χρῄζειν τοῦ μακροῦ βίου
> αἰσχρὸν ἄνδρα χρῄζειν τοῦ μακροῦ βίου
>
> ההשתוקקות של גבר לחיים הארוכים מבישה (מביש שגבר ישתוקק לחיים הארוכים)
> ההשתוקקות של גבר לחיים הארוכים מבישה (מביש שגבר ישתוקק לחיים הארוכים)
לוואי מצב (שם תואר, בינוני) לנושא מתמשך (inf.) או שם שמשמש כנושא (גם אם אינו מפורש), יבואו תמיד בAccusativus:
---
לוואי מצב (שם תואר, בינוני) לנושא מתמשך (inf.) או שם שמשמש כנושא (גם אם אינו מפורש), תמיד יבואו בacc. -
> **καλόν** ἐστι μανθάνειν
> **καλόν** ἐστι μανθάνειν
>
> > למידה \[היא] נאה (= טוב ללמוד)
> למידה \[היא] נאה (= טוב ללמוד)
---
> **καλόν** ἐστι **τὸν** μανθὰνοντα μανθάνειν **νέον** ὄντα
> **καλόν** ἐστι **τὸν** μανθὰνοντα μανθάνειν **νέον** ὄντα
>
> > למידת הלומד בהיותו צעיר \[היא] נאה (= טוב שהלומד ילמד בהיותו צעיר)
> למידת הלומד בהיותו צעיר \[היא] נאה (= טוב שהלומד ילמד בהיותו צעיר)
---
> καλόν ἐστι μανθάνειν νέον ὄντα
> καλόν ἐστι μανθάνειν νέον ὄντα
>
> > למידה בגיל צעיר \[היא] נאה (=טוב ללמוד בגיל צעיר)
---
> למידה בגיל צעיר \[היא] נאה (=טוב ללמוד בגיל צעיר)
> οὐ **καλὸν** εἶναι **τὸν ανθρωπον μόνον**
>
> > לא טוב היות האדם לבדו
---
> לא טוב היות האדם לבדו
> ού καλὸν εἶναι μόνον
>
> > לא טוב להיות לבד
>
> לא טוב להיות לבד
## משפטי תנאי
משפטי תנאי ביוונית מבטאים יחס לוגי בין תנאי (במשפט התנאי, או פרוטאסיס) לבין תוצאה (במשפט העיקרי, או אפודוסיס). הצורה של משפט התנאי משקפת את מידת הסבירות או ההיתכנות של התנאי.
## משפטי תנאי כוללים
### משפטי תנאי כוללים
כשמתארים באמצעות תנאי מצב חוזר, ולא מקרה מסוים - מנהג, פעולה חוזרת ונשנית, אמיתות - התנאי גם הוא אינו מסוים.
כאשר מתארים באמצעות תנאי מצב חוזר ונשנה, ולא מקרה מסוים (מנהג, פעולה חוזרת, אמיתות כלליות), התנאי מנוסח באופן מיוחד.
כשפעולה זו מתאורת ב[חיווי](../הפועל) ללא augment, הפועל בתנאי יהיה [חבור](#הווה-חבור-coniunctivus-praesentis), מלווה במילית ἄν הנצמדת ל"אם" (ἐάν, ἤν, ἄν) -
כאשר הפעולה מתוארת בחיווי ללא augment (תוספת), הפועל בתנאי יהיה בצורה החבורה (Coniunctivus), מלווה במילית ἄν הנצמדת ל"אם" (ἐάν, ἤν, ἄν):
> **ἄπας** λόγος, **ἂν** ἀπῇ τὰ πράγματα, μάταιόν τι φαίνεται
>
> > כל דיבור, אם נעדרות הפעולות, מתגלה \[נראה] כהבל.
> כל דיבור, אם נעדרות הפעולות, מתגלה \[נראה] כהבל.
---
לעומת מקרה מסוים:
נשווה למקרה מסוים:
> **εἰ** ἄπεστι τὰ πράγματα, ὁ λόγος μάταιόν τι φαίνεται
> εἰ ἄπεστι τὰ πράγματα, ὁ λόγος μάταιόν τι φαίνεται
>
> אם \[במקרה מסוים] נעדרות הפעולות, הדיבור \[באותו המקרה] מתגלה כהבל
---
**הערה חשובה:** בצורה הזו, הפועל החבור ינו מביע עתיד!_
!!! is warning "בצורה הזו, הפועל החבור *אינו מביע עתיד!*"
לעומת זאת, במקרים מסוימים המשפט הראשי יהיה בצורה של עתיד - שמביע וטנציאל_:
לעומת זאת, במקרים מסוימים המשפט הראשי יהיה בצורה כזו או אחרת של [עתיד](../הפועל#עתיד-futurum) - שמביע *פוטנציאל* -
> ἄν ἀπῇ τὰ πράγματα, οἱ λόγοι οὐκ **ὠφελήσουσί** σε
> ἄν ἀπῇ τὰ πράγματα, οἱ λόγοι οὐκ **ὠφελήσουσί** σε
>
> > אם תיעדרנה הפעולות \[בכלל], לא יועילו לך הדיבורים
> אם תיעדרנה הפעולות \[בכלל], לא יועילו לך הדיבורים
### תנאי בעבר
מנגד, כשפעולה זו מתאורת בחיווי עם augment (כלומר, ב[עבר](../הפועל#עבר-imprefectum)) - התנאי שלהם הוא ב[ייחול (opt.)](../הפועל#ייחול-optativus):
כאשר הפעולה המתוארת בחיווי כוללת augment (כלומר, בעבר), התנאי יופיע בצורת ייחול (Optativus):
> **εἰ** τις πάνυ γέρων **εἴη**, ἔθουν αὐτον
>
> >אם מישהו *היה* זקן לגמרי, נהגו להקריב אותו
> אם מישהו _היה_ זקן לגמרי, נהגו להקריב אותו
> εἰ σὺ μὴ **ἐποίησας** ταῦτα, ὁ ἀδελφός σου ἐποίησεν
השוואה בין תנאי מסוים לתנאי פוטנציאלי:
> εἰ σὺ μὴ **ἐποίησας** ταῦτα, ὁ ἀδελφός σου ἐποίησεν
>
> > אם (במקרה מסוים) אתה לא עשית זאת, עשה זאת אחיך \[100% - זה *תמיד* מה שקרה).
> אם (במקרה מסוים) אתה לא עשית זאת, עשה זאת אחיך \[100% - זה _תמיד_ מה שקרה).
לעומת:
מנגד,
> εἰ σὺ μὴ ἐποίησας \[...] ὁ ἀδελφός ποιήσει
>
> אם \[יקרה המקרה שקשה להניח שיקרה ו] אתה לא תעשה, יעשה אחיך
> εἰ σὺ μὴ ἐποίησας \[...] ὁ ἀδελφός ποιήσει
>
> > אם \[יקרה המקרה שקשה להניח שיקרה ו] אתה לא תעשה, יעשה אחיך
## פסוקיות זיקה ופסוקיות זמן מותנות
### פסוקיות זיקה מותנות
## פסוקיות זיקה מותנות
פסוקיות זיקה יכולות להיות מותנות, ולהופיע בכל הצורות וההוראות של תנאים. בפסוקית זיקה מותנית ὄς שקול ל εἴ τις (מי ש... לעומת אם מישהו...)
פסוקיות זיקה יכולות להיות מותנות, ולהופיע בכל הצורות וההוראות של תנאים. בפסוקית זיקה מותנית, ὄς (אשר, מי ש-) שקול ל-εἴ τις (אם מישהו...):
> ὄς ἄν νοσήσῃ, ἀποκετείνουσιν = ἐάν τις νοσήσῃ, ἀποκτείνουσιν (αὐτόν)
>
> מי שיחלה, ימות = אם מישהו יחלה, \[הוא] ימות
> מי שיחלה, ימות = אם מישהו יחלה, \[הוא] ימות
### פסוקיות זמן ומקום מותנות
## פסוקית זמן ומקום מותנות
פסוקיות זמן ומקום יכולות להיות מותנות ולהופיע בכל הצורות וההוראות של תנאים. במצב כזה, ὃτε (כאשר) וחברים שקולים לεἴ οιτε (אם פעם) -
פסוקיות זמן ומקום יכולות גם הן להיות מותנות ולהופיע בכל הצורות וההוראות של תנאים. במצב כזה, ὃτε (כאשר) וחבריו שקולים ל-εἴ οιτε (אם פעם):
> δεινὸν οἱ πολλοί, κακούργους ὃταν ʼέχωσι προστάτας = δεινὸν οἱ πολλοί, ἐάν ποτε κακούργους ὃταν προστάτας
>
> מסוכן ההמון, כאשר יש לו מנהיגים פושעים = מסוכן ההמון, אם פעם \[יהיו לו] מנהיגים פושעים
## Genetivus Absolutus
## Genetivus absolutus
Genetivus absolutus ("מנותק") הוא צירוף של לוואי מצב (בינוני בלתי מיודע) ביחסת Genetivus, שאינו קשור למשפט בשום קשר תחבירי. הוא משמש במקום פסוקיות זמן, סיבה, תנאי, או ויתור, שנושאן אינו מיוצג במשפט הראשי.
gen. abs ("מנותק") הוא צירוף של לוואי מצב (בינוני בלתי מיודע) שאינו קשור למשפט בשום קשר תחבירי.
> ὁ παῖς μανθάνει τοῦ **φίλου παίζοντος**
>
> הילד לומד **בשחק חברו**
הוא משמש במקום פסוקיות זמן, סיבה, תנאי, ויתור... שנושאה אינו מיוצג במשפט הראשי.
> ὁ παῖς μανθάνει τοῦ **φίλου παίζοντος** = הילד לומד **בשחק בחרו**
כלומר, ללא *כאשר, מפני ש, אם*, או *אם גם* -
כלומר, ללא מילות הקישור _כאשר, מפני ש, אם_, או _אם גם_:
> ὁ παῖς μανθάνει \[ὄτε/ἐπεὶ/εἰ/εἰ καὶ] ὁ φίλος παίζει.
>
> הילד לומד \[כאשר/מפני ש/אם/אם גם] חברו משחק.
## מבנים תוצאתיים
### תוצאה בפועל ובכוח
המילית ὤστε מציינת תוצאה, אך יכולה לבטא הן תוצאה שהתממשה בפועל והן תוצאה פוטנציאלית:
**תוצאה בפועל** (אחרי ὤστε בא פועל בצורת חיווי):
> σοφός ἐστιν **ὤστε** τοὺς ἄλλους διδλάσκει
>
> הוא חכם, וכך הוא מלמד את האחרים
**תוצאה בכוח** (אחרי ὤστε בא פועל בצורת מתמשך):
> σοφός ἐστιν **ὤστε** τοὺς ἄλλους διδλάσκειν
>
> הוא חכם עד כדי ללמד את האחרים