Moving to MKDocs

פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md

@@ -39,7 +39,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
 בתנאי הזה, המאזינים נתנו **הערכה זהה** לזו של המקיש. 
 
 
-# זמינות מידע
+##זמינות מידע
 
 שיפוטים חברתיים נשענים על מידע זמין, לרבות -
 
@@ -47,7 +47,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
 
 - ריאליזם נאיבי - הנטייה לחשוב שאנחנו תופסים את המציאות כמו שהיא, באופן אובייקטיבי, ושאחרים תופסים את המציאות כמונו[^2].
 
-## הטייה אגוצנטרית בתפיסה
+###הטייה אגוצנטרית בתפיסה
 
 ילדים בני 4-5 מתחילים לפתח יכולת לקחת נקודת מבט - להבין שנקודת מבטם שונה מזו של אחרים.
 
@@ -71,7 +71,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
 כלומר, הנטייה הראשונים הייתה אגונטרית - אבל המבוגרים ידעו לתקן את הנטייה הזו.
 מבוגרים הפנו מבט מהר יותר אל האובייקטים מהילדים. גם ילדים וגם מבוגרים הפנו מבט מהיר יותר אל האובייקט הנסתר לעומת האובייקט הנכון - נטייה אגוצנטרית - אבל נבוגרים עשו תיקון מהיר יותר מילדים - בכך שהעבירו את מבטם מהאובייקט הנסתר לאובייקט הנכון.
 
-## הטייה אגוצנטרית בשיפוט
+###הטייה אגוצנטרית בשיפוט
 
 [Eyal & Epley, 2010](https://psycnet.apa.org/record/2010-13311-014)[^3] הזמינו נבדקים למעבדה, ביקשו את רשותם לצלם אותם (תמונה נבוחה כזו, במעבדה) ולהראות את התמונה הזו לנבדקים אחרים שיגיעו למעבדה, מהמין השני. לאחר הצילום, הנבדקים צפו בתמונה שלהם, וביקשו לנחש כמה מושכים הם לנבדק מהמין השני.  
 
@@ -86,7 +86,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
 
 בתמצית - כשאנחנו מבצעים שיפוטים אודות עצמנו ואחרים, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את המרחק שלנו מהמצב, ואת הנטייה שלנו להתבסס על מידע אגוצנטרי, שזמין רק לנו.
 
-## בורות פלורליסטית
+###בורות פלורליסטית
 
 **בורות פלורליסטית** ([Allport, 1924](https://en.wikipedia.org/wiki/Pluralistic_ignorance)) היא האמונה הרווחת (והמוטעית) שהעמדות והתחשות שלנו שונות משל אחרים למרות שההתנהגות דומה.
 הפירוש המוטעה של הנורמה החברתית גורם לחיזוק הנורמה.
@@ -119,11 +119,11 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
 בעקבות המחקר, בוצעה התערבות בכמה מהאוניברסיטאות בארה"ב, בניסיון לנתץ את הבועה הזו על ידי שיתוף המידע הפנימי הזה - התוכנית הייתה יעילה בטווח הקצר אבל פחות יעילה בטווח הארוך.
 
 
-# אופן הצגת המידע
+##אופן הצגת המידע
 
 אופן הצגת המידע משפיע גם הוא על שיפוטים חברתיים, בכמה אפקטים בולטים:
 
-## אפקט סדר
+###אפקט סדר
 
 סדר הצגת המידע משפיע על השיפוטים.
 
@@ -150,7 +150,7 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
 
 החוקרים מצאו **אפקט ראשוניות**[^5] ההעכרה כלפי "גיל" הייתה חיובית יותר בתנאי הראשון. הם סבורים כי המילים הראשונות יוצרות רושם, וכל המילים שבאות אחר כך הן רק פרשנות נוספת של הרושם הזה: גיל לא כזה עקשן אם הוא גם חכם, אבל הוא לא כזה חרוץ אם הוא קודם קנאי.
 
-# מבנה הידע
+##מבנה הידע
 
 לאופן שבו הידע מאורגן בזיכרון יש השפעה על תהליכי עיבוד המידע, שמשפיעים בתורם על השיפוט. ידע מאוחסן בזיכרון באופן סכימטי, בשתי צורות עיקריות - *Top-Down* (דדקוציה - היסק מהכלל אל הפרט) או *Bottom-Up* (אינדוקציה - היסק מהפרט אל הכלל)
 
@@ -211,7 +211,7 @@ Accessibility X Fit ([Bruner, 1956](https://psycnet.apa.org/record/1957-00582-00
 
 
 
-## Top-Down
+###Top-Down
 
 אחד ממושגי המפתח בפסיכולוגיה חברתית הוא *הבנייה*, והבנייה היא תהליך TD  -
 
@@ -221,9 +221,9 @@ Accessibility X Fit ([Bruner, 1956](https://psycnet.apa.org/record/1957-00582-00
 כלומר, מידע שניצב בבסיס תפיסת המציאות הפרטנית שלנו מאורגן לרוב על סמך ניסיונות פרטניים (*הכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, כלבים זה דבר נובח*).
 
 
-## Bottom-Up
+###Bottom-Up
 
-## חסרונות
+###חסרונות
 
 - סכמות יכולות לסלף את הזיכרון.