docs: update פילוסופיה/חדשה/הגל
This commit is contained in:
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: הגל
|
||||
description: הפנמנולוגיה של הרוח
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-21T14:34:10.828Z
|
||||
date: 2024-05-21T14:37:16.017Z
|
||||
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, הגל
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
@@ -158,8 +158,7 @@ dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
|
||||
|
||||
בשביל הגל ודוסטייבסקי, האדם לעד אינו ממשי. הגל כופר בכך - האדם הוא כן ממשי, בתנאים מסוימים - הוא יכול להיות סוביקט, *וגם* אובייקט, ממשי. היותי כזה - אובייקט-סובייקט - מאפשרת לי להיות בתנועה. אולם, אי אפשר להגיד שהאני-הממשי הזה קיים מראש; עצם התנועה אליו הופכת אותו לכזה. הגל מקבל את המרחק של סארטר ודוסטייבסקי - עצם התודעה מציבה אותי כצופה מהצד; איני כמו הכסת-דיו, פשוט שם. אך הניגוד הזה, השונות הזו, החירות הזו, לא רק שהיא אינה שוללת את האני - היא האני ממש, חלקים של תנועה - **הצבה עצמית** - שבסיומה אני מתממש. יש כאן ניגוד -זה שעליו מדברים סארטר ודוסטייבסקי - שלילה של הניגוד הזה, בדמות **השליליות הפשוטה והטהורה** - שהיא *שלילה* של אותו המרחק שמדברים עליו סארטר ודוסטייבסקי; אדם אינו *אחדות מקורית* - מלכתחילה יש בו את הניגוד הזה, את הפער הזה, שהופך אותו לממשי - הפער הזה הוא חלק ממנו ממש, וההתגברות עליו היא מימושו המלא.
|
||||
|
||||
המתח הזה כל הזמן ככה: זה לא ייגמר באיזה *אני* מוצק וזהו, כמו אבן. אבל, זה לא *סתם אותו הדבר* כל הזמן - התנועה הזו היא כן בכיוון מסוים, מגמה מסוימת, מטרה מסוימת.
|
||||
|
||||
המתח הזה כל הזמן ככה: זה לא ייגמר באיזה *אני* מוצק וזהו, כמו אבן. אבל, זה לא *סתם אותו הדבר* כל הזמן - התנועה הזו היא כן בכיוון מסוים, מגמה מסוימת, מטרה מסוימת - הזהות השבה ומעמידה את עצמה, היכולת של האדם *לעשות את עצמו* - לא בהצגה של מלצר בבית-קפה, כפי שאומר סארטר, אלא כמימוש של האדם באשר הוא.
|
||||
|
||||
[^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות.
|
||||
[^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*.
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user