shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

vault backup: 2025-01-28 14:23:23

Browse Source
This commit is contained in:
Matan Horovitz
2025-01-28 14:23:23 +02:00
parent 92341fb599
commit e282fe7d2e
1 changed files with 13 additions and 1 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

14
פילוסופיה/אתיקה/ניקומאכית/index.md
View File

@@ -769,7 +769,7 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
אריסטו מכוון כאן לסוקראטס, שטוען ב*פרוטאגוראס* שהאופי הוא שקוף לחלוטין: אופי הוא פשוט לא דבר שישנו, טעות אינטילקטואלית. אריסטו, לעומת זאת, קושר קשר בלתי-נתיק בין האופי לתבונה. הקשר הזה הוא לא עימות, במובן ה[פרויאידיאני](/פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית), אלא מכלול הרמוני מסוים, שבכוחנו למטב. אריסטו מכוון כאן לסוקראטס, שטוען ב*פרוטאגוראס* שהאופי הוא שקוף לחלוטין: אופי הוא פשוט לא דבר שישנו, טעות אינטילקטואלית. אריסטו, לעומת זאת, קושר קשר בלתי-נתיק בין האופי לתבונה. הקשר הזה הוא לא עימות, במובן ה[פרויאידיאני](/פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית), אלא מכלול הרמוני מסוים, שבכוחנו למטב.
> אם כיבוש הצר גורם לכך, שהאדם יישאר נאנמן לכל דעה, כלומר -- גם לדעה מוטעית, שיש בלבו, הריהו עניין רע; ואם הכניעה ליצר תביא לידי כך שהאש יטוש כל דעת שיש בליבו, הרי שישנה גם 'כניעה ליצר' שהיא דבר טוב. > אם כיבוש היצר גורם לכך, שהאדם יישאר נאנמן לכל דעה, כלומר -- גם לדעה מוטעית, שיש בלבו, הריהו עניין רע; ואם הכניעה ליצר תביא לידי כך שהאש יטוש כל דעת שיש בליבו, הרי שישנה גם 'כניעה ליצר' שהיא דבר טוב.
> >
> > עמ' 159 > > עמ' 159
@@ -1126,10 +1126,22 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
> > קאנט > > קאנט
> מועדות פני כל התכונות האלה לאותו הכיוון עצמו \[...] ותחושה זו אינה אלא שכל.
>
> > 151-152
> The relevant features of the situation may not all jump to the eye
>
> > Wiggins
ההבחנה המתבקשת היא בין שיקול הדעת להיסק התבונה המעשית: שיקול הדעת, שנבנה בעמל רב, *מניב* את ההיסק.
נניח ואני רוצה לעזור לידיד שלי. אני חושב לתת לו כסף, כדי לבטא את ידידותי. כעת אני נדרש להעריך - האם במצב הנוכחי מתן כסף הוא אכן הדבר הנכון לעשות עכשיו? לא חסרים פיתולים בעלילה שישנו את התשובה שלנו. הסגולה הטובה היא הערכה-מחדש מתמדת של המצב, לאור התכלית - אני רוצה להיטיב עם החבר שלי; האם לתת לו כסף זה מה שיעזור? ועכשיו? ועכשיו? *ועכשיו?*
אנחנו לא מציבים תכלית, בוחרים אמצעי ורצים עם זה: המצבים משתנים, התכליות משתנות, ומשהו צריך לעקוב אחרי זה כל הזמן - זו *התבונה מעשית*, ו*זה* ההישג שלה - עמידה באתגר העצום הזה.
[^1]: מיל מדבר על האושר *הכולל*, של כל המעורבים בדבר, ולא רק על אושרו של הפרט. [^1]: מיל מדבר על האושר *הכולל*, של כל המעורבים בדבר, ולא רק על אושרו של הפרט.