shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

Moving to MKDocs

Browse Source
This commit is contained in:
Matan Horovitz
2024-08-09 20:58:32 +03:00
parent 7c90901d36
commit f75790ca16
184 changed files with 47738 additions and 1791 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

30
פילוסופיה/לשון/פרגה.md
View File

@@ -8,10 +8,10 @@ editor: markdown
dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
---
# תורת ההוראה המוקדמת
##תורת ההוראה המוקדמת
בספרו *סודות האריתמטיקה*, דורש [גוטלוב פרגה](https://en.wikipedia.org/wiki/Gottlob_Frege):
## אנטי פסיכולוגיזם
###אנטי פסיכולוגיזם
- להפריד בין הפסיכולוגי מהלוגי ואת הסובייקטיבי ומהאובייקטיבי.
האידאה היא יש פסיכולוגיה סובייקטיבי, כפי שאומר לוק. עקרון זה, ה***אנטי-פסיכולוגיזם*** של פרגה, דורש להדיר מן השפה את האידאה, ובמקום להעניק לה משמעות **רק** בישיים האובייקטיביים, הלוגים.
@@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
כשאני אומר 'בקבוק', עליי להתכוון לבקבוק הזה ממש, כאן מולי, ולא לתמונת הבקבוק בתודעה שלי. 'בקבוק' הוא לא צלם הבקבוק בתודעה, אלא חפץ אובייקטיבי (מיכל עם פקק שמכיל נוזלים, או משהו כזה).
## עקרון ההקשר
###עקרון ההקשר
- לעולם לא לבקש את משמעותה של מילה בודדת, אלא רק בהקשרה במשפט.
בעוד שלוק סבור שהמחשבות אינן אלא שרשרת של אידאות, פרגה טוען בדיוק הפוך - **אסור** לנסות להסיק על המושג הפרטי מבלי ההקשר שבו הוא פועל. זהו ***עיקרון ההקשר*** של פרגה.
@@ -28,7 +28,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
בעיקרון ההקשר טוען פרגה שהענקת המשמעות היחידה צריכה להיות פומבית - על סמך מה שיש בעולם - כזו שנקבעת על ידי *ישות חוץ לשונית*[^8]. מה היא הישות הזו? מה מעניק לפסוק משמעות?
### משמעות פסוק - ערך האמת
####משמעות פסוק - ערך האמת
בכדי להעניק לפסוק משמעות, פרגה פונה ל*ערך האמת* שלו - אם הוא אמיתי,או שקרי. פסוק הוא לא כמו שם - הוא מורכב, והמרכיבים רלוונטיים לערך האמת שלו.
> **אריסטו** *חכם* הוא פסוק אמת.
@@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
התרומה של עקרון ההקשר כפולה. תחילה, הגדרת המשפט כיחידה הבסיסית ביותר, לעומת המילים בתורה הלוקיאנית; שנית, ייצוא המשמעות לישות חוץ לשונית - ערך האמת.
הפסוק *אריסטו חכם* אמיתי משום שישנה ישות מסוימת - אריסטו - וישנה ישות מופשטת אחרת - חוכמה - והיחס ביניהם מתקיים כך שהפסוק אמיתי. מקור המשמעות היא לא בדעה של הדובר או המאזין - אלא בזכות יחס מסוים שמקיימות שתי הישויות. אבל כאן עולה בעיה מטאפיזית קשה - *מה טיב היחס הזה*?
### אחדות הפסוק בהיותו פונקציה
####אחדות הפסוק בהיותו פונקציה
אם לא נעמוד על היחס הזה, הרי שכל פסוק הוא סתם רשימה. האם הרכיב הראשון נוטל חלק ברכיב השני? מניין מגיע העניין שאי אפשר להוסיף או להפחית שמות (*אריסטו חכם טראמפ*) מבלי שיאבד את זהותו כפסוק?
פרדיקט, עבור פרגה, הוא **פונקציה**[^9] - שמקבלת ארגומנטים מסוימים. הביטוי *אריסטו חכם* הוא מסוג *X חכם*, כאשר הארגומנט הוא *אריסטו*. פרדיקט, למעשה, הוא פונקציה, ישות בלתי-רוויה, שכאשר הוא מקבל ארגומנט מסוים - במקרה הזה, אובייקט מסוג שם - הוא מחזיר פסוק בעל משמעות - שהיא ערך האמת.
@@ -48,10 +48,10 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
> אם ניקח את הפרדיקט "X חכם" ונעביר לו 'אריסטו', נקבל את הפסוק 'אריסטו חכם' - ש**משמעותו** נובעת מכך **שערך האמת שלו הוא חיובי** - אריסטו באמת חכם. אם ניקח את אותה **הפונקציה** (קרי: אותו **פרדיקט**) ונעביר לו 'ג'ינג'יסטותאלס', נקבל ביטוי בעל **משמעות** אחרת - משום ש**ערך האמת שלו שלילי** (ג'ינג'יסטותאלס לא באמת חכם). הפרדיקט "X חכם", איפוא, הוא **פונקציה ממיינת**.
## ההבחנה בין אובייקט למושג
###ההבחנה בין אובייקט למושג
```
# זהו פרדיקט; הוא פונקציה (מושג) שמקבלת אובייקט, ומחזירה משמעות (אמיתי או לא אמיתי)
##זהו פרדיקט; הוא פונקציה (מושג) שמקבלת אובייקט, ומחזירה משמעות (אמיתי או לא אמיתי)
[אובייקט] הוא חכם
#^ זהו הארגומנט - הדבר שאנו מחילים עליו את הפרדיקט; הדבר שבדברו אנו מעבירים שיפוט נכון\לא נכון.
@@ -62,7 +62,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
**הפרדיקט לא עומד לעצמו**; X חכם הוא ביטוי חסר משמעות. גם האובייקט חסר משמעות בעצמו, בעוד שהשם - 'אריסטו' - עומד בזכות עצמו (השם 'אריסטו' הוא זה שמעניק ל'אובייקט' משמעות. רק השילוב של השניים מייצר פסוק בעל משמעות.
### הכימות
####הכימות
> משה חכם
> מישהו חכם
> כולם חכמים
@@ -87,7 +87,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
[^9]: פרגה הגדיר פרדיקטים כסוג מסוים של פונקציה - *מושג*
# תורת ההוראה המאוחרת
##תורת ההוראה המאוחרת
הרהרו בפסוקים:
@@ -101,7 +101,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
על כך כותב פרגה ב*על מובן והוראה*.
## זהות - שוויון בין אובייקטים או שוויון בין שמות?
###זהות - שוויון בין אובייקטים או שוויון בין שמות?
תחילה, תוהה פרגה על המשמעות של *זהות*. על מה מדבר פסוק כמו, *כוכב הערב הוא כוכב השחר*? האם הוא מדבר על ה**שמות** המורים על האובייקטים האלה, או על האובייקטים עצמם?
האם הפסוק אומר, *לכוכב הערב קוראים גם כוכב השחר*, או, *כוכב השחר הוא אותו הכוכב כמו כוכב הערב*?
@@ -112,7 +112,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
זה שהשם *כוכב הערב* מורה על השם *כוכב השחר* לא מספר לנו משהו על העולם. מנגד, זה שהכוכב שחשבנו שהוא *כוכב הערב* הוא אותו הכוכב ממש שהוא *כוכב השחר* זו תגלית אסטרונומית חשובה, שמלמדת אותנו משהו על העולם.
## על המובן (Sinn)
###על המובן (Sinn)
על אודות מה נסובים פסוקי זהות?
או שהזהות היא יחס בין אובייקטים - אבל אז אין הבדל בערך הקוגנטיבי בין שני הפסיקות - זו טאוטולוגיה; או, שהיא נסובה סביב הסימנים - אבל אז הם לא אומרים שום דבר אודות האובייקטים עצמם!
@@ -149,7 +149,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
**המובן** הוא אופן ההצגה של האובייקט.
## עקרון ההמרה (אקסטנציונליות)
###עקרון ההמרה (אקסטנציונליות)
**רווק** ו**לא נשוי** נושאים את אותו המובן, אך בעלי הוראה שונה. כך כל הביטויים הסינונימיים. שלא כמו *כוכב השחר* ו*כוכב הערב*, אף אחד מהביטויים האלו **לא מוסיף מידע נוסף**, ולא מוביל לערך קוגנטיבי שונה. לכן, הם באותו המובן.
@@ -174,7 +174,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
> 3. המובן - התודעה; הביטוי הוא אופן ההינתנות של ההוראה
> {.is-success}
### שלושת האופנים של המובן
####שלושת האופנים של המובן
1. המשמעות של הביטוי הלשוני
הקונוטציות הלשוניות שיודע דובר שמבין את הביטוי, יחד עם הקונוונציות בשימוש בביטוי.
הוראות יכולות להיות נתונות לנו באופנים שונים - והאופן שבו היא ניתנת היא מובן הביטוי. המובן הוא מכוון במהותו: הוא על-אודות אובייקט בעולם, ולא על-אודות דימוי מחשבתי.
@@ -185,7 +185,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
3. אונטולוגי
אין הבדל בהוראה ללא הבדל במובן. המובן של ביטוי הוא אופן של קביעת ההוראה.
### המתח הפנימי במובן
####המתח הפנימי במובן
עד כה, אמרנו שמובן הוא אופן ההינתנות של האובייקט. אולם, חשבו על המשפט הבא:
> אודיסאוס ירד לאיתקה
@@ -217,7 +217,7 @@ dateCreated: 2023-12-31T15:20:57.801Z
אבל האם זה לא מחזיר אותנו חזרה לעולם האידאות הפרטניות?
### מובן לעומת אידאה
####מובן לעומת אידאה
האידאה היא סובייקטיבית: במימד האפיסטמי, משום שהן יש סובייקטיבי לחלוטין; אידאה אינה יכולה להתקיים ללא תפיסה. במימד האפיסטמי, משום שרק הסובייקט יכול לדעת מה עולה בעיני רוחו כשהוא חושב על האידאה.
מנגד, המובן הוא אובייקטיבי: במימד האונטולוגי, משום שהמובן יכול להתקיים גם ללא תפיסה - הוא לא שייך לאף אחד; במימד האפיסטמי, משום שהוא ניתן לשיתוף - כל מי שיבין את השפה יבין את המובן.