Moving to MKDocs

פילוסופיה/לשון/פוזיטיבים.md

@@ -10,7 +10,7 @@ dateCreated: 2024-02-18T14:33:17.767Z
 
 > [טקסט: דחיית המטאפיזיקה](/פילוסופיה/לשון/קרנאפ.pdf)
 
-# מהו פוזיטיביזם לוגי?
+##מהו פוזיטיביזם לוגי?
 
 **הפוזיטיביזם הלוגי**  הוא מונח מורכב, הבנוי מ:
 
@@ -25,19 +25,19 @@ dateCreated: 2024-02-18T14:33:17.767Z
 
 האימפריציזם סבור כי טענות שאינן מתבססות על החושים אינן יכולות להיות מוצדקות אפיסטמית. הפוזיטיביזם הלוגי גרר את זה לכדי קיצון - טענות שאינן ניתנות לאימות אמפירי **אינן יכולות לשאת משמעות כלל**.
 
-## תיאוריה של משמעות
+###תיאוריה של משמעות
 השאלה המרכזית של הפוזיטיבזם הלוגי הייתה **מה מכונן משמעות**. ניסוח קריטריון של משמעות תבהיר את טווח החקירה הפילוסופית, ויקבע מה השאלות שיש לדון בהן. 
 
 אם אין, למשל, פסוקים על אלוהים, או על האין - שעומדים בקריטריון שכזה, הרי שהם חסרי תוכן, ואז אין כל טעם לניתוח פילוסופי של מושגים אלה.
 
 [^1]: ובמיוחד - *הטרקטטוס*.
 
-# דחיית המטאפיזיקה
+##דחיית המטאפיזיקה
 את המשמעות הזו ביקשו לבסס **אייר** ו**הן**. לשיטתם, פסוק נחשב כבעל משמעות רק אם הוא מבטא מחשבה **אפריורית**, או **אפוסטריורית**. זוהי חלוקה דיכוטומית, של כל הפסוקים - לפסוקים אמפירים, הכפופים לעיקרון עובדות על משמעות, ולפסוקים אפריוריים - הכפופים לאנליטיות.
 
 משמע, פסוק משמעי רק אם הוא ניתן לאימות\הפרכה על ידי ההתנסות, או אם הם נושאים משמעות אנליטית (כמו טאותולוגיות) - פסוקים אמיתיים בהכרח.
 
-## המזלג של יום
+###המזלג של יום
 > או שטענה ניתנת לאימות אמפירי, או שהיא אנליטית - אמיתית או שקרית מכוח משמעותה בלבד.
 
 הדעה של יום והפוזיטיביסטים הלוגים קיצונית מאוד - **כל דבר שלא ניתן להפריך או לאשש, או להסיק אנליטית, חסר משמעות לחלוטין**.
@@ -55,7 +55,7 @@ dateCreated: 2024-02-18T14:33:17.767Z
 
 מחבר *דחיית המטאפיזיקה*, קארנפ, מנסה להגיע לרדוקציה פנומנליסטית.
 
-# אימות תיאורטי ואימות מעשי
+##אימות תיאורטי ואימות מעשי
 > פסוק ניתן ל**אימות תיאורטי** אם, למרות שאין לי יכולת מעשית לערוך תצפיות שיוכיחו או יפריכו אותו, אני יכל לדמיין אילו תצפיות נדרשות כדי לאמת או להפריך אותו.
 > פסוק ניתן ל**אימות מעשי** אם יש לי היכולת למקם את עצמי במצב שבו אוכל לערוך תצפיות שמספיקות לאימות הטענה שהוא מביע. 
 
@@ -68,7 +68,7 @@ dateCreated: 2024-02-18T14:33:17.767Z
 
 [^2]: *בעיית האינדוקציה*
 
-## אייר: הגדרה ראשונה
+###אייר: הגדרה ראשונה
 > לפסוק משמעי יש תוצאות אמפיריות: יש פסוקים תצפיתיים שנגזרים ממנו בעזרת הנחות נוספות ולא מההנחות הנוספות לבדן.
 
 פסוק תצפיתי ניתן לאימות אם ורק אם:
@@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-02-18T14:33:17.767Z
 
 הרעיון: להראות שפסוק בעל משמעות עושה הבדל למה ניתן לתצפית. הוא יהיה בעל משמעות אם, כאשר נוסיף אותו לתצפיות, תהיה לו השלכה על האמיתות או ההפרכה של סט התצפיות כולו.
 
-## הבעיה
+###הבעיה
 
 > כאן נקלעתי למצוקה. הקריאה וההסקה על חשבונכם.
 {.danger}
@@ -114,7 +114,7 @@ S = ~(O1 & O2 ) v ~(N & O3 )
 
 ---
 
-# הבעיה של המתמטיקה והלוגיקה
+##הבעיה של המתמטיקה והלוגיקה
 בעוד שידיעה מדעית לא מתיימרת לוודאות מוחלטת - הלוגיקה והמתמטיקה כן. זה, כמובן, לא מתיישב עם האימפריציזם.
 
 הפוזיטיביזם מבצע שלוש הבחנות:
@@ -136,14 +136,14 @@ S = ~(O1 & O2 ) v ~(N & O3 )
 אולם נותר הקושי המהותי - איך יכולה להיות טענה שהיא *גם* על העולם - ו*גם* הכרחי?
 
 
-## קונבנציונליזם
+###קונבנציונליזם
 הזרם הזה קובע כי הטענות הן הכרחיות מכוח השפה. למשל, 5+7 הוא אמיתי ולו משום שזה סימן סינונימי ל12. הוא טוען שהמתמטיקה והלוגיקה לא מוסיפות ידע, אלא הופכות ידע מובלע למפורש. זהו הפתרון הקונבנציונליסטי לכך שמיל ביקש לוותר על ההכרח וקאנט ביקש לקבעו כמטאפיזי.
 
 אלא שגם בקובנציונליזם ישנה בעיה. אם ההגדרה היא רק מוסכמה, הרי שנוכל לתאר הגדרה אחרת. מדוע אנו בוחרים, למשל, בגיאומטריה אוקלידית? משום שהיא הצורה הפשוטה ביותר. בעולם אחר, שבו אנחנו הולכים ומתכווצים ככל שמתרחקים מהקצוות, תהיה גיאומטריה אחרת - שתתאר עולם *שכזה* בצורה פשוטה יותר.
 
 אבל כיצד נוכל לחשוב על חלופה ללוגיקה? היש דרך למצוא חלופה ל[חוק הסתירה](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה)?
 
-### הביקורת של קווין
+####הביקורת של קווין
 הנה לכם חברינו, מודוס פוננס:
 ```
 p
@@ -152,11 +152,11 @@ q
 ```
 זוהי אקסיומה. אבל כדי להבין אותה לפי קונבציה, אתה נדרש לאותה הלוגיקה ממש. אם לוגיקה היא רק מוסכמה, הרי שגם הלוגיקה שתבין אותה היא מוסכמה - ומהבור הזה אפשר לצאת רק בקרקוע הלוגיקה כעניין הכרחי.
 
-## מה נשאר?
-### אונתולוגיה
+###מה נשאר?
+####אונתולוגיה
 אם נקבל את הקונבציונליזם, הרי שטענות כמו *יש זברות* ו*2+2=4* הן טענות מוסכמות - בתוך סט חוקים ומסגרת שקיבלנו עלינו, כמערכת. אולם, המוסכמה שוללת מאיתנו שאלות *מחוץ לאותה המסגרת* - כמו *האם יש עצמים חלל-זמניים?*  הבחירה במסגרת לשונית היא שיקול פרגמטי - תפקיד שהפוזיטיביזם החיובי מפקיד לידי הפילוסופיה.
 
-### אתיקה
+####אתיקה
 ישנה אתיקה **אובייקטיביסטית** - שטוענת שיש ערך אמת הכרחי לטענות מוסריות שלא ניתן לאמת אמפירית, לעומת **סובייקטיביסטים** - הקובעים כי ניתן לאמת טענות מוסריות באופן אמפירי (כמו *התועלתיות* של מיל - טוב הוא מה שמביא תועלה). שתיהן מסכימות על כך שהקביעות האתיות הן טענות.