Moving to MKDocs

פסיכולוגיה/חברתית/עמדות.md

@@ -14,39 +14,39 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 **עמדות** הוא אחד התחומים המזוהים ביותר עם הפסיכולוגיה החברתית, ובעל רלוונטיות יומיומית עצומה - שכנוע וביסוס עמדות הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה החברתית.
 
 
-# מהי עמדה?
+##מהי עמדה?
 
 > **עמדה** היא **הערכה** של אובייקט באופן חיובי או שלילי
 {.info}
 
 מילת המפתח היא *הערכה* - מתן שיפוט כ*טוב* או *רע* - ביחס לכל אובייקט שהוא - אדם, רעיון, ולמעשה כל מושא מחשבתי.
 
-# מרכיבי העמדה
+##מרכיבי העמדה
 עמדה מחולקת לשלוש מרכיבים - A, B וC, כאשר הרגש (A) נחשב למרכזי ביותר.
 
-## רגש (Affect)
+###רגש (Affect)
 תחושות לגבי האובייקט. עם נמשיך עם גרוניך:
 
 - אני אוהב\לא אוהב את שלמה גרוניך
 - אני חש כעס\גועל\הערצה\בושה כשאני חושב על שלמה גרוניך
 
 
-## התנהגות (Behaviour)
+###התנהגות (Behaviour)
 פעולות הננקטות בייחס לאובייקט וכוונות התנהגות
 
 - אני הולך להופעה של שלמה גרוניך
 - אני סוגר את הרדי כשמושמע שיר של שלמה גרוניך
 
 
-## קוגניציה (Cognition)
+###קוגניציה (Cognition)
 אמונות לגבי האובייקט. אם האובייקט שלנו הוא [שלמה גרוניך](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9A), אלו יהיו דברים כמו:
 - שלמה גרוניך מוזיקאי מוכשר
 - שלמה גרוניך התבטא בצורה גזענית
 
-# מדידת עמדות
+##מדידת עמדות
 איך מודדים את העמדה של אדם מסוים ביחס לדבר מסוים?
 
-## דיווח עצמי
+###דיווח עצמי
 בגדול, שואלים אותו. דרך נפוצה היא **סולם ליקרט** - דירוג על פני קנה מידה מסולם 
 1 (שלילית מאוד) עד 7 (חיובית מאוד)
 
@@ -65,7 +65,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 > עם דיווח עצמי יש הרבה בעיות - הוא לא תמיד מהימן, והאופן שבו מוצגת השאלה משפיע  מאוד על התוצאה (*מה דעתך על שלמה גרוניך* לעומת *עד כמה אתם אוהבים את שלמה גרוניך*). 
 {.is-warning}
 
-### בעיות 
+####בעיות 
 יש כמה בעיות עם דיווח עצמי:
 
 - רצייה חברתית
@@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 - בושה\הימנעות מחשיפה
 אולי הדעה שלי לא פופולרית, או לא מקובלת, או מביכה אותי - ולכן אני לא אחשוף אותה במלואה, אם בכלל.
 
-### פתרונות
+####פתרונות
 כל הבעיות האלו משחקות תפקיד מרכזי במדידת עמדות - אבל ישנן כמה דרכים להתגבר עליהן, באמצעות איסוף מדדים נוספים כמו:
 
 - מרכזיות העמדה
@@ -106,8 +106,8 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 
 אז למה בכלל למדוד את זה? מחקרים *כן* מוצאים קשר בין השיוכים האלה להתנהגות של אנשים בפועל.
 
-# ניבוי התנהגות מעמדות
-## עמדות מנבאות התנהגות?
+##ניבוי התנהגות מעמדות
+###עמדות מנבאות התנהגות?
 [La Piere (1934)]() ביקר ב250 בתי מלון, מסעדות ובתי קפה עם זוג סיני צעיר ובדק אם יסרבו לתת להם שירות - רק מקום אחד סירב. מצד שני, בסקר שהופץ למוסדות אחרים ששאל - 
 > Will you accept members of the Chinese race in you establishment? (yes\no)
 
@@ -135,14 +135,14 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 באחד הניסויים, למשל, הנבדקים (לבנים) הגיבו לנסיין ביותר עוינות כאשר הוצגה בפניהם תמונות של אנשים שחורים.
 
 
-## עקרון ההתאמה
+###עקרון ההתאמה
 [Davidson & Jacard (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1980-32382-001) רצו לנבא את הסיכוי שזוגות צעירים יביאו ילדים בשנתיים הקרובות. 
 
 למרבה הפלא, לא הייתה *שום התאמה* בין העמדה המוצהרת של הזוג ביחס לילדים לבין האם הם הביאו ילדים בפועל. מצד שני, כנשאלו *מהי עמדתכם כלפי להביא ילדים בשנתיים הקרובות*, ההתאמה הייתה גבוהה (r=0.54). כך הם הדגימו כיצד חידוד העמדה כך שתהיה מסוימת כמו ההתנהגות.
 
 מצד שני, ניתן לבצע את ההתאמה גם על ידי הפיכת ההתנהגות לכללית יותר. [Fishbein & Ajzen (1974)](https://psycnet.apa.org/record/1974-24385-001) עומדים על כך ששאלות כלליות מנבאות בצורה טובה התנהגות כללית יותר (למשל, *ביצוע פעילות דתית* לעומת *ללכת לכנסייה בימי ראשון* - עם הראשון יש מתאם גבוה, עם השני לא).
 
-## תיאוריית ההתנהגות המתוכננת
+###תיאוריית ההתנהגות המתוכננת
 
 התיאוריה ([Azjen, 1985](https://psycnet.apa.org/record/1992-11514-001)) עומדת על כך שההתנהגות מושפעת לא רק מהעמדות שלנו, אלא מעוד כמה מגורמים מרכזיים:
 
@@ -159,12 +159,12 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 
 מצד אחד, לתיאוריה יש כוח ניבוי טוב; מצד שני, ממצאים בפועל חושפים הרבה פעמים כיוון השפעה *הפוך* לזה שהיא מציעה - העמדות שלנו מנובאות *מתוך ההתנהגות*, ולא להיפך.
 
-# ניבוי עמדות מתוך התנהגות
+##ניבוי עמדות מתוך התנהגות
 תיאוריות שונות של עקביות קוגניטיבית עומדות על כך שיש לנו צורך שהמחשבות שלנו והפעולות שלנו יהיו עקביות. כשהעמדות שלנו וההתנהגות שלנו לא עקביות, עולה בנו רגש שלילי - *דיסוננס* (אי נוחות הנובעת מחוסר התאמה).
 
 הצורך הזה בסיסי מאוד, ולכן אנו חותרים לבטל את חוסר ההתאמה הזו על ידי שינוי באחד הרכיבים המתנגשים.
 
-## תיאוריית האיזון
+###תיאוריית האיזון
 [תיאוריית האיזון (Heider, 1958)](https://en.wikipedia.org/wiki/Balance_theory) מניחה שצריכה להיות עקביות בין מחשבות לרגשות, והיא מתקיימת כששני אנשים אוהבים\לא אוהבים את אותו האובייקט ולא מתקיימת כשהאחד אוהב והשני לא אוהב את אותו האובייקט.
 
 התיאוריה מסמנת "אוהב" ב+ ו"לא אוהב" ב-.
@@ -174,7 +174,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 
 *האויב של אויבי הוא חברי* מדגים משולש מאוזן: אני מחבב את ג'רי (+)  ולא מחבב את ניומן (-) וגם ג'רי לא מחבב את ניומן (-).
 
-## דיסוננס קוגניטיבי
+###דיסוננס קוגניטיבי
 [Festinger, 1957](https://psycnet.apa.org/record/1993-97948-000) עומד על התופעה של *דיסוננס קוגניטיבי* - חוסר עקביות בין:
 
 - מחשבות שונות
@@ -205,7 +205,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 
 איך מתגברים על הדיסוננס?
 
-### פתרונות
+####פתרונות
 
 - הצדקה לאחר החלטה
 [Brehm (1956)](https://psycnet.apa.org/record/1957-04251-001) מראה כיצד *אחרי* שביצענו החלטה אנחנו מתרצים לעצמנו מדוע זו הייתה ההחלטה הטובה.
@@ -243,7 +243,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 > [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=8h27FuaUa7s) - פסטינגר מדבר על הניסוי
 {.is-success}
 
-### ביקורת
+####ביקורת
 בהתבסס על [תיאוריית תפיסת העצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#צפייה-בהתנהגות-עצמית) שלו, Bem טוען שאין טעם להניח שאנשים חווים עוררות או משנים את עמדתם, אלא שניתן להסביר את התוצאות של פסטינגר באמצעות צפייה על ההתנהגות של עצמם - אנשים מסיקים את העמדות שלהם עצמם בדיוק כפי שהם מסיקים אותה אצל אחרים - על ידי צפייה בהתנהגות.
 
 בם אומר כי, כאשר הנבדקים זכו לשכר גבוה, ידעו לייחס לעצמם שכר חיצוני, שמצדיק את ההתנהגות שלהם (עשיתי את הניסוי המשעמם הזה כי השכר גבוה). מנגד, בהיעדר ייחוס חיצוני, הנבדקים הסיקו את העמדה שלהם בייחוס פנימי (כנראה שהניסוי לא יהיה משעמם). בעצם, בם טוען שהעמדות שלנו הן **מצביות** - אנחנו לא *זוכרים* אותן, אלא *יוצרים* אותן בהתאם למצב.
@@ -261,16 +261,16 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 
 החוקרים אומרים שהתוצאות האלו מאוששות את קיומה של עוררות, אבל עומדות על כך שיש גם היבט של היסק. הם מציעים שילוב של שני התיאוריות - כאשר יש התנגשות משמעותית בין העמדות **המרכזיות** שלנו להתנהגות שלנו, סביר להניח שנוצרת עוררות שאנו רוצים להפחית - כפי שטוענת תורת הדיסוננס. מנגד, כשהעמדות המדוברות **אינן חשובות לנו במיוחד**, ניתן להסביר את ההתנהגות מהיסק בלבד.
 
-### תיאוריית ניהול הרושם
+####תיאוריית ניהול הרושם
 
 [Tedeschi, 1971]() טוענת על סמך **תיאוריית ניהול הרושם** אומרת שהסיבה להתנהגותם של הנבדקים של פסטינגר היא אכן מוטיבציונית, אבל לא פנימית - אלא הרצון להשאיר רושם חיובי על אחרים - המניע הוא *הצגה עצמית* ולא שמירה על עקביות פנימית. היא סבורה שהתנהגות נוגדת עמדה אינה מלווה בעוררות פיזיולוגית, אלא שהתגובה של הנבדקים נובעת מזה שכבר אמרו לחוקרים שהניסוי מעניין; הם לא רוצים להיתפס כלא-עקביים, ולכן משנים את עמדתם.
 
-### תיאוריית אישוש עצמי
+####תיאוריית אישוש עצמי
 [Steele, 1988]() קובע כי אנו מונעים מהצורך לשמור על תפיסה עצמית חיובית. כשזו נפגעת, הם פונים לאישוש התפיסה העצמית החיובית.
 
 כלומר, כדי לתפוס את עצמם באופן חיובי, הנבדקים שינו את עמדתם - כי להגיד שהניסוי משעמם זה לא נעים. הוא סבור שאילו הייתה ניתנת לנבדקים אפשרות נוספת לחיזוק עצמי - כמו משוב חיובי - הם לא היו משנים את עמדתם.
 
-# שכנוע
+##שכנוע
 
 > [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec6_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._8.pdf)
 
@@ -315,20 +315,20 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 את מי מנסים לשכנע? מה הוא צריך? מה הוא חושב, מה מצב הרוח שלו, מה הצורך בקוגניציה שלו[^3]?
 
 
-## שינוי עמדות
+###שינוי עמדות
 
 שינוי עמדות מתוארות באמצעות מודלים דו-ערוציים, הדוגלים בהפרדה בין [שתי מערכות החשיבה](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/גישות) - מערכת שיטתית ואיטית ומערכת זריזה ו[היוריסטית](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/היוריסטיקות).
 
 
 
 
-## ELM
+###ELM
 מודל ה Elaboration Likelihood Model ([Petty & Cacioppo, 1986](https://psycnet.apa.org/record/1987-07221-001))
 
 מנסה לקבוע מתי המסר יעובד במערכת השיטתית או ההיוריסטית. 
 
 
-### הערוץ המרכזי
+####הערוץ המרכזי
 
 מוטיבציה גבוהה - רלבנטיות, אחריות, ויכולת - משאבים, צורך בקוגניציה - יובילו לעיבוד מרכזי (שיטתי), שיתן משקל גדול יותר לאיכות הטיעונים (חוזק המסר.
 
@@ -346,7 +346,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 
 
 
-### הערוץ ההיוריסטי
+####הערוץ ההיוריסטי
 
 חוסר רלוונטיות אישית, הסחה או עייפות, או מסר עמום יובילו לעיבוד היוריסטי - שייתן משקל גדול יותר למשיכה ומומחיות המקור, כמו גם למספר ואורך הטיעונים והקונצנזוס הקבוצתי.
 
@@ -366,7 +366,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 שינוי העמדה זמני, נתון להשפעה ואינו מנבא טוב התנהגות.
 
 
-## שכנוע בערוץ המרכזי (What)
+###שכנוע בערוץ המרכזי (What)
 
 [Petty, Well & Brock (1976)]() הציגו לסטודנטים טיעונים בעד או נגד העלאת שכר הלימוד ב20%. 
 
@@ -380,7 +380,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 
 כשלא הייתה הסחה, הטיעונים החזקים היו יעילים בהרבה מהחלשים בשכנוע. אולם, ככל שההסחה התגברה, הטיעונים החזקים יותר שכנעו פחות מהטיעונים החלשים: ברמות הסחה בינוניות וגבוהות, הטיעונים החלשים היו (קצת) *יותר* משכנעים.
 
-## שכנוע בערוץ ההיוריסטי (Who)
+###שכנוע בערוץ ההיוריסטי (Who)
 
 [Petty, Cacioppo & Goldman (1981)]() נתנו לסטודנטים להקשיב למסר התומך במבחני תואר שנכתב על ידי מומחים (ועדת השכלה גבוהה מאוניברסיטת פרינסטון) או על ידי לא-מומחים (בוגרי תיכון). המסר היה אותו המסר: רק זהות המוסרים השתנתה.
 
@@ -390,7 +390,7 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 
 כשהרלוונטיות הייתה נמוכה, ההשפעה של זהות המוסר הייתה דרמטית: בוגרי התיכון היו הרבה, הרבה פחות משכנעים. מצד שני, כשהרלוונטיות הייתה גבוהה, הפער היה קטן מאוד. 
 
-## The Sleeper Effect
+###The Sleeper Effect
 
 [Hovland & Weiss (1951)](https://psycnet.apa.org/record/1953-03515-001) עמדו על ה*Sleeper Effect* עוד הרבה לפני התפתחות 
 מודלי השכנוע.