docs: update פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס

This commit is contained in:
2024-06-18 16:51:02 +03:00
committed by shmick
parent 6d4ccb42f7
commit dc79a272d7

View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: תיאיטיטוס
description:
published: true
date: 2024-06-18T13:44:38.602Z
date: 2024-06-18T13:50:59.650Z
tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
editor: markdown
dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
@@ -519,6 +519,13 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
כמו ש[משל המיילדת](#סוקראטס-כמיילדת) מותאם לתיאיטיטוס, הפילוסוף המעופף מותאם לתיאודורוס, המדען בחלוק הלבן, במגדל השן.
(176) לרוע אין מקום בקרב האלים, אומר סוקראטס, אבל כאן בעולם האדם לרוע אין מקום להיעלם; האל האפלטוני אינו יכול לעשות רע. החתירה של הפילוסוף לעבר הטוב, המושלם, המוסרי, היא אפוא הידמות לאל. *אנחנו* עושים רע, כי אנחנו חלקיים; אנו מלאים בדחפים פרטניים, צרים, שמובילים אותנו לרע. כשאנחנו אוהבים אחד את השני, אנחנו נותנים רק חלק; כולנו מתים לבד.
*האל*, כשהוא אוהב, אוהב באופן בלתי-מוגבל, מתוך ראייה בלתי-מוגבלת. כשסוקראטס אומר שאנחנו צריכים *להידמות לאל*, הוא דורש חתיכת דרישה: לתפוס את נקודת המבט ה*שלמה*, וכך להידמות לאל. לא רק לחשוב עליו, לעשות מה שהוא רוצה - אלא **לתפוס את נקודת מבטו ממש**. האם זה בר-השגה לישיים חלקיים כמונו?
זוהי הפילוסופיה לפי סוקראטס: הרצון לברוח מהחלקי אל האינסופי, המאפיין לפי סוקראטס את *כל* הפילוסופיה. תיאודורוס מקבל את זה, ומכאן והלאה הוא אינו אדיש לפילוסופיה - אלא פרטיזן פילוסופי במלוא המובן.
[^17]: במובן זה, הדיאלוג הוא אנדרטה של אפלטון לתלמיד שלו, שמת לפניו.
[^18]: תיאודורוס מקפיד "להוריד" את תיאיטיטוס כדי שלא ייחשבו שהוא נמשך עליו, ולכן מכתיר אותו *מכוער נעל* כמו סוקראטס. בהתחשב בזה ש[אלקיביאדס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה) נמשך לסוקראטס בסופו של דבר, זה די אירוני.
[^19]: *Thauma*