Moving to MKDocs

2024-08-09 20:58:32 +03:00
parent 7c90901d36
commit f75790ca16
184 changed files with 47738 additions and 1791 deletions
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/index.md
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/index.md
@@ -0,0 +1,242 @@
+---
+title: התפתחותית
+description: 
+published: true
+date: 2024-07-27T11:50:46.730Z
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
+editor: markdown
+dateCreated: 2024-05-04T13:08:39.982Z
+---
+
+> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52428), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720964)
+{.info}
+
+
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חומרים/הרצאה_1_מבוא_לסטודנטים.ppt)
+{.is-info}
+
+##תוכן העניינים
+
+####1. [מבוא]()
+
+####2. [תקופת טרום הלידה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם)
+
+####3. [מאפייני הילוד](/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד)
+
+####4. [חישה ותפיסה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חישה)
+
+####5. [מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)
+
+####6. [התיאוריה של פיאז'ה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה)
+
+####7. [התיאוריה על התודעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה)
+
+####8. [התפתחות רגשית](/פסיכולוגיה/התפתחותית/אמוציות)
+
+####9. [חסך אימהי](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך)
+
+####10. [דפוסי הורות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הורות)
+
+####11. [טיפול במשחק](/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק)
+
+####12. [התקשרות](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות)
+
+####13. [התיאוריות של אריקסון ומאהלר](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר)
+
+##מהי פסיכולוגיה התפתחותית?
+> ר' גם - [פסיכולוגיה התפתחותית](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית) (מבוא לפסיכולוגיה)
+{.is-success}
+
+**פסיכולוגיה התפתחותית** היא התחום הפסיכולוגי החוקר את התפתחות האדם *מההתחלה* - כבר מהרחם - ועד *הסוף* - מוות. הקורס יתמקד בגילאי הרך עד גיל הבגרות המוקדם.
+
+תקופות ההתפתחות הן:
+
+- ינקות (0-1)
+- הגיל הרך (1-3)
+- ילדות מוקדמת (3-6)
+- ילדות (6-10)
+- התבגרות מוקדמת (10-13)
+- גיל ההתבגרות (13-18)
+- בגרות בהתהוות (18-25~)
+- מגרות מוקדמת (20-35)
+- בגרות (35-65) 
+- בגרות מאוחרת (65+)
+
+##למה פסיכולוגיה התפתחותית?
+
+גם אם אנחנו לא אוהבים ילדים ולא מוטרדים בכלל בהתנהגות, הבנת ההתפתחות חשובה משום שהיא הבסיס להכל - הכל מתחיל בילדות, וזה השלב שיש בו את התקווה הגדולה ביותר לתקן את מה שלא בסדר.
+
+דברים שונים שמתבשים בשלבים שונים - החל מההתפתחות הקדם לידתית ועד לבגרות ומעבר לה - מחוללים השפעות שונות; הבנת התהליך, הגורמים וההשלכות תעזור לנו להבין טוב יותר את הפסיכולוגיה בכלל.
+
+
+
+##מבוא והקשרי התפתחות
+דמיינו לעצמכם שסיימתם תואר והתמחות בפסיכולוגיה התפתחותית בהצטיינות, והנה - מניחים לפתחכם תינוקת. התינוקת בוהה בכם ומכניסה את הרגל לפה. מה זה אומר?
+
+אולי זה השלב האוראלי של פרויד? [השלב הסנסו-מוטורי של פיאג'ה?](/פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית#שלושת-סוגי-האינטיליגנציה) אולי היא רעבה? סקרנית?
+
+תפיסה התפתחותית לעולם לא תסתכל על התנהגות בודדת - אלא רק על רצף; מהתנהגות בודדת, כמו הכנסת רגל לפה, קשה מאוד ללמוד משהו. אם נגלה שהתינוקת שמה קודם ידיים בפה, ורק אז רגליים, ואז מתחילה להתנדנד - נוכל לראות שהיא מתכוננת להתהפך!
+
+
+###התפתחות אונטוגנית - פילוגנית
+
+התפתחות **אונטוגונית** היא התפתחותו של הפרט מהרחם עד לבגרות. מנגד, התפתחות **פילוגנית** היא התפתחותו של המין האנושי לאורך האבולוציה.
+
+###הגדרת התפתחות
+> **התפתחות** היא אוסף של שינויים איכותיים או כמותיים, תלויי גיל וארגון של התנהגות מחדש, כיוון שהם סדירים[^1], מצטברים[^2] ובעלי כיוון[^3].
+{.info}
+
+מה זה אומר?
+
+הילד לומד מילה; עוד מילה; עוד מילה; *אמא*, *אבא*, *במבה*. הוא הולך רחוק יותר, רחוק יותר, רחוק יותר. אלו הם שינויים *כמותיים* - שיפור של יכולת קיימת.
+
+מנגד, נדמיין את תא 497 לעומת 496. כל התאים הקודמים היו סתם תאים - *עוד תא, עוד תא, עוד תא*. אבל התא *הזה* נהייה תא לב. זו יכולת חדשה - דבר חדש. הילד מחבר שתי מילים למשפט - זו לא סתם עוד מילה -זו יכולת חדשה. אלו שינויים *איכותיים* - ארגון מחדש של יכולות.
+
+> עץ שהולך וגובהה הוא שינוי כמותי; זחל שנהפך לפרפר הוא שינוי איכותי (*רגע! אני עף בכלל!*)
+{.is-info}
+
+
+תחשבו, למשל, על חיוך. החיוכים הראשונים הם *אנדוגניים* - הם מבפנים, מפעילות ספונטנית של מערכת העצבים הלא-בשלה. הוא קורה בתגובה לגירויים שמיעתיים.
+
+החיוך הזה הולך ודועך, ובמקומו מופיע חיוך *אקסוגני* - נובע מבחוץ - מערכת הראייה מתפתחת[^4] והתינוק מתחיל לחייך חיוך חברתי, לכיוון ההורים. 
+
+בכל השינויים האלה יש רצף הגיוני; כל שינוי הוא הבסיס לשינוי הבא. קודם זחילה, אז הליכה, אז ריצה. כל שינוי מצטבר על השינוי שהיה קודם, ומוסיף *עוד משהו*. התחלתי ללכת? מגניב. אני עדיין יכול לזחול. אני יכול ללרלר? אחלה. אני עדיין יכול להצביע על דברים.
+
+ההתפתחויות האלה הן *בעלות כיוון* - הן חותרות לעבר מורכבות הולכת וגדלה. ילד שלא עושה בחיתול ופתאום מתחיל לפספס לא מפגין התפתחות בעלת כיוון; הוא מתדרדר (רגרסיה) ליכולת קודמת. מנגד, תינוק שבעבר היה *חמוד חמוד חמוד* ומתמסר לכולם, ופתאום מתחיל לצווח ברגע שההורים הולכים - דווקא כן מפגין התפתחות בעלת כיוון; הוא מתחיל לראות ולזכור, ולקלוט שהאנשים החדשים האלו בעצם זרים.
+
+
+וזה מסתבך אפילו יותר. דמיינו שני ילדים ש"נתקעים" בדיבור. האחד נתקע בגלל איזושהי בעיה - נוירולוגית, קוגנטיבית, פיזיולוגית. זו לא התפתחות בעל כיוון - זו בעיה שצריך לטפל בו. האחר חושב מהר, והמוטוריקה לא הדביקה את המחשבה; יש לו הרבה מה להגיד ואין לו איך להגיד את זה. זו לא בעיה - נהפוכו; זו התפתחות בעלת כיוון, שתשתפר מעצמה.
+
+> **[מי קובע מה נורמטיבי?](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה#מהי-התנהגות-אבנורמלית) מי קובע מה בעל כיוון? מי קובע מה בעיה ומתי?** זה מושאה המורכב של הפסיכולוגיה ההתפתחותית.
+{.warning}
+
+[^1]: Orderly
+[^2]: Cumulative
+[^3]: Directional
+[^4]: מערכת הראייה היא המערכת הכי פחות מפותחת בלידה - לעומת מערכת השמיעה, הבשלה יותר.
+
+###התפתחות רציפה או בשלבים
+אז, ההתפתחות רציפה או בשלבים? זה תלוי; יש שינויים כמותיים ושינויים איכותיים. תפיסות חדשות גורסות כי ההתפתחות אינה בהכרח לינארית; הכיוון הוא מגמה כללית. לפעמים יש יותר *אינטגרציה* - הטמעה, התמחות - ולפעמים יש יותר *דיפרנציאציה* - הבדלה, הפרדה, פיתוח של יכולות חדשות. מורכב.
+
+
+###סביבה או תורשה
+שאלת הסביבה או תורשה (*Nature vs Nurture*) היא שאלה קלאסית: מה משפיע יותר על ההתפתחות - הגנטיקה שלנו או הסביבה שלנו?
+
+מצד אחד של המתרס יושב הפילוסוף הצרפתי [ז'אן ז'אק רוסו](), שקובע כי האדם טוב מטבעו - והסביבה היא זו שמשחיתה אותו. האדם נולד טהור וזך, וצריך למנוע מהסביבה לקלקל אותו. מצידו השני של המתרס, יושב [ג'ון לוק האנגלי](/פילוסופיה/חדשה/לוק), שקובע כי האדם נולד לעולם *טאבולה ראסה* - לוח חלק, ללא נטייה כזו או אחרת - והסביבה היא זו שתכתיב למי ייהפך.
+
+> ההערכה וההשפלה הן, מבין כל האחרים, מעורריה רבי העוצמה ביותר של הנפש, ברגע שהיא מתחילה להכיר את טעמם. אם תוכלו להחדיר לילדים תשוקה להערכה ופחד מפני בושה והשפלה ... \[...\] השרשתם בהם את העיקרון הנכון[^5]
+> *[ג'ון לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק), מחשבות על חינוך*
+
+במאה ה19, יצא מהיער[^6] ילד בן 12 בשם ויקטור אבירון (Aveyron), ילד פרא. הפסיכולוגים המוקדמים התלהבו מהמציאה - כעת ניתן לבדוק כיצד תשפיע הסביבה. מאמץ אותו רופא צרפתי בשם ליטארד, שמנסה להפוך אותו לצרפתי מדופלם. ויקטור מצליח ללכת, אבל לא לתפוס נורמות התנהגותיות, או לדבר צרפתית. הרופא מתייאש ממנו ונוטש אותו.
+
+[^5]: עמית לא ממליץ על הגישה הזו.
+[^6]: באופן מוזר, מדי פעם יוצאים ילדי פרא כאלה, במיוחד באוסטריה. ר' גם [סרטון על *ג'ייני*](https://www.dailymotion.com/video/x3i5x05) - ילדה אמריקנית פראית שגדלה בחדר סגור, ללא גירויים.
+
+
+> תנו לי 12 תינוקות בריאים, ללא פגם, ואת העולם הספציפי שלי לגדל בו אותם, ואני מבטיח לכם שאני יכול לקחת באקראי כל אחד מהם ולאמן אותו להיות כל סוג של מומחה שאבחר - רופא, עורך דין, אמןם, רב-סחור, וכן, אפילו מקבץ נדבות וגנב, ללא כל קשר לכשרונות, למשיכות, לנטיות, ליכולות, למקצועות ולגזע של אבותיו
+> *ווטסון[^7], ביהוויוריזם (1930), עמ' 82*
+
+[^7]: *אתם רואים תמונה של איזה פסיכולוג בשחור לבן עם איזושהי חיה - חתול, כלב, עכבר, יונה - זה כנראה ווטסון*, אומר עמית
+
+###תקופה קריטית\רגישה
+האם ישנן תקופות שבהן יש איזשהו רגע רגיש, קריטי, שאם תתרחש בה בעיה היא תפגע לתמיד? *תקופה קריטית* שכזו?
+
+מנגד, אולי בתום תקופה כזו, עדיין ניתן לחולל שינוי - אולי מוגבל בהיקף, אולי תוך השקעה אנרגטית אדירה, אולי בהיקף מוגבל - אבל עדיין ניתן? *תקופה רגישה* שכזו?
+
+המגמה כיום מנסה לא להוכיח שגישה כזו או אחרת "מנצחת", אלא להראות את הקשר ביניהן. למשל, הדמיות מוח שבוצעו לכנרים גילו שהייצוג המוחי של יד שמאל (כינור מנגנים בשמאל) גדול בהרבה מיד ימין - גם אצל אנשים דומיננטיים ביד ימין. זה לא ש*רק הנגינה* משפיעה, או *רק המוח* - בין השניים יש קשר הדוק ומתמשך.
+
+###מודל ההחלפה
+Sameroff & Chandler (1975) מחלקים את את ההתפתחותית ל*גנוטיפ* - הגנטיקה, ה*סביבה*, וה*פנוטיפ* - הביטוי בפועל של הגנטיקה. הסביבה באה כל הזמן במגע עם הגנטיקה, ומשפיעה על הפנוטיפ - וככה *הן* הסביבה ו*הן* הגנטיקה משפיעה על התפתחות הילד בפועל.
+
+נניח ונולד פג[^8]. הפג נולד להורים משכילים ואמידים, עם אופי רגוע ותומך - ההורים ייתמכו בו בכל טיפול שצריך. הפג מושפע גם מהתכונות המולדות שלו, וגם מהתגובה של ההורים - שהולכת בעצמה ונהיית יותר מותאמת, לפי ההתפתחות של הפג, מה שבתורו ממשיך להשפיע על ההתפתחות של הפג. *מה, זה היה פג? מי היה מאמין*.
+
+מנגד, נניח והפג נולד למשפחה מרובת ילדים, ודלת אמצעים. להורים אין כל כך את הקשב או את האמצעים לענות לצרכיו של הפג. מה שהתחיל בקטן הולך וגדל - פתאום הילד צריך פיזיותרפיה, אבחונים, והנטל על המשפחה הולך וגדל.
+
+ההשפעה של הסביבה דרמטית ומתמשכת - הפג משפיע על הסביבה, משפיעה על הפג, משפיע על הסביבה - חוזר חלילה כל הזמן. 
+
+[^8]: היריון תקין הוא 38-42 שבועות - פחות מזה, זו פגות.
+
+
+###אקטיביות או פאסיביות
+
+שאלה נוספת היא שאלת האקטיביות\פאסיביות - האם הילד הוא גיבוב פאסיבי, שמגיב לאיך שהעולם פועל עליו, או שמא סוכן פעיל שמשתתף בעיצוב, בשליטה ובהכוונת ההתפתחות שלנו?
+
+יש הרבה שאלות סביב הנושא - כמו השאלה סביב הכאת ילדים (טוב? לא טוב?), או העבודה של ההורים (האם טוב שאמא[^9]\אבא יוצאים לעבוד?). האם צריך לכפות על הילד מרות מההורים שתעצב אותו בדרכו, או לתת לו את המרווח לגדול לבד?
+
+
+[^9]: עד ממש עכשיו, השאלה הייתה רק סביב אמא.
+
+##המודל של Bronfenbrener
+היום אנחנו מבינים שההתפתחות מתרחשת בהקשרים כאלו ואחרים - אולי יש\אין סבא\סבתא\דודה דומיננטית; אולי יש תרבות כזו או אחרת; מסגרת כזו או כזו; חברה כזו או אחרת.
+
+ברונפנברנר מחלק את ההקשרים:
+
+- הקשר הביולוגי - המורשת האבולוציונית המשותפת לכל בני האדם (כמו רפלקס מציצה), לצד מאפיינים גנטייים אישיים (כמו קולטן דופמין D4 מסוים)[^10]. ההקשר הביולוגי כולל בתוכו את **המורשת האבולוציונית המשותפת לכל בני האדם**[^12], **מאפיינים גנטיים אישיים**, וכמובן **אינטראקציה בין גנים וסביבה**[^11].
+
+באופן מעניין, הסביבה משחקת תפקיד משמעותי יותר אצל ילדים צעירים, אבל ככל שהחיים מתקדמים הגנטיקה הולכת ומכתיבה את הדפוסים יותר.
+
+###הסביבה הקרובה (Microsystem)
+הסביבה במגע ישיר עם הילד - המשפחה הביולוגית, הסביבה המיידית, המסגרת.
+
+####המשפחה 
+המשפחה משחקת תפקיד מכרע. במשך השנים, המחקרים התמקדו בעיקר באמא - אבל ב30 שנה האחרונות כולם נזכרו שיש עוד דמויות[^13]. הדמות הטיפולית הראשית, מי שהיא לא תהיה, לצד ההורים, הסבים והסבתות, והאחים, כולם משחקים תפקיד בולט - לעיתים זהה ולעיתים שונה מזה של האם. גם השפעות עקיפות משחקות תפקיד - האב משפיע על האם שמשפיעה על התינוק[^14]. ההשפעה של הסביבה ניכרת מעבר למשפחה המסורתית - מחקר בנושא חשף כי המנגנון עובד באותו האופן גם בקרב הורים הומוסקסואליים (Biblarz & Savci, 2010).
+
+####הסביבה החינוכית
+האימהות בישראל חוזרות לעבוד בגיל מאוד-מאוד מוקדם - והילדים נכנסים למסגרות חינוכיות כבר מגיל שלושה חודשים והלאה. חוקרים מאוניברסיטת חיפה (Sagi et al. 2002) בחנו את הקשר כתלות בגיל הכניסה למערכת, זמן שהות שבועים, ויחס המטפלים לילדים. החוקרים מצאו כי הסביבה החינוכית משפיעה על ההתפתחות הסוציו-אמוציונלית של התינוק, כאשר המנבא החזק ביותר הוא יחס המטפלים לילדים - ככל שישנם פחות מטפלים על יותר ילדים, כך הפגיעה בילד חריפה יותר.
+
+
+> המלצה: *ילדים של מפלצות* (ג'יי נורדלינגר) - עיתונאי שהתחקה אחרי ילדיהם של הדיקטטורים הגדולים של המאה ה20 - סטאלין, צ'אוצ'סקו, קדאפי וכדומה - בניסיון להבין כיצד הורה כזה השפיע על הילדים.
+> ג'יי חושף כי הבנים נפגעים הכי קשה, אבל לעיתים האם מצילה את הילדים - חלקם נהפכים בעצמם ל"מפלצות" בעקבות האב, וחלקם מנהלים חיים רגילים.
+{.is-success}
+
+
+###Mesosystem
+מערכת הקשרים בין הקשרי הסביבה הקרובה (Microsystem-ים) השונים - בין ההורים למטפלים, בין המשפחה לסביבה המיידית, וכדומה.
+
+###הקשר החברתי כלכלי (Exosystem)
+כולל את הקהילה שבה קיימות הסביבות הקרובות של הילד, מוסדות חברתייםף מערכות הבריאות וארגונים דתיים. כולל תנאים חברתיים וכלכליים בקהילה ובחברה הרחבה יותר, כגון שיעורי הלידות והנישואין, הגודל הממוצע של המשפחה, שיעורי הפשיעה ודפוסי התעסוקה, רמת הכנסה. למשל, משפחה עם הכנסה נמוכה, הטרודה יותר מהיכן תגיע הארוחה הבאה, תהיה פחות פנויה רגשית לצרכים של התינוק. באופן מעניין, גם עושר קיצוני עלול להוביל לפגיעה בהתפתחות הילד.
+
+###ההקשר התרבותי (Macrosystem)
+כל ההקשרים האלו פועלים בתוך הקשר תרבותי מסוים, שמשפיע על תהליך החברות (Socialization) -  ההכנה להיות בוגרים בחברה, לציית לנורמות, להבין מה חשוב ומה לא חשוב, נכון ולא נכון. תהליך זה לעיתים ישיר ולעיתים עקיף. המאפיינים התרבותיים האלה הם בדרך כלל מנגנון הסתגלות לסביבה או לתנאים, וכוללים בתוכם גם תתי-תרבויות - ובין כל אלה הילד ייאלץ בשלב מסוים לבחור אילו ערכים ואילו תפיסות לאמץ.
+
+תראו למשל את השפעת התרבות בשיר *נומי נומי* (יחיאל הילפרין):
+
+> אבא הלך לעבודה - 
+> הלך, הלך אבא!
+> ישוב עם צאת הלבנה - 
+> יביא לך מתנה!
+>
+> אבא הלך אל הכרמים - 
+> הלך, הלך אבא!
+> ישוב עם צאת הכוכבים -
+> יביא לך ענבים!
+
+תראו - האבא *שב עם צאת הלבנה*, ו, אולי אכול רגשות אשם, חוזר עם מתנות (וענבים). האם זה מה שהילדה צריכה?
+
+ב*אבא שלי* (תלמה אליגון), מתארים את האבא ככל יכול - הוא הכי טוב, הוא נוהג במכונית, הוא יודע המון, הוא משחק, אבל -
+> אז למה כששרתי לו שיר שאהב
+> נרדם הוא פתאום, ועצם את עיניו
+> אבא למה?
+
+ברגע אינטימי עם הבת שלו, האב הכל-יכול כבר לא כזה כל יכול. אולי זה לא התפקיד שלו?
+
+וב*חג החנוכה* (חיים נחמן ביאליק) - *אבי הדליק נרות לי... מורי הביא סביבון לי... אמי נתנה לביבה לי... דודי נתן תשורה לי...* - הערכים מונחלים פה בדרך עקיפה - כל אחד עושה את התפקיד החברתי שלו.
+
+> בישראל, הילד מתקרב לסכין? אוי אוי אוי, איזו הזנחה! בשבט בדרום אמריקה, הילד מגלף ראשי חצים, בלי להוריד אצבעות. ברור שהוא חייב לגלף חצים - איך הוא יצוד כבוגר?
+> בארה"ב, הילד לא ישן עם ההורים - זה יפגע בעצמאות שלו! חייבים לזרוק אותו בחדר החשוך בקצה המסדרון, שיירדם לבד! בתרבויות אחרות, הילדים יישנו עם ההורים עד גיל הבגרות לפחות.
+{.is-info}
+
+דוגמה נוספת - בחקירת ענישה פיזית, נמצא קשר מובהק בין ענישה שכזו להשלכות הרסניות עבור הילד. אלא שבשנות ה90 הבינו פתאום שכל המחקרים האלו היו בהקשר תרבותי מערבי. מחקרים נוספים הראו כי בהקשרים תרבותיים אחרים, הענישה הפיזית היא חלק נורמטיבי מהתרבות - ולכן הפרשנות של הילדים שונה: לא כמאורע טראומטי חריג, שמוביל לתקופנות אצל הילד, אלא כביטוי חברתי נורמטיבי. באמצע שנות ה90 נמצא כי ילדים אמריקנים לבנים מגיבים בתוקפנות לענישה פיזית, אבל בקרב ילדים אפרו-אמריקניים, התגובה הפוכה - דווקא אלו ש*לא* נחשפו לענישה פיזית נהיו תוקפניים יותר כלפי חוץ - אלא כלפי פנים.
+
+אם נהוג "לחטוף" אצלי בתרבות פליק או מכה, התוקפנות מתועלת פנימה; אם לא נהוג לחטוף בתרבות שלי, התוקפנות היא חיצונית - כלפי אחים, משפחה, או הסביבה.
+
+###הקשר הזמן Chronosystem
+כל ההקשרים האלו פועלים בהקשר של *זמן* - השלבים האלה והאינטרקציה בין כל השלבים האלה והילד משתנים כל הזמן במרוצת הזמן. ילד בישראל ב2020 לא גדל כמו ילד בשנת 2000 - כל ההקשרים שהזכרנו קודם יפעלו עליו אחרת.
+
+
+
+[^10]: למשל, מחקרם של Ebstein et al, 1996, שגילה שאפילו מספר חזרות של אללים גנטיים מסוימים הכתיב תכונות אופי, כמו חיפוש שאחרי ריגושים. האפקט התגלה לא רק בקרב מבוגרים, אלא גם בקרב תינוקות (במחקר המשך). 
+[^11]: למשל, מחקרים מצביעים על כך שילדים שאימהותיהם עישנו במהלך ההיריון (יותר מעשר סיגריות ביום) מעלה את הסיכון להפרעת קשב וריכוז (ADHD). דוגמה נוספת - הילד השני והלאה כמעט תמיד מאופיין ביכולות חברתיות טובות יותר, לעומת הבכורים (איזה באסה לי).
+[^12]: למשל, תינוקות בני 4-6 ממלמלים; הם ממלמלים אותם מלמולים, באותו השלב, בכל מקום בעולם - אפילו תינוקות חירשים!
+[^13]: פרויד, למשל, בשום שלב לא דיבר על האחים בהשפעה על הילד.
+[^14]: למשל, אב שקובע שצריך לגמול את התינוק מחיתולים, או להמשיך להניק ולא לרכוש תחליפים - לכל אלו יש השפעה גדולה.
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/אמוציות.md
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/אמוציות.md
@@ -36,7 +36,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z
 מה שמתוקשר באמוציה הוא ה*רגש* (אני מפחד) וה*סביבה* (יש שם סכנה - תיזהרו!)


-# חקר הבעות הפנים
+##חקר הבעות הפנים
 דארווין (1872) טוען שהבעות פנים אמוציונליות הן תוצר אבולוציוני של התנהגתות שהיו מותאמות לסביבה. הקשר בין הבעת הפנים לאמוציה הלך והתבסס במרוצת האבולוציה והפך להיות משהו מולד. 

 > למשל - **כעס** - מתעורר כאשר מכשול כלשהו עומד בדרך להשגת המטרה. נוצר תסכול ואנו מתכוננים לפעולה. 
@@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z
 בתוך התרבות המערבית הצלחה במיון הייתה בתחום ה80% לגבי שמחה ובין 60-90% לגבי כעס. במחקרים בין תרבותיים, ההצלחות נעו בין 50-70%.


-## התיאוריה הנוירו-תרבותית
+###התיאוריה הנוירו-תרבותית
 לאור הממצאים האלה, Ekman מפתח את **התיאוריה הנוירו-תרבותית** להבנת אמוציות. היא מחלקת את ההבנה של אמוציות לרכיבים: 

 - נוירו
@@ -99,7 +99,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T11:58:06.567Z
 איך הסביבה מגיבה להבעת האמוציה שלנו


-# אמוציות מסדר ראשון
+##אמוציות מסדר ראשון
 אם אמוציות והבעות פנים הם באמת אבולוציוניות, הם אמורים לנכוח גם אצל תינוקות. אילו מן אמוציות יש לתינוקות, אם בכלל?

 Campos מתאר בפנינו אמוציות מסדר ראשון ככאלו שעומדות בקריטריונים הבאים:
@@ -118,7 +118,7 @@ Campos מתאר בפנינו אמוציות מסדר ראשון ככאלו שע
 ישנן 7 אמוציות שעונות לקריטריונים האלה - הפתעה, שמחה, פחד, עצב, כעס, גועל ו*עניין*[^5]. יש המוסיפים גם אמוציה של *דאגה*, אבל היא שנויה במחלוקת.


-## התפתחות
+###התפתחות
 עם אילו אמוציות התינוק מגיע לעולם? לנו קשה לדעת, ובטח ובטח שלהורים. יש כמה גישות.

 - [Discrete Emotion Theory](https://en.wikipedia.org/wiki/Discrete_emotion_theory)
@@ -134,13 +134,13 @@ Lewis; Sroufe טוענים כי אמוציות מתפתחות, מתפצלות ו

 - - בציר השלילי, מצוקה מתפתחת לעצב, כאשר גירוי מאוד מעניין נפסק, שמוביל לנסיגה פנימה והאטה[^8], וגועל[^7] (3 חודשים). ומשם לכעס[^9] (3 חודשים) ופחד[^10].

-## פחד מזרים
+###פחד מזרים

 פחד מזרים הוא אולי ההתפתחות האמוציונלית הכי בולטת בשנה הראשונה לחיים. הוא מופיע במקביל לחיוך אנדוגני (רצוני) אל האם. הוא מאופיין בהבעה קפואה, חוסר שביעות רצון או רתיעה. זוהי תופעה אוניברסלית, מותאמת וצפויה - אם כי יש הבדלים אישיים ונסיבתיים.

 Spitz חשב שהפחד מזרים קשור לחרדת נטישה - אבל היום אנו חושבים, כמו Emde, שאלו שתי תופעות בלתי תלויות: יש הבדל בשיאים שלהן, קשה לייחס לפחד מזרים חוויה של אובדן אם (אין עדיין ביטוי לחרדה במצבי פרידה ממשיים), ופחד מזרים מופיע גם בנוכחות האם.

-# אמוציות מורכבות
+##אמוציות מורכבות

 Campos קובע שאמוציות מורכבות הן אמוציות עם מטרות חברתיות בהקשר חברתי, ונבדלות מהאמוציות הבסיסיות בכך ש - 

@@ -187,9 +187,9 @@ Lewis מחלק את האמוציות המורכבות לכמה סוגים:
 > בושה ואשמה שונות זו מזו. [Barrett, K.C., Zahn-Waxler, C., & Cole, P.M. (1993)](https://psycnet.apa.org/record/1994-16993-001) נתנו לילדים לשחק עם בובה, שהיד שלה רופפת - ככה שתתפרק. הנסיין הולך וחוזר, ומגלה את הבובה בלי היד. חלק מהילדים חשים בושה - הם נמנעים מליצור קשר עין, נמנעים, מתחבאים, וחלק חשים אשמה - הם מראים לנסיין, ומנסים לתקן. הבחירה בין בושה לאשמה היא כמובן מולדת, אבל קשורה מאוד בחינוך - הורים שגוערים בילדים ברמת ה*אופי* (אתה כזה וכזה) נוטים ל*בושה*, וילדים שהוריהם מתמקדים יותר ב*פעולה* (אתה צריך לעשות ככה וככה) נוטים ל*אשמה*)
 {.is-info}

-## מודעות עצמית זיהוי עצמי
+###מודעות עצמית זיהוי עצמי

-### זיהוי עצמי במראה
+####זיהוי עצמי במראה

 בודקים זיהוי עצמי בצורה ממש ממש חמודה. מסמנים לילד נקודה אדומה בלי שהוא שם לב. משחקים איתו קצת כדי להסיח את דעתו, ואז מציבים בפניו מראה - הוא רואה את עצמו עם נקודה על המצח. אם הוא לא מבין שזה הוא, הוא יחפש את הדמות (מאחורי המראה, מסביב לחדר...). אם הוא *כן* מבין שזה הוא - הוא מנסה להוריד אותה מהמצח!

@@ -198,7 +198,7 @@ Lewis מחלק את האמוציות המורכבות לכמה סוגים:

 זיהוי עצמי במראה קשור גם בהבדלים בין-תרבותיים ([Kartner et al, 2012](https://www.researchgate.net/publication/260139802_The_development_of_mirror_self-recognition_in_different_sociocultural_contexts)) - פעוטות בעיר ובתרבויות אוטונומיות מזהים את עצמם מוקדם יותר. לא נמצא קשר בין כמות החשיפה למראות בסביבת הילד.

-### מודעות עצמית גופנית
+####מודעות עצמית גופנית
 פיאז'ה גם היה ער למודעות העצמית, שמופיעה סביב ~18 חודשים - 

 > Piaget recorded the following observation of his daughter Jacqueline at 18.5 months: “Jacqueline is standing on a rag (50 x 30 cm.), which she is trying to pick up. She pulls, is surprised at the resistance, but it does not occur to her to move. Finally, she gives up” (p. 351, obs. 168).
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/הורות.md
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/הורות.md
@@ -43,7 +43,7 @@ dateCreated: 2024-07-03T09:24:05.193Z

 כמובן, שכל ילד גורר הורות קצת שונה - והיציבותשל הדפוסים האלה שונים: הורה מתירני כנראה יישאר מתירני, סמכותיים וסמכותניים עלולים לזגזג קצת יותר, והורים לא מעורבים הם לרוב בעקבות נסיבות חיים קשות.

-# הקשר בין דפוסי הורות להסתגלות
+##הקשר בין דפוסי הורות להסתגלות

 | סגנון הורות | ילדות | גיל התבגרות |
 | --- | --- | --- |
@@ -57,11 +57,11 @@ dateCreated: 2024-07-03T09:24:05.193Z
 {.is-warning}


-# אבות לעומת אמהות
+##אבות לעומת אמהות

 מחקרים (ישנים למדי) מעידים שאבות נוטים יותר להיות סמכותניים. 

-# מבט תרבותי
+##מבט תרבותי

 מחקרים ראשונים בתרבויות מערביות מעידים על דפוס ההורות הסמכותי כקשור לתוצאות חיוביות אצל ילדים ((https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/0272431691111004)[Baumrind, 1991b], [Weiss & Schwarz, 1996](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/1131612)).

@@ -72,11 +72,11 @@ dateCreated: 2024-07-03T09:24:05.193Z
 > למשל, ילדים שגדלים ביפן או בקוריאה, שם יש מבחנים אקדמיים קשים מאוד, עלולים להרוויח יותר מסגנון סמכותני, שמציב גבולות ברורים - וילדים שגדלים בשבט באפריקה, שם יש פחות דרישות, ירוויחו מדפוס מתירני יותר.
 {.is-info}

-## ובישראל?
+###ובישראל?

 בארץ, 33% מההורים הם סמכותיים, 30% הם מתירניים - יותר ביחס לרוב מדינות העולם - 22% הם סמכותניים ו15% הם מזניחים.

-# הורות הליקופטר
+##הורות הליקופטר

 זהו סגנון הורות של הורים ש*חגים סביב הילד* (כמו הליקופטר) ומפקחים על *ה כ ל* - תשלחי לי תמונה שהוא אכל, ואני אתקשר למפקד בצבא, ואני אכתוב לו את קורות החיים. ההורים האלו לא מסוגלים לשאת את המחשבה שהילד ייכשל, ומתוך החרדה הזו מתערבים בצורה גסה מדי בחיי הילדים. הורות הליקופטר ממשיכה לכל אורך החיים - בצבא, באוניברסיטה, בעולם התעסוקה. ההורות הזו מקשה על הילד להתמודד ולהסתגל בכוחות עצמו, ויוצרת תלות בעייתית. ילדים להורות כזו מאופיינים בתחושת מסוגלות נמוכה, רווחה פסיכולוגית נמוכה, חרדה ונרקיסיסטיות[^2].	

--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md
@@ -19,7 +19,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
 {.info} 


-# התיאוריה של בולבי
+##התיאוריה של בולבי

 [ג'ון בולבי](https://en.wikipedia.org/wiki/John_Bowlby) (Bowly) (1907-1990) היה פסיכיאטר ופסיכאלניטקן מתקופתו של פרויד, שהתבסס על ידי ארגון הבריאות העולמי לסקור את מצבם של הילדים לאחר מלחמות העולם. הוא עמד על כך שהחסך הפסיכולוגי - ולא הרפואי או הכלכלי, הוא הגורם העיקרי להפרעות בקרב הילדים. 

@@ -32,7 +32,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z

 בולבי סבור שהקשר והדחפים הן שתי מערכות מוטיבציות שעומדות בפני עצמן.

-## הקופיפים של הארלו
+###הקופיפים של הארלו

 הארלו בדק את ההשערה באמצעות קופיפים - הוא הפריד באופן אמפירי בין מרכיב ההזנה (הדחפי) ממרכיב ההחזקה שמלווה את ההאכלה ומבסס את הקשר עם המטפל.

@@ -50,7 +50,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z

 ביומיום, הקופיפים אוכלים אצל אם התיל, אבל ניגשים ושוהים במחיצת האמא הרכה מבד. במצבי מצוקה, הקופיפים ברחו מיד לאם הבד.

-## הילדים של רוברטסון
+###הילדים של רוברטסון

 לצד בולבי עובד עובד סוציאלי בשל רוברטסון, שצפה על ילדים שהופרדו מאימהותיהם ושהו במוסד ללא דמות טיפולית קבועה[^1]. 
 רוברטסון עמד על כך שהפרידה מהאם יוצרת תחושת אובדן וכעס. עם האיחוד עם האם, הופיעה אחת משתי התנהגויות:
@@ -68,7 +68,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z

 בולבי מזהה את דפוסי ההתאחדות של הילדים עם אותן שתי תגובות גם אצל מבוגרים - מבוגרים הנהפכים תלותיים באחרים ובהערכתם, ומבוגרים הנהפכים מנותקים רגשית ומבודדים. 

-## אתולוגיה
+###אתולוגיה

 בולבי מושפע מענף [אתולוגיה](https://en.wikipedia.org/wiki/Ethology) - חקר ההתנהגות בקרב חיות לא-אנושיות (*ethos* - מאפיינים קבועים וכוללים, *logos* - הסבר, תיאור)[^2].

@@ -90,7 +90,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z

 ההתנהגות משתנה בהתאם למשוב, מאורגנת לפי מטרה מסוימת - ציפור שרוצה לטרוף חיה מסוימת תטרוף אותה בכל פעם בדרך אחרת: המטרה קבועה, אופן הפעולה גמיש.

-## התקשרות כהחתמה
+###התקשרות כהחתמה

 > דוגמה להתמנהגות Goal-set היא *החתמה\הטמעה* - האינסטינקט של גוזל ברווז שזה עתה בקע מהביצה להיקשר לאובייקט חברתי ולשמור קרבה אליו (*ראיתי אותך ראשון, אתה אמא שלי*), לצד המצוקה כשזה נעלם ושביעות רצון כשהוא שב. זו התנהגות גמישה משום שההחתמה יכולה להיות לבעל חיים אחר - או לבני אדם!
 {.is-info}
@@ -110,7 +110,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z

 חיוכים, מלמולים והתרפקות הם דוגמאות לאיתותים בין התינוק אל הדמות המטפלת.

-# 2 קבוצות של תגובות
+##2 קבוצות של תגובות

 בולבי מבחין בין שני סוגים של התנהגות המעודדים התקשרות:

@@ -125,7 +125,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
 > אלו הן התנהגויות set-goal - התינוק מחפש דמות מטפלת **כלשהי** - המטרה היא להתקשר כדי לשרוד, אבל הזהות של הדמות שתמתקשרים אליה, והאופן - הם דינאמיים.
 {.is-info}

-# מערכת ההתקשרות
+##מערכת ההתקשרות

 הנטייה ליצירת קשר עם הדמות הטיפולית היא ראשונית ובסיסית, ממקור ביולוגי. ההתקשרות מתבססת על סדרה של שלבים בשנתיים הראשונות לחיים, ובעיקר החל מהחצי השני של השנה הראשונה.

@@ -134,7 +134,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z

 היעדר של קשר כזה הוא הפרעה קשה מאוד, כמו שראינו בחקר ה[חסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך). 

-## 4 שלבי התפתחות
+###4 שלבי התפתחות

 1. השלב הקדם-התקשרותי

@@ -150,20 +150,20 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z

 התינוק מפנה את האיתותים שלו לדמויות מובחנות - מתרחשת הפרדה בין אנשים מוכרים לאנשים זרים: התינוק לא יחייך לכל אחד. זוהי עדיין אינה התקשרות מלאה, אלא בהתהוות. התנועה מאוד מסייעת - התינוק יכול להתקרב לדמות המטפלת ולהתרחק מדמויות זרות.

-# מערכות הפחד והחקירה
+##מערכות הפחד והחקירה

 **מעגל הביטחון** משחק על **מערכת הפחד** - הנטייה של הילד להתרחק מאיומים - ו**מערכת החקירה** - הנטייה של הילד לחקור את החדש והלא-מוכר. הילד נסמך על ההתקשרות כדי, מצד אחד, לתמוך בחקירה שלו ולקחת בה חלק, ומצד שני, לגבות אותו ולהגן עליו ולהוות עבורו חוף במטחים. [טראומה אצל ילדים](/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה) קשורה במידה רבה בפגיעה במארג הזה. 

 פחד וחקירה הן מערכות מוציאות: הילד לא יכול לחקור כשהוא מפחד[^4].

-# מערכת ההתחברות והמערכת הטיפולית
+##מערכת ההתחברות והמערכת הטיפולית

 אופי ההתקשרות יותיר את חותמו בכל **מערכות ההתחברות** של הילדים - האופי שבו הם באים באינטרקציה עם אחרים במשחק, בעבודה ובמערכות יחסים, המערך הכולל של ההתנהגויות[^5] עם האחר.

 מצדו של ההורה, ההתקשרות קשורה ב**מערכת הטיפולית** - האופן שבו הדמות המטפלת דואג לילד במצבי שגרה ובמצבי איום\קיצון[^6]. 


-# מודל עבודה פנימי
+##מודל עבודה פנימי

 ההתקשרות מעצבת את **מודל העבודה הפנימי** שלי - תפיסת המציאות שלי על העולם החיצון ועל עצמי - מי אני, ובאיזה מן עולם אני חי? המודל מכיל את הייצוגים הקוגניטיביים, הפנימיים והרגשיים של הילד, שמארגנים את החווית של הילד לכדי מודל פנימי הולך ונבנה, שאיתו הוא עובד לאורך זמן.

@@ -186,7 +186,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z



-# התיאוריה של איינסוורת'
+##התיאוריה של איינסוורת'

 > [מצגת (2)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_10_התקשרות_חלק_ב_לסטודנטים.ppt)
 {.is-info}
@@ -228,7 +228,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
 
 כאן ניתן לראות יותר בבירור את סוג ההתקשרות.

-# סוגי התקשרות
+##סוגי התקשרות

 אינסוורת' מוצאת שלושה סוגי התקשרות:

@@ -295,7 +295,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
 - הבדלים בין תרבותיים 


-# השפעת ההתקשרות בהמשך החיים
+##השפעת ההתקשרות בהמשך החיים

 אוקיי, משוגעים שכמותכם, אבחנתם ילד בן שנה. אז מה? מה זה משנה? מחקרי אורך  מראים כי ילדים עם התקשרות בטוחה:

@@ -316,7 +316,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z

 התקשרות בטוחה מנבאת יכולות חברתיות טובות יותר, ופחות בעיות החצנה ובעיות הפנמה לאורך התפתחות החיים - ולהיפך: התקשרות לא בטוחה מכל סוג נקשרה בבעיות החצנה ובעיות הפנמה[^7].

-# מה קובע את איכות ההתקשרות?
+##מה קובע את איכות ההתקשרות?

 איינסוורת' ומיין קבעו כי הגורם המכריע הוא התגבותיות של האם - עד כמה מענה האם לילד עקבי, רגיש ומתייחס במדויק, ומותאם לאותות של הילד.

@@ -336,7 +336,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
 > מה לגבי, למשל, מתקני האכלה אוטומטים כאלה, שהתינוק סרוח על ההורה עם הבקבוק בהישג יד? כדאי? לא כדאי? כנראה שלא; האכלה היא לא רק צורך פיזי - אלא אירוע התקשרותי - להסתכל לתינוק בעיניים, לראות איך הוא אוכל, ללטף אותו - התקשרות נסובה סביב הרבה רגעים כאלה.
 {.is-info}

-## מדדי התקשרות
+###מדדי התקשרות

 אז איך בודקים התקשרות? [De Wolff & Van Ijzendoorn, 1997](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/1132107) אומרים שזה דרך:

@@ -366,7 +366,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z

 המשתנה המשפיע ביותר הוא **הרגישות האימהית** (אפקט בינוני). 

-## מנטליזיציה
+###מנטליזיציה

 בדומה ל[תיאוריה על התודעה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה) - מנטליזציה (גם: תבונה הורית, mind-mindedness, רפלקטיביות) היא היכולת לחשוב את העולם הפנימי של האחר ([Zeegers et al., 2017](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/bul0000114)). זוהי תכונה הקשרית - אפשר להיות בעל מנטליזציה מעולה עם הילד וגרועה בזוגיות.

@@ -374,11 +374,11 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z

 המנטליזציה מתווכת בידי גורמים אחרים - כמו היכולת בפועל של ההורה לטפל בתינוק (אוקיי, הבנתי מה קורה בעולם שלו - אני יודע לפתור את זה?).

-# Adult Attachment Interview
+##Adult Attachment Interview

 [Main, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/t02879-000) פיתחה את הAAI - כלי לבחינת ההתקשרות של מבוגרים בדיעבד.

-## מהלך
+###מהלך

 1. תחילה, הנבדק מתבקש לתאר באופן כללי את יחסיו עם הוריו בילדות.

@@ -396,7 +396,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z

 השאלון בודק גם את ה**עקביות** של המרואיין בתשובות שלו - האופי הלא פשוט של השאלון מוביל לפעמים לסתירות, לרלורים, קיצורים וכדומה.

-## סיווגים
+###סיווגים

 הראיון מסווג ל:

@@ -425,7 +425,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z

 למרות המתאם החזק, יש ויכוח חזק סביב מה הAAI בדיוק מודד - התקשרות של ההורה? תפקוד קוגניטיבי? וכו'.

-# העברה בין דורית
+##העברה בין דורית

 [Steele et al., 1996](https://-sci-hubt.st/https://doi.org/10.1037/0022-006X.64.1.22) בדקו את טיב ההתקשרות של התינוק עם כל אחד מההורים - שם הAAI של כל הורה ניבא את טיב הקשר. כלומר, נבדק הAAI של האבא וגם של האמא, ואז בדקו את ההתקשרות של הילד עם כל אחד מההורים (יכול להיות שונה לכל הורה!).

@@ -437,7 +437,7 @@ dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
 Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפלקטיבית של ההורה. כלומר, גם הורים עם מודלי עבודה פנימיים בעייתיים, יכולים לעבור תהליך העמקת המודעות ושינוי מודע בדפוסי התגובתיות שלהם כלפי הילדים. 


-# ריבוי דמויות התקשרות
+##ריבוי דמויות התקשרות

 האם אפשר להיקשר לכמה דמויות? בולבי סבור שההתקשרות **מונוטרופית** שקיימת נטייה חזקה ליצור התקשרות עיקרית עם דמות אחת ראשית (אמא) ולאחריה יכולול להיווצר התקשרויות עם דמויות נוספות (אבא וכו'). כלומר, ההשפעה של האמא הכי מכרעת.

@@ -478,7 +478,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ
 באשר לבעיה 2, הממצאים חלוקים.


-# הבדלים בין תרבותיים
+##הבדלים בין תרבותיים

 שלושת דפוסי ההתקשרות של איינסוורת' - בטוחה, חרדה-מתנגדת, וחרדה נמנעת - נמצאו בתרבויות מערביות ולא-מערביות. ישנו דימיון באחוזי ההתקשרות הבטוחה מעבר לתרבויות, אך שיטות הגידול ותהליכי החברות בתרבויות משפיעים על התפלגות דפוסי ההתקשרות הלא-בטוחה.

@@ -504,7 +504,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ

 [Sagi et al, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/1131299); [Scher & Mayseless, 2000](https://sci-hub.st/10.1111/1467-8624.00253); [Zavi et al., 2000]()

-## התקשרות ולינה משותפת
+###התקשרות ולינה משותפת

 בישראל, בקרב הילדים שגדול בלינה משותפת נמצא אחוז גבוה יותר של התקשרות אמביוולנטית\מתנגדת [Van Ijzendoorn & Sagi, 1999]()

@@ -538,7 +538,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ

 לחברים גם יש השפעה. [Weiss, 2004]() גילה כי רמת האכפתיות של קבוצת השווים היוותה גורם משמעותי - קבוצת השווים היוותה מעיין "דמות התקשרות".

-# עקביות
+##עקביות

 ההתקשרות הכי יציבות הן ההתקשרות בטוחה וההתקשרות הלא מאורגנת. היציבות נקשרה בנסיבות החיים, דוגמת המצב החברתי-כלכלי - ככל שהוא ירד היציבות יורדת.

@@ -550,7 +550,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ

 חתונה גם יכולה לשנות דפוסי התקשרות - אנשים חרדים שמתחתנים עם אנשים עם התקשרות בטוחה לעיתים מפתחים אט-אט התקשרות בטוחה בעצמם (וכמובן מגינה על ילדיהם - די בהתקשרות בטוחה אחת)[^9]. 

-# עדות למודלי עבודה פנימיים בינקות
+##עדות למודלי עבודה פנימיים בינקות

 [Johnsohn, Dweck & Chen, 2007](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1111/j.1467-9280.2007.01929.x) בודקים האם תינוקות שמראים סגנון התקשרות מסוים הם בעלי מודלים פנימיים מתאימים.

@@ -561,7 +561,7 @@ Fonagy חושב שהמרכיב הכי משמעותי הוא היכולת הרפ
 תינוקות עם התקשרות בטוחה הסתכלו יותר על המצב הלא-בטוח (*למה היא מתרחקת? מה היא עושה?*).


-# מעגלי התאמה ושיבוש
+##מעגלי התאמה ושיבוש

 לפעמים ההורים טועים בתגובות שלהם - חשבתי שהוא רעב אבל הנה, הוא דוחף את הבקבוק. למעשה, אנחנו טועים ב70-80% מהפעמים! איך עדיין יש ילדים עם התקשרות בטוחה? באמצעות **תיקונים**. הורות רגישה מתבטאת לאו דווקא בקליעה בול לצרכי התינוק, אלא בתיקון.

--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/חישה.md
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/חישה.md
@@ -17,7 +17,7 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z

 התינוק יקיים אינטרקציה עם העולם דרך אופנויות החישה השונות, ולכן חשוב לדעת מה הוא יכול ולא יכול לעשות.

-# התרגלות והפרת התרגלות
+##התרגלות והפרת התרגלות

 **התרגלות** (Habituation) והפרת ההתרגלות היא האמצעי הטוב ביותר לחקור את יכולות החישה שלש התינוק.

@@ -46,7 +46,7 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z

 3.  הצגה במקביל של גירוי חדש לצד ישן - מה התינוק מעדיף? האם הוא מפנה את הקשב לגירוי החדש?

-## מבחן Fagan
+###מבחן Fagan

 האם תינוק בן 5-6 חודשים יודע להבדיל בין אדם קירח לתינוק? זה מה שבודק מבחן Fagan (Fagan & Singer).

@@ -54,9 +54,9 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z

 בניסויי המשך, התרגלה קשר בין מהירות ההתרגלות לגיל, מהירות עיבוד המידע והאינטיליגנציה (Fagan & Haiken-Vasen, 1997). זה די מדהים - ממשהו דבילי כמו פרצופים אפשר לדעת לא רק מה התינוק מבין או לא מבין, אלא אפילו כמה הוא חכם!

-# החושים
+##החושים

-## מגע
+###מגע

 באופן מטריד, איבר החישה הדגול ביותר בגופינו הוא העור.

@@ -69,21 +69,21 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z

 מצבים רבים בהמשך החיים - ADHD, לקויות למידה וכדומה - קשורים מאוד בשלב הסנסורי המוקדם הזה.

-## טעם
+###טעם

 מחקרים מראים שילודים מבחינים בין ארבעת הטעמים - מלוח, חמוץ, מתוק ומר - הבחנה שנמצאה אפילו ברחם[^2].

 הילודים מעדיפים מתוק - מה שמשדר, *יש כאן אוכל מלא קלוריות - כדאי לצרוך אותו!*[3^]. איך אומרת שרית חדד, *גם מתוקים הם סוג של נחמה*[^4].  
 תגובותיהם של ילודים לטעמים דומות מבחינת הבעות הפנים לתגובות של מבוגרים.

-## ריח
+###ריח

 חוש הריח הוא החוש המפותח ביותר כבר בלידה. Steiner (1979), MacFarlane (1975), Rosenstein & Oster (1988) כולם עומדים על כך שתינוקות מציגים את אותן הבעות הפנים לריחות מסוימים *מיד לאחר הלידה* - עשר שעות או פחות!  
 זה מנגנון מאוד בסיסי וראשוני - אפילו תינוקות שנולדים ללא קליפת מוח מתפקדת (או בכלל) ניחנים בחוש ריח מלא ומפותח.

 ההשערה היא שהריח הוא צורך אבולוציוני בולט - לדעת מה מקולקל, מה מתוק, ואפילו האם החלב הוא החלב של האמא של התינוק. באופן מרתק, הקשר הזה עובד הפוך; האמהות יודעות לזהות את הריח של התינוק שלהן.

-## שמיעה
+###שמיעה

 השמיעה מתחילה להתפתח החש מהחודש השישי להיריון. הרגישויות שלהם שונות - הם רגישים יותר, למשל, לקול האנושי, ולדיבור איטי ומודגש; תינוקות מעדיפים דיבור אנושי על פני *כל גירוי אחר*, קול נשי על פני כל קול אחר, ובמיוחד - קול אמו על פני כל קול אחר. הרגישות הזו ניכרת עוד מהרחם - תינוקות שלא מגיבים ככה באיזור השבוע ה28 לרוב מתבררים כחירשים.

@@ -96,7 +96,7 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z
 מחקרים עומדים על כך שתינוקות מסוגלים לתפוס צלילים מורכבים, ואפילו מעדיפים הרמוניות. הם מבחינים בין מגוון רחב של הברות, גם לא בשפת האם; תינוק יפני, למשל, ידע לזהות את הצליל *לה* למרות שאין *לה* בשפה היפנית[^5].  
 היכולת הזו אובדת בהדרגה, אבל עד אז - כל תינוק, בכל מקום בעולם, יכול ללמוד כל שפה כשפת אם[^6].

-## ראייה
+###ראייה

 הראייה היא החוש הכי פחות מפותח בלידה, מתוקף הנפח האדיר שלו במוח. חוסר בשלות של האזורים הקורטיקליים, של העיניים עצמן ושל המרחק ביניהן, ושל יכולות העיבוד מוביל למגבלות חדות ראייה ומיקוד.

@@ -108,11 +108,11 @@ dateCreated: 2024-05-18T12:44:57.375Z

 תינוק שזה עתה נולד יראה בשחור-לבן מטושטש. לאחר 3 חודשים, הוא רואה בצבע חלש ותמונה מטושטשת. תוך חצי שנה יש השתפרות מסוימת ויכולת הבחנה בגוונים, ולאחר שנה חדות הראייה שלו ותפיסת הצבע שלו כבר דומה לזו של אדם בוגר (Conel, 1939-1967).

-### סריקה חזותית
+####סריקה חזותית

 הילוד אינו פאסיבי; הוא כל הזמן סורק עם העיניים את הסביבה. תחילה, התינוק יסרוק בעיקר את הגבולות - דברים כמו המצח, הסנטר, שקעי העיניים וכדומה. לאחר חודשיים, התינוק יתחיל לפלוש לתוך הצורות ותווי הפנים - התינוק כבר יתחיל לזהות את תווי הפנים של האם.

-#### תפיסת פנים
+#####תפיסת פנים

 Fantz (1961) הדגים שתינוקות מעדיפים להביט על דוגמאות מורכבות (פסים, משבצות, פנים[^7]) בעלות ניגדוי בהירות חזקים (שחור-לבן). הם הכי נמשכים לדוגמאות המציגות ניגודים בקצוות.

@@ -125,7 +125,7 @@ Mondloch et al, 1999 הראו כי לתינוקות יש העדפה למבנה

 Stajduhar, A, Ganel, T, Avidan, G, Rosenbaum, R. S, & Freud, E (2022) הראו שמסיכות רפואיות (כאלו מתקופות הקורונה) פוגעות ביכולות של ילדים לזהות פרצופים.

-### תפיסת עומק
+####תפיסת עומק

 ישנם מספר רמזים שמאפשרים תפיסת עומק:

@@ -142,7 +142,7 @@ Gibson & Walk (1960) עמדו על כך בניסוי הצוק החזותי - ל

 גם אם התינוק מסוגל לתפוס עומק - במידה רבה הוא עדיין חסר את ההתנסות ואת הידע גיצד להשתמש בפועל במידע הזה. כך, למשל, אף על פי שבגיל 9 חודשים תינוקות מסוגלים בוודאות לתפוס עומק ולהשתמש בכל סוגי הרמזים, נמצא שהפרשנות מושפעת מהפרשנות שלהם - מהתרבות, מהאם, ומהחפץ שמוצג להם - פעוטות (18-30 חודשים) עושים טעויות הערכה (Scale Errors) הקשורים לאינטרקציה שלהם עם חפצים בגדלים שונים, אף על פי שהם תופסים את הגודל בצורה הנכונה.

-# מניעה, איתור וטיפול מוקדם
+##מניעה, איתור וטיפול מוקדם

 נוכחנו שתינוקות לא מגיעים לעולם *טאבולה ראסה*, אלא עם יכולות מסוימות. החושים מתפתחים כבר ברחם, ותינוקות שונים יוולדו עם בשלות שונה - וכמובן, תינוקות יפגינו יכולות חושיות שונות בכל גיל.

--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך.md
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך.md
@@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2024-06-22T14:22:13.678Z

 - האם דמות טיפולית מוגבלת בשכלה עדיפה על היעדר דמות בכלל?

-# חסך
+##חסך

 > **חסך** הוא אחד משני סוגים - חסך מלכתחילה (Privation) - שבו לתינוק אין דמות מטפלת ממש מתחילת חייו - וחסך בהמשך (Deprivation) - שבו לתינוק הייתה דמות מטפלת שיצרה איתו קשר, ונלקחה ממנו. אלו נחלקים ל**חסך מוחלט** - *אין שום קשר לדמות טיפולית* - ו**חסך תפקודי** - הדמות ישנה, אבל היא לא מתפקדת.
 {.info}
@@ -37,7 +37,7 @@ dateCreated: 2024-06-22T14:22:13.678Z

 לאור הנסיבות האלו, החלו לבחון את הרעיון שדווקא החסך בדמות האימהית הוא זה שפוגע בילדים - ולא רק התנאים הפיזיים. ישנם שני כיווני מוצא:

-## Spitz -  מחקר מנקודת מבט תיאורטית 
+###Spitz -  מחקר מנקודת מבט תיאורטית 

 Spitz, המגיע מעולם הפסיכואנליזה, חוקר הרבה מאוד יתומים, ומגיע להסבר פסיכואנליטי - כאשר אין דמות של אם, אין אובייקט ליבידינלי (מיני) שניתן לפרוק עליו את הדחף התוקפני או האנרגיה הלבידינלית, הילד מפנה את האינסטינקטים כלפי עצמו - גופו.

@@ -70,13 +70,13 @@ Spitz, המגיע מעולם הפסיכואנליזה, חוקר הרבה מאו
 > [סרטון מקורי (קורע לב) מהמחקר של ספיץ](https://www.youtube.com/watch?v=iW3UHcYfCPI)
 {.is-success}

-### Hospitalism
+####Hospitalism

 לאחר 5 חודשים של חסך אימהי מוחלט או חסך בחצי הראשון של השנה הראשונה, התינוקות הפגינו תסמונת *Hospitalism* - החלשות של הגוף, נטיה למחלות וזיהומים ושיעורי תמותה מוגברים. רוב השורדים היו בעלי עיכוב התפתחותי.

 כל זאת לעומת ילדי בתי הילדים, שהתפתחו כילדים בריאים וסקרנים. 

-## Skeels - מחקר מעבודת שדה 
+###Skeels - מחקר מעבודת שדה 

 Skeels מגיע למוסד של ארגון שעבד עמו, שקשור בילדים שנולדו מחוץ לנישואים או שהמשפחות ויתרו עליהם, ורואה שני תינוקות - בנות 13 ו16 חודשים - שלקו במוגבלות שכלית (תפקוד של 7 חודשים). באותו המוסד, הוא נתקל בזוג נערות - בנות 17 ו18 - שלוקות אף הן במוגבלות שכלית - בתפקוד גיל 7-9. הוא חוזר לאחר כמה חודשים, ונתקל שוב בפעוטות - שלתדהמתו, מתפקדות באופן תקני ונורמטיבי לגמרי. מתברר לו שהנערות אימצו את הפעוטות, והקשר הזה עזר להן לשגשג.

@@ -90,7 +90,7 @@ Skeels מגיע למוסד של ארגון שעבד עמו, שקשור בילד

 לאחר 21 שנה, כל ילדי קבוצת הניסוי קיימו את עצמם - 12 שנות לימוד, שניים מהם למדו באוניברסיטה, 11 מהם התחתנו. הילדים שלהם היו בעלי IQ בטווח הנורמה ולמדו במוסדות רגילים. בקבוצת הביקורת, 1 מת בגיל ההתבגרות, 4 מאושפזים (3 במוסד ללקות שכלית, 1 במוסד לחולי נפש), ממוצע שנות הלימוד היה 3 ורק 2 התחתנו (ואחד התגרש).

-## מחקרים עדכניים
+###מחקרים עדכניים

 מחקרים עדכניים מצביעים על לקויות בהתפתחות הרגשית והחברתית בקרב ילדים במוסדות. אחד המאפיינים הנפוצים בקרב ילדים אלו הוא חברותיות בלתי מובחנת ויזהוי לקוי של רמזים חברתיים. אחד ההסברים שהוצעו ללקות זו היא שמקורה בזיהוי לקוי של הבעות פנים אמוציונליות, אשר מהווים את אבני הבסיס לחברתיות תקינה.

@@ -138,7 +138,7 @@ Skeels מגיע למוסד של ארגון שעבד עמו, שקשור בילד

 ההדרכה של הצוותים הייתה מוצלחת, והשינוי המבני העצים את ההצלחה עוד יותר. ההתערבות הביאה לשיפורים בולטים בכל המימדים אצל כולם,  גם בקרב ילדים תקינים וגם בקרב ילדים בעלי לקות שכלית, ובמיוחד בקרב ילדים שחוו את השינוי למשך לפחות 9 חודשים.

-# אפיגנטיקה
+##אפיגנטיקה

 **אפיגנטיקה** היא חקר ההשפעה של גורמים סביבתיים על המבנה הגנטי ועל הביטוי שלו. הראייה כיום היא לא *יש לך גן X אז יקרה Y*, אלא *בהינתן תנאי סביבה כאלו וכאלו, גן הX שלך יופעל\לא יופעל ויקרה\לא יקרה Y*. 

--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה.md
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/טראומה.md
@@ -13,7 +13,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z

 ילדים ערים במיוחד לאירועים טראומטיים, ובמיוחד אירועים טראומטיים מתמשכים. 

-# מהי טראומה?
+##מהי טראומה?
 **טראומה**[^1] היא מונה שהתייחס בראשיתו לפציעה פיזית, והורחב במאה ה19 למונח נפשי.

 בDSM, טראומה מוגדרת כמצב בו אדם חשוף חשיפה ממשית לפגיעה פיסית משמעותית, אלימות מינית, או איום במוות, כמו במצבים שהאדם:
@@ -29,7 +29,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z

 [^1]: *פצע* ביוונית.

-# השלכות הטראומה
+##השלכות הטראומה
 לא כל אדם שנחשף לאירוע טראומטי יפתח טראומה. לנפש יש [מנגנוני הגנה ועיבוד](/פסיכולוגיה/מבוא/אישיות#חלקי-האישיות-הפרואודיאנים) שפועלתם הספונטנית מהווה גורם חוסן כנגד אירועים טראומטיים.

 חוויה טראומטית לא תוביל בהכרח להפרעה נפשית. רק חלק מהנחפשים לאירוע טראומטי יחלו להפגין תסמינים פוסט-טראומטיים, דוגמת:
@@ -39,7 +39,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z

 כאשר תסמינים אלו מופיעים חודש ויותר לאחר החשיפה, נוכל לאבחן בטראומה.

-# הפרעת דחק פוסט טראומטית
+##הפרעת דחק פוסט טראומטית
 > ר' גם - [PTSD (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#הפרעת-דחק-פוסט-טראומטית-ptsd)
 {.is-success}

@@ -48,7 +48,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
 - הימנעות מגירויים שקשורים לטראומה ו\או ירידה בעניין בפעילויות חברתיות ו\או מהנות וברגשות חיוביים הרקשורים אליהם
 - שינויים בעוררות ובתגובתיות - דוגמת עוררות-יתר, עצבנות, קשיי ריכוז ושינה, דריכות, תגובתיות מוגברות לרעשים או גירויים בלתי צפויים.

-## ביטוי בילדים לעומת מבוגרים
+###ביטוי בילדים לעומת מבוגרים
 ילדים מסתובבים בעולם בהנחת יסוד שהעולם הוא מקום מוגן ובטוח. אירועים טראומטיים פוגעים בהם במיוחד, ומועצמים לאור חוסר יכולתם להכיל קוגנטיבית את המצב - פגיעה בתחושה של ההבנה של "איך העולם עובד". חוסר האונים בעת האירוע מערערת את ביטחון הילד ביכולתו לשלוט על עצמו וסביבתו, ועלולה לפגוע הן בביטחון העצמי של הילד והן באמון בהורים, שלא הצליחו להגן עליו מהאירוע הטראומטי.


@@ -71,7 +71,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
 - נרמול התגובה הרגשית וחווית הקושי - להגיד להם שזה בסדר ("זה בסדר שאתה לא נרדם, גם לי קשה להירדם")
 - חמלה עצמית - כדי למנוע עומס מוגזם ואשמה אצל ההורים (Good enough parenting)

-# תיווך נכון של אירועי חירום
+##תיווך נכון של אירועי חירום

 > [הצבע האדום של דן](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הצבע_האדום_של_דן.pdf)
 {.is-success}
@@ -91,7 +91,7 @@ dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
 - לשים לב לשפה הלא-מילולית - ילדים מייחסים לה משקל גדול, לעיתים יותר משפה מילולית
 - חזרתיות וסבלנות ככל שנדרש - לילדים לוקח זמן לעבד

-## עזרים נוספים
+###עזרים נוספים
 - פנייה לאיש מקצוע
 - סיפורים חברתיים!

--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד.md
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/ילוד.md
@@ -37,8 +37,8 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
 [^1]: שיעור תמותת התינוקות הוא מדד טוב למצב הבריאותי במדינה נתונה - רק מערכת בריאות טובה יודעת להתמודד עם האתגרים שמאפיניים את התקופה הזו.
 [^2]: שיעור המוות עד גיל שנה הוא הגבוה ביותר עד לפחות גיל 55.

-# מבחני אפגר וברזלטון
-## מבחן אפגר
+##מבחני אפגר וברזלטון
+###מבחן אפגר

 המבחן הוא בדיקה קצרה שמתבצעת דקה, וחמש דקות אחרי הלידה. הוא נמדד בחמישה מדדים:

@@ -74,7 +74,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z

 [^3]: איך יכול להיות שדופק תקין של תינוק כל כך גבוה? עמית מסביר - *הוא קטן!*

-## מבחן ברזלטון
+###מבחן ברזלטון
 מבחן נוסף הוא מבחן ברזלטון (NBAS) Neonatal beavioral assessment test.
 המבחן מייצר פרופיל הכולל את ההתנהגויות של הסתגלניות, נק' החוזק והחולשה של התינוק. הוא כולל 28 פריטים התנהגותיים ו18 פריטי רפלקסים.

@@ -89,7 +89,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
 **בניגוד לאפגר**, זהו לא מבחן שמבצעים בשגרה (הוא נורא ארוך), אלא רק לצרכי מחקר או בעקבות פגות.


-# דיכאון אחרי לידה
+##דיכאון אחרי לידה
 כחצי מהיולדות חובות *דכדוך אחרי לידה* (Baby blues) ב24 שעות שלאחר הלידה[^4].
 לגוף לוקח זמן להתאושש מהסערה ההורמונלית - לרוב חולפת אחרי 3-4 ימים. אולם, כ10-20% מהאמהות יחוו [דיכאון מג'ורי](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) עקב הלידה.

@@ -103,7 +103,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
 [^4]: *אפילו בלידה מהסרטים*, אומר עמית, *וסרט אמריקני, לא מזרח-תיכוני - האמא יוצאת מחדר הלידה עם האיפור והכל*.
 [^5]: החוק, למשל, מעניש נשים שהמיתו את התינוקות שלהן בשנה הראשונה ענישה חמורה פחות - ~5 שנים לעומת 15-25 בשאר המקרים (*לא עצה משפטית*, אומר עמית).

-# רפלקסים
+##רפלקסים
 גם אפגר וגם ברזלטון בודקים רפלקסים - כנראה שזה חשוב! מה זה בכלל רפלקסים?

 רפלקס זו תגובה אוטומטית "טבועה מראש" המתעוררת עקב גירוי מסוים. הרפלקסים מאפשרים לתינוק להגיב אל הסביבה בדרך מאורגנת ומסתגלת עוד לפני התנסות למידתית. לילוד ישנם יותר מ20 רפלקסים!
@@ -151,10 +151,10 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z

 [^6]: לא לגלות להורים - שמשוכנעים שהתינוק מחייך אליהם. הוא לא רואה אותם, לא מזהה אותם, וזה לא קשור לכלום.

-# מצבי הילוד
+##מצבי הילוד
 -  נמנום
 ---
-## שינה פעילה (REM) ולא פעילה (NREM)
+###שינה פעילה (REM) ולא פעילה (NREM)
 ילודים ישנים 17-20 שעות *בממוצע*, שפזורים באופן די אחיד לאורך היממה.
 התינוק מסגל דפוס מלא של יום\לילה - ערות ברוב היום ושינה רציפה בלילה - רק אחרי *שנה*. תנומות יום נעלמות לגמרי רק אחרי *ארבע שנים!* (פרופ' אבי שדה, אונ' ת"א)
 ככל שהתינוק מתגבר, שעות השינה הולכות ומתרכזות סביב הלילה, אבל לוקח זמן רב לתנומות יום להיעלם לגמרי.
@@ -174,7 +174,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
 - ערנות לא פעילה
 זהו המצב הכי טוב לבדוק את התינוק.

-## בכי
+###בכי
 בכי הוא הדרך הראשונה של התינוק לתקשר עם הסביבה. ישנם 4 סוגי בכי (Wolf):
 - בכי רעב - מתחיל בעוצמה הדרגתית ומתגבר
 - בכי של כעס - פתאומי וחזק יותר
@@ -196,7 +196,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z

 הבכי קשור גם בטמפרמנט של התינוק - יש תינוקות פחות בכיינים, ויש כאלו שלוקח להם יותר זמן להירגע. התעלמות מהבכי תוביל לכך שהתינוק יתייאש בשלב מסוים - מה שישפיע לרעה על הקשר שלו עם ההורה.

-# פגות
+##פגות
 פג הוא תינוק שנולד החל מהשבוע ה23-4 (לפני זה הם לא שורדים). אחוז הפגות משתנה ממדינה למדינה, כאשר במדינות מפותחות פחות נולדים יותר פגים[^7]. הפגות קשורה במתח האם, בגורמים סביבתיים ובלידות קודמות. הפריות גם מעלות מאוד את הסיכוי לפגות - במיוחד בקרב תאומים\שלישיות (צפוף!). 

 חלק מהפגים נולדים במשקל לידה נמוך (LBW) - פחות מ2.5 ק"ג, *בלי קשר לשבוע הלידה*. תינוק שנולד פחות מ1.5 ק"ג מסווג כבעל משקל לידה נמוך מאוד (VLBW) - שוב, בלי קשר לשבוע הלידה.
@@ -233,7 +233,7 @@ dateCreated: 2024-05-11T07:35:11.714Z
 [^7]: בבנגלדש, למשל, חצי מהתינוקות הם פגים!


-# פגיעות, עמידות\חוסן, סיכון
+##פגיעות, עמידות\חוסן, סיכון
 - פגיעות (vulnerability) - הרגישות של התינוק להינזק מגורמים חיצוניים
 יש תינוקות שמגיעים חרדתיים יותר, או עם מומים בלב.

--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר.md
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מאהלר.md
@@ -12,10 +12,10 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
 {.is-info}


-# התיאוריה הפסיכו-חברתית
+##התיאוריה הפסיכו-חברתית


-## אריק אריקסון
+###אריק אריקסון

 [אריק אריקסון](https://en.wikipedia.org/wiki/Erik_Erikson)[^1] פיתח את ה**תיאוריה הפסיכו-חברתית**, שמנסה לתאר, כמו פרויד ואחרים, איך האישיות מתפתחת. אלא שבניגוד לאלו, אריקסון מציב את התפתחות האישיות לכל אורך החיים - ולא רק בילדות ובגיל ההתבגרות.

@@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z

 התיאוריה של אריקסון לא נחקרה הרבה, וכשכן - בעיקר סביב גיל ההתבגרות.

-## לעומת פרויד
+###לעומת פרויד

 | גיל | השלבים הפסיכו-סקסואליים של פרויד |
 | --- | --- | 
@@ -55,31 +55,31 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z

 אריקסון רואה את החיים כרצף שלבים, שלכל אחד מהם משבר ייחודי - שפתרון טוב עליו יקנה רווח לעתיד. ההתפתחות היא תהליך המוביל ל*אחדות האני* (לעומת האיד, אגו והסופר אגו) - קבלה של עצמך ושל מעגל חייך כבעלי ערך, ותוצאתה תחושה של השלמה וסיפוק. 

-## אמון לעומת חשדנות
+###אמון לעומת חשדנות

 בגיל 0-1 שנים.

 זוהי התקופה התלותית ביותר בחיי התינוק. הוא *חי ואוהב דרך הפה* (Erikson, 1963). הקשר החברתי בשלב הזה הוא בין הילד לאמו, וביניהם יוכל להיווצר אמון בסיסי, או חשדנות - ובמקרה הטוב, יפיק מהם תקווה - אמון בסיסי בעצמו ובאחר בהמשך החיים. מנגד, אם האם אינה מתפקדת טוב מספיק (לא באופן מושלם), תיווצר חשדנות - שתלווה את התינוק גם כן. אם האם מתפקדת מספיק טוב, נוצרת **תקווה** - שבסופו של דבר, התינוק יקבל את המענה; לא נדרשת הורות מושלמת.

-## אוטונומיה לעומת בושה וספק
+###אוטונומיה לעומת בושה וספק

 בגיל 1-3 שנים.

 התינוק לומד להחזיק ולהרפות, מתחיל לחקור אוטונומיה, ומתחיל להכיר בושה וספק. *להחזיק ולהרפות* הם עניין של שליטה - הילד מגלה את היכולות שלו, לעיתים מצליח, ולעיתים נכשל, ומתחיל לחוש בושה וספק. הורים שמביעים אמון בילד, ומאפשרים לו חופש בהתאם ליכולותיו, שאינם שופטים אותו בחומרה, יעזרו לו לפתח **אוטונומיה**, שממנה יצמח **כוח רצון**.

-## יוזמה לעומת אשמה
+###יוזמה לעומת אשמה

 בגיל 3-5 שנים.

 התינוק מתחיל ליזום, ומתחיל להשתחרר מהתלות בהורים שלו ובוחן את יכולתו בעולם. הוא מכיר במאבק עם ההורה מאותו המין - התסביך האדיפלי\אלקטרה של פרויד. אם מגיבים למאבק בחומרה, תתפתח אשמה, שיכולה לשתק את הילד. אולם אם ההורים מקבלים את היוזמה, ומתעלים אותה לערוצים מקובלים ומועילים, הילד ילמד לא להיכנע בצורה עיוורת לחברה - **הצבת מטרות**.

-## חריצות לעומת רגששי נחיתות
+###חריצות לעומת רגששי נחיתות

 בגיל 6-11 שנים.

 הילד נכנס יותר לחברה - לבית הספר, לעבודה - בצורה יותר מחייבת: לטקסים, לפעולות חברתיות, בכלי החברה - לקרוא, לכתוב, חשבון, קשרים חברתיים. הילד לומד יכולות - כל חברה ויכולותיה שלה - ועובר חברות. אם הוא מצליח להסתגל לכל הרעש הזה, נהדר - תעלה **מסוגלות** (competence). מצד שני, אם ייכשל - בכתיבה, בציד, במה שזה לא יהיה בחברה שלו - הוא עלול לחוש נחיתות. בשלב הזה, הילד מתחיל לפתח מיומנויות שונות - כל חברה ומה שהיא מכוונת אליו. 

-## זהות לעומת בלבול תפקידים
+###זהות לעומת בלבול תפקידים

 בגיל 12-18 שנים.

@@ -90,7 +90,7 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
 לא כולם מצליחים לגבש את הזהות הזו, ומובילים לבלבול תפקידים, שמובילה לתחלואה נפשית ואפילו לעבריינות. אולם צליחת המשבר הזה תוביל ל**נאמנות**, שתלווה אותו כל החיים.


-# ספרציה ואינדיוידואציה
+##ספרציה ואינדיוידואציה

 [מרגרט מאהלר](https://en.wikipedia.org/wiki/Margaret_Mahler) לא התכוונה להיות התפתחותית - היא פסיכו-אנליטיקאית.

@@ -101,14 +101,14 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
 השאיפה הבסיסית של הילד, אומרת מאהלר, היא לכיוון יצירת עצמאות, נפרדות מההורים, ויצירת אישיות ייחודית. התיאוריה מתארת מעבר משלב *אוטיסטי-נורמלי* - ייחוד מוחלט עם האם - להיפרדות פיזית ורגשית לכדי אדם נפרד. 


-## השלב האוטיסטי הנורמלי 
+###השלב האוטיסטי הנורמלי 

 מהלידה עד גיל חודש. 

 בשלב זה, התינוק לא באמת הגיח לעולם עדיין - הוא בעיקר ישן, לא רואה טוב, לא שומע טוב. הוא מנותק, ואין עדיין שום צורה - התינוק חווה את העולם כמערכת סגורה - רעב בא והולך, והתינוק לא מכיר בכך שהוא חי מבחוץ. מאהלר מושלת זאת לביצת ציפור. כל האנרגיה הנפשית מרוכזת כלפי פנים, ואין הבדל בין התינוק לאם.


-## השלב הסימביוטי
+###השלב הסימביוטי

 מגיל 1-4 חודשים. זהו השלב החשוב ביותר אצל מאהלר. 

@@ -122,9 +122,9 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z

 המשכה מוגזמת בסימביוזיה יוצרת היקשרות מוגזמת - מישהו יושב לידך בכיתה ואחרי שיחת חולין יש לכם דיל לכרתים, ואז לא ענית לו לטלפון והוא מחק את הדיל. מצד שני, היעדר סימביוזה טובה מובילה להימנעות ולבידוד, לקושי אדיר [ביצירת קשיים וכינון סיבתיות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-סכיזואידית) - אישיות מאגית כזו. 

-## ספרציה אינדיוידואציה
+###ספרציה אינדיוידואציה

-### הבחנה 
+####הבחנה 

 מגיל 6-10 חודשים.

@@ -132,7 +132,7 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z

 האמא צריכה לאפשר לו את היציאה הזו החוצה, להיות חוף מבטחים עבורו. יש אמהות שנפגעות מזה, או שלא מאפשרות את זה, וככה מאיימות על ההפרדה הפיזית או הנפשית. 

-### אימון
+####אימון

 מגיל 10-15 חודשים.

@@ -143,7 +143,7 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z

 התינוק עובר ל*תדלוק רגשי* - די במבט חוקר לעבר אמא כדי שתתמוך בו, ולא חייבים מגע של ממש, אבל עדיין צריכים בסיס בטוח[^5]. האב מסייע במיוחד להיפרדות הזו - הוא פחות רגשי, פחות מוכר, ויותר פיזי. 

-### התקרבות מחדש 
+####התקרבות מחדש 

 מגיל 14-24 חודשים.

@@ -156,7 +156,7 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z



-### אינדיוידואציה וקביעות אובייקט רגשי
+####אינדיוידואציה וקביעות אובייקט רגשי

 מגיל שנתיים-שלוש והלאה.

@@ -172,14 +172,14 @@ dateCreated: 2024-07-25T15:40:24.093Z
 > כשההפרדה לא מסתיימת והאמא יוצאת מחיי הילד, הייצוגים נשארים מעורבלים - מה שמוביל לעימותים לכל אורך החיים.
 {.is-warning}

-## תרומת התיאוריה
+###תרומת התיאוריה

 מאהלר תיארה בפנינו את התפתחותה התקינה של התפקוד הנפשי - הבחנה ואינטגרציה, והיכולת לבסס ייצוגים פנימיים. מהאלר המשיגה את האזורים ההתפתחותיים שנפגעים וגורמים למצוקה, לצורכי טיפול[^6]. התיאוריה של מאהלר תרמה גם לאבחון בגישה הפסיכודינאמית, בהיותה ציר להבחנה ואינטגרציה, וציר היכולת לביסוס ייצוגים פנימיים (PDM, 2006).

 [Blatt et al., 1981]() מחזק את ההפרדה של מאהלר, ומכונן גם את ציר ההתייחסות - התקשורת של הילד ההולך ונפרד עם האם.


-## ביקורת
+###ביקורת

 מחקרים עכשוויים על כך שהתינוקות בשלב האוטיסטי של מאהלר מגיבים, מבינים וערים הרבה יותר ממה שהיא מתארת (למרות שבכנות, לא היה לה מחקרים כאלו). ביקורת נוספת היא *השם* - שמתפרש כרמיזה שאם לא עוברים את השלב הזה, מתקבל *אוטיזם* - שזה פשוט לא נכון. ולבסוף, ישנה ביקורת על הדגש על האימא (כמו רוב החוקרים בתקופתה) - האבא מסוגל גם הוא למלא את אותם תפקידים אימהיים, ולכל הפחות תפקידים כלשהם בתהליך. 

--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג.md
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג.md
@@ -41,7 +41,7 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
 > אז מה נעשה?
 > שלומית הראבן, *אני לא ילדה של כיסא*

-# מהו מזג?
+##מהו מזג?

 **מזג** (או *טמפרמנט*) הוא ההבדל הבינאישי בין ילדים - אוסף ההבדלים הבינאישיים בעלות בסיס גנטי, מופיעות מוקדם בחיים והינן יחסית יציבות ([Goldsmith, 1987](https://psycnet.apa.org/record/1987-21545-001)). בגדול - *מה הילד עושה, ואיך*.

@@ -51,7 +51,7 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z

 כולם מסכימים שהסביבה באה בהשפעה עם המאפיינים האלה - ילד בכיין אינו גזירת גורל - אבל מידת ההשפעה וטיב היחסים ביניהם נתונים לויכוח לוהט.

-## יציבות
+###יציבות
 עד כמה המזג יציב? ישנן שני סוגים של יציבות:

 - יציבות **לרוחב** - מזג המתבטא במגוון רחב של מצבים
@@ -64,10 +64,10 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
 > כשלוקחים ילודים ישר אחרי הלידה לבדיקת רפלקסים במחלקת, מספר עמית, כבר רואים את ההבדלים בין הילודים - חלקם מצווחים את נשמתם (*עוד לפני שהרסנו להם את החיים!*), חלקם יושבים שם רדומים, חלקם סקרנים ומבסוטים.
 {.is-info}

-## אישיות
+###אישיות
 המזג הוא הגרעין הבסיסי שמתוכו מתפתחת האישיות. אותה אישיות תתפתח תוך אינטרקציה מתמדת עם הסביבה - לרבות הרגלים, ערכים, מיומניויות, דימוי עצמי, קוגניציה חברתית, תפיסת העצמי והאחר, ורבים אחרים. 

-# המודל של Thomas & Chess
+##המודל של Thomas & Chess
 בשיא תקופת הביהוויוריזם - שנות ה50 בארה"ב, [Thomas & Chess]() הריצו מדגם - [The New York Longitudinal Study]() טענו כי הגישה ההתנהגותית לא יכולה לעמוד על כל ההבדלים בין הילודים. הם שמו לב כיצד, ילדים שגדלו בסביבות עדינות ואוהבות, הפגינו בעיות התנהגות קשות, לעומת ילדים אחרים שגדלו בסביבות איומות ויצאו די בסדר. הם שמו לב להבדלים בין ילדים באותם הסביבות, והסיקו מכל זאת שחייב להיות גורם נוסף - אותו כינו **מזג**.

 החוקרים הגדירו את המזג כסגנונות התנהגות, הדרך הטיפוסית שבה הילד מבצע פעילות ומגיב לדרישות הסביבה. הם דגמו 141, שהוריהם עברו ראיון מובנה, שכלל דיווח על סגנון התגובות של התינוק - ובהתאם לכך, הילדים דורגו על פני 9 מימדי טמפרמנט:
@@ -84,7 +84,7 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z

 מכל אלו עולים 3 מזגים:

-## מזג קל
+###מזג קל
 (40%)
 - תינוקות נוחים
 - דפוס קבוע של שינה ואכילה
@@ -93,7 +93,7 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
 - עוצמת התגובות שלהם אינה קיצונית
 - הורים לתינוקות אלו חווים גידול נוח יחסית ורגוע של תינוקם

-## מזג קשה
+###מזג קשה
 ([^2]10%)
 - עצבניים יותר
 - לא מפתחים דפוסי שינה ואכילה קבועים
@@ -103,19 +103,19 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z



-## הסתגלות איטית
+###הסתגלות איטית
 (15%)
 - מסתגלים לאט יותר, אבל בהצלחה
 - עצמת התגובות שלהם בינונית (נמוכה מבעלי המזג הקשה)

-## טיב ההתאמה
+###טיב ההתאמה
 החוקרים טבעו את מושג **טיב ההתאמה** (Goodness of Fit) בין המזג של הילד לסביבה. ההתפתחות של הילד מיטבית כאשר הסביבה מתאימה למזג של הילד. הורים תזזיתיים עם ילדים רגועים, או הורים רגועים עם ילדים קשים, או הורים כאוטים עם ילדים שמסתגלים לאט - כל אלו יכולים לפגוע באיכות הקשר של הילד עם הסביבה[^3].

 מנגד, טיב התאמה טוב - הורים רגישים שהצליחו לסייע לתינוק להתמודד עם הרגשות השליליים שלהם, קושי המזג התרכך מאוד לאחר כמה שנים[^1] (https://psycnet.apa.org/record/1998-03083-018)[Feldman et al, 1999].

 לעניין המזג יש גם היבט הישרדותי - במצבים קשים יותר, תינוקות עם מזג קשה, שדורשים יותר משאבים, ייטו יותר לקבל אותם; במצבי קיצון, תינוקות נוחים עלולים פשוט לא לשרוד.

-## ביקורות
+###ביקורות
 המודל ספג כמה ביקורות בולטות, וביניהן:

 - מתבסס על דיווח עצמי של ההורים
@@ -126,11 +126,11 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z

 מעבר לזה, מה שמטריד אותנו אצל ילד זה מימדים מסוים - כמו נטייה לתסכול

-# המודל של Rothbart
+##המודל של Rothbart

 המודל של מרי רותברט מוותר על הקטגוריות ומתמקד במקומו במימדים, שקשורים בשני מרכיבי על - תגובתיות לעומת ויסות עצמי

-## תגובתיות 
+###תגובתיות 
 רותברט אומרת שישנם הבדלים בינאישיים בתגובתיות (Reactivity) של מערכת העצבים. ההבדלים האלה באים לידי ביטוי בהתעוררות של תגובות מוטוריות, רגשיות, התמצאות ושל המערכת האוטונומית והאנדוקרינולוגית בגוף בתגובה לגירויים[^4].

 התגובתיות מגיעה לכדי ביטוי בנטיות שלנו:
@@ -140,7 +140,7 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
 - להגיב ברגשות חיוביים
 - להתקרב לגירויים חדשים

-## ויסות עצמי
+###ויסות עצמי
 ישנם הבדלים בינאישיים ביכולת הויסות העצמית (Self regulation) שלנו - הפיזית, הקוגניטיבית והרגשית.
 ויסות עצמי היא היכולת לנטר ולווסת את ההתנהגות כדי לפעול להשגת מטרה רצויה או להסתגל לדרישות הקוגנטיביות והחברתיות של מצבים פרטניים.
 הויסות העצמי מתפתח בהדרגה - לתינוקות יש רק מעט אסטרטגיות לוויסות (שינה, הסטת מבט, בכי), שהולכות ומתשכללות ככל שהתינוק גדל, ובקשר עם סביבת הטיפול.
@@ -148,9 +148,9 @@ dateCreated: 2024-05-25T11:03:41.282Z
 רותברט מכנה את המימד הזה Effortful Control, וקושרת אותו בהיבטים ניהוליים של קשב ובתפקודים ניהוליים[^6].


-# מדידה
+##מדידה

-## שאלונים
+###שאלונים
 Rothbart מפתחת שאלונים (ממש טובים) למדידת מזג, שמאופיינים ב - 

 - מהימנות גבוהה
@@ -160,7 +160,7 @@ Rothbart מפתחת שאלונים (ממש טובים) למדידת מזג, שמ

 ישנם שלושה שאלונים -  IBQ, TBAQ, CBQ - שמפיק פרופיל לילד על פני מימדים רבים.

-## תצפיות
+###תצפיות

 Rothbart תיכננה מערכי תצפית במעבדה - כלים מובנים להערכת מזג במעבדה.

@@ -170,7 +170,7 @@ Rothbart תיכננה מערכי תצפית במעבדה - כלים מובנים
 {.success}


-# מזג והסתגלות
+##מזג והסתגלות

 מזג הוא מנבא טוב של הסתגלות. ויסות עצמי טוב בגיל הגן (גבוה בEC) קשור להסתגלות טובה יותר לבית הספר, ולהישגים לימודיים טובים יותר. ישנו קשר בין יכולות ויסות לבין יכולת אמפטית, מיומנויות חברתיות ומקובלות חברתית. ויסות עצמי גם מנבא מוסר כפי שנמדד בגיל בית הספר ([Kochanska et al, 1997](https://psycnet.apa.org/record/1997-07406-004))

@@ -181,7 +181,7 @@ Rothbart תיכננה מערכי תצפית במעבדה - כלים מובנים

 הילדים שחיכו יותר היו בגיל ההתבגרות והיו יותר בעלי-יכולת חברתית ואקדמית, יותר מסוגלים לעמוד בפני פיתויים ולהתמודד עם מצבים מתסכלים ([Mischel et al, 1972](https://psycnet.apa.org/record/1972-20631-001), [Mischel, 1989](https://psycnet.apa.org/record/1989-39650-001)).

-# הבדלים בין תרבותיים
+##הבדלים בין תרבותיים
 השוואות בין תינוקות סינים ויפניים לילדים לבנים מצפון אמריקה הראו שתינוקות מהמזרח[^7]:
 - פחות פעלתנים וקולניים
 - מביעים פחות רגש - מחייכים, צוחקים ובוכים פחות
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/.comments/yossi_kindergarten_family.jpg.xml
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/.comments/yossi_kindergarten_family.jpg.xml
@@ -0,0 +1,7 @@
+<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
+<comment version="3.0">
+  <caption>Stock Photography</caption>
+  <note>Keywords: stock, elephants, wildlife, poaching, trophy hunting K6C5EP baby elephants playing in Kenya, Amboseli</note>
+  <place/>
+  <categories/>
+</comment>
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/.comments/yossi_parents_2.jpg.xml
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/.comments/yossi_parents_2.jpg.xml
@@ -0,0 +1,10 @@
+<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
+<comment version="3.0">
+  <caption/>
+  <note/>
+  <place/>
+  <categories>
+    <category value="Kenya 2021"/>
+    <category value="Kenya 2021 Sarara"/>
+  </categories>
+</comment>
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/.comments/yossi_playing_2.jpg.xml
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/.comments/yossi_playing_2.jpg.xml
@@ -0,0 +1,18 @@
+<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
+<comment version="3.0">
+  <caption>Two Baby Elephants Playing</caption>
+  <note>Two baby elephants playing in Serengeti National Park, Tanzania</note>
+  <place/>
+  <categories>
+    <category value="africa"/>
+    <category value="animal"/>
+    <category value="baby"/>
+    <category value="elephant"/>
+    <category value="national park"/>
+    <category value="playing"/>
+    <category value="serengeti"/>
+    <category value="tanzania"/>
+    <category value="two elephants"/>
+    <category value="young"/>
+  </categories>
+</comment>
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_beach_3.avif
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_beach_3.avif
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_birds.webp
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_birds.webp
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_eating.webp
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_eating.webp
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_family.avif
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_family.avif
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_friends_3.webp
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_friends_3.webp
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_scared.webp
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_scared.webp
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_soccer.webp
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_soccer.webp
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_swimming.webp
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/מטלות/yossi_swimming.webp
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק.md
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/משחק.md
@@ -13,13 +13,13 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z

 **טיפול במשחק** היא הדרך העיקרית שבה פסיכולוגים התפתחותיים מטפלים בילדים.

-# Game לעומת Play
+##Game לעומת Play

 **Game** הוא משחק מוגדר עם חוקים ומרחב מובנה - מונופול, חתחתול, *חתולים מתפוצצים*; בכולם יש "מנצח" או "להיות טוב ב", והם תוכננו מראש. לעומת זאת, *Play* הוא משחק ללא חוקים מוגדרים - השתובבות ספונטנית כזו, בלי הבנייה מוקדמת. הילד בורא את המשחק - בהעמדת פנים ובבניית עולמות, במטרות פרטניות (אם בכלל).

 טיפול במשחק מתבסס על Play.

-# מדוע לטפל במשחק?
+##מדוע לטפל במשחק?

 למה לא פשוט לדבר?

@@ -27,18 +27,18 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
 > חמודה לא משנה מה קרה לו בגן אם תשאלי אותו "איך היה בגן?"
 > הוא יגיד תמיד: "כיף"

-## עוקף תקשורת מילולית
+###עוקף תקשורת מילולית

 הטיפול במשחק הוא ערוץ עוקף לתקשורת המילולית: היכולת השפתית שלו לא תמיד מספיק עשירה ומדויקת להביא את התחושות שלו. אף ילד בן 3 לא יגיד, *בואנ'ה, קשה לי שיש עוד אחד קטן, אני בן שלוש ואני צריך צומי*. מצד שני, הוא יכול להעיף את אחיו מהמשחק וככה הוא מביע את הקושי - בפעולה. 

-## ביטוי תכנים לא מודעים
+###ביטוי תכנים לא מודעים

 הדברים שבאים לידי ביטוי במשחק הם לאו דווקא מודעים; [מלני קליין](https://en.wikipedia.org/wiki/Melanie_Klein) מקבילה את המשחק ל[אסוציאציות החופשיות של פרויד](https://en.wikipedia.org/wiki/Free_association_(psychology)). 

 > זה שהוא עושה *פיו פיו* מביע תוקפנות? זה שהוא רוצה לשחק לבד אומר שהוא שונא את אח שלו? נו, בחייאת. אבל מצד שני, *למה שהוא יישחק **דווקא** את זה?* איפה הוא פגש את זה? אולי זה כן מעיד על משהו שקורה בנפש שלו.
 {.is-info}

-## השפה כטריטוריה של המבוגר
+###השפה כטריטוריה של המבוגר

 עבורנו המבוגרים, השפה היא ערוץ התקשורת העיקרי שלנו. *איך היה בגן? איך אתה מסתדר בבית הספר? עם מי שיחקת היום?* ילדים מתקשים בביטוי הזה, ונוטים ללקוניות *כיף*, *עם יואב* וכו'.

@@ -50,7 +50,7 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
 > משחק הוא התנהגות מותאמת; ילדים בריאים בנפשם משחקים, וזוהי התנהגות נורמלית ורצוייה.
 {.is-success}

-# מהות המשחק
+##מהות המשחק

 [ויניקוט](https://en.wikipedia.org/wiki/Donald_Winnicott) מדבר על המשחק כגשר בין פנטזיה למציאות. הילד מביא לידי ביטוי את העולם הפנימי שלו, אבל מביא אותו לכדי ביטוי במציאות[^1]: הוא משליך על החפצים במציאות את העולם הפנימי שלו. זהו מרחב ביניים: לא לגמרי בראש של הילד (הוא לא סתם עוצם עיניים ומדמיין), ולא לגמרי במציאות - אלא בין לבין. 

@@ -59,7 +59,7 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
 > ילד מביא אל משחקו כל היבט של האגו שעורער יותר מכל.... 'לשחק את זה' הינה השיטה הטבעית ביותר של ריפוי עצמי בה ילדים יכולים לנקוט.
 > *אריקסון*

-# אילו תנאים נדרשים למשחק?
+##אילו תנאים נדרשים למשחק?

 - מסגרת בטוחה, תחומה בזמן ומקום

@@ -81,13 +81,13 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z
 > בחדר ובחומרים שבו לא היה דבר העלול לרסן את פעילותו של ילד. החפצים לא נראו שבירים או טובים מכדי לגעת בהם, להפיל או לזרוק אותם. היה בחדר מקום נרחב והיו בו חומרים העשויים לשמש לגילוי אישיותו של ילד, אם יעבוד בהם די זמן. ניסיונות החיים שלהם עשו את החדר שונה ומיוחד במינו לכל אחד ואחד מהילדים ששהו בו. כאן עשוי היה ילד לחפש בדממה קולות מוכרים ושכוחים, ולצעוק בקול את גילוי עצמיותו שנשבתה ונכלאה זמן-מה, ובכך להימלט מכלא פחדיו, חרדותיו ואי הביטחון שלו. הילד היה מביא אל תוך החדר את השפעתם עליו של כל הצורות והקולות, הצבעים והתנועות, אשר הצטברו בתוכו ובונה מחדש את עולמו, במידה ובמשקל שהם לפי כוחו.
 > *Dibs*

-# מי זקוק לטיפול במשחק?
+##מי זקוק לטיפול במשחק?

 מרבית הילדים עושים שימוש במשחק חופשי בשילוב עם הורות "טובה דיה"[^2] כדי להתמודד עם משברים, מעברים התפתחותיים ואירועי חיים.

 ילדים יזדקקו לטיפול במשחק כאשר המציאות אינה מאפשרת להם משחק חופשי במסגרת בטוחה, כשהם חווים התרחשויות מטלטלות ושינויים תכופים, כשהם מתמודדים עם אבדן או [חסך הורי](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך), כשהם חוו אירועים טראומתיים שלא התאפשר להם לאבדם, ילדים שמתקשים להשתמש בשפה כאמצעי תקשורת בחיי היומיום, או כשהם מתמודדים עם רגשות עצימים שהם מתקשים להביא בערוצים אחרים.

-# המשחק כאקט טיפולי
+##המשחק כאקט טיפולי

 - משחק רגרסיבי וחושי

@@ -113,7 +113,7 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z

 מאפשרת מעבר משימוש בסמליות למודעות וביטוי מילולי של התכנים. מהשחק יכולות לעלות המון פרשנויות שונות, ויש מחלוקת לגבי מה לעשות איתם - קליין חושבת שכדאי לשתף הכל עם הילד, ואנה פרויד חושבת שצריך לשמור חלק מהילד מחשש שלא יידע להכיל הכל.

-# טיפול במשחק לא מכוון
+##טיפול במשחק לא מכוון

 בטיפול מסוג זה (Non-directive play therapy) יש שמונה עקרונות טיפוליים:

@@ -138,7 +138,7 @@ dateCreated: 2024-07-10T09:28:54.406Z

 8. הצבת הגבלות רק במידה ההכרחית לעיגון הטיפול בעולם ולהפיכת הילד מודע לאחריותו ביחסים.

-# תפקיד המטפל\ת בטיפול המשחק
+##תפקיד המטפל\ת בטיפול המשחק

 לסייע לילדים לעבד ולהבין את המתחולל בעולמם הפנימי והחיצוני

--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה.md
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/פיאזה.md
@@ -20,16 +20,16 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z

 פיאז'ה ואשתו תיעדו *כל דבר* שהילדים שלהם עשו - בערך 3,000 שעות תצפית - והוגה באמצעותה את התיאוריה שלו, בספרו *The Origin of Intelligence of Children*. ב1955, פיאז'ה ייסד את המכון הבינלאומי לגנטיקה אפיסטמולוגית, וחקר כיצד, אצל ילדים, *לדעת* פירושו *לפעול* (או לחשוב) - בניית ידע מאינטרקציה עם הסביבה.

-# סכמה
+##סכמה
 פיאז'ה טען שתינוקות מגיעים לעולם עם סט בסיסי של רפלקסים, שהם הבסיס לדפוס מאורגן של התייחסות לסביבה.  פיאז'ה ראה באינטיליגנציה מנגנון ביולוגי להישרדות, באמצעות בניית **סכמה** - מבנה קוגניטיבי שמכיל ידע מאורגן על מצבים ואנשים שדרכם מסתגלים על הסביבה - כמו מגירה של מידע במוח.

 הסכמות הראשונות הן **סכמות סנסומוטוריות**, שאפשרות ליילוד לתפוס ולהבין את העולם שלו באמצעות החושים - מציצה, אחיזה, וכו'. ככל שישנה אינטרקציה נוספת עם הסביבה, הסכמות האלו הולכות ומשתכללות, סכמות חדשות נוצרות, והדגש עובר לפעילות מוחית. 

 תינוקות מפעילים כל הזמן את הסכמות האלה - כך הם צוברים ניסיון: התינוק לופת צעצוע, ובקבוק, ואת אמא, שוב ושוב ושוב, וזה מה שמניע שינוי קוגניטיבי להתרחש. אולם, בשלב מסוים, התינוק יפעיל סכמה ויפגוש *מידע חדש*, מה שידרוש ממנו לשכלל את הסכמה שלו. איך זה קורה?

-# שכלול סכימה
+##שכלול סכימה

-## הסתגלות
+###הסתגלות
 הדרך הראשונה היא **הסתגלות** - איך אני משפר את התפקוד שלי במצבים מסוימים?
 אפשרות אחת היא **הטמעה** - אני לוקח את המצב החדש ומטמיע אותו בסכמה קיימת, מיישם יכולת קיימת למצבים שונים\חדשים, התייחסות למידע חדש במושגים של סכימה קיימת.

@@ -43,10 +43,10 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z

 המאזן בין הטמעה להתאמה משתנה לפי יציבות החיים - בשנתיים הראשונות, התינוק ייתקל כל הזמן במידע חדש ויידרש ו**התאמה** - לפתח סכימות חדשות ולעדכן סכימות קיימות. ככל שהיציבות עולה, יש לו מספיק סכימות להתמודד עם המצב החדש, תתרחש יותר **הטמעה** - עד שהסכימות שלו שוב לא יספיקו, וככה הלאה.

-## ארגון
+###ארגון
 **ארגון** הוא תהליך פנימי - צירוף ואיחוד הסכמות שרכשתי לכדי מבנים יותר מורכבים, ארגון של הקשרים בין הסכימות. הפניית מבט זו סכימה, והושטת יד זו סכימה; בשלב מסוים, התינוק יסיט את המבט *וגם* יושיט את היד - הטמעה של שני סכימות לסכימה חדשה, משוכללת יותר.

-# רצף אוניברסלי
+##רצף אוניברסלי
 פיאז'ה סבור שכל הילדים עוברים דרך אותו רצף של שלבים התפתחותיים. המעבר משלב לשלב הוא דרך תהליך של בשילה, שמאפשר לילד לעבור לשלב הבא. תהליך הבשילה והמעבר מושפע גם מהגנטיקה וגם מהסביבה, שיתבטאו במהירות ובאיכות הביצוע של כל שלב ושלב. השלבים הם היררכיים; כל שלב בונה על הידע וההישגים של השלב הקודם.

 פיאז'ה מציג את הרצף בארבעה שלבים:
@@ -56,7 +56,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
 - שלב האופרציות הקונקרטיות
 - שלב האופרציות הפורמליות

-# השלב הסנסומוטרי
+##השלב הסנסומוטרי
 השלב הסנסומוטורי נמשך מהלידה על גיל שנתיים (24 חודשים)[^3].

 - הילוד חווה את העולם דרך חושיו והפעלותיו המוטוריות
@@ -67,7 +67,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z

 בשלב הזה מתפתחת אינטיליגנציה סנסומוטורית[^2] - יכולת הסתגלות מרבית לסביבה. עיקרי  ההישגים של שלב זה -

-## שלבי מפתח
+###שלבי מפתח
 - קביעות אובייקט
 ההבנה שהדברים קיימים (רעשן, או *אמא*) בעולם גם כהילוד לא באינטרקציה איתו. ההישג העיקרי של השלב הסנסומוטורי הוא התפתחות קביעות אובייקט מלאה.
 קביעות אובייקט היא חיונית לקשר רגשי - אמא הולכת והתינוק מחכה לה בגן; אם מרגע שהיא נעלמת מהאין היא *איננה*, אין אפשרות לקשר. 
@@ -81,16 +81,16 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
 פיאז'ה רואה בחיקוי העתקת התנהגות *שלא הייתה לי קודם* - פיתוח סכימה חדשה.


-## תגובה מעגלית
+###תגובה מעגלית
 תגובה מעגלית היא התנהגות שהתחוללה *במקרה*, אבל הובילה לתוצאה חושית מעניינת - ולכן התינוק חוזר עליה שוב ושוב ושוב, ובכך מבסס סכימה. ישנן תגובות מעגליות ראשוניות, שניוניות ושלישוניות.

-## אגוצנטריות
+###אגוצנטריות
 אגוצנטריות היא קושי להבחין בין נקודת המבט שלי לזו של האחר. אני מחזיק משהו ביד, ואתם שם לא יכולים לראות. ילד אגוצנטרי יחשוב שבגלל ש*הוא* רואה, גם *אתם* רואים.
 ילדים שמתחבאים מאחורי הידיים שלהם ומשוכנעים שלא רואים אותם זו דוגמה חמודה מאוד לאגוצנטריות.

 אגוצנטריות קשורה בקביעות אובייקט - דברים קיימים שם בחוץ *גם בלי שאני רואה אותם ישירות, עכשיו*.

-## תתי-שלבים
+###תתי-שלבים

 - סכמות של רפלקסים (0-1 חודשים[^3])
 בחודש הראשון לחיים. פיאז'ה התעניין במיוחד ברפלקסים שמשתנים עם הניסיון (אחיזה, מציצה). אין עדיין קביעות אובייקט, ויש אגוצנטריות סנסומוטורית.
@@ -113,7 +113,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
 - כוונות של אמצעים חדשים דרך צירופים מנטחיים (18-24 חודשים)
 מציאת אמצעים חדשים בשילוב מנטלי של סכמות. מתחילה חשיבה ייצוגית - מילים ראשונות, מחוות ראשונות, פתרון בעיות עם מחשבה, ולא בהכרח עם פעולה. פיאז'ה מתאר את בתו נתקעת עם עגלת משחק בקיר; העגלה נתקעת, היא מתסכלת, והולכת לדחוף את העגלה מהצד השני. היא לא ניסתה שוב ושוב ושוב - אלא נתקלה בבעיה ופתרה אותה. יש משחקי *כאילו* וחיקוי מושהה; הטמעת התנהגות לא מיד, אלא מאוחר יותר. מתפתחת קביעות אובייקט מלאה.

-# השלב הפרה-אופרציונלי
+##השלב הפרה-אופרציונלי
 > [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_6_פיאזה_פרה_וגם_קונקרטיות_לסטודנטים.ppt)
 {.is-info}

@@ -128,11 +128,11 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
 במהלך השלב הזה, הילד מתחיל להשתמש בשפה ובסמלים כדי לייצג את העולם.


-## התפתחות והשתכללות ייצוגים פנימיים
-### שפה
+###התפתחות והשתכללות ייצוגים פנימיים
+####שפה
 ניצני השפה החלו בסיום השלב הסנסו-מוטורי - צימודים של שני מילים שקשורות בחוויה הממשית כאן ועכשיו (*אמא, אבא, טעים*). בשלב הזה, השפה הולכת ומתרחקת מהמציאות - הילד יכול לתאר מה שקרה *אתמול*, או *מחר*.

-### משחק דמיוני
+####משחק דמיוני
 - התרחקות הדרגתית מקונקרטיות
 הילד מתחיל *לעשות בכאילו*; בהתחלה באמצעות אובייקט דומה (*חיקויי אובייקטים*), ובמציאות באמצעות אובייקטים שונים לגמרי (*תחליפי אובייקטים*); בהתחלה עם חרב צעצוע, ובהמשך עם סתם מקל. 

@@ -142,12 +142,12 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
 - עלייה במורכבות השילובים של הסכמות
 אני יכול *גם* לשתות מהכוס, ו*גם* לשטוף אותה. הילד יכול לגולל תרחישים שלמים במשחק, כמו להכין ארוחת ערב - קודם חותכים, ואז מבשלים, ואז אוכלים ואז שוטפים - שילוב של הרבה סכמות ברצף. בגילאי 4-5, ילדים יצליחו לרוץ עם התרחיש לא מההתחלה, אלא להצטרף לילדים אחרים באמצע.

-### התפתחות הציור
+####התפתחות הציור
 - שרבוט (שנה-שנתיים)
 - ייצוג ראשוני ("ראשנים") של אובייקטים (3-4)
 - ציור "מציאותי" הנעשה בהדרגה מורכב יותר (חמש והלאה)

-## הראיון הקליני
+###הראיון הקליני
 זוהי שיטה שפיתח פיאז'ה, שדרכה הוא לומד על הילדים.

 מציגים לילד בעיה, ומתחקרים אותו במטרה להבין את החשיבה שלו. אין במבחן שאלות סטנדרטיות ומובנות - המראיין מתאים את השאלות לתשובותיו של הילד המסוים.
@@ -156,7 +156,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z

 השאלות נראות בערך ככה:

-### משימת הפרחים
+####משימת הפרחים

 > מניחים על השולחן ערימה של פרחים - שבעה פרחים מסוגים שונים, וארבע מתוכם הם חרציות.
 פיאז'ה שואל - האם ניתן לעשות חבילה גדולה עם כל החרציות והפרחים?
@@ -172,13 +172,13 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
 {.is-info} 


-## מגבלות
+###מגבלות
 השלב הזה מאופיין בהתקדמות גדולה, אבל עדיין ישנן מגבלות משמעותיות. החשיבה של הילדים עדיין מאוד נוקשה, מאוד אינטואיטיבית, ועם המון מגבלות:

-### אגוצנטריות
+####אגוצנטריות
 ילדים בשלב הפרה-אופרציונלי מתקשים להבחין בין נקודת המבט שלהם לזו של האחר - הם חושבים שכולם חווים את העולם כמו ש*אני* חווה אותו. ישנה **אגוצנטריות תפיסתית** - חוסר יכולתו של הילד להבחין בין ההתנסות התפיסתית שלו לשל האחר, ו**אגוצנטריות תקשורתית**.

-#### אגוצנטריות תפיסתית
+#####אגוצנטריות תפיסתית
 אגוצנטריות תפיסתית מודגמת במטלת שלושת ההרים המפורסמת של פיאז'ה:

 > על שולחן שלושה "הרים" בגבהים שונים. נותנים לילד להסתובב סביבו ולצפות בהרים, ולחזור למקומו.
@@ -186,7 +186,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
 בצד השני של השולחן מציבים בובה. מבקשים מהילד לבחור את התמונה שה*בובה* רואה. הפלא ופלא - הילד בוחר שוב את מה ש*הוא* רואה. זה הרי לא יכול להיות - הילד יושב כאן והבובה יושבת שם. בגילאי 8-9, ילדים כבר יבחרו את התמונה הנכונה.
 {.is-info}

-#### אגוצנטריות תקשורתית
+#####אגוצנטריות תקשורתית
 אם הייתם בגן ילדים לאחרונה, בוודאי שמתם לב שילדים מדברים עם אחרים כאילו עם עצמם  (ולפעמים *באמת* מדברים עם עצמם - בקול!).

 ככל שהילד גדל, הדיבור האגוצנטרי פוחת לטובת הדיבור החברתי. פיאז'ה סבור כי ילדים מתגברים על אגוצנטריות ככל שהם באים במגע עם ילדים אחרים ופחות עם מבוגרים[^6].  
@@ -194,7 +194,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
 > סרטון דוגמא לאגוצנטריות - [*אני רוצה להיות שם*](https://www.youtube.com/watch?v=Sm8QpI-A5fE) (רחוב שומשום)
 {.is-success}

-### קושי להבחין בין מראית עין למציאות
+####קושי להבחין בין מראית עין למציאות
 ילדים בשלב הזה מתקשים להבחין בין מה ש*נראה* למה שבאמת. למשל, אם מרכיבים משקפיים אדומים - האם כל העולם באמת אדום? אנחנו יודעים שלא, אבל מבחינת הילד - העולם הוא עכשיו *אדום!*

 ה[משחק הדמיוני](#משחק-דמיוני) חשוב מאוד להתפתחות ההבנה של הילדים בין מראית עין למציאות, באמצעות התנסות במעבר הזה. סביב גיל 6, המגבלה כבר נעלמת.
@@ -202,20 +202,20 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
 > בניסוי קביעת הזהות ([Devries, 1969](https://psycnet.apa.org/record/1971-03943-001)), מכניסים ילד לחדר, ומראים לו תמונה של חתול. *מה היצור הזה עושה? מה הוא אוכל?* הילד יגיד, *הוא שותה חלב, ועושה מיאו*. מול העיניים של הילדים, שמים לחתול מסיכה של כלב, ושואלים שוב - *מה עושה החיה הזו? מה היא אוכלת?* והילד ישיב - *הוא שותה מים, ועושה האו!*[^7]
 {.is-info}

-### מרכוז
+####מרכוז
 הקושי לשלב ביחד, במקביל, כמה פיסות מידע הרלוונטיות למצב או לבעיה בפניה עומדים.


-### חשיבה אנימיסטית
+####חשיבה אנימיסטית
 ייחוס חיים (תכונות ביולוגיות ופסיכולוגיות) לאובייקטים דוממים. *אוי לא, קטפת את הפרח, כואב לו נורא*. זה נובע מהאגוצנטריות - כמו שלי היה כואב, בטח גם לפרח כואב. המשאית שעברה עושה רעש חזק? היא בטח כועסת[^8].

-### קושי בהבנת סיבתיות
+####קושי בהבנת סיבתיות
 מאחר ואין חשיבה לוגית עדיין, ילדים נוטים לחבר שני אירועים קרובים ולהסיק סיבתיות. לפעמים זה עובד ולפעמים לא. *למה השמש שוקעת? כי לבשתי פיג'מה*.

-### חשיבה בלתי הפיכה
+####חשיבה בלתי הפיכה
 חוסר היכולת לעבור באופן מנטלי אחר רצף של שלבים בבעיה ולהפוך את הכיוון, חזרה אל התתחלה. *אמא שלי היא האמא שלי, אבל היא הבת של אמא שלה, והבת שלה היא אמא שלי* - רצף כזה קשה מאוד לילדים בשלב הזה לתפוס.

-### שימור
+####שימור
 שימור היא ההבנה שתכונות מסוימות של האובייקט נשארות זהות גם כאשר המראה החיצוני שלהן משתנה - דברים כמו שימור נפח נוזל, מסה, אורך, מספר, ועוד.

 הדוגמה הקלאסית היא עם שתי כוסות מים -
@@ -230,13 +230,13 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z

 בגילאי 3-4 אין שימור כלל; בגילאי 5-6 יש תקופת מעבר - הם לפעמים מצליחים, לפעמים לא, ובכל מקרה הם הרבה יותר מהוססים. 

-### סיווג
+####סיווג
 קיבוץ של אובייקט על בסיס מאפיינים משותפים.
 בגיל 4 - הילדים לא מצליחים לסווג אפילו על פי ממד אחד (צבע, צורה). בגיל 5- הם מצליחים להיות עקביים, אבל רק במימד אחד.

-## ביקורת
+###ביקורת

-### אגוצנטריות
+####אגוצנטריות
 הגיל שבו ילדים מראים יכולת הבנת נקודת מבט מושפע מאוד מסוג המיצג הויזואלי וסוג התגובה הנדרש מהילד ([Borke, 1975](https://psycnet.apa.org/record/1975-20825-001)); כמו הביקורת בשלב הסנסומוטורי, הביקורת היא שפיאז'ה משתמש בדברים שהילדים לא מכירים, לא מהעולם שלהם - ושהם למעשה הרבה יותר לוגיים ממה שאנחנו חושבים. איך פיאז'ה הגיע להרים? כי הוא שוויצרי; ילד לא טרוד ביומיום בהרים.

 אחד הניסויים משתמש, במקום בהרים, בפרה, סירה ונחל - דברים שהילדים מכירים.
@@ -246,7 +246,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z

 ביקורת נוספת היא נגד הרעיון של ה*דיבור האגוצנטרי*. ויגוצקי מסווג אותו כ*דיבור פרטי* - מכוון ונשלט - משום שהילד לומד לדבר עם עצמו כפי שהוא מדבר עם אחרים, כדרך *לשיים* דברים. *אוי, מה אני צריך לעשות?* - הכרה בבעיה, וכיוון לפיתרון. בגילאי 7-8, הדיבור מופנם והדיבור הפרטי נעלם. 

-### חשיבה אנימיסטית
+####חשיבה אנימיסטית
 ילדי הגן יכולים לארגן בקטגוריות באופן נכון גירויים כחיים או דוממים כאשר משתמשים באובייקטים מוכרים ופשוטים.

 - אובייקטים דוממים ובעלי חיים 
@@ -255,19 +255,19 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
 - משאיות וחיות מפוחלצות 
 [Dolgin & Behrend, 1984](https://doi.org/10.2307/1130034) חוזרים על ההבחנה הזו עם חיות מפוחלצות ומשאיות - ילדים לא ממהרים לייחס למשאית תנועה עצמאית.

-### שימור
+####שימור
 ניסויים נוספים שואלים ילדים שאלת שימור, אבל עם חפצים שהם מכירים - כמו סוכריות M&M - ופתאום הם לא מתבלבלים. במקום לשאול אותם - *איפה יש יותר*, מבקשים מהם לקחת כמות מסוימת - והם לא טועים. הטענה היא שהילד לא מבין את השאלה, או לא מכיר את האובייקט.

 ניסויים מ[גישת הידע הגרעיני](#גישת-הידע-הגרעיני) מדגימים כיצד ילודים בני כמה ימים מצליחים גם הם להבחין בהבדלים בין כמויות.


-### קושי בהבחנה בין מראית עין למציאות
+####קושי בהבחנה בין מראית עין למציאות
 [Siegal, M & Share, D. L (1990)](https://psycnet.apa.org/record/1990-19467-001) מציגים לילדים כוס מיץ, ואז נותנים לג'וק לשחות בפנים, ומוציאים אותו. שואלים את הילד - *רוצים לשתות?* הכוס נראית נקייה; ובכל זאת, הילדים לא רוצים לשתות.

-# שלב האופרציות הקונקרטיות
+##שלב האופרציות הקונקרטיות
 בשלב הזה, החשיבה של הילדים מתחילה להתבסס על חוקי הלוגיקה. הוא מתרחש בגילאי 6-12 (בית ספר יסודי), ומביא עמו אופרציות מנטליות - סידור, מיון, הפיכות, היקשים לוגיים[^10]. אבל, האופרציות הן עדיין *רק* קונקרטיות - הילדים עדיין מתקשים עם רעיונות מופשטים.

-## שימור
+###שימור
 מגיע שימור מלא. הטענות שילדים מעלים כדי לנמק את תשובותיהם נשענות על אופרציות:

 - פיצוי - הבנה ששינוי בממד אחד מפצה על שינוי במימד אחר.
@@ -282,24 +282,24 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z

 ברור שזו אותה כמות מים - הצורה של הכוס לא משנה.

-### מפל אופקי
+####מפל אופקי
 באופן מעניין, שימור תכונות מגיע בגילאים שונים - במה שפיאז'ה מכנה **מפל אופקי**. שימור מספר, אורך ומסה מופיעים מוקדם יותר ממשקל ונפח. לפי פיאז'ה, הרכישה ההדרגתית משום שרמת המופשטות שנדרשת באופרציית השימור מכל סוג שונה - מספר הכי פחות מופשט, אבל נפח הכי מופשט - ולכן רוכשים שימור מספר כבר בגיל 6 אבל נפח רק בגיל 11.

-### מפל אנכי
+####מפל אנכי
 באופן דומה, פיאז'ה מתאר מפל **אנכי** - ביצוע משתנה באותו תחום, בתלות בסכמות והאופרציות המנטליות שהילד רוכש. למשל, ניווט - בגיל שנתיים הילד ינווט במרחב המוכר, כמו הבית. בגיל 7, הילד ידע לנווט לבית הספר, ובגיל 12 - יהיה לו ייצוג מנטלי טופוגרפי של הניווט[^11].

-### היסק טרנזיטיבי
+####היסק טרנזיטיבי
 הסקה על יחסים בין שני אובייקטים מתוך ידית יחסו של כל אחד מהם לאובייקט שלישי.

 אלו דברים כמו - *אם קו א' ארוך מקו ב', וקו ב' ארוך מקו ג', האם קו א' ארוך מקו ג'?*, או, *לדני יש כלב. כל הכלבים ירוקים. מה הצבע של הכלב של דני*. ילדים בתחילת בי"ס יסודי יענו, *אין כלבים ירוקים*, או, *מי זה דני? אני לא מכיר את הכלב שלו*, אבל ילדים בוגרים יותר ידעו לענות גם במצבים מופשטים כאלו.

-### בעיית העין השלישית
+####בעיית העין השלישית
 > נניח והייתה לך עין שלישית, ויכולת להחליט איפה לשים אותה - איפה היית שם אותה? תראה לי איפה, ותסביר למה דווקא שם
 {.is-info}

 ילדים בני 9 נטו לענות סביב המצח, כי זה המקום של העין בערך - ולא ממש הבינו מה רוצים מהם (*אין עין שלישית*). ילדים בני 12 *עפו* על המשימה, ונתנו תשובות הרבה יותר מקוריות ומנמוקות (*בקצה של היד, שאוכל לראות איזה עוגיה אני לוקח*, *בתוך הפה שאראה מה אני אוכל*).

-### סיווג
+####סיווג
 משום שהם מתגברים בשלב הזה על מגבלת ה[מרכוז](#מרכוז), ילדים רוכשים יכולות סיווג מתקדמות יותר:

 - סיווג היררכי
@@ -308,7 +308,7 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
 - סיווג מטריצה
 סיווג הפריט בו זמנית על פי שני ממדים או יותר (כמו במשחק [*נחש מי*](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%A9_%D7%9E%D7%99%3F) - *זה בן או בת? מה הצבע שיער שלו?* וכו')

-# ביקורת
+##ביקורת

 - הערכת חסר של היכולות בינקות, שמקורה בשיטת המחקר שלו (ר' [גישות חלופיות](#גישות-חלופיות))

@@ -323,12 +323,12 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z

 ילדים מקסיקנים שעובדים עם חימר ירכשו שימור הרבה יותר מוקדם, וילדים אינואיטים לא יידעו אופרציות פורמאליות בתחומים שפיאז'ה מציג, אלא רק בדברים פרקטיים יותר (ציד לוויתנים)

-# גישות חלופיות
+##גישות חלופיות
 לגישה של פיאז'ה אין מתחרים בהיקף - היא אגדית. עם זאת, יש גם ביקורת עליה.

 אחת הביקורות היא שהפרשנויות שלו שגויות - הממצאים אמנם נכונים (יש למשל טעות *A not B* - אף אחד לא מערער על זה), אבל הפרשנות לא לוקחת בחשבון מושגים כמו זיכרון, קשב ותפקודים מנהלתיים. לעיתים, תינוקות מפגינים יכולות מתקדמות בהרבה ממה שפיאז'ה טוען, ברגע שבודקים זאת אחרת.

-## גישת הידע הגרעיני
+###גישת הידע הגרעיני
 גישה טוענת שתינוקות שזה עתה נולדו מגיעים עם הרבה יותר יכולות ממה שפיאז'ה מתאר - לרבות חיקוי וקביעות אובייקט בסיסית - ומייחסת את הממצאים לשיטת הבדיקה של פיאז'ה. לפי הגישה הזו, הרבה מהיכולות האלו הן יכולות גרעיניות חיוניות להישרדות שלנו, ולכן מופיעות מוקדם מאוד.
 מחקרים (דוגמת [Spelke, 2000](https://psycnet.apa.org/record/2000-14050-006), [Baillargeon & DeVos, 1991](https://psycnet.apa.org/record/1992-15944-001), [Baillargeon, 1986](https://psycnet.apa.org/record/1987-27747-001)) עומדים על היכולות הגרעיניות האלו בחודשי החיים הראשונים של התינוק, ומייחסים את היעדר התצפיות אצל פיאז'ה לכך שהניסויים מעמיסים על התינוקות. הם מפתחים את *שיטת הפרת הציפייה* - 
 1. מרגילים את התינוק למצב מסוים - 
@@ -350,11 +350,11 @@ dateCreated: 2024-05-31T11:21:14.696Z
 - עמימות המטלה לתינוקות
 מחקר נוסף חזר על הניסוי של פיאז'ה בשלושה תנאים - תנאי תקשורתי (שבו הנסיין נוכח ומתקשר עם התינוק), תנאי לא תקשורתי (הנסיין נוכח אבל לא מדבר עם התינוק) ותנאי לא אנושי (הכל מתבצע מאחורי וילון - התינוק לא רואה נסיין). התינוקות טועים *הרבה פחות* בתנאי הלא-אנושי; ברגע שנוכח מישהו אחר, התינוק מנסה ללמוד ולפרשן את המצב, ולא ממהר להגיב. 

-## ניאו-פיאז'טיאנים
+###ניאו-פיאז'טיאנים
 שכלולים וחידודים של התיאוריה של פיאז'ה כדי להתגבר על הפערים - למשל, חלוקה לשלבים, אך ההתפתחויות והמעבר ביניהם קשורים לזיכרון העבודה (Robbie Case) - לא רק הקיבולת אלא גם סוג הייצוגים שהוא יכול להחזיק.


-## גישת עיבוד מידע
+###גישת עיבוד מידע
 זו הגישה הכי פופולרית כיום. החוקרים בגישה זו משווים את המוח האנושי למחשב - קלט מסוים עובר עיבוד ונותן פלט מסוים. חוקרי גישה זו עסוקים יותר בקשב, בזיכרון, וכדומה. לשיטתם, אין *שלבי* התפתחות, אלא השתכללות רציפה, כמותית, הולכת ומתמשכת (גם ברמת היום\שבוע). זוכרים קצת יותר, מתייעלים קצת יותר, דברים נהיים אוטומטיים יותר וקיבולת משתחררת.

 החיסרון הוא שמדובר בגישה - צבר של מחקרים - ולא בתיאוריה, ולכן קשה יותר לנבא איתה.
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם.md
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/קדם.md
@@ -13,35 +13,35 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
 > [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_1-_סיכון_תוך_רחמי.ppt)
 {.is-info}

-# התפתחות ברצף או שינויים איכותיים?
+##התפתחות ברצף או שינויים איכותיים?
 גם וגם!
 צצים שינויים איכותיים, שהולכים ומתעצמים - פתאום מופיעה יד, והתאים הולכים ומתחלקים בהדרגה ויוצרים *יותר* יד. 


-# התקופה הפרה-נטלית
+##התקופה הפרה-נטלית
 בתקופה הפרה-נטלית, תא יחיד מתפתח לכדי אורגניזם מורכב (אנחנו - אנחנו האורגניזם המורכב). היא נמשכת 38-42 שבועות, וניתן לחלק אותה לשלול תקופות שונות איכותית זו מזו:

-## תקופת הזיגוטה (נבט)
+###תקופת הזיגוטה (נבט)
 נמשכת שבועיים. מחולקת ל:

-### שבוע ראשון
+####שבוע ראשון
 עד ליום הרביעי נוצר חלל מלא בנוזלים (blastocyst), שמגן על התא המופרה מזעזועים.
 בין היום השביעי לתשיעי מתרחשת השתרשות (implantation) - הזיגוטה נצמדת ומשתרשת לרחם.

-### שבוע שני
+####שבוע שני
 בשבוע השני נוצרת השליה (placenta). עדיין אין איברים; רק צביר תאים שנצמד לרחם. פגיעה עד השלב הזה תגרום להפלה. 

-### תאומות
+####תאומות
 עד השלב הזה יכולים להיווצר תאומים **זהים** (monozygotic) או תאומי **אחווה** (dizygotic)[^2].

 ככל שההתחלקות מאוחרת יותר, התאומים חולקים יותר - אותו שק היריון, ואותה השילייה - זה היריון קצת מסוכן יותר.

-#### מונוזיגוטיים
+#####מונוזיגוטיים
 תוצאה של התחלקות הביצית המופרת לשניים.

 נוצרים שני יצורים חיים בעלי מטען גנטי זהה לחלוטין.

-#### דיזיגוטיים
+#####דיזיגוטיים
 תוצאת הפריה של שתי ביציות שונות על ידי שני תאי זרע שונים בו זמנית.
 נוצרים שני תאומים שמבחינה גנטים אינם זהים מאחים - זה פשוט קורה במקביל.

@@ -50,7 +50,7 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
 - הסיכון מתגבר ככל שהגיל עולה
 - תוצאה של טיפולי פוריות[^3]

-## תקופת העובר (embryo)
+###תקופת העובר (embryo)
 תקופת העובר [^1] נמשכת 6 שבועות. 
 בתקופה הזו מתפתחים איברים ראשוניים מובחנים:

@@ -60,7 +60,7 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z

 פגיעה בשלב הזה תטיל מום מבני כזה או אחר בעובר - משהו חסר.

-## תקופת השליל (fetus)
+###תקופת השליל (fetus)
 נמשכת 30 שבועות, ובמהלכה האיברים מתפתחים ומתחילים לתפקד. מחולקת ל:
 - - שבוע 9-12
 הבשלת המערכות הפיזיולוגיות. מערכת העצבים נעשית מאורגנת ומקושרת, התרחבות הריאות, איברי מין חיצוניים מתעצבים. מכאן והלאה רואים את המין של התינוק באולטראסאונד.
@@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
 פגיעה פה תסכן במיוחד את המוח, הראייה, ואיברי המין, ותתבטא בפגיעה בתפקוד האיברים.


-## טרטוגן
+###טרטוגן
 **טרטוגן** הוא גורם סביבתי חיצוני לרחם בעל **השפעה שלילית** שעלול לחבל בהתפתחות התקינה של העובר. זהו כל סוכן סביבתי שלילי, שפוגע בהתפתחות התקינה של העובר וגורם נזק במהלך התקופה הפרה-נטלית. אלו דברים כמו:
 - תרופות
 - סמים
@@ -99,7 +99,7 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z

 המקרה הזה הוא טראומה משמעותית למערכת הרפואה - תאלידומיד היא תרופה במרשם שהומלצה לאמהות. עשרות אלפי תינוקות נולדו עם מומים מבניים בעקבות התרופה.

-### גורמי מידת הנזק
+####גורמי מידת הנזק

 יש הרבה גורמים המשפיעים על מידת הנזק שיכוללו טרטוגנים:

@@ -115,7 +115,7 @@ dateCreated: 2024-05-08T09:29:07.435Z
 - גיל העובר
 כמו שאמרנו, גיל העובר ייקבע את סוג וסיכוי הנזק שייתרחש. 

-### סוגי השפעות
+####סוגי השפעות

 - זמן ההשפעה - מיידי\טווח רחוק
 ניקוטין מיד מכווץ את כלי הדם, ובכך מונע מהתינוק לקבל את כל מה שצריך. מעבר לכך, הוא פוגע באיכות הזרע של התינוק בטווח הרחוק.
--- a/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה.md
+++ b/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה.md
@@ -19,7 +19,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z

 ילדים מתוודעים ליכולת הזו בהדרגה, כמו גם לנוכחות שלה אצל האחר - שם היא אינה אותו הדבר בהכרח. הם מבינים שלאחרים יש שכל (mind) משל עצמם, עולם פנימי השונה משלהם - מחשבות, כוונות, רגשות, ידיעות, האמנות - ולומדים להתייחס לכך בתהליך התקשורתי.

-# שלבים בהתפתחות ToM
+##שלבים בהתפתחות ToM
 מה מאפשר התפתחות של ToM?

 - בשלות מוחית (לקראת גיל 5)
@@ -27,7 +27,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z
 - אינטרקציות עם אחרים - חיכוכים, אי הבנות 
 - התפתחות שפה - המשגה מילולית של תהליכים שקורים לי ולאחר

-## הבנה של כוונות ורצונות
+###הבנה של כוונות ורצונות
 בגיל שנתיים, פעוטות מפגינים הבנה די בשלה שהאחר יפעל לפי הרצונות *שלו*, גם אם אלה מנוגדים לרצונות שלהם עצמם.

 > למשל, אומרים לילד מסוים, שמעדיף לשחק עם רובוטים על פני משאיות, שיש ילד אחר - ארני - שאוהב יותר לשחק עם משאיות מאשר עם רובוטים. אם נשאל אותו - *במה ארני יבחר לשחק?* ישיב שיבחר במשאיות.
@@ -46,7 +46,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z

 על איזה מצב התינוקות יסתכלו הכי הרבה זמן? התינוקות הסתכלו על ה*ריבוע* הכי הרבה זמן - הם הבינו שהריבוע הפריע לעיגול ב*כוונה* שלו לעלות למעלה - ולכן הופתעו לראות את העיגול הולך אליו.

-## קשר בין אמונות והתנהגות
+###קשר בין אמונות והתנהגות
 ההבנה מופיעה באיזור גיל 3. 

 שואלים תינוקות, *למה רועי מסתכל על הכלב שלו?*
@@ -54,7 +54,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z

 למרות שהמידע של רועי לא נגיש להם, הם יצליחו לקשר ולשער מדוע הוא פועל. אולם, בגיל הזה, הם לא מבינים שיכול להיות פער בין האמנות למציאות, או בין האמונות של אדם אחד לאלו של אדם אחר. דרך להדגים זאת היא *מטלת האמונות השגויות*, שהם עדיין נכשלים בה.

-### מטלת האמונות השגויות
+####מטלת האמונות השגויות
 מציגים לילד קופסת עפרונות. מנערים אותה (יש רעש של עפרונות) ושואלים את הילד - *מה יש בפנים?* והוא משיב, *עפרונות*. פותחים את הקופסא ומראים לו - הקופסא מלאה בנרות! 
 שואלים את הילדים - *מה חשבתם שיש בפנים?* ילדים בני 3 ישיבו שהם תמיד חשבו שיש שם נרות. מביאים דמות נוספת - *סנופי* - ושואלים את הילדים - *מה סנופי יחשוב שיש בפנים?* הילדים ישיבו - נרות. הם לא מצליחים ליישב את השגיאה שבאמונה שלהם עם המציאות.

@@ -64,7 +64,7 @@ dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z
 באופן מעניין, אפשר לשפר את הביצוע של ילדים במטלת האמונות השגויות. אומרים לילדים - *עומד להגיע ילד אחר. בואו נעבוד עליו!* החלק הפעיל שהילדים לוקחים מסייע להם להגיד שהילד *האחר* יחשוב שיש שם עפרונות, *למרות שיש שם נרות*.


-### הפרדיגמה של סאלי.
+####הפרדיגמה של סאלי.
 [Baron-Cohen, S, Leslie, Am.M & Frith, U (1985)](https://psycnet.apa.org/record/1986-30090-001)[^3] פיתחו את *הפרדיגמה של סאלי ואן*. 

 - יש את סאלי. יש לה סל.
@@ -76,11 +76,11 @@ dateCreated: 2024-06-15T09:22:51.132Z

 ילדים בני 3 יחשבו שהיא תחפש בקופסא. ילדים בני 4-5 (ואנחנו) מבינים שהיא תחפש בסל.

-## הבנה של ידע ואמונות
+###הבנה של ידע ואמונות
 זוהי ההבנה שהאמנות יכולות להיות מוטעות או שונות מהמציאות, והיא מופיעה באיזור גיל 4-5. 


-# מבט בין תרבותי
+##מבט בין תרבותי
 האם התיאוריה על התודעה עובדת באותו האופן בין תרבויות, ובין אנשים נוירוטיפיקליים לאנשים עם אוטיזם (ASD)?

 בין תרבויות, נדמה שההתפתחות של התיאוריה על התודעה דומה בסך הכל[^3]. בקרב ילדים עם אוטיזם, ההשערה היא שהפגיעה בהתפתחות התיאוריה על התודעה היא הלקות העיקרית.