Moving to MKDocs
This commit is contained in:
Binary file not shown.
@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T09:18:41.884Z
|
||||
> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nietzsche_and_zen_self-overcoming_without_-_andre_van_der_braak_extract.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
# האמת כאימון
|
||||
## האמת כאימון
|
||||
הפילוסופיה של [ניטשה](https://en.wikipedia.org/wiki/Friedrich_Nietzsche) מתכתבת עמוקות עם תפיסת הזן, ברעיון ה**ניהיליזם האקטיבי** - התפיסה שדורשת לנהל את החיים כשדה-ניסוי, אימון בלתי-פוסק באמת - לא אמת חיצונית ומוחלטת אלא אמת *פנימית*. הערעור הבלתי-פוסק של אותה *אמת* יהפוך אותנו, אומר ניטשה, ל*מאסטרים של אמת*, היכולת להסתכל באומץ אל הריק, להבין שאין אמת מוחלטת ואובייקטיבית, ולהתמקד במקום באמת *אישית* - האמת *שלי*. מאסטרים שכאלה אי אפשר לגדל - אין שיטה כזו או אחרת - מאסטרים כאלה רק צומחים; ה*פעולה* שלהם היא אמת, והבחינה הבלתי-פוסקת שלהם היא *להיות אמיתי*.
|
||||
|
||||
> One comes only so close to truth as one’s strength allows one’s courage to dare advance. Knowledge, saying “yes” to reality, is just as much a necessity for the strong as are, for the weak (inspired by weakness),
|
||||
@@ -19,7 +19,7 @@ cowardice and flight from reality—the “ideal” . . . They are not free to k
|
||||
|
||||
התפיסה של ניטשה בזה לאידאלים, ולרלטיביזם - אין אמת מוחלטת, יש רק אמת דינאמית ומשתנה - אבל אמת בכל זאת, במלוא מובן המילה. זה לא שיש *אמת שלי* ו*אמת שלך* והן שוות ערך: יש את האמת השלי, שדורשת תיקוף וערעור מתמיד, ואם בתוכה האמת שלך שגויה - עליי להכיר בכך, לחיות את האמת שלי, לפעול לפי האמת שלי.
|
||||
|
||||
# האמת כדרך
|
||||
##האמת כדרך
|
||||
|
||||
המחשבה הניטשיאנית, כמו גם המחשבה הסינית, דוחים את הרעיון שישנו איזשהו *מסך עשן* שעלינו להסיר - כמו שטוענים במערב, ובפילוסופיה ההודית. הן לוקחות את ה*אמת* ככלי שימושי שמאפשר לנו לתפוס את המציאות - אנשים שלא מחפשים *אמת* אלא *דרך*, לא *מה נכון* אלא *מה עושים*. זוהי פילוסופיה של *חיפוש דרך*, לעומת פילוסופיה של *חיפוש אמת*. הרעיון הוא לא לחשוף איזשהו רובד נסתר של המציאות, אלא לאמץ את התפיסות שיאפשרו לי להתנהל בעולם דינאמי, משתנה ולא ברור. אין במציאות שום דבר רוחני, נסתר, עמוק - המציאות היא מה שדופק בדלת, והסינים וניטשה דורשים להתמודד איתה כפי שהיא מציגה את עצמה. זה לא לדעת *על* העולם, אלא השתתפות פעילה בעולם - ב*אמת*.
|
||||
|
||||
@@ -27,7 +27,7 @@ cowardice and flight from reality—the “ideal” . . . They are not free to k
|
||||
בתמצית, ללמוד ולחפש זה טוב ויפה, אבל המציאות דופקת בדלת, וצריך לדעת לשחות.
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
# לינג'י - האמת כאין
|
||||
##לינג'י - האמת כאין
|
||||
|
||||
> [טקסט - לינג'י-לו](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/linji_lu.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
@@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
זו בעיה רווחת: היא קיימת בהיסטוריה, וקיימת בזן, ולעיתים יש לה השלכות איומות. איך אפשר לגשר בין הארה להיעדר מוסר?
|
||||
|
||||
# הרקע התרבותי של אתיקת זן
|
||||
##הרקע התרבותי של אתיקת זן
|
||||
|
||||
> [מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
@@ -57,9 +57,9 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
> הזן לא נטול אתיקה, כפי שפירשו אותו במערב, אומר קאסוליס - הוא לא נאלץ לפתח אתיקה, משום שכבר הייתה לו תשתית אתית קיימת, שקיבלה אותו והוא קיבל אותה. זכרו, הדאו והקונפוציוניזם היו *עתיקים* בעיניים סיניות: הבודהיזם לא בעט בדלת והתיימר לחנך אותם.
|
||||
{.is-success}
|
||||
|
||||
# מוסר בודהיסטי
|
||||
##מוסר בודהיסטי
|
||||
|
||||
## Sīla
|
||||
###Sīla
|
||||
|
||||
התפיסה כלפי אנשי היומיום. היא כוללת חמישה חוקים:
|
||||
|
||||
@@ -71,15 +71,15 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
אלו לא ציווים במובן הדתי, אלא כללים שאני בוחר לדבוק בהם לחיים טובים יותר - כמו לעשות דיאטה: אף אחד לא מצמיד לך אקדח לרכה כדי שלא תאכל פחמימות - זה משהו שאתה רוצה לעשות כדי להיות בריא יותר. אנשי היומיום מחפשים תודעה טהורה יותר וקארמה טובה יותר, ולכן מתחייבים ל*שילה*. **מוטב להתחייב לחוקים האלה ולהפר אותם מאפשר לא להתחייב אליהם כלל** - עדיף לחטוא בגלידונית בדיאטה מאשר לא להיות בדיאטה בכלל.
|
||||
|
||||
## Vinaya
|
||||
###Vinaya
|
||||
|
||||
התפיסה כלפי הנזירים. זוהי מערכת חוקים מאוד מאוד מורכבת (277-311 חוקים בערך), שהם ציווים מחמירים - עבירה עליהם גוררת עונש. מתוקף ההתחייבות שלך כנזיר - וזה שלקחת את הביגוד, את האוכל ואת הלינה - אתה מתחייב לחוקים האלה, כמו מקום עבודה. החוקים האלו קשורים גם במקום ובמדינה שבה המנזר פועל - כמו חוקי הבית.
|
||||
|
||||
## 戒律 Jielu
|
||||
###戒律 Jielu
|
||||
|
||||
זן בודהיזם איחדו את שני החלקים האלה לכדי אתיקה מוסרית - *Virtue-Ethics* - שהופכים אותם גם לקונפוציוניסטים ודאויסטים טובים יותר: הבודהיזם שואב מהמסורות האלו באופן פעיל הרבה מהחוקים שלהן.
|
||||
|
||||
# אתיקת יושרה ואתיקת אינטימיות
|
||||
##אתיקת יושרה ואתיקת אינטימיות
|
||||
|
||||
> [מאמר (קאסוליס)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/kasulis_zen_ethic.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
@@ -91,7 +91,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
קאסוליס מציג שתי הבנות תרבותיות של אתיקה:
|
||||
|
||||
## יושרה
|
||||
###יושרה
|
||||
|
||||
זוהי האתיקה המערבית.
|
||||
|
||||
@@ -99,7 +99,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
ככה אנו גוזרים חוקים, זכויות, נורמות וכדומה.
|
||||
|
||||
## אינטימיות
|
||||
###אינטימיות
|
||||
|
||||
זוהי האתיקה הסינית, ובעיקר של ה[המהייאנה](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה).
|
||||
|
||||
@@ -129,7 +129,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
[ביטול העצמי](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן#אנאטמן) דורש, באופן מוזר, לקבל את האחר - שבינו לביני אין גבול, וסבלם הוא סבלי.
|
||||
|
||||
|
||||
# אתיקת זן במערב?
|
||||
##אתיקת זן במערב?
|
||||
|
||||
ועכשיו מה עלינו לעשות, שואל קאסוליס? האם על המערב לאמץ את ערכי הזן? אחת האמירות בזן היא לא לקבל אף אמירה; לקבל אותו היא סתירה מסוימת. ומהצד השני, האתיקה של האינטימיות לא תעזור לנו לכונן חברה עם משפט ויחסי מרות.
|
||||
|
||||
@@ -152,7 +152,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T09:44:45.553Z
|
||||
|
||||
לאורך כל מסורת הזן, יש מתח בסיסי בין השמרנות, עקיפת 2,000 שנה של מסורת בודהיסטית[^5], וחדשנות - שיטות ומשלים שלא קשורים כלל לבודהיזם. אבל, רייט מקונן, הרס היסודות לא יעזור לכם להתמודד עם עולם התופעות - עם אנשים סובלים, חריגים, וכדומה. לכן, מציע קאסוליס, הכניסו פנימה קצת מוסר - חזרו בכל זאת לקרוא קצת מהייאנה, להולדתו של זן חדש ועמיד יותר. זוהי גישה מודעת היסטורית - ויש לא מעט עוקבי זן שמיישמים אותה.
|
||||
|
||||
# מוסר בודהיסטי?
|
||||
##מוסר בודהיסטי?
|
||||
|
||||
> [מאמר (פארק)](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/park_a_mirror_is_for_reflection_-_jake_h._davis_extract.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
@@ -42,7 +42,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
|
||||
|
||||
דוגן טוען ש[טבע הבודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה) מתגלם בגוף האנושי - אלא דבר שמצוי כאן ועכשיו - בגוף, בסביבה, בחוויה האנושית. רעיונו המהפכני של דוגן הוא שהתרגול הבודהיסטי, כשהוא נעשה נכון, הוא לא הכנה *לקראת* התעוררות - היא עצמה אשרור של ההתעוררות וטבע הבודהה, הקיימים בנו ממילא.
|
||||
|
||||
# היחס לגוף בבודהיזם
|
||||
##היחס לגוף בבודהיזם
|
||||
|
||||
ישנן לא מעט התייחסויות שליליות במסורת הבודהיסטית לגוף - כדבר שמעורר השתקקויות, שמפריע להתעוררות. אולם, ארז טוען (בניגוד לאולסון, כותב המאמר) שהיחס של הבודהיזם לגוף הוא יותר אמביוולנטי[^5].
|
||||
|
||||
@@ -50,7 +50,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
# גוף וזמן
|
||||
##גוף וזמן
|
||||
|
||||
עבור דוגן, זמן איננו אלא רעיון - אין לנו היכולת לתפוס זמן מעבר לחוויה. פרחי הדובדבן אינם מציינים את האביב; פרחי הדובדבן *הם* האביב. הזמן הוא איזשהו מימד אשלייתי - אנו מייצרים ציר זמן וצופים דרכו על החיים מבחוץ - אבל, לפי דוגן, זו שגיאה; כל אחד מהמופעים שלנו הוא ביטוי של ה"זמן". במקום זמן, דוגן קורא לעסק הזה *זמן-מהות* 有時 (Uji)
|
||||
|
||||
@@ -81,7 +81,7 @@ our awakening to Truth. Our ‘entering the mud or going into deep water’ is l
|
||||
כל רגע ורגע הוא הוויה מצומצמת נבחנת - כמו אוסף כזה של מעגלים, מיקרוקוסמוס קטן משלו.
|
||||
|
||||
|
||||
# גוף ועולם
|
||||
##גוף ועולם
|
||||
|
||||
> The fundamental philosophical act \[is to]... return to the lived world beneath the objective world
|
||||
> pp 83/57
|
||||
@@ -134,7 +134,7 @@ our awakening to Truth. Our ‘entering the mud or going into deep water’ is l
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
# גוף וחלל
|
||||
##גוף וחלל
|
||||
|
||||
סארטר מבדיל בין *being-in-itself* ל*being-for-itself*[^7].
|
||||
|
||||
@@ -158,7 +158,7 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
תחשבו שאתם רואים הרים מרוחקים. איפה הם קיימים? הם לא יכולים להיות רק בראש שלי - הם גדולים מדי. הם לא יכולים להיות רק שם - הנה, אני תופס אותם. איפה אני נגמר וההרים מתחילים? אין באמת הפרדה ברורה, כמו שאנחנו נוטים לחשוב.
|
||||
|
||||
|
||||
# גוף ותפיסה
|
||||
##גוף ותפיסה
|
||||
|
||||
מרלו-פונטי כותב -
|
||||
|
||||
@@ -185,14 +185,14 @@ hold to the eight Precepts, take refuge in the Three Treasures, and give up our
|
||||
מצב זה הוא לא ראש ריק, בלי מחשבות (זה בלתי אפשרי), אלא מצב של תודעה סבילה - היא לא מציגה, דוחה, ושופטת מחשבות, אלא מניחה לדברים. זהו המצב המדיטטיבי שאנו מתרגלים בישיבה (只管打坐 - *Shikantaza* - merely seating). חוסר-ההתערבות הזו היא גילום טבע-הבודהה שלנו. כאן דוגן חולק על מרלו-פונטי - לטעמו, אין פיצול בכלל בין גוף לתודעה.
|
||||
|
||||
|
||||
# סיכום - מרלו-פונטי לעומת דוגן
|
||||
##סיכום - מרלו-פונטי לעומת דוגן
|
||||
|
||||
כשם שהדיאלוג בין מרלו-פונטי לדוגן מתקיים על גבול שבין פילוסופיה מזרחית למערביםת, הגוף שלנו הוא **סמן גבול** - בין חופש לשיעבוד. כיצורים המתגלמים בגוף, אנחנו לא לגמרי חופשיים ולא לגמרי כבולים. ההתגלמות שלנו מעניקה לנו אפשרות לחופש, סיכוי להיפטר מכפייה מעכבת, ויכולת יצירתיות מתמדת. האדם המצוי על הגבול חומק מסווג ומסגרת רגילים.
|
||||
|
||||
אדם כזה יכול, לפחות באופן פוטנציאלי, להתגבר על הבחנה מינים, על המקצבים הקוסמיים של חיים ומוות, על הקוטביות המרחבים בין פה ושם, על הקובטיות הזמנית של עבר ועתיד, על הניגוד האתי בין טוב לרע, על הדיכוטומיה של יחסי אנוש, וההבחנה השגרתית בין גוף לעצמי. אדם על-גבול, הוא מועמד אידיאלי לדיאלוג בין-תרבותי, פילוסופי. הבין לבין של האדם הזה מקנה לו את החופש להקשיב לשני הצדדים ולהחליט בעצמו.
|
||||
|
||||
|
||||
# זאזן כטקס
|
||||
##זאזן כטקס
|
||||
|
||||
> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/leighton-zazen-zenritual.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/מצגת_שיעור_8.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
@@ -19,19 +19,19 @@ dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z
|
||||
|
||||
אם העולם כרוך בתשוקות, סבורה הטנטרה, אולי אפשר להשתמש ברעל הזה כדי להשתחרר.
|
||||
|
||||
# מנטרה, מודרה ומנדלה
|
||||
##מנטרה, מודרה ומנדלה
|
||||
|
||||
הגילום הטנטרי מתייחס לשלושה היבטים אנושיים: הגוף, התודעה והדיבור. הטנטרה אומרת שבאמצעות נוסחאות כאלה ואחרות האדם מסוגל לעורר בו חוויה של *המוחלט* - המציאות כמו שהיא - באמצעות השלושה האלה. ארז מתאר את זה כאילו ליקום יש איזשהו *תדר*, כמו כיוון מוזיקלי, שאפשר להתכוונן לפיו.
|
||||
|
||||
## מנטרה
|
||||
###מנטרה
|
||||
|
||||
ה**מנטרה** היא אמצעי להתכוונן לתדר הזה. לעיתים היא מאוד מוזיקלית, וחזרתית - זמזום של צליל או משפט שוב ושוב, והתמרה של תודעה בתהליך.
|
||||
|
||||
## מודרה
|
||||
###מודרה
|
||||
|
||||
ה**מודרה** הן תנוחות ידיים מאוד מסוימות, עם משמעות סמלית עמוקה - כמו תנועת צירוף הכפיים 🙏. המודרה היא לא רק בידיים - היא פעילות של כל הגוף, גיוס של התודעה. אפילו ישיבת הזאזן היא סוג של מודרה.
|
||||
|
||||
## מנדלה
|
||||
###מנדלה
|
||||
|
||||
ה**מנדלה** היא מעין מפה של התודעה, שקשורה בשכל. אלו ציורים מאוד מאוד מורכבים, מלאי דמויות והדפסים, שניתן ללמוד *לקרוא* - זו חלק מההכשרה הטנטרית. המפה הזו נטמעת בתודעה של התלמידים, והם מתחילים להתנהג לפיה.
|
||||
|
||||
@@ -39,7 +39,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T10:38:42.996Z
|
||||
|
||||
המנדלה היא דבר שנבנה הדרגתי ולאט. *דמיין לעצמך שיש הרבה פרחי לוטוס. בכל פרח לוטוס יש חמישה עלי כותרת. בכל עלה כותרת יושב הבודהה...*
|
||||
|
||||
# זן וטנטרה
|
||||
##זן וטנטרה
|
||||
|
||||
מה לזן ולטנטרה? למסורות יש הרבה דברים משותפים:
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -37,7 +37,7 @@ dateCreated: 2024-05-09T10:01:23.972Z
|
||||
|
||||
כל עוד יש לך מושג מסוים של בודהה, הוא גורר מושג של *אתה* - ושניהם יימנעו ממך להשתחרר, משום שהם מפרידים אותך מהשאר.
|
||||
|
||||
# תפיסת הריקות
|
||||
##תפיסת הריקות
|
||||
|
||||
> חומר אינו שונה מריקות, ריקות אינה שונה מחומר. זה שהנו חומר הוא ריקות, וזה שהנו ריקות הוא חומר... באותו האופן תכונתן של כל התופעות הוא ריקות; הן אינן נוצרות ואינן כלות; אינן עכורות ואינן צלולות; אינן מלאות ואינן חסרות. לפיכך, שריפוטרה, בריקות אין חומר, אין תחושות, אין תפיסות, אין נטיות קודמות ואין היכרות... אין ידיעה, אין הישג ואין אי-הישג. לפיכך, בזכות האי הישג, ומשנסמכו על החכמה השלמה, מוסרת מכשלת התודעה של הבודהיסטוות. משום שבתודעתם אין כל מכשלה, הם אינם מפחדים, הטעות ותקוות השווא מהם והלאה, והם מגשימים לחלוטין את הנירוונה
|
||||
(Prajñāpāramitāhṛdaya; lit. “ The Heart of the Perfection of Wisdom”
|
||||
@@ -75,7 +75,7 @@ aka. Heart Sutra)[^4]
|
||||
|
||||
הזן מבקש להחזיר את הזן להחזיר את התודעה למצב ה**טבעי** - לטבע הבודהה.
|
||||
|
||||
# טבע בודהה
|
||||
##טבע בודהה
|
||||
> tathāgatagarbha ( lit. "the womb of the thus-come-one")
|
||||
buddhadhātu (lit. ”Buddha-realm or Buddha-substrate“)
|
||||
Avatamsaka Sutra (~0 - 3rd or 4th century CE)
|
||||
|
||||
@@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
|
||||
הזן נוצר מהצלבה של כמה תפיסות: בודהיזם המהייאנה (הריקות, טבע-בודהה, הככות), הקונפיוציוניזם (טיפוח עצמי, דפוסים פורמליים), והדאויזם (הטבעיות, ההתנהגות בהתאם לטבע), יחד עם תפיסות נוספות. כל אלו התגבשו לכדי תפיסת עולום סינית אחת, פעפוע של התורות האלו יחד - היא הזן.
|
||||
|
||||
# קונפוציוניזם
|
||||
##קונפוציוניזם
|
||||
קונפוציוס (*קונג פו צה*) - בערך בן זמנו של הבודהה, כתב את *המאמרות*, שם טווה דרך חיים שמבוססת על כמה מונחים עיקריים:
|
||||
|
||||
- *אנושיות* - [^3]*Ren* - *仁,* היעדר אנוכיות: צדק, סגידה-הורית, אמון, נאנמנות, וכדומה.
|
||||
@@ -43,7 +43,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
כל פעולה בעולם מוכתבת בחוקים, טקסים, שמעצבים דרך ההתנהלות הזו את האופי. ישיבה זו הפעלה של הגוף; קליגרפיה היא הפעלה של הגוף; שתיית תה ותרגול אומנות לחימה הן הפעלות של הגוף; הדגש הקונפיוציוניסטי מדגיש מאוד את הפעולה, יותר מהבודהיזם הדוגל בישיבה שקטה.
|
||||
|
||||
|
||||
# דאויזם
|
||||
##דאויזם
|
||||
**דאו** (או *דו*) אומרת *דרך* - במובן המילולי ביותר (כמו שביל, או כביש 6). בדומה לפילוסופיה היוונית הקדומה, הסינים חיפשו דרך חיים לנהוג לפיה - לרבות קונפיוציוניזם, דאויזם, לגליזם (Legalism) ומויזם (Moism). ההוגים של כל תפיסה כזו הגיעו בתורם לשליט, וטענו בפניו - אם נתנהל לפי התפיסה הזו, הכל יהיה טוב יותר.
|
||||
|
||||
החכם שהגה את הדאויזם - *לאו-צו* - ספק דמות מיתולוגית ספק היסטורית - יצר תנועה שמאז ומתמיד מיקמה את עצמה כאלטרנטיבה לקונפיוציוס, ודוגלת ברעיון ה**wu-wei** (無為) - *היעדר פעולה*, ללא עשייה מכוונת, *non-action* - פעולה טבעית זורם. הדימוי החביב על ארז היא שחייה בנהר זורם; הדרך היחידה לעשות זאת היא לשחות עם הזרם - אחרת תטבע.
|
||||
@@ -80,7 +80,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
|
||||
טאי-צ'י וקונג פו הן גם נגזרות של הדאויזם, לפי העקרונות האלה בדיוק - אמן הלחימה אינו מחפש לחימה, אלא להתחמק מקרב כמה שהוא יכול. אתה לא שואף להביס את היריב - אלא נותן ליריב להכשיל את עצמו.
|
||||
|
||||
## ג'ואנג-דזה
|
||||
###ג'ואנג-דזה
|
||||
החכם הסיני ז'ואנזי הרחיב את רעיון האי-פעולה -
|
||||
|
||||
> הידיעה הנחה במקום שאינה יודעת, היא הידיעה השלמה. מי יודע את הדיבור ללא מילים, את הדרך ללא דרך? מי שיודע זאת שוכן בהיכלי הטבע. מה שנשפ לתוכו אינו ממלא אותו, ומה שנשאב ממנו אינו מרוקן אותו. מניין וכיצד - אין הוא יודע. זהו האור הסמוי
|
||||
@@ -106,7 +106,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
|
||||
הרעיון הזה מקביל ללמידת שפה - צריך ללמוד דקדוק והטיות, אבל אם נתקע בהם - לא נצליח לדבר; מרגע שלמדנו לדבר את השפה, או לנהוג - פשוט מדברים, פשוט נוהגים - צריך לשכוח את הטכניקה.
|
||||
|
||||
# החיבור בין קונפיוציוניזם, דאויזם וזן
|
||||
##החיבור בין קונפיוציוניזם, דאויזם וזן
|
||||
|
||||
|
||||
> If you wear Yao's[^9] clothes, chant Yao's words, and act as Yao acted, then you are simply Yao.
|
||||
@@ -123,7 +123,7 @@ dateCreated: 2024-05-16T10:28:46.925Z
|
||||
|
||||
המתח שבין שתי הגישות - הוו-ווי הדאוסיטית והאימון בתבניות הקונפוציאני אפיין את מסורת הזן לכל אורך ההיסטוריה שלה. סוטרת הלב מדבר על ה*צורה* - הטקסים, הפרקטיקות הגופניות כריקות (*וו-ווי*). מנגד, הריקות (*וו-ווי*) היא צורה (טקסים, פרקטיקות גופניות). הוא מפרש את ה*טבע* הדאויסטי כ[טבע בודהה](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/יסודות#טבע-בודהה). הזן יוצר מסורת שהיא מאוד מאוד נוקשה - אבל מטרתה היא לחזור למצב הטבעי, ולשחרר. הרעיונות האלה חיים ביחד, אבל תמיד תחת איזשהו מתח - ולא תמיד מסתדרים באופן מושלם. מכאן מגיע התכסיס האכזרי של מורי זן - כשהתלמיד מגיע עם צורה, הוא יקבל ריקות; כשהוא מגיע עם ריקות, הוא יקבל צורה.
|
||||
|
||||
## מילים מטורפות
|
||||
###מילים מטורפות
|
||||
|
||||
הזן לקח מהדאויזם את הרעיון של *מילים מטורפות* -
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -19,7 +19,7 @@ dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
|
||||
|
||||
יחד, הם הגו כמה עקרונות מפתח -
|
||||
|
||||
# עיקרון ההעברה הנפרדת
|
||||
##עיקרון ההעברה הנפרדת
|
||||
בבודהיזם יש שני סוגים של תורות: תורה כתובה - בסוטרות ובכתים - ותורה שבעל פה, שנובעת מההעברה הישירה, הגופנית, הרוחנית של הבודהה לתלמיד שלו, שהעביר את עצמו לתלמיד שלו, ולתלמיד שלו... מורי הזן זוכרים את השושלת שלהם - הם מדקלמים אותה מהבודהה על למורה של המורה שלהם[^1].
|
||||
בודהידהרמה (מאה ה5-6 לפנה"ס) אומר שההעברה, מחוץ לתורה (הבודהיסטית) -
|
||||
|
||||
@@ -38,7 +38,7 @@ dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
|
||||
|
||||
עם זאת, אין לפרש זאת כאילו אין לזן כתבים כלל - נהפוכו; לזן יש אולי הכי הרבה (שכותבים על למה הכתבים לא שווים כלום). הזן אומר - אל *תיצמדו* לכתבים; הכתבים הם רק מפות, כמו ה[דהארמות](/פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה). המפות חשובות - אך אין לא המציאות.
|
||||
|
||||
# החיבור בין ריקות וצורה
|
||||
##החיבור בין ריקות וצורה
|
||||
פילוסופיית הזן חיברה את עיקרון ה*Wu-Wei*[^3] - היעדר ההתכוונות, וה*Li* - הטקסטים. היעדר ההתכוונות היא ריקות - והריקות היא האמת, וגם הצורה - באיך שאני אוכל, מדבר, מתנהל בעולם, מודט - אין לריקות איך להתגלם אלא בתוך הצורה[^2].
|
||||
|
||||
> דמיינו פסנתרנית קלאסית (ארז הציג את [יוג'ה וואנג](https://en.wikipedia.org/wiki/Yuja_Wang) האגדית) לעומת פסנתרן ג'אז. הפסנתרנית היא צורה; היא שולטת לחלוטין במוזיקה, בטונאליות, בדינאמיקה, במעברים. פנסתרן הג'ז הוא ריקות: הוא מאלתר בהתאם לרגע, אבל לא ברעש ובחוסר איזון, כמו ילד קטן ומתפרע - אלא בהרמוניה, בטבעיות. הנזיר הבודהיסטי, למשל, נמצא באמצע; הוא דוגל בטקסים ובהתנהגות נוקשה, שמבוצעים בטבעיות ובחן.
|
||||
@@ -46,7 +46,7 @@ dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
|
||||
|
||||
הטבע הוא דבר שניתן לעבד ולשנות, אך כדי להיות טבעי צריך לא להשתדל בכוח - אלא לזרום. הזן הוא איזון עדין בין השניים - לעבר המנוחה בתוך המאמץ.
|
||||
|
||||
# ביקורת על מחשבה מושגית
|
||||
##ביקורת על מחשבה מושגית
|
||||
|
||||
> If you stop conceptual thinking, and let go of its anxiety, then the Buddha will appear because mind is the Buddha
|
||||
|
||||
@@ -64,7 +64,7 @@ dateCreated: 2024-05-23T10:45:38.248Z
|
||||
המורה ירד מכיסאו אחז את הנזיר בצווארונו ואמר - *דבר! דבר!*
|
||||
הנזיר היסס, המורה דחף אותו הצידה ואמר - *איש האמת ללא תואר - איזה מנגב תחת נוצץ* וחזר לחדרו.
|
||||
|
||||
# שכל וטבע בודהה
|
||||
##שכל וטבע בודהה
|
||||
הזן לוקח את המסורת הבודהיסטית לכדי קיצון: היא מכירה במסורת הבודהיסטית וחיובית כלפיה, אך מתקוממת כנגד ההיאחזות בה, כנגד הדוגמטיות.
|
||||
|
||||
אחת מאגדות הזן מספרות על מאסטר זן ותלמידו שעומדים לחצות נהר שוצף בעונת המונסון היפנית. בהגיעם לשם, הם נתקלים בעלמת חן, תקועה באמצע ולא מצליחה לחצות. המאסטר, בלי לחשוב פעמיים, לוקח את הנערה ועוזר לה לחצות את הנהר, לזעזוע הרב של התלמיד. לאחר לבטים וחששות, התלמיד אומר למאסטר - *אסור לנו אפילו להסתכל על אישה, או לדבר איתה. איך יכולת לקחת אותה ככה?* המאסטר השיב - *אני השארתי את הנערה ליד הנהר, ו**אתה** לקחת אותה איתך*. זוהי, בתמצית, גישת הזן לחוקים; החוקים שם, ויש להחזיק בהם; אבל אסור להחזיק בהם בדוגמטיות, אלא בגמישות - אם הנערה צריכה עזרה, עזרו לה. המטרה היא ש*אנחנו* נשלוט בטקסים - ב*לי* - ולא הטקסים בנו; החוקים והכלים הם בשבילנו, ולא כנגדנו.
|
||||
@@ -83,7 +83,7 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac
|
||||
|
||||
הכוונה היא לא אידיאליסטית - כמו של [ברקלי](/פילוסופיה/חדשה/ברקלי) - אם כבר, יותר [פנמנולוגית](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח); המציאות היא כפי שהיא מציגה את עצמה. התודעה לא יכולה לראות את עצמה; הניסיון הזה נידון מראש לכישלון.
|
||||
|
||||
# התעוררות - מיידית, ספונטנית, שחרור ללא פחד
|
||||
##התעוררות - מיידית, ספונטנית, שחרור ללא פחד
|
||||
|
||||
מסורת הזן תופסת את ההתעוררות כמידיית, ודורשת לנטוש את המחשבה של התעוררות, של נירוונה, של דרך שמובילה לשם - ודורשת פשוט להיות; התודעה מאירה את עצמה. ההתעוררות אינה דואלית; אין שום דבר *מעבר* לתודעה, *מעבר* לחוויה - היא לא דבר מה שיש להשיג.
|
||||
|
||||
@@ -101,7 +101,7 @@ nor pure, neither clamorous nor silent, neither old nor young, occupying no spac
|
||||
|
||||
> People are afraid to empty their minds, fearing that they will fall into emptiness. What they don't understand is that their mind is emptiness!
|
||||
|
||||
# הצבעה ישירה
|
||||
##הצבעה ישירה
|
||||
|
||||
> The most basic Dharma is that there is no Dharma, even though this Dharma of no Dharma is clearly itself a Dharma. Altough we transmit this Dharma of no Dharma, how can a Dharma like this really be a Dharma?
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
# שפה בעולם הזן
|
||||
##שפה בעולם הזן
|
||||
|
||||
> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/rethinking_transcendence-_the_role_of_language_in_zen_experience.pdf), [מצגת](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/__זן_ופילוסופיה_מצגת__שיעור_10.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
@@ -21,7 +21,7 @@ dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
|
||||
רייט חושב שהתפיסה האופיינית של המערב של הזן כהארה מעבר למילים היא שגויה. בכדי לגבש את התפיסה המערבית.
|
||||
|
||||
|
||||
## פרום
|
||||
###פרום
|
||||
|
||||
רייט נעזר ב[אריך פרום](https://en.wikipedia.org/wiki/Erich_Fromm), פסיכואנליסיט שעסק גם בבודהיזם[^10] וניסח תפיסה עשירה של בודהיזם. לפי פרום, השפה היא *כלי שאנחנו בוחרים להפעיל*, ולא היבט מהותי של המציאות: איזשהו מסך על החוויה כפי שהיא באמת. דייל כופר בתפיסה הזו - הוא סבור שהשפה חיונית, ולא רק שהיא חיונית - היא כלי חיובי, ולא מכשול.
|
||||
|
||||
@@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2024-06-27T10:29:41.628Z
|
||||
citizen of the world, a cosmopolitan
|
||||
> *p.98*
|
||||
|
||||
## קאסוליס
|
||||
###קאסוליס
|
||||
|
||||
[קאסוליס](https://comparativestudies.osu.edu/people/kasulis.1), לעומת פרום, עובד מול כתבי המקור, ומציג גישה שונה ביחס לשפה בעולם הזן, מורכבת יותר.
|
||||
|
||||
@@ -46,7 +46,7 @@ citizen of the world, a cosmopolitan
|
||||
> למשל, תחשבו על אסקימוסים - יש להם מאות מילים לשלג. בעולם שלהם, חשוב מאוד לדעת אם השלג כזה או השלג כזה. פה בארץ, אין שלג, וזה לא כזה מעניין. האסקימוסי שיבוא לפה לא יכול שלא לסווג שלג שימצא פה - תפיסת המציאות שלו כבר שונה. המתעורר יכול להשתחרר במידת-מה מהתפיסה הזו - השלג יכול להיות קרח למשקה, או שמיכה, או עוד כל מיני אפשרויות - אבל האפשרויות עצמן מותנות תרבותית: אדם מהג'ונגלים שמעולם לא ראה שלג לא זוכה לאפשרויות האלה.
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
## המפנה הלשוני
|
||||
###המפנה הלשוני
|
||||
|
||||
> ר' גם: [מבוא לפילוסופיה של הלשון](/פילוסופיה/לשון)
|
||||
{.is-success}
|
||||
@@ -59,7 +59,7 @@ citizen of the world, a cosmopolitan
|
||||
|
||||
לאור זאת, אומר רייט, איך אפשר לנתק את השפה מההארה? איך הבודהה והנזירים יכולים לחיות בעולם בלי השפה?
|
||||
|
||||
## רייט
|
||||
###רייט
|
||||
|
||||
ה*אני*, אומר רייט, מובנה מהחוויה הלשונית וההקשר התרבותי, הן במערב והן במסורת הזן. הכוח של מסורת הזן, הוא סבור, הוא גילום התפיסה הזו, אידאל הזן, עד הסוף, ולא התעלות מעבר לה: הזן, כמו שאר התפיסות, היא תפיסה מושגית. במובן הזה, התעוררות זן היא לימוד שפה, שמעצבת תפיסת עולם חדשה. מורה הזן הוא לא מי ששכח את השפה: הוא מומחה של השפה, שפת הזן. בתמצית, רייט אומר ש-
|
||||
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user