Moving to MKDocs
This commit is contained in:
133
פילוסופיה/בודהיזם/index.md
Normal file
133
פילוסופיה/בודהיזם/index.md
Normal file
@@ -0,0 +1,133 @@
|
||||
---
|
||||
title: בודהיזם
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-17T12:43:45.362Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, בודהיזם, קורסים כלליים
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-25T10:20:35.193Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49794), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2560065)
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
|
||||
^מקדש^ ^נאקסאן-סה,^ ^גאנגוון-דו,^ ^דרום^ ^קוריאה^
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_1-3_.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/__בודהיזם_כפילוסופיה_מצגת_4-12_.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
##מהו בודהיזם?
|
||||
סביב הלמידה על בודהיזם מתעוררות כמה שאלות:
|
||||
|
||||
> מה בודהיסטים חושבים על?...
|
||||
> האם בודהיזם הוא בכלל פילוסופיה?
|
||||
> מדוע ללמוד על בודהיזם?
|
||||
|
||||
בודהיזם הוא מקשה גדולה - והתשובות שנקבל בין הזרמים והמקומות שונות מאוד. למעשה, הבודהיסטים אינם החשיבו את עצמם מעולם *בודהיסטים* - זהו מונח מערבי מאפיין. הרעיון שהבודהיסטים - המשתרעים על פני בערך שליש מכדור הארץ - הוא נאיבי. התפשטות הבודהיזם ארכה למעלה מאלף שנים, מהודו עד יפן, והתפיסה עברה בדרך שינויים רבים. ובכל זאת, ישנם כמה עקרונות בסיס משותפים.
|
||||
|
||||
הבודהיזם אינו פילוסופיה. לכל הפחות, הוא אינו רק פילוסופיה. הבודהיסטים עסקו בסוגיות דומות לפילוסופים המערבים - מטאפיזיקה, אתיקה, ואפיסטמולוגיה - אך הם לא ראו עצמם כפילוסופים. הפילוסוף המערבי אינו רואה עצמו בהכרח מחויב לפילוסופיה - אלא כעוסק בפילוסופיה. מנגד, אין בודהיסטים פילוסופים; יש נזירים בודהיסטים, שחיים ונושמים את התפיסה שלהם. ההפרדה בין דת, פילוסופיה, ודרך חיים פשוט לא קיימת בתפיסה הבודהיסטית.
|
||||
|
||||
מטרתו של הבודהיזם הוא **להציע תנאים שיהפכו את השחרור לאפשרי**[^1]. הם לא טרודים באמת - אלא בהפסקת הסבל והגעה לנירוונה. המושאים הפילוסופיים הקלאסים שניוניים למטרה זו.
|
||||
|
||||
הרעיון של 'פילוסופיה בודהיסטית' הוא רעיון מערבי[^2], שנובע מהמפגש של המערב עם הבודהיזם במאה ה-19. הוא התקבל תוך הדחקה של מאפיינים רבים שלא תאמו את התפיסה המערבית.
|
||||
|
||||
התפיסה הבודהיסטית טוענת כי האופן שבו התודעה מעבדת את המציאות יוצר סבל, שממנו אנו מנסים להשתחרר.
|
||||
|
||||
הבודהיזם החל כדובר סאנסקריט, אבל התפשט גם לסינית, יפנית וקוריאנית, ובעוד שפות רבות אחרות. מהשפות האלו מגיעות מונחים רבים שקשה לתרגם כמו *מדיטציה*[^3], *קארמה*, *נירוואנה* וכדומה.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: soteriology. ה*שחרור* הוא המניע מאחורי הבודהיזם - לא האמת, ולא הצדק, ולא שום דבר כזה. המניע הזה שולל, באיזשהו מקום, את הרעיון של *פילוסופיה* בודהיסטית, לפחות כמו שאנו מגדירים פילוסופיה מערבית.
|
||||
[^2]: Eurocentrism
|
||||
[^3]: המילה אינה מתארת היטב את המדיטציה. *בוננות* בעברית
|
||||
|
||||
|
||||
##עולם המחשבה ההודי
|
||||
מקור עולם המחשבה ההודי שהצמיח את הבודהיזם הוא בערך 1500 לפנה"ס, אז מגיעים עמים נודדים - האריות[^4] (Aryana) ופולשים לתת היבשת ההודית. אנו יודעים על האירועים האלו מהוודות (Veda)[^5], הוראות פולחניות לביצוע קורבנות[^10]. ההוראות מתבססות על ההנחה כי העולם הוא מערכת דטרמיניסטית של נסיבות ותנאים, שניתן להבין ולתפעל; אם נציב את המזבח בצורה מסוימת, ונעלה קורבן מסוים עם לחשים מסוימים, נשלוט במציאות - נוריד גשם, נוליד ילדים וכו'[^7]. לאדם[^6] שהחזיק בוודות, אפוא, היה כוח רב, ואחריות גדולה. על אותם אנשים הוטל תפעול הקוסמוס - והם האמינו שאם לא יעשו מלאכתם כיאות, היקום ייחרב.
|
||||
|
||||
האלים ההודים היו חלק טבעי מהקוסמוס, ולא נעלה כמו האל המונותאיסטי. כשם שחוקי הטבע קובעים בלית ברירה את המתרחש בעולם (אם אפיל את הבקבוק הזה, אין לו ברירה אלא ליפול), לאלים יש חוקים מוחלטים - האדם שיתפעל את הוודות, יתפעל את האלים בלית ברירה.
|
||||
|
||||
התפיסה הזו יוצרת חשיבות מאוד גדולה לטקסים ולקורבן. אלו שידעו את הוודות - הברהמינים - החזיקו בכוח החזק ביותר בחברה המרובדת. היחידים שיכלו לקיים את הטקסים הם אותם הברהימינים - משום שהם הכי טהורים - ואלו במעמדים (קאסטות) הנמוכים יותר טמאים יותר, ולכן לא יכלו לבצע את הטקסים; הקאסטות הנמוכות ביותר לא זכו אפילו להשתתף בטקסים. הברהמינים נשאו גם בחובה להעמיד צאצאים - על מנת שיהיה מי שימשיך לקיים את הקורבן.
|
||||
|
||||
לברהימינים, אפוא, היו שתי חובות:
|
||||
1. למידת הוודות וקיום הטקסים
|
||||
2. העמדת צאצאים
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
[^4]: עמים אלו הגיעו גם לאירופה ולימים נהיו אותם ה'ארים' שהגרמנים דיברו עליהם
|
||||
[^5]: הוודות הועברו בעל פה, ונכתבו רק בעת המודרנית
|
||||
[^6]: ה*ריישים* - מורים קדמונים
|
||||
[^7]: המקום היחיד ביהדות שמחזיק תפיסה דומה היא הקבלה (ובעלי השם)
|
||||
[^10]: הכוונה אינה בהכרח קורבן פיזי של ממש, כמו בעל חיים
|
||||
|
||||
###המהפכה האופנישדית
|
||||
במאה ה6 לפני הספירה, התחוללה בהודו מהפכה שאת סיבותיה אנו מתקשים להסביר. תקופה זו אופיינה במהפכה מחשבתית, שגלומה בטקסטים המכונים האופנישדות (upanishad).
|
||||
מחוללי מהפכה זו ראו במכלול סביב הברהאמינים מעיין עבדות - אני אשלם לברהמין, אצפה בטקסים ומשהו ישתנה במציאות?
|
||||
|
||||
התפיסה האופנישדית על הקיום שונה לגמרי מזו שקדמו לה. החל מפלישת הארים ועד לאותה העת, התפיסה הוודית השולטת התייחסה לקיום כדבר חיובי - האדם הוא חלק פעיל בקוסמוס ולוקח חלק בתפעולו. לעומתם, האופנשידם תפסו את הקיום כשלילי - כלא שיש להשתחרר ממנו. הם עדיין האמינו בקורבן, אך לא בקורבן חיצוני - אלא בטקס שנעשה *פנימה*[^10]. לכן, האופנישדים פעלו בסגפנות, שהאמינו שתשחרר אותם מהקיום[^8] - כלא האלים. האופנישדים האמינו שהתשוקות שלנו, הגוף שלנו והרצונות שלנו הם אלו שכובלים אותנו בכלא הזה. הם פרשו ליערות והחלו בשגרת חיים שמטרתה הייתה שליטה[^9]. באקטים סגפניים שונים, האפונשידים שאפו להשיג עליונות על המציאות - בצומות, בהליכה על מסמרים, בפסיכדליה ובעוד אקטים של שליטה עצמית.
|
||||
|
||||
ההנחה הפילוסופית העמוקה והבסיסית של האופנישידים היא הברהמן - הדבר שאינו כפוף לשום חוקיות, לשום כיפוף, האמת המוחלטת. הם האמינו שבכל אחד ואחת קיים יסוד מהברהמן הזה - האטמן, האני האמיתי ביותר שלנו. באמצעות הסיגוף, ההשלה מכל השכבות המטווחות, הם שאפו להגיע לאותו אטמן, היסוד הבסיסי ביותר. האופנישדים לא ייחסו את הכרת האטמן אפילו לאלים ולברהאמנים הקדומים, שלהם אין כוח על האטמן הזה. האלים - בעצמם חלק מהמוחלט הזה - אינם מעוניינים שבני האדם יכירו ביכולת הזו להשתחרר, משום שזה מונע מהם להמשיך לנצלם.
|
||||
|
||||
בצל שלושה מושגים אופנישדיים מרכזים צמח הבודהיזם[^11]:
|
||||
- קארמה
|
||||
בפירוש המילולי, *קארמה* היא פעולה פולחנית, כמו אלו שבתפיסה הוודית שיוצרות תוצאה ביקום. התפיסה בהודו שללה לחלוטין את הרעיון של סיבה ראשונית - בהודו, אין דבר שמתקיים בזכות עצמו, ללא סיבה. בהקשר סיבה-תוצאה הזה פעלה הקארמה. הקארמה לא פעלה רק החוצה - אלא גם כלפי פנים. כל פעולה שאנו מבצעים - בין שפעולה של ממש או רגש כלשהו - כמו משאירה אחריה זרע בעולם. אולי הוא ינבט עכשיו, אולי עוד אלף שנים; זה לא משנה. כל פעולה שכזו תגרור השלכות, באיזשהו אופן. תפיסת הסיבתיות הזו היא לא מיידית, כמו שאנו רגילים במערב - אלא מעגלית ורופפת יותר. המעשה שלי לא יוביל, כאן ועכשיו, בהכרח לתוצאה כלשהי - אלא ישאיר זרע שכזה ביקום, שישחק בו תפקיד.
|
||||
|
||||
- סמסרה
|
||||
התפיסה בהודו הייתה מעגלית - מוות, לידה מחדש, חיים, ושוב מוות. מעגל זה הוא ה*סמסרה*[^14]. האופן שבו נולדים מחדש נקבע על פי הקארמה - 'המתמטיקה של הקיום'. הקארמה היא לא כמו 'יום הדין' המערבי, אלא כוח טבע, שייקבע לידה מחדש באחד משש עולמות[^12]. התהליך הזה הוא ללא מוצא - הוא מתרחש שוב ושוב עד אינסוף. כולם מתים, בסופו של דבר - אפילו אלים; בהודו, שום דבר הוא לא לנצח. לכאורה, ניתן לעשות מעשים טוב בכל הגלגולים, ותמיד להיוולד מחדש בגן עדן. אלא שבתוך הגלגולים האינסופיים, בהכרח יהיו לידות רעות - במיוחד לאור זה שהקארמה ממשיכה לרוץ בלי קץ. אתה יכול לחיות את חייך כצדיק, ו'לאכול אותה' על קארמה גרועה מחיים דרעק לפני עשרים גלגולים. המוות לא 'מאפס את המונה', ואין אף יצור עם קארמה מושלמת - לא אלים, לא צפרדעים ולא כלום.
|
||||
|
||||
האינספויות הדטרמיניסטית הזו תסכלה את האופנישדים, והובילה אותם למסקנה שצריך להפסיק את המשחק הזה - ולהשתחרר.
|
||||
|
||||
- מוקשה (נירוונה)
|
||||
איך משתחררים מהסמסרה? האופנישדות הציעו דרכים רבות לשחרור -שחלקן התפתחו לתפיסות אחרות, כמו הג'איניזם[^13] - אך הבודהיזם צמח על סמך ה*נירוונה* - השחרור. רק מי שמצליח להשתחרר *שובר* את מעגל הקיום, ויוצא ממנו. הבודהיזם ייחס סיכוי נמוך מאוד להיוולד כאדם - ולכן, עצם היותך אדם מעידה על הצטברות קארמה שמאפשרת היכרות עם הרעיון של להשתחרר. מי שיצליח לזהות את האמת המוחלטת באשר לקיום, בכך שיזהה את עצמו עם המוחלט, וימחק את הבידול בינו לבין היקום, הוא זה שישתחרר.
|
||||
|
||||
> אטמן = ברהאמן; עצמי = מוחלט
|
||||
{.is-success}
|
||||
|
||||
[^8]: התפיסה ההודית האמינה בגלגול נשמות נצחי - הקיום ממשיך וממשיך, כל פעם בקיום חדש, בין שברהאמין ובין שחיה כלשהי.
|
||||
[^9]: Tapas - חום פנימי, שהוא עצמו הקורבן. החום הפנימי הזה הוא מעין עליונות על המציאות, שממנה הסגפנים שואפים להשתחרר.
|
||||
[^10]: הכוונה *פנימה* היא ההיבט המכריע של הפעילות המדיטטיבית - אדם באותה התנוחה שמתפלל לאל כלשהו מפנה את הכוונות שלו *החוצה*. האדם המדיטטיבי הוא לא פיון במשחק האלים, אלא מחפש את האמת המוחלטת פנימה, זו שתשחרר אותו.
|
||||
[^11]: הבודהיזם פירש את כל המושגים האלו אחרת לגמרי, אבל כשהבודהיסט הראשון אמר *קארמה*, העם הבין על מה הוא מדבר - הוא לא פעל בריק.
|
||||
[^12]: הבודהיסטים לקחו את הסמסרה, שהאופנישדים תפסו כאמת מטאפיזית (אולי אפילו פיזית) כתפיסה פסיכולוגית. שימו לב איך התודעה מתרוצצת בין שש העולמות - הגיהנום, גן העדן, עולם בני האדם, עולם החיות, עולם הענקים ועולם הרוחות הרעבות. רגע אחד אתה בגיהנום; באחר תופס אותך יצר חייתי; באחר אתה בטוב של גן העדן; ולפעמים אתה מקורקע כאן, בעולם בני האדם.
|
||||
[^13]: התשובה של הג'איניזם היא, כדי לייצר כמה שפחות קארמה שלילית, היא לפעול כמה שפחות. כל צעד, כל פעולה הכי קטנה, פוגעת ביצורים חיים אחרים. הדרך המוחלטת של הג'איניסטים להשתחרר, היא פשוט לרעוב. הג'איניסטים הקיצוניים הולכים עם מסכות גדולות, כדי לא לנשום חרקים, ומטאטאים את הרצפה לפניהם כדי לא לדרוך על כלום. כל צורך שלנו - כמו לשתות או לשבת - מראה על קשר נסיבתי לעולם. אם עולה בכוחנו לגבור על הצרכים האלה, הרי שאנחנו לא קשורים לעולם - אנחנו משוחררים.
|
||||
[^14]: במסורת ההודית, מי שמחזיק את המעגל הוא *מארה* - השד המייצג את המוות ואת תלאות החיים. מארה אינו *רע*, כמו השטן - הוא התגלמות של כל הקשיים הקיומיים.
|
||||
|
||||
##הבודהה
|
||||
אנו יודעים מעט מאוד על הבודהה ההיסטורי. הבודהה לא כתב שום דבר - לא הוא ולא חסידיו הישירים. העדויות הראשונות לקיומו של הבודהה הם ממצאים ארכיאולוגים, שלא מעידים חד-משמעית על הבודהה - רק על כך שהיה חכם, משבט השקיאמוני, ואומרים שהוא השתחרר. עיקר הידע על הבודהה מגיע מאות שנים אחריו. בהודו, אין תרבות כתיבה היסטורית מפותחת, שלא כמו הסינים או המערביים שמתעדים בקדתחנות - בהודו, הסיפור מגמד את ההיסטוריה; עצם כתיבת המילה משחיתה אותה. באופן דומה, הפסלים הראשונים בדמותו של הבודהה הגיעו מאות שנים מאוחר יותר, בהשפעה ההליניסטית של כיבושי מוקדון. עד לאותה העת, המחשת דמותו של הבודהה הייתה אסורה.
|
||||
|
||||
הבודהה נולד בלומביני, כיום בשטח נפאל, בצפון מזרח תת היבשת ההודית. הוא הסתובב בחייו בסדרה של ערי-מדינה באיזור. השנים שבהם חי שנויות
|
||||
במחלוקת. שמו היה ככל הנראה Siddhartha Gautama Shakyamuni[^15] - ה*בודהה* הוא לא שם, אלא תואר שנובע מ*בודהי* - התעוררות בסנסקריט.
|
||||
|
||||
חייו של הודו הם במידה רבה אוסף אדיר של סיפורים. אולם ניתן לדעת במידה מסוימת כמה מהם אמיתיים לפי מידת הפרטים שמתווספת - ככל שנוספים יותר פרטים, סביר יותר שהם באו להחליף חלקים שנשכחו, ולפיכך כוזבים.
|
||||
|
||||
הסיפור המוביל הוא שהבודהה היה בן למשפחת אצולה מקומית. אמו של בודהה, אחרי סדרה של אירועים ניסיים, יולדת אותו בעמידה - והבודהה מיד צועד. אמו מתה בלידה, ואביו - המבקש לדעת את גורל בנו - קרא לברהאמין מקומי. הברהאמין העניק לו שני גורלות - מלך צודק שיחלוש על כל הודו, או איש דת גדול. אביו, משתוקק לגורל השליט, כולא אותו בארמון כך שלא ייחשף לאף מידה של סבל - יש סיפורים המכבירים לטעון שבסביבתו לא היו אפילו אנשים זקנים או חולים, רק נוער ויופי. עד לגיל 30, סידארתה לא נחשף לעולם כלל - רק למסיבות מבוקר עד ערב. אם הוא לא יסבול לעולם, קיווה אביו, לא יחכוך בדעתו את משמעות החיים, ויתגלגל לרעיונות האופנישדים הרעילים.
|
||||
|
||||
בגיל 30, הבודהה נשוי ואב לילד. לפתע, הוא מבקש מנהג המרכבה שלו לצאת לראשונה מן הארמון. בטיול הראשון, הוא רואה אדם זקן - כפי שמסביר לסידארתה הנדהם נהג המרכבה. למחרת, השניים רואים אדם חולה, ובטיול הבא - גופה שמביאים לקבורה בשריפה, מה שמכניס את סידארתה להלם. אחרי לילה בלי שינה, סידארתה יוצא שוב, ופוגש סגפן אופנישדי ומתחיל לשוחח עמו. הסגפן מספר לסידארתה על כוונתו להשתחרר, בפנים קורנות.
|
||||
|
||||
סידארתה משתכנע - ועוד באותו הערב, נוטש את משפחתו ומצטרף לקבוצת סגפנים אופנישדים ביערות[^16]. סדארתה נע בין הקבוצות, למד שיטות סגפניות שונות והצטיין בהם - עד כדי כך שביקשו ממנו להנהיג קבוצות אחרות - אך סידארתה עדיין לא חש משוחרר. הוא יצר קבוצה נוספת עם פורשים אחרים, והגיע לסגפנות קיצונית ביותר - נאמר שאכל גרגיר אורז ביום.
|
||||
|
||||
אלא שגם הסגפנות הקשה לא הביאה לשחרור שביקש, וסידארתה נטש את הסגפנים. סדארתה התיישב מתחת לעץ, שם נערה נחמדה הגישה לו אוכל ומשקה. משאכל ושתה, התיישב סידארתה תחת העץ, ונשבע שלא לזוז עד שיחווה הארה.
|
||||
|
||||
מארה, אל המוות, מבחין בנחישותו ומכיר בסכנה שישתחרר. הוא שולח כנגדו באשמורות הלילה צבאות איומים. סידארתה מתעלם - והצבא מתפוגג. מארה שולח אחריו נשים לפתות אותו - ומשתמעלם מהם, הן מתפוגגות. ולבסוף, סידארתה מגיע להיכן שביקש - וחווה התעוררות.
|
||||
|
||||
משחווה התעוררות, הבודהה מסכים לאחר תחנוני האלים ללמד. במשך שארית חייו, עד שנפטר בגיל 80 ממחלה קשה, העביר הבודהה את כל חייו כמורה. הוא לא מותיר אחריו יורש - התורה מחזיקה בלעדיו.
|
||||
|
||||
[^15]: הראשון הוא שמו הפרטי, השני הוא תואר (ככל הנראה 'נסיך'), והשלישי הוא *החכם לשבט השאקיה*.
|
||||
[^16]: סגפנות אופנישדות ביערות הייתה מאוד 'באופנה' באותה תקופה.
|
||||
|
||||
###הבודהה כשמשל
|
||||
|
||||
כאמור, הסיפור של הבודהה הוא לא תיעוד היסטורי - אלא משל. מה הוא מנסה להגיד?
|
||||
|
||||
- הבודהה הוא שיט הפוטנציאל האנושי - אך אינו "אנושי"
|
||||
הבודהה אינו כמו ישו, או סוקראטס - בני אדם עילאיים בתחומם. לפרש את הבודהה כאדם 'פשוט' היא תפיסה מערבית - בבודהה של המזרח יש יסוד על-אנושי.
|
||||
|
||||
- הבודהה אינו חד פעמי
|
||||
- הבודהה הוא תוצר של תהליך מאוד ארוך
|
||||
לבודהה קדמו גלגולים רבים, שהכינו אותו להתעוררות שחווה. לא נהיים בודהה בדקה.
|
||||
|
||||
- הבודהה הוא בבחינת חוקר, שגילה אמיתות אוניברסלית
|
||||
הבודהה לא 'זכה' להארה, אלא גילה בחקירתו את טבע המציאות - ה*דהרמה*.
|
||||
|
||||
- הבודהה הוא "דרך אמצע" בין חיי החולים לסגפנות
|
||||
סיפור חייו של הבודהה - מהמסיבות הבלתי פוסקות ועד לסגפנות הרצחנית - מתנהלים בין שני הקצוות. תחילה, היה לו הכל - הוא היה נאה, ועשיר וחכם. בהמשך, הביס את הסגפנים במשחק שלהם - והגיע לסגפנות הקיצונית ביותר. לאור אלו, קובע הבודהה כי הדרך היא באמצע - ללא התמסרות לתשוקות ולפחדים, אך בלי התכחשות להם.
|
||||
@@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-29T11:30:31.608Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
# אבידהארמה abhidharma
|
||||
##אבידהארמה abhidharma
|
||||
|
||||
האבידהארמה היא האסכולה הבודהיסטית המגובשת הראשונה - ומרגע שהתגבשה, כל שאר האסכולות והזרמים נוטים להתייחס אליה בהגותם.
|
||||
|
||||
@@ -26,7 +26,7 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:30:31.608Z
|
||||
המניע הראשון היה לקחת חלק בעולם הפילוסופי ההודי התוסס - שם, מבלי תורה פילוסופית עקבית, איש לא ייקח אותך ברצינות[^15].
|
||||
המניע השני הוא לייצר מדריך למדיטציה - כמו מעין פרוטוקול ניסוי - משום שבשלב הזה, אין כמובן את הבודהה עצמו אך גם לא את התלמידים שלו ולא את תלמידי התלמידים שלו. לכן, הם אנשי האבידהרמה מבקשים לכונן שיטה עקבית למדיטציה.
|
||||
|
||||
## מסורות אבידהרמיות
|
||||
###מסורות אבידהרמיות
|
||||
יש בידינו שני מסורות אבידהרמות ששרדו היום - התרוודה [Theravāda](https://en.wikipedia.org/wiki/Theravada), ששרדה בפאלי, והסרווסטיוודה [Sarvāstivāda](https://en.wikipedia.org/wiki/Sarvastivada) - ששרדה רק בסינית ובטיבטית. שתיהן ביקשו לכונן סדר בתפיסה הבודהיסטית, ונשענו, ציטטו ופנו לכתבים הקיימים.
|
||||
|
||||
בתורה האבידהארמות יש הרבה חורים, חוסרים ובעיות - אולי משום שחסרים לנו טקסטים, ואולי משום שהמהאינה גמזו אותם. הפתרונות של האבידהארמה, היכן שישנם, לרוב אינם מספקים.
|
||||
|
||||
@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-01-25T11:40:15.121Z
|
||||
ה**אני** הוא מושג שהבודהיזם שולל לחלוטין - שורש כל בעית הסבל.
|
||||
|
||||
|
||||
# האטמן האופנישדי
|
||||
##האטמן האופנישדי
|
||||
המושג האופנישדי לאני הוא **אטמן[^1]** - אך אינו מקביל לחלוטין לתפיסתנו את ה*אני*. הבודהיזם דוגל ב*אנאטמן* - שלילת האני.
|
||||
|
||||
> מסופר על שני חברים, אודאלאקה ובנו שבטאקטו. האב מבקש מהבן את פרי עץ הבניאן, ומבקש ממנו לפתוח את הפרי.
|
||||
@@ -24,7 +24,7 @@ dateCreated: 2024-01-25T11:40:15.121Z
|
||||
|
||||
[^1]: *נשימה* בסאנסקריט. שימו לב להקבלה בין *נשימה* ל*נשמה*.
|
||||
|
||||
# האנאטמן הבודהיסטי
|
||||
##האנאטמן הבודהיסטי
|
||||
הבודהיזם, כאמור, *שולל* את האטמן הזה, את אותה המהות הנסתרת, שבה דגלו האופנישדים, ומציב כנגדו את ה*אנאטמן*.
|
||||
אותו *אין-אני*[^2] שולל את התפיסה של אני יציב, נפרד וקבוע, וטוען שההשקפה של 'אני' אינה מבוססת על מה שאנו רואים בעולם, אלא על ניתוח מושגי יבש ובלתי מוצדק. מתוקף מה, קובע הבודהיזם, אנו קובעים שיש אני?
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -34,7 +34,7 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
|
||||
[^17]: הפרשנות של ארבע האמיתות מזגזגת, אבל הבודהיסטים כולם מקבלים אותן.
|
||||
|
||||
# הסבל dukkha
|
||||
##הסבל dukkha
|
||||
|
||||
> זוהי האמת האצילה בדבר הסבל: לידה היא סבל, הזדקנות סבל, מוות הוא סבל, צער, יגון, כאב, מצוקה ואי-נוחות הם סבל; שהות במחיצת הבלתי נעים היא סבל, פרידה מהנעים היא סבל; לא לקבל את מה שאנו משתוקקים לו זהו סבל; בקיצור, **חמשת המצרפים** של ההיאחזות הם סבל.
|
||||
> ^גתין^ ^2014,^ ^81-2^
|
||||
@@ -52,7 +52,7 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
[^18]: גם כאן, הבודהה לא מוטרד משאלות מטאפיזיות כמו *למה המציאות פועלת בסבל* או *למה האדם חש סבל*.
|
||||
[^19]: הבודהה יוצא כאן כנגד הסגפנות האופנישדית; הכאב אינו מעלה או אמצעי, אלא פשוט כאב.
|
||||
|
||||
# ההשתוקקות trsnā
|
||||
##ההשתוקקות trsnā
|
||||
האמת השנייה היא **טרישנא** (השתוקקות,צמא), שגם היא מונח שקשה לתרגם; בסנסקריט מתארים את זה כצמא של אדם במדבר למים. ההשתוקקות היא התשוקה למה שרוצים, והדחייה של מה שלא רוצים.
|
||||
|
||||
> זוהי האמת האצילה בדבר מקורו של הסבל: הצמא להתהוות חוזרת ונשנית, הכרוך בהנאה ובהשתוקקות, ומתענג פעם על דבר זה ועם על דבר אחר, כלומר הצמא לאובייקטים של הנאות החושים, הצמא לקיום והצמא לאי קיום.
|
||||
@@ -91,7 +91,7 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
[^21]: את הכלל הראשון למשל, אי-ההיאחזות באובייקטים, לא מטיף הבודהה לכולם - אלא לנזירים; חיי הפרישות הם אלו שבהם לא נאחזים באנשים - אך אם כולם היו נזירים, המין האנושי היה נכחד.
|
||||
[^22]: במסורת ה*זן* נוהגים להזכיר לתלמידים לעיתים תכופות כיצד הם נאחזים בבודהיזם. החיים במנזר די נוחים בסך הכל - ורואים כיצד התלמידים מתרגלים. כדי למנוע את זה, מדי פעם הנזירים מגרשים את התלמידים למנזרים אחרים: קח את הדברים שלך, לך עכשיו, ותמצא לך מנזר אחר.
|
||||
|
||||
# השחרור nirvana
|
||||
##השחרור nirvana
|
||||
> זוהי האמת האצילה בדבר הפסקתו של הסבל: דעיכתו והפסקתו החולטת של הצמא הזה, ויתור עליו, נטישה שלו, שחרור שלו
|
||||
^גתין,^ ^82^
|
||||
|
||||
@@ -109,7 +109,7 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
[^23]: *הקדושים* - אלו שהגיעו למקום שהגיע בודהה, מלבד בודהה עצמו.
|
||||
[^24]: מצב שמושג בצורה טבעית - ולא באמצעות סמים הזייתים, להם הבודהיזם מתנגד בתוקף מתוך אמונה שהמצב שהם יוצרים זמני ומלאכותי, ולא ניתן להטמיע בחיים השוטפים כמו התרגול והלמידה.
|
||||
|
||||
# הדרך mārga
|
||||
##הדרך mārga
|
||||
> זוהי האמת האצילה בדברך הדרך המובילה להפסקתו של הסבל: הדרך האצילה בת שמונה האיברים, כמלומר השקפה נכונה, כוונה נכונה, דיבור בנכון, מאמץ נכון, תשומת לב נכונה, וריכוז נכון"
|
||||
^גתין,^ ^82^
|
||||
|
||||
@@ -123,10 +123,10 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
| מוסר[^25] sīla | דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים ופרנסה נכונים |
|
||||
| ריכוז samādhi | מאמץ נכון, מודעות נכונה, ריכוז נכון |
|
||||
|
||||
## חוכמה
|
||||
###חוכמה
|
||||
החוכמה הבודהיסטית מבקשת להכיר את התפיסה הבודהיסטית, ואת מבנה התודעה והרגשות - להכיר מול מה אנו עומדים.
|
||||
|
||||
## מוסר
|
||||
###מוסר
|
||||
הדגש במוסר הבודהיסטי הוא על **הכוונה** - גם כשאנו מדברים דברי אמת, אם הכוונה שלי אינה נכונה (במטרה להרשים, או לגרום סבל), הרי שלא דיברתי דיבור נכון. הציווי הזה הוא כה קשה, עד שבמנזרים מסוימים נמנעים מלדבר כליל. כך גם לגבי הפעולה הנכונה: גם אם הועלתי לאחר, אך עשיתי זאת ממניע שגוי, לא פעלתי נכון. מנגד, גם אם פגעתי באחר, אך כוונתי הייתה טהורה, הרי שפעלתי נכון.
|
||||
|
||||
הדרך אינה מוחלטת, כמו בדתות המערב - אין קדושים ואין שטנים. המרשם הבודהיסטי הוא כמו תרופה - כלים שמנסים לעזור. אתה מתפרנס ממקצוע פוגעני - נסה לעשות משהו אחר; אתה מדבר עם אנשים אחרים - נסה לדבר נכון; למרות שיש מנזרים ותפיסות שלוקחים את זה לידי קיצון, ועושים מעט מאוד מחשש לפגוע (כמו הג'איניזם ההודי), המוסר הבודהיסטי הוא כלי מעשי - ולא אידאל.
|
||||
|
||||
@@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
# מדיטציה bhavana
|
||||
##מדיטציה bhavana
|
||||
המדיטציה[^5], אבן דרך משמעותית בבודהיזם, אינה ייחודית לו; היא קיימת גם באיסלאם הסופי, בקונפיוציוניזם, בנצרות, בהינדוהיזם ואפילו ביהדות. בכולם היא מהווה מעיין התבוננות שקטה וקשובה באדם וברגשותיו.
|
||||
|
||||
אלא שבניגוד לשאר המסורות האלו, שם המדיטציה היא עניין די שולי, בבודהיזם היא משחקת תפקיד מפתח: היא סימן ההיכר של המסורת הבודהיסטית[^1]. המדיטציה חיונית לתפיסה הבודהיסטית: לא ייתכן שחרור בלא מדיטציה. היא הכלי העיקרי ששימש את הבודהה להגיע לתובנות שעל בסיסן בנה את התורה שלו[^2].
|
||||
@@ -31,7 +31,7 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
|
||||
הבודהיזם דוגל גם ביוגה[^9] - שימוש בגוף ובנשימה על מנת ליצור מצבי תודעה אחרים, שיטפחו את הנפש. ישנן, בגדול, שתי קטגוריות של מדיטציה בודהיסטית:
|
||||
|
||||
|
||||
## שלווה
|
||||
###שלווה
|
||||
|
||||
מדיטציית שלווה[^7] מבקשת *לעצור* את התודעה, לעצור או לפחות להאט את הזרם האסוציאטיבי הבלתי-פוסק. השאיפה היא להגיע לריכוז עמוק, תודעה אסופה - *סמהאדי*[^11].
|
||||
> זוהרת היא התודעה, נזירים, אולם לפעמים היא מזדהמת בזיהומוים שבאים מבחוץ. האדם הרגיל, נטול ההבנה, אינו יודע אותה כפי שהיא באמת
|
||||
@@ -52,13 +52,13 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
|
||||
> ההשקטה של מדיטציית השלווה **אינה המטרה** - אלא האמצעי לסוג הבא של מדיטציה: הויפאסאנה
|
||||
{.is-warning}
|
||||
|
||||
### תודעה אסופה - סמהאדי
|
||||
####תודעה אסופה - סמהאדי
|
||||
השאיפה במדיטציה הזו היא למצוא נוגדים לחמשת המזהמים[^10]: התשוקה לעונג החושי, סלידה ושנאה, קהות ולאות, אי-שקט ודאגה, וספק. היא מבקשת לעשות זאת בזכות ה*סמהאדי* - ריכוז עמוק באובייקט אחד - תכונה בסיסית של התודעה, ושהייה - נוכחות. היכולת שלנו לריכוז עמוק אמנם מולדת, אך חלשה ואינה מפותחת - ואנו שואפים לטפח אותה. האובייקט יכול להיות הנשימה, להבה של נר, או מחשבה. הכוונה היא לבצע אי-התניה, כדי שהתודעה תוכל לשהות באותה הנקודה בלי הפרעה. הבודהיסטים מאמינים שבשלב מסוים, התודעה לא רק מסוגלת להתרכז רק בדבר אחר - אלא להתרצות מדבר אחד. זו יכולת בסיסית ומהותית בבודהיזם.
|
||||
|
||||
### תודעה מרוכזת - סאטי
|
||||
####תודעה מרוכזת - סאטי
|
||||
לעומת הסמהאדי, רכיב ה*סאטי* הוא הזיכרון הפעיל. היכן שהסמהאדי הוא *להיות מרוכז*, והסאטי הוא *לזכור להיות מרוכז*, מרגע לרגע.
|
||||
|
||||
## תובנה
|
||||
###תובנה
|
||||
מדיטציית תובנה[^8] - *ויפאסאנה* היא מדיטציה *אנליטית*. אחרי שהשגת את השליטה על התודעה עם ה*סמהאדי*, תוכל להתחיל לנתח איך הגוף שלך פועל, איך [12 החוליות](/פילוסופיה/בודהיזם/מותנית#12-החוליות) מעצבות אותך בכל רגע, איך הטבע והמציאות עובדים. תחילה, אנחנו מרכזים את התודעה - כמו קרן לייזר, או פנס - ואז אנו יכולים להשתמש בה להאיר את דרכי העולם, ולחקור - לראות איך הדברים עובדים.
|
||||
|
||||
המדיטציה עוסקת באמיתות המפתח של הבודהיזם:
|
||||
@@ -74,7 +74,7 @@ dateCreated: 2024-02-15T11:05:40.015Z
|
||||
> כפי שבנאי או שולייה של בנאי, הבוחן את ידית האיזמל שלו ורואה בה את טביעות אצבעותיו ואגודלו, אינו יודע עד כמה נשחקה הידית באותו היום או ביום הקודם או לפני כן, אולם הוא יודע כאשר נשחקת הפיסה האחרונה שלה - כך גם הנזיר שעוסק במדיטציה אינו יודע עד כמה נשחקו המזהמים באותו היום או ביום הקודם או לפני כן אולם משנשחקה הפיסה אחרונה \[שלהם\] אז הוא יודע.
|
||||
> Anguttara Nikaya, גתין 231
|
||||
|
||||
## אמונה ואמון
|
||||
###אמונה ואמון
|
||||
יש הנחה במערב שהבודהיזם הוא דבר רציונלי גרידא. ראו את הסוטרה הזו:
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -16,17 +16,17 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
# מה זה "זן"?
|
||||
##מה זה "זן"?
|
||||
|
||||
|
||||
## המערב פוגש את יפן
|
||||
###המערב פוגש את יפן
|
||||
**זן** הוא מונח נפוץ - האדם הסביר מהרחוב כנראה שמע את המילה. אבל מה זה בכלל *זן*? כיצד הוא הפך לכזה מותג במערב?
|
||||
|
||||
הזן הגיע מחילופי רעיונות בין המערב ליפן, בשלהי המאה ה19~תחילת המאה ה20. עד שנות ה60 של המאה ה19, יפן הייתה מדינת אי סגורה ופרימיטיבית - ברחובות עדיין הלכו עם חרבות ובקימונו. יפן נפתחת למערב בפתאומיות גמורה, ומפנימה במהרה את התרבות המערבית - המדע, הנשק, והרעיונות המערביים. ב1860, ברחובות הולכים סמוראים; ב1905, יפן מביסה את רוסיה, מעצמה מודרנית, במלחמה. תהליך התיעוש שלקח מאות שנים במערב הושלם ביפן בתוך חצי מאה.
|
||||
|
||||
ההגות היפנית נחשפה בשוק לרעיונות מערביים - שופנהאואר, [הגל](/פילוסופיה/הגל) וכדומה - מבלי שהם מכירים את [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון), וכל שקדם לה. בעיניי היפנים נתפסים פתאום כ*אור*, עליון לא רק טכנולוגית - אלא גם אינטלקטואלית. תופעה זו מוכנה *אוריינטליזם*.
|
||||
|
||||
## אוריינטליזם ואוקסידנטליזם
|
||||
###אוריינטליזם ואוקסידנטליזם
|
||||
|
||||
אולם, היפנים ממהרים לזהות את הבעיות בהגות המערבית.
|
||||
|
||||
@@ -38,7 +38,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
|
||||
זן[^1].
|
||||
|
||||
## זן והתרבות המודרנית
|
||||
###זן והתרבות המודרנית
|
||||
בשנות ה50-60 של המאה ה20, הילדים שנולדים אחרי המלחמות מורדים בערכי הורים הבורגנים, במהפכת תרבות-הנגד (Counter-Culture) האמריקנית. לצד פסיכדליה ורוקנרול, האמריקנים הצעירים מוצאים את המזרח, ואת הזן, דרך ספרות[^2] ומסעות במזרח. הספרים מצאו את הרוחנית בפעולות יומיומיות, טמאות לכאורה, כמו נוודות ואחזקת אופנוע. הזן לא מכיר ב*קדוש* ו*טמא*, ובאמצעות שילובו בהגות המערבית, המיזוג הזה מוצא את הרוחניות בדברים חדשים.
|
||||
|
||||
רובם המכריע של הסופרים האלה לא הכירו את תרבות הזן מעבר לכתביו של סוזוקי[^3] - לא היה להם ידע מעמיק של הרקע התרבותי של הזן[^4].
|
||||
@@ -52,7 +52,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
|
||||
# מקורות הזן
|
||||
##מקורות הזן
|
||||
|
||||
**זן** היא הגייה יפנית למילה *צ'אן* הסינית, שמגיעה מה*דהאייהנה (ג'האנה)* בסנסקריט (והגיעה ליפן מקוריאה כ*סאון* או *טיאן*).
|
||||
|
||||
@@ -66,7 +66,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
|
||||
1. לא מספיק לומר שההוגים היפנים, כמו זקני ציון כאלה, רקחו את הנוסחא המושלמת להיקלט במערב - משהו בזן דיבר לתנאים ולנסיבות שנוצרו במערב.
|
||||
|
||||
# הקשיים והמטרות בהשוואה לזן
|
||||
##הקשיים והמטרות בהשוואה לזן
|
||||
|
||||
הניסיון ללמוד זן *כמו שצריך* כחלק ממהלך של *פילוסופיה השוואתית* - שיח אמיתי ופורה בין זרמים פילוסופים - נתקל בחמישה קשיים עיקריים:
|
||||
|
||||
@@ -85,7 +85,7 @@ dateCreated: 2024-05-02T09:21:02.210Z
|
||||
|
||||
הרעיון בהשוואת הזרמים הוא לא ליצור פילוסופיה חדשה, עולמית - אלא להשפיע על הפילוסופים עצמם, וליצור דיאלוג, שפה חדשה, תפיסת עולם חדשה.
|
||||
|
||||
## האם זן הוא פילוסופיה? תרגיל בפילוסופיה השוואתית
|
||||
###האם זן הוא פילוסופיה? תרגיל בפילוסופיה השוואתית
|
||||
כדי להתנסות בפילוסופיה השוואתית, נשווה בזעיר-ענפין בין ההגות של [**D.T. Suzuki**](https://en.wikipedia.org/wiki/D._T._Suzuki) ו[Pierre Hadot](https://en.wikipedia.org/wiki/Pierre_Hadot).
|
||||
|
||||
נשאל את סוזוקי - *האם זן היא פילוסופיה?*, ולכך משיב
|
||||
|
||||
Binary file not shown.
@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T09:18:41.884Z
|
||||
> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nietzsche_and_zen_self-overcoming_without_-_andre_van_der_braak_extract.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
# האמת כאימון
|
||||
## האמת כאימון
|
||||
הפילוסופיה של [ניטשה](https://en.wikipedia.org/wiki/Friedrich_Nietzsche) מתכתבת עמוקות עם תפיסת הזן, ברעיון ה**ניהיליזם האקטיבי** - התפיסה שדורשת לנהל את החיים כשדה-ניסוי, אימון בלתי-פוסק באמת - לא אמת חיצונית ומוחלטת אלא אמת *פנימית*. הערעור הבלתי-פוסק של אותה *אמת* יהפוך אותנו, אומר ניטשה, ל*מאסטרים של אמת*, היכולת להסתכל באומץ אל הריק, להבין שאין אמת מוחלטת ואובייקטיבית, ולהתמקד במקום באמת *אישית* - האמת *שלי*. מאסטרים שכאלה אי אפשר לגדל - אין שיטה כזו או אחרת - מאסטרים כאלה רק צומחים; ה*פעולה* שלהם היא אמת, והבחינה הבלתי-פוסקת שלהם היא *להיות אמיתי*.
|
||||
|
||||
> One comes only so close to truth as one’s strength allows one’s courage to dare advance. Knowledge, saying “yes” to reality, is just as much a necessity for the strong as are, for the weak (inspired by weakness),
|
||||
@@ -19,7 +19,7 @@ cowardice and flight from reality—the “ideal” . . . They are not free to k
|
||||
|
||||
התפיסה של ניטשה בזה לאידאלים, ולרלטיביזם - אין אמת מוחלטת, יש רק אמת דינאמית ומשתנה - אבל אמת בכל זאת, במלוא מובן המילה. זה לא שיש *אמת שלי* ו*אמת שלך* והן שוות ערך: יש את האמת השלי, שדורשת תיקוף וערעור מתמיד, ואם בתוכה האמת שלך שגויה - עליי להכיר בכך, לחיות את האמת שלי, לפעול לפי האמת שלי.
|
||||
|
||||
# האמת כדרך
|
||||
##האמת כדרך
|
||||
|
||||
המחשבה הניטשיאנית, כמו גם המחשבה הסינית, דוחים את הרעיון שישנו איזשהו *מסך עשן* שעלינו להסיר - כמו שטוענים במערב, ובפילוסופיה ההודית. הן לוקחות את ה*אמת* ככלי שימושי שמאפשר לנו לתפוס את המציאות - אנשים שלא מחפשים *אמת* אלא *דרך*, לא *מה נכון* אלא *מה עושים*. זוהי פילוסופיה של *חיפוש דרך*, לעומת פילוסופיה של *חיפוש אמת*. הרעיון הוא לא לחשוף איזשהו רובד נסתר של המציאות, אלא לאמץ את התפיסות שיאפשרו לי להתנהל בעולם דינאמי, משתנה ולא ברור. אין במציאות שום דבר רוחני, נסתר, עמוק - המציאות היא מה שדופק בדלת, והסינים וניטשה דורשים להתמודד איתה כפי שהיא מציגה את עצמה. זה לא לדעת *על* העולם, אלא השתתפות פעילה בעולם - ב*אמת*.
|
||||
|
||||
@@ -27,7 +27,7 @@ cowardice and flight from reality—the “ideal” . . . They are not free to k
|
||||
בתמצית, ללמוד ולחפש זה טוב ויפה, אבל המציאות דופקת בדלת, וצריך לדעת לשחות.
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
# לינג'י - האמת כאין
|
||||
##לינג'י - האמת כאין
|
||||
|
||||
> [טקסט - לינג'י-לו](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/linji_lu.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
@@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
זו בעיה רווחת: היא קיימת בהיסטוריה, וקיימת בזן, ולעיתים יש לה השלכות איומות. איך אפשר לגשר בין הארה להיעדר מוסר?
|
||||
|
||||
# הרקע התרבותי של אתיקת זן
|
||||
##הרקע התרבותי של אתיקת זן
|
||||
|
||||
> [מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
@@ -57,9 +57,9 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
> הזן לא נטול אתיקה, כפי שפירשו אותו במערב, אומר קאסוליס - הוא לא נאלץ לפתח אתיקה, משום שכבר הייתה לו תשתית אתית קיימת, שקיבלה אותו והוא קיבל אותה. זכרו, הדאו והקונפוציוניזם היו *עתיקים* בעיניים סיניות: הבודהיזם לא בעט בדלת והתיימר לחנך אותם.
|
||||
{.is-success}
|
||||
|
||||
# מוסר בודהיסטי
|
||||
##מוסר בודהיסטי
|
||||
|
||||
## Sīla
|
||||
###Sīla
|
||||
|
||||
התפיסה כלפי אנשי היומיום. היא כוללת חמישה חוקים:
|
||||
|
||||
@@ -71,15 +71,15 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
אלו לא ציווים במובן הדתי, אלא כללים שאני בוחר לדבוק בהם לחיים טובים יותר - כמו לעשות דיאטה: אף אחד לא מצמיד לך אקדח לרכה כדי שלא תאכל פחמימות - זה משהו שאתה רוצה לעשות כדי להיות בריא יותר. אנשי היומיום מחפשים תודעה טהורה יותר וקארמה טובה יותר, ולכן מתחייבים ל*שילה*. **מוטב להתחייב לחוקים האלה ולהפר אותם מאפשר לא להתחייב אליהם כלל** - עדיף לחטוא בגלידונית בדיאטה מאשר לא להיות בדיאטה בכלל.
|
||||
|
||||
## Vinaya
|
||||
###Vinaya
|
||||
|
||||
התפיסה כלפי הנזירים. זוהי מערכת חוקים מאוד מאוד מורכבת (277-311 חוקים בערך), שהם ציווים מחמירים - עבירה עליהם גוררת עונש. מתוקף ההתחייבות שלך כנזיר - וזה שלקחת את הביגוד, את האוכל ואת הלינה - אתה מתחייב לחוקים האלה, כמו מקום עבודה. החוקים האלו קשורים גם במקום ובמדינה שבה המנזר פועל - כמו חוקי הבית.
|
||||
|
||||
## 戒律 Jielu
|
||||
###戒律 Jielu
|
||||
|
||||
זן בודהיזם איחדו את שני החלקים האלה לכדי אתיקה מוסרית - *Virtue-Ethics* - שהופכים אותם גם לקונפוציוניסטים ודאויסטים טובים יותר: הבודהיזם שואב מהמסורות האלו באופן פעיל הרבה מהחוקים שלהן.
|
||||
|
||||
# אתיקת יושרה ואתיקת אינטימיות
|
||||
##אתיקת יושרה ואתיקת אינטימיות
|
||||
|
||||
> [מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
@@ -91,7 +91,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
קאסוליס מציג שתי הבנות תרבותיות של אתיקה:
|
||||
|
||||
## יושרה
|
||||
###יושרה
|
||||
|
||||
זוהי האתיקה המערבית.
|
||||
|
||||
@@ -99,7 +99,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
ככה אנו גוזרים חוקים, זכויות, נורמות וכדומה.
|
||||
|
||||
## אינטימיות
|
||||
###אינטימיות
|
||||
|
||||
זוהי האתיקה הסינית, ובעיקר של ה[המהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה).
|
||||
|
||||
@@ -129,7 +129,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
[ביטול העצמי](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן) דורש, באופן מוזר, לקבל את האחר - שבינו לביני אין גבול, וסבלם הוא סבלי.
|
||||
|
||||
|
||||
# אתיקת זן במערב?
|
||||
##אתיקת זן במערב?
|
||||
|
||||
ועכשיו מה עלינו לעשות, שואל קאסוליס? האם על המערב לאמץ את ערכי הזן? אחת האמירות בזן היא לא לקבל אף אמירה; לקבל אותו היא סתירה מסוימת. ומהצד השני, האתיקה של האינטימיות לא תעזור לנו לכונן חברה עם משפט ויחסי מרות.
|
||||
|
||||
@@ -152,7 +152,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
לאורך כל מסורת הזן, יש מתח בסיסי בין השמרנות, עקיפת 2,000 שנה של מסורת בודהיסטית[^5], וחדשנות - שיטות ומשלים שלא קשורים כלל לבודהיזם. אבל, רייט מקונן, הרס היסודות לא יעזור לכם להתמודד עם עולם התופעות - עם אנשים סובלים, חריגים, וכדומה. לכן, מציע קאסוליס, הכניסו פנימה קצת מוסר - חזרו בכל זאת לקרוא קצת מהייאנה, להולדתו של זן חדש ועמיד יותר. זוהי גישה מודעת היסטורית - ויש לא מעט עוקבי זן שמיישמים אותה.
|
||||
|
||||
# מוסר בודהיסטי?
|
||||
##מוסר בודהיסטי?
|
||||
|
||||
> [מאמר (פארק)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/park_a_mirror_is_for_reflection_-_jake_h._davis_extract.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
@@ -42,7 +42,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
|
||||
|
||||
דוגן טוען ש[טבע הבודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה) מתגלם בגוף האנושי - אלא דבר שמצוי כאן ועכשיו - בגוף, בסביבה, בחוויה האנושית. רעיונו המהפכני של דוגן הוא שהתרגול הבודהיסטי, כשהוא נעשה נכון, הוא לא הכנה *לקראת* התעוררות - היא עצמה אשרור של ההתעוררות וטבע הבודהה, הקיימים בנו ממילא.
|
||||
|
||||
# היחס לגוף בבודהיזם
|
||||
##היחס לגוף בבודהיזם
|
||||
|
||||
ישנן לא מעט התייחסויות שליליות במסורת הבודהיסטית לגוף - כדבר שמעורר השתקקויות, שמפריע להתעוררות. אולם, ארז טוען (בניגוד לאולסון, כותב המאמר) שהיחס של הבודהיזם לגוף הוא יותר אמביוולנטי[^5].
|
||||
|
||||
@@ -50,7 +50,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
# גוף וזמן
|
||||
##גוף וזמן
|
||||
|
||||
עבור דוגן, זמן איננו אלא רעיון - אין לנו היכולת לתפוס זמן מעבר לחוויה. פרחי הדובדבן אינם מציינים את האביב; פרחי הדובדבן *הם* האביב. הזמן הוא איזשהו מימד אשלייתי - אנו מייצרים ציר זמן וצופים דרכו על החיים מבחוץ - אבל, לפי דוגן, זו שגיאה; כל אחד מהמופעים שלנו הוא ביטוי של ה"זמן". במקום זמן, דוגן קורא לעסק הזה *זמן-מהות* 有時 (Uji)
|
||||
|
||||
@@ -81,7 +81,7 @@ our awakening to Truth. Our ‘entering the mud or going into deep water’ is l
|
||||
כל רגע ורגע הוא הוויה מצומצמת נבחנת - כמו אוסף כזה של מעגלים, מיקרוקוסמוס קטן משלו.
|
||||
|
||||
|
||||
# גוף ועולם
|
||||
##גוף ועולם
|
||||
|
||||
> The fundamental philosophical act \[is to]... return to the lived world beneath the objective world
|
||||
> pp 83/57
|
||||
@@ -134,7 +134,7 @@ our awakening to Truth. Our ‘entering the mud or going into deep water’ is l
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
# גוף וחלל
|
||||
##גוף וחלל
|
||||
|
||||
סארטר מבדיל בין *being-in-itself* ל*being-for-itself*[^7].
|
||||
|
||||
@@ -158,7 +158,7 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
תחשבו שאתם רואים הרים מרוחקים. איפה הם קיימים? הם לא יכולים להיות רק בראש שלי - הם גדולים מדי. הם לא יכולים להיות רק שם - הנה, אני תופס אותם. איפה אני נגמר וההרים מתחילים? אין באמת הפרדה ברורה, כמו שאנחנו נוטים לחשוב.
|
||||
|
||||
|
||||
# גוף ותפיסה
|
||||
##גוף ותפיסה
|
||||
|
||||
מרלו-פונטי כותב -
|
||||
|
||||
@@ -185,14 +185,14 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
מצב זה הוא לא ראש ריק, בלי מחשבות (זה בלתי אפשרי), אלא מצב של תודעה סבילה - היא לא מציגה, דוחה, ושופטת מחשבות, אלא מניחה לדברים. זהו המצב המדיטטיבי שאנו מתרגלים בישיבה (只管打坐 - *Shikantaza* - merely seating). חוסר-ההתערבות הזו היא גילום טבע-הבודהה שלנו. כאן דוגן חולק על מרלו-פונטי - לטעמו, אין פיצול בכלל בין גוף לתודעה.
|
||||
|
||||
|
||||
# סיכום - מרלו-פונטי לעומת דוגן
|
||||
##סיכום - מרלו-פונטי לעומת דוגן
|
||||
|
||||
כשם שהדיאלוג בין מרלו-פונטי לדוגן מתקיים על גבול שבין פילוסופיה מזרחית למערביםת, הגוף שלנו הוא **סמן גבול** - בין חופש לשיעבוד. כיצורים המתגלמים בגוף, אנחנו לא לגמרי חופשיים ולא לגמרי כבולים. ההתגלמות שלנו מעניקה לנו אפשרות לחופש, סיכוי להיפטר מכפייה מעכבת, ויכולת יצירתיות מתמדת. האדם המצוי על הגבול חומק מסווג ומסגרת רגילים.
|
||||
|
||||
אדם כזה יכול, לפחות באופן פוטנציאלי, להתגבר על הבחנה מינים, על המקצבים הקוסמיים של חיים ומוות, על הקוטביות המרחבים בין פה ושם, על הקובטיות הזמנית של עבר ועתיד, על הניגוד האתי בין טוב לרע, על הדיכוטומיה של יחסי אנוש, וההבחנה השגרתית בין גוף לעצמי. אדם על-גבול, הוא מועמד אידיאלי לדיאלוג בין-תרבותי, פילוסופי. הבין לבין של האדם הזה מקנה לו את החופש להקשיב לשני הצדדים ולהחליט בעצמו.
|
||||
|
||||
|
||||
# זאזן כטקס
|
||||
##זאזן כטקס
|
||||
|
||||
> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/leighton-zazen-zenritual.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/מצגת_שיעור_8.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
@@ -19,19 +19,19 @@ dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z
|
||||
|
||||
אם העולם כרוך בתשוקות, סבורה הטנטרה, אולי אפשר להשתמש ברעל הזה כדי להשתחרר.
|
||||
|
||||
# מנטרה, מודרה ומנדלה
|
||||
##מנטרה, מודרה ומנדלה
|
||||
|
||||
הגילום הטנטרי מתייחס לשלושה היבטים אנושיים: הגוף, התודעה והדיבור. הטנטרה אומרת שבאמצעות נוסחאות כאלה ואחרות האדם מסוגל לעורר בו חוויה של *המוחלט* - המציאות כמו שהיא - באמצעות השלושה האלה. ארז מתאר את זה כאילו ליקום יש איזשהו *תדר*, כמו כיוון מוזיקלי, שאפשר להתכוונן לפיו.
|
||||
|
||||
## מנטרה
|
||||
###מנטרה
|
||||
|
||||
ה**מנטרה** היא אמצעי להתכוונן לתדר הזה. לעיתים היא מאוד מוזיקלית, וחזרתית - זמזום של צליל או משפט שוב ושוב, והתמרה של תודעה בתהליך.
|
||||
|
||||
## מודרה
|
||||
###מודרה
|
||||
|
||||
ה**מודרה** הן תנוחות ידיים מאוד מסוימות, עם משמעות סמלית עמוקה - כמו תנועת צירוף הכפיים 🙏. המודרה היא לא רק בידיים - היא פעילות של כל הגוף, גיוס של התודעה. אפילו ישיבת הזאזן היא סוג של מודרה.
|
||||
|
||||
## מנדלה
|
||||
###מנדלה
|
||||
|
||||
ה**מנדלה** היא מעין מפה של התודעה, שקשורה בשכל. אלו ציורים מאוד מאוד מורכבים, מלאי דמויות והדפסים, שניתן ללמוד *לקרוא* - זו חלק מההכשרה הטנטרית. המפה הזו נטמעת בתודעה של התלמידים, והם מתחילים להתנהג לפיה.
|
||||
|
||||
@@ -39,7 +39,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z
|
||||
|
||||
המנדלה היא דבר שנבנה הדרגתי ולאט. *דמיין לעצמך שיש הרבה פרחי לוטוס. בכל פרח לוטוס יש חמישה עלי כותרת. בכל עלה כותרת יושב הבודהה...*
|
||||
|
||||
# זן וטנטרה
|
||||
##זן וטנטרה
|
||||
|
||||
מה לזן ולטנטרה? למסורות יש הרבה דברים משותפים:
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -37,7 +37,7 @@ dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z
|
||||
|
||||
כל עוד יש לך מושג מסוים של בודהה, הוא גורר מושג של *אתה* - ושניהם יימנעו ממך להשתחרר, משום שהם מפרידים אותך מהשאר.
|
||||
|
||||
# תפיסת הריקות
|
||||
##תפיסת הריקות
|
||||
|
||||
> חומר אינו שונה מריקות, ריקות אינה שונה מחומר. זה שהנו חומר הוא ריקות, וזה שהנו ריקות הוא חומר... באותו האופן תכונתן של כל התופעות הוא ריקות; הן אינן נוצרות ואינן כלות; אינן עכורות ואינן צלולות; אינן מלאות ואינן חסרות. לפיכך, שריפוטרה, בריקות אין חומר, אין תחושות, אין תפיסות, אין נטיות קודמות ואין היכרות... אין ידיעה, אין הישג ואין אי-הישג. לפיכך, בזכות האי הישג, ומשנסמכו על החכמה השלמה, מוסרת מכשלת התודעה של הבודהיסטוות. משום שבתודעתם אין כל מכשלה, הם אינם מפחדים, הטעות ותקוות השווא מהם והלאה, והם מגשימים לחלוטין את הנירוונה
|
||||
(Prajñāpāramitāhṛdaya; lit. “ The Heart of the Perfection of Wisdom”
|
||||
@@ -75,7 +75,7 @@ aka. Heart Sutra)[^4]
|
||||
|
||||
הזן מבקש להחזיר את הזן להחזיר את התודעה למצב ה**טבעי** - לטבע הבודהה.
|
||||
|
||||
# טבע בודהה
|
||||
##טבע בודהה
|
||||
> tathāgatagarbha ( lit. "the womb of the thus-come-one")
|
||||
buddhadhātu (lit. ”Buddha-realm or Buddha-substrate“)
|
||||
Avatamsaka Sutra (~0 - 3rd or 4th century CE)
|
||||
|
||||
@@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
|
||||
הזן נוצר מהצלבה של כמה תפיסות: בודהיזם המהייאנה (הריקות, טבע-בודהה, הככות), הקונפיוציוניזם (טיפוח עצמי, דפוסים פורמליים), והדאויזם (הטבעיות, ההתנהגות בהתאם לטבע), יחד עם תפיסות נוספות. כל אלו התגבשו לכדי תפיסת עולום סינית אחת, פעפוע של התורות האלו יחד - היא הזן.
|
||||
|
||||
# קונפוציוניזם
|
||||
##קונפוציוניזם
|
||||
קונפוציוס (*קונג פו צה*) - בערך בן זמנו של הבודהה, כתב את *המאמרות*, שם טווה דרך חיים שמבוססת על כמה מונחים עיקריים:
|
||||
|
||||
- *אנושיות* - [^3]*Ren* - *仁,* היעדר אנוכיות: צדק, סגידה-הורית, אמון, נאנמנות, וכדומה.
|
||||
@@ -43,7 +43,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
כל פעולה בעולם מוכתבת בחוקים, טקסים, שמעצבים דרך ההתנהלות הזו את האופי. ישיבה זו הפעלה של הגוף; קליגרפיה היא הפעלה של הגוף; שתיית תה ותרגול אומנות לחימה הן הפעלות של הגוף; הדגש הקונפיוציוניסטי מדגיש מאוד את הפעולה, יותר מהבודהיזם הדוגל בישיבה שקטה.
|
||||
|
||||
|
||||
# דאויזם
|
||||
##דאויזם
|
||||
**דאו** (או *דו*) אומרת *דרך* - במובן המילולי ביותר (כמו שביל, או כביש 6). בדומה לפילוסופיה היוונית הקדומה, הסינים חיפשו דרך חיים לנהוג לפיה - לרבות קונפיוציוניזם, דאויזם, לגליזם (Legalism) ומויזם (Moism). ההוגים של כל תפיסה כזו הגיעו בתורם לשליט, וטענו בפניו - אם נתנהל לפי התפיסה הזו, הכל יהיה טוב יותר.
|
||||
|
||||
החכם שהגה את הדאויזם - *לאו-צו* - ספק דמות מיתולוגית ספק היסטורית - יצר תנועה שמאז ומתמיד מיקמה את עצמה כאלטרנטיבה לקונפיוציוס, ודוגלת ברעיון ה**wu-wei** (無為) - *היעדר פעולה*, ללא עשייה מכוונת, *non-action* - פעולה טבעית זורם. הדימוי החביב על ארז היא שחייה בנהר זורם; הדרך היחידה לעשות זאת היא לשחות עם הזרם - אחרת תטבע.
|
||||
@@ -80,7 +80,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
|
||||
טאי-צ'י וקונג פו הן גם נגזרות של הדאויזם, לפי העקרונות האלה בדיוק - אמן הלחימה אינו מחפש לחימה, אלא להתחמק מקרב כמה שהוא יכול. אתה לא שואף להביס את היריב - אלא נותן ליריב להכשיל את עצמו.
|
||||
|
||||
## ג'ואנג-דזה
|
||||
###ג'ואנג-דזה
|
||||
החכם הסיני ז'ואנזי הרחיב את רעיון האי-פעולה -
|
||||
|
||||
> הידיעה הנחה במקום שאינה יודעת, היא הידיעה השלמה. מי יודע את הדיבור ללא מילים, את הדרך ללא דרך? מי שיודע זאת שוכן בהיכלי הטבע. מה שנשפ לתוכו אינו ממלא אותו, ומה שנשאב ממנו אינו מרוקן אותו. מניין וכיצד - אין הוא יודע. זהו האור הסמוי
|
||||
@@ -106,7 +106,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
|
||||
הרעיון הזה מקביל ללמידת שפה - צריך ללמוד דקדוק והטיות, אבל אם נתקע בהם - לא נצליח לדבר; מרגע שלמדנו לדבר את השפה, או לנהוג - פשוט מדברים, פשוט נוהגים - צריך לשכוח את הטכניקה.
|
||||
|
||||
# החיבור בין קונפיוציוניזם, דאויזם וזן
|
||||
##החיבור בין קונפיוציוניזם, דאויזם וזן
|
||||
|
||||
|
||||
> If you wear Yao's[^9] clothes, chant Yao's words, and act as Yao acted, then you are simply Yao.
|
||||
@@ -123,7 +123,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
|
||||
המתח שבין שתי הגישות - הוו-ווי הדאוסיטית והאימון בתבניות הקונפוציאני אפיין את מסורת הזן לכל אורך ההיסטוריה שלה. סוטרת הלב מדבר על ה*צורה* - הטקסים, הפרקטיקות הגופניות כריקות (*וו-ווי*). מנגד, הריקות (*וו-ווי*) היא צורה (טקסים, פרקטיקות גופניות). הוא מפרש את ה*טבע* הדאויסטי כ[טבע בודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה). הזן יוצר מסורת שהיא מאוד מאוד נוקשה - אבל מטרתה היא לחזור למצב הטבעי, ולשחרר. הרעיונות האלה חיים ביחד, אבל תמיד תחת איזשהו מתח - ולא תמיד מסתדרים באופן מושלם. מכאן מגיע התכסיס האכזרי של מורי זן - כשהתלמיד מגיע עם צורה, הוא יקבל ריקות; כשהוא מגיע עם ריקות, הוא יקבל צורה.
|
||||
|
||||
## מילים מטורפות
|
||||
###מילים מטורפות
|
||||
|
||||
הזן לקח מהדאויזם את הרעיון של *מילים מטורפות* -
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -19,7 +19,7 @@ dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
|
||||
|
||||
יחד, הם הגו כמה עקרונות מפתח -
|
||||
|
||||
# עיקרון ההעברה הנפרדת
|
||||
##עיקרון ההעברה הנפרדת
|
||||
בבודהיזם יש שני סוגים של תורות: תורה כתובה - בסוטרות ובכתים - ותורה שבעל פה, שנובעת מההעברה הישירה, הגופנית, הרוחנית של הבודהה לתלמיד שלו, שהעביר את עצמו לתלמיד שלו, ולתלמיד שלו... מורי הזן זוכרים את השושלת שלהם - הם מדקלמים אותה מהבודהה על למורה של המורה שלהם[^1].
|
||||
בודהידהרמה (מאה ה5-6 לפנה"ס) אומר שההעברה, מחוץ לתורה (הבודהיסטית) -
|
||||
|
||||
@@ -38,7 +38,7 @@ dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
|
||||
|
||||
עם זאת, אין לפרש זאת כאילו אין לזן כתבים כלל - נהפוכו; לזן יש אולי הכי הרבה (שכותבים על למה הכתבים לא שווים כלום). הזן אומר - אל *תיצמדו* לכתבים; הכתבים הם רק מפות, כמו ה[דהארמות](/פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה). המפות חשובות - אך אין לא המציאות.
|
||||
|
||||
# החיבור בין ריקות וצורה
|
||||
##החיבור בין ריקות וצורה
|
||||
פילוסופיית הזן חיברה את עיקרון ה*Wu-Wei*[^3] - היעדר ההתכוונות, וה*Li* - הטקסטים. היעדר ההתכוונות היא ריקות - והריקות היא האמת, וגם הצורה - באיך שאני אוכל, מדבר, מתנהל בעולם, מודט - אין לריקות איך להתגלם אלא בתוך הצורה[^2].
|
||||
|
||||
> דמיינו פסנתרנית קלאסית (ארז הציג את [יוג'ה וואנג](https://en.wikipedia.org/wiki/Yuja_Wang) האגדית) לעומת פסנתרן ג'אז. הפסנתרנית היא צורה; היא שולטת לחלוטין במוזיקה, בטונאליות, בדינאמיקה, במעברים. פנסתרן הג'ז הוא ריקות: הוא מאלתר בהתאם לרגע, אבל לא ברעש ובחוסר איזון, כמו ילד קטן ומתפרע - אלא בהרמוניה, בטבעיות. הנזיר הבודהיסטי, למשל, נמצא באמצע; הוא דוגל בטקסים ובהתנהגות נוקשה, שמבוצעים בטבעיות ובחן.
|
||||
@@ -46,7 +46,7 @@ dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
|
||||
|
||||
הטבע הוא דבר שניתן לעבד ולשנות, אך כדי להיות טבעי צריך לא להשתדל בכוח - אלא לזרום. הזן הוא איזון עדין בין השניים - לעבר המנוחה בתוך המאמץ.
|
||||
|
||||
# ביקורת על מחשבה מושגית
|
||||
##ביקורת על מחשבה מושגית
|
||||
|
||||
> If you stop conceptual thinking, and let go of its anxiety, then the Buddha will appear because mind is the Buddha
|
||||
|
||||
@@ -64,7 +64,7 @@ dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
|
||||
המורה ירד מכיסאו אחז את הנזיר בצווארונו ואמר - *דבר! דבר!*
|
||||
הנזיר היסס, המורה דחף אותו הצידה ואמר - *איש האמת ללא תואר - איזה מנגב תחת נוצץ* וחזר לחדרו.
|
||||
|
||||
# שכל וטבע בודהה
|
||||
##שכל וטבע בודהה
|
||||
הזן לוקח את המסורת הבודהיסטית לכדי קיצון: היא מכירה במסורת הבודהיסטית וחיובית כלפיה, אך מתקוממת כנגד ההיאחזות בה, כנגד הדוגמטיות.
|
||||
|
||||
אחת מאגדות הזן מספרות על מאסטר זן ותלמידו שעומדים לחצות נהר שוצף בעונת המונסון היפנית. בהגיעם לשם, הם נתקלים בעלמת חן, תקועה באמצע ולא מצליחה לחצות. המאסטר, בלי לחשוב פעמיים, לוקח את הנערה ועוזר לה לחצות את הנהר, לזעזוע הרב של התלמיד. לאחר לבטים וחששות, התלמיד אומר למאסטר - *אסור לנו אפילו להסתכל על אישה, או לדבר איתה. איך יכולת לקחת אותה ככה?* המאסטר השיב - *אני השארתי את הנערה ליד הנהר, ו**אתה** לקחת אותה איתך*. זוהי, בתמצית, גישת הזן לחוקים; החוקים שם, ויש להחזיק בהם; אבל אסור להחזיק בהם בדוגמטיות, אלא בגמישות - אם הנערה צריכה עזרה, עזרו לה. המטרה היא ש*אנחנו* נשלוט בטקסים - ב*לי* - ולא הטקסים בנו; החוקים והכלים הם בשבילנו, ולא כנגדנו.
|
||||
@@ -83,7 +83,7 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac
|
||||
|
||||
הכוונה היא לא אידיאליסטית - כמו של [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) - אם כבר, יותר [פנמנולוגית](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח); המציאות היא כפי שהיא מציגה את עצמה. התודעה לא יכולה לראות את עצמה; הניסיון הזה נידון מראש לכישלון.
|
||||
|
||||
# התעוררות - מיידית, ספונטנית, שחרור ללא פחד
|
||||
##התעוררות - מיידית, ספונטנית, שחרור ללא פחד
|
||||
|
||||
מסורת הזן תופסת את ההתעוררות כמידיית, ודורשת לנטוש את המחשבה של התעוררות, של נירוונה, של דרך שמובילה לשם - ודורשת פשוט להיות; התודעה מאירה את עצמה. ההתעוררות אינה דואלית; אין שום דבר *מעבר* לתודעה, *מעבר* לחוויה - היא לא דבר מה שיש להשיג.
|
||||
|
||||
@@ -101,7 +101,7 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac
|
||||
|
||||
> People are afraid to empty their minds, fearing that they will fall into emptiness. What they don't understand is that their mind is emptiness!
|
||||
|
||||
# הצבעה ישירה
|
||||
##הצבעה ישירה
|
||||
|
||||
> The most basic Dharma is that there is no Dharma, even though this Dharma of no Dharma is clearly itself a Dharma. Altough we transmit this Dharma of no Dharma, how can a Dharma like this really be a Dharma?
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
# שפה בעולם הזן
|
||||
##שפה בעולם הזן
|
||||
|
||||
> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/rethinking_transcendence-_the_role_of_language_in_zen_experience.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת__שיעור_10.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
@@ -21,7 +21,7 @@ dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
|
||||
רייט חושב שהתפיסה האופיינית של המערב של הזן כהארה מעבר למילים היא שגויה. בכדי לגבש את התפיסה המערבית.
|
||||
|
||||
|
||||
## פרום
|
||||
###פרום
|
||||
|
||||
רייט נעזר ב[אריך פרום](https://en.wikipedia.org/wiki/Erich_Fromm), פסיכואנליסיט שעסק גם בבודהיזם[^10] וניסח תפיסה עשירה של בודהיזם. לפי פרום, השפה היא *כלי שאנחנו בוחרים להפעיל*, ולא היבט מהותי של המציאות: איזשהו מסך על החוויה כפי שהיא באמת. דייל כופר בתפיסה הזו - הוא סבור שהשפה חיונית, ולא רק שהיא חיונית - היא כלי חיובי, ולא מכשול.
|
||||
|
||||
@@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
|
||||
citizen of the world, a cosmopolitan
|
||||
> *p.98*
|
||||
|
||||
## קאסוליס
|
||||
###קאסוליס
|
||||
|
||||
[קאסוליס](https://comparativestudies.osu.edu/people/kasulis.1), לעומת פרום, עובד מול כתבי המקור, ומציג גישה שונה ביחס לשפה בעולם הזן, מורכבת יותר.
|
||||
|
||||
@@ -46,7 +46,7 @@ citizen of the world, a cosmopolitan
|
||||
> למשל, תחשבו על אסקימוסים - יש להם מאות מילים לשלג. בעולם שלהם, חשוב מאוד לדעת אם השלג כזה או השלג כזה. פה בארץ, אין שלג, וזה לא כזה מעניין. האסקימוסי שיבוא לפה לא יכול שלא לסווג שלג שימצא פה - תפיסת המציאות שלו כבר שונה. המתעורר יכול להשתחרר במידת-מה מהתפיסה הזו - השלג יכול להיות קרח למשקה, או שמיכה, או עוד כל מיני אפשרויות - אבל האפשרויות עצמן מותנות תרבותית: אדם מהג'ונגלים שמעולם לא ראה שלג לא זוכה לאפשרויות האלה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
## המפנה הלשוני
|
||||
###המפנה הלשוני
|
||||
|
||||
> ר' גם: [מבוא לפילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון)
|
||||
{.is-success}
|
||||
@@ -59,7 +59,7 @@ citizen of the world, a cosmopolitan
|
||||
|
||||
לאור זאת, אומר רייט, איך אפשר לנתק את השפה מההארה? איך הבודהה והנזירים יכולים לחיות בעולם בלי השפה?
|
||||
|
||||
## רייט
|
||||
###רייט
|
||||
|
||||
ה*אני*, אומר רייט, מובנה מהחוויה הלשונית וההקשר התרבותי, הן במערב והן במסורת הזן. הכוח של מסורת הזן, הוא סבור, הוא גילום התפיסה הזו, אידאל הזן, עד הסוף, ולא התעלות מעבר לה: הזן, כמו שאר התפיסות, היא תפיסה מושגית. במובן הזה, התעוררות זן היא לימוד שפה, שמעצבת תפיסת עולם חדשה. מורה הזן הוא לא מי ששכח את השפה: הוא מומחה של השפה, שפת הזן. בתמצית, רייט אומר ש-
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
|
||||
[^0]: כל כסות של בודהיזם בהודו היא אשליה - פליטים טיבטיים ותופעות מודרניות, ולא שריד היסטורי אמיתי.
|
||||
|
||||
# תפיסת הריקות
|
||||
##תפיסת הריקות
|
||||
|
||||
> [טקסט - שירת השורש של דרך האמצע](/פילוסופיה/בודהיזם/שולמן_שירתהשורש.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
@@ -131,13 +131,13 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
[^12]: *מהות* היא מילת המפתח: אנחנו לא שואלים איך נוצרים דפים מעץ, אלא איך דברים עם מהות מסוימת מתחברים עם דברים עם מהות שונה לגמרי (כמו רוח ונפש - הבעיה הפסיכופיזית).
|
||||
[^13]: ארז מושל את זה לסימנים בווייז - ציור של עיגול הוא כיכר; כולנו מבינים שלא ככה הוא נראה, אבל זה משרת אותנו. אם נחשוב שהעיגול הזה, כפי שהוא מוצג, *הוא* כיכר באמת - אנחנו בבעיה.
|
||||
|
||||
## כשל הסיבתיות
|
||||
###כשל הסיבתיות
|
||||
|
||||
מכל אלו עולה כי הסיבתיות היא מושג בעייתי, שאנחנו לא ממש יכולים לבסס. סיבה ותוצאה, שני פרדיקטים בסיסיים כל כך של המחשבה שלנו, לא ממש יכולים להתקיים: אם יש תוצאה, הרי שאין סיבה; אנחנו רואים סיבה ותוצאה ביחד - ולא על ציר הזמן.
|
||||
|
||||
נניח ואנחנו שותלים זרע, שאנו יודעים שיגדל לעץ. הזרע יצמח לאט מאוד - ואנחנו נסיק שהוא סיבת העץ. אבל באיזשהו אופן, אנחנו רואים את הנולד: אנחנו יודעים מיד שהזרע הזה יהיה לעץ. אבל האם המסקנה הזו מבוססת? איך אנחנו *יודעים* שהזרע הזה יגדל לעץ? אנחנו יכולים לנחש ניחוש סטטיסטי - אבל אנחנו לא באמת *רואים* את הסיבה והתוצאה - היא תהליך שקיים רק אצלנו בראש - ולא במציאות; כך עולה מהניתוח הלוגי[^14].
|
||||
|
||||
## כנגד הבודהיזם
|
||||
###כנגד הבודהיזם
|
||||
עד כה, נגרג'ונה התייחס לאנשים שאינם בודהיסטים - שדוגלים ב[אטמן](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אטמן) - שיש מהות עצמית, שיש *אני*, שיש אמת. כעת, הוא משיב לבודהיזם.
|
||||
|
||||
הוא מתנגד לעיקרון הבודהיסטי הבסיסי ביותר, מפי בודהה:
|
||||
@@ -237,17 +237,17 @@ dateCreated: 2024-02-29T11:45:49.214Z
|
||||
> ר' גם - סוטרת *לב החוכמה השלמה*
|
||||
{.success}
|
||||
|
||||
## משמעות הריקות
|
||||
### אונטולוגיה
|
||||
###משמעות הריקות
|
||||
####אונטולוגיה
|
||||
הריקות היא התקפה על כל אפשרות של אונטולוגיה. אין לנו אפשרות להגיד מה טבע המציאות - כי למציאות אין טבע.
|
||||
|
||||
### אפיסטמולוגיה
|
||||
####אפיסטמולוגיה
|
||||
אין לנו דרך להכיר את העולם מעבר למוסכמות שלנו על העולם[^17]; מה שיש לנו הוא רק מפה. אפשר וראוי לחדד את המפה הזו - אבל היא רק מפה, ואין לנו דבר מעבר לה.
|
||||
|
||||
### שפה
|
||||
####שפה
|
||||
תשכחו מזה; השפה לא תוביל אתכם לשום הבנה אמיתית של המציאות.
|
||||
|
||||
### מיסטיקה\מדיטציה
|
||||
####מיסטיקה\מדיטציה
|
||||
הבודהיזם התפזר לכל עבר אחרי הריקות. אחת הפשרות היא שישנה רק התודעה. *מה אם בעצם אין מציאות בכלל - אלא רק תודעה?* הסיבתיות אינה סיבתיות בעולם - אלא סיבתיות תודעתית. זוהי אסכולת ה*יוגהצ'ארה*. ממנה עולה כי הרעיון שיש הבדל בין המציאות לתודעה שגוי - ולכן, באיזשהו מקום, אנחנו *יכולים* לדעת את המציאות - כי אין מלכתחילה הפרדה. אלו ההוגים שמבקשים לשמר את המפות המדיטטיביות - בכך שהם שוללים את המעמד החומרי של הדהארמות, אבל מכוננים את המעמד הרוחני שלהן[^18].
|
||||
|
||||
תפיסות אחרות - כמו הזן או הבודהיזם הטיבטי - מרימות ידיים בשלב זה ונסוגות למדיטציה. אלו גישות לא-דואליות[^19]. נגרג'ונה לשיטתן כיסח את הפילוסופיה - ואין טעם להמשיך בהתפלספות - רק בטיפוח הנפשי. התפיסות האלו קובעות כי בעצם כל מחשבה רציונליות, בהיותה השקפה, תגרור אותנו לסתירה. חלקן מנסות ליישב את המציאות כנטולת אובייקטים וסובייקטים, ומכוננות סוג של מציאות תודעתית אחת; חלקן זונחות את הפילוסופיה לגמרי, ומתמידות במדיטציה ממקום לא-רציונלי.
|
||||
|
||||
@@ -52,7 +52,7 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
## 12 החוליות
|
||||
###12 החוליות
|
||||
|
||||
בקצה הגלגל, ישנם 12 דמויות:
|
||||
- איש עיוור, המייצג את הבורות[^5]
|
||||
@@ -90,12 +90,12 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
זוהי התפיסה הבודהיסטית - ללא חופש רצון מוחלט, וללא דטרמינזם מוחלט. בכל פעם שאנו נפגשים עם המציאות, יש לנו רגע של שליטה איך לפגוש אותה - ולהפוך נסיבות פחות טובות ליותר טובות. לא מושלמות, ולא תמיד - אבל גם לא בכפיפות נוקשה ומוחלטת ליקום. בתמצית, *אתה יכול לעשות הרבה - עם מה שיש לך*.
|
||||
|
||||
|
||||
### בורות avijjā
|
||||
####בורות avijjā
|
||||
הבודהיזם מייחס את מקור כל הבעיות מראיה לקויה של המציאות - בורות. הבורות הבודהיסטית אינה היעדר מידע, אלא תפיסות שגויות המושרשות בנו שעלינו לעקור באמצעות תובנה מדיטטביתית. הבורות היא לרוב תחילת התהליך, אך גם היא מותנית - הבודהיזם אינו טוען ל*חטא קדמון*[^2] - אלא שהבורות הזו נוצרת כל פעם מחדש.
|
||||
|
||||
משום שהיא מותנית, ניתן לסלק אותה.
|
||||
|
||||
### דפוסים נפשיים sankhāra
|
||||
####דפוסים נפשיים sankhāra
|
||||
זוהי אחת מחמשת הסקנדות. התודעה שלך מותנית מכורח הבורות שלך, וחוויות המציאות שלך, ומשפיעה על איך שתפעל בעולם. ההתניות האלו אינן רעות או טובות, אבל הן משפיעות עלינו מתחת לפני השטח, מבלי שאנו מכירים בהן. עלינו להיות מודעים להתניות האלה, וכיצד הן משפעלות אותנו - וכך לנטרל אותן: לא הן יקבעו את האופן שאנו מגיבים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -106,7 +106,7 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
[^5]: ההיפך מהבורות הבודהיסטית אינו אמת, שהבודהיזם לא מתיימר אליה, אלא החוכמה - אותם הדברים שמובילים לשחרור.
|
||||
[^6]: ראשונות שרירותית - אין למעגל הזה *סדר* בבודהיזם.
|
||||
|
||||
### 12 החוליות כדרך אמצע
|
||||
####12 החוליות כדרך אמצע
|
||||
|
||||
> Kassapa, \[if one thinks,\], *The one who does an action is the same as the one who experiences,*, \[then one asserts\] with reference to one existing from the beginning: *dukkha is created by oneself*. When one asserts thus, this amount to the eternalism. But, Kassapa, \[if one things,\] *The one who does an action is different from the one who experiences*, \[then one asserts\] with reference to one stricken by feeling: *dukkha is created by another*. When one asserts thus, this amount to the annihilationnism. Without veerting to either of these extremes, the Tathagata teaches Dhamma by the middle: Conditioned by igonrace are constructing activities
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -16,7 +16,7 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
|
||||
- כל הדברים הם סבל - דוקהה
|
||||
|
||||
# התהוות מותנית
|
||||
##התהוות מותנית
|
||||
|
||||
> כאשר ההוא קיים - זה קיים; משום שההוא נוצר זה נוצר. אם ההוא לא היה נוצר - זה היה לא נוצר
|
||||
|
||||
@@ -57,7 +57,7 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
|
||||
ראו את המנדלה הזו, המייצגת את ששת העולמות הבודהיסטית. במרכזה, התרנגול, הנחש והחזיר - המייצגים את התאווה, הרצון הרע והאשליה. כל אחד מן העולמות מייצג מצב תודעתי מסוים. עולם בני האדם מלא בסבל, אבל גם באושר; עולם הרוחות הרעבות מלא בהשתוקקות בלתי מאוזנת[^3]; עולם הגיהנום, המורכב משמונה סוגים של גהנומים, כשכל אחד הוא סבל מסוג אחר; מישור החיות, שמלא רק בצורך לאכול והפחד להיטרף; עולם האלים-למחצה, שבו כולם עשירים, טובים ומלאי טוב, אבל לעד אינם מרוצים, ותאווים לעוד ועוד כוח; ולבסוף, עולם האלים, הטוב באופן מוחלט.
|
||||
|
||||
## 12 החוליות
|
||||
###12 החוליות
|
||||
|
||||
בקצה הגלגל, ישנם 12 דמויות:
|
||||
- איש עיוור, המייצג את הבורות[^5]
|
||||
@@ -95,23 +95,23 @@ dateCreated: 2024-02-01T11:02:18.900Z
|
||||
זוהי התפיסה הבודהיסטית - ללא חופש רצון מוחלט, וללא דטרמינזם מוחלט. בכל פעם שאנו נפגשים עם המציאות, יש לנו רגע של שליטה איך לפגוש אותה - ולהפוך נסיבות פחות טובות ליותר טובות. לא מושלמות, ולא תמיד - אבל גם לא בכפיפות נוקשה ומוחלטת ליקום. בתמצית, *אתה יכול לעשות הרבה - עם מה שיש לך*.
|
||||
|
||||
|
||||
### בורות avijjā
|
||||
####בורות avijjā
|
||||
הבודהיזם מייחס את מקור כל הבעיות מראיה לקויה של המציאות - בורות. הבורות הבודהיסטית אינה היעדר מידע, אלא תפיסות שגויות המושרשות בנו שעלינו לעקור באמצעות תובנה מדיטטביתית. הבורות היא לרוב תחילת התהליך, אך גם היא מותנית - הבודהיזם אינו טוען ל*חטא קדמון*[^2] - אלא שהבורות הזו נוצרת כל פעם מחדש.
|
||||
|
||||
משום שהיא מותנית, ניתן לסלק אותה.
|
||||
|
||||
### דפוסים נפשיים sankhāra
|
||||
####דפוסים נפשיים sankhāra
|
||||
זוהי אחת מחמשת הסקנדות. התודעה שלך מותנית מכורח הבורות שלך, וחוויות המציאות שלך, ומשפיעה על איך שתפעל בעולם. ההתניות האלו אינן רעות או טובות, אבל הן משפיעות עלינו מתחת לפני השטח, מבלי שאנו מכירים בהן. עלינו להיות מודעים להתניות האלה, וכיצד הן משפעלות אותנו - וכך לנטרל אותן: לא הן יקבעו את האופן שאנו מגיבים.
|
||||
|
||||
### תודעה viññāna
|
||||
####תודעה viññāna
|
||||
|
||||
### שם וצורה nāmarūpa
|
||||
####שם וצורה nāmarūpa
|
||||
|
||||
### ששת החושים salāyatana
|
||||
####ששת החושים salāyatana
|
||||
|
||||
### מגע phassa
|
||||
####מגע phassa
|
||||
|
||||
### תחושות vedāna
|
||||
####תחושות vedāna
|
||||
|
||||
[^1]: *Paticcasamuppāda* ("הנה התחלנו לקלל בסאנסקריט") - מקור מותנה, מצב נובע, Conditioned coarising
|
||||
[^2]: אם ישו לא היה מקריב את עצמנו, אם לא היה אל מיטיב, לא יכולנו לעשות דבר. הבודהיזם חושב אחרת.
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user