shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-06-24 14:36:01 +03:00
committed by shmick
parent 53efa754c8
commit f4556b4cd8
1 changed files with 13 additions and 2 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

15
פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: מסכת על טבע האדם
description:
published: true
date: 2024-06-23T11:01:26.922Z
date: 2024-06-24T11:35:59.617Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, יום
editor: markdown
dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
@@ -162,6 +162,14 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
{.is-danger}
# עיקרון הסיבתיות
בחלק השלישי, יום עומד על כך שיש שתי דרכים לחברת אידאות. הראשונה היא ה**שכילה** (Reasoning)[^9] - על פי חוקי הלוגיקה, אשר כשל בהם הוא *כשל לוגי*, וציות להם יניב תוצאה אובייקטיבית. השניה היא **דמיון** (Conception), החשיבה הפשוטה באמצעות האידאות, לאו-דווקא על פי קשר לוגי אלא בצורה פרטנית, כיד הדימיון. חשיבה **כוללנית** (אובייקטיבית) היא **שכילה**, וחשיבה **פרטנית** היא **דמיון**.
סיבתיות, ורק סיבתיות, טוען יום, היא האמצעי היחיד לעבור מרושם נוכחי לרושם עתידי. אם דולקת אש בחדר - רושם של אש - אני אצפה מיד רושם של חום - לאור כינונו של האחד כתולדתו של האחרת. יום טוען כי החקירה, אם נתייחס עליה בצורה שכלתנית, תתגלגל באופן טבעי מהמישור האפיסטמי הפילוסופי למפתן הפסיכולוגיה: אנו חושבים שיש סיבתיות לאור צורך פסיכולוגי, ולא כהכרח אפיסטמי.
יום לוקח את השיטה החדשה שלו, ומיישם אותה בשיטתיות על שיטותיהם של לוק וברקלי; הוא בוחן מחדש את העצם, ואת ההפשטה. אלא שהמוקד[^10] בשיטה של יום הוא [**היחסים**](#שני-סוגים-של-יחסים), אותם הוא מכונן כחוק כללי החל על כלל האובייקטיבים במציאות[^11]. ברוח האנושית, הוא קובע, נכונו העקרונות האלו מן הטבע - לא מבחירתנו - שקובעים כיצד נקשר ולא נקשר אידאות.
[^1]: ומשם לעוד הרבה מאוד תתי-קטגוריות.
[^2]: לפי יום. ארנון לא מסכים.
[^3]: יום ניסה להתפרנס באקדמיה, למרות שזה לא הלך לו - הוא היה היסטוריון במקצועו. מעניין לראות שעד [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) הפילוסופים לא התפרנסו מזה, עד שבא קאנט והרס לכולם כי הוא הפך את הכל לנורא *טכני*. אולם, יום מוכר בזכות הפילוסופיה שלו, ובמיוחד לאור הטענה של קאנט ש*יום עורר אותו מתרדמתו הדוגמטית* - למרות שזה עושה לו עוול. פירוש הדבר הוא לא שקאנט הוא *יומיאני* - הוא רק זה ש"נתן לו את הבעיטה" (אם כבר, קאנט הוא לייבניציאני, אומר דן).
@@ -169,4 +177,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
[^5]: הכוונה היא לא להחזיר אותו לימי [אפלטןו](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה) אלא להתאים אותה לתפיסה האמפריציסטית.
[^6]: ארנון מציב אותם במעמד ה[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fn12)
[^7]: מדוע *זהות* אינה אינטואיטיבית? יום [מתבסס כאן על לוק](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#על-זהות-ושונות) - בגדול, כינון זהות דורש השוואה מסוימת, שאינה ברורה מאליה.
[^8]: [***פארמנידס!!!***](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס)
[^8]: [***פארמנידס!!!***](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס)
[^9]: אצל יום, זהו סינונים ל*תבונה*, אך לא אצל קאנט.
[^10]: לוק וברקלי דיברו עליהם, אך לא במוקד השיטה שלהם.
[^11]: כמו חוק המשיכה לפי ניוטון.