docs: update פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון
This commit is contained in:
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: דיכאון חד-קוטבי
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-02-04T13:38:44.294Z
|
||||
date: 2024-02-04T13:43:46.899Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר א, פסיכולוגיה אבנורמלית, שנה ב, דיכאון, דיכאון חד-קוטבי, דיכאון מג'ורי
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-28T12:21:54.904Z
|
||||
@@ -260,7 +260,7 @@ Bowlby סבר כי ההתקשרות קובעת את מודל העבודה הפנ
|
||||
- רגשיות שלילית (פרשנות שלילית לרגשות)
|
||||
- גורמים משפחתים-סביבתיים (כאוס, קונפליקט, פסיכופתולוגיה של ההורים, התעללות, דחייה וכו')
|
||||
|
||||
# הגישה הקוגנטיבית להסבר דיכאון
|
||||
## הגישה הקוגנטיבית להסבר דיכאון
|
||||
Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוסי חשיבה משפיעים על מצב הרוב. בק קבע 3 מנגנונים קוגניטיביים:
|
||||
|
||||
- סכימות דפרסוגניות
|
||||
@@ -275,17 +275,23 @@ Beck, Ellis Seligman הם הראשוננים שהצביעו על כך שדפוס
|
||||
|
||||
מחקרים על התיאוריה של בק מראים שהסובלים מדיכאון אכן שליליים יותר בחשיבותם, בייחוד על העצמי, וגם על העולם והעתיד - ובייחוד בעת תקופות של התפרצות דיכאונית.
|
||||
|
||||
## למידת חוסר אונים
|
||||
### למידת חוסר אונים
|
||||
ישנו גם קשר בין למידת חוסר אונים לדיכאון. כאשר אנו חווים אירוע בלתי נשלט, אנו נוטים להיכנס לדיכאון - עם כל ההשלכות הפיזיות שנובעות מכך. מחקרים מאוחרים יותר מדגימים גם את ההיפך: אנשים שמתייחסים בתוך-תוכם לאירועים כאלו כנשלטים, בכך שגומלים בליבם החלטה כזו או אחרת כמו קבלת האירוע, סובלים מאירועים אלו פחות.
|
||||
|
||||
למידת חוסר אונים מתבטאת לעיתים בחוסר אונים נרכש - ייחוס סיבות לאירועים שליליים בלתי-נשלטים. סיבות כוללניות (*אני טיפש מאוד כל הימים*) מובילות יותר לדיכאון מסיבות מסוימות (*אני טיפש מאוד בסטטיסטיקה*), וסיבות יציבות מובילות יותר לדיכאון (*החיים בזבל*) מסיבות משתנות (*היום הוא יום זבל*).
|
||||
|
||||
### חוסר תקווה
|
||||
#### חוסר תקווה
|
||||
תיאוריות עכשוויות מדגישים לא את חוסר האונים, אלא את חוסר התקווה: הציפייה שלא משנה מה אעשה, הוא לא ישנה. חוסר התקווה מוביל לפגיעה במוטיבציה, לסבילות - ולמתאם גבוה אף יותר מחוסר אונים עם דיכאון.
|
||||
|
||||
## רומינציה
|
||||
### רומינציה
|
||||
הרומינציה היא כמו העלאת גירה - *לאכול לעצמך את הראש במחשבות* - מחשבה טורדנית ובלתי-פוסקת בנושאים שליליים, לעיתים חסרי פשר (*למה אני ככה?*, *מתי זה ישתפר?*). החשיבה הזו לטווח אינה מקדמת לקראת פתרון, ורק גוררת אותנו מטה לעומק הדיכאון. להיות לחוץ ל2-3 דקות מסייע בקבלת פתרון יעילה; להיות לחוץ לימים שלמים על אותו הדבר רק מעצים את הדיכאון.
|
||||
|
||||
הרומינציה טרודה לרוב בתסמינים ובגורמים הנקשרים אליהם, בניגוד להתמקדות בפתרון הבעיה. הרומינציה קשורה משני הצדדים לדיכאון: אנשים דיכאוניים עוסקים בה יותר, ואנשים העוסקים בה יותר מפתחים יותר דיכאון.
|
||||
|
||||
|
||||
## כעס, ביקורת עצמית ודיכאון
|
||||
התפיסה הפופולרית בחברה היא שדיכאון מאופיין בעיקר בעצב, אך לא כך הדבר. דיכאון קשור גם בעצבנות (irritabilty), בייחוד בקרב מתבגרים, ובהתפרצויות זעם - כ40% מהמאובחנים סובלים מהן.
|
||||
|
||||
הדיכאון תואר גם ככעס שמופנה כלפי העצמי (פרויד, 1917, ווייט, 1977), וכסוג של אבל.
|
||||
|
||||
פרויד תיאר את הדיכאון כמלנכוליה, סוג של אבל עם אלמנטים עם ריקון קשה של העצמי.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user