Moving to MKDocs

פסיכולוגיה/מבוא/index.md

@@ -0,0 +1,373 @@
+---
+title: מבוא
+description: 
+published: true
+date: 2024-05-07T08:26:52.045Z
+tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, מבוא, סיכום, סמסטר ב
+editor: markdown
+dateCreated: 2022-10-24T11:10:18.647Z
+---
+
+##[מבוא לפסיכולוגיה א'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=43765)
+##[מבוא לפסיכולוגיה ב'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=46758)
+
+> [ספר הקורס](https://primo.bgu.ac.il/discovery/fulldisplay?context=L&vid=972BGU_INST:972BGU&search_scope=MyInst_and_CI&tab=Everything&docid=alma9926423690104361)
+{.info}
+
+##שיעור 3 - האבולוציה של המוח
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אבולוציה_של_מח_3.1.pdf)
+{.is-info}
+
+
+##שיעור 4 - פסיכופיזיקה
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/5.1_פסיכופיזיקה.pdf),[תרגול,](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_4_-_פסיכופיזיקה_ניסויים_2022_לסטודנטים.pptx)[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx)
+{.is-info}
+
+*פסיכופיזיקה* היא התגובה הפסיכולוגית לגירויים פיזיים. היא עוסקת ב3 בעיות:
+
+- בעיית הזיהוי - האם יש איזשהו שינוי (האם הוסיפו לי משהו לקפה?)
+- בעיית ההבחנה - מהי מידת השינוי (מהי כמות החומר שהוסיפו לי לקפה?)
+- בעיית הזיהוי - מהו טיב השינוי (הוסיפו לי סוכר לקפה?)
+
+###בעיית הזיהוי
+
+**מדידת סף ההבדל** היא השיטה באמצעותה מודדים את הרף שבו מתחיל השינוי. זהו עיקרון חשוב - קרא במצגת כיצד עושים זאת, אבל בגדול:
+- עושים ממוצע של כל סף עליון וסף תחתון (נניח ויצא 125, והיחידה הבאה היא 128 - ב125 אין הבדל, וב128 כן - הסף העליון יהיה 126.5)
+- עושים ממוצע בין הסף העליון והסף התחתון (נניח והסף העליון הוא 126.5 והתחתון הוא 117.5 - סף ההבדל יהיה 5.25 - (`סף עליון - סף תחתון)\2`)
+
+עיקרון מנחה - מתי הפעם האחרונה ש**לא** הרגשתי הבדל.
+
+באופן כללי, ככל שהגירוי חלש יותר, סף ההבדל נמוך יותר יותר והרגישות גבוהה יותר, ולהיפך.
+אם מדליקים גפרור בחדר חשוך, הוא יהיה בולט הרבה מאותו הגפרור בחדר מואר. מאחר והגירוי (חושך) חלש יותר, נצטרך פחות שינוי כדי לשים לב להבדל.
+
+
+
+###בעיית ההבחנה
+
+שאלת **סילום התחושה** - 
+
+
+####חוק וובר (זיהוי)
+החוקר ארנסט היינריך וובר (1795-1878) קבע את *חוק וובר* - סף ההבדל עולה ככל שהסטנדרט עולה.
+סף ההבדל הוא תמיד פרופורציה קבועה:
+
+
+> `k=Δs/s`
+{.success}
+
+(K הוא קבוע וובר)
+
+####חוק פכנר - סילום עקיף
+תלמידו של היירניך, גוסטב פכנר, הגה את הפתרון - ספירת מספר סיפי ההבדל מהסף המוחלט. זהו *חוק פכנר*.
+
+חוק פכנר מנסח קשר פונקציונלי בין עוצמת הגירוי (פיזיקלי) לעוצמת התחושה (פסיכולוגי) ומהווה הרחבה לוובר:
+- מתחת לסף המוחלט אין תחושה
+- תופסת של גירוי אשר שווה בעוצמתו לסף ההבדל משמעותה הוספת יחידת תחושה אחת.
+- אך בעוד סף ההבדל משתנה בהתאם לגודל הסטנדרטת הרי שיחידות התחושה נותרות שוות.
+- עוצמת התחושה היא מספר יחידות התחושה מעל הסף המוחלט.
+
+(סילום עקיף)
+
+הפונקציה המתקבלת היא דוחסת - ציר Y הוא עלייה אחידה ביחידות תחושה מול פער הולך וגדל בעוצמת הגירוי (ההתרחקות המצטברת מהסטנדרט).
+
+####חוק סטיבנס - סילום ישיר
+מאוחר יותר, סטנלי סטיבנס (1906-1973) טען כנגד הנחת היסוד של פכנר שהמדרגות בתחושה זהות (העלייה בין המדרגה השלישית לרביעית זהה לזה של ה152 ו153). סטיבנס ערער על ההנחה הזו, וסבר שמדרגות התחושה עולות יחד עם מדרגות הגירוי (33, 36.3, 39.9...).
+
+> חוק סטיבנס: `Ψ=f(s^a)`
+עוצמת התחושה Ψ מגירוי בגודל S היא פונקציה של
+גודל הגירוי המועלה בחזקה a. מקדם החזקה a נקרא מקדם החזקה של סטיבנס והוא
+יחודי לכל אופנות חושית.
+{.success}
+
+> ר' דוגמא לשאלה במצגת התרגול (5)
+{.is-info}
+
+
+###פסיכולוגיה אבולוציונית
+####הבסיס האבולוציוני לחמלה
+טענה משיחת TED על האבולוציה של החמלה (בתרגול) - לחמלה יש בסיס אבולוציוני, ולא רק בבני אדם.
+
+באופן טבעי, החמלה מתקיימת כלפי בני משפחה וחברים קרובים - אבל היא אינה כוללנית (אוניברסלית). הגנטיקה הזו עוזרת לנו להבין את *חוק הזהב* - מעשים טובים זוכים לגמול, ומעשים רעים זוכים לעונש.
+
+אולם מכיוון שהחמלה אינה אוניברסלית, חוק הזהב לא חל לאנשים שאנחנו משייכים לקטגוריות אחרות - למשל אויבים.
+
+המוטציות (התנהגותיות - לא מוטציה בודדת) שהובילו לחוק הזהב הן:
+- חוק השארית - יצורים רוצים להגן ולדאוג לצאצאים שלהם.
+- חמלה קהילתית - אנו חומלים גם על חברים קרובים, חברי הקבוצה וכו'
+
+כמו שנחשון אמר בשיעור, החמלה הקהילתית היא רשת ביטחון - במקום להנות מגמול נקודתי ונדיר (נגיד: צדתי אייל), אנחנו יכולים לזכות לתמיכה לאורך זמן (אחלוק את האייל שלי, ופעם הבאה שארעב הקהילה תאכיל אותי).
+
+> השינוי הזה שרד מכיוון שהוא היווה יתרון **בהעמדת צאצאים פוריים** - עקרון מפתח באבולוציה. שים לב להבחנה הזו - לא הישרדות, אלא העמדת צאצאים!
+{.is-warning}
+
+####חמשת תנאי האבולוציה
+- זיכרון
+דהיינו, הגנים
+- העברה בין דורית
+דהיינו, הגנים עוברים הלאה לצאצאים
+- העברה בלתי מושלמת
+דהיינו, ישנם מוטציות בגנים, שיוצרות שינוי ***חיוני*** להסתגלות המינים.
+- אילוצים סביבתיים
+הסביבה משתנה כל הזמן, ואיתה היתרונות והחסרונות של גנים שונים.
+- התפצלות
+סביבות שונות מובילות ללחצים אבולוצוניים שונים, שמייצרת תת מינים ולבסוף זנים שונים.
+
+##שיעור 5 - חקר התפיסה
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf),[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסת_מיקום_עומק_ומרחק_6.2.pdf),[מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/היכר_6.3.pdf)
+{.is-info}
+
+###שלוש גישות מרכזיות בחקר התפיסה
+- אקולוגית - תפיסה ישירה
+בגירוי יש מידע מספיק. אין צורך להניח קיומם של תהליכים קוגניטיביים מורכבים.
+- קונסטרוקציוניסטית
+הגירוי דל. המח נדרש לבצע חישובים מורכבים כדי לאפשר תפיסה.
+- גישותו של דוד מאר - פיתוח של הקונסטרוקציוזניזם
+מדברת על שלוש רמות ניתוח - חישובית, אלגוריתמית ויישימית.
+
+###תפיסת מיקום, עומק ומרחק
+במוח יש שני 'מסלולים' כלליים לתפיסה:
+- מסלול **היכן** \ **איך** (דורסאלי) - אחראי על חישבוים לשליטה מוטורית (היכן נמצא, כיצד משתמשים)
+- מסלול **מה** (ונטראלי) - תהליכי היכר העונים לשאלה מה אנו רואים?
+
+####מסלול 'היכן'
+התפיסה הזו מבוססת על רמזים - אם נסתכל על ראייה למשל, יש רמזים חד עיניים כמו
+- פרספקטיבה
+- שינוי מרקם
+- Motion parallax
+
+ורמזים דו עיניים כמו
+- היסט דו עיני - ההבדל בן זווית התמונות שמתקבלות מכל עין. ככל שמושא המבט קרוב יותר, הפער גדול יותר. (הדגמה: מחזיקים את האצבע 15 ס"מ מול הפנים, ציפורן הצידה, וכל פעם עוצמים עין. רואים איך כמות הציפורן הנראית משתנה?)
+- פער דו עיני - כאשר מושא העין נקלט מזווית שונה בכל עין, המוח משלב את התמונות לתמונה אחת. (הדגמה: מחזיקים את האצבע, ציפורן הצידה, מול הפנים, ומתמקדים פעם במשהו רחוק ופעם באצבע. מה שלא נתמקד בו נראה פעמיים, במטושטש)
+
+####מסלול 'מה'
+הבסיס להיכר הוא תפיסת תכוניות - יסודות כמו קוים, זוויות, וההרכבים המורכבים שלהם בתלת מימד (geons).
+
+ניסויים מראים שנוירונים מסוימים רגישים לתכוניות מסוימות - כשמציגים להם קווים בזוויות מסוימות הם יורים, וכשמעט משנים את הזווית - האם כמעט ולא (הובל, ויזל - ר' מצגת).
+> [ניסוי מטריד תבהלה עם חתול](https://youtu.be/Cw5PKV9Rj3o)
+{.is-warning}
+
+המוח מזהה תכוניות כדוגמת קווים על ידי כך שגירוי ממספר רב של גלגיליונים בעין מגיע לתאים במוח, שמעבירים מסר רק כאשר רף מסוים של קלט מגיע מהגנגיליונים. במצגת יש סכמה ברורה.
+למשל, אם ישנם חמישה גנגיליונים בשורה, שהאור נופל עליהם בזווית של קו ישר, וכולם יורים לכיוון אותו תא במוח מסר - אותו התא יעביר הלאה מסר למוח ש'יחבר' את הגירויים לכדי קו ישר. ^?^
+
+במודל מסוג זה, כפי שתיארו החוקרים דוויד רומלהרט וג'יימס מקללנד, אנחנו קוראים אותיות, מילים ומשפטים:
+- המוח מזהה תכוניות פשוטות ברמת האותיות (קווים בזווית כזו או אחרת)
+- שכבה נוספת מזהה את האות בזכות אוסף מסוים של תכוניות
+- שכבה נוספת מזהה צירוך של אותיות לכדי מילים
+
+חלק נוסף מהזיהוי הוא עיכוב (אינהיביציה) הדדית (Rich get richer effect) - ככל שתא גירוי יותר פעיל, הוא ידכא את תאי הגירוי האחרים יותר.
+אם בזיהוי האות P למשל מתממשים שתי התכוניות של האות (שהם שתיהן גם שתי תכוניות של R), התא שמזהה את P ידכא את תא R (שלא כל התכוניות שלו זוהו - רק 2 מתוך 3) וככה תתברר בוודאות גבוהה האות P (הסבר מופשוט מאוד מאוד).
+
+##שיעור 6
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_קלאסית_7.1.pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx)
+{.is-info}
+
+###תהליכי Top-Down (המשך: מודל רומלהרט ומקללנד)
+ברגע ששכבת המילים מופעלת במודל הנ"ל, נשלחים גם מסרים מעכבים לשכבת האותיות. תהליכים כאלו מאפשרים לנו להסביר כיצד אנו אומדים מילים גם כאותיות חסרות\לא במקום.
+אחת ההשלכות היא שאנו נוטים לזהות אותיות בצורה טובה יותר כאשר הן בתוך מילים מאשר בנפרד. המוח מצליח להסיק בזכות המילה מידע על שכבת האותיות שמרכיבה את אותה המילה, בהתבסס על דפוסים קודמים (*אפקט קדימות המילה*). המוח מודע למכלול לפני שהוא מודע לפרטים (ר': עיוורון לשינוי).
+
+> בתמצית: תהליכי Top Down הם תהליכים המשלימים מידע חסר מהקשר\סיטואציה
+{.is-info}
+
+####סוגי גירויים
+
+- דיסטאלי - מה שיש מולי
+- פרוקסימלי - ההיטל של העולם החיצוני על איבר החוש (לחץ למגע, אור לראייה, וכו').
+- הגירוי הנתפס - התחושה כפי שנקלטת בתודעה שלנו
+
+> דוגמא: למשמע אזעקה:
+הגירוי הדיסטאלי יהיה הצליל
+הגירוי הפרוקסימלי יהיה גלי הקול המכים בעור התוף
+והגירוי הנתפס הוא ההבנה שיש אזעקה
+{.is-info}
+
+גירויים פרוקסימליים שונים יכולים להוביל לגירוי נתפס שונה - גם אם מסתכלים על מושא בעולם מזוויות שונות, אנו ממשיכים לתפוס שמדובר באותו האובייקט, ולהיפך - גירוי פרוקסמלי זהה יכול להוביל, באמצעות גירוי דיסטאלי שונה, לגירוי נתפס שונה ^שקופית^ ^חישוק^.
+
+####קביעות תפיסתית
+קביעות תפיסתית היא התופעה שבה הגירוי הפרוקסימלי שלנו שונה, אך הגירוי הנתפס נותר זהה.
+הקביעות התפיסתית מאפשרת עיבוד יעיל של הגירויים בעולם, מבלי ליפול לאשליות תפיסתיות.
+
+ישנה קביעות *צבע*
+קביעות *גודל* - (גודל פרוקסימלי \* מרחק נתפס בעזרת רמזי מרחק) - *חוק אמרט*
+
+###למידה קלאסית (רגשית)
+תופעת הלמידה הקלאסית התגלתה ע"י הפיסיולוג איוון פבלוב (כן, פבלוב הזה) ופורסמה לראשונה ב1913.
+
+הניסוי עסק בהתניה במהלכה נוצר קישור בין גירוים, המתבטא בתגובה אליהם.
+- גירוי בלתי מותנה - מעורר תגובה ללא התניה (Unconditioned stimulus)
+- גירוי מותנה - גירוי שלא עורר תגובה לפני ההתניה אבל עורר אותה לאחר ההתניה (Conditioned stimulus)
+- תגובה בליתי מותנית - התגובה לגירוי הבלתי מותנה (Unconditioned response)
+- תגובה מותנית - תגובה לגירוי המותנה (Conditioned response)
+
+בתחילת ההתנייה מתבצעת **רכישה** - ההתנייה נוצרת, תחילה במהרה ובהמשך בקצב איטי בהרבה. אחרי כמה זמן של הצגת הגירוי ללא מושא ההתנייה, מתרחשת **הכחדה** - הגירוי מעורר תגובה הולכת ונחלשת עד שאינו מעורר דבר.
+אחרי זמן מה ללא הגירוי, מתרחשת **החלמה ספונטנית** - הגירוי שוב מעורר תגובה חזקה יותר לאחר ההכחדה (אך לא חזקה כמו בשיא הרכישה). אחרי הפסקה נוספת אף עלולה להתרחש החלמה ספונטנית נוספת וכן הלאה.
+
+####ההבחנה בין התגובה הבלתי מותנית לתגובה המותנית
+בניסוי הכלבים של פבלוב למשל, התגובה המותנית והבלתי מותנית זהות (ריור הכלבים). אז מה ההבדל?
+לעיתים התגובה שונה ואף הפוכה.
+למשל, סבילות לסם גורמת לתגובת פיצוי - אם אתה שותה הרבה קפה, הדופק מאט לקראת העלייה הצפויה מהקפאין. ההתנייה גורמת להאטת הדופק, שלא תתרחש בתגובה הבלתי מותנית.
+
+####חיזוי
+
+בהמשך, החוקר רסקורלה הכביר וחזר על הניסוי של פבלוב עם קבוצה נוספת - כזו שמבטלת את החיזוי. הוא עשה זאת על ידי כך שהפעיל את הגירוי אך מנע את התגובה (אילו היה ניסוי זהה לפבלוב - צלצל בפעמון אך לא נתן בשר). המחקר הראה מתאם בין הניבוי הסטטיסטי לבין התגובה המותנית - ככל שהניבוי ירד, התגובה ירדה.
+
+רסקורלה ווגנר ניסחו תיאוריה לפי הבכל עד נלמדת פרופורציה קבועה של מה שנותר להלמד (עקומת למידה).
+
+####הכללה
+עוצמת התגובה המותנית מושפעת גם מהכללה - ככל שהגירוי דומה יותר לגירוי המותנה, כך תעלה עוצמת התגובה (דוגמא: בתקופות של אזעקות, גם רעש של אופנוע יעורר תחושה של אזעקה).
+
+####הבחנה
+^?^
+####הצללה (Shadowing)
+בניסוי של ג'ון גרסייה, הציגו בפני מכרסמים צליל ואור, ומגישים להם מים עם טעם. מיד עם שתיתת המים עוררו אצלם בחילה. לאחר מכן נבדק אם הם נמנעים מהאור ומהצליל, מהטעם או משניהם. בשלב נוסף הוצגו בפניהם מים עם טעם וללא טעם, ובשלב אחר מים רגילים עם אור וצליל. המכרסמים נמנעו רק מהמים עם הטעם ולא מהאור ומהצליל. לעומת המכרסמים, ציפורים הפגינו העדפה הפוכה - הן נמנעו מהאור ומהצליל ולא מהטעם.
+
+התוצאות מצביעות על נטיות מולדות כלשהן - אנחנו שמים לב יותר לגירויים מסוימים על פני אחרים.
+
+###תרגול
+####למה ללמוד?
+הלמידה מאפשרת לנו **לנבא** את שעתיד לבוא ולהתאים את התנהגותינו בהתאם.
+הלמידה היא קישור (אסוציאציה) בין מאורע לתוצאות.
+
+דוגמא: עדי אכלה תפוז בכל בוקר בתחילת ההיריון, כשהיא סובלת מבחילה. גם לאחר ההיריון, עצם אכילת התפוז עורר בה בחילה.
+מתבצעת גם *הכללה* - עדי סבלה מבחילה מפירות הדר אחרים ואף למשמע המילה תפוז.
+*הכללה* פירושה הרחבת הגירוי המותנה לגירויים דומים.
+
+באותה מידה, יכולה להתרחש גם *הכחדה* - ביטול הלמידה ויכולת הניבוי.
+
+- UCS (גירוי בלתי מותנה) - הורמונים הגורמים לבחילה
+- UCR (תגובה בלתי מותנית) - הבחילה
+- CS (גירוי מותנה) - אכילת התפוז
+- CR (תגובה מותנית) - הבחילה מהתפוז
+
+התגובה המותנית יכולה להיות גם הפוכה - למשל, עם הרחת קפה לחץ הדם ירד בציפייה לעלייה הצפויה בלחץ הדם עם שתיית הקפה.
+
+##שיעור 7 - למידה אופרנטית
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_אופרנטית_7.2_(1).pdf),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה_קלאסית_-_סטודנטים_2022.pptx),[תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_10_-_התניה_אופרנטית_2022_-_לסטודנטים_בלי_תשובות.pptx)
+{.is-info}
+
+הלמידה האופרנטית היא הקשר בין ההתנהגות האופרנטית (ההתנהגות שהאורגניזם יוזם) לתוצאות.
+
+###חוק התוצאה של תורנדייק
+למידה אופרנטית היא האופן שבו לומדים יצורים חיים על השלכות ההתנהגות שלהם בעולם. החוקר שניסח את החוק החשוב ביותר בנושא הוא תורנדייק, שביצע ניסוי שבו הכניס לכלוב חתול מעט רעב, שפעולה אקראית שלו תפתח את הכלוב ותעניק לו אוכל.
+
+חוק התוצאה של תורנדייק הוא הסתברותי - מה ההסתברות שנבחר בהתנהגות שהיטיבה עמנו בעבר לאחר X ניסיונות. חוק זה מסית את הפוקוס מהמניעים של פעולה לתוצאות (דוגמת המרפאה).
+
+חוק התוצאה מקביל לאבולוציה - תהא השונות אשר תהא, מבחן התוצאה הוא זה שקובע מי שורד, בין שזה יצור חי או התנהגות.
+
+####תיבת סקינר
+תהליך הניסוי של תורנדייק היה איטי מאוד, ומי ששיפר אותו הוא סקינר - שהגה את תיבת סקינר. בביצוע פעולה רצויה (לחיצת כפתור, דוושה וכדומה), בעל חיים בתיבה יקבל תגמול זעיר (דוגמת מעט מזון), ששחרורו מדוד על ידי מונה. התיבה מאפשרת מחקר זריז בהרבה בכך שלא דורשת תשומת לב של חוקר.
+
+> חשוב לשים לב: למידה אופרנטית מגבירה תדירות של התנהגות קיימת - לא מייצרת התנהגות שלא הייתה קיימת קודם (זה *עיצוב התנהגות*).
+{.is-warning}
+
+###סוגי תגמולים
+- חיזוק - אירוע שמעלה הסתברות לביצוע התנהגות מסוימת
+- עונש - אירוע שמפחית הסתברות לביצוע התנהגות מסוימת.
+- חיובי - נותנים משהו (האירוע מופיע)
+- שלילי - מפחיתים משהו (האירוע מופסק)
+
+####חיזוק עדיף על עונש
+כדאי לשים לב שהחיזוק עדיף על עונש - אנחנו מעלים הסתברות (מסך כל ההתנהגויות - 100%) של התנהגות טובה ידועה מראש, בעוד שעונש עלול להחליף התנהגות בלתי רצויה אחת באחרת - אנחנו לא יודעים מה אנחנו מחזקים, רק מה אנחנו מדכאים.
+
+###עקרון פרמק
+דיויד פרמק טען שההגדרה של חיזוק היא מעגלית. התנהגות התגברה מכיוון שנתנו לה משהו שהגביר אותה - חסר ערך. העקרון הוא להפריד את מונח החיזוק מהתוצאה. למשל, בניסויי סקינר, החיזוק הוא בדמות האכילה - לא במזון. בכל צמד התנהגויות, השכיחה יחסית מהווה חיזוק עבור הנדירה יחסית (האכילה מחזקת לחיצה על דוושה).
+המעגליות נפתרת אם יודעים מראש מהו חיזוק.
+
+הניסוי התומך של פרמק התרחש בצורה כזו:
+בדקו ילדים שאוהבים מאוד לשחק, וילדים שאוהבים מאוד לאכול. בקרב קבוצה אחת, התנהגות אחת שכיחה ואחרת נדירה, ולהיפך. לקבוצת הילדים שאוהבים לאכול, פרמק נתן לשחק בכל פעם שאכלו. לקבוצת הילדים שאוהבים לשחק, מנע מהם לשחק כשהם לא אכלו - ואכן נצפתה עלייה בהתנהגות הנדירה אצל שתי קבוצות הילדים.
+
+###סוגי חיזוקים
+####חיזוק חלקי
+- F - על בסיס קבוע (fixed)
+- V - על בסיס ערך ממוצע (varied)
+---
+- R - על בסיס מספר תגובות (rate)
+- I - על בסיס פרק זמן (interval)
+
+> דוגמאות:
+FR3 - חיזוק כל תגובה שלישית
+VR3 - חיזוק כל תגובה שלישית בממוצע
+FI2min - רווח של שתי דקות בין חיזוק לחיזוק
+VI2min - רווח ממוצע של שתי דקות בין חיזוקים
+{.is-info}
+
+#####תוצאות
+למידה מסוג VR מדגימה את הלמידה המהירה ביותר, ויותר חשוב - למידות קבועות (F) מדגימות הכחדה מהירה מאוד (הן בCRF והן בPRF). ברגע שהחיזוק הוא מלא, הלמידה נעלמת במהירות. (דוגמא: מערכות יחסים גרועות).
+
+###למידת בריחה ולמידת הימנעות
+מציבים חיה בכלוב שמחציתו מחושמל קלות ומחציתו לא. עם הזמן, החיה בורחת מהחצי המחושמל - זו למידת בריחה. לעומת זאת, אם מציבים אזהרה לפני (למשל - אור מהבהב), החיה תברח ברגע שמופיע האור גם הרבה אחרי שחטפה את השוק האחרון. למידה זו מתקיימת ללא חיזוק - ככל שהזמן עובר החיה נמנעת מהר יותר, למרות שלא חטפה שוק.
+
+
+###למידת חוסר אונים
+בלמידה זו, נלמד הסיכוי לשליטה - לא רק מה עושים, אלא האם יש שליטה בכלל במצב.
+את הלמידה הזו הגה מרטין זליגמן, שביסס אותה בניסוי כזה:
+שלושה כלבים מוכנסים לכלובים.
+כלב אחד לוחץ על דוושה ומפסיק לקבל שוק.
+כלב שתיים חוטף שוק יחד עם הכלב הראשון, אותו הוא לא רואה. אין לו שליטה במצב.
+כלב שלוש אינו מקבל שוקים בכלל.
+
+מעבירים אותם ללמידת בריחה. הן הכלב שלא קיבל שוק והכלב ששלט בהם מדגימים למידת בריחה. הכלב שלא שלט על השוקים אינם עושים דבר - וזו למידת חוסר אונים. 
+
+##שיעור 8 - קשב ותפקודים מנהלתיים
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf)
+{.is-info}
+
+עד שנות החמישים של המאה ה20, כמעט ולא נחקר הקשב (attention) האנושי - אך לאחר תקופה זו עם התחפתחות שיטות המחקר החל מחקר אינטנסיבי. אחד מהנושאים שנחקרו הוא הקשב הבררני (סלקטיבי) - מתוך הכמות העצומה של המידע החושי שמגיע אלינו בכל רגע נתון (לחץ הנעליים על הרגליים, משב האוויר על העור, דברים שמתרוצצים בראייה...) אנו שמים את תשומת הלב שלנו על חתך מצומצם מאוד. חוקרים רבים ניסו לעמוד על טיבו של הקשב הבררני באמצעות ניסויים הבודקים מספר תופעות.
+
+###מודל הפילטר הקשבי
+נבדקים לובשים אוזניות, שמשני צדדיהן משמיעות פלט אחר לכל אוזן. הנסיין מבקש מהם במפורש להקשיב לאחת האוזניים, ולאחר מכן שואל אותם מה הבינו מהפלט באוזן השנייה. בעוד שנבדקים מסוגלים לעמוד על מאפיינים בולטים במיוחד - דוגמת אם הקול הוא גברי או נשי, בעל מבטא חריג וכדומה - הם אינם מסוגלים לעמוד על מלוא המשמעות כמו הפלט מהאוזן בה מיקדו את תשומת ליבם. ניסוי זה הוביל את החוקר ברודבנט לפתח את **מודל הפילטר הקשבי** (ברודבנט, 1958) - לפיו המוח מעביר את כלל הגירוים דרך מסנן  שדרכו עובר רק המידע שאנו שמים לו תשומת לב באופן פעיל.
+###ברירה קשבית מאוחרת
+שנתיים אחר כך שוכלל המודל (גריי & וודנברן, 1960) בניסוי אחר, בו הנבדקים הצליחו לאחות מסרים מקבילים משניי האוזניים כשנתבקשו לחזור על תוכן המידע שהושמע להם - מה שסותר את מודל הפילטר הקשבי הטוען שהמידע החושי מעובד ברמה ראשונית ואז מסונן. אן טריזמן פיתחה את **מודל ההפחתה**, לפיו כלל המידע החושי מעובד, וחלקו מצומצם - ולא מסונן. במקרה זה, לנבדק נותרת הבנה אודות המשמעות מהפלט שאינו הקשיב לו - אך הבנה זו חלשה יותר.
+
+מודל זה מחוזק בעדויות שונות לברירה קשבית מאוחרת (ר' דוגמא במצגת) - אם נתבקש להקריא מילים המתארות צבעים שונים, כשאלו צבועות בגופן הסותר את משמעות הצבע (למשל: המילה *אדום* כתובה בכחול), זמן הקריאה שלנו יתארך משמעותית - מה שמעיד שגם המידע שאנו נדרשים להתעלם ממנו (קרי: משמעות המילה) מעובד במוח.
+
+###קשב גלוי וקשב סמוי
+בעולם הקשב החזותי מעידות על כך תופעות הקשב הגלוי והסמוי. הקשב הגלוי מתבטא, למשל, בדפוס תנועת עיניהם של נבדקים הנדרשים להעריך מאפיינים דוגמת מצב כלכלי, גילאים, ומיקום חפצים בתמונה של אנשים בסלון (א' ירבוס).אחד מניסוויו של מייקל פוזנר עסק בנושא הקשב הסמוי.
+
+##שיעור 9 - זיכרון
+###מהו זיכרון?
+***זיכרון*** הוא התהליך קידוד, אחסון ושליפת המידע של המוח.
+- **קידוד** הוא המרת מידע גירויי לצורה שהזיכרון שלנו יכול להשתמש בה.
+- **אחסון** הוא תהליך שמירת המידע הזה במוח שלנו לשימושים עתידיים.
+- **שליפה** היא איתור המידע הזה באופן פעיל ושימוש בו.
+
+> חשוב להפריד בין זיכרון במובנו ה*מטאפורי* (המורכב מכל המערכות ותתי המערכות השונות) למובנו המשמעית (התהליך הפיזיולוגי שמתרחש במוח כחלק מתהליך הלמידה).
+{.is-warning}
+
+###סוגי זיכרון
+הזיכרון נחלק לכמה סוגים - *הזיכרון החושי* ששומר את ההיבטים הפיזיים של גירויים לטווח של שנייה או פחות (הד של צליל שזה עתה שמענו, תמונה של מה שאנו רואים), *זיכרון לטווח קצר* שמסוגל להכיל כמות מידע מצומצמת גירוי שזה עתה נקלט (כמו שינון כמה מספרים בודדים), *זיכרון עבודה* שמסוגל לעבד מידע לטווח קצר, ו*זיכרון לטווח ארוך*.
+
+יש מדענים הסוברים שהזיכרון לטווח הקצר ולטווח הארוך אינם באמת נפרדים - סריקות MRI מראות שהם מפעילים חלקים דומים במוח. חלקם אף סבורים שמדובר בשלבים שונים של אותו התהליך.
+
+####זיכרון חושי
+הזיכרון החושי מסוגל להחזיק מידע מספיק זמן רק כדי להעביר אותו לזיכרון לטווח הקצר. מושאי המחקר העיקריים של זיכרון זה הם זיכרון חזותי וזיכרון שמיעתי.
+
+#####זיכרון חזותי
+הניסוי של ספרלינג (1960), למשל, הציג בפני הנבדקים ריבוע המכיל תשע אותיות לפרק זמן קצר מאוד (50 מילישניות). ככל שההשהייה בין התצוגה לשליפה של הנבדקים גדלה, הם הצליחו לזכור פחות מן האותיות - בזמנים קצרים הם אף ידעו להבדיל בין השורות והטורים של האותיות, אך לאחר השהייה קצרה זכרו חצי או פחות מן האותיות.
+
+#####זיכרון שמיעתי
+הזיכרון השמיעתי חיוני להבנה של מילים. המילים מורכבות מצלילים בודדים, שלבדם הם לעיתים תכופות חסרי ערך. רק לאחר ששמענו את כל הצלילים, אנחנו מסוגלים להרכיב אותם למילה - אך כדי לעשות זאת עלינו לזכור את הצליל הראשון של המילה עד לרגע ששמענו את הצליל האחרון. הזיכרון הזה הוא הזיכרון השמיעתי, שככל הנראה מסוגל לשמור מידע לטווח של ארבע שניות בערך (דרווין, 1972).
+
+####זיכרון לטווח קצר
+בניגוד לסברה הרווחת, מידע לא מגיע לזיכרון לטווח הקצר מבחוץ ונשאב לזיכרון לטווח הארוך - התהליך ההפוך הוא זה שקורה בתדירות גבוהה יותר. אם נשאלת למשל כמה זה 7 כפול 9, הגירוי החזותי (הצורה של המספרים, הצליל של השאלה) מגיע מהזיכרון החושי, אבל *מה זה 7*, ו*מה זה 9*, ואיך מכפילים ביניהם - מגיע מהטווח הארוך.
+
+מסיבה זו יש חוקרים הסבורים שהזיכרון לטווחים הארוכים והקצרים הוא מצבור גמיש אחד.
+
+####זיכרון עבודה
+משום שהזיכרון לטווח הקצר נעזר תכופות במידע מהטווח הארוך, יש המעדיפים לכנותו זיכרון עבודה - והוא מאופיין לא רק בשליפה של המידע, בין שמגירוי חושי ובין שמזיכרון קודם, אלא עיבוד שלו. בדוגמה של הכפל, זיכרון העבודה לא רק זוכר את התרגיל, אלא מסוגל לעבוד את המידע שבו ולתת תוצאה. בתמצית, זיכרון העבודה מאפשר **לזכור את מה שחווינו הרגע ולחשוב עליו במונחים של מה שאנו כבר יודעים**. (Baddeley, 1986; Logie, 1996)
+
+מחקרים שונים מצביעים על קיבולתו המוגבלת של זיכרון זה במגוון רחב של משימות הדורשות זיכרון ועיבוד של שני דברים שונים (Baddeley & Hitch, 1974, Daneman & Carpenter, 1980).
+
+#####רכיבי זיכרון העבודה
+החוקרים הבריטיים אלן בדליי וגרהאם היטץ' פיתחו את מודל זיכרון העבודה, שמורכב מכמה רכיבים:
+
+######המסלול השמיעתי
+
+######המסלול החזותי
+
+######הזיכרון המנהלתי
+
+###אפקט הקדימות והראשונית (Recency & Primacy)
+
+###קיבולת זיכרון העבודה
+
+

פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית.md

@@ -14,7 +14,7 @@ dateCreated: 2023-06-14T09:42:35.683Z
 > [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/התנהגות_אבנורמלית.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_9_-_אבנורמלית_חלק_א-_לסטודנטים.pptx)
 {.info}
 
-# מהי נורמליות?
+##מהי נורמליות?
 לפי פרויד, הנורמליות היא ה***אהבה והעבודה*** - היכולת לנהל מערכות יחסים משמעותיות ולהיות פעיל.
 
 בהמשך התפתחו מאפיינים נוספים:
@@ -22,7 +22,7 @@ dateCreated: 2023-06-14T09:42:35.683Z
 - ויסות עצמי - היכולת להרגיש, אך לא במידה שמשבשת מערכות יחסים, וכזו נשלטת (היכולת להירגע מזעם, למשל)
 - הערכה וקבלה עצמית - המחשבה על עצמך כחבר קרוב ואהוב, למרות החסרונות
 
-# מהי אבנורמליות?
+##מהי אבנורמליות?
 נוהגים לדבר על ארבע הD:
 -  חריגה - Deviance
 - Distress - מצוקה
@@ -32,7 +32,7 @@ dateCreated: 2023-06-14T09:42:35.683Z
 יש המוסיפים קריטריונים כמו הפרה של כללים מוסריים, והיעדר שליטה עצמית.
 
 
-## האם אבנורמליות היא מחלה?
+###האם אבנורמליות היא מחלה?
 
 > There is a crack in everything; that's how the light gets in 
 Leonard Cohen
@@ -48,7 +48,7 @@ Leonard Cohen
 
 [^5]: "אתם באחד הגילאים הכי סובלים" (נחשון)
 
-## האם ניתן לאבחן אבנורמליות?
+###האם ניתן לאבחן אבנורמליות?
 זה מה שבדק המחקר של דוויד רוזנהן (1973).
 רוזנהן ערך שני ניסויים: באחד שלח מתחזים לבית החולים, וכולם אובחנו כחולים, ובשני התריע על מתחזים אך לא שלח אותם - ובשני המקרים, אובחנו רבים כלוקים בהפרעות פסיכיאטריות (8\8, 40\193).
 
@@ -61,12 +61,12 @@ Leonard Cohen
 [^6]: אך ישנם גם מצבים כמו PTSD, שם הטראומה היא גורם מחולל, או האנטינגטון - שם המחולל הוא פגם גנטי.
 [^7]: ישנם גורמים פוליטיים מובהקים לאבחנה: אבחנה היא תנאי לכספי ביטוח, או תוצר של גורמים חברתיים (הומוסקסואליות הייתה בעבר בDSM, וPTSD נכנס בעקבות מלחמת וייאטנאם). יתרה מכך, רבים ממחברי הDSM (~70%) הצהירו בעבר על ניגוד עניינים בעקבות עבודה עם חברות תרופות.
 
-### ביקורות על כלי האבחון - DSM וICD
+####ביקורות על כלי האבחון - DSM וICD
 שני המערכות האלו סופגות ביקורת קשה מרבים בעולם הפסיכולוגיה. אגודת הפסיכולוגים הבריטית, למשל, מאשימה שתגובות נורמליות רבות תויגו כעניינים רפואיים, אשר הטיפול בהם עושה נזק אדיר.
 עוד נטען כי אחוז האנשים אשר יאובחנו בחייהם כלוקים בהפרעה כזו או אחרת הוא עצום, וכי האבחונים נתונים ןהשפעות תרבותיות, ערכיות וסובייקטיביות. הרבה מה'פתולוגיות' מקורן בעוני, אבטלה, או טראומה.
 יש אפילו הטוענים כי עצם שיום הקשיים האלו כהפרעות ומחלות לא מסייע בדבר, אלא רק עושה נגד נוסף.
 
-### חלופות לDSM\ICD
+####חלופות לDSM\ICD
 שני הכלים האלו עברו הרבה 'טלאים' לאורך שנים, ולכן גורמים אחרים ניסו לפתח כלים אחרים מאפס.
 
 - RDoC - יוזמה של הNIMH. שם דגש על קישור לרמות הקוגנטיביות-מוחיות-גנטיות.
@@ -74,14 +74,14 @@ Leonard Cohen
 
 גורמים רבים בארצות הברית ומחוצה לה אפילו מסרבים לממן מחקרים המבוססים על הDSM והICD לטובת הכלים האלה.
 
-# סיווג ואבחנה של הפרעות נפשיות
+##סיווג ואבחנה של הפרעות נפשיות
 הפסיכולוגיה האבנורמלית היא הענף העוסק בחקר ובטיפול בהפרעות נפשיות - תסמין(ים) המאובחן בהפרעה משמעותית בקוגניציה, יציבות רגשית ובהתנהגות, המשקפת פעילות בלתי תקינה ברבדים הפסיכולוגיים, ביולוגיים או התפתחותיים המרכיבים את התפקוד הנפשי של פרט מסוים. 
 
 הפרעה נפשית מאופיינת במידה רבה בחומרה שלה - תחושה של 'באסה' היא דבר טבעי, אבל בעוצמה גבוהה ומשך זמן ארוך יותר היא מסווגת כדיכאון.
 
-# הפרעות נפשיות מרכזיות 
+##הפרעות נפשיות מרכזיות 
 
-## הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה)
+###הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה)
 ההפרעה הדו קוטבית מאופיינת בהתקפים של מאניה[^1] והתקפים אחרים של דיכאון. המאניה היא הרכיב המבדיל לעומת דיכאון - די בהתקף אחד בכדי לאבחן בהפרעה דו קוטבית. מיעוט החולים אף יחוו מאניה ללא הדיכאון. התקפי מניה נמשכים בערך שבוע ברוב המקרים.
 
 הסובלים מהפרעה זו מאובחנים בטווח קיצוני מאוד של מצבי רוח, ושינויים תכופים.
@@ -93,7 +93,7 @@ Leonard Cohen
 
 [^1]: *מאניה* היא לא מצב רוח מרומם כמו בדעה הרווחת, אלא מצב רוח רע, עצבני ואימפולסיבי
 
-### מה מאפיין התקף מאני?
+####מה מאפיין התקף מאני?
 ההתקף המאני מאופיין בלפחות שלושה מהסימפטומים הבאים, הנוכחים בעוצמה רבה, ושונים מהתנהגות נורמטיבית:
 - הערכה עצמית מנופחת - מעבר לדימוי עצמי חיובי, מנותקת מהמציאות (למשל: אני אהיה מחר נשיא ארה"ב, ארוויח מיליונים בבורסה וכו')
 - צורך מופחת בשינה
@@ -105,7 +105,7 @@ Leonard Cohen
 - חוסר שקט
 - מעורבות יתר פזיזה בהתנהגויות מענגות ומסוכנות בפוטנציה
 
-### קריטריונים לאבחון:
+####קריטריונים לאבחון:
 - שינויים קיצוניים במצבי רוח, פעילות ואנרגיה שנמשכים לפחות כמה ימים[^2].
 - לפחות שלושה מהסימפטומים הנ"ל
 - ההפרעה פוגעת בתחומי החיים המרכזיים (בזבוז כספי מופרז, הרס מערכות יחסים, שיקול דעת לקוי), צורך באשפוז למניעת פגיעה עצמית\באחרים
@@ -119,7 +119,7 @@ Leonard Cohen
 [^3]: ההפרעה מקושרת לאמנים מפורסמים רבים - ואן-גוך, למשל, סבל ככל הנראה מהפרעה דו קוטבית.
 
 
-## הפרעת אישיות גבולית (Borderline Personality Disorder)
+###הפרעת אישיות גבולית (Borderline Personality Disorder)
 
 הפרעת אישיות שונות בהכרח מהפרעות אחרות. בפרט, הפרעות אישיות הן חלק מהותי באופי של החולה - מצב מתמשך וקבוע, אפילו בתדירות של כל כמה שעות (לעומת כל כמה ימים\שבועות של התקפים מאניים).
 הפרעת אישיות גבולית[^4] נפוצה באחוז-שני אחוזים מהאוכלוסייה, ונפוצה יותר בקרב נשים. היא מאופיינת במצבי רוח קיצוניים, הפכפכים ודיכוטומיים - אותו אדם יכול לאהוב מאוד את האנשים הקרובים לו ולהעריך אותם בצורה מופרזת, וברגע להתהפך ולתעב אותם. מכיוון שהחולים תופסים את ההפרעה כחלק מעצמם, הם לעיתים נמנעים מטיפול (זה מי שאני, ואין במה לטפל).
@@ -129,7 +129,7 @@ Leonard Cohen
 
 [^4]: ההפרעה 'גבולית' רק בשם - מדובר בהפרעה קשה ומובהקת.
 
-### אבחנת הפרעת אישיות גבולית
+####אבחנת הפרעת אישיות גבולית
 
 דפוס נרחב של אימפולסיביות וחוסר יציבות ביחסים בין אישיים, בערך העצמי ובמצבי הרוח, המתבטא החל מהבגרות המוקדמת ומתקיים לאורך החיים.
 ההפרעה מאופיינת ב:
@@ -144,9 +144,9 @@ Leonard Cohen
 - אימפולסיביות המתבטאת לפחות בשני תחומים מרכזיים (כספים, מיניות, סמים, נהיגה לא אחראית, התקפי אכילה)
 - חשיבה פרנואידית או תסמיני ניתוק עצמי (דיסוציאציה) חמורים הקשורים למתח
 
-## הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - OCD
+###הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - OCD
 
-### קריטריונים לאבחון
+####קריטריונים לאבחון
 
 - נוכחות של אחד מהשניים:
 
@@ -165,7 +165,7 @@ Leonard Cohen
 [^8]: מי שניסה אי פעם מדיטציה ישים לב שהמוח שלנו פולט כל הזמן מחשבות דביליות - זה לא דבר חריג או פסול, ולא צריך להתייחס אליהן יותר מדי ברצונית.
 [^9]: אצל ילדים, למשל (ולעיתים נדירות מאוד, אצל מבוגרים), חיידק הגרון סטרפטוקוק עלול לגרום לOCD. מחקרים עכשווים בודקים את האפשרות של OCD כמצב אוטו-אימוני.
 
-## סכיזופרניה
+###סכיזופרניה
 סכיזופרניה מחולקת לתסמינים חיוביים (תופסת להתנהגות קיימת) ושליליים (גריעה של התנהגויות מסוימות).
 
 תסמינים חיוביים כמו:
@@ -185,7 +185,7 @@ Leonard Cohen
 
 [^10]:  שימוש יומיומי לפחות. זהו ממצא חזק שעלה בכמה מטא-אנליזות, ונובע ככל הנראה מהאינטרקציה עם הרכיב הגנטי.
 
-### קריטריוניים לאבחון
+####קריטריוניים לאבחון
 - תסמיני הפרעה לאורך שישה חודשים לחות
 - שלב פעיל הנמשך לפחות חודש ברציפות הכולל לפחות אחד מהשלושה הראשונים:
 - - אשליות
@@ -198,8 +198,8 @@ Leonard Cohen
 - שלילת השפעות פיזיולוגיות דוגמת סמים אן חומרים דומים
 - שלילת אבחנה מוקדמת של מצבים דוגמת אוטיזם
 
-## דיכאון (מג'ורי)
-### קריטריונים לאבחון
+###דיכאון (מג'ורי)
+####קריטריונים לאבחון
 חמישה או יותר מהקריטריונים הבאים, במשך חמישה שבועות או יותר ובשינוי מהמצב הקודם:
 - מצב רוח דיכאוני (רוב היום, כמעט כל יום)
 - אובדן הנאה[^11]
@@ -212,7 +212,7 @@ Leonard Cohen
 - מחשבות הולכות וחוזרות על המוות[^12] (לא רק פחד ממוות)
 - שלילת הפרעה סכיזואפקטיבית או דו קוטבית
 
-### כמה עזרים מבוססי מדע לדיכאון
+####כמה עזרים מבוססי מדע לדיכאון
 
 > ***לא*** תחליף לטיפול!
 {.is-danger}
@@ -228,7 +228,7 @@ Leonard Cohen
 [^13]: זהו אמצעי טיפולי של ממש - Behavioural activation
 [^14]: מערכות יחסים בכלל הן רכיב חשוב באושר, בהינתן שיודעים לבטא את הצרכים בהן - ואז הן מזינות. אם לא יודעים לבטא את הצרכים, הם נהפכות למזיקות - ולאחד הגורמים הכי מאמללים שיש.
 
-## הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)
+###הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)
 פוסט טראומה היא מערך של סימפומים, והיא מההפרעות הבודדות על הDSM שנובעת ממחולל אטיולוגי - אינטרקציה עם אירועים טראומטים, כמו:
 - חוויה או עדות ישירה של עדות טראומטי
 - עדות עקיפה לאירוע טראומטי
@@ -240,7 +240,7 @@ Leonard Cohen
 
 בחודש הראשון לאחר חווית האירוע, התסמינים האלו יסווגו כASD (Acute Stress Disorder), ואם התסמינים ממשיכים ההפרעה תסווג כPTSD.
 
-### קריטריונים לאבחון
+####קריטריונים לאבחון
 
 רבים מהסימפטומים דומים מאוד לדיכאון - האחבנה חשובה מאוד.
 
@@ -253,18 +253,18 @@ Leonard Cohen
 
 חשוב להבחין גם במצב של קו-מורבידיות - קיומה של יותר מהפרעה אחת (דיכאון ופוסט טראומה, למשל, מופיעים יחד בשכיחות גבוהה).
 
-#### חודרנות
+#####חודרנות
 חוויה מחדש של תכנים הקשורים לאירוע (לפחות אחד)
 - זיכרונות חוזרים, לא רצוניים של האירוע
 - סיוטי לילה
 - תגובות דיסוציאטיביות, החל מניתוק קצר ועד לאובדן מלא של מודעות
 - מצוקה פסיכולוגית משמעותית או ממושכת בעקבות חשופה לגירויים הקשורים לאירוע (גירויים קטנים מספיקים)
 - תגובה פיזיולוגית ברורה בעקבות חשיפה לגירויים קשורים (למשל: תחושה של חום\קור כפי שהיה באירוע)
-#### הימנעות
+#####הימנעות
 הימנעות עיקשת ומתמשכת מאירועים קשורים לאירוע (לפחות אחד)
 - - ניסיון להימנע ממחשבות, תחושות או שיחות קשורות לאירוע
 - - נסיונות להימנע ממקומות או מאנשים המעוררים זכרונות של האירוע - **פגיע להכללה**
-#### עוררות יתר
+#####עוררות יתר
 לפחות שניים מ:
 - התנהגות תוקפנית או רגזנות
 - הרס עצמי\נטילת סיכונים מופרזת
@@ -273,7 +273,7 @@ Leonard Cohen
 - קשיי ריכוז
 - קשיי שינה
 
-#### שינויים שליליים ברגש ובקוגניציה
+#####שינויים שליליים ברגש ובקוגניציה
 לפחות שניים מ:
 - חוסר יכלת להיזכר במאפיינים של האירוע (הדחקה של ממש)
 - אמונות וציפיות שליליות ומתמידות על אודות העצמי והעולם ('אם אעלה לאוטובוס, הוא יתפוצץ')
@@ -283,7 +283,7 @@ Leonard Cohen
 - תחושת זרות או ניכור (התנהגות 'רובוטית')
 - משרעת מופחתת של רגשות, דלדול רגשי, חוסר יכול להרגיש רגשות חיוביים.
 
-### גורמי סיכון
+####גורמי סיכון
 - עוצמה ומשך אירוע טראומטתי
 - עוצמת התחושה של סכנת מוות
 - היסטוריה של טרומה מוקדמת
@@ -298,7 +298,7 @@ Leonard Cohen
 
 [^15]: זהו התסמין ההופכי לדיסוציאציה - היכולת לתאר את האירוע במילים מעידה על חיבור שמהווה גורם מכריע בהתמודדות עם אירוע טראומטי.
 
-### דרכי טיפול
+####דרכי טיפול
 PTSD לא מגיבה היטב לטיפול תרופתי בלבד, ויש חשיבות רבה לטיפול מהיר ככל האפשר
 - פסיכותרפיה - ובייחוד טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT)
 - שיטת EMDR - Eye Movement Desensitization and Reprocessing 

פסיכולוגיה/מבוא/אינטיליגנציה.md

@@ -11,13 +11,13 @@ dateCreated: 2023-04-16T09:38:52.923Z
 > [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/אינטליגנציה.pdf)
 {.info}
 
-# מהי אינטיליגנציה?
+##מהי אינטיליגנציה?
 
 הגדרתה של האינטיליגנציה, כפי שזו הוגדרה על ידי ארגון הפסיכולוגיה האמריקני, היא יכולת מנטלית רחבה שקשורה בין השאר בתיכנון, פתרון בעיות, חשיבה מופשטת, הבנת רעיונות מורכבים, למידה מהירה מניסיון ובכלל, יכולת לזהות עיקר מול תפל, ובעיקר - **יכולת להסתכל לשינויים תוך שימוש בחשיבה**.
 
 ההגדרה הזו שנויה במחלוקת לעיתים תכופות, מעולם הפסיכולוגיה ומחוצה לו.
 
-# ההקשר האבולוציוני לאינטיליגנציה
+##ההקשר האבולוציוני לאינטיליגנציה
 האינטיליגנציה התפתחה באופן בלתי תלוי בענפים שונים של האבולוציה - לרבות דולפינים ולוויתנים טורפים[^1], עורבים ותוכים, פרימאטים ורכיכות.
 האינטיליגנציה היא אסטרטגיה הישרדותית לכל דבר - ולכן מצויה בכמה ענפים אבולוציוניים.
 
@@ -30,7 +30,7 @@ dateCreated: 2023-04-16T09:38:52.923Z
 
 [^1]: לדוגמא, מחקרים מראים כי לוויתנים טורפים ודולפינים צדים במתואם, בעלי תקשורת מתוחכמת (ואף ניבים שפתיים!) ואפילו תרבויות וטקסים בסיסיים.
 
-# הבדלים באינטיליגנציה אנושית
+##הבדלים באינטיליגנציה אנושית
 מחקרים מוקדמים בעולם האינטיליגנציה מתחלקים לשני מסורות - הראשונה של סר פרנסיס גאלטון, מדען אנגלי מאמצע המאה ה19. גאלטון הושפע מהאמפריציזם הבריטי הדגל ברעיון ה'טאבולה ראסה' - ששם את מרב המשקל האינטילגנטי על הסביבה.
 אלא שמרגע שממצאיו לא הצביעו על הבדל בין הגזעים, רעיון זה נזנח באקלים הפוליטי הגזעני של התקופה.
 
@@ -43,10 +43,10 @@ dateCreated: 2023-04-16T09:38:52.923Z
 
 האינטיליגנציה מנבאת דברים כמו הצלחה אקדמית, הצלחה בעבודה, הצלחה כלכלית, מדדי בריאות שונים ותוחלת חיים, אך גם מדדים שליליים יותר - דוגמת מספר חברים נמוך יותר, הפרעות קשב וחרדה תכופות יותר, ועוד.
 
-# סוגי אינטיליגנציה (מבנה האינטיליגנציה)
+##סוגי אינטיליגנציה (מבנה האינטיליגנציה)
 מתאמים בין מבחני אינטיליגנציה הם *תמיד* חיוביים[^2] - מה שמעיד על כך שישנו קשר בין סוגי האינטיליגנציה השונים. תופעה זו מכונה ה*Positive Manifold* - אנשים שנוטים להצליח במבחן אחד נוטים, סטטיסטית, להצליח גם במבחן אחר.
 
-## תיאוריית מבניות היסטוריות
+###תיאוריית מבניות היסטוריות
 צ'ארלס ספירמן (כן, ספירמן הזה) הגה תיאוריה שמנסה להסביר את הקשר החיובי הזה - **התיאוריה של g** - הטוענת כי המתאם החיובי בין כל צמד מבחנים נובע מכך שכל המבחנים מבטאים יכולת אחרת - המכונה בפיו g[^3]. ספירמן הגה טכניקה מתמטית המחשבת את המתאם בין כל מבחן לg - המבטא במידה רבה את יעילותו של כל מבחן במדידת אינטיליגנציה.
 
 הרעיון של ספירמן מתבטא בפועל בשיטת מתן ציוני IQ, ובלמידת מכונה.
@@ -61,7 +61,7 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו
 [^4]: תלמיד של ספירמן ומעריץ שלו, שהתיאוריה שלו - *Process Overlap Theory* - חולקת על זו של ספירמן לחלוטין, וסבורה כי יכולות שונות נחסמות במעין צוואר בקבוק ביכולות המנהלתיות שמונע ביטוי של כל היכולות 
 האינטיליגנטיות. תיאוריה זו מסבירה היטב את תופעת ה*late bloomers* - אנשים שממשים את מלוא הפוטנציאל שלהם בגילאים מאוחרים יותר. תיאוריה זו תופסת תאוצה בחמש-שש שנים האחרונות.
 
-## תיאורייות מבניות עכשוויות
+###תיאורייות מבניות עכשוויות
 מלבד הPOT שתופסת תאוצה, שתי התיאוריות העכשוויות[^5] המובילות הן אלו של קטל-הורן וקרול ותיאוריית השטחות של גוטמן.
 
 התיאוריה של קטל-הורן וקרול נסמכת על המבחן של וודקוק וג'ונסון - המשתמש על מקבצים של מבחנים הבוחנים יכולות קבוצתיות, והg מתבטא במתאם בין קבוצות אלו.
@@ -73,8 +73,8 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו
 [^5]: סוף שנות ה90.
 [^6]: האינטיליגנציה הפלואידית היא ההתמודדות עם בעיה *חדשה*, בעוד שאינטיליגנציה קריסטלית מסתמכת על ניסיון קודם.
 
-# בסיסים לאינטיליגנציה
-## הבסיס הקוגניטיבי
+##בסיסים לאינטיליגנציה
+###הבסיס הקוגניטיבי
 מטא-אנליזות של מחקרים מזהים שני גורמים קוניטיביים לאינטיליגנצי, והם זמן התגובה[^7] והזיכרון עובד. מחקרי זמן תגובה מראים כי אנשים בעלי זמן תגובה נמוך יותר (ציונים נמוכים יותר) מושפעים יותר מתנאים קשים יותר במבחן (כשמתבקשים לבחור בין 2 צורות לעומת 6 צורות, זמן התגובה שלהם סובל יותר). מבחנים אלו בודקים את ההתמודדות עם מידע חדש - בבחירת 6 צורות הנבדקים מתבקשים לזכור 6 חוקים בזיכרון העובד, לעומת 2 במבחן הפשוט יותר - ומכאן ההבדלים ההולכים וגדלים לאור האינטיליגנציה. הפער קטן למדי בין 2 אלטרנטיבות, וגדל דרמטית ב6 אלטרנטיבות. תופעה זו מכונה **חוק היק היימן**.
 
 > לעומת ממצאים אלה, המדע העכשווי מצביע על כך שאין *אינטיליגנציה*, אלא *אינטיליגנציות* - האינטיליגנציה אינה חד ממדית.
@@ -84,7 +84,7 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו
 
 [^7]: הזמן שאנו חושבים *עד* שאנו מגיבים (Latency) - לא הפעולה המוטורית.
 
-## הבסיס המוחי
+###הבסיס המוחי
 ישנן שלול היפוטזיות עיקריות בנושא - היפוטזת **יעילות העצבית**, **מערכת הדרישות המרובות** ו**אינטגרציה בין הקורטקס הפרייטלי לפרה-פרונטלי**.
 
 הראשונה טוענת שאינטיליגנציה קשורה ביעילות - אנשים אינטיליגנטיים יותר מתאמצים פחות בפתרון בעיות קשות, בזכות יעילות עצבית גבוהה יותר[^8].
@@ -96,7 +96,7 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו
 > נתונים אלו אינם מעידים בהכרח על ההבדלים הבין אישיים באינטיליגנציה *בבני אדם בריאים*!
 {.is-warning}
 
-## הבסיס הגנטי
+###הבסיס הגנטי
 אמדנים עכשווים (המניחים אי תלות בין תורשה וסביבה) מעידים על כך ש50% מהשונות האינטיליגנטית בין אנשים היא תורשתית, ובערך 25% היא סביבתית[^11]. מכך עולה שהגנטיקה מכתיבה לנו 'חלון' מסוים של אינטיליגנציה, ובתוכו הסביבה משחקת תפקיד.
 
 ההנחה שבבסיסם של אומדנים אלו היא בעייתית, לאור כך שיתרון גנטי קל עלול להוביל לסביבות עם יתרון מובהק בפיתוח יכולות מסוימות (אם אתה שחקן כדורסל קצת יותר טוב מהממוצע, ייקחו אותך לשחק כדורסל - מה שייתן לך הזדמנות גדולה יותר). ההנחה הזו מניחה שהחשיפה לסביבות היא בלתי תלויה - ולפיכך בעייתית. קבוצה חביבה על החוקרים בתחום היא תאומים זהים שהופרדו בתחילת חייהם - משום שהגנטיקה שלהם זהה וסביבתם שונה (אך לא לחלוטין - המשפחות המאמצות ממעמד כלכלי בינוני ומעלה)[^12]. באופן מפתיע, נדמה שהשפעתה של התורשה גדלה עם הגיל: אנשים מבוגרים יותר מושפעים מהתורשה שלהם (80%, לעומת 40% מהצעירים) מאשר מהסביבה שלהם. ניתן לייחס תוצאות אלה למחלות עם בסיס גנטי, שמתפרצות בגילאים מאוחרים יותר.
@@ -109,7 +109,7 @@ g מתוארת בתיאוריה של ספירמן בתור השונות המשו
 אפקט פלין מצביע גם על השפעתה של הסביבה והאפיגנטיקה - הביטוי של הגנים המושפע מהסביבה.
 
 
-# אינטיליגנציה רגשית
+##אינטיליגנציה רגשית
 אינטיליגנציה רגשית נבדקת בשתי דרכים עיקריות - שאלון דיווח עצמי[^14], ומבחנים ביצועיים (MSEIT). מבחנים ביצועיים כוללים ארבעה מאפיינים - **זיהוי רגש**, **שימוש ברגש כדי לעודד חשיבה** (מה *כדאי* שתרגישו במצב נתון), **הבנת אמוציות** (מה אמור לעורר איזה רגש) ו**ניהול וויסות רגשות** (מהי האסטרטגיה הכי יעילה לווסת את הרגשות שלנו)[^15]. 
 
 ציוני אינטיליגנציה רגשית נוטים לעלות עם הגיל, בדומה לאינטיליגנציה קריסטלית, וגבוהים יותר אצל נשים בסדר גודל של חצי סטיית תקן.

פסיכולוגיה/מבוא/אישיות.md

@@ -15,7 +15,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
 
 מטרת חוקרי האישיות היא לעמוד על הסיבות להבדלים האלו, באמצעות מבחני אישיות יעודיים.
 
-# אישיות (ע"פ מקאדאמס)
+##אישיות (ע"פ מקאדאמס)
 הדרך המסורתית ללמד אישיות היא התיאוריות דוגמת אלו לעיל, המתחרות ביניהן בעקבות הנחות היסוד שלהם - אופטימית או פאסימית, ולא סביב ערך האמת שלהן.
 
 חוקרי אישיות מןדרניים נוטים לסווג אישיות לפי מידות אופי, ולא לפי סוגי אישיות[^1] דוגמת (Tooby & Cosmides, 1990), שטענו שחילוף הגנים המאפיין רבייה אנושית הופך את האפשרות של גנים של ׳סוגי׳ אישיות שלמים ללא סבירה.
@@ -29,7 +29,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
 
 התיאוריות הקיימות משתבצות לרבדים אלה - לרוב 2 ו3. 
 
-## עיצוב אבולוציוני
+###עיצוב אבולוציוני
 הייחוד של בני האדם נובע במספר תכונות, כפי שעמדו עליהן ג'ון טובי ולדה קוסמידס.
 - יכולת ללמוד
 - נטיות תחרותיות אך גם שיתופיות
@@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
 
 [^2]: לא בהכרח כאלו שניצבת במרכזת דמות שמימית - גם אידאולוגיה, או מדע הן אמונות.
 
-## הבדלים פרטניים בתכונות תורשתיות
+###הבדלים פרטניים בתכונות תורשתיות
 חלק מההבדלים יוצרים יתרון עבור המין. ההבדלים מייעלים את חלוקת המשאבים - ההבדלים הפרטניים מקלים את התחרות על המשאבים, ומעניקה לקבוצה בשלמותה יותר יכולות, לפי ההבדלים בין הפרטים המרכיבים אותה. 
 
 לכל אסטרטגיה הישרדותית יש מחיר, ויש יותר מאסטרטגיה מיטבית אחת: אומץ לב, למשל, מגביר את הסיכוי להזדווג אך מקטין את הסיכוי לשרוד - ולהיפך. ההבדלים מאפשרים לנקוט לכל אחד לנקוט באסטרטגיה אחרת, ובכך להקל על המשאבים ולשפר את סיכויי ההישרדות של המין בכלל.
@@ -48,19 +48,19 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
 ההבדלים גם מונעת חוסר איזון בברירה - תפוצה מוגזמת של מאפיין מסוים אינה מיטבית עבור הקבוצה. למשל, בעלי אדם עם נטייה לשקר מרוויחים, אך אילו רוב בני האדם היו משקרים - ההשלכות עבור הקבוצה היו הרסניות.
 
 
-# תיאוריות תכונות אישיותיות - מהן התכונות היסודיות? 
+##תיאוריות תכונות אישיותיות - מהן התכונות היסודיות? 
 
 נכון להיום, התיאוריות בנושא אישיות מנסות לגלות ולסווג את אותן מידות אופי, צעד הכרחי לפני שניתן יהיה להתבסס עליהן לחיזוי (Goldberg, 1993). 
 
 ראשיתן של התיאוריות האלו היא במחקרו של אלפורט (Allport and Odbert, 1936), שסיווג מילים באנגלית לפי תכונות האישיות שהן מביעות, בניסיון לעמוד על כמות תכונות האישיות בדעה הרווחת. 
 
-## תיאוריית 16 גורמי האישיות של קאטל
+###תיאוריית 16 גורמי האישיות של קאטל
 ריימונד קאטל (Cattell) התבסס על התיאורים של אלפורט ובנה מהם את שאלון ה16PF, שמנסה למדוד את עוצמתן של 16 מידות אופי, שמהן סבר קאטל שנבנית האישיות. קאטל צמצם את תכונות האופי ל16 באמצעות ניתוח גורמים (Factor Analysis), כפי שמקובל בענף חקר האינטיליגנציה. (למשל, כששואלים אנשים ביישנים אם הם הולכים למסיבות רבות ככל האפשר, סביר שיענו ׳לא׳ לעומת אנשים מוחצנים יותר שיענו ׳כן׳ - מהתשובות יוצרים מתאם וכך מזהים תכונות חדשות).
 
 ![cattell.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/cattell.jpg)
 ^דוגמא^ ^לפרופיל^ ^אישיותי^ ^ממבחן^ ^FP16^
 
-## תיאוריית שלוש הגורמים של אייסנק
+###תיאוריית שלוש הגורמים של אייסנק
 
 לעומתו של קאטל, האנס אייסנק (Eysenck) סיווג את האישיות לשלושה גורמים דו קוטביים: מוחצנות (Extraversion), נוירוטיות ופסיכוטיות (Psychoticism). מול כל אחד מאלו ניצב קיצון אחר: מופנמות (Intravesion) לעומת מוחצנות, יציבות רגשית לעומת נוירוטיות ושליטה עצמית לעומת פסיכוטיות. 
 
@@ -69,7 +69,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
 ![eysenck.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/eysenck.jpg)
 ^המחשה^ ^-^ ^הקשר^ ^בין^ ^הדירוג^ ^של^ ^אייסנק^ ^לשפה^ ^היומיומית^
 
-## מודל חמשת הגורמים וה- *Big Five*
+###מודל חמשת הגורמים וה- *Big Five*
 
 ניתוח ההבחנות בבסיס השפה (מתי תכונת אופי מקבלת מילה חדשה לתאר אותה) ע"י Tupes & Christal (1961) הוביל למודל תכונות האישיות המקובל כיום - מודל חמשת הגורמים (Five Factor Model - FFM), שנסמך על המחקרים של אלפורט ואייסנק. הFFM טוען שהאישיות מורכבת מחמשת המימדים העיקריים האלה:
 
@@ -92,16 +92,16 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
 [^1]: כאן שוב ניכרת המגמה בפסיכולוגיה המודרנית לעבור מסולמות דיכוטומיים לקנה-מידה (סקאלה).
 [^3]: בניגוד לתחושת הבטן, תכונה זו אינה שלילית לחלוטין - ישנם יתרונות רבים לנוירוטיות גבוהה (נעמיק בפסיכופתולוגיה).
 
-# תורשתיות תכונות אישיות
+##תורשתיות תכונות אישיות
 לכל חמשת הגדולים יש רכיב גנטי מובהק - 40-60%. התכונות האלו מופיעות באופן עקבי על פני תרבויות שונות ומקומות שונים, ואפילו עולות מתצפיות על קופי אדם (בונובו).
 
 
-# תיאוריות מבוססות השפעות סביבתיות
+##תיאוריות מבוססות השפעות סביבתיות
 לעומת זאת, תיאוריות רבות מדגישות את השפעתה של הסביבה. המאפיינים המולדים נמצאים באינטרקציה מתמדת עם התאמות אישיות מהסביבה (התעמלות, למשל, מאותת הגדלה של השרירים - לא רק הגנטיקה). שתי תיאוריות עיקריות עוסקות בהשפעות דוגמת אלו:
 - התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד
 - התיאוריה ההתנהגותית (ביהוויוריסטית) ותיאורית הלמידה החברתית.
 
-## התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד
+###התיאוריה הפסיכודינאמית של פרויד
 פרויד עסק רבות בתהליכים הלא מודעים, כפי שאלו נצפים בהתנהגות המודעת, כמו:
 - פליטות פה
 - פליטות פעולה
@@ -112,7 +112,7 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
 
 [^4]: לא במובן של *הכל נקבע מראש*, אלא במובן של *לכל דבר יש סיבה*.
 
-### חלקי האישיות הפראודיאנים
+####חלקי האישיות הפראודיאנים
 - איד - מולד. דחפים וצרכים ראשוניים
 - אגו, מתחיל להתפתח לאחר הלידה. מופעל על ידי עקרון המציאות (הריסון של האיד לנוכח המציאות)
 - סופר-אגו. ייצוג הדרישות החברתיות. מתפתח כתוצאה מפתרון הקונפליקט האדיפאלי\אלקטראלי ומהזדהות עם ההורה בן המין השני (הקיצון השני של האיד).
@@ -145,31 +145,31 @@ dateCreated: 2023-05-25T07:40:37.225Z
 
 [^5]: ההתקה היא דוגמה טובה לכך שמנגנוני ההגנה פועלים גם על רגשות החיוביים - התסביך האדיפלי של פרויד (אהבה כלפי האמא) נפתר בהתקת הרגש החיובי (אהבה) למושא מותר (אישה אחרת).
 
-## תיאוריות הלמידה החברתית של בנדורה
+###תיאוריות הלמידה החברתית של בנדורה
 זרם זה החל במחקרו של אלברט בנדורה. 
 תיאוריות אלו מתבססות על הביהוויוריזם  עם תוספות קוגניטיבות. תגובה זו מייחסת הפתחות רגשית ללמידה קלאסית, והתנהגויות מועדפות באמצעות למידה אופרנטית. תיאוריות אלו מייחסות משקל רב מלמידה מצפייה. 
 המחקר של בנדורה בוחן את תחושת המסוגלות העצמית כמניע ללמידה והתנהגות - האמונה העצמית של כל אחד בסיכוייו להצליח. למשל, אילו נלמד למבחן בתחושה שניכשל בו, הכישלון הקרב יתפוס את כל תשומת הלב שלנו, וכנראה שיתממש; לעומת זאת, אם נלמד בתחושה שנצליח, תשומת הלב שלנו תהיה בחומר הלימוד וסיכוינו להצלחה (או לכישלון זחוח) גדלים.
 
 מחקרו של בנדורה עסק גם בניהול עצמי - בתיאור גס, היכולת שלנו 'לאלף' את עצמנו להתנהגות טובה יותר (כמו הביהוויוריזם, אבל מול גורם פנימי - ולא חיצוני).
 
-## ביקורת על תיאוריות השפעה סביבתית
+###ביקורת על תיאוריות השפעה סביבתית
 הביקורת הנפוצה כנגד תיארויות אלו היא שהן מתעלמות מההשפעה *העצומה* של הגנטיקה ומטילות אחריות מוגזמת על ההיסטוריה האישית והסביבה. למשל, אם אנו לומדים התנהגות מסוימת מההורים שלנו, הרכיב המכריע הוא *גנטי* (משום שאנו חולקים גנים) - ולא סביבתי. כמו כן, חלק ממה שנדמה תחילה כמו השפעות סביבתיות לחלוטין הוא בעצם האינטרקציה בין התורשה לסביבה - הצורה שבה הגנטיקה שלנו באה לידי ביטוי, ולא רק אכזריות העולם שבחוץ. 
 
 
-# אינטרקציה בין תורשה לסביבה
+##אינטרקציה בין תורשה לסביבה
 ברוב המקרים, התורשה מעצבת את הסביבה החברתית הראשונית ביותר - המשפחה. התורשה גם מכתיבה את ההתנהגות שלי לסביבה - אנשים שונים יגיבו באופן שונה לאותן נסיבות. אותה התגובה תשפיעה בחזרה על הסביבה, וחוזר חלילה. ולבסוף, הגנטיקה משפיעה על אלו סביבות נימצא בהן מלכתחילה (אנשים מופנמים, למשל, לא נוטים ללכת למסיבות).
 
 תחום חדש נוסף שנחקר בימים אלו הוא האפיגנטיקה - ההשפעה על הסביבה של הביטוי הגנטי. האפיגנטיקה משחקת גם היא תפקיד מכריע באינטרקציה בין התורשה לסביבה. 
 
 
-# סיפורי חיים ותרבות
+##סיפורי חיים ותרבות
 סיפור החיים הוא הנרטיב שאנו מגוללים לעצמנו בכדי להסביר ולתאר את החיים מנקודת המבט שלנו.  הסיפורים האלו מושפעים השפעה מכרעת מהתרבות והסביבה.
 
 מחקרם של הייזל רוז מרקוס ושינובו קיטיימה עוסק בהשפעת התרבות על סיפור החיים. השפעה זו מועטה ברמת התכונות, אבל הולכת וגוברת ברמת ההתאמות הייחודיות של כל פרט. התרבות מציעה תפריט של סיפורי חיים לבחור מהם ולהתאים למאפיינו האישים של כל אחד. ההבדל בין תרבויות קולקטיביסטיות ואינדיוידואליסטית[^6] משחק גם הוא תפקיד מכריע.
 
 [^6]: הבדלים אלו קשורים ככל הנראה לאילוצים תרבותיים - בדרום סין הקולקטיביסטית, למשל, מגדלים בעיקר אורז - שדורש הצפות ובנייה ותיאום רב בקבוצה. לעומתה, בצפון סין האינדיוידואליסטית מגדלים חיטה - שכל אחד יכול לגדל בעצמו. במרוצת הדורות, אילוצים אלו מעצבים את האוכלוסיות במקומות אלה.
 
-# יציבות תכונות אישיות לאורך החיים
+##יציבות תכונות אישיות לאורך החיים
 
 
 

פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות.md

@@ -30,7 +30,7 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
 
 ההבעות האמוציונלית האלו הן חלק מהמורשת האבולוציונית שלנו - ניתן לצפות בהן גם במינים קרובים לנו (דוגמת השימפנזים)
 
-# עוררות פיזיולוגית
+##עוררות פיזיולוגית
 
 העוררות הפיזיולוגית מתבטאת בתגובה של המערכות העצביות הסימפטית (חירום) והפרה סימפטית (שגרה)[^1] - בתגובות דוגמת Fight, flight or freeze.
 
@@ -40,7 +40,7 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
 [^1]: זהירות, זו הכללה גסה מאוד.
 
 
-# הבעות פנים
+##הבעות פנים
 
 החוקר פול אקמן חקר את הקשר בין הבעות פנים לאמוציה.
 
@@ -49,17 +49,17 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
 > [סרטון: שבע הבעות הפנים האוניברסליות](https://youtu.be/B0ouAnmsO1Y)
 {.success}
 
-# שפת גוף
+##שפת גוף
 
 רגשות מסוימים בלתי ניתנים לזיהוי בהיעדר שפת גוף - דוגמת גאווה.
 שפת הגוף ככל הנראה נושאת משקל רב יותר באומדן הרגש מאשר הבעות הפנים - הלבשת אחת מהבעות הפנים של אקמן על שפת גוף סותרת נוטת ליצור רושם לפי שפת הגוף.
 
-# גוון קול
+##גוון קול
 
 > [סרטון: גוון קול](https://www.youtube.com/watch?v=oGIu8_wN6PY)
 {.success}
 
-# הערכה קוגניטיבית
+##הערכה קוגניטיבית
 האמוציה מושפעת מהפרשנות המודעת שלנו למצבים - למשל, ההשפעה האמוציונלית של נחשים אצל ישראלים - שגדלים בסביבה שבה רוב הנחשים ארסיים ומסוכנים - שונה מזו על הקנדים - שם רוב הנחשים אינם מזיקים.
 
 אמוציות מרכזיות הן הערכת מצב:
@@ -74,7 +74,7 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
 
 כל אלו אינם אלא מימד הערכה אחד לאירוע מסוים. 
 
-## פרשנות עוררות פיזיולוגית
+###פרשנות עוררות פיזיולוגית
 
 עצם הזיהוי המודע של סממנים פיזיולוגיים משפיעים גם הם על הערכת המצב - התחושה של הדופק עולה, פרפרים בבטן והתרחשויות דומות ישפיעו על הערכת המצב כשאלו ייכנסו למודעות. דוגמה לתופעה זו היא **היפותזת משוב הפנים** - הבעה מכוונת של רגש מסוים תעורר את אותו הרגש [^2] (אם תעשה פרצוף כועס, *תתחיל להרגיש כועס!*).
 
@@ -82,7 +82,7 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
 
 [^2]: במידה קלה. אף אחד לא פורץ בבכי אם הוא עושה פרצוף עצוב.
 
-##  השפעת פרשנות המצב על פרשנות העוררות
+### השפעת פרשנות המצב על פרשנות העוררות
 
 מחקרם של סטנלי שכטר וג'רום זינגר בדק את ההשפעה הזו - הפרשנות של הסיבה לעוררות הפיזית משפיעה על פרשנות המצב. 
 
@@ -90,22 +90,22 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
 
 בניסוי דומה, ניתנו לנבדקים שני כדורי פלצבו, אשר לחלקם נמסר שהוא מעורר ולאחרים שהוא מרדים, וביקשו מהם ללכת לישון. אלו שקיבלו את הכדור המרדים התקשו יותר להירדם - הופעת סימני עוררות לאחר נטילת הכדור הלחיצה אותם, ומנעה מהם להירדם.
 
-# מוטיבציה
+##מוטיבציה
 
 האמוציות מעוררות נטייה לפעול בצורות מסוימות: לאדם הכועס, נטייה לתקוף; לעצוב, להסתתר; וכדומה.
 
-# Approach-Avoidance
+##Approach-Avoidance
 
 רגשות חיוביים קשורים בנטייה להתקרבות, בעוד שרגשות שליליים קשורים בנטייה להתרחקות. כעס הוא החריג היחיד - חרף היותו רגש שלילי, הוא יוצר נטייה להתקרב (ולתקוף). 
 
 בהתאם להמיספרה מהם האמוציות נובעים במוח, השפעתם שונה: ההתקרבות נובעת מההמיספרה השמאלית, ומתבטאת בשיפור זיכרון עובד מילולי וירידה במרחבי. זאת לעומת ההתרחקות הנובעת מהמסיפרה ימין, ומתבטאת בשיפור הזיכרון העובד המרחבי וירידה בזו המרחבי.
 
 
-# נטייה להטיית קשב
+##נטייה להטיית קשב
 
 סוג האמוציות משפיעות על מהירות גילוי הרגש - לוקח לנו פחות זמן לזהות פרצופים כועסים, למשל, מפרצופים שמחים. האמוציות השליליות נוטות גם להתפוגג מהר יותר ממקבילותיהן החיוביות.
 
-# ויסות אמוציות
+##ויסות אמוציות
 מחקרם של ריצ'רד לזרוס וסוזן פולקמן עוסק בדרכי ההתמודדות המיטביות עם אמוציות. מחקרם עסק בשתי דרכי התמודדות עיקריות:
 
 - התמודדות ממוקדת בעיה: העוסקת במתן פיתרון למצב נתון
@@ -121,7 +121,7 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
 
 `בחירת מצב (הימנעות) -> שינוי מצב (תיקון) -> הפניית קשב (לחשוב על משהו אחר) -> מתן משמעות ("לבחור יש בעיות") -> תגובות (היעדר הפגנת רגש)`
 
-## אסטרטגיות נוספות
+###אסטרטגיות נוספות
 - התחלקות בחוויה - לדבר עם מישהו אחר 
 - קבלה (Acceptance) - לוותר על הניסיון להימנע מהרגש ולהשלים איתו[^4]
 - המרת הרגש הראשוני ברגש משני[^5] - למשל להמיר עצב (חוסר שליטה) בכעס (שליטה)[^6]. 
@@ -142,19 +142,19 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
 [^6]: גברים נוטים להמיר עצב בכעס, ונשים נוטות להמיר כעס בעצב (נטיות חברתיות - החולשה בעצב לא 'גברית', ולהיפך).
 
 
-# חוויה מודעת - רגשות
+##חוויה מודעת - רגשות
 
-## מדוע נדרשת החוויה המודעת?
+###מדוע נדרשת החוויה המודעת?
 - תכנון וקבלת החלטות - דוגמת הישארות באינטרקציה נעימה והפסקת אינטרקציה לא נעימה
 - החלטה על ויסות אמוציה (אמוציה חזקה: בחירה בהסטת קשב, אמוציה חלשה: בחירה בשינוי משמעות)
 - שיום הרגש ותקשורו לאחרים
 - היזכרות ועיבוד של החוויה הרגשית לאחר האירוע
 
-## התיאוריות של ג'יימס ולאנגה
+###התיאוריות של ג'יימס ולאנגה
 
 התיאוריות של קארל לאנגה וויליאם ג'יימס[^7] גורסות כי החוויה המודעת באה בעקבות השינויים הגופניים - ומהווה למעשה סוג של תפיסה.
 
-## שלוש העמדות המרכזיות לחוויה רגשית מודעת
+###שלוש העמדות המרכזיות לחוויה רגשית מודעת
 
 - אירוע מעורר אמוציה -> שינויים בגוף -> חוויה של האירועים (חוויה רגשית) (ג'יימס ולאנגה)
 - החוויה והשינויים הפיזיולוגיים מתרחשים במקביל ובאופן בלתי תלוי - העוררות אינה ספציפית  (קאנון ובארד[^8])
@@ -163,13 +163,13 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
 > ר' גם - ניסויי תיאור אמוציות בגילוי אותות של קרמן-פרסר
 {.is-success}
 
-# שאלות נוספות
+##שאלות נוספות
 - האם ישנן אמוציות בדידות (כעס, עצב, גועל), או שמדובר במימדים בסיסיים של אמוציה?
 - אמוציות בסיסיות - ראשוניות מול אמוציות מורכבות
 - אמוציה ראשונית מול משנית
 - עוד משהו
 
-# שמונה האמוציות הבסיסיות
+##שמונה האמוציות הבסיסיות
 רוברט פלוטצ'יק טוען במחקרו שהאמוציות הן תגובות לאתגרים מוכללים שהציבה האבולוציה. בעינייו, מדובר בשמונה אמוציות רציפות (ר' במצגת - מעין חרוט תלת מימדי) שניתן לערבב ביניהן, ולהיות תלוי ביניהן (למשל: יש אמוציה איפושהו בין שמחה לאמון - גם אם אין לה שם)[^9]. כמו כן, העומק של האמוציות האלה הוא מימד העצימות - פחד בעצימות נמוכה, למשל, הוא חשש, ובעצימות גבוהה - בעתה.
 
 הרגשות בתיאוריה זו הן:
@@ -182,13 +182,13 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
 - כעס
 - ציפייה
 
-# מימדים בסיסיים
+##מימדים בסיסיים
 תיאוריה אחרת מחלקת את האמוציות למימדים בסיסיים, בדמות הערך (*חיובי* או *שלילי*) והעוררות (עצימות). בעוד שהרגשות הספציפיות עצמן מושפועת ממימדים פיזיים ותרבותיים, מימדים בסיסיים אלו כוללניים לכולם.
 
 חשוב לשים שבתיאוריה זו רגשות שומרים על היחס ביניהם גם שהופכים את הערכים (חיובי בשלילי), ושהיא מאפשרת רגשות שהם *גם* חיוביים ו*גם* שליליים. כמו כן, רגשות ניטרליים מפגינים את רמות העוררות הנמוכות ביותר.
 
 
-# אמוציות מורכבות
+##אמוציות מורכבות
 
 בעוד שהכיוון הרציף אינטואיטיבי למדי, תיאוריות אלו מתקשות להסביר אמוציות מורכבות.
 השיח העכשווי נסוב סביב אמוציות מורכבות - רגשות של *גם וגם וגם וגם*: כשנסיינים אומרים 'נעים' הם מרגישים גם קצת 'לא נעים'.
@@ -202,17 +202,17 @@ dateCreated: 2023-03-12T10:29:25.943Z
 > ר' גם: רגש ה'קמה מוטה' ('כמו שאתה פוגש את סבתא שלך אחרי הרבה זמן ואתה אוהב אותה')
 {.success}
 
-## אושר
+###אושר
 
 מחקר מתאמי מארה"ב על נזירות שנכנסות למנזר בגיל מאוד צעיר ביקש לעמוד על השפעת האופטימיות מהצהרות החיים שלהן על אריכות הימים שלהן. התוצאות מעידות כי הנזירות האופטימיות ביותר חיו משמעותית יותר שנים מהנזירות האופטימיות פחות. מבין הנזירות האופטימיות, מעל ל70% הגיעו לגיל מבוגר מ90 - לעומת פחות מ40% מהקבוצות האופטימיות פחות.
 
 מחקרים אחרים מצביעים כי ברגשות שליליות כרוך גיוס משאבים - בין שבדמות מאגרי גליקוגן או בעוררות המערכת החיסונית - לעומת הרגשות החיוביים שבונים משאבים אלו. ניתן להניח כי המעמסה הנוספת על הגוף המאופיינת ברגשות שליליים משפיעה על אריכות הימים - זאת לעומת הרגשות החיוביים שמעודדים אפילו יצירת רשת חברתית - משאב לכל דבר.
 
-### הפרדוקס של איסטרלין: כסף לא מביא שמחה (מעבר למינימום)
+####הפרדוקס של איסטרלין: כסף לא מביא שמחה (מעבר למינימום)
 
 איסטרלין מיפה את ההכנסה השנתית הממוצעת בארצות הברית בין 1930 ל2000, כשהחל משנות ה50 שואלים את האנשים אם הם מאוד שמחים. למרות עלייה אסטרונומית בהכנסה האישית, מספר דומה של נשאלים העיד על רמות שמחה גבוהה מאוד (~40%) לאורך הזמן[^11]. אופן השימוש בכסף גם משפיע - מחקרים נוספים מראים כי אנשים שזכו בסכום כסף והוציאו אותו על עצמם נהיו *פחות* מאושרים כתוצאה, ו*יותר* מאושרים כשהוציאו אותו על אנשים שהם אוהבים.
 
-### האם החתירה להגדלת ההערכה העצמית עושה אותנו מאושרים
+####האם החתירה להגדלת ההערכה העצמית עושה אותנו מאושרים
 מחקרן של לורה פארק וג'ניפר קרוקר עסק בשאלה הזו. השתיים עשו סקירת ספרות ודגמו מהן מדדים שנחשבים כסמנים של אושר - יכולת, שייכות, אוטונומיה, יכולת לויסות עצמי. בעוד שעליה בהערכה עצמית גורמת לשינוי זמני ברגש החיובי, בתחושת השייכות ובירידה בחרדה, החתירה עצמה להערכה זו פוגעת בכל רכיבי האושר: נצפית ירידה בתמריץ לקבל משוב שלילי[^12], תחרותיות הפוגמת בתחושת השייכות, תחושת האוטונומיה נפגמת (התמריץ נהפך לחיצוני, ולא לפנימי) והדריכות והמתח מובילות להתנהגות תוקפנית. ההצלחה מתוארת כמעיין high, שהאדם מתמכר אליו ומוכן לסבול עבורו במשך רוב הזמן. 
 
 > האין בתוצאות אלו הנחת המבוקש (הערכה עצמית תלויה בהערכה חיצונית)?

פסיכולוגיה/מבוא/התפתחותית.md

@@ -11,12 +11,12 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z
 > ר' גם: קורס [התפתחותית](/פסיכולוגיה/התפתחותית)
 {.success}
 
-# התפתחות קוגניטיבית
+##התפתחות קוגניטיבית
 
 > [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/פסיכולוגיה_התפתחותית.pdf)
 {.info}
 
-## התיאוריה ההתפתחותית של ז'אן פיאז'ה
+###התיאוריה ההתפתחותית של ז'אן פיאז'ה
 החוקר השוויצרי [ז'אן פיאז'ה](https://en.wikipedia.org/wiki/Jean_Piaget)[^1] טען שההתפתחות:
 - קורית בשבלים המובחנים איכותית זה מזה
 - היא תוצר של אינטרקציה פעילה בין הילד וסביבתו שמאפשרת הבניה של ייצוג העולם שלהם (קונסטרוקציוניזם)
@@ -25,13 +25,13 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z
 
 ככל, חשיבה מופשטת זו מקורה בביולוגיה, ואינה טרודה בפרטים המסוימים. 
 
-### מונחים מרכזיים
+####מונחים מרכזיים
 פיאז'ה הוא, למרבה הצער, אלוף מונחים שמשמעותם שונה מהכלל, לרבות
 - סכימה (דוגמת עיכול מזון, התפתחות שליטה מוטורית רצונית, תיאוריה מדעית כסכימה)
 - איזון דינאמי
 - הפרת איזון שמובילה להסתגלות דרך הטמעה (הפעלת הסכימה הישנה על מושא חדש) והתאמה (השינויים המאפשרים לסכימה לפעול מול מושא חדש) - ההטעמה מובילה להתאמה.
 
-## שלושת סוגי האינטיליגנציה
+###שלושת סוגי האינטיליגנציה
 - אינטיליגנציה חושית-תנועתית (סנסורית-מוטורית)
 - אינטיליגנציה של חשיבה ממשית (אופרציונלית-קונקרטית)
 - אינטיליגנציה של חשיבה מופשטת-צורנית (אופרציונלית-פורמלית)
@@ -52,7 +52,7 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z
 - שלב של אופרציות פורמליות
 בשלב זה נרכשות היכולת לבצע אופרציות שפועלות על אופרציות, יכולות לשלב בין אופרציות, ויכולת לחשוב על [מצבים היפוטתיים](https://www.youtube.com/watch?v=E-6NDrpzGAE)[^5]. 
 
-## אלטרנטיבות לפיאז'ה
+###אלטרנטיבות לפיאז'ה
 
 גישות רבות מסכימות עם פיאז'ה, אך לא עם הבדיקות שלו - ומפתחות מבחנים שונים שבוחנים את אותם הרעיונות.
 
@@ -72,21 +72,21 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z
 [^5]: זו אחת הסיבות שאנשים בגיל ההתבגרות נוטים להתחבר לרעיונות אוטופיים - הם חושבים לראשונה על כך ש'אפשר אחרת'. יש כאן גם התדרדרות מסוימת לאגוצנטריות (ביטוי לדקאלאז') - אי הכרה ביכולתם של אחרים לחשוב על תרחישים כאלה.
 
 [^6]: למשל, ילדים מעט מבוגרים יותר מילדים אחרים לעיתים מלמדים אותם יותר טוב ממורים בוגרים - מעצם קרבתם בגיל, הילדים הבוגרים יותר מבינים יותר טוב את המורכבות, וחושבים בצורה דומה יותר.
-# התפתחות שיפוט מוסרי
+##התפתחות שיפוט מוסרי
 
-## תיאוריית השלבים
+###תיאוריית השלבים
 פיאז'ה ביסס תיאוריה של שלושה שלבים על בסיס צפייה בילדים משחקים:
 
 - שלב טרום מוסרי: אין כללים אחדים (עד גיל 5). הילדים נהנים מחברתם של אחרים, אבל משחקים כל אחד בנפרד - אין תיאום.
 - מוסר הטרונומי: המוסר מקורו בסמכות עליונה (עד גיל 7), ו**מבוסס תוצאות** - ילדים בגיל זה עדיין אגוצנטריים, ולכן לא יכולים להבין כוונות של מישהו אחר. 
 - מוסר אוטונומי ויחסיות מוסרית.
 
-## אבחון התפתחות מוסרית
+###אבחון התפתחות מוסרית
 
 
 
-# הבדלים בינאישיים במזג
-## גישת הטיפוסים
+##הבדלים בינאישיים במזג
+###גישת הטיפוסים
 המזג (טמפרמנט) הוא תכונות האופי המולדות של הילד, שניתן לצפות בהם מגיל צעיר. הראשונים שעסקו בטמפרמנט הם תומס וג'יימס, שחילקו את הטמפרמנט לתשעה צירים:
 - רמת פעילות
 - סדר יום יציב (אכילה ושינה בעיקר).
@@ -104,7 +104,7 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z
 
 האחוזים לא מסתדרים, ולא במקרה - 35% מהתינוקות מפגינים דפוס מעורבב כלשהו, ולכן נותרים בלא קטלוג. מעבר לכך, קטלוג ילד כ'קשה' היא הגדרה סטיגמטית, שהשלכותיה על התפתחות הילד עלולות להיות לא פשוטות.
 
-## גישת המימדים - בינקות
+###גישת המימדים - בינקות
 החוקר מרי רוטנברג לקחה את גישה זו ופיתחה אותה - גישת הממדים-בינקות, הרווחת כיום במחקר. גישה זו מחלקת טמפרמנטים לשלושה ממדי על:
 
 - מוחצנת (דומיננטיות חברתית)
@@ -119,7 +119,7 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z
 
 [^7]: המעבר מסיווג קטגוריאלי לרציף הוא תופעה נרחבת במדע בכלל ובפסיכולוגיה בפרט.
 
-## התקשרות
+###התקשרות
 הקשר הראשוני של התינוק לדמות המטפלת דרכה הוא מפרש את העולם, ומתחיל להבין את העולם שסביבו - הילד מתחיל לבנות דרך דמות זו מודלי עבודה פנימיים בנוגע לעצמי, לאחר וליחסים איתו.
 התקשרות זו יכולה להיות:
 
@@ -134,16 +134,16 @@ dateCreated: 2023-04-30T10:30:49.794Z
 
 ההתקשרות יכולה להתרחש לכמה דמויות, ומתרחשת בנפרד לכל דמות - הילד יכול להיקשר התקשרות בטוחה לדמות אחת, ונמנעת לאחרת. ההשלכות של קשר כזה תלויות במידה רבה לעומק הקשר עם הדמות המטפלת.
 
-### השפעת התנהגות הורית על התנהגות הילד
+####השפעת התנהגות הורית על התנהגות הילד
 
 - ניסוי הצוק הויזואלי
 - ניסוי הStill face
 
-### טיב התאמה
+####טיב התאמה
 האינטרקציה בין הטמפרמנט לתכונות ההורה, מאפייני הסביבה והדרישות ההוריות והסביבתיות.
 
 בהתאמה טובה, הדרישות הוציפיות מותאמות ליכולות הילד. בהתאמה גרועה, הילד איננו יכול להסתגל לדרישות הסביבה. 
 
-# הבדלים בינאישיים בדפוסי התקשורת
+##הבדלים בינאישיים בדפוסי התקשורת
 
 

פסיכולוגיה/מבוא/חישה.md

@@ -8,35 +8,35 @@ editor: markdown
 dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
 ---
 
-# מהי חישה?
+##מהי חישה?
 **חישה** היא גילוי תכונותיהן הבסיסיות של גירויים, בעוד שהצעד הבא - **תפיסה** - עוסק בגילוי ובחוויה של אותם גירויים, כפי שמתבססים על אותה חישה (למשל: לראות אדום זו חישה, לראות תפוח אדום זו תפיסה).
 
-# תהליכי החישה
+##תהליכי החישה
 החישה מתבצעת בשני תהליכים עיקריים: ה**התמרה** (Transduction), וה**קידוד** (Coding).  
 
-## התמרה
+###התמרה
 ההתמרה היא התהליך שבו איברי החוש ממירים אנרגיה מן הסביבה לפעילות מוחית. כל איבר חוש מגיב לסוג מסוים של אנרגיה מגירוי סביבתי ומתרגם אותה לירי נוירוני שהמוח יכול להגיב לו. הנוירים המגיבים לגירויים האלו הם **קולטנים** (Receptors). מלבד גירויים סומאטוסנסוריים (מגע), כל החושים מסתמכים על קולטנים להתמרה. 
 
-## קידוד
-### חושי (Sensory)
+###קידוד
+####חושי (Sensory)
 הקידוד הוא התהליך ההמרה של פוטנציאלי הפעולה המתקבלים מההתמרה למידע חושי. הקידוד החושי נחלק לשניים: קידוד אנטומי וקידוד טמפורלי (בזמן)
 
-#### אנטומי
+#####אנטומי
 הקידוד האנטומי הוא הפקת המידע לפי המקום שממנו מגיע פוטנציאל הפעולה. פונציאל פעולה המגיע מן העין, למשל, יעביר למוח מידע שונה מקידוד המגיע מן האוזניים. קידוד זה נע בין חושים שונים, אך גם בין אותו החוש - ההבדל בין מגע בנקודה אחת בעור לאחרת גם מתבטא בקידוד האנטומי.
 
 אזורים שונים בגוף ממופים לחלקים שונים באיזור התואם להם בקליפת המוח - בקליפה הסומאטוסנסורית הראשונית (Primary Somatosensory Cortex), למשל, ישנה מפה נורונית של העור, ובקלפית הראייה הראשית (Primary Visual Cortex) - מפה נוירונית של שדה הראייה. 
 
-#### בזמן (Temporal)
+#####בזמן (Temporal)
 הקידוד בזמן הוא הפקת מידע כמותי לפי קצב הירי של הנוירונים. מגע חזק בעור, למשל, יתבטא בקצב ירי גבוה; מגע עדין, בקצב ירי נמוך. 
 
-# פסיכופיזיקה
+##פסיכופיזיקה
 הפסיכופיזיקה היא חקר היחס בין המאפיינים הפיזיים של גירויים לבין התחושה שהם מייצרים ('הפיזיקה של השכל'). שתיים מהשיטות הפסיכופיזיות העיקרות הן שיטת הסיפים (ההבדלים), ותיאוריית גילוי האותות.
 הפסיכופיזיקה עוסקת ב3 בעיות:
 - בעיית הגילוי - האם יש איזשהו שינוי (האם הוסיפו לי משהו לקפה?)
 - בעיית ההבחנה - מהי מידת השינוי (מהי כמות החומר שהוסיפו לי לקפה?)
 - בעיית הזיהוי - מהו טיב השינוי (הוסיפו לי סוכר לקפה?)
-## בעיית הגילוי
-### תיאוריית הסף -  חוק וובר
+###בעיית הגילוי
+####תיאוריית הסף -  חוק וובר
 > [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/5.1_פסיכופיזיקה.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx)
 {.is-info}
 
@@ -52,10 +52,10 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
 
 לעומתו של **סף ההבדל**, ה**סף המוחלט** הוא הנקודה שמתחתיה הנבדק אינו מסוגל להבחין בגירוי - הערך המינימלי של גירוי שהנבדק מסוגל להבחין בו.
 
-## בעיית ההבחנה
+###בעיית ההבחנה
 כעת שאנו יודעים לזהות מתי הנבדק *מזהה* שינוי בתחושה, ניתן למדוד את **מידת השינוי**.
 
-#### סילום עקיף - חוק פכנר
+#####סילום עקיף - חוק פכנר
 *גוסטאב פכנר* התבסס על יחידות סף ההבדל (JND) כדי למדוד את מידת השינוי. בכך ששאל את הנבדקים מתי הם שמים לב שאירע שינוי בסטנדרט, יכל לכמת את מידת השינוי בכך שספר אותו בסיפי ההבדל. סיפי ההבדל מאפשרים לקשר בין עוצמת הגירוי (X) לתפיסה של אותו גירוי (Y), ללא תלות בהבדל הפיזי בגירוי (כמות מסוימת של משקל נוסף, בהירות גבוהה יותר בלומן, וכו').
 
 זהו **סילום עקיף** - פכנר שואל את הנבדקים *אם* הם שמים לב להבדל.
@@ -70,7 +70,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
 ![f0166-02.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0166-02.jpg)
 ^עקומת^ ^פכנר^
 
-#### סילום ישיר - חוק סטיבנס
+#####סילום ישיר - חוק סטיבנס
 מאוחר יותר, סטנלי סטיבנס (1906-1973) טען כנגד הנחת היסוד של פכנר שהמדרגות בתחושה זהות (העלייה בין המדרגה השלישית לרביעית זהה לזה של ה152 ו153). סטיבנס ערער על ההנחה הזו, וסבר שמדרגות התחושה עולות יחד עם מדרגות הגירוי (33, 36.3, 39.9...).  לעומת פכנר, סטיבנס מבצע **סילום ישיר** - הוא שואל את הנבדקים *כמה* הבדל הם מרגישים.
 
 > חוק סטיבנס: `Ψ=f(s^a)`
@@ -79,15 +79,15 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
 יחודי לכל אופנות חושית.
 {.success}
 
-### בעיות בשיטת ההבדלים
-#### בעיית ההתמדה
+####בעיות בשיטת ההבדלים
+#####בעיית ההתמדה
 כשנבדק אומר 'כן' או 'לא' מספר רב של פעמים ברצף, יש לו נטייה להמשיך לתת אותה תשובה - מה שפוגע באמינות התוצאות. 
 
-#### בעיית הציפייה
+#####בעיית הציפייה
 כנבדק צופה שיהיה שינוי מסוים, הוא עלוול לענות בהתאם לציפייה שלו, ולא לפי השינוי שאכן התרחש\לא התרחש.
 
 
-## תיאוריית גילוי אותות
+###תיאוריית גילוי אותות
 > [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תיאוריית_גילוי_אותות_5.2.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/__תרגול_10-_גילוי_אותות_סטודנטים-_2022.pptx)
 {.is-info}
 
@@ -120,13 +120,13 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
 ![f0168-02.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0168-02.jpg)
 ^דוגמה^ ^לעקומת^ ^ROC^
 
-### רגישות מוחלטת
+####רגישות מוחלטת
 מצב שבו אין FALSE ALARM או MISS - הנבדק תמיד מזהה שישנו אות, ותמיד מזהה כשאין אות.
 
-### חוסר רגישות מוחלט
+####חוסר רגישות מוחלט
 מצב שבו הנבדק טוען תמיד שיש אות, שאין אות, או שבוחר באקראי (גם אם עונה נכונה - אין לכך קשר לנוכחות של האות).
 
-## בעיית הזיהוי
+###בעיית הזיהוי
 הזיהוי, כמובן, יתבצע על ידי איברי החוש. בהתאם, ישנם חמישה סוגים של זיהוי:
 
 - **חזותי** (Vision)
@@ -135,7 +135,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
 - ריח (Olfaction)
 - מגע (Somatosensation)
 
-### זיהוי חזותי - העין
+####זיהוי חזותי - העין
 הקולטנים בעין נקראים **פוטורצפטורים** - הקולטים אור מן הסביבה ומתרגמים אותו למידע חזותי המגיע דרך העצב האופטי למוח, דרך **הדיסק האופטי** במרכז הרשתית - הרקמה הרואה באחורי העין. למעשה, אנחנו עיוורים בנקודה זו במרכז העין.
 
 ![f0169-02.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0169-02.jpg)
@@ -150,7 +150,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
 
 הכיווניות אינה אינטואיטיבית - האור חוצה את השכבות הגנגיליוניות והדו קוטביות (השקופות) ומגיע לקולטנים. אלו מעבירים את המידע לשכבה הדו קוטבית ומשם ולגנגיליונית - שחוצה את הרשתית עד לדיסק האופטי ומועבר דרך העצב האופטי למוח. כל קולטן מגיב רק את האור בסביבתו המיידית, אך כל גנגיליון יכול לקבל מידע מקולטנים רבים (עד 100). 
 
-#### קולטני האור (Photoreceptors)
+#####קולטני האור (Photoreceptors)
 ישנם שני סוגים של קולטנים - **קנים** (Rods) ו**מדוכים** (Cones).
 הקנים רגישים מאוד לאור, ולכן מתפקדים היטב גם בתאורה עמומה; לעומתם, המדוכים מתפקדים כשהתאורה בחוץ מספקת לראות בבירור. הראייה הצבעונית מקורה רק מהמדוכים.
 
@@ -158,7 +158,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
 
 ככל שאנו מתרחקים יותר מהפובאה, צפיפות המדוכים יורדת וצפיפות הקנים עולה. הכמות הגדולה של הקנים המעבירים מידע לכל גנגיליון מובילה לכך שאותו גנגיליון רגיש מאוד לאור - ומתפקד היטב בתאורה דלה. לעומת המדוכים, הראייה שמאפשרת הקנים הרבה פחות חדה מזו של המדוכים.
 
-### זיהוי שמיעתי - האוזן
+####זיהוי שמיעתי - האוזן
 הקולטנים באוזן נמצאים בתוך **שבלול האוזן** (Cochlea), עמוק בתוך האוזן הפנימית. קולטנים אלו קולטים את הרעד המכני של האוויר ומתרגמים אותו לצליל.
 
 ![f0176-02.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0176-02.jpg)

פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה.md

@@ -11,7 +11,7 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
 > [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_מספר_16-_היוריסטיקות.pptx)
 {.info}
 
-# מושגים
+##מושגים
 ייצוג מנטלי של אובייקטים ('תפוח'). [המושגים *אינם* מילים](/פילוסופיה/מיומנויות#מילים-ככסות-למושגים) - *חמה* מייצגת גם את השמש, וגם תכונה של אש.
 
 ישנם מושגים אריסטוטליים בעלי גבולות ברורים. למשל, תכונות הליבה של 'מטוס' הן 'כלי תחבורה' - ה*גנוס* (סוג, קבוצה) ו'אווירי' - ה*דיפרנציה* (ייחוד).
@@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
 
 חלק גדול מההפרעות הפסיכולוגיות נשענות על פרוטוטיפ (מהו המקרה הפרוטוטיפי של סכיזופרניה\דיכאון וכו'). 
 
-# חשיבה וקבלת החלטות
+##חשיבה וקבלת החלטות
 ישנן שתי מערכות חשיבה: הראשונה (System 1) מהירה, אינטואיטיבית, מבוססת על שליפה מהירה - וקדומה אבולוציונית, והשנייה (System 2) מבוססת השהיה ושקילת חלופות, איטית, מבוססת לוגיקה דדוקטיבית או אינדוקטיבית. המערכת השנייה הרבה יותר גמישה, הרבה יותר איטית ועושה הרבה יותר טעויות וניצבת בבסיסה של הלמידה[^1]. לפיכך, המערכת הראשונה משחקת תפקיד במצבי חירום[^2], והשנייה בכל השאר.
 
 המערכת הראשונה יעילה לאין שיעור במצבים אליהם היא בנויה, והטעויות סביבה הן בעיקר סביב מתי להפעיל אותה.
@@ -30,8 +30,8 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
 [^1]: עולם ה[Mindfullness](/פילוסופיה/בודהיזם/הדרך#מדיטציה), למשל, עוסק בהעדפת המערכת השנייה על פני הראשונה - לא להגיב ישר אלא לשבת ולחשוב. 
 [^2]: יש בין נטייה זו קשר לעודד תחושה של חירום כשמחפשים תגובה מהירה ('המדינה בסכנה!').
 
-# מערכת 2
-## חשיבה [טיעונית](/פילוסופיה/מיומנויות#צורות-טיעון) (פרופוזיציונלית)
+##מערכת 2
+###חשיבה [טיעונית](/פילוסופיה/מיומנויות#צורות-טיעון) (פרופוזיציונלית)
 המערכת האחראית על חשיבה דדוקטיבית ואינדוקטיבית ([תקפות היא פונקציה של מבנה!](/פילוסופיה/לוגיקה/פסוקים)).
 
 אלא שרוב האנשים, כשהם חושבים, אינם נסמכים רק על כלליים דדוקטיביים בפתרון בעיות דדוקטיביות, ולא רק על כללים הסתברותיים (ר' דוגמת הבירה והלינדה במצגת).
@@ -50,7 +50,7 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
 
 [^3]: רכילות: התחילו את מחקרם בעברית והמשיכו לארצות הברית.
 
-## האם כללים היוריסטיים בהכרח מדויקים פחות?
+###האם כללים היוריסטיים בהכרח מדויקים פחות?
 החוקר הגרמני גרד גיגרנצר מבחין בין **עולמות קטנים** ל**עולמות גדולים**.
 עולמות ^תוכן?^ קטנים הם מקרים שבהם אני יודע את *כל* הנתונים אודות הבעיה - בהם הפעלת חוקי הלוגיקה היא הדבר ההגיוני לעשות.
 לעומתם, בעולמות גדולים - מקרים בהם חסרים נתונים רבים, והתמונה מתבססת על אומדן קטן - הכללים היוריסטיים נוטים להשיג תוצאות טובות יותר.
@@ -62,7 +62,7 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
 
 [^4]: תופעה מוכרת בלמידת מכונה, שמודלים רבים שלה נפטרים באופן פעיל מחלק מהנתונים מסיבה זו (lasso regression)
 
-## חשיבה דימויית
+###חשיבה דימויית
 
 חשיבה זו היא חשיבה ויזואלית באמצעות דימויים.
 
@@ -75,7 +75,7 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
 ישנה שונות אדירה במידת החשיבה הדימויית בין אנשים - החל באנשים ש[אין להם חשיבה דימויית כלל](https://en.wikipedia.org/wiki/Aphantasia) (גם בלא נזק להיפוקמפוס, שם היא מתרחשת), ויש כאלו ש[נסמכים עליה באופן קיצוני](https://en.wikipedia.org/wiki/Hyperphantasia) - וכל מיני מצבים [בין לבין](https://en.wikipedia.org/wiki/Synesthesia).
 
 
-# הבנה
+##הבנה
 מחקרם של מורטון אן גרנסבכר וולטר קינטש עסק בהבנה. ההבנה מתבטאת בבניית מבנה מנטלי. מבנה הוא גוש (chunk) מורכב בזיכרון העובד.
 
 > למשל, במשפט *יונתן נתן לנורית את הספר "תולדות האהבה"* - ישנו אירוע (נתינה) מאדם 1 (יונתן) לאדם 2 (נורית) של אובייקט (תולדות האהבה) מסוים (ספר)....
@@ -86,7 +86,7 @@ dateCreated: 2023-04-23T10:28:20.589Z
 
 מחקרו של ג'ף זקס טוען כי** ההבנה שואפת לספק *ניבוי*** של מה שעומד לקרות בעתיד המיידי, על סמך מה שקורה כרגע (בדגש מיוחד על תנועות העיניים).
 
-## מתי נוצרים כשלים בהבנה?
+###מתי נוצרים כשלים בהבנה?
 כשלים בהבנה מתרחשים, למשל, כש:
 - החומר אינו מאורגן באופן שמאפשר שיכלל הדרגתי של המבנה (*אינו סקיילאבילי!*)
 - מתקשים להתעלם ממחשבות לא רלוונטיות שמובילות למבנה לא נכון (המידע פולש לזיכרון העובד ומפריע לו)

פסיכולוגיה/מבוא/למידה.md

@@ -8,17 +8,17 @@ editor: markdown
 dateCreated: 2023-01-22T15:14:05.800Z
 ---
 
-# למידה
+##למידה
 התנהגויות שתוצאתן חיובית הן כלי הישרדותי חשוב. הלמידה היא תהליך המאפשר לנו לבצע התנהגויות אלו בצורה הטובה יותר בהתחשב בניסיון שאנו צוברים. כשהתנאים משתנים, אנו לומדים התנהגויות מועילות חדשות ומכחידים את ישנות.
 
 הלמידה נחלקת לשלוש סוגים כלליים - **התרגלות**, **למידה קלאסית**, ו**למידה אופרנטית**.
 
-## התרגלות
+###התרגלות
 התרגלות היא צורת הלמידה הפשוטה ביותר - התעלמות מאירועים בלתי חשובים שקוראים באופן חזרתי. אפילו תינוקות בני כמה חודשים בלבד מפגינים התרגלות. אם אנו שומעים רעש בלתי צפוי, נסב את ראשנו לכיוונו; אם רעש זה יישמע מספיק פעמים שוב ושוב, נתעלם ממנו עד שנפסיק לשמוע אותו - זוהי התרגלות.
 
 **התרגלות לטווח קצר** היא זמנית - דמיינו שאתם נכנסים לחדר, ומיד מריחים את הריח הייחודי שבו. במידה ותשהו בחדר מספיק זמן - לא תריחו יותר את הריח, אך אם תחזרו למחרת - שוב תריחו את הריח. זוהי התרגלות לטווח קצר.
 
-## התנייה קלאסית
+###התנייה קלאסית
 התנייה קלאסית כוללת בתוכה למידה על התנאים ש*מנבאים* התרחשותו של אירוע משמעותי. דמיינו שמנפחים בלון מול ילד שמעולם לא ראה בלון קודם. הילד יסתכל על הבלון מתנפח ולא ייבהל ממנו במיוחד. כשהבלון יתפוצץ, האוויר והרעש הפתאומיים יעוררו תגובת בהלה - אוטומטית ובלתי נלמדת. אחרי כמה פעמים, הילד יפגין שוב את התגובה הזו - עוד לפני שהבלון מתפוצץ. זוהי התנייה קלאסית.
 
 

פסיכולוגיה/מבוא/מבחנים.md

@@ -18,34 +18,34 @@ dateCreated: 2023-03-26T09:39:05.741Z
 - הסכום (או הממוצע) של ציוני הפריטים מהווה את הציון במבחן
 
 
-# מה בודקים מבחנים פסיכולוגיים?
+##מה בודקים מבחנים פסיכולוגיים?
 
 מבחנים פסיכולוגיים בודקים דברים כמו:
 - תכונות ומצבים. תכונות (דוגמת אופי) מאופיינות בשינויים איטיים, ומצבים (דוגמת מצב רוח) בשינויים מהירים. 
 - ביצוע מירבי (מקסימלי) וביצוע אופייני. מבחנים כמו שאנו חושבים עליהם (דוגמת מבחן באריתמטיקה) הם מבחני ביצוע מירבי - אנו מנסים לפתור אותם כמיטב יכולתנו. לעומתם, מבחני ביצוע אופייני לא מחפשים תשובה מסויימת, אלא איפיון של דברים שהרמות השונות שלהם לא בהכרח טובות או גרועות יותר - כמו חרדה. 
 ביצועים מירביים נבדלים בכאלו הבודקים הישג, ויכולת (דוגמת מבחני מילים). יכולת היא הכישורים שנרכשים במהלך החיים, בלא הכשרה מסוימת. לעומתם, מבחני הישג כרוכים בהכשרה מסוימת (כמו מבחנים בקורס הזה ממש!) שאת טיבה הם מבקשים לבדוק.
 
-# התנהגויות הן תופעה סטטיסטית
+##התנהגויות הן תופעה סטטיסטית
 **כמעט כל התופעות שנמדדות הן סטטיסטיות בטבען**: למשל, גם אם אתם שולטים במיומנות מסוימת, תמיד ישנו סיכוי שתטעו. המבחן מבטא את ה*סיכוי* להצליח. בדומה לכך, גם אנשים ללא דיכאון סובלים לעיתים מחוויות דיכאוניות. מה שמגדיר את הדיכאון הוא *הסבירות* להתרחשותן. יעילותו של טיפול פסיכולוגי נמדדת בהורדת הסבירות למחשבות אלה.
 
 לאור זאת, אנו נדרשים לדגום מספיק דגימות (ולדגום את ההתנהגויות הנכונות) כדי לתת אומדן טוב לתופעות האלו (sampling adequacy).
 
-# אי-תלות במתן הציון
+##אי-תלות במתן הציון
 חשוב לוודא מהימנות בין השופטים במבחן נתון. כל מדד נבדק באמצעות בדיקת מידת ההסכמה של שניים או יותר נותני ציונים. מידת ההסכמה נבדקת באמצעות מדדים שונים דוגמת *אחוז הסכמה* ומדד  *ICC (Intra-Class Correlation)*.
 
 הבעיה הזו לא קיימת במדדים סגורים, דוגמת שאלות אמריקאיות או מדדים ללא מימד התרשמות (גובה, ותק, זמן).
 
-# גורמים לשונות בציונים
+##גורמים לשונות בציונים
 הסכמה בין שופטים אינה תנאי מספק לקבלת ציונים אחידים - דגימה בלתי-מספקת, התרשמות מגורמים בלתי רלוונטית והמצב של השופטים ושל הנבדקים (עייפות, מצב רוח, מוטיבציה), למשל, כולם משפיעים על הציונים בלי קשר ליכולת שמפגינים הנבדקים.
 
 למשל, מבחן אוצר מילים הניתן לאנשים שאינם דוברי עברית כשפת אם אינו בודק דווקא יכולת - הוא גם מדד לרמת מוטיבציה, מספר שנים בארץ, וכישרון טבעי ברכישת שפות.
 
-# טעות אמדן דגימה
+##טעות אמדן דגימה
 מבחן המבוסס על דגימה של התנהגויות\מדידות. המבחן בסוף הקורס, למשל, הוא אינו אלא חתך צר של דגימות, שמושפע מגורמים רבים: אולי במקרה נשאלתי על נושא שאני מכיר יותר, אולי במקרה קמתי טוב (או רע!) בבוקר, וכדומה. לעומת זאת, מבחן ארוך יותר (למשל על משך כמה ימים) מאפשר יותר דגימות של יותר התנהגויות וכך משקף נאמנה יותר את המדדים הנבדקים. 
 
 כיצד ניתן לעמוד על מהימנות אומדן הדגימה?
 
-## שיטות להערכת איכון דגימה-אמדן
+###שיטות להערכת איכון דגימה-אמדן
 
 ניתן, לפיכך, להעריך מהימנות של נוסחים מקבילים על ידי מדידת המתאם יבן ציונים שהתקבלו בנוסחים שונים של המבחן - שמהווים מדגמים שונים של התנהגויות.
 
@@ -67,10 +67,10 @@ SEM = SD√(1 - Reliability)
 
 הבעיה הזו ניכרת בעיקר במבחנים מעשיים (פסיכומטרי, קבלה לעבודה וכדומה).
 
-## מה משפיע על מהימנות פנימית?
+###מה משפיע על מהימנות פנימית?
 טעות התקן נובעת מגודל המדגם ומההטרוגניות של המדד הנבדק. מדדי חרדה, למשל, הטרוגניים בהרבה (אחידים פחות) ממדדי כישורים מתמטיים ההומוגניים בהרבה (אחידה יותר). ככל שהתכונה הטרוגנית יותר, אנו נדרשים ליותר פריטים על מנת להגיע למהימנות סבירה.
 
-# בדיקת תכונה מול בדיקת מצב
+##בדיקת תכונה מול בדיקת מצב
 אפילו בהינתן שהמבחן שלנו מתהדר במהימנות פנימית גבוהה, ייתכן שהוא בודק מצב - דוגמת מצב רוח - ולא תכונה.
 
 ניתן לעמוד על ההבדל באמצעות מהימנות[^1] חוזרת (test-retest reliabilty) - בדיקה חוזרת (באמצעות אותו מבחן) של אותה קבוצת אנשים לאחר כמה זמן - לפחות כמה ימים, ורצוי יותר.
@@ -78,17 +78,17 @@ SEM = SD√(1 - Reliability)
 קבלת תוצאות שונות דרמטית אינה בעיה במבחן - אלא ממצא מחקרי תקף. לתוצאה כזו יש השלכות: היא מעידה כי לא ניתן לנבא (טוב) התנהגויות עתידיות. מבחן כזה מתאים במיוחד למדידת השפעות מצביות (תוצאות תהליך כזה או אחר, מצבי רוח...). מדדים מעל 0.75 נחשבים כטובים.
 
 
-# תוקף - מה המבחן בודק?
+##תוקף - מה המבחן בודק?
 
 ישנם כמה סוגים של תוקף - להלן:
 
-## תוקף נראה
+###תוקף נראה
 באיזו מידה המבחן נראה (נדמה) בעיניי האדם ו\או הבודק כבודק X?
 למשל: מבחן זיהוי צורות דוגמת בנדר-גשטלט כמבחן אישיות - האם הוא נדמה כמבחן אישיות? האם זה דבר טוב? (האם כדאי לך להגיד לנבדק מה בודק הנבחן הזה?).
 לעומתו, השאלה 'האם אני אדם יציב' בעלת תוקף נראה גבוה (מה שמאפשר לחוקר בדיקה טובה יותר, אך גם לנבדק לזייף את התוצאות).
 במבחן פריימינג, למשל, התוקף הנראה לנבדק נמוך מאוד (נדמה שבודק יכולות קריאה), וגבוה מאוד לבודק (לו ברור כי המבחן בודק זיכרון).
 
-## תוקף תוכן
+###תוקף תוכן
 האם התוכן של המבחן רלוונטי, והאם כל התוכן הרלוונטי במבחן? האם הייצוג שלהם פרופורציונלי?
 
 במבחן יידע, למשל, תוקף התוכן ייתבטא בייצוג הולם ובקנה מידה לפרקים בחומר למבחן. במבחן שבודק תכונה, תוקף התוכן ייתבטא בכיסוי לכל ההיבטים הרלוונטיים של התכונה הנבדקת.
@@ -96,12 +96,12 @@ SEM = SD√(1 - Reliability)
 > דוגמא: מבחן MSCEIT לאינטילגנציה רגשית מודד באופן שווה את ארבעת המאפיינים הרלוונטיים לפי התיאוריה: זיהוי רגשות, שימוש ברגשות, הבנת רגשות וידע לגבי ויסות הרגשות.
 {.is-info}
 
-## תוקף תלוי קריטריון
+###תוקף תלוי קריטריון
 המתאם הסטטיסטי בין הציון במבחן לבין הציון בקריטריון. למשל, המבחן הפסיכומטרי מתיימר לנבא את הקשר בין הציון הפסיכומטרי להצלחה בשנה א' בלימודים. 
 
 במצבים בהם הקריטריון הוא הצלחה בתפקיד כלשהו, מדובר ב**תוקף ניבוי**. לעומת זאת, אם הקריטריון הוא מדד אחר בעל משמעות תיאורטית, מדובר ב**תוקף מתכנס**, או **תוקף בו-זמני** (למשל: מתאם בין ציון באינטיליגנציה למעמד כלכלי-חברתי, מתאם בין אינטיליגנציה רגשית לפופולריות בבית הספר).
 
-## תוקף מבנה
+###תוקף מבנה
 כל המידע שיש לנו אודות המבחן שמעיד על מה המבחן בודק.
 - **מהימנות חוזרת** - האם המבחן בודק תכונה יציבה או מצב?
 - **תוקף מתכנס (מיצוי)** - מתאם *גבוה* יחסית בין ציון במבחן לציון במבחנים שבודקים תכנים קרובים או רלונטיים (למשל: בין דיכאון לחרדה סביר שיהיה תוקף מתכנס).

פסיכולוגיה/מבוא/מודעות.md

@@ -8,7 +8,7 @@ editor: markdown
 dateCreated: 2023-01-21T13:30:31.157Z
 ---
 
-# תודעה 
+##תודעה 
 > Consciousness poses the most baffling problems in the science of the mind. There is nothing that we know more intimately than conscious experience, but there is nothing that is harder to explain.
 Source: Chalmers, 1995.
 
@@ -17,11 +17,11 @@ Source: Chalmers, 1995.
 - התודעה היא תופעה טבעית, אך אנחנו פשוט איננו מסוגלים להבין אותה. אנו יכולים לעמוד על רכיבים בתודעה, אך לא על התודעה ככלל.
 - התודעה אינה אלא תוצר של פעילות המוח, ויש לנו את כל הסיבות להאמין שנבין אותה.
 
-## מהי תודעה?
+###מהי תודעה?
 התודעה היא בהכרח חוויה פרטית וסובייקטיבית - אנחנו בעלי תודעה, ואנו מאמינים לאחרים שהם בעלי תודעה משום שכך הם אומרים לנו, ושככה נדמה לנו - אבל אין לנו אלא את החוויה הפרטית הזו להיסמך עליה. מסיבה זו, קשה ביותר לחקור תודעה בצורה אובייקטיבית.
 
 
-## בעיות בחקר התודעה
+###בעיות בחקר התודעה
 חקר התודעה נחלק לשתי סוגי 'בעיות' שאותן הוא שואף לפתור: *הבעיות הקלות* של התודעה, ו**הבעיה הקשה של התודעה**.
 
 ניתן לומר על מצב נפשי כלשהו שהוא מודע כשניתן להסביר אותו מילולית או לגשת אליו פנימית - האורגניזם יכול להיות מודע למידע מסוים, להגיב לו ולהסביר אותו. הגדרה זו תקפה לבעיות הקלות של התודעה - איך אין בכוחן להסביר את הבעיה הקשה של התודעה - החוויה של האירועים הנפשיים האלו.
@@ -37,7 +37,7 @@ Source: Chalmers, 1995.
 
 ---
 
-# קשב
+##קשב
 > [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/קשב_ותפקודים_אקזקוטיביים_9.pdf)
 {.is-info}
 
@@ -47,8 +47,8 @@ Source: Chalmers, 1995.
 
 הקשב משחק תפקיד מכריע בזיכרון - דברים שאנו שמים אליהם לב נכנסים לזיכרון לטווח ארוך בקלות יתרה - איך תפקיד זה אינו בלעדי. לא כל המידע שאיננו קשובים אליו נאבד, ולא כל המידע שאנו קשובים אליו ייכנס לזיכרון לטווח הארוך. משום כך, רוב החוקרים סבורים שתכליתו של הקשב היא לצמצם את כמות המידע שאנו נדרשים לעבד, מחמת קיבולתן המוגבלת של המערכות המוחיות.
 
-## דגמי קשב בררני
-### [דגם הסנן הקשבי של ברודבנט](https://en.wikipedia.org/wiki/Broadbent%27s_filter_model_of_attention)
+###דגמי קשב בררני
+####[דגם הסנן הקשבי של ברודבנט](https://en.wikipedia.org/wiki/Broadbent%27s_filter_model_of_attention)
 ניסויי הקשב הראשונים התבססו על שמיעה, ונעשו באמצעות *הקשבה דיכוטית* - מטלות שדורשות מהנבדקים להאזין לשתי הודעות מילוליות שונות בשתי האוזניים (כל אוזן מקבלת הודעה אחרת).
 הנבדקים נתבקשו לחזור מיד על כל מה ששמעו באוזן ששמו אליה לב. לאחר מכן, נשאלו על ההודעה שהושמעה באוזן השנייה. בניסויים אלו, ידעו לציין שהושמע משהו, והצליחו לזכור מאפיינים גסים בהודעה - שינויים פתאומיים בעוצמה, המבטא, המין של הדובר (קול זכרי\נשי) - אך לא הצליחו לחזור על התוכן או להבין במה מדובר. הנבדקים לא שמו לב אפילו אם הקול באוזן השנייה החליף שפה, או התחיל לדבר הפוך.
 
@@ -60,13 +60,13 @@ Source: Chalmers, 1995.
 ![broadbent-attention.png](/פסיכולוגיה/מבוא/broadbent-attention.png)
 ^דגם^ ^הסנן^ ^הקשבי^ ^של^ ^ברודבנט^
 
-### [דגם ההפחתה של טריזמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Attenuation_theory)
+####[דגם ההפחתה של טריזמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Attenuation_theory)
 הדגם של ברודבנט אינו מסוגל להסביר מדוע, למשל, אנחנו מגיבים לשם שלנו, או למילים בעלות משמעות מינית, גם כשאלו מושמעות באוזן הבלתי קשובה. ניסויים מאוחרים יותר הראו שנבדקים מצליחים לעקוב אחרי ההודעה שהאזינו לה גם כשזו מחליפה אוזן באמצע המסר. כל אלו מעידים על כך שהמידע כן מעובד ברמה כלשהי גם בערוץ שהמוח אינו מודע לו. תוצאות כאלו מגבות את דגם ההפחתה של טריזמן - שקובע כי המוח מעבד את משמעות הגירויים בשני הערוצים, אך רק הערוץ המודע נכנס לזיכרון - והשניה מעובד בתצורה מופחתת. אפילו הודעה שאין בכוחו של הנבדק לשחזר מהאוזן הלא מודעת משפיעה על התודעה שלו - גם אם אינו זוכר אותה - משום שהיא מעובדת עדיין.
 
 ![treisman_attenuation_model.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/treisman_attenuation_model.jpg)
 ^דגם^ ^ההפחתה^ ^של^ ^טריזמן^
 
-### [פרדיגמת הקשב של פוזנר](https://en.wikipedia.org/wiki/Posner_cueing_task)
+####[פרדיגמת הקשב של פוזנר](https://en.wikipedia.org/wiki/Posner_cueing_task)
 הניסויים של פוזנר (Posner, 1980) בדקו את יכולות הקשב הבררני החזותי של הנבדקים. אלו נתבקשו לצפות במסר מחשב שבמרכזו נקודת מיקוד. בפרק זמן קצר מאוד, הוצג בפניהם גירוי אזהרה - בדמות חץ המצביע בכיוון מסוים או סימן +. החצים רמזו לכיוון מסוים שבו יגיע הגירוי הבא, והפלוס היה גירוי ניטרלי. בנקודת המיקוד, מימין לה או משמאל לה הופיעה אחר כך אות - ומשימתם של הנבדקים הייתה ללחוץ על כפתור ברגע שזיהו את האות.
 
 החץ הטרים את כיוון האות ברוב (80%) מהמקרים, ובשאר הטעה את הנבדקים. 
@@ -75,31 +75,31 @@ Source: Chalmers, 1995.
 ![posner_paradigm_figure.png](/פסיכולוגיה/מבוא/posner_paradigm_figure.png)
 ^פרדיגמת^ ^הקשב^ ^של^ ^פוזנר^
 
-## עיוורון לשינוי
+###עיוורון לשינוי
 לעיתים, כשהקשב שלנו מופנה לגירוי חזותי מסוים, אנו נפספס גירויים אחרים, גם כשאלו בסביבתו המיידית ודרמטיים במיוחד. לתופעה זו קוראים **עיוורון לשינוי** (Change Blindness) (Mack and Rock, 1998). בדומה לעיוורון לשינוי, קיימת גם תופעה ה**עיוורון חסר הקשב** (Inattentional Blindness) - כשל בזיהוי גירוי חריג. 
 
 > דוגמא: [הסרטון הזה](https://www.youtube.com/watch?v=vJG698U2Mvo).
 
-## אפקט מסיבת הקוקטיילים
+###אפקט מסיבת הקוקטיילים
 בטח יצא לכם להיות באירוע כלשהו ולנסות להקשיב למישהו אחר כשמסביבו יש רעש ואנשים אחרים שמדברים. למרות שאיננו קשובים למסרים האלו, אלא רק לאדם שאנו מקשיבים לו - ההאזנה לו כרוכה במאמץ מסוים. המאמץ הזה הוא עדות לכך שכל המסרים מסביבנו מעובדים ברמה כלשהי. תופעה זו מכונה **אפקט מסיבת הקוקטיילים**.
 
 
-## רעש רקע
+###רעש רקע
 רעש רקע הוא תוצאה של התהליך ההפוך מקשב - הניסיון להתעלם מגירויים מסוימים. 
 מחקרים מראים שרעש רקע בסביבה משרדים למשל מנבאים ביצועים נמוכים יותר, מתח, ובעיות ריכוז (Loewen and Suedfeld, 1992; Sundstrom et al., 1994). אך לא כל רעשי הרקע זהים - מוזיקה, למשל, יכולה אפילו לשפר ביצועים. מחקרים מוקדמים מרמזים שרק רעשים מסוימים - דוגמת דיבור - מהווים רעש רקע פוגעני. מחקרים אחרים סבורים שגם גירוי מלבד דיבור הם בעלי השפעות שליליות - מה שמכונה **אפקט הדיבור הבלתי-רלוונטי** (Irrelevant Speech Effect). אפקט זה מרמז על כך שכל רעש טורדני הנשמע בעוצמת שיח יכול לפגוע ביכולות השליפה (Salame and Baddeley, 1990; Jones, 1995).
 
-## חלוקת קשב
+###חלוקת קשב
 
 > בתהליך
 {.is-warning}
 
-# שינה
+##שינה
 > [תרגול](/שינה_סטודנטים_2022.pptx)
 {.is-info}
 
 השינה היא מצב של תודעה שונה. החלומות שלנו עוצמתיים לא פחות מהערות שלנו, אבל אנחנו שוכחים אותם ברגע שאנו מתעוררים. שכחה זו גורמת לנו לחשוב - ולא בצדק - שלא היינו בהכרה. ישנם שתי סוגים מובחנים של שינה - ולפיכך שני מצבים מובחנים של תודעה שונה. איננו יודעים בדיוק מדוע אנחנו ישנים.
 
-## שלבי שינה
+###שלבי שינה
 השינה נמדדת במעבדות שינה באמצעות מכשיר EEG, המודד את הקצב (Frequency) ואת הגובה (Amplitude) של הגלים החשמליים במוח. במצב ערות, גלי המוח בתדירות 15-30Hz - **גלי בטא**. במצב של נינוחות או עייפות, גלי המוח בתדירות 8-13Hz - **גלי אלפא**. כשצוללים לתדירות של 4-8Hz - **גלי תטא** -  נכנסים לשלב הראשון של שינה (Stage 1 sleep). בשלב זה השרירים עדיין פעילים, וישנן תנועות עיניים מתגלגלות, איטיות ועדינות. העיניים נפתחות ונסגרות באיטיות מדי פעם. ככל שהשינה מתקדמת, נכנסים שלשלבים 2,3,4 - וגלי המוח יורדים בתדירות שלהם, ועולים בגובה שלהם.
 
 שינה בשלב 4 מאופיינת ב**גלי דלתא** - בתדירות נמוכה מ3.5Hz. האדם מגיב פחות לסביבה, וקשה יותר להעיר אותו - מה שהספיק בשלב 1 לא יעזור עכשיו.
@@ -117,22 +117,22 @@ Source: Chalmers, 1995.
 
 אזורים שונים במוח מתעוררים ומדוכאים בשלב REM, והאדם משותק.
 
-## כרונוטיפים
+###כרונוטיפים
 אנשים מסוימים הם 'טיפוסי בוקר' ואחרים הם 'טיפוסי ערב' - ושני הסוגים נקראים **כרונוטיפים**. שני הסוגים מבוססים מחקרית - כמו גם שלל תכונות המזהות עם כל סוג (טיפוסי בוקר הם מצפוניים, מהימנים ויציבים; טיפוסי ערב  יצירתיים, בלתי יציבים, ובעלי קשרים חברתיים חלוקים יותר; הם תזזיתיים יותר, מחפשי ריגוש, ומוחצנים יותר). טיפוסי ערב נפוצים יותר בחברות יחידניות. מחקרים מראים שתכונה זו תורשתית מאוד, ואינה מושפעת במיוחד מהסביבה. הודגם גם קשר חיובי בין טיפוסי ערב לIQ - IQ גבוה יותר נוטה להוביל לטיפוסי ערב. 
 
 ![f0341-01.jpg](/f0341-01.jpg)
 
-## תפקידי השינה
+###תפקידי השינה
 השינה היא אחת ממעט מאוד התנהגויות כוללניות - כל היונקים, הציפורים והרבה מבעלי החוליות עם דם קר ישנים. גם בעלי חיים שעצם השינה מסכן אותם בסביבתם ממשיכים לישון - מה שמצביע על תפקיד בסיסי כלשהו שהשינה ממלאת, שאנו לא ערים לו.
 
-## מחסור בשינה
+###מחסור בשינה
 בניסיון לעמוד על אותו תפקיד, מחקרים בודקים את ההשלכות של מחסור בשינה. חרף ניסויים רבים, טרם התגלתה סיבה חד-משמעית לכך שהשינה חיונית לתפקוד התקין של הגוף. לעומת זאת, השפעת השינה על המוח גדולה - מחסור בשינה מוביל לבעיות בריכוז (בייחוד שזה מתמשך, ולא בפרקים קצרים), זיכרון לטווח קצר, ושליפה.
 
 כשהשינה מוגבלת ב50% או יותר, חברותיות ואופטימיות צוללות בכ15% (Haack and Mullington, 2005), ולאחר 52 שעות מחסור בשינה נפגעת היכולת לזיהוי ריח (McBride et al., 2006). מחסור בשינה של 4 שעות בלבד הוביל לצריכת קלוריות מופחתת, ובחירה במזונות בריאים פחות Wells and Cruess (2006). 
 
 לפעילות גופנית יש השפעה מועטה על הצורך בשינה, אך מעמסה שכלית מעלה את הדרישה לשנת גל-איטי.
 
-## מחסור בשנת REM
+###מחסור בשנת REM
 כשחוקרים מפריעים לנבדקים בשנת REM בלבד (כלומר - הם ישנים במשך אותה כמות זמן), ביומיים הבאים הגוף יישן יותר שנת REM מהרגיל - כאילו שהגוף מדביק את הפער. למרות זאת, לא נצפו עד כה תופעות לוואי בולטות בעקבות מחסור בשינה זו. הסברה כרגע היא ששנת REM משחקת תפקיד באיחוי זכרונות בזמן השינה, ובלמידה.
 
-## איחוי זכרונות בשינה
+###איחוי זכרונות בשינה

פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה.md

@@ -10,7 +10,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
 
 > ר' גם: קורס [תפיסה](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה)
 {.success} 
-# מהי תפיסה?
+##מהי תפיסה?
 > [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx)
 {.is-info}
 
@@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
 - הגירוי הפרוקסימלי - הגירוי כפי שהוא מופיע על איבר החוש
 - הגירוי הנתפס - החוויה שאנו חווים כשאנו תופסים את הגירוי
 
-# גישות בחקר התפיסה
+##גישות בחקר התפיסה
 ישנן שלוש גישות עיקריות כשזה מגיע לחקר התפיסה:
 - **הגישה האקולוגית** - הטוענת כי בגירוי יש מידע מספיק, ואין צורך להניח קיומם של תהליכים קוגניטיביים מורכבים. גישה זו אינה פופולרית במיוחד היום.
 - **הגישה ההרכבית** (קונסטרוקציונית) - הטוענת כי הגירוי בעולם אינו מכיל די מידע כדי לאפשר תפיסה, ועל המוח לבצע חישובים נוספים.
@@ -35,7 +35,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
 - - **הרמה האלגוריתמית** - *מהם הייצוגים שמעורבים ומהם התהליכים שיוצרים ומשנים את התהליכים האלו?*
 - - **רמת היישום** - מה קורה ברמה המוחית, כיצד באים לביטוי האלגוריתמים במח ובפעילותו.
 
-# תפיסת צורה (היכר)
+##תפיסת צורה (היכר)
 הבסיס להיכר הוא תפיסת **תכוניות** (Features) - קווים, זוויות, גופים בסיסיים (geons). 
 
 עקרונות הצורה (Gestalt) מנחים אותנו כיצד המוח תופס צורות שונות.
@@ -63,19 +63,19 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
 ![f0205-02.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0205-02.jpg)
 ^עיקרון^ ^הסגירה^
 
-## דגמים לגילוי תכוניות
+###דגמים לגילוי תכוניות
 בעוד שהסברים מסוימים טוענים כי המוח תופס עצמים באמצעות *תבניות* (Templates) או *דוגמאות* (Prototypes), הגישה המובילה כיום היא **גילוי תכוניות** (Feature Detection). חוקרים שונים הרכיבו דגמים (Model) שונים לתאר גילוי זה.
 
 גילוי התכוניות טוען כי מערכת הראייה מקודדת תבניות דומות לפי **מאפיינים מבחינים** (Distinctive Features) - מאפיינים פיזיים שמציינים מספר פרטים.
 
-## תהליכי Top-Down
+###תהליכי Top-Down
 משום שהתפיסה שלנו מתרחשת כמעט תמיד בתנאים שאינם מיטביים (בתאורה\זווית גרועים וכדומה), המוח נעזר בהקשר על מנת לבצע תפיסה בתהליכים שנקראים **תהליכי Top Down** - שבהם המוח מסיק קיומם של גירויים מסוימים בהתבסס על מידע קודם.
 זאת בניגוד ל**תהליכי Bottom Up** - שבהם התפיסה נבנית מן הרכיבים.
 
 ![f0208-04.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0208-04.jpg)
 ^דוגמה^ ^לתהליך^ ^Top-Down^ ^-^ ^החשיפה^ ^להקשר^ ^(מטבח)^ ^תסייע^ ^בתפיסת^ ^העצם.^
 
-### דגם זיהוי המילים של רומלהרט ומקללנד
+####דגם זיהוי המילים של רומלהרט ומקללנד
 דוגמא נהדרת לתהליכי Top Down הוא דגם זיהוי המילים של החוקרים רומלהרט ומקללנד. דגם זה מפצל את זיהוי המילים לשלוש שכבות:
 
 - שכבת המילים
@@ -89,12 +89,12 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
 
 
 
-# תפיסת עומק, מיקום ומרחק
+##תפיסת עומק, מיקום ומרחק
 תפיסת עומק, מיקום ומרחק נעשית באמצעות שני סוגים של 'רמזים':
 - **רמזים דו עיניים** (Binocular)
 - **רמזים חד-עיניים** (Monocular)
 
-## רמזים דו-עיניים
+###רמזים דו-עיניים
 הרמזים הדו-עיניים מתקבלים באמצעות **התכנסות** - המוח מסיט את העיניים כך ששתיהן מתמקדות על אותה נקודה במרחב.
 
 כאשר נקודה זו קרובה מאוד, נוצר **פער דו-עיני** (Retinal disparity) - ההיטל הפיזי של מושא המבט שלנו ייפול על נקודות בלתי תואמות ברשתית של כל עין.
@@ -102,10 +102,10 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
 > מהו *היסט דו עיני*, מהו *סטראופסיס* - ואיך הם משתלבים כאן?
 {.is-danger}
 
-## רמזים חד-עיניים
+###רמזים חד-עיניים
 רמזים חד עיניים נחלקים לשני קטוגריות *עם תנועה* ו*ללא תנועה*.
 
-### רמזים חד-עיניים ללא תנועה
+####רמזים חד-עיניים ללא תנועה
 - **הסתרה** (Interposition)
 - נקודת מבט (Perspective)
 - גודל יחסי
@@ -113,7 +113,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
 - הצללה
 - עומק
 
-### רמזים חד-עיניים בתנועה
+####רמזים חד-עיניים בתנועה
 -  [שינוי בתנועה](https://youtu.be/Y8FG7tEs4GM) (Motion Parallax^1^) - עצמים הקרובים אלינו 'זזים' מהר יותר מעצמים רחוקים יותר
 
 > הדגמה: התמקד בחפץ קרוב והזז את הראש מצד לצד - הרקע יזוז קדימה ואחורה מאחורי החפץ. עכשיו, התמקד ברקע והזז את הראש קדימה ואחורה - החפץ יזוז קדימה ואחורה לעומת הרקע.
@@ -123,20 +123,20 @@ dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
 
 ^1^ - מהמילה היוונית *Parallax* - שינוי
 
-# קביעות בתפיסה חזותית
+##קביעות בתפיסה חזותית
 הסביבה החזותית משתנה ללא הרף - בתנועה, בהצללה, בזווית המבט ובאינספור דברים אחרים - אך אנחנו עדיין חווים קביעות תפיסתית. כיצד הדבר מתאפשר?
 
 
-## קביעות הבהירות
+###קביעות הבהירות
 אם נחזיק דף לבן בצהריי היום ובשקיעה, נדע שמדובר בדף לבן למרות הבהירות המשתנה של ההיטל על הרשתית שלנו, ובדומה - נוכל לדעת על דף אפור שהוא אפור בשני המצבים. קביעות זו נקראת **קביעות הבהירות** (Brightness Constancy)
 
-## קביעות הצורה והגודל
+###קביעות הצורה והגודל
 כשאנו מתקרבים לחפץ או כשהוא מתקרב אלינו, אנחנו לא תופסים אותו כגדול יותר למרות שההיטל שלו על הרשתית גדל. תופעה זו נקראת **קביעות הצורה** (Form Constancy), הכוללת בתוכה את הגודל. החוקר *הרמן וון הלמהולץ* הסיק במאה ה19 שקביעות זו הושגה באמצעות **הסקה בלתי מודעת**, חישוב קוגנטיבי שמתבצע כשאנו צופים בחפץ מסוים. ניסויים מרמזים שגם היכרות מוקדמת קשורה בקביעות זו: תרבויות ללא חלונות מרובעים, למשל, לא יצליחו לזהות נכונה שמדובר באותו החפץ שיוצג להם בשתי זוויות שונות.
 
-### חוק אמרט
+####חוק אמרט
 החוקר *אמיל אמרט* ניסח ב1881 את **חוק אמרט** לקביעות הצורה.
 
 > חוק אמרט: **גודל נתפס** = **גודל רשתי** \* **מרחק נתפס**
 {.is-success}
 
-# תפיסת תנועה
+##תפיסת תנועה