shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/לשון/ראסל

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-02-04 16:43:13 +02:00
committed by shmick
parent 5650b68239
commit e88f73e8e3
1 changed files with 12 additions and 4 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

16
פילוסופיה/לשון/ראסל.md
View File

@@ -2,13 +2,13 @@
title: תורת התיאורים של ראסל title: תורת התיאורים של ראסל
description: description:
published: true published: true
date: 2024-02-04T14:27:33.966Z date: 2024-02-04T14:43:11.221Z
tags: tags:
editor: markdown editor: markdown
dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z
--- ---
ראסל מתקן ובונה על התיאוריה של פרגה, לאור מה שהוא רואה ככישלון התיאוריה של פרגה בהסברת **ביטויים מורים** - כמו *האיש הזה*, *איש כלשהו* או *מלך מרוקו*. [ברטרנד ראסל](https://en.wikipedia.org/wiki/Bertrand_Russell) מתקן ובונה על התיאוריה של פרגה, לאור מה שהוא רואה ככישלון התיאוריה של פרגה בהסברת **ביטויים מורים** - כמו *האיש הזה*, *איש כלשהו* או *מלך מרוקו*.
# בעיית הביטויים המורים של פרגה # בעיית הביטויים המורים של פרגה
@@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z
[^1]: ר' גם: [חוק הסתירה האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה) [^1]: ר' גם: [חוק הסתירה האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה)
[^2]: קשיים, תסבוכות, פאזלים [^2]: קשיים, תסבוכות, פאזלים
# האובייקט הריק של מיינונג ## האובייקט הריק של מיינונג
ראסל מציג גם פתרון מוצע - מיינונג טוען כי כל ביטוי שמתיימר להורות על משהו, כמו מלך צרפת הקירח או הריבוע העגול, אכן מכונן עצם שכזה, גם אם אינו קיים. הוא מתיר עצמים שאינם קיימים - שמות ריקים - ובכך פותר את הקושי. אלא שראסל לא מתשכנע: הוא קובע כי הפתרון של מיינונג מפר את חוק הסתירה: הוא מצביע על אובייקט, ואז קובע שאינו קיים - שהוא ישנו ושהוא איננו. לפיכך, הוא פשוט לא יכול להיות. ראסל מציג גם פתרון מוצע - מיינונג טוען כי כל ביטוי שמתיימר להורות על משהו, כמו מלך צרפת הקירח או הריבוע העגול, אכן מכונן עצם שכזה, גם אם אינו קיים. הוא מתיר עצמים שאינם קיימים - שמות ריקים - ובכך פותר את הקושי. אלא שראסל לא מתשכנע: הוא קובע כי הפתרון של מיינונג מפר את חוק הסתירה: הוא מצביע על אובייקט, ואז קובע שאינו קיים - שהוא ישנו ושהוא איננו. לפיכך, הוא פשוט לא יכול להיות.
@@ -78,4 +78,12 @@ dateCreated: 2024-01-28T14:22:44.178Z
כשג'ורג' הרביעי חושב על המחבר של ווברלי, הוא שואל *האם יש מחבר לווברלי, ויש רק אחד כזה, ויש אדם בעולם שהוא כזה, והוא חיבר את ווברלי*? כשג'ורג' הרביעי חושב על המחבר של ווברלי, הוא שואל *האם יש מחבר לווברלי, ויש רק אחד כזה, ויש אדם בעולם שהוא כזה, והוא חיבר את ווברלי*?
הפתרון של ראסל שולל מאיתנו את היכולת לדבר ישירות על העולם, בכך שהוא שולל לגמרי שמות והופך אותם לפרדיקטים; כה קיצוני הפתרון לבעיה של פרגה. הפתרון של ראסל שולל מאיתנו את היכולת לדבר ישירות על העולם, בכך שהוא שולל לגמרי שמות והופך אותם לפרדיקטים; כה קיצוני הפתרון לבעיה של פרגה.
או שמא, *קיצוני מדי?*
# ההשלכות של הפתרון של ראסל
הפיכת כל שם לביטוי מורה היא עיוות די רציני של השפה הטבעית, וקובעת סדר שלם של ביטויים *מתחזים*. האין זה מוגזם?
מה אם נגביל את הפתרון הרסליאני רק לשימות ולתיאורים ריקים. אז בשביל זה, עלינו להבין מהו בדיוק שם או תיאור מוצלח, ומה עושים עם תיאורים אגנוסטיים - שאיננו בטוחים באמיתותם. למשל, *המחבר של ספר ישעיהו* נתון לויכוח היסטורי - יש הטוענים שזה אחד, ויש הטוענים ששניים, ואין ממש הכרעה ביניהם. אז איפה נופל הביטוי *מחבר ספר ישעיהו*? כשם, או ככמת?
נניח ונרחיב את המודל הרסליאני גם לגבי תיאורים אגנוסטיים. כעת, אנו חייבים לקבוע מתי אנו בטוחים ששם אכן מצביע על דבר בעולם.