shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

Moving to MKDocs

Browse Source
This commit is contained in:
Matan Horovitz
2024-08-09 20:58:32 +03:00
parent 7c90901d36
commit f75790ca16
184 changed files with 47738 additions and 1791 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

90
פילוסופיה/דת/index.md Normal file
View File

@@ -0,0 +1,90 @@
---
title: דת
description:
published: true
date: 2024-07-19T15:05:39.197Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת, דת
editor: markdown
dateCreated: 2024-05-02T11:28:40.263Z
---
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52200#section-1), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2707694)
{.info}
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_1_-_הקדמה.pptx)
{.is-info}
##תוכן העניינים
####1. [מבוא]()
####2. [ראיות לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות)
####3. [בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע)
####4. [בעיית הריבוי הדתי](/פילוסופיה/דת/פלורליזם)
####5. [חובת ההוכחה](/פילוסופיה/דת/חובה)
####6. [דת ללא ראיות](/פילוסופיה/דת/אמונה)
####7. [שפה דתית](/פילוסופיה/דת/שפה)
##מה זה פילוסופיה של הדת?
**פילוסופיה של הדת** היא (תדהמה) ענף פילוסופי שעוסק בשאלות אודות דת.
היא שואלת שאלות כמו?
- האם יש אלוהים?
והאם יש בכלל דת בלי אלוהים?
- אם יש אלהים, מה הקשר שלו אלינו ועם העולם?
בתוך העולם? בורא חיצוני? איפה הוא, ומה הוא עושה?
- מהי אמונה דתית?
האם אמונה דתית נבדלת מאמונה פילוסופית, דתית, או אפיסטמולוגית פשוטה?
- האם ניסים מתרחשים?
- איזו דת, אם בכלל, היא הדת הנכונה?
- האם יש הבדל בין דתות?
- מה זה בכלל דת?
הדת היא תופעה מאוד מורכבת, והפילוסופיה של הדת בהתאם היא תחום מאוד מורכב. היא מתעסקת בשאלות פילוסופיות קלאסיות - אתיות, מטאפיזיות, אפיסטמולוגיות, לוגיות, לשוניות, פנמנולוגיות, ועוד. הכסות הפילוסופית של התחום כל כך נרחבת, שבמקומות רבים בעולם לוקחים את התחום כמבוא לפילוסופיה בכלל.
> פילוסופיה של הדת היא *לא* תיאולוגיה - תיאולוגיה היא תחום פנים-דתי, שמניח שדת מסוימת או זרם מסוים הוא ה"נכון". פילוסופיה של הדת, לעומת זאת, היא תחום חוץ-דתי, שמבקש להבין את הדת מבחוץ, מלוח חלק.
הפילוסופיה של הדת מנסה לברר האם קיים אלוהים בהוכחות כאלו ואחרות, שלילת קיום האלוהים בהוכחות כאלו ואחרות[^1]. בניגוד למה שאנחנו נוטים לחשוב, זה עדיין נושא לוהט לכאן ולכאן - ולא רק בהקשרים דתיים, אלא גם בהקשרים אקדמיים. התחום עוסק גם בבעיית הרוע (אם יש אלוהים, איך הוא מאפשר רוע), בפלורליזם דתי (אם יש כל כך הרבה דתות, למה שדווקא שלך תהיה צודקת?), ו[*התער של אוקהאם*](/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם). הפילוסופיה של הדת מנסה גם להבין האם כדאי בכלל להאמין בדת[^4], ולהצדיק או לדחות את עצם השאלה. ולבסוף, הפילוסופיה של הדת מנסה להבין את טיבם של ההיגדים הדתיים והשפה הדתית - האם אילו טענות, מבעים, או משהו אחר?
##למה לעסוק בפילוסופיה של הדת?
ובכל זאת, למה בכלל להתעסק בזה? יש אלוהים, אין אלוהים, מה אכפת לי? פרידריך ניטשה, אתאיסט אדוק, מדבר על כך בקטע מפורסם:
> האיש המשוגע, - האם לא שמעתם על המשוגע ההוא, שבוקר נהיר אחד הדליק פנס, רץ אל השוק וצעק בלי הרף: "אני מחפש את אלוהים! אני מחפש את אלוהים" מאחר שבאותה שעה דווקא נאספו שם רבים מהללו שאינם מאמינים באלוהים, עורר האיש צחוק גדול. האם הלך לאיבוד שאל אחד מהם. ואולי תעה בדרך כילד? שאל אחר. ואולי הוא מתחבא מפחד מפנינו? אולי עלה על סיפונה של אונייה! היגר? - כך צעקו וצחקו כולם יחלד בערבוביה. המשוגע קפץ והתערב ביניהם ונקב אותם במבטיו, "היכן נעלם אלוהים" קרא, "אני אגיד להם היכן. הרגנו אותו - אתם ואני! כולנו רוצחיו אבל איך עשינו זאת? איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו? מי נתן לנו את הספוג למחות בו את האופק מקצה ועד קצה? מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה? לאן היא נעה עכשיו? לאן נעים אנו? הלאה מן הממשיות כולן? אין אנו צונחים מטה מטה? ואחרוה והצידה ולפנים - לכל עבר? היש עדיין למעלה ולמטה? האין אנו תועים כבתוהו אינסופי? האין החלל הריק נושף עלינו? האם לא נהיה קר יותר? האין יורד הלילה כל הזמן? עוד ועוד לילה? האין צורך להדליק פנסים לפני הצהריים? האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים? האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי? - גם אלים נרקבים! ואלוהים מת! מת ולא יחיה עוד! ואנחנו הרגנו אותו! במה נתנחם, רוצחים בני רוצחים שכמונו? הקדוש והאדיר מכל מה שהיה בעולם עד כה שתת דם למוות תחת סכינינו – מי ימחה את הדם הזה מעלינו? היכן המים שיטהרונו? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים יהיה עלינו להמציא? האין גודל המעשה הזה גדול לנו מידי? האין אנו עצמנו חייבים להיות לאלים, ולו כדי להראות ראויים לו? מדוע עוד לא נעשה מעשה גדול מזה – וכל מי שייוולד אחרינו יהיה שייך, מכוח המעשה הזה, להיסטוריה נעלה מכל היסטוריה שהיתה עד כה!" כאן השתתק האיש המשוגע ושב והתבונן במאזיניו: גם הם שתקו והסתכלו בו תוהים ובוהים. לבסוף השליך את פנסו ארצה, והפנס התנפץ לרסיסים וכבה. ואז אמר: "הקדמתי לבוא, עוד לא בא זמני. המאורע הכביר הזה עודנו בדרך, נודד – בני-האדם עדיין לא שמעו את שמעו. הברק והרעם צריכים זמן, אור הכוכבים צריך זמן, מעשים, אף לאחר שנעשו, צריכים זמן כדי להיראות ולהישמע. המעשה הזה עודנו רחוק מהם יותר מן הרחוקים שבכוכבים – ואף-על-פי-כן הלוא עשוהו!" – ועוד מספרים, שבאותו יום עצמו התפרץ האיש המשוגע לכנסיות אחדות והתחיל מתפלל בהן את תפילת האשכבה לאלוהים. וכאשר הוציאוהו החוצה ותבעו ממנו הסברים, לא היה בפיו אלא מענה אחד שוב ושוב: "הרי הכנסיות האלה, מה הן עכשיו עוד אם לא קבריו ומצבותיו של אלוהים?
^המדע^ ^העליז,^ ^פסקה^ ^125^
> שימו לב - ניטשה מדבר פה עם אלו שכבר בטוחים שאין אלוהים - הם צוחקים עליו שהוא אפילו מזכיר את זה!
{.is-warning}
ניטשה חי בתקופת השיא של החילון האירופאי, חילוני בעצמו, שבה המונים זנחו את הדת אולי לראשונה בהיסטוריה. ניטשה מתריע פה - רגע, יש כאן משהו נפיץ, משהו עצוב, איזשהו אובדן, מעבר לשאלה של יש או אין אלוהים.
לכאורה, *אלוהים מת ואנחנו הרגנו אותו* זה משפט טיפשי - הרי אם הוא אינו הרי שמעולם לא היה - אבל יש כאן משהו אחר: ניטשה מקונן פה על אובדן של מרכז כובד, של סדר - לא רק שהרגנו אותו, אנחנו אפילו לא שמים לב, זה אפילו לא מעניין אותנו. גם ההכרה שאין בכלל מרכז כובד כזה היא הכרה מפוצצת. הדת והאל היו לנו כפנס - בבואנו לדעת מה לעשות, איך דברים עובדים, היינו הולכים לכנסייה, לאל, לדת - ועכשיו, איבדנו את התשובה הזו; איבדנו את הכיוון; התנפץ לנו הפנס[^3]. ניטשה דורש שאנחנו נמלא את החור הזה -
> האין אנו עצמנו חייבים להיות לאלים, ולו כדי להראות ראויים לו?
**מכאן העיסוק בפילוסופיה של הדת** - אם אכן אין אלוהים, אין די בהינד עפעף וזניחת השאלה; **משהו חייב למלא את החור הזה**.
אחרת, כמו שאומר דוסטויבסקי ב*אחים קרמזוב* -
> אם אין אלוהים, הכל מותר
[^1]: להוכיח *שאין* אלוהים הרבה הרבה יותר קשה - כמו שאומרים במשפטים, *לך תוכיח שאין לך אחות*, או כמו שאומרים שליחים של וולט, *לך תוכיח שלא קיבלת*. לפיכך, יש פחות הוכחות כאלו.
[^2]: נעם מספק על גרפיטי אקראי בעמק המעיינות: "ניטשה מת (אלוהים)". אלוהים כנראה לא כתב אותו.
[^3]: מעניין לשים לב שניטשה, על אף שלא כותב כאן טענות פילוסופיות - הוא לא *מוכיח* שאין אלוהים - הוביל לחילון הרבה יותר נרחב מהוגים כמו [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) או רוברט נוזיק, שטענו טיעונים כנגדו. ניטשה לא מגחיך או מקטין את הדת - נהפוכו: הוא מציג את הדת כהגיונית, מרכזית וחשובה, ומבכה אותה.
[^4]: השאלה הזו מעצבנת - *מה אני בא לעשות לך קיצי בגב? מה זה מה כדאי? תאמין במה שנכון!* - אבל הוגים מסוימים, כמו וויליאם ג'יימס ופאסקל, מנסים להצדיק את השאלה ואת עצם האמונה בדת אפילו בלי ראיות - ואפילו שהאמונה הזו היא הדת ממש.

34
פילוסופיה/דת/אמונה.md
View File

@@ -16,7 +16,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
הכיוון הזה מושך במיוחד ב200 שנים האחריות, שהדיון סביב הוכחת האל הגיע לשיא ואיתו למבוי סתום.
# ההימור של פסקל
##ההימור של פסקל
> [טקסט (ההימור של פסקל)](/פילוסופיה/דת/ההימור_של_פסקל_-_עברית.pdf)
{.is-info}
@@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
ההימור של פסקל מבוסס רק על זה שיש סיכוי **כלשהו** - קטן ככל שיהיה - שיש אלוהים. הוא נסוב סביב הכדאיות של האמונה ב*קיום* אלוהים, לא בקיום ממש - הוא לא שואל *מה הסיכוי שיש אלוהים* אלא *מה הסיכוי שכדאי לי להאמין באלוהים* - שאלה מוסרית ולא אונטולוגית.
## ביקורות
###ביקורות
ההימור של פסקל עצבן הרבה אנשים והרבה פילוסופים.
@@ -59,7 +59,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
> כן, אבל ידי כפותות ופי אילם: מכריחים אותי להמר, ואין אני בן חורין; אין מפתחים את מוסרותי. ואני עשוי בצורה כזו שלא אדע להאמין. מה אוכל אפוא לעשות?'' – נכון הדבר. מכל מקום דע והבן: מאחר שתבונתך ממריצה אותך להאמין, ועם זה אינך מסוגל לכך, הרי לא בא חוסר-יכולתך להאמין אלא בעטיין של היפעלויותיך. הווי עמל אפוא לשכנע את עצמך לא על-ידי ריבוי הראיות למציאות האל, אלא על ידי הדברת היפעלויותיך. חפצך להתקדם לקראת האמונה, ואינך יודע הדרך אליה; חפצך להתרפא מחוסר האמונה, ואתה מבקש את התרופה לכך. למד לקח מבני-אדם שהיו כפותים כמוך ושמהמרים עתה על כל אשר להם; הם יודעים את הדרך שהיית חפץ ללכת בה, ונתרפאו מאותו חולי שחפצך להתרפא ממנו. עשה כמו שהתחילו הם: בכל דבר נהגו הם כאילו היו מאמינים, הוזו במי קודש, שמעו את הרינה ואל התפילה, וכו'. בדרך הטבע יעורר הדבר הזה אמונה בלבך ויתמימך
# העמדה הראייתית
##העמדה הראייתית
> [טקסט (קליפורד)](/פילוסופיה/דת/clifford_-_the_ethics_of_belief.pdf)
{.is-info}
@@ -80,7 +80,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
העמדה הזו היא קונצנזוס מוחלט - נראה שאי אפשר לתקוף אותה. אז אחרי קליפורד, מלא פילוסופים תקפו אותה.
# הרצון להאמין
##הרצון להאמין
> [טקסט (ג'יימס)](/פילוסופיה/דת/הרצון_להאמין_ויליאם_גיימס.pdf)
{.is-info}
@@ -116,14 +116,14 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
> ג'יימס **לא טוען לאמונה בניגוד לראיות** - יש ראיות חזקות לצד אחד ולא לשני, ג'יימס לא יגיד לך להאמין - הוא מדבר רק על מצבי דילמה (אחרת הברירה לא חיה).
{.is-danger}
# ההצדקה לאמונה
##ההצדקה לאמונה
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_9_-_דת_ללא_ראיות-_חלק_ב_-_פלנטינגה.pptx), [טקסט](/פילוסופיה/דת/plantinga_(2015)_warranted_belief_in_god.pdf), [טקסט](/פילוסופיה/דת/reason_and_belief_in_god.pdf), [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=lro05RvPMkE)
{.is-info}
[**אלווין פלנטינגה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Alvin_Plantinga), כמו פסקל וג'יימס טוען בעד דת ללא-ראיות - אך במקום להתמקד בלמה *כדאי* להאמין, הוא כותב למה *מוצדק* להאמין. לטענתו, אין ביקורת אפיסטמית מוצקה לאדם המאמין ללא ראיות.
## פלנטינגה
###פלנטינגה
אלווין פלנטינגה פעל בעיקר בסוף המאה ה20, והוא ייסד הלכה למעשה את הפילוסופיה האנליטית של הדת. פלנטינגה הוא פילוסוף אנליטי אדוק, ובוחן את הפילוסופיה של הדת - שנתפסה עד אז כמגוחכת וחובבנית - דרך הצהר הזה, של הלוגיקה והטיעונים הקרים והקשים.
@@ -133,7 +133,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
המטרה של פנטינגה היא לא להוכיח את קיום אלוהים - הוא מאמין ללא ראיות, כמו שנראה - אלא להפיל את כל הראייות לאי-קיום אלוהים.
## האתגר הראייתי
###האתגר הראייתי
כאמור, [**העמדה הראייתית**](#העמדה-הראייתית) מבוססת אך ורק על ראיות, ולהיות מותאמת לעוצמת הראיות. או במילים אחרות: אין זה מוצדק לאחוז באמונה בעוצמה מסוימת, בלא ראיות מספיקות. העמדה הזו מבקרת את הדת:
@@ -144,7 +144,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
רוב הפילוסופים (והתיאולוגים) קיבלו את 1 ולכן ניסו לדחות את 2. המטרה של פלנטינגה היא לתקוף את הנחה 1: גם אם *אין* ראיות, מוצדק להאמין באלוהים[^9].
## יסודנות
###יסודנות
מה המבנה של ההאמנות שלנו? יש שתי גישות:
@@ -159,13 +159,13 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
זו עמדה של הפילוסופיה האנליטית במאה ה20, במיוחד בידי [קויין וויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/קריפקנשטיין), לפיה אמונה רודפת אמונה רודפת אמונה, במעגל.
### תכונות האמנות במבנה יסודני
####תכונות האמנות במבנה יסודני
בתוך מבנה יסודני, האמנה יכולה להיות יסודית או לא יסודית, או יותר יסודית ופחות יסודית. מה יקרה לשאר ההאמנות אם ההאמנה הזו תיפול? העוצמה והמיקום של ההאמנה במבנה ישפיעו על זה מאוד.
יסודי הוא בינארי: או שהאמנה יסודית או שלו. לעומת זאת, העומק והעוצמה הם רצף: אני *ממש ממש בטוח* שהיה נפוליאון (עוצמה גבוהה), אבל זו לא אמונה מאוד עמוקה - לא יטלטל אותי לגלות שלא היה נפוליאון.
### יסודנות קלאסית
####יסודנות קלאסית
פלנטינגה שם את [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) ו[אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם) באותה הסירה, אותה מכנה *יסודנות הקלאסית*, שאומרת ש
@@ -194,12 +194,12 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
הביקורת של היסודנית הקלאסית כנגד האלוהים היא שהאמונה באלוהים אינה עונה לקריטריונים האלה.
## אפיסטמולוגיה רפורמיסטית
###אפיסטמולוגיה רפורמיסטית
וכאן נכנס פלנטינגה. איך תוקפים יסודנות קלאסית?
### העמדה הרפורמיסטית
####העמדה הרפורמיסטית
פלנטינגה הוא [קלוויניסט](https://en.wikipedia.org/wiki/Calvinism), תת-זרם של הנצרות ה[פרוטסטנטית](/פילוסופיה/נוצרית#הפיצול-הפרוטסטנטי). קלווין חושב שזה פסול להסתמך על [ראיות לקיום אלוהים](/פילוסופיה/דת/ראיות). פלנטינגה מפנה לציטוט -
@@ -215,7 +215,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
זה הרקע התיאולוגי שעליו פלנטינגה פועל.
### דחיית היסודנות הקלאסית
####דחיית היסודנות הקלאסית
למה שנדחה את היסודנות הקלאסית? פלנטינגה כותב -
@@ -238,7 +238,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
> הקריטריון ליסודיות-כיאות חייב להיבנות מלטה-למעלה ולא להפך. אסור להגיע אליו מתוך מחשבה טהורה אלא על ידי בחינה של הדוגמאות הרלוונטיות
## אלוהים ונפשות אחרות
###אלוהים ונפשות אחרות
בספרו [^10][God and Other Minds](https://en.wikipedia.org/wiki/God_and_Other_Minds), שבסיומו פלנטינגה אומר:
@@ -261,9 +261,9 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
- Warrent
## ביקורות
###ביקורות
### הדלעת האדירה
####הדלעת האדירה
אז עכשיו, הכל יכול להיות בסיסי? אני יכול להאמין באופן בסיסי בכל מה שאני רוצה? זו תהיה עמדה מגוחכת.
@@ -271,7 +271,7 @@ dateCreated: 2024-06-20T11:18:52.394Z
>
> ברור שלא. לפי האפיסטמולוג-הרפורמטור \[פלנטינגה\], בתנאים מסוימים אמונות מסוימות הן יסודיות-כיאות; אותן אמונות עצמן יכולות שלא להיות יסודיות-כיאות תחת תנאים אחרים. נניח שאני מאמין שאני רואה עץ: אמונה זו היא יסודית-כיאות בתנאים אותן קשה לתאר במדויק אך כאלו הכוללים דבר מה מסוים הנראה בפניי בעל מאפיינים מסוימים. אותה האמונה עצמה איננה בסיסית כיאות במקרה בו אני יודע שאני יושב בחדרי, שומע מוזיקה ועוצם את עיני. טענתו של האפיסטמולוג-הרפורמטור היא שישנם תנאים מסוימים, אשר לרוב מתקיימים, בהם האמונה באלוהים הינה יסודית-כיאות; אך איזו סיבה יש לחשוב שדבר זה מחייב אותו לעמדה לפיה כל אמונה היא יסודית כיאות ב**כל** מצב?... האם זה רק מכיוון שהוא דוחה את הקריטריון ליסודיות-כיאות אותו סיפק היסודני-הקלאסי? אך למה שדבר כזה יחייב אותו לעמדה כזו סובלנית ובלתי רציונלית?
### פידאיזם
####פידאיזם
**פידאיזם** היא העמדה שהתבונה סותרת את הדת, ואף-על-פי-כן צריך להחזיק בדת. פידאיזם מודרני מרוכך יותר - הוא טוען שלאדם הדתי ולאדם הלא-דתי (המצדד בתבונה בלבד) אין קריטריון לדבר זה עם זה. פלנטינגה עונה על זה -

10
פילוסופיה/דת/חובה.md
View File

@@ -32,7 +32,7 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
כמו כן, *אתאיזם* (פוזיטיבי) הוא טענה חיובית, בדיוק כמו תאיזם - ולכן, גם הוא צריך טענה חיובית, ולא רק ספקנות כמו *א-תאיזם* (שלילי).
# התער של אוקאם
##התער של אוקאם
התער של [אוקאם](/פילוסופיה/נוצרית/אוקהם), עיקרון מפתח באפיסטמולוגיה, קובע -
> אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך
@@ -46,7 +46,7 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
אבל, האם אנחנו בכלל במצב להשתמש בתער של אוקאם - תיקו ראייתי כזה? הרי, אם אחת מהעמדות עם ראיות חזקות יותר, התער של אוקאם לא רלוונטי.
# היעדר ראיות כראיה להיעדר?
##היעדר ראיות כראיה להיעדר?
> [מאמר (Van Inwagen)](/פילוסופיה/דת/van_inwagen_-_russells_teapot.pdf)
{.is-info}
@@ -73,7 +73,7 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
אם נקבל את *התער של אוקאם*, ונצליח להצדיק את הדברים כפי שהם *בלי לגרור פנימה את אלוהים* - הרי שעלינו לבחור באתאיזם.
## התגובה של ואן-אינווגן
###התגובה של ואן-אינווגן
> There is a serious defect in this argument… It is this: there are all sorts of reasons to believe that there is no Santa Claus—and no Great Pumpkin and no invisible flying Spaghetti Monster, either
@@ -89,7 +89,7 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
המקרה של אלוהים מוזר, כי אין לנו ידע מוקדם לגביו - כמו קנקני תה, ספגטי או פילים. לכן, נקודת הפתיחה היא אגנוסטית - לא פגשנו אלוהימים, ולכן אין לנו ידע להתחיל ממנו עליהם.
# עקרון האדישות
##עקרון האדישות
[Richard Swinburne](https://en.wikipedia.org/wiki/Richard_Swinburne) אומר -
> בהינתן ויש לך מרחב אפשרויות, בהיעדר סיבה להעדיף אפשרות אחת על פני האחרות, יש לתת לכל האפשרויות סיכוי זהה.
{.info}
@@ -110,7 +110,7 @@ dateCreated: 2024-06-13T11:30:16.991Z
בפועל, גם אם נקבל את העיקרון, היישום שלו *נורא* נדיר: כמה מצבים יש שבאמת אין לי מה לעדיף אפשרות אחת על פני אחרת?
# Divine Hiddenness
##Divine Hiddenness
זהו טיעון פילוסופי חדש (!), שדומה ל[בעיית הרוע](/פילוסופיה/דת/רוע) אבל לא בדיוק. הוא אומר כך:
1. ישנם אנשים אשר מסוגלים להאמין להאמין באלוהים ואף להיות בקשר אישי עימו, שלא באשמתם כלל, אין זה המצב.

1
פילוסופיה/דת/מטלות/.~lock.מסכמת.docx# Normal file
View File

@@ -0,0 +1 @@
,shmick,Takahe,19.07.2024 10:30,file:///home/shmick/.config/libreoffice/4;

22
פילוסופיה/דת/פלורליזם.md
View File

@@ -9,7 +9,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
---
# בעיית הפלורליזם הדתי
##בעיית הפלורליזם הדתי
**פלורליזם** במובן הדתי הוא לא במובן של *הכלה*, אלא במובן של ריבוי - אם יש אלוהים, אך ייתכן שיש כל כך הרבה דתות וגרסאות שלו? פלנטינגה כותב -
@@ -22,7 +22,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
> בעיה עיקרית היא *מחלוקת עמיתים* - מצבים שבהם אין קונצנזוס. לפעמים, זה לא מעניין - כמו אם שואלים אנשים ברחוב *איזו תרופה תכריע מחלה נדירה*. אבל כשזה מגיע למומחים, כשאין הסכמה, זה בעייתי. בפילוסופיה המצב חמור במיוחד, ובפילוסופיה של הדת אפילו עוד יותר - אין שום הסכמה על כמעט כלום. **בעיית הפלורליזם הדתי** היא בעצם מקרה פרטי של הבעיה הזו, וככה נתייחס אליה.
## כמה הקדמות
###כמה הקדמות
האם הדתות השונות סותרות זו את זו?
זו הנחה בדיון, אבל היא אינה ברורה מאליה; דתות הן ברובן פרקטיקה, וסתירה מתרחשת בין טיעונים - לא פרקטיקות. אין *סתירה* בין ללכת לבית-כנסת לבין ללכת לכנסייה. *סתירה* של ממש היא סביב משהו שהדתות טוענות. ככל שדת נוטה לאוניברסליזם (כולם צריכים להיות בדת שלנו), היא נוטה יותר לסתירה, ובעצם בהפוך על הפוך ככל שדת יותר נוקשה (כמו היהדות) היא דווקא יותר פלורליטסית - אני אעשה את שלי ואתה את שלך[^15].
@@ -34,7 +34,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
יש בבעייה גם היבט מוסרי, סביב הגאולה והאמונה. אם רק הדת שלי נכונה, והאמונה בה תציל אותי ואי-אמונה בה תגזור אחרים לגיהנום - בואנ'ה, למה האלוהים המניאק הזה מראה רק לנו את הדרך? לכל שאר האנשים לא מגיע להינצל גם? עד ממש לפני רגע, מלא אנשים בהודו ובאפריקה לא שמעו על הנצרות בכלל. גם הם ילכו לגיהנום? למה? לא היה להם סיכוי בכלל? זו בעיה שמטרידה גם עיניים דתיות - הכנסייה אפילו הצהירה בועידת הותיקן השנייה שאנשים כאלה עדיין יכולים להגיע לשערי גן העדן.
# תגובות אפשריות
##תגובות אפשריות
- בלעדיות - רק דת אחת נכונה
זו העמדה הדתית הכי קשה - יש עוד דתות? So what? שיאתגרו אותי - אני צודק!
@@ -61,7 +61,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
> [סרטון]() של דוקינס
{.is-success}
# בלעדיות
##בלעדיות
- החזקה באמונה דתית מסוימת
- מודעות לקיומם של דתות אחרות
@@ -70,7 +70,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
- אמונה כי אין לך טיעון שישנע כל אדם הגון-אינטלקטואלית[^20]
לכן המתמטיקאי *גדל*, ברגע תגלית אי-השלמות, לא נחשב כאקסקלוסיביסט
## אתגרים לבלעדיות דתית
###אתגרים לבלעדיות דתית
ישנם שני סוגי בעיות לעמדה הבלעדית:
@@ -83,12 +83,12 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
> יש גם מצבי ביניים - שבהם אני מוצדק אפיסטמית להאמין במשהו, אבל לא נכון מוסרית להאמין בו; זה מצב מוזר, והוא עדיין לא פתור (*מה שאני עושה הוא הגיוני, אבל לא יפה*).
{.is-warning}
### אתגרים מוסריים
####אתגרים מוסריים
כנגד העמדה הבלעדית, פלנטינגה טוען כי העמדה היא עמדה **אימפריאליסטית** - שנכפתה במיסיונים ובכיבושים - וזה לא לעניין. אני יכול לנסות לשכנע אנשים, אבל לא להרביץ להם[^21]. אבל לא ברור שזו עמדה איומה מוסרית - הרי הנוצרי שמנסה לנצר אותך או החב"דניק שמנסה להניח תפילין מחוץ לבסיס של נעם מנסים להציל אותך - האם זה כל כך נורא? אם הוא *לא* עושה את זה הוא סוג של מניאק![^23]. טיעון פנים-דתי אומר שכפייה לא משלימה את המטרה - אם הנחת תפילין בכפייה, זה בכלל לא ממלא את המצווה - לא עשית בזה שום דבר.
האם באקסקלוסיביזם הוא אגוצנטרי\יהיר? זו האשמה נפוצה כנגד העמדה זו, לה פלנטינגה עונה - לא בהכרח[^22]; גם אם אתה ספקן או פלורליסט, אתה חושב שאתה צודק יותר מאחרים - האם זה לא יהיר גם? ברור שאתה חושב שאתה צודק - אם לא היית חושב ככה, היית מחזיק בעמדה של מישהו אחר. חוץ מזה, אומר פלנטינגה, אנחנו לא כל כך בוחרים במה להאמין - אם נרצה להאמין שהיום יום שישי (היום יום חמישי) או שמספר הכוכבים בשמיים הוא אי-זוגי (אחי, מאיפה לי?), בחיים לא נצליח - אז מה אנחנו רוצים מהאקסקוסיביזם הדתי?
### אתגרים אפיסטמיים
####אתגרים אפיסטמיים
ישנם שלושה סוגים של אתגרים אפיסטמיים:
- הצדקה
@@ -101,7 +101,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
- ידע
האם ניתן 'לעלות לכדי ידיעה' בכל הנוגע לאמונה בדת מסוימת בהינתן ריבוי דתות?
#### הצדקה
#####הצדקה
ישנן שתי תפיסות של הצדקה:
- תפיסה [דאונטולוגית](/פילוסופיה/אתיקה#הנחת-יסוד-למטאפיזיקה-מוסרית)
@@ -110,7 +110,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
- דרישה לחוסר שרירותיות
אמונה מוצדקת היא, בין השאר, אמונה לא שרירותית - הגעתי לשם בדרך מסוימת ולא סתם ככה. יש חובה אפיסטמית להתייחס למקרים דומים באופן דומה. פלנטינגה אומר - אקסקלוסיביסט לא חושב שמדובר ב'מקרים דומים' או שהאמונה שלו שרירותית. הוא רק חושב שהוא לא יכול לשכנע[^24]. (פלנטינגה חושב שזה המצב בהרבה מן האמונות המוסריות שלנו).
#### רציונליות
#####רציונליות
ישנן חמש תפיסות של רציונליות:
- אריסטוטלית
@@ -128,7 +128,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
- Rationality as Sanity and Proper Function
אדם רציונלי הוא אדם שהאמונות שלו מתגבשות באמצעות מנגנון שמתפקד כראוי. זה נושא מורכב שלא ממש ניכנס אליו.
#### ידע
#####ידע
פלנטינגה מונה שלוש תפיסות של ידע:
- קוהרנטיזם
@@ -146,7 +146,7 @@ dateCreated: 2024-06-06T12:48:28.579Z
2. זה בבירור לא נכון. גם לא הייתי מאמין בתורת היחסות לולא הייתי נולד בזמן\מקום אחר. זה לא אומר שאני צריך להיות ספקן.
# עמדות נוספות
##עמדות נוספות
- ג'ון היק -
> ג'ון היק מציג עמדה נוספת באמצעות משל הודי. פיל מגיע להודו לאיזור שאין בו פילים - אף אחד לא ראה שם פיל. הפיל עומד בחדר חשוך וכולם ממששים אותו. אחד ממשש את החדק ויגיד, *הוא דומה לנחש*, ואחד אחר ימשש את הרגל ויגיד, *הוא דומה לבול עץ*, וכולי - כל אחד מהם תופס *משהו* מהפיל, אבל אף אחד לא מבין את כל הפיל.
{.is-info}

52
פילוסופיה/דת/ראיות.md
View File

@@ -38,10 +38,10 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
ועכשיו, צוללים.
# הראייה הקוסמולוגית
##הראייה הקוסמולוגית
הוגים כמו [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס), [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) (הבולט מביניהם בתחום) וויליאם ראו (Rowe)[^3].
## הגרסא הגרועה
###הגרסא הגרועה
גרסא פשוטה ודבילית של הטיעון:
- לכל דבר יש סיבה ([עקרון הטעם המספיק](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרונות-השכילה-הסתירה-והטעם-המספיק) - יש סיבה שכך הוא ולא אחרת)
@@ -64,7 +64,7 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
איך אפשר להימנע מהמסקנה הצלועה הזו, ולפתור את הבעיה?
## הגרסא הלא-גרועה
###הגרסא הלא-גרועה
ישנן שתי סוגים של עובדות - עובדות *קונטינגטניות* (אולי הברבור הזה שחור, אולי ורוד), ועובדות *הכרחיות* (כל רווק הוא לא נשוי - *אתה לא יכול לפגוש רווק נשוי במכולת*). אי אפשר לשאול *למה* רווק הוא לא נשוי - הוא פשוט לא, בהגדרה - לא צריך להסביר את זה.
את ההנחה הראשונה ננסח כ:
@@ -80,7 +80,7 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
אבל יש פתח נוסף.
## עקרון הטעם המספיק
###עקרון הטעם המספיק
[דיוויד יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)[^5] אומר שעקרון הטעם המספיק נשען על *סיבתיות* - אבל אין לנו בכלל את הכוח להשתמש בסיבתיות כזו בדבר משהו שהוא *מחוץ למערכת*. אנחנו יודעים שלדברים פרטניים צריכה להיות סיבה למה הם כפי שהם, על סמך הניסיון. אבל להשליך את זה על משהו גדול כמו *המציאות*, *האל* - מה הניסיון שלנו שווה שם? מתוקף מה אנחנו משליכים את העקרון הזה לשם? איזה ניסיון יש לי על קיום היקום?
@@ -88,18 +88,18 @@ dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z
רוב הראיות הקוסמולוגיות מקבלות את עקרון הטעם המספיק - ובאיזשהו מובן, נופלות על זה[^5].
## הטיעון של Rowe
###הטיעון של Rowe
Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינסופית - בטענה של, אם לכל דבר יש סיבה - למה צריך להמשיך? דמיינו משהו כזה -
> מגיע בנאדם ושואל אתכם *איפה האוניברסיטה*. אתם הולכים ומראים לו - *הנה, פה בניין הסנאט, ופה בית הסטודנט, ופה בניין פסיכולוגיה, ופה הארומה ו...*. אם תראו לו הכל, למה לו לשאול - *איפה האוניברסיטה?*
## נגד הפאטאליזם
###נגד הפאטאליזם
אם הסיבה הראשונית היא הכרחית, ויש ממנו סיבתות אחרות - הרי שגם ב' הכרחי, ואז בעצם כל השרשרת הכרחית. מאיפה הקונטינגניות? מאיפה לנו שהכל לא קבוע מראש באופן מוחלט, כגורל? העמדה שהכל הכרחי נקראת **פאטאליזם** - גרסא קשה של **דטרמיניזם** - והיא טוענת ש*ה כ ל* קבוע מראש.
יש הוגים שמקבלים אותה - לרבות [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה) ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - אבל אין ספק שזו עמדה מפחידה, שהרבה פילוסופים רוצים להתפתל החוצה ממנה.
## המבנה הכללי
###המבנה הכללי
יש הרבה פלפולים לראיות כאלו, אבל הן בגדול נראות ככה:
1. קיים דבר מה קונטינגנטי מסוג מסוים.
2. גרסא כזו או אחרת של עיקרון הטעם המספיק (בטובות - גרסא מצומצמת[^7]) הדורשת שכל עובדה קונטינגנית מהסוג שהנחה (1) דיברה עליה דורשת הסבר.
@@ -107,7 +107,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
4. מסקנה: אלוהים. הידד!
# הראייה האונטולוגית
##הראייה האונטולוגית
[קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) חשב שהראייה הקוסמולוגית חייבת להוכיח שיש בכלל דבר הכרחי במציאות. אבל אם יש ראיה כזו - בשביל מה אנחנו צריכים את הראיה הקוסמולוגית?
הראייה הזו צצה קודם, אצל [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם) - קדוש נוצרי ש, בתמצית, התבאס שאין לו הוכחה טובה שיש אלוהים, ומתפלל ביער שאלוהים יגלה לו. והפלא ופלא - אלוהים אכן מגלה לו - את הראייה האונטולוגית. הראייה קובעת לא רק שאלוהים קיים, אלא שאלוהים *חייב להיות קיים* - היא א-פריורית, קרי, אינה נשענת על הניסיון: אם הבנת מה זה אלוהים, אתה חייב לקבל את אלוהים.
@@ -136,7 +136,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
אבל מה זה *גדול יותר*? זה חורה לנו, וגם ל[דקארט, שבזז אותה](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי) והחליף את המילה *גדול* ב*מושלם*.
## התגובה הראשונית של ראסל (וכולנו)
###התגובה הראשונית של ראסל (וכולנו)
ראסל אומר,
> פשוט יותר להשתכנע שהטיעון שגוי מאשר למצוא היכן בדיוק נמצאת השגיאה.
@@ -167,7 +167,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
אנסלם ואחריו דקארט טוענים ש*אלוהים* אני מבין, והוא מכיל בעצם המושג *קיים בהכרח*, בניגוד לאי, שלא חייב להיות *מושלם*. האי המושלם הוא מושג מומצא, בעוד שאלוהים הוא מושג טבעי.
## התגובה של הובס (ואולי גם של אקווינס)
###התגובה של הובס (ואולי גם של אקווינס)
החברים האלו אומרים שאלוהים לא קיים בתפיסה - איך אני יכול לתפוס בכלל את אלוהים בראשי? הובס ו[אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) טוענים שהוא בכלל לא דבר נתפס - ואז ההוכחה בכלל לא מתניעה.
יש כאן איזו כתישה - הובס אומר לאנסלם, *אתה לא יכול להעלות את זה על הדעת*, ואנסלם יגיד, *כן אני כן!* (או כמו שראסל אומר לכומר, שאומר שעולם בלי אלוהים לא יכול לעלות על הדעת, *אל תגיד לי מה אני יכול להעלות על הדעת!*).
@@ -175,20 +175,20 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
אין ממש מוצא מהביקורת הזו - מי יודע מי צודק?
## התגובה של קאנט (ונורמן מלקולם)
###התגובה של קאנט (ונורמן מלקולם)
קאנט אומר שקיום זו בכלל לא תכונה. ולכן ה*דבר המושלם ביותר* בכלל לא חייב לכלול אותה. הדרך הקלאסית להבין את זה זה שקאנט מייחס את הקיום כ*תכונה של תכונות* - כמו פרדיקט על משהו אחר - יש *משהו*, ו*גם* הוא קיים, לא רק *יש קיים* - מה זה *קיים* לבד? חייב להיות *משהו* קיים.
המצדדים בהוכחה טוענים בפשטות שהביקורת של קאנט לא מפילה את הטיעון.
## הביקורת של יום (וראסל)
###הביקורת של יום (וראסל)
יום אומר ש*אלוהים לא מוכיחים מהכורסא*. אתה רוצה להוכיח קיום? תוכיח קיום! תצביע לי על הדבר!
## הטיעון האונטולוגי מאז ועד היום
###הטיעון האונטולוגי מאז ועד היום
המתמטיקאי גדל פיתח הוכחה מתמטית לקיום אלוהים, וכמובן שעדיין רבים עליה. ההוכחה הציתה את הטיעון המודלי לקיום אלוהים - שמתחולל בערך שבעים שנה ועדיין רץ ביתר שאת.
# הראיה הטלאולוגית
##הראיה הטלאולוגית
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/מצגת_שיעור_3_-_הראיה_הטלאולוגית.pptx), [טקסט (וייט)](/פילוסופיה/דת/white_(2015)_argument_from_fine_tuning.pdf), [טקסט (יום)](/פילוסופיה/דת/דוד_יום_דיאלוגים_על_הדת_הטבעית_פרקים_ב-ג.pdf)
{.is-info}
@@ -211,7 +211,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
הטיעון הזה נדמה כמשכנע ביותר, ומשך המוני בני אדם לאורך ההיסטוריה.
## איזה מן טיעון זה?
###איזה מן טיעון זה?
הטיעון הטלאולוגי הוא טיעון **אנלוגי** - העולם דומה לשעון; אם לשעון יש שען, לעולם חייב להיות יוצר.
טיעונים באנלוגיה הם די חלשים, ככלל[^8]. אנחנו צריכים לעמוד על כך שהדימיון הוא במובנים הרלוונטיים, ולהצדיק בכלל את הפנייה למשהו אחר.
@@ -219,7 +219,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
בנוסף, הטיעון נשען על **היסק להסבר הטוב ביותר** (טיעון אבודקטיבי[^1]) - אלו הראיות, וזה ההסבר הטוב ביותר להן. העולם הזה נראה מאוד מיוחד, יש לו כל מיני תכונות מיוחדות - הוא *דורש הסבר*[^9].
## הביקורת של יום
###הביקורת של יום
ב*דיאלוגים על הדת*, כותב יום כנגד האנלוגיה -
> כאשר שני מינים של דברים נראו תמיד קשורים זה לזה, יכול אני, מתוך הרגל, להסיק את מציאותו של האחד כל אימת שאני רואה את מציאותו של האחר. ולזאת קורא אני טיעון מתוך ניסיון. אך כיצד אפשר לטעון טיעון שכזה לגבי דברים שהם, כפי שהינם במקרה הנוכחי, יחידים, בודדים, ללא הקבל או דמיון מיוחד, זאת קשה להסביר. כלום יש אדם, אשר בארשת רצינית יאמר לי, כי עולם מסודר מן ההכרח שיהא תוצאה של איזו מחשבה או אומנות בדומה לזו של אדם, מפני שיש לנו ניסיון מכך? כדי לוודא דרך מחשבה זו, צריך היה שיהא לנו ניסיון ממקורם של עולמות, ובשום פנים אין זה דיי אם ראינו אניות וערים, פרי אומנות ותכנון אנושיים...
@@ -248,7 +248,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
ולמה לא, כמו ששעון דורש כמה יוצרים, אנחנו לא מניחים שישנם הרבה אלים, צוות מתכננים?
## השען העיוור?
###השען העיוור?
[**צ'ארלס דרווין**](https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_Darwin) ו[**ריצ'רד דוקינס**](https://en.wikipedia.org/wiki/Richard_Dawkins)[^11] הם ממבקריו החריפים ביותר של הטיעון הטלאולוגי, משום שהם מסבירים כיצד דברים *נראים* מתוכננים מבלי שאף אחד באמת תכננן אותם, בהתבסס על מנגנון האבולוציה.
@@ -266,7 +266,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
נגיד והפלנו את הטיעון הטלאולוגי. אז? מי אמר ש*זה* הדבר הנכון?
הפילוסוף [**אלווין פלנטינגה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Alvin_Plantinga) בז ממש לטיעון הזה, ומכתיר אותו בתור *הטיעון הגרוע ביותר בפילוסופיה*[^13] - אתם מראים לי *שאפשר* ליצור את העולם בלי מתכנן, הוא אומר - מי אמר ש*אין* מתכנן?
# הטיעון מן הכוונון העדין
##הטיעון מן הכוונון העדין
בעקבות הטלטלה של האבולוציה, הטיעון הזה, הנסמך על חוקי הטבע, קובע כי:
1. קבועי הפיזיקה הם כאלו המאפשרים חיים
@@ -281,7 +281,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
הטיעון הזה חסין לפגעי האבולוציה - הוא לא מתנגד לה בכלל, ואפילו נשען על עקרונות מדעיים בדומה לה.
## ביקורת
###ביקורת
- הביקורת האנתרופית - אם לא היינו חיים, אז לא היינו יכולים לצפות בזה שאנחנו חיים. לכן, זה שאנחנו חיים לא יכול להיות ראיה לשום השערה
בתמצית - מפתיע אותך שיש פה חיים? למה? אחרת לא היית חי
@@ -310,7 +310,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
- איזה מן אל\אלים זה מוכיח?
נניח ויש אלוהי כיוונן. מאיפה הקפיצה לאלוהים הדתי? *כל יכול? מושלם מוסרית?* כל זה עדיין לא רלוונטי.
# הראיה מן המוסר
##הראיה מן המוסר
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/שיעור_4_-_החוויה_הדתית_והראיה_מן_המוסר.pptx), [טקסט (סווינבורןן)](/פילוסופיה/דת/swinburne_(2004)_religious_experience.pdf), [טקסט (לואיס)](/פילוסופיה/דת/ק.ס._לואיס_-_הנכון_והשגוי_כרמז_למשמעות_היקום.pdf), [טקסט (גלמן)](/פילוסופיה/דת/jerome_i._gellman_-_experience_of_god_and_the_rationality_of_theistic_belief_-_second_chapter.pdf)
{.is-info}
@@ -333,13 +333,13 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
> הטיעון *לא* אומר שצריך להאמין באלוהים כדי להיות מוסרי, או שדתיים יותר מוסריים. אלו הרחבות סוציולוגיות ופסיכולוגיות, והן הבעיה שלהם.
{.is-warning}
## ביקורות
###ביקורות
- למה לחשוב שריאליזם מוסרי דורש הסבר?
- למה לחשוב שראליזם מוסרי נכון?
- למה לחשוב שקיומו של אל הוא ההסבר הטוב ביותר לקיומן של עובדות מוסריות?
## ריאליזם מוסרי?
###ריאליזם מוסרי?
ריאליזם מוסרי[^15] מניח שטענות מוסריות הן טענות - לא רק מבעים (פויה, רצח), אלא טענות של ממש על העולם. אפשר לפרש אותן כטענות ("אתה דורך לי על הרגל") כשזה בעצם ציווי ("אחי, *אתה דורך לי על הרגל*"). אז מה בדבר המוסר? טענות של ממש, או ציווים?
הריאליסט המוסרי יטען שהיגדים מוסריים הם אכן טענות אמיתיות, היכן שError-theorist יטען שהן טענות שקריות. רוב הטענות בנושא הן נגד ריאליזם מוסרי (*תראה, יש אנשים שרוצחים, מי אמר שהם טועים ואנחנו צודקים?*). העמדה של ריאליזם-מוסרי מנסה לדחות את הטענות האלה.
@@ -359,14 +359,14 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
טיעון שעולה מהעמדה הזו - לפחות בגרסתה האתאיסטית - היא שהמוסר אינו תלוי באלוהים. כולנו מסכימים שיש חוקים - נצחיים ומוחלטים (פויה, רצח), עם יישום משתנה וכוח נורמטיבי על-טבעי עלינו. עכשיו המחלוקת סביב *אלוהים* היא בכלל סביב כל המסביב - זה הגיע מתורה מסיני, או ממשהו אחר? זה כבר פרטים, וזה לא כזה מעניין - ריאליזם מוסרי הוא-הוא תאיזם - *אלוהים* זה סתם משחק במילים[^16].
## היסק להסבר הטוב ביותר?
###היסק להסבר הטוב ביותר?
העובדות המוסריות הן נורמטיביות - הן לא רק *שם*, הן גם רוצות מאיתנו דברים. מתוקף מה הן שם? *אלוהים?* אנחנו צריכים אל דתי - שמן כזה, מלא תכונות, כדי להצדיק אותן[^17].
עמדה נוספת היא שהאלוהים נדרש ברמה ההכרתית - איך אנחנו יכולים *לדעת* את העמדות המוסריות? אלוהים יכול ללמד אותי אותם. העמדה הזו אומרת שאלוהים לא מנביע עובדות מוסריות, אבל עובדות מוסריות מנביעות אלוהים. כמו שיש סיבה שאתה מכיר דברים ברורים - שולחנות, חתולים, אמפנדס - חייבת להיות סיבה שאתה מכיר דברים לא ברורים, כמו מוסר. זה מצית דיון אחר - אם הן לא אלוהים, מהן עובדות מוסריות?
## דילמת אאותיפרון
###דילמת אאותיפרון
[סוקראטס](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון) יוצא לטיול (זה אף פעם לא נגמר טוב) ונתקל באאותיפרון, שמבקש לתבוע את אבא שלו. סוקראטס עולב בו לכדי השאלה -
@@ -381,7 +381,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
# הראיה מן החוויה הדתית
##הראיה מן החוויה הדתית
העמדה הזו לא מאוד פופולרית, אבל נמצאת עכשיו בנסיקה. היא אומרת משהו כזה:
@@ -397,7 +397,7 @@ Rowe כופר בטיעון של השרשרת הקונטינגנטית האינס
3. אנשים רבים חווים את האל תחת תנאים שונים מאוד זה מזה.
4. יש אלוהים.
## ביקורות
###ביקורות
- אמינות החוויה הדתית - אין לי שום יכולת לאמת אותה
כנגד יש כאלו שטוענים *שכן* ניתן לאמת אותה - תעשה את הדברים האלו והאלו תפגוש אותו גם אתה! אולי אין לך את הכישרון או את החוש. למה שלא תאמין למי שכן? יש אנשים עם שמיעה מוזיקלית, ויש אנשים שפגשו את אלוהים

14
פילוסופיה/דת/רוע.md
View File

@@ -36,7 +36,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
> שימו לב - המוקד פה הוא לא בעיות בסגנון *הכל לטובה* - כמו שטיח מלמטה, העולם נראה לנו **כאוטי**, אבל מלמעלה הוא **מושלם** - אלא *למה יש רוע מלכתחילה?* (אחי, אתה כל יכול - תעשה שטיח יפה!
{.is-warning}
# אין רוע?
##אין רוע?
אולי אין רוע - ואנחנו פשוט לא מבינים מה זה *רוע?*
ישנן שתי אפשרויות לטענה הזו -
@@ -52,7 +52,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
הטיעון הזה מוביל אותנו לספקנות די קיצונית - בעצם, מה שנדמה לי כרוע הוא לא באמת כזה - אולי בעצם אני לא מבין את העולם כמו שאני חושב. ההשלכות האתיות של זה מאוד קשות...
## הפתרון של לייבניץ
###הפתרון של לייבניץ
> אלוהים ברא את העולם הזה, אך העולם הזה איננו העולם האפשרי היחיד. מן האפשר היה שאלוהים יברא עולם אחר. מותר לבטא את העניין גם כך: כשאלוהים ברא את העולם, היו לפני עיניו כביכול כל העולמות האפשריים. עולמות אלה היו אפשריים, מכיוון שאצל כולם שלטו ללא סתירה האמיתות הנצחיות. וההבדל ביניהם היו 'האמיתות העובדתיות' הקיימות בכל אחד מן העולמות האלה... אלוהים היה צריך לבחור בין העולמות האפשריים האלה ולהחליט , איזה מהם יברא. אך בחירה זו היתה צריכה להתבסס על 'טעם מספיק' ואין טעם מספיק אחר שהיה יכול לקבוע את רצונו של האל בבריאתו את העולם אלא זה, שהוא ברא את העולם הטוב ביותר בין כל העולמות האפשריים. הבחירה בין העולמות האפשריים השונים מועמדת לפני לייבניץ בצורת בעיה של 'מאכסימום כמו שאנו מוצאים אותה במאתימאטיקה.
*ברגמן, תולדות הפילוסופיה, 411*
@@ -63,7 +63,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
במקום לשלול את הרוע, לייבניץ קושר קשר חזק בין הטוב לרוע. יש רוע, ואנחנו מבינים מה הוא (רע), אבל אנחנו לא רואים שלא יכל להיות משהו טוב יותר[^5].
# ההגנה מן הרצון החופשי
##ההגנה מן הרצון החופשי
> [טקסט (פלנטינגה)](/פילוסופיה/דת/plantinga_-_the_free_will_defence.pdf)
{.is-info}
@@ -85,7 +85,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
פלנטינגה מחפר טענה נוספת, R, שמתיישבת עם P ומנביעה את Q. הR של פלנטינגה היא - God creates a world containing evil and has a good reason for doing so. היא מגשרת על הפער בין P לQ - השאלה היא אם הטענה הזו עקבית בעצמה.
## הטיעון של פלנטינגה
###הטיעון של פלנטינגה
1. עולם בו יש יצורים חופשיים הוא יותר מוערך כששאר התנאם שווים מאשר עולם בו אין יצורים כאלו (טוב מסדר שני)
2. אלוהים יכול ליצורים יצורים חופשיים אבל הוא לא יכול ליצור אותם וגם להכריח אותם לעשות רק מעשים ראויים - אחרת הם לא יהיו חופשיים.
@@ -93,7 +93,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
4. לצערו, יש יצורים שבחרו לעשות רע.
5. לכן יש רע בעולם.
## הביקורת של מאקי
###הביקורת של מאקי
> [טקסט (Mackie -> Plantinga)](/פילוסופיה/דת/mackie’s_reply_to_plantinga_(in_the_miracle_of_theism).pdf)
{.is-info}
@@ -145,7 +145,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
פלנטינגה מפרסם את המאמר הזה ופותר, לכאורה, את בעיית הרוע. ואז מגיע Rowe ואומר - *So what?*
# הבעיה הראייתית
##הבעיה הראייתית
> [טקסט (Rowe)](/פילוסופיה/דת/the_problem_of_evil_and_some_varieties_of_atheism__-_rowe.pdf)
{.is-info}
@@ -168,7 +168,7 @@ dateCreated: 2024-05-30T11:15:54.902Z
- - אבל – למה לא ללכת עד הסוף עם הספקנות? למה לעצור דווקא בשאלת הרוע?
- - אולי קיומם של טיעונים אחרים לטובת קיומו של האל המושלם (כמו הטיעון האונטולוגי) אמורים לשכנע אותנו שזה המצב.
## בעיית הרוע המופרז
###בעיית הרוע המופרז
**רוע מופרז** (Gratuitous Evil) הוא רוע שאלוהים יכל למנוע בלי מחיר מוסרי כולל. הויכוח מתמקד בהאם רוע כזה קיים בכלל - רוע מוגזם, בלי סיבה, שלא תורם למודל הSoul Making של היק.
תשובה אחת היא - אין דבר כזה; כל רוע שיש בעולם הוא הכרחי לגמרי[^7]. תשובה אחרת היא שיש רוע כזה, כי יצירת הרוע היא שרירותית; למה שתיצור ככה רוע, ולא קצת יותר\קצת פחות? למה לעצור כאן ולא כאן? (ואן-אינווגן).

39
פילוסופיה/דת/שפה.md
View File

@@ -13,11 +13,11 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
{.is-info}
# ראשיתה של הפילוסופיה האנליטית
##ראשיתה של הפילוסופיה האנליטית
הלוגיקה הייתה נערצת בראשית הפילוסופיה, והתחילה אצל [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), המשיכה דרך הסטואיקנים, ונתקעה שם. [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) כתב ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת) ש*הלוגיקה לא התקדמה מאז ימי אריסטו והיא לא צריכה*. ואז הגיע [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה), שפיתח את [תחשיב הפרדיקטים](/פילוסופיה/לוגיקה/פרדיקטים) - מה שהוביל לעידן חדש בלוגיקה. משם פרחו זרמים שמאסו בכתיבה הפילוסופית המברברת, וביקשו להצריך פילוסופיה בצורה אנליטית מתמטית.
## ויטגנשטיין
###ויטגנשטיין
> ר' גם - [ויטגנשטיין](/פילוסופיה/לשון/ויטגנשטיין) (פילוסופיה של הלשון)
{.is-success}
@@ -30,7 +30,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
ויטגנשטיין מחולק ל**ויטגנשטיין המוקדם** ו**ויטגנשטיין המאוחר** - לפני שהוא פרש ואחרי שהוא פרש.
## עיקרון האימות
###עיקרון האימות
> משמעותו של היגד היא המתודה של אימותו
> *מוריץ שליק*
@@ -48,7 +48,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
> *זהו שולחן*. נכון? נכון. לא נכון? לא נכון. *זהו אסור לרצוח*. נכון? לא נכון? מאיפה לי? לרלורים חסרי פשר.
{.is-info}
## פוזיטיביזם לוגי
###פוזיטיביזם לוגי
בהיותו גנן, ויטגנשטיין נתקל בחוג הוינאי - חבורה של פילוסופיים שמתלהבים נורא ממדע, ומנסים לפתח זרם פילוסופי מראיית עולם מדעית. הם התרועעו עם כל המי-ומי - אינשטיין, גדל, וכו'. הם כמובן מתפחלצים מה*מאמר הלוגי פילוסופי* - ממש ברמה של כת - עד שהוא עצמו מגיע לשם ובז להם והם בזים לו[^9].
@@ -56,7 +56,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
וכמובן, המטאפיזיקה והתיאולוגיה נופלות. *יש אלוהים?* איפה? מה אמרת בכלל?
# שפה דתית?
##שפה דתית?
[רודולף קרנפ](https://en.wikipedia.org/wiki/Rudolf_Carnap)[^5] כותב -
@@ -71,7 +71,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
> לכאורה, האנשים האלו אתאיסטים. אבל בעצם, גם *אין אלוהים* היא טענה שנופלת אצלם; הם פשוט מחוץ למגרש, לגמרי[^6].
{.is-warning}
# אז, מה זה שפה דתית?
##אז, מה זה שפה דתית?
אנשים הרי משתמשים בכל המשפטים האלה, לכאורה כדי לתאר את העולם - אבל הם לא מבטאים את העולם. מה הם עושים בכל זאת? זוהי הגישה שנקראת **הגישה האקפרסיביסטית** -
@@ -83,7 +83,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
אז, תיאולוגיה היא... מוזיקה. היא, לצד המטאפיזיקאים, פשוט לא מבינים את זה. אתם מביעים את הרגשות שלכם, וזה חמוד. אבל אתם לא אומרים כלום על העולם. כל העסק הזה מיד מזדחל חזרה לפסיכולוגיה.
# מה זה אומר על דת?
##מה זה אומר על דת?
ארבע אפשריות:
@@ -123,7 +123,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
פלנטינגה ואחרים טוענים שיש לנו כלים אמפיריים לבדוק את קיום האל - בדמות חוש שישי (החוש המיסטי).
# נפילת הפוזיטיביזם
##נפילת הפוזיטיביזם
[קרל פופר](https://en.wikipedia.org/wiki/Karl_Popper) ו[ויליארד ואן אורמאן קוויין](https://en.wikipedia.org/wiki/Willard_Van_Orman_Quine), בדוגמה נדירה של פילוסופיה מתקדמת, הראו כי עיקרון האימות מביס את עצמו - הוא עצמו לא ניתן לאימות[^12], והוא בעצם גם לעשות *פויה*, כמו שפה דתית בדיוק.
@@ -131,7 +131,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
קוויין החמיר בכך והוכיח שהעיקרון מביס את עצמו - הוא היה חבר בחוג הוינאי בתקופתו המאוחרת, אז כתב את מאמרו *שתי דוגמות*. במאמר הוא מראה כיצד ההפרדה בין טענות לאנליטיות לא עובדת, עמומה מאוד. באופן מדהים, הוא משכנע את כולם - אף אחד לא ערער עליו.
# קריטריון המשמעות בשימוש
##קריטריון המשמעות בשימוש
> [מצגת](/פילוסופיה/דת/__פילוסופיה_של_השפה_הדתית_-_שיעור_שני-_ויטגנשטיין_המאוחר.pptx)
{.is-info}
@@ -178,7 +178,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
ומה בין זה לדת?
# השפה הדתית כמשחק שפה
##השפה הדתית כמשחק שפה
תחשבו על המילה *טוב*. אתם רואים שחקן טניס לא ממש טוב ואומרים לו, *אתה לא ממש טוב*. הוא ישיב, *נכון, אני לא טניסאי טוב - אני משחק לכיף, אני חובב*. זו תשובה ממש טובה. אבל אז אתם רואים מישהו שמתנהג ממש לא טוב. הוא ישיב, *נכון, אני לא מתנהג ממש טוב, אני מתנהג לכיף, אני חובב, זו לא אולימפיאדת המוסר*. זו תשובה *ממש גרועה*, למרות שזה אותו המשפט בערך. האדם השני לא הבין - הוא לא הבין את הרעיון של "טוב" - אין לא להיות בקטע של להיות "טוב" בכלל כמו שיש לא להיות "טוב" בטניס. מה התפקיד של "טוב" פה?
@@ -186,7 +186,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
המטרה של ויטגנשטיין היא להראות שמשחק השפה הדתי הוא משחק שפה[^16] שונה ממשחק השפה הטענתי.
## מאפייני האמונה הדתית
###מאפייני האמונה הדתית
ויטגנשטיין מאפיין אמונה דתית בארבע מאפיינים:
@@ -195,7 +195,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
2. לא רגישה לראיות
## לא סקאלרית
###לא סקאלרית
> נניח שמאמין אומר *אני מאמין ביום הדין* ואני אומר, *אני לא בטוח, יתכן* – היית אומר שקיים בינינו פער עצום. לעומת זאת, אם הוא היה אומר - *יש מטוס גרמני מעל ראשנו* ואני הייתי אומר *ייתכן, אני לא בטוח* – היית אומר שאנחנו קרובים למדי אחד לשני.
> *הרצאה על האמונה הדתית*
@@ -206,7 +206,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
אמונה דתית לא באה בצורה סקאלרית כמו כל שאר האמונות - אף אחד לא ישיב ל*אתה מאמין באלוהים?* ב*60%*. באופן דומה, אם נאמין ב*יום הדין* כי החזאי אמר שזה מגיע והוא מעולה, *זו לא תהיה אמונה דתית* - גם אם אני והאדם הדתי מאמינים בפועל באותו דבר! אמונה דתית היא לא זה - היא הרבה מעבר לזה.
## לא רגישה לראיות
###לא רגישה לראיות
> נצרות איננה מבוססות על אמיתות היסטוריות, היא מציגה בפנינו נרטיב \[היסטורי] ודורשת: עתה האמן! אך היא אינה דורשת להאמין לדיווח באמונה המתאימה לדיווח היסטורי אלא: האמן בכל רמ"ח איבריך, יש לאל ידך לעשות זאת רק כביטוי של כל חייך. יש בפניך נרטיב, אל תתייחס אליו כמו שאתה מתייחס לכל נרטיב היסטורי! תן לו מקום ותפקיד אחר בחייך...
@@ -220,7 +220,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
אמונה דתית היא לא רק אמונה אפיסטמית: לא אכפת לי שנפוליאון היה גמד גם אם אני מאמין בזה, אבל אמונה דתית משוקעת עמוק בתוך החיים. גם אם נפריך את כל הטענות ההיסטוריות של הדת - כמו שאכן עושים הרבה פעמים - לא רק שהם לא משתכנעים, הם מאמינים חזק יותר! שימו לב, אומר ויטגנשטיין - האמונה הזו אינה רגישה לראיות: זוהי סוג אמונה אחרת. ויטגנשטיין לא מייחס את זה לחוסר רציונאליות: בנושאים אחרים, האדם הדתי יקבל ראיות ויעדכן את ההאמנות שלו - אבל טבע האמונה הדתית הוא שונה.
## לעומת פרייזר
###לעומת פרייזר
צוהר נוסף לתופעת הדת נפתח מהויכוח של ויטגנשטיין עם פרייזר[^17] - חוקר בריטי שחקר הרבה מהדתות שהגיעו אליו מהקולוניות הבריטיות. פרייזר ראה בדת מעיין קדימון של המדע (שאותו הוא החליף) - בדת אפריקאית כלשהי מתפללים שירד גשם; לא יורד. כנראה שלא התפללנו חזק מספיק. מתפללים עוד: בסופו של דבר, ירד גשם. ברור, אומר פרייזר, שהם לא ניסו להפסיק להתפלל ולראות מה קורה - זה כמו שאגיד לך, *אחי, תפסיק לנשום לשעתיים - אחרי זה זה נהיה מטורף*. אני לא אפסיק לנשום! באופן דומה, המתפללים צריכים את הגשם. הם לא יפסיקו להתפלל!
@@ -239,7 +239,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
> למה הפסקת להאמין באלוהים? *הבנתי שאין אלוהים*. *מה באמת, מצאת פגם בהנחה 2 של ההוכחה האונטולוגית?* מממ...
{.is-info}
## מאפייני התפיסה הויטגנשטינאית
###מאפייני התפיסה הויטגנשטינאית
1. תפיסה הרמנויטית (לא מהפכנית)
@@ -282,10 +282,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
> גם התאיסט וגם האתאיסטית נוכחים באותו עולם. הם עשויים להשתתף באותן קרבות, להיות הורים לאותו ילד חולה, להביט באותם השמיים, או לקרוא את אותו הספר. אך שלא כמו התאיסט, האתאיסטית אינה רואה את העולם כחושף את התכנון האלוהי, היא לא רואה את השמים מספרים כבוד אל... היא איננה שומעת את אלוהים קורא לה מבעד לפסוקי התורה. היא איננה רואה שיטפונות ורעידות אדמה כביטוי לרצון אלוהים, ואין היא רואה נצחון הוא הבראה פתאומית כנס. היא רואה בסרטן, שגעון ומוות כסימנים לחוסר המשמעות והכאוטיות של הקיום האנושי.
> *נחמה ורבין*
![ויטגנשטיין.png](/פילוסופיה/דת/ויטגנשטיין.png)
^הציור^ ^האהוב^ ^על^ ^ויטגנשטיין^
## ההשפעה של ויטגנשטיין
###ההשפעה של ויטגנשטיין
ה[פוזיטיביזם הלוגי נפל](#נפילת-הפוזיטיביזם), ועכשיו מתחיל שיח חדש, ועכשיו מדברים בטיעונים ויטגנשטניאינים:
@@ -305,7 +302,7 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
> מישהי מגיעה לויטגנשטיין ושואלת אותו, *אם מישהו בא אליך ואומר לך שהוא חולה, מה תגיד לו?* והלה משיב - *שילך לרופא*, ואם הוא משיב לך - *אוקיי, אלך לרופא אלילים* - אז מה תגיד לו? אין לכם על מה לדבר - אתם מקבילים שונים לחלוטין.
{.is-info}
### פיקציונליזם
####פיקציונליזם
מויטנגשטיים צמחה העמדה ה**פיקציונליסטית ההרמנויטית** נניח ואין באמת דת, וכל השיח הוא בכאילו. למה לא לאמץ את השיח בכאילו? העמדה הזו מציירת את הדתיים קצת כ"גיקים" של דת - הם נכנסים לבית הכנסת ומשחקים בדת ואז יוצאים חילונים לגמרי (הם לא תופסים את זה ככה? פטרנליזם - לא אכפת לנו). זה סיפור חייהם, המשחק שהם משחקים - סוג אחר מאוד של אמונה.
@@ -347,4 +344,4 @@ dateCreated: 2024-07-11T11:35:30.832Z
[^18]: כולם עפו על הרעיון הזה - באקדמיה ובמיוחד בפילוסופיה - הייתה תקופה של כמה עשרות שנים שכולם חשבו ככה עד שפלנטינגה מאס בזה (כי בחייאת זומזום, אי אפשר לדבר).
[^19]: ממשיכו של ויטגנשטיין בתחום הפילוסופיה של הדת - הוא כתב עליה עשרות ספרים.
[^19]: ממשיכו של ויטגנשטיין בתחום הפילוסופיה של הדת - הוא כתב עליה עשרות ספרים.