shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

Moving to MKDocs

Browse Source
This commit is contained in:
Matan Horovitz
2024-08-09 20:58:32 +03:00
parent 7c90901d36
commit f75790ca16
184 changed files with 47738 additions and 1791 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

85
פסיכולוגיה/חשיבה/index.md Normal file
View File

@@ -0,0 +1,85 @@
---
title: חשיבה וקבלת החלטות
description:
published: true
date: 2024-05-16T14:17:23.228Z
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
editor: markdown
dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
---
> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=52441), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2720630)
{.info}
> ר' גם: [חשיבה (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה)
{.success}
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל.pptx), [הפעלה](/פסיכולוגיה/חשיבה/הנחיות_הפעלה_שיעור_1_קורס_חשיבה_וקבלת_החלטות_.docx)
{.is-info}
##מהי חשיבה וקבלת החלטות?
כולנו רוצים לחשוב כמו שצריך - בצורה האידיאלית. ב*חשיבה וקבלת החלטות*, נתאר כיצד עושים את זה באמצעות *מודלים נורמטיביים*, ובמיוחד - נעמוד על הדרכים שבהם אנו סוטים מהמודלים האלה, באמצעות *מודלים תיאוריים*, וכיצד מתגברים עליהם באמצעות *מודלים פרסקרפטיביים*.
##איפה מיישמים קבלת החלטות?
קבלת החלטות היא עניין נחקר בתחומים רבים, לרבות:
- כלכלה
כלכלה תיאורטית, מדיניות כלכלית, וכדומה. ההנחה המסורתית היא שכל אחד מונע רק מהרווח שלו - אבל מחקרים בקבלת החלטות הוכיחו אחרת.
> כדוגמה, ישנו את **משחק האולטימטום** - שני נבדקים מחולקים באקראי על ידי הנסיין - אחד מחלק, אחד מקבל. אנונימיות מוחלטת. המחלק צריך להחליט איזה חלק מהסכום שקיבל הוא מעביר לנסיין השני. המקבל נדרש להסכים או לדחות את החלוקה; אם הוא מסכים, שניהם מקבלים את הכסף - אם לא, כל הכסף חוזר לנסיין. המודל הכלכלי הסטנדרטי קובע כי המקבל יסכים לכל חלוקה - עדיף אפילו קצת מכלום; המחלק מצידו ייתן לו את המינימום ויישמור כמה שיותר לעצמו. המחקר גילה אחרת; המקבלים ממש לא הסכימו לכל חלוקה, והמחלקים נוטים סביב ה40-60 או 70\30, ולרוב אפילו חצי חצי; המקבלים לא פראיירים, והמחלקים די הוגנים. יש פער בין ההתנהגות ה*נורמטיבית* שהניחו הכלכלנים להתנהגות ה*תיאורית* שהנבדקים הפגינו בפועל.
{.is-info}
- פסיכולוגיה
איך אנשים מחליטים? אילו הטיות הם מפגינים? באילו היוריסטיקות הם משתמשים?
- פילוסופיה
מהם העקרונות המנחים קבלת החלטות? מהו בכלל צדק? הוגנות? כיצד ראוי לבחון סוגיות כאלה?
- מתמטיקה\סטטיסטיקה
- מדעי הניהול
מדעי הניהול הם חתך של הפסיכולוגיה, בעולם העסקי - איך מנהלים מקבלים החלטות? כיצד ראוי לנהל משא ומתן? תיאור המקרה מדגים קבלת החלטות כזו - העובדה שהחברה בהפסד צובעת את ההחלטה שלנוץ
- מדעי המדינה
##תיאורי מקרה
###שיגור מעבורת הצ'לנג'ר
> [סרטון מעבורת הצ'לנג'ר](https://www.youtube.com/watch?v=ywjumob-SoA)
{.info}
ב1986, [מעבורת הצ'לנג'ר התפוצצה](https://en.wikipedia.org/wiki/Space_Shuttle_Challenger_disaster) 73 שניות לאחר השיגור שלה - מה שמדגים כשל בתהליך קבלת החלטות מורכב.
המעוברת שוגרה בתקופה של קיצוצי תקציבים בנאס"א, שניסתה מצידה ליצור אירוע תקשורתי גדול שימנע קיצוצי תקציב. אולם לרוע המזל, השיגור נדחה פעמיים בעקבות מזג אוויר קר - המהנדסים התריעו שלא בוצעו די שיגורים במזג אוויר קר, ושהוא עלול לסכן את ההמראה. בדחייה השלישית, בנאס"א בחרו לשגר - והמעבורת התרסקה.
הכשל יוחס לכשל באטמים, שלא עמדו במזג האוויר הקר.
הנתונים משאר המראות, במזג אוויר חם יותר, הראו כי הסיכוי לכשל באטמים גבוה בהרבה בטמפרטורות קרות, ולהיפך - ככל שהטמפרטורה עולה, הסיכוי לכשל יורד. מנגד, היה מעט מאוד מידע מהמראות קרות, ולכן הסיכוי הוא אקסטרפולציה ממעט הנתונים שיש.
למרות כל המידע שהיה ברשותם, האחראים - מונעים ממניע חיצוני - בחרו לשגר, והתוצאות הרות אסון. המקרה מדגים כיצד אנו מוכנים לקחת סיכונים במצבי הפסד, וכיצד אנו מושפעים מלחץ קבוצתי ומהטיית העלות המושקעות (בעיית המהמר).
###סאני פרדייז
ראו את תיאור המקרה הזה:
> חברת "סאני פרדייז" עוסקת בהפלגות בספינות מפרש בין איים באוקיאנוס השקט. החברה הוקמה על ידי שני חברים שהחליטו לשנות את תחום עיסוקם. האחד, טום דרויס, עבד במשך תקופה ארוכה בבנק להשקעות, והוא האחראי על הפיתוח העסקי של החברה ועל שיווקה. השני, ג'ים הנסון, אחראי על התפעול השוטף של החברה. החברה כרגע מחזיקה בארבע ספינות דו-תרניות באורך '60. הספינות מופעלות על ידי קברניטים וצוותים שנשכרים במקום.
> החברה הוקמה לפני שלוש שנים, ושני השותפים השקיעו בה חלק גדול מהונם הפרטי. היא הצליחה פחות ממה שקיוו תחילה. אם הדברים ימשיכו כפי שהם היום החברה תוכל לשרוד לא יותר מעוד כשלוש שנים. אולם השותפים משוכנעים שהחברה יכולה להפוך להיות רווחית אם הם רק יצליחו להגיע לקהל גדול יותר וישווקו הפלגות רבות יותר.
> בחודש הקרוב קיימת הזדמנות להגדיל משמעותית את המכירות של החברה. בסאן דלמציו, אי מרכזי באיזור, יערך כנס של סוכני נסיעות ומנהלים בכירים בחברות המשווקות חבילות תיור. למרות לוח הזמנים הגדוש של הכנס הצליח טום לקבל חצי יום בזמן הכנס על מנת להציג את ההפלגות בין האיים ולשווק את החברה. על מנת לקבל את הזמן נאלצה החברה לשלם 20,000$ למארגני הכנס. לא ניתן לקבל כסף זה בחזרה.
> על השותפים להחליט מה לעשות בחצי היום העומד לרשותם. בפניהם שתי אפשרויות, ועליהם לבחור באחת מהן תוך שעות אחדות. אפשרות אחת היא להציג את החברה במרכז הכנסים בעזרת הרצאות ו סרטונים שמתארים את ההפלגות השונות המוצעות. מניסיון קודם נראה שהרצאות אלה לא זוכות להתעניינות רבה ורק משתתפים מעטים בכנס יבחרו לשמוע אותם. ככל הנראה החברה לא תפיק תועלת רבה מההרצאות, ומאידך גם לא יגרם לה נזק.
> האפשרות השניה (המועדפת על השותפים) היא לקחת את המשתתפים בכנס להפלגה למשך שעות אחדות. סקר שביעות רצון שהחברה ערכה בקרב לקוחותיה הראה שרוב המשתתפים בהפלגות אלה (יותר מ80%-) נהנו מאד ואמרו שהם ימליצו לחבריהם להפליג. במספר קטן יחסית של הפלגות היו תוצאות שליליות והמשתתפים אמרו שהחוויה הייתה לא נעימה.
> השותפים חייבים להחליט כעת אם לבחור באפשרות ההרצאות או בהפלגה עבור משתתפי הכנס. אם יבחרו בהרצאות התועלת תהיה קטנה, אך לא יגרם גם נזק. אם יבחרו בהפלגות והמשתתפים יהנו מההפלגה יש סיכוי אמיתי שהחברה תהפוך במהירות לרווחית. אם המשתתפים לעומת זאת לא יהנו מההפלגה שמה של החברה ומכירותיה יפגעו קשות, והיא תאלץ אז ככל הנראה להפסיק את פעילותה בעתיד הקרוב.
> הכנס נערך לקראת סוף העונה וטום מעונין לבדוק אם יש הבדלים במספר ההפלגות שמהן הלקוחות חזרו מרוצים בזמנים שונים במהלך העונה.
>
> הוא ביקש מג'ים לבדוק נתונים אלו וג'ים העביר אליו את הטבלה הבאה:
>
> ![הפעלה.jpg](/פסיכולוגיה/חשיבה/הפעלה.jpg)
> האם כדאי לשותפים לבחור בהרצאה, או בהפלגה?
>
> בשנים הקודמות של הקורס, 100% בחרו תחילה בהפלגה. אולם אז, נחשפים נתונים נוספים:
>
>![הפעלה_2.jpg](/פסיכולוגיה/חשיבה/הפעלה_2.jpg)
>
> האם עדיין כדאי לצאת להפלגה?
>
> **60% מהסטודנטים עדיין סבורים שכן - תראו כמה קשה לשנות את דעתנו!**

9
פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md
View File

@@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown
dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
---
# התיאוריה של טברסקי וכהנמן
##התיאוריה של טברסקי וכהנמן
שניים מהחוקרים הכי מרכזיים בעולם קבלת ההחלטות ומייסדיו של התחום הלכה למעשה הם שני חוקרים ישראלים - [עמוס טברסקי](https://en.wikipedia.org/wiki/Amos_Tversky) ו[דניאל כהנמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Kahneman).
> [ר' גם - חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
@@ -33,15 +33,20 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
אם זאת, עם הזמן, המחקר השתנה ממחקר על הטיות כאמצעי, למחקר על הטיות כמטרה[^2].
<<<<<<< Updated upstream
# ביקורות
גיגרנזר ושותפיו ([Gigerenzer et al., 1999](https://psycnet.apa.org/record/1999-04366-000)) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3].
=======
##ביקורות
גיגרנזר ושותפיו (Gigerenzer et al, 1999) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3].
>>>>>>> Stashed changes
גיגרנזר ושותפיו הציעו את גישת הFast & Frugal, שמפרשנת את ההיוריסטיקות[^4] - קיצורי דרך - כאמצעיים גמישים לשיפוט - כלומר, השימוש בהם ממזער את העלות וממטב את הדיוק.
שתי הגישות ניסו לענות על השאלה - גיצד אנשים מצליחים לקבל החלטות מורכבות במצבים של אי ודאות כאשר הזמן לקבלת ההחלטה מוגבל, ובהינתן המגבלות הקוגניטיבות של אנשים?
# תיאוריית המערכות הכפולות
##תיאוריית המערכות הכפולות
גיגרנזר וטברסקי-כהנמן שתיהם קיטלגו הרבה היוריסטיקות, שטברסקי וכהנמן בחרו לסווג לשתי מערכות חשיבה - מערכת 1 ומערכת 2.
חשבו למשל על התרגיל `17 * 24 = 408`.

38
פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md
View File

@@ -15,7 +15,7 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
> [תרגול (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/חשיבה/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
{.is-info}
# היוריסטיקת העיגון
##היוריסטיקת העיגון
> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=igv_O-azRUc) - היוריסטיקת העוגן
{.is-success}
@@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
טברסקי וכהנמן מדגימים כי העוגן משפיע בין אם הוא אינפורמטיבי - קרי, רלוונטי ומשמעותי - ובין אם לא - כלומר, אם הוא מקרי.
## משתנים ממתנים
###משתנים ממתנים
האם מידת חוסר הרלוונטיות של העוגן קובעת את השפעתו? [Strack and Musswiler (1997)]() הציגו לסטודנטים עוגנים סבירים ובלתי סבירים עבור מגוון שיפוטים. לדוגמה, סטודנטים ביקשו להעריך את גילו של מוהנדס גנדי. הצוג להם עוגן סביר (64 או 79) או בלתי סביר (9 או 140). הם התבקשו לקבוע אם גילו של גנדי היה גדול או קטן מהמספר, ולבסוף לספק אומדן מספרי.
@@ -57,7 +57,7 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
הם מצאו שעוגנים קיצוניים משפיעים על השיפוט, אבל שהאפקט מתמתן בהשוואה לאפקט של עוגן סביר.
## עוגן מודע\לא מודע
###עוגן מודע\לא מודע
האם כל עוגן כזה, שמטה את השיפוט שלנו, הוא מודע? לרוע המזל, לא בהכרח
@@ -73,7 +73,7 @@ Mussweiler and Englich (2005) הציגו עוגן בצורה תת הכרתית
העוגן עבד כגורם מתרים. כאשר מוצג העוגן , הערך שלו הופך להיות נגיש יותר וכך גם הערכים הסמוכים לו.
## השפעה מעבר לאופנויות
###השפעה מעבר לאופנויות
Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק 3 קווים.
@@ -81,7 +81,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
הממצאים הראו כי לעוגן יש השפעה *מעבר לאופנות* - אם כי האפקט היה חזק יותר *בתוך אופנות*.
## בחיי היומיום
###בחיי היומיום
היוריסטיקת העוגן משפיעה גם על הדיוטות וגם על מומחים.
@@ -93,14 +93,14 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
הטענה שקונים/מוכרים פוטנציאליים וסוכני נדל"ן כאחד רגישים לעיגון ממחירי רישום נתמך על ידי ניתוחים רחבי היקף על רכישות נדל"ן. Bucchianeri & Minson (2013) ניתחו מערך נתונים של למעלה מ-14,000 עסקאות נדל"ן על פני תקופה של 5 שנים ב-3 מדינות בארה"ב. הם מצאו עלייה קטנה אך מהימנה מאוד במחיר המכירה עבור בתים עם מחירי רישום יקרים מדי. האפקט היה חזק יותר עבור עוגנים קיצוניים מאשר עבור עוגנים מתונים יותר. ממצא זה אינו נובע מגורמים כגון איכות הבית, זמן בשוק, שכונה ועוד.
## עוגן פנימי\חיצוני
###עוגן פנימי\חיצוני
אפקט העוגן הוסבר ע"י טברסקי וכהנמן כתיקון לא מספיק מערך לא רלוונטי.
מחקרים מאוחרים יותר ביקרו הסבר זה, והציעו שהטיית העוגן הינה תוצאה של נגישות גדולה למידע שתומך בעוגן (Mussweiler & Strack, 1999, 2000)
החוקרים שאלו שאלות מהסוג - האם הטמפרטורה הממוצעת באנטארקטיקה גבוהה או נמוכה מ 0F1 – מובילה אנשים לבחון את ההשערה שהעוגן הלא רלוונטי נכון. היות ואנשים בוחנים השערות ע"י ניסיון לאושש אותן, חיפוש כזה יפיק אינפורמציה שתומכת בעוגן בצורה לא פרופורציונלית.
# היוריסטיקת הזמינות
##היוריסטיקת הזמינות
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/copy_of_שיעור_מס_5_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד.pptx), [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_5חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_חלק_ב_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/kahneman._thinking_fast_and_slow._ch._14-17..pdf)
{.is-info}
@@ -121,13 +121,13 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
הנבדקים אחזרו הרבה יותר גברים ונשים מפורסמים לעומת הפחות מפורסמים, והעריכו את מספר הגברים\נשים בהתאם למגדר המפורסם יותר.
## הערכת סיכונים
###הערכת סיכונים
עם עליית התקשורת, אנחנו נחפשים לסיכונים רבים - טרור, זיהום, תאונות דרכים. החשיפה הזו מטה את הערכת הסיכונים שלנו. אנשים מעריכים, למשל, שהתמותה מתאונות דרכים נפוצה יותר מתמותה מדלקת ריאות - למרות שההיפך הוא נכון. מאורעות דרמטיים, כמו אירועי טרור, מטים דרמטית את הערכת הסיכון שלנו, למרות שהסיכוי הסטטיטי אינו בהכרח תואם.
בעיות בריאותיות - סרטן, בוטיליזם, סכרת, שבץ - מוערכות כפחות מסכונות ופחות נפוצות מאירועי מזג אוויר קיצוני, תאונות דרכים או הרעלה - למרות שהתמותה מהן גבוהה בהרבה.
## תופעת הפירוט
###תופעת הפירוט
אנו נוטים להעריך הסתברות גבוהה יותר לאירוע עם תיאור מפורט לעומת תיאור עמום. שיפוט ההסתברות של מאורע גדל כאשר מפרטים אותו ביותר פירוט, וקטן וכשמפרטים את המאורע המשלים.
למשל -
@@ -137,7 +137,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
ההערכות לניסוח (2.) נוטות להיות גבוהות יותר.
### אגוצנטריות
####אגוצנטריות
היוריסטיקת הזמינות נוטה לגרום לנו להעריך את התרומה שלנו למאמצים קבוצתיים כגבוהה יותר לעומת השותפים (משום שהיא זמינה לנו בזיכרון יותר). [Ross & Sicoly (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1980-23237-001) ביקשו מבני זוג להעריך כמה הם תורמים לעומת בן\בת הזוג במטלות כמו:
- גרימת ויכוחים
@@ -159,7 +159,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
הם מייחסים את הפער לזמינות גבוהה יותר של הפעולות שלנו בזיכרון, של פער במידע לעומת האחר (אני לא יודע מה בת הזוג עושה בכל רגע נתון), והשפעות מוטיבציוניות.
## שטף או תוכן?
###שטף או תוכן?
השיפוט מושפע לא רק מהזמינות של האינפורמציה הדקלרטיבית אלא גם מהאינפורמציה ההתנסותית שלנו ([Schwartz, 2004]()).
[Schwartz et al. 1991](https://psycnet.apa.org/record/1991-33131-001)[^9] ביקשו מנבדקים לאחזר 6/12 דוגמאות של התנהגות אסרטיבית/ לא אסרטיבית ולאחר מכן להעריך את מידת האסרטיביות שלהם.
@@ -186,7 +186,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
- תחושת כוח
מספיק היה להזכיר לנבדקים מצב שבו הייתה להם תחושת כוח בכדי להגביר את השימוש בהיוריסטיקה
# היוריסטיקת הייצוגיות
##היוריסטיקת הייצוגיות
([Kahneman & Tversky, 1972](https://psycnet.apa.org/record/1973-03699-001)) הערכת ההסתברות של אירוע לא ודאי ע"י המידה שבה הוא:
- זהה במאפיינים המהותיים לאוכלוסיית האם
- משקף את המאפיינים הבולטים של התהליך שבו הוא נוצר
@@ -194,7 +194,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
אנשים משתמשים בהיוריסטיקה זו בשיפוטי **דמיון**. אולם, היא מובילה לטעויות חמורות מכיוון שיציגות אינה מושפעת בהכרח מגורמים שצריכים להשפיע על הסתברות, ולהיפך - יש גורמים המשפיעים על הסתברות אבל לא קשורים ליציגות. מכך נובעות טעויות שיטתיות:
## התעלמות משכיחות יחסית
###התעלמות משכיחות יחסית
> אלדד הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוא מתעניין מאוד באומנות. בצבא שירת בלהקה צבאית ואף שקל בעבר לפתח קריירה כמוסיקאי. האם סביר יותר שאלדד יעבוד כמנהל של מוסד אומנותי, או בחברה לייעוץ ארגוני?
{.is-info}
@@ -210,7 +210,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
`p(Blue/Witness)=(.15*.8)/(.15*.8 + .85*.2)=.12/(.12+.17)=.12/.29=.41`
## הערכת יתר של מאורעות חיתוך
###הערכת יתר של מאורעות חיתוך
אנשים מעריכים את ההסתברות של אירוע חיתוך כגבוה מההסתברות של האירוע(ים) המרכיבים אותו. זה כמובן לא אפשרי.
> דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. מה יותר סביר?
@@ -222,7 +222,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
הנטייה הראשונית היא להגיד (2.), משום שזה מתיישב עם הייצוג שלנו; אבל, מן הסתם ש(1.) יותר סביר - (2.) הוא מאורע חיתוך המכיל בהכרח את (1.)!
## חוסר רגישות לגודל המדגם
###חוסר רגישות לגודל המדגם
מדגמים גדולים יותר יהיו דומים יותר לאוכלוסיה (חוק המספרים הגדולים), אך אנשים נוטים להאמין שגם מדגמים קטנים יהיו מייצגים ודומים לאוכלוסיה. הם מעריכים כי המידה בה מדגם מסוים מייצג את האוכלוסייה אינה תלויה בגודל המדגם - אנשים מצפים מכל מדגם להיות מייצג, וסוברים שמידת הייצוג של המדגם נקבעת, בעיקר, לפי הפער שבן הפרופורציה במדגם לפרופורציה באוכלוסיה.
> בעיר מסוימת יש שני בתי חולים. בבית החולים הגדול נולדים בכל יום כ- 45 תינוקות ואילו בבית החולים הקטן נולדים בכל יום כ- 15 תינוקות. כידוע לכם, כ- 50% מכל התינוקות הנולדים הם בנים, אך האחוז המדויק משתנה מיום ליום (לעיתים הוא גבוה ולעיתים נמוך מ- 50%). במשך תקופה של שנה נרשמו בכל בית חולים מספר הימים בהם יותר מ- 60% מהתינוקות שנולדו היו בנים.
@@ -235,7 +235,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
רוב הנשאלים ישיבו (ג) - שזה לא משנה. התשובה הזו מתעלמת מהגדלים השונים של בתי החולים - בית החולים הגדול, משום שהוא גדול יותר, צפוי להיות דומה יותר לאוכלוסייה. אבל, גודל בית החולים לא משפיע על הייצוגיות, ולכן איננו לוקחים זאת בחשבון.
## תפיסת מקריות ותלות סדרתית
###תפיסת מקריות ותלות סדרתית
> נתונות שתי סדרות הטלות מטבע. האחת נוצרה על ידי תהליך אקראי לגמרי עם 0.5 סיכוי לכל תוצאה והשניה על ידי תהליך לא מקרי. איזה משני הרצפים הבאים סביר יותר שנוצר על ידי תהליך מקרי?
א. 0100110101101010010101101010110101
ב. 0000101101111010111110001011011110
@@ -257,7 +257,7 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
הציפיה כי סדרות מקריות מתחלפות, גורמת לנו לתפוס סדרות שאינן מתחלפות כסדרות שיש בהן חוקיות כלשהי – *מומנטום*. כששחקן כדורסל קולע ארבעה סלים ברציפות, מייחסים לו *יד חמה* ומצפים להמשך המומנטום.
בפועל, מחקרים ([Gilovich, Vallone and Tversky, 1985](https://psycnet.apa.org/record/1986-05021-001)) הראו שתופעת "היד החמה" היא מיתוס בלבד. אין קשר סטטיסטי בין ניסיונות קליעה עוקבים (הסיכוי של שחקן לקלוע לאחר קליעות ולאחר החטאות אינו שונה). כאן ההטיה גורמת לניבוי הפוך – דמיון (ולא התחלפות) בין צעדים עוקבים.
## התעלמות מרגרסיה לממוצע
###התעלמות מרגרסיה לממוצע
האם *עונש יעיל יותר מפרס?* מדריכי טיס דיווחו שלאחר ששיבחו חניך על ביצוע מעולה, הם ביצעו פחות טוב בטיסה הבאה ולאחר שנזפו בהם על ביצועים גרועים במיוחד הם בד"כ השתפרו.
@@ -273,8 +273,12 @@ Oppenheimer et al. (2008) ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
אנחנו *לא מתחשבים בזה בכלל* - ורואים כל מאורע בודד (טיסת הדרכה) כמייצג. *החניך טס גרוע? הוא כנראה גרוע*. זהו עוד כשל ייצוגי.
<<<<<<< Updated upstream
# ביקורת
=======
##ביקורת
>>>>>>> Stashed changes
כנגד הניסויים של כהנמן וטברסקי נטען שהם *תסריטיים* (אף אחד לא נתקל בסיטואציות כאלה במציאות), והפרשנות שלהם של הממצאים הוטלה בספק (אם כי איש אינו מכחיש את הממצאים - האפקטים שהם קיבלו *ענקיים*).
נטען שהניסויים אינם אקולוגיים - נבדקים אינם נותנים תשובות שגויות - אלא תשובות נכונות לשאלות אחרות מהשאלות שהנסיין חושב שהוא שואל.

4
פסיכולוגיה/חשיבה/הפסד.md
View File

@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_10_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_1.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman_ch.8.pdf)
{.is-info}
# שנאת סיכון לעומת שנאת הפסד
##שנאת סיכון לעומת שנאת הפסד
ב[מודל התיאורי](/פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי) ראינו שפונקציות המשקל שלנו היא עם שיפוע קיצוני יותר בערכי הפסד וקיצוני פחות בערכי רווח. זה ביטוי של שתי תופעות - **שנאת סיכון** (Risk aversion) בעקומת הרווח ו**שנאת הפסד** (Loss aversion) בעקומת ההפסד.
@@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z
במה מתבטאת שנאת הפסד? כמה תופעות:
# אפקט הבעלות
##אפקט הבעלות
אנשים מייחסים מחיר גבוה יותר לחפץ בבעולתם מאשר כזה שאינו בבעלותם; אני לא אסכים לשלם את אותו המחיר שאני דורש עבור חפץ כלשהו.

12
פסיכולוגיה/חשיבה/חוקים.md
View File

@@ -12,7 +12,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_3_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל_.pptx)
{.is-info}
# דומיננטיות
##דומיננטיות
חלופה **דומיננטיות** היא החלופה המביאה תוצאה רצויה ללא קשר למצבי העולם
| | מצב 1 | מצב 2 | מצב 3 |
@@ -27,7 +27,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
{.is-info}
# Maximin
##Maximin
החלופה שעבורה התוצאה הגרועה ביותר עדיפה על התוצאה הגרועה ביותר של יתר החלופות - אנחנו ממקסמים את המינימום.
| | מצב 1 | מצב 2 | מצב 3 |
@@ -41,8 +41,12 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
> נגיד ואנחנו מתלבטים בין אפיקי השקעה שונים. אפשר לקחת אחד עם סיכון קטסטרופלי ורווח אדיר, סיכון גבוה ורווח גבוה, וסיכון אפסי אבל רווח נמוך. אם אני ממש לא אתאושש מלהפסיד את הכסף, אבחר את האפיק הכי פחות מסוכן.
{.is-info}
<<<<<<< Updated upstream
# Maximax
=======
##Maximan
>>>>>>> Stashed changes
החלופה שעבורה התוצאה ה*טובה* ביותר עדיפה על התוצאה הטובה ביותר של יתר החלופות - אנחנו ממקסמים את המקסימום.
| | מצב 1 | מצב 2 | מצב 3 |
@@ -57,7 +61,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
{.is-info}
# Expected Value
##Expected Value
החלופה שעבורה **התוחלת** היא הטובה ביותר - אם נבחר בהחלטה הזו אינסוף פעמים, נקבל את הערך הכי גבוה ביחד לשאר.
| | מצב 1 | מצב 2 | מצב 3 |
@@ -73,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
בדוגמה הזו, חלופה ג' היא הטובה ביותר - אם אנקוט בה אינסוף פעמים, אקבל את הסכום הגבוה ביותר (100)
# בניית עץ החלטה
##בניית עץ החלטה
[**עץ החלטה**](https://en.wikipedia.org/wiki/Decision_tree) הוא ייצוג אחר של אפשרויות לקבלת החלטה.
![manual_decision_tree.jpg](/פסיכולוגיה/חשיבה/manual_decision_tree.jpg)

26
פסיכולוגיה/חשיבה/מודלים.md
View File

@@ -12,24 +12,24 @@ dateCreated: 2024-05-16T14:45:05.943Z
{.is-info}
# מודלים לקבלת החלטות
##מודלים לקבלת החלטות
ישנם שלושה סוגים של מודלי קבלת החלטות:
## מודל תיאורי
###מודל תיאורי
איך אנשים מחליטים בפועל?
מודל תיאורי מתאר את התנהגות האדם בפועל בתהליכי קבלת החלטות - הוא מנסה למדל שיקולים פסיכולוגיים, תוך שקלול אמנונות והעדפות של האנשים **כפי שהן** - ולא כפי שהן יכולות\צריכות להיות.
## מודל נורמטיבי
###מודל נורמטיבי
מהן הבחירות של מקבל החלטות אידיאלי?
מודל נורמטיבי מנסה לעמוד על ההחלטה שהייתה מתקבלת על פי מערכת כללים צורנית מושלמת - ולא כפי שהן מתקבלות בפועל.
## מודל פרספקטיבי
###מודל פרספקטיבי
איך מקבל החלטות אמור להחליט?
מודל פרספקטיבי ינסה לצמצם את הפער בין המודל התיאורי למודל הנורמטיבי - מה עליי לשנות בדרך שבה אני מקבל החלטות עכשיו כדי להיות מקבל החלטות מיטבי?
# בעיית החלטה
##בעיית החלטה
**בעיית החלטה** היא בחירה מודעת בין שתי חלופות או יותר.
כל החלטה מורכבת מ:
@@ -38,35 +38,35 @@ dateCreated: 2024-05-16T14:45:05.943Z
- תוצאות
# סוגי החלטות
##סוגי החלטות
## בדידות לעומת רציפות
###בדידות לעומת רציפות
- החלטות בדידות - החלטות בהן החלופות מובחנות אחת מהשנייה (איזה סרט לראות?)
- החלטות רציפות - בהן אין חלופות מובחנות זו מזו, אלא רצף של חלופות (כמה זמן ללמוד?)
## החלטות במצבי ודאות\אי ודעות
###החלטות במצבי ודאות\אי ודעות
- ודאות - תוצאות חלופות ההחלטה ידועות לאדם בבואו לקבל את הההחלטה
- סיכון - תוצאות ההחלטה האפשרויות ידועות, ההסתברויות ידועות אלם תוצאות החלופות **בפועל** לא ידועות בזמן ההחלטה
- אי ודאות - תוצאות חלופות ההחלטה אינן ידועות, כמו גם הסתברויות התוצאות
## החלטות של פרטים\קבוצות
###החלטות של פרטים\קבוצות
- החלטה של פרט - החלטה שמתקבלת על ידי מקבל החלטה יחיד
- החלטה קבוצתית - החלטה משותפת, המתקבלת באופן קבוצתי
## החלטות בהקשר חברתי\לא חברתי
###החלטות בהקשר חברתי\לא חברתי
- החלטה בהקשר לא חברתי - תוצאת ההחלטה תלויה בהחלטת מקבל ההחלטה ובמצבי העולם - אינה תלויה באנשים אחרים
- החלטה בהקשר חברתי - תוצאת ההחלטה אינה תלויה במקבל ההחלטה בלבד, אלא גם בהחלטה של האחר ובמצבי העולם
## החלטות עם מטרה אחת\מטרות רבות
###החלטות עם מטרה אחת\מטרות רבות
- החלטה עם פונקציית מטרה אחת - מקבל ההחלטה בוחן חלופות על פי פונקציית מטרה אחת
- החלטה עם פונקציות מטרות מרובות - מקבל ההחלטה בוחן חלופות על פי שתי פונקציות מטרה או יותר
## קבלת החלטות סטטית\דינאמית
###קבלת החלטות סטטית\דינאמית
- החלטה סטטית - העולם לא משתנה תוך כדי תהליך קבלת ההחלטה - אין שינוי בתוצאות ההחלטה
- החלטה דינאמית - מצבי העולם משתנים תוך כדי תהליך קבלת ההחלטה, על מקבל ההחלטה לעדכן את ההחלטה בהתאם לשינוי במצבי העולם ואת מצבי העולם בהחלט להחלטה
# החלטות רציונליות
##החלטות רציונליות
**החלטה רציונלית** היא חשיבה שמובילה *בצורה הטובה ביותר* להשגת המטרות.
הרציונליות היא *התהליך שצפוי* להוביל לתוצאה המועדפת - ולא התוצאה עצמה. ייתכן תהליך רציונלי ותוצאה לא מוצלחת, או תהליך לא רציונלי ותוצאה מוצלחת.

22
פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי.md
View File

@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2024-06-14T09:50:27.423Z
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_8.1_תורת_תוחלת_התועלת_מודל_תשפד.pptx)
{.is-info}
# תורת תוחלת התועלת
##תורת תוחלת התועלת
[Von Neuman & Morgenstern, 1947](https://psycnet.apa.org/record/1947-03159-000) הציעו את המודל הנורמטיבי **תורת תוחלת התועלת** (Expected Utility Theory). היא מתבססת על נוסחת תוחלת הערך של כל חלופה:
`EV = Σ P(i) * V(i)`
@@ -52,16 +52,16 @@ EU(B)=.001* log10V(100,000)=.005
Therefore
EU(A)>EU(B)
# הנחות בסיס
##הנחות בסיס
## שלמות
###שלמות
נניח וחלופה A היא טיול ללונדון, וB היא טיול לפריז.
אם AוB בסט החלופות S אזי B ≤ A או A ≤ B או B ~ A
היכולת להשוות כל שתי אלטרנטיבות ולקבוע עדיפות של אחת על פני השנייה או אדישות.
כלומר, לפי תורת תוחלת התועלת, לכל חלופה יש שיפוט - העדפה של החלופה הראשונה, השנייה, או אדישות ביניהן.
## אי-תלות
###אי-תלות
נניח וחלופה A היא טיול ללונדון, B היא טיול לפריז וC היא טיול למדריד.
אם חלופות A, B וC בסט החלופות S, אזי B≤A אם ורק אם ApC ≥ BpC
@@ -70,7 +70,7 @@ EU(A)>EU(B)
אם אני מעדיף את לונדון על פני פריז, והסיכוי שאבחר לטייל בלונדון הוא 0.6, הסיכוי שאבחר לטייל במדריד הוא המשלים (0.4), אבל אם הסיכוי שאבחר לטייל בפריז הוא 0.6, הסיכוי שאבחר לטייל במדריד הוא גם המשלים (0.4).
## טרנזיטיביות
###טרנזיטיביות
אם A > B וB > C, אזי A > C
אם אני מעדיף את פריז על פני לונדון, ואת לונדון על פני מדריד, אני מעדיף את פריז על פני מדריד.
@@ -79,7 +79,7 @@ EU(A)>EU(B)
לכן, אנחנו שואפים שההחלטות שלנו כן יהיו טרנזיטיביות.
## המשכיות
###המשכיות
עבור A, B וC בסט חלופות S, אם B ≤ A ו C ≤ B, אזי קיים P עבורו מתקיים B ~ (ApC)
A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכולים למצוא הימור כזה שבו נקבל את A בהסתברות P ואת C ב1-P, ואנחנו אדישים בין ההימור הזה לבין קבלה בוודאות של P.
@@ -87,9 +87,9 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
כל זה טוב ויפה - אבל האם אנשים מתנהגים ככה בפועל? לא ולא, אומרים טברסקי וכהנמן.
# הפרות
##הפרות
## עקרון הדומיננטיות
###עקרון הדומיננטיות
**עקרון הדומיננטיות** הוא עיקרון בכל המודלים הנורמטיבים, והוא אומר שאף פעם לא נאמץ חלופה שנשלטת בידי חלופות אחרות.
[Tversky & Shafir (1992)](https://psycnet.apa.org/record/1993-20290-001) מדגימים הפרה של העיקרון.
@@ -121,7 +121,7 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
נניח ואתם מתלבטים אם לטוס לחו"ל מיד אחרי תקופת המבחנים. אם תצליחו, בטח שתטוסו - הרווחתם את זה. אם לא תצליחו, לפחות תהיו בחו"ל - גם תטוסו כנראה. אבל אם אתם לא יודעים? דווקא אז יהיה לנו הכי קשה להזמין את הכרטיס. זוהי הפרה של העיקרון - אם יש מצב שנבחר בו בכל תוצאה, למה שנהסס כל עוד התוצאה לא ידועה?
## עקרון האי-תלות
###עקרון האי-תלות
*הפרדוקס של Allais* מדגים הפרה של עקרון האי תלות.
נניח ויש לנו כמה חלופות:
@@ -152,7 +152,7 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
בתמצית - כשיש לנו שתי חלופות שיש דברים משותפים ביניהן, זה לא אמור לעניין אותנו - רק ההבדלים. אם אני מחפש לשכור דירה ומתלבט בין שתי דירות, ושתיהן בקומה השלישית - זה שהן בקומה השלישית לא אמור להפריע לי, אלא כל שאר הדברים.
## חוסר טרנזיטיביות
###חוסר טרנזיטיביות
נניח ואנחנו צריכים לבחור בין שלושה מועמדים:
@@ -178,7 +178,7 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
אם העדפתי את B על פני A, ואת C על פני B, אני אמור להעדיף את C על פני A - אבל כאן עשינו בדיוק ההיפך, בגלל שגררנו פנימה את הIQ, והיחס בין הIQ לניסיון הפוך (יותר ניסיון, פחות IQ).
## קביעות
###קביעות
הפרה מאוד בעייתית היא הפרת **הנחת הקביעות**[^1] (Invariance) - ההנחה כי אופן הצגת ההנחות לא צריכה להשפיע על ההחלטה.
למשל, הצגת החלופות כתהליך חד שלבי או דו שלבי, רווח או הפסד, צמצום תמותה או העלאת שרידות - לא אמורה להשפיע על ההעדפות כל עוד התוצאה זהה.

8
פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי.md
View File

@@ -28,7 +28,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
![9e824fd02ca5c11a5369912df25b5fdbc31b6394.svg](/פסיכולוגיה/חשיבה/9e824fd02ca5c11a5369912df25b5fdbc31b6394.svg)
# פונקציית הערך הסובייקטיבי
##פונקציית הערך הסובייקטיבי
- (רווח) נניח ואתם מתבקשים לבחור בין -
@@ -59,7 +59,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
בדיוק אותה התופעה מתרחשת בהפסדים, הפוך: ההפסד הודאי יכאב לי יותר משום שהתועלת הסובייקטיבית שלו תהיה גבוהה מהממוצע בין הפסד קטן (5K) להפסד גדול (15K) בגלל התועלת השולית ההולכת ופוחתת - הפסד של 15K לא יכאב לי פי 3 מהפסד של 5K, אלא פחות. לכן, נבחר באפשרות הלא-ודאית.
# אפקט המסגור
##אפקט המסגור
זוהי הפרה של [עקרון הקביעות](/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי#קביעות).
@@ -100,7 +100,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
אפקט המסגור נובע מהיוריסטיקה רגשית המאפיינת את מערכת 1 הפועלת על פי העיקרון כי רווחים בטוחים אטרקטיביים, ואילו הפסדים בטוחים אברסיביים במיוחד ([Kahenman & Fredrick, 2007](https://psycnet.apa.org/record/2007-02045-001)). לחץ זמן מגביר את אפקט המסגור ([Guo et al, 2017]()). הממצאים תומכים בטענה שאפקט המסגור מונע בעיקר ע"י מערכת 1 האינטואיטיבית.
# פונקציית המשקל
##פונקציית המשקל
![weight.png](/פסיכולוגיה/חשיבה/weight.png)
@@ -114,7 +114,7 @@ dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
π (p) + π (1-p) <1
## אפקט הודאות
###אפקט הודאות
לנבדקים יש שתי אפשרויות: