Moving to MKDocs

פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה.md

@@ -134,7 +134,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
 [^24]: *Eudaimonia - Psyches energeia kath'aren*
 
 
-# הסגולה טובה (Aretē)
+##הסגולה טובה (Aretē)
 
 (ספר 2) מהי אותה הסגולה הטובה?[^25] שעלינו להפעיל בכדי להיות מאושרים?
 
@@ -184,7 +184,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
 
 דוגמה בולטת לסגולה טובה של החשיבה השוקלת היא האומנות, העוסקת ביצירה[^43] של דבר חיצוני לנו, ולא בעשייה[^44]. האמנות היא הכישרון התבוני[^30] ליצור - להחיל כללים מסוימים[^45] על חומר מסוים בכדי ליצור[^46] מצב מסוים. אלא שהאומנות אינה סגולה טובה במלוא המובן - משום שהיא יכולה להיות מנותקת מהיפה. מתכנת מחשבים, למשל, יכול להיות אדם נבזה - אך מתכנת טוב לא פחות. הוא יכול להשתמש בקוד למטרות מכוערות בעליל - ולא רק ליפה.
 
-## על יישוב הדעת וגדלות הנפש
+###על יישוב הדעת וגדלות הנפש
 (54-6, Sachs) יישוב הדעת הוא הסגולה הטובה שבין עונג לכאב - היכולת למצוא את האמצע בין פריצות להיעדר כל רגש[^47]. הכוונה היא לא הנאות נפשיות, אלא להנאות גופניות. אריסטו מסווג חושים מסוימים כלא-בעיתיים (ראייה, שמיעה, ריח) ואחרים כבעיתיים  - מישוש, וטעם, היכן שאנו דומים ביותר לבהמות. בחושים אלו אנו נדרשים ליישוב דעת (לא לאכול יותר\מעט מדי, למשל). במובן מסוים, חוסר יישוב דעת בחושים אלו גרוע יותר אפילו מהבהמות - משום שאלו נוהגות כן בכדי להתקיים ותו לא.
 
 יישוב הדעת הוא **למען היפה** - פריצות\חסר הם דברים מכוערים לפי אריסטו.
@@ -221,7 +221,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
 [^48]: *Megalopsuchia*
 [^49]: קשר אדוק לפיזיקה: הצורה היא עליונה, והאדם רוצה להיות פעיל.
 
-# ידיעה מדעית (Epistēmē)
+##ידיעה מדעית (Epistēmē)
 (ספר 6, פרק , עמ' 104) אריסטו מגדיר את הידיעה[^51] כ**מצב פעיל של הנפש**, הקשורה ביכולת ה*היסק* וה*הוכחה* שלה[^50]. היכולת לזהות כשלים לוגיים, וחישובים מתמטיים, כולן תלויות ביכולת הזו - זיהוי תבניות היסק דדוקטיביות כאלו ופעולה בתוכן.
 
 אלא שאריסטו אינו מגדיר את הידיעה המדעית כסגולה טובה: הידיעה המדעית היא מעקב אחרי תבנית ההיסק בהתאם לעקרונות הראשוניים (כמו חוק הסתירה), איך אינה יודעת אותם ממש. כמו כן, ידיעה מדעית יכולה להיות מנותקת מאופי טוב.
@@ -229,7 +229,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
 [^50]: *apodeixis* - הדגמה
 [^51]: Epistēmē* *Epistemonikon* - סגולה טובה של המחשבה
 
-# שיקול דעת מעשי (Phronesis)
+##שיקול דעת מעשי (Phronesis)
 בפרק 5, אריסטו נוקב לראשונה בסגולה טובה של החשיבה - שיקול הדעת המעשי[^52]. שיקול הדעת המעשי הוא היכולת לשקול ולהכריע לא בעניינים עיוניים, אלא על החלטות מעשיות שאנחנו צריכים לקבל בחיים. 
 
 > A truth disclosing active condition[^30] invloving reason[^53] which governs action[^44], and is concerned with what is good and bad for a human being as a whole
@@ -250,7 +250,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
 [^53]: *Logos*
 
 
-# שכל (Nous)
+##שכל (Nous)
 (פרק 6) זהו הפרק הקצר ביותר והמוזר ביותר בספר - אריסטו מדבר על הסגולה הטובה של המחשבה שהיא השכל[^54], אך לא אומר מה היא - רק מה היא לא.
 
 
@@ -265,7 +265,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
 [^55]: אנו לא צריכים לראות 46 בני אדם או 34 כלבים כדי לזהות בני אדם הוא כלבים, או לחשוב על כל צורה בעלת שלוש צלעות האם היא משולש או לא - את כל אלו אנו קולטים בלו אינדוקציה\דדוקציה, באמצעות ה'עין הפנימית הפתוחה תמיד' שלנו, שקיימת בנו מהיותנו בני אדם. זהו השכל.
 
 
-# מהי החוכמה (Sophia)?
+##מהי החוכמה (Sophia)?
 (פרק 7) 
 
 > So wisdom would consist of intellect[^54] and knowledge[^51] - knowledge with its head screwed on, as it were, at work[^56] in knowing what is most highly honored
@@ -286,7 +286,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
 [^56]: *energei*
 
 
-# אושר וחיי העיון
+##אושר וחיי העיון
 בספר 10, פרק 6, אריסטו מדבר על העונג - כתסמין של השלמות - ולפתע, גורר אותנו אל חיי העיון.
 
 החיים הטובים מלווים בהכרח בעונג - כאן מסכים אריסטו עם הדעה הרווחת. אריסטו מתייחס אליה במלוא המובן - האם ייתכן שהחיים הטובים ביותר הם חיי התענוגות וההנאה, חיי השעשועים?
@@ -300,7 +300,7 @@ dateCreated: 2023-06-13T07:04:28.888Z
 [^57]: *energia*
 [^58]: *bios theoretikos* - חיי העיון. הכוונה היא לא לחיים של בהייה בספרים, אלא לחיים של חקר והבנה.
 
-## הטיעון בעד חיי העיון
+###הטיעון בעד חיי העיון
 > But if happiness is being-at-work[^57] in accord with virtue it is reasonable that is would be in accord with the most powerful virtue, and this would belong to the best part of us...That this way of being-at-work is contemplation has already been said...
 
 משום מקום, אריסטו שולל במחי יד את החיים המעשיים, שבדברם דיבר מתחילת ה*אתיקה*, כאושר במלוא המובן - ומכתיר במקומם את חיי העיון.