vault backup: 2025-01-22 17:41:52

.obsidian/workspace.json

@@ -165,6 +165,8 @@
   },
   "active": "7c4888e9ff3fa24e",
   "lastOpenFiles": [
+    "פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.pdf",
+    "פסיכולוגיה/אישיות/lu3820207h3fp7.tmp",
     "כלליים/יוונית/מילון/index.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md",
     "כלליים/יוונית/מילון/o.md",
@@ -197,13 +199,11 @@
     "פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט-שיעור.pdf",
     "פסיכולוגיה/אישיות/lu223360463tod.tmp",
     "פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md",
-    "פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/index.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/Ginet.pdf",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/Ekstrom.pdf",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/Oconnor.pdf",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/rome.jpeg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/nero.jpg",
-    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/Dieter.pdf",
     "פילוסופיה/אתיקה/boredom.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/horse.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/snooker.jpg",

פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md

@@ -1,4 +1,208 @@
 ---
 title: תיאוריית העצמי של קוהוט
 ---
-**[היינץ קוהוט]**() הוא פ
+!!! info "מצגת"
+	[תרגול - היינץ קוהוט](./קוהוט.pdf)
+
+
+**[היינץ קוהוט](https://en.wikipedia.org/wiki/Heinz_Kohut)** הוא פסיכואנליטיקאי שצמח מהזרם של פרויד ופיתח תיאורייה נפרדת, **תיאוריית העצמי**.
+
+
+קוהוט ראה בעצמי ליבה, *תוכנית הפעולה* של האדם בעולם: האדם הוא סוכן הפועל על העולם.
+
+לעומת [האגו הפרוידיאני](../האגו), העצמי של קוהוט אינו מולד, אלא צומח כתוצאה ממשחק פנימי, בדומה ל[תיאוריה של ויניקוט](../ויניקוט) מתמיד בין היכולות המולדות של התינוק לבין התגובות של ההורים. 
+
+
+העצמי הוא מבנה עם שני קטבים: 
+
+- השאיפות (אמביציות)
+
+	השאיפות להצלחה וכוח. נבנה ומתפתח על ידי הכרה והערכה מהסביבה.  זהו קוטב החיוניות, היוזמה, וההערכה העצמית.
+
+
+- הערכים והאידיאלים
+
+	 כמיהה לסטנדרטים גבוהים, למשהו נעלה הנותן משמעות לקיום.
+
+
+בין אלו ניצב **איזור ביניים** - כישרונות ומיומנויות הנוצרים לטובת מימוש *תוכנית הפעולה* של העצמי.
+
+!!! is-warning "הקטבים לא סותרים!"
+	בניגוד לתיאוריות הקודמות, הקטבים של קוהוט לא סותרים. חשבו על אדם שהולך לקורס טיס: מצד אחד, יש לו שאיפות גבוהות מהסביבה - קורס טיס זה דבר נחשב, ומצד שני, ערכים גבוהים - כמו שירות המדינה - ואיזור הביניים - ללמוד לטוס בקורס טיס - מגשר בין הקטבים האלה לכדי פעולה הרמונית.
+
+
+## זולת עצמי 
+
+העצמי מתפתח במסגרת יחסים עם **זולתעצמי** (Self Object) -
+
+!!! is-info "הגדרה - זולתעצמי"
+	אובייקט הנתפס כחלק מהעצמי וקיימת תחושה של שליטה בו: לא עצמי ואחר, אלא איחוד של שניהם.
+
+
+הזולתעצמי הוא איחוד מסוים של העצמי והסביבה - העצמי מעוצב על ידי הסביבה ובתוך כך רואה את הסביבה אחרת, ולהיפך: העצמי הוא לא אובייקט נפרד מהסביבה, אלא אובייקט אחד יחד עם הסביבה. לפני שהילד מקים עצמי משלו, יש לו מעין גיבוב של החוויות שלו ושל המידע שהוא מקבל מהסביבה - כמו הפיגומים שעוזרים לו להרים עצמי.
+
+
+אין מקף בין "זולת" ל"עצמי", כי קוהוט רואה את היחס שהעצמי משתוקק אליו מהאחר כיחס שבו האחר לא קיים בפני עצמו אלא כמי שמשמש  **פונצקציה עבור העצמי**: העצמי מעצב באופן פעיל את האחר, ולא נפרד ממנו.
+
+הזולתעצמי מתחיל מההורים, שבאמצעות אמפתיה ורגישות לאמוציות ולצרכים של הילד מכוננים, מחזקים ומשמרים את העצמי, אך הזולתעצמי **ממשיך לכל אורך החיים** דרך אובייקטים רבים ומגוונים - חברים, עמיתים לעבודה, וכדומה.
+
+
+הזולתעצמי צומח בתוך סביבות המקיימות שלוש סוגי התנסויות:
+
+
+- זולתעצמי משקף (mirroring selfobject)
+
+	דמויות המגיבות לתחושתו הפנימית של הילד של עוצמה, חיוניות, נהדרות ושלמות, ומאששים אותה.
+
+אצל ויניקוט, ה[שיקוף]() הוא תמונת ראי של העצמי דרך אחרים (אמא אומרת, *וואו, אתה בטח רעב!*, ואתה מבין שאתה רעב). אצל קוהוט, המובן הוא אחר - מי שמשקף לילד את העצמי ואת ההישגים שלו, מי שמעריך אותו ומעצים אותו (*וואו! איך עשית את זה! איזה ציור מדהים!*)
+
+- דמות הורה אידיאלית (Idealized parent imago)
+
+	אחר רב עוצמה שמהווה מודל לחיקוי, שאינו יכול לשגות בעיני הילד. למשל, הורים שמגיבים בקור רוח לאזעקות, כך שהילד חושב - *גם אני רוצה לא לפחד, כמו אמא ואבא*.
+
+
+- זולתעצמי של תאומות (twinship)
+ 
+	הצורך לחוש בדמיון לאחרים - תחושה של שייכות, אחווה, דימיון לאחר.
+
+
+איך עוזרות ההתנסויות האלו לפיתוח העצמי?
+
+## הפנמה ממירה
+
+!!! is-info "הגדרה - הפנמה ממירה"
+	**הפנמה ממירה (transmuting internalization)** היא התהליך שבאמצעותו מתגבש ונבנה העצמי.
+
+
+תהליך ההפנמה הממירה הוא ההפנמה של תפקודים נפשיים שמילא הזולתעצמי לפני שהוא היה מסוגל לעשותם בעצמו. אם עד עכשיו הייתי צריך להערכה מבחוץ (מהזולתעצמי) כדי להרגיש שאני משהו-משהו, אחרי הפנמה ממירה אני יודע להתפעל מעצמי כשזה מתבקש.
+
+הילד מפתח יכולת למלא בעצמו ועבור עצמו פונקציות שבעבר מולאו על ידי ההורה. 
+
+ההפנמה הממירה מתרחשת כאשר ההורה נכשל בהיענות לצרכי הילד, אך התסכול שחווה הילד הוא בעוצמה ובשכיחות שהילד מסוגל לעבד - לא הזנחה מוחלטת, אלא אמא עסוקה כרגע ולא זמינה להגיד לי איזה גבר-גבר אני. במצב כזה, שהכשל הוא בעוצמה ושכיחות סבירה, הוא מכונה **כשל אמפתי**. 
+
+כך נוצר עצמי מלוכד שאינו מאוים באופן מתמיד ע"י התפוררות, הפרט בטוח בעצמו, ואינו זקוק לאישור מתמיד.
+
+## פתולוגיה
+
+ומה קורה כשאין זולתעצמי טוב?
+
+ההורה או הדמויות החיצוניות צריכים בעצמם עצמי בריא כדי לשמש זולתעצמי לילד - להיות מכוון לצרכים שלו, ולהפגין כלפיו אמפתיה. בהיעדר העצמי הבריא הזה, נוצר **עצמי פגוע** - אינטרקציה לקויה בין הילד לזולתעצמי. 
+
+הורה שאינו רגיש לצרכי הילד אלא מכוון לצרכי העצמי הלא מבוסס שלו – מהווה זולתעצמי בעייתי. במקרה כזה, **תהליך ההפנמה הממירה נפגע**.
+
+בתהליך כינון העצמי האוטונומי, מה שישפיע על האופי של הילד אינו מה שההורים *עושים*, אלא *חווית העצמי שלהם* (כדי לתת לילד ביטחון, ההורה צריך להיות בעל ביטחון בעצמו!).
+
+אף הורה אינו אידיאלי - ולא צריך הורה אידיאלי לכינון זולתעצמי בריא: מה שחשוב כאן הוא תחושת העצמי של ההורה, הקבלה העצמית שלו.
+
+
+אופי הפתולוגיה של הפרט וחומרתה יקבעו ע"י היקף הכשל של ההורה לספק את צרכי זולתעצמי של הילד. המשותף לאלו שהתפתחו במסלול לא-תקין זה, הוא עצמי חלש ולא קוהרנטי וחוויה של חשש מתמיד מפני התפוררותו הוא זקוק לזולתעצמי חיצוני באופן תמידי.
+
+### הפרעה ראשונית ומשנית של העצמי
+
+קוהוט מחלק הפרעות נפשיות לשני סוגים **הפרעה ראשונית** ו**הפרעה משנית של העצמי**.
+
+- הפרעה משנית של העצמי
+ 
+	מצב שבו העצמי אינו פגוע מבחינה מבנית, אלא מדובר בתגובתיות של עצמי מגובש יחסית לתמורות החיים.
+
+	העצמי המשני הוא **לא מצב פתולוגי** - הוא תגובה לתנודות החיים. למשל, אדם שחולה במחלה כרונית יסבול פגיעה מסוימת - אבל אם יש לו עצמי בריא, המחלה לא *תחריב* את העצמי שלו - הוא יתגבר. ההפרעה היא במובן של הפרעה *ל*עצמי, ולא הפרעה *בתוך* העצמי.
+
+
+- הפרעה ראשונית של העצמי
+
+לא מתפתחות האמביציות והלהט לחיים, ו/או היווצרות האידיאלים וההחזקה בהם נפגעת. בניגוד להפרעה המשנית של העצמי, זהו **מצב פתולוגי**.
+
+
+### הפרעות ראשוניות של העצמי
+
+כאמור, הפגיעה בעצמי נובעת מסוג הבעיה בזולתעצמי שפגעה בהתפתחות שלו. לכן, יש כמה סוגים של הפרעות בעצמי:
+
+- **התחום הפסיכוטי** 
+
+	נזק חמור קבוע או מתמשך לעצמי, ללא מבנים הגנתיים בכדי לפצות על הפגם. לא ניתן לטפל באמצעות פסיכואנליזה, כיוון שהעצמי הגרעיני אינו מבוסס דיו. אלו מצבים כמו [סכיזופרניה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה) ו[דיסוציאציה](/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה) - מצבים ש**אין מרכז**. קוהוט סבור שלא ניתן לטפל בהפרעות כאלו בפסיכואנליזה.
+
+- התחום הגבולי
+
+	נזק חמור קבוע ו\או מתמשך לעצמי, אך בניגוד לתחום הפסיכוטי, בעל הגנות מורכבות. לרוב גם הוא לא ניתן לטיפול בפסיכואנליזה, אך היא לפעמים עוזרת להקלת התסמינים. אלו הפרעות כמו [הפרעת אישיות גבולית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית) - יש בוחן מציאות, אבל מנגנוני הגנה נוקשים וחמורים כנגדו.
+
+
+- הפרעות נרקיסיטיות
+
+	הפרעות ניתנות לטיפול - לרבות
+
+	- הפרעת אישיות נרקיסיסטית[^1]
+	
+		פגיעה בעצמי מתבטאת במצב הפסיכולוגי-פנימי של האדם המלווה בתחושות ניתוק או ריקנות ובסימפטומים כגון היפוכונדריה, רגישות גבוהה לזלזול, דיכאון.
+
+	- הפרעת התנהגות נרקיסיטית[^1]
+
+		ניסיון להחייאה עצמית דרך פעולה (acting out) - כמו עבריינות, מיניות פרועה, וכדומה. 
+
+לשתי התופעות יש תסמינים משותפים:
+
+- עצמי חלש ופגוע, לרבות הערכה עצמית לא יציבה הנעה בין גדלות עצמית לבושה (תנועה בין זחיחות לתסמונת המתחזה).
+
+	אנשים עם מבנה עצמי רעוע שכזה סובלים מ**פגיעות נרקיסיסטיות**, אשר באה לידי ביטוי בהתעסקות רבה בדימוי העצמי מתוך תחושה של חסר ולקות; לפיכך הם אינם יכולים להתפנות ליצירת קשר בוגר ואמיתי של היכרות עם הזולת והתייחסות אליו.
+
+- רגישות גבוהה לכישלון, אכזבות ועלבונות
+
+	משום שהעצמי לא מבוסס, כל כישלון הוא דרמטי, חותר תחתיו.
+
+
+#### זעם נרקיסיטי
+
+כאשר אנשים עם הפרעה נרקיסיסטית (אישיות והתנהגות) חווים פגיעה בתחושת הערך העצמי שלהם מופיע **זעם נרקסיסטי (narcissistic rage)**. כלומר, על כל ביקורת קטנה ולא רלוונטית, יש תגובה חריפה ולא-פרופורציונלית (*למה מי אתה?!*).
+ 
+ זעם נרקיסיסטי מתאפיין בעוצמתו ובחוסר אמפתיה לזולת. הוא מעיד על חוסר יכולת להרגעה עצמית ולויסות עצמי. הזעם מכוון כלפי זולתעצמי שחדל מתמיכתה בעצמי. אנו תלויים בשיקוף של הזולתעצמי כדי לפתח הערכה עצמית משלנו, אבל אם אין לנו את זה, ברגע שאנו תוקפניים ומייצרים זעם, אנו מרגישים יכולים וחזקים -  זיוף מסוים של הערכה
+עצמית.
+
+
+## טיפול
+
+המטרה העיקרית בטיפול היא שיקום המבנה העצמי הפגוע של המטופל, כלומר **יצירת תחושה של עצמי ייחודי ומובחן**. הכוונה היא לאדם אשר חי מתוך תחושת אוטונומיה ומיצוי של גרעין אישיותו.
+
+הטיפול מתמקד ביצירת תנאים המעודדים עלייה של תכנים וצרכים מוקדמים:
+
+- אמפתיה 
+
+	אווירה זמנית המחזקת את ההערכה העצמית של המטופל.
+
+- קבלה
+
+	היעדר שיפוטיות: קבלת זעם נרקיסיטי או תגובות חריפות כחלק מהתהליך הטיפולי, מתוך הבנה שזה אינסטינקט הישרדותי.
+
+
+- מעורבות של המטופל
+
+	המטופל מוזמן לפרש ולתקן פירוש לא מתאים.
+
+
+כשלים אמפתיים בהכרח יקרו בטיפול, אך לא יזומים באופן מודע - לעולם לא נגיד למטופל בגלוי על אילו כשלים אנחנו מפצים (אה וואו, אתה צריך שיתפעלו ממך?)
+
+### העברה
+בגישת העצמי, ה**העברה** הינה ביטוי של צרכים שבעבר לא נענו באופן מתאים - צרכים אלה אינם מועברים מהעבר אל ההווה, אלא מתעוררים מחדש כאן ועכשיו - המטפל מתפקד כזולתעצמי.
+
+הצרכים של המטופל מתעוררים בעיקר בעקבות סוג האינטראקציה (ההעברה) המתפתחת בין המטפל למטופל.
+
+חיוני שהמטפל יוכל לקבל בכנות את הדרישות תואמות השלב של המטופל לשיקוף, תאומות
+ואידיאליזציה ולא יבקר אותן.
+
+ההעברה אינה תופעה אישית של המטופל, אלא תופעה בינאישית - ולכן יפתח מטופל אחד, סוגי העברה שונים עם מטפלים שונים.
+
+#### סוגי העברות נרקיסטיות
+
+- העברת מראה (mirroring transference)
+	
+	צורך ילדות לשיקוף מאשר, מתקף ומקבל, שלא נענה במידה מספקת, מתעורר
+	מחדש בסיטואציה הטיפולית. העברה זו עשויה להתעורר לא רק כשהיה חסר אלא גם כשהמטפל מגיב באופן אמפתי, ובמטופל מתעורר געגוע להשתקפות שהייתה פעם ופסקה. צורך של המטופל לחוות את עצמו כמשפיע, זוכה לתגובה וחשוב.
+	
+- העברת אידיאליזציה (idealized transference)
+
+	צורך להתמזגות עם מקור כוח ורוגע אידיאלי מתעורר. דרך הקשר עם *המטפל האידיאלי* המטופל יכול להפיג תחושות של ריקנות וחוסר כוחות.
+
+- העברת תאומות (alter ego / twinship transference)
+
+	צורך בעיסוק בנקודות הדמיון שבין הפרט לבין האחרים (בטיפול נקודות משיקות עם המטפל) ולהתקבל על ידיהם דרך דמיון זה. ללמוד להיות כמו האחר, מתוך הזדהות ולהרגיש בעל ערך מתוך תחושת הדמיון למטפל.
+
+
+[^1]: שימו לב - ההגדרות של קוהוט שונות מאוד מההפרעות בDSM: אנחנו מדברים *קוהוטיאנית*, לא *DSM-ית*.