shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

Moving to MKDocs

Browse Source
This commit is contained in:
Matan Horovitz
2024-08-09 20:58:32 +03:00
parent 7c90901d36
commit f75790ca16
184 changed files with 47738 additions and 1791 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

26
פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md
View File

@@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown
dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
---
# האידאה
##האידאה
יום נבדל ברעיון ה*אידאה* לעומת [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק). היכן ש[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה#האידאה) (ו[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#האידאה)) מגדיר אידאה כ*כל תוכן מנטלי*, יום מבחין בין כמה סוגים של **תפיסות** - *רשמים* ו*אידאות*[^1]. ה**רשמים** הם הרבה יותר ממשיים, עוצמתיים יותר מהאידאות. בכך הוא מבקש *לדייק* את מושג האידאה יותר - הוא סבור שלוק השתמש בו בחופשיות[^5]
@@ -29,7 +29,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
האידאות הן שיקוף של הרשמים רק ברמה הפשוטה; אידאות פשוטות הן השתקפות של רשמים פשוטים, ורשמים מורכבים ייצרו אידאות פשוטות - אבל אידאות מורכבות יכולות להיות גם הרכב של רשמים פשוטים אחרים. אם תפרקו לרכיבים את הדמיונות המופרעים שלכם, תגלו שהם מורכבים מאידאות פשוטות שמקורן ברשמים פשוטים; אנחנו לא יכולים לדמיין טעם של אננס או ציוץ של ציפור מבלי שטעמנו אננס או שמענו את הציפור. אבל מרגע שיש לי את האידאות הפשוטות האלו, שמקורן ברשמים (אננס, ציפור), אני יכול לדמיין אידאה מורכבת של אננס שמצייץ כמו ציפור.
# עקרון ההעתק
##עקרון ההעתק
יום מכריז עקרון שתקף לכל אורך ה*מסכת*:
@@ -44,7 +44,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
{.info}
# העקרון האמפריציסטי
##העקרון האמפריציסטי
יום מציב את הרשמים בתור הסיבה, ואת האידאה בתור התולדה. זהו עיקרון יסוד בשיטה של יום, אותו הוא מצדיק מהניסיון: אדם שנולד עיוור לא ידמיין צבע; אדם שנולד חירש לא ידמיין צליל; **הכל מגיע מהניסיון החושי**. לכן, זהו בעצם ניסוח נוסף של **העיקרון האמפריציסטי** - אנו נולדים לוח חלק, וכל שידוע לנו מגיע מהחושים.
@@ -62,7 +62,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
{.is-warning}
# תהליך התפיסה
##תהליך התפיסה
יום מתאר כיצד, כשהוא מפנה את מבטו האמפירי פנימה, הוא מגלה שהוא חווה רשמים בפתאומיות מסוימת, ושהם מתנדפים מיד - מאיפה הם הגיעו? יום לא מוטרד בזה - זה לא מושא החקירה. יש לי רושם של כיסא. מאיפה זה הגיע? כיסא שם בחוץ? הרוח? אלוהים? ליום לא אכפת - מקור לא ידוע.
@@ -86,7 +86,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
{.is-info}
# העצם
##העצם
ומאיפה מגיע אידאת ה*עצם* - הרעיון הזה של מה שקיים, שואל יום? יש לנו אידאה של *עצם* - מה אומרים עליו? יום עומד על ההבחנה שאנו מבצעים בין דברים *מקריים*, לבין הדבר המהותי - הדבר שנמצא מעבר לתכונות. מאיפה *זה בא?* יש לנו שתי אפשרויות בלבד: אידאת תחושה או אידאת החזרה.
@@ -101,12 +101,12 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
*עצם* הוא גיבוב אכויות פרטניות, שהתודעה מקבצת יחד מטיב היחסים ביניהן - כאילו מקיפה אותן בעיגול דק - ומשיימת אותן; הגיבוב הזה הוא *חתול*, והגיבוב הזה הוא *מתן*, והגיבוב הזה הוא *פסנתר*. כל אחד מאלה מורכב מהרבה אידאות פשוטות, שיושבות יחד ביחסים מסוימים.
# זיכרון ודמיון
##זיכרון ודמיון
**זכרון** ו**דמיון** הם שני סוגים של אידאות, מה שאני יכול לעשות אחרי שצברתי הרבה אידאות ותכנים רוחניים: *זכרון* הוא העתק של האידאות, שנשמר לטווח הארוך, ו*דמיון* הוא מה שאני יכול להרכיב ולבנות מהאידאות האלה. הזיכרון הוא חזק יותר מהדמיון[^2], וכבול לאופן שבו הרשמים הופיעו - הוא אמור לייצג את הרשמים נאמנה. הדמיון אינו נטול תחת הגבלה כזו: הוא יכול לקחת את התכנים שצברנו ולעשות בהם כרצונו. אבל...
# היחסים
##היחסים
הדימיון *עדיין* מוגבל על פי *יחסים* מסוימים - **יחסים טבעיים**. אלו הם יחסי ה**סמיכות**, ה**דומות** וה**סיבתיות**. אלו יחסים בין אידאות, או בין רושם לאידאה.
@@ -125,7 +125,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
יום קורא להם **יחסים פילוסופיים**. זה שם גרוע; ארנון מכתיר אותם כפשוט "יחסים".
היחסים ה*טבעיים* הם חלק מהם, ויש להם מעמד מיוחד בזכות הנטייה של הדימיון להשתמש בהם.
## ידיעה וסברה
###ידיעה וסברה
> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת_-_על_הידיעה_והסבירות_+_סיבה_ותולדה_[חלק_ג_§א-ו_עמ׳_67-87].pdf)
{.is-info}
@@ -151,7 +151,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
> **אדום** שונה מ**כחול** - זו ידיעה **ודאית**; כל עוד אני לא משנה את האידאה של האחד או האחר, זה יהיה **תמיד נכון** - ואני יכול לדעת זאת **בלי שום פעילות מחשבתית** (שכילה).
{.is-info}
## סיבה ותולדה
###סיבה ותולדה
יום מתמקד ביחסי *סיבה ותולדה*, ומתנה אותם ביחסי *סמיכות* (בחלל) *וקדימות* בזמן. אבל כאן הוא מגיע לבעיה (חלק ג', סעיף ב') - גם אם שני דברים סמוכים בחלל והאחד קודם לשני בזמן, זה לא מספיק בכינון סיבתיות. לכן מוסיף יום *קשר הכרחי* - האחד והאחר *תמיד* באים יחד.
@@ -181,7 +181,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
{.warning}
# עקרון אחידות הטבע
##עקרון אחידות הטבע
אם השכל מורה אותי, הוא מבוסס על הנחה מובלעת; זה חייב להיות היסק רציונלי. אם כן, יש הנחה שאנחנו חייבים להוכיח - **עקרון אחידות הטבע** - **מה שהיה הוא שיהיה**; הטבע עומד באותה הצורה - אם דברים קרו ככה עד עכשיו, הם ייקרו ככה בעתיד.
@@ -201,7 +201,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
> דן מספר על חברו אלכס, שבכל פעם שמתחולל משחק כדורגל - בטח ובטח משחק כדורגל חשוב - הוא מבצע טקס: הוא לובש תחתונים אדומים מסוימים, ושותה חצי ליטר חלב כמעט בשלוק אחד. כשדן שואל אותו *למה*, אלכס משיב שאם לא יעשה זאת, הקבוצה תפסיד; קישורי האידאות של אלכס הם **סובייקטיביים** - הוא מחליט שהדברים האלו הם סיבה ותולדה ומותר לו לעשות זאת בתפיסתו הפרטנית - אבל במציאות, האמת היא שהם לא קשורים אחד לשני, וזו אמת ששכילה **אובייקטיבית** הייתה חושפת.
{.is-warning}
# סיבתיות אפיסטמית וסיבתיות פסיכולוגית
##סיבתיות אפיסטמית וסיבתיות פסיכולוגית
בחלקו השלישי של הספר הראשון, יום קושר את שתי האידאות - סיבה ותולדה - ביחסים מסוימים, קשר שאנו מכנים *קשר סיבתי* - הוא
@@ -220,7 +220,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
הפתרון של יום הוא שלא ניתן להצדיק *תבונתית* כישורים סיבתיים - ההצדקה האפיסטמית איננה - אלא רק *פסיכולוגית*: מתוך צורך רגשי שלנו, ולא מטבע המציאות.
## בעיית האינדוקציה
###בעיית האינדוקציה
עקרון אחידות הטבע הוא תנאי להיסק סיבתיות חזק יותר מתנאי פסיכולוגי. אולם, העיקרון הזה לא עומד לפי יום - לא ניתן להוכיח באופן דדוקטיבי שהטבע הוא אחיד *בהכרח*, משום שעולה בכוחנו לדמיין אפשרות אחרת (פארמנידס!!!); אולם, גם האפשרות ה*אינדוקטיבית* - שסביר להניח שהטבע הוא אחיד, כי זה מה שקרה עד כה - נופל גם הוא: יום קובע כי אין זה סביר על בסיס ניסיון העבר לקבוע שמה שהיה הוא שהיה.
@@ -239,7 +239,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
עד לקריאת מסקנה זו, [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) היה רציונליסט מן השורה; היא זו שהוציאה אותו למסע שלו ב[ביקורת התבונה הטהורה](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת).
## סיבתיות כהרגל
###סיבתיות כהרגל
אז מאיפה בכל זאת מגיעה התפיסה שלנו של הסיבתיות? יום מייחס אותה ל*הרגל*. האידאה של דבר מסוים - *החתול כריסטובל* - מגיעה תמיד עם אידאה של דבר אחר - *ריח שתן במטבח*. כל אחת מאלו נפרדת לגמרי, מובחנת אפיסטמית: הן לא תורמות אחת בשנייה. אולם, משום שבכל פעם שיש ברוח רושם של *החתול כריסטובל*, יש רושם של *ריח שתן במטבח*, הרוח מתרגלת לקשור בין הדברים, ונוצרת **אמונה**.