shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

vault backup: 2024-11-25 14:36:03

Browse Source
This commit is contained in:
Matan Horovitz
2024-11-25 14:36:03 +02:00
parent d4a2e03e64
commit de2e1758ff
3 changed files with 89 additions and 31 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

41
.obsidian/workspace.json vendored
View File

@@ -13,44 +13,29 @@
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md",
"file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "index"
"title": "טהורה"
}
},
{
"id": "493ac17d12de69a8",
"id": "671e4beea2f5fab2",
"type": "leaf",
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md",
"file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "מעבר לטוב ורוע"
}
},
{
"id": "dad843480687537c",
"type": "leaf",
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "index"
"title": "ביקורת"
}
}
],
"currentTab": 2
]
}
],
"direction": "vertical"
@@ -193,14 +178,18 @@
"command-palette:Open command palette": false
}
},
"active": "dad843480687537c",
"active": "f1867132072b3e78",
"lastOpenFiles": [
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md",
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/3.pdf",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md",
"פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
"פסיכולוגיה/תודעה/גורילה.jpg",
"פסיכולוגיה/תודעה/3.pdf",
"פסיכולוגיה/תודעה/lu41939trxa1.tmp",
"פילוסופיה/הציטוטים.md",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר לטוב ורוע.md",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מטר.pdf",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/Strauss.pdf",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/Strauss, Leo - Note on the Plan of Nietzsches Beyond Good and Evil.pdf",
@@ -208,9 +197,7 @@
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/ecce homo.pdf",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/εcce homo.pdf",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/קcce homo.pdf",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/Ecce homo.pdf",
"פסיכולוגיה/מבוא/index.md",
"פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
"פילוסופיה/לוגיקה/לוגיקה מודאלית.md",
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת.md",
"פסיכולוגיה/דחק/index.md",
@@ -223,8 +210,6 @@
"פילוסופיה/אתיקה/החיים הרפלקטיביים.md",
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md",
"פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה/vacation.jpg",
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md",
"פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/index.md",
"פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/g.jpg",
"פילוסופיה/מיומנויות/index.md",

43
פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md
View File

@@ -191,6 +191,45 @@ tags: חדשה, קאנט, ביקורת התבונה הטהורה
> > B XXVII-XXVIII
## האנטימוניות
!!! info "[מצגת](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/3.pdf)"
קאנט מתאר את ה*אנטימוניות* - *הסתירות* כמבוא לשיטה שלו. למה לקפוץ ישר לאנטינומיות?
ב1770, החל ה*עשור השקט* של קאנט, שבסופו פורסמה ה*ביקורת*. קאנט מבין שזה לא יהיה ספר בר מצווה, ומקונן שאילו היה מתחיל באנטימוניות ומעורר את הקורא לחקור את טיב הסתירות האלו, הספר היה פופולרי יותר - אך שאלת החופש (האם האדם חופשי, או כפוף להכרח הטבע?) היא זו ש*העירה אותו משנתו הדוגמטית* ולכן התחיל שם. הפריע לקאנט שכשהוא קם מאותה שינה ושואל שאלות, הוא מצליח לחשוב גם על תשובה (תזה) וגם על דוגמת-נגד (אנטיתזה) - ואת טיב התופעה הזו הוא חוקר ב*אנטימוניות*.
ראינו עד כה כי מקור הטעויות ותעיית המטאפיזיקה שלפני הביקורת היא הנטייה הטבעית של התבונה הטהורה לחפש רשימה של תנאים, וכך לחרוג מגבולות הניסיון. הוא מזכיר כמה ממושאיה העיקריים של החקירה שקדמה לו - אלוהים, פשטות הנפש ונצחיותה, והחירות. *לכל אלה פיניתי מקום כשהגבלתי את התבונה לתבונה מעשית*, אמר אחר כך.
ב*דיאלקטיקה הטרנסנטנדלית*, קאנט יבקש להראות שכל תחומי המטאפיזיקה המסורתית טעו באופן זה, ובפרט
- הפסיכולוגיה הרציונלית עסקה במושג הנפש
- הקוסמולוגיה הרציונלית עסקה במושג העולם כשלם
- התאולוגיה הרציונלית עסקה במושג האל
אך למה הן כולן טעו? המוצא, אומר קאנט, הוא קבלת הפילוסופיה הביקורתית, והגבלת הידיעה לתחום הניסיון בלבד.
### מהי אנטימוניה?
> האנטיתטיקה הטרנסצנדנטאלית[^12] היא חקירה על האנטינומיה של התבונה הטהורה, סיבותיה, והתוצאה הנובעת ממנה. כשאנו משתמשים בתבונתנו לא רק כדי ליישם את עקרונות השכל[^13] למושאי הניסיון, אלא מעזים להרחיבם מעבר לגבולות הניסיון, צומחים מכאן משפטי תורה **תבונית-כביכול**, שאינם רשאים לאישור מצד הניסיון ולא לחשוש שיופרכו על ידיו. כל משפט מאלה לא רק חף מסתירה בפני עצמו, אלא גם מוצא את התנאים להכרחיותו בטבע התבונה. דא עקא, שגם להיגד הנגדי יש באותה מידה יסודות תקפים והכרחיים.
>
> (...)
> B448-450
שאלות כמו החופש, קיום האל, וקיום העולם לא יעזבו אותנו לעולם - אבל, קאנט אומר, לא נוכל להשיב עליהן, והעיסוק בהן יגרור אותנו לטעויות **משום שהן חורגות מגבולות הניסיון**. הדבקות בפילוסופיה הביקורתית יאפשרו לנו להפוך שאלות כאלה ללא-מזיקות, אך לא *באמת* לפתור אותן.
[^1]: קשה להאמין, אבל הוא היה מורה מאוד פופולרי.
[^2]: שלא שכתבה הרבה מחדש, אלא צמצמה ועשתה סדר.
[^3]: כמו אלכוהוליזם, אומר עידו - גם אם לא שתית 7034 ימים, תמיד תרצה לשתות, אפילו כשאתה לא תרצה לשתות.
@@ -201,4 +240,6 @@ tags: חדשה, קאנט, ביקורת התבונה הטהורה
[^8]: ובגללו גם כותבים בסגנון אנליטי קר, עמום ונבזה, כמו הגל והמטאפיזיקאים. קאנט הצהיר בגלוי שהוא לא כותב טוב, אבל זה לא הפריע לכולם לאמץ את הסגנון שלו אחר כך, ואנחנו עדיין משלמים את המחיר.
[^9]: או *בן-יענה* - הרי חייבים להיות כאלה.
[^10]: קאנט לא מתיימר לגמוז את המדעים - להיפך; לקאנט יש כבוד אדיר למדע (שהמדע לא תמיד החזיר). חשוב לזכור שבמאה ה18 ההפרדה בין הפילוסופיה למדע הייתה הרבה פחות דיכוטומית - קאנט מנסה אפילו לתרום למדע מכיוון הפילוסופיה.
[^11]: לא כזו. נגיע לזה.
[^11]: לא כזו. נגיע לזה.
[^12]: הכוונה היא ל*טרנסנדנטית* - חורגת מגבולות התבונה, ולא ל*טרנסנדנטלית* - חקר האפשרות
[^13]: [הקטגוריות](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת#הקטגוריות).

36
פסיכולוגיה/תודעה/index.md
View File

@@ -216,7 +216,7 @@ Tononi טוען שתודעה היא *קישוריות* בקנה מידה גדו
הפער בין אינספור התהליכים הנפרדים לתחושה של אחידות התודעה מכונה **The Binding Problem** - **בעיית האחידות**, ששואלת -
!!! warning ""
כיצד האספקטים השונים של החוויות שלנו נחווים כמאוגדים, מאוחדים, משולבים זה בזה – integrated, לחוויה אחת בכל זמן נתון?
כיצד האספקטים השונים של החוויות שלנו נחווים כמאוגדים, מאוחדים, משולבים זה בזה – integrated, לחוויה אחת בכל זמן נתון?
אנחנו צריכים להיות מסוגלים להסביר ברמת המנגנונים המוחיים כיצד נעשה איגוד (*binding*) של התפיסה, הרגש, המחשבה והזיכרון.
@@ -414,13 +414,45 @@ Blackmore מבקרת הן את תיאוריות הGW והן את התיאורי
כשאני מתכונן לשלוח את היד כדי לפתוח את הדלת, האם הכוונה שלי היא זו שגרמה לפעולה להתרחש?
מחקרים רבים תומכים ברעיון שהפעילות המוחית הקשורה למודעות לכוונה –intention מתחילה אחרי שכבר מתחילה הפעילות המוחית שמתכננת את התנועה
Libet, Gleason Wright, and Pearl (1983); Haggard & Eimer, 1999; Soon, Brass, Heinze, & Haynes, 2008.
[Libet, Gleason Wright, and Pearl (1983)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1093/brain/106.3.623);[Haggard & Eimer, 1999](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1007/s002210050722); [Soon, Brass, Heinze, & Haynes, 2008](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1038/nn.2112).
> These results clearly showed that conscious intention arises not before but after neural preparation of selected action. As a result, conscious intention cannot cause our actions, because logically a cause cannot occur after its effect
>
>>[Sato, 2009]()
### תחושת סוכנות
**תחושת סוכנות** (Sense of Agency) היא התחושה שאני הוא זה ששולט בגוף שלי ויוזם את הפעולות שלי.
תחושת סוכנות נמדדת במבחנים סמויים (אימפליציטיים) -
> Assessed implicitly with the “intentional binding” effect (e.g., Haggard, Clark, & Kalogeras, 2002; Haggard & Clark, 2003; Haggard, Poonian, & Walsh, 2009; Moore & Obhi, 2012; Oren, Eitam, & Dar, 2017). Intentional actions are perceived as occurring later in time (as if being "pulled" towards the effects that they produce), while the effects of intentional actions are perceived to occur earlier (as if being "pulled" towards the actions that produced them)
כשמבקשים מאנשים לבצע פעולות, כמו ללחוץ על כפתור, פעולות יזומות מרגישות "קודם", בעוד שפעולות בלתי-מכוונות (בלי מודעות מאחוריהן) מרגישות כאילו "נמשכנו" לעבר הפעולה.
תחושת הסוכנות נפגעת ב[סכיזופרניה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה), ולאחרונה משערים שגם ב[OCD](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD).
### The Backwards Streams
> I want to replace our familiar idea of a stream of consciousness with that of illusory backwards streams. At any time in the brain a whole lot of different things are going on. None of these is either ‘in’ or ‘out’ of consciousness, so we don’t need to explain the ‘difference’ between conscious and unconscious processing. <u>Every so often something happens to create what seems to have been a stream</u>. For example, we ask ‘Am I conscious now?’. At this point a retrospective story is concocted about what was in the stream of consciousness a moment before, together with a self who was apparently experiencing it. Of course, there was neither a conscious self nor a stream, but it now seems as though there was. This process goes on all the time with new stories being concocted whenever required. At any time that we bother to look, or ask ourselves about it, it seems as though there is a stream of consciousness going on. When we don’t bother to ask, or to look, it doesn’t, but then we don’t notice so it doesn’t matter. This way the grand illusion is concocted.
>
> Blackmore, 2002
בלקמור נשענת על דנט, אבל לוקחת את הרעיון רחוק יותר.
ברגע שאנו חושבים על תודעה, אנו מייצרים לעצמו סיפור לפיו היינו מודעים. כשאתה לא מתסכל - זה לא שם; כשאתה טורח להסתכל - נוצרת אשליה של חוויה בדיעבד.
כמו לתפוס את האור במקרר, או לחקור סביבון - קשה מאוד לחקור תודעה *מתוך* התודעה.
ומה המשמעות של היעדר זרם לינארי?
- לא בהכרח נמצא NCCs כי לא תמיד יש מודעות! "טיוטות" עשויות להיראות רטרוספקטיבית כתכנים שהיו בתודעה. כלומר, כשאנחנו קוראים מילה, אין הכרח שנוכל להצליח לזהות את הנוירונים שאחראים על חווית המילה. משום שהחוויה מגיעה בדיעבד, *לא נוכל לראות אותה בזמן אמת*.
- יכולים להיות כמה זרמים במקביל.
[^1]: והבלתי נסבלת.