Moving to MKDocs

פסיכולוגיה/חברתית/קבוצות.md

@@ -22,19 +22,19 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
 
 המידה שבה מספר אנשים יוצרים קבוצה או תות נעה על רצף - מחבורה של זרים על רציף הרכבת ועד למשפחה. התלות הזו היא דינאמית: יש זרים ברכבת שקושרים ביניהם קשרי גורל, ובני משפחה שלא מדברים כל חייהם.
 
-# קבלת החלטות בקבוצה
+##קבלת החלטות בקבוצה
 
 האם כדאי לקבל החלטות בקבוצה? בקבוצה יש מערכות יחסים, עימותים, ניגודי אינטרסים, תרבות, חשש מנידוי, רצון להרשים, ועוד כל מיני הטיות שעלולות להשפיע על ההחלטה.
 
 אולם, בקבוצה יש יותר משאבים (דעות, מומחיות), יותר פעולה (מחויבות, יכולת להזיז דברים). יתרה מכך, מחקרים מצביעים על כך שבנושאים שבהם יש תשובה עובדתית אחת, ההחלטה הקבוצתית יותר מדויקת מזו של היחיד.
 
-## חשיבה קבוצתית
+###חשיבה קבוצתית
 
 אולם, לקבלת החלטות בקבוצה יש צדדים שליליים יותר - ובמיוחד התופעה המכונה **חשיבה קבצותית** (Groupthink). [Janis, 1971](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.2307/3791464) פותח בשאלתו של [הנשיא קנדי](https://en.wikipedia.org/wiki/John_F._Kennedy) סביב [מבצע מפרץ החזירים](https://en.wikipedia.org/wiki/Bay_of_Pigs_Invasion) - *How could we be so stupid?*
 
 ג'אניס סבור שזו אינה טיפשות, אלא תוצאה של **חשיבה קבוצתית** - חשיבה מוטעית שנעשית על ידי קבוצות מתוך לחצים חברתיים להגיע לקונצנזוס[^1].
 
-### המודל של ג'ניס
+####המודל של ג'ניס
 
 [Jannis and Mann (1977)](https://psycnet.apa.org/record/1978-00284-000) פיתחו לאור הממצאים האלו את מודל החשיבה הקבוצתית - התנאים שמובילים להחלטות קבוצתיות שגויות:
 
@@ -62,7 +62,7 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
 החוקרים ראו כי הוספת ההסחה *שיפרה* את איכות ההחלטות של הקבוצה - מרגע שניתן לקבוצה באיום הגבוה "תירוץ" להורדת הלחץ מהקבוצה ולתפוס אותה בצורה יותר חיובית (*אנחנו לא כאלה גרועים, המוזיקה הזו ממש חופרת*), איכות ההחלטות השתפרה.
 
 
-# החלטות לבד או עם אנשים?
+##החלטות לבד או עם אנשים?
 
 מה הקשר בין אופניים, חוט דייג ונמלים? [Triplett (1898)](), שהיה גם רוכב אופניים חובב, שם לב שרוכבי אופניים הגיעו לזמנים טובים יותר כשהיו בחברת רוכבים אחרים לעומת כשהיו לבד.
 
@@ -76,7 +76,7 @@ dateCreated: 2024-07-02T08:28:17.256Z
 
 [Micheals et al (1982)]() בחנו תיאוריה זו בכך שצפו במשחקי ביליארד באוניברסיטה. הם ראו כי שחקני ביליארד טובים שבממוצע מצליחים ב71% מהקליעות כשהם לבד מצליחים 80% בנוכחות קהל - אבל שחקנים פחות טובים שמצליחים רק 36% מהקליעות לבד הצליחו רק 25% בנוכחות צופים.
 
-## הגישה המולדת
+###הגישה המולדת
 
 Zajonc סבר כי העוררות היא נטייה מולדת וטבעית, ולכן מספיקה עצם הנוכחות של אחרים כדי שהיחיד ירגיש עוררות - כפי שניתן לראות גם בקרב בעלי חיים.
 
@@ -86,7 +86,7 @@ Zajonc סבר כי העוררות היא נטייה מולדת וטבעית, ו
 
 אלא שהמאמר הזה לא השתחזר -  [Halfmann, Bredehoft and Hausser (2020)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1177/0956797620902101) חזרו על הניסוי עם פי 3 "נבדקים" (אם כי מזן אחר), ושם התוצאות לא השתחזרו - הנוכחות של ה"קהל" תמיד פגעה בביצוע. מטא-אנליזות מאוחרות יותר מעידות שהאפקט *כן* קיים, אבל הוא חלש.
 
-## גישת החשש מההערכה 
+###גישת החשש מההערכה 
 Cottrel ושותפיו סברו לעומתו כי ייתכן ויש עוררות, אך לא כדבר טבעי ומולד אלא מתוך חשש שאחרים יעריכו אותנו באופן ביקורתי (Evaluation apprehension).
 
 [Cotterl et al (1968)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/h0028063) חרטטו מילים מומצאות (כמו MECBURI) וביקשו מהנבדקים לשנן אותן. אחד המשתנים היה מספר הפעמים שהמילה שוננה בכל רם (1, 2, 5, 10, 25), והאחר הוא נוכחות אורחים - השינון בוצע לבד, בוכחות 2 צופים, או בנוכחות אחרים שלבשו כיסויי עיניים (קהל לא מעריך). המתשנה התלוי היה מספר הפעמים בהם נבדקים אמרו שהמילה הדומיננטית (ששוננה 25 פעמים) אכן הופיעה במבחן הזיהוי. בפועל, לא הופיעו מלים ששוננו במבחן הזיהוי. החוקרים בדקו האם התגובה הדומיננטית - ציון המילה ששיננו - נהפכה נפוצה יותר בנוכחות קהל מעריך או לא מעריך.
@@ -102,14 +102,14 @@ Cottrel ושותפיו סברו לעומתו כי ייתכן ויש עוררות
 Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר הפרעה קשבית (Distraction conflict), והצורך בחלוקת הקשב הוא שיוצר עוררות מוגברת ועומס קוגניטיבי במטלות קשות. במטלות קלות, שלא דורשות הרבה משאבים קוגנטיביים, ההצלחה מוסבר בהעלאת המוטיבציה להתגבר ולהצליח.
 
 
-# בטלה חברתית 
+##בטלה חברתית 
 
 [Baron and Byrne, 2003]() עומדים על תופעת ה**בטלה החברתית** (Social Loafing), שבה המוטיביה והשקעת המאמץ של היחיד נפגעת במצב של פעולה קבוצתית לעומת היותו לבד - הנטייה להתאמץ פחות בפעולה קבוצתית. מהנדס חקלטי בשם Ringleman גילה ב1913 שככל שנוספו אנשים למשיכת חבל, המאמץ הממוצע של כל משתתף ירד.
 
 
 [Latane, Williams & Harkins (1979)](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.37.6.822) ביקשו מנבדקים לשאוג קריאות עידוד ולמחוא כפיים במלוא הכוח. החוקרים גילו כי עוצמת הרעש שהפיק כל נבדק הלכה וירדה בתנאי לבד, זוגות, רביעיות ושישיות.
 
-## למה זה קורה?
+###למה זה קורה?
 
 - פיזור אחריות - האחריות מתפזרת על פני יותר אנשים
 
@@ -132,7 +132,7 @@ Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר ה
 - מחויבות לקבוצה (חברים)
 
 
-# התנהגות בקבוצות גדולות
+##התנהגות בקבוצות גדולות
 
 ההתנהגות של קבוצה שונה מסכום החברים הבודדים בקבוצה - השפעות הקבוצה על התנהגות החברים בה כשמסתכלים, למשל, על ההתנהגות של המון (mob)[^3].
 
@@ -185,7 +185,7 @@ Baron מציע כי המודעות לנוכחותם של אחרים יותר ה
 
 - נורמה חברתית מצבית 
 
-# מה אפשר לעשות?
+##מה אפשר לעשות?
 
 איך מתנגדים להשפעות ההמונים הבלתי-רחוצים על הפרט האומלל?