Moving to MKDocs
This commit is contained in:
@@ -8,35 +8,35 @@ editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
# מהי חישה?
|
||||
##מהי חישה?
|
||||
**חישה** היא גילוי תכונותיהן הבסיסיות של גירויים, בעוד שהצעד הבא - **תפיסה** - עוסק בגילוי ובחוויה של אותם גירויים, כפי שמתבססים על אותה חישה (למשל: לראות אדום זו חישה, לראות תפוח אדום זו תפיסה).
|
||||
|
||||
# תהליכי החישה
|
||||
##תהליכי החישה
|
||||
החישה מתבצעת בשני תהליכים עיקריים: ה**התמרה** (Transduction), וה**קידוד** (Coding).
|
||||
|
||||
## התמרה
|
||||
###התמרה
|
||||
ההתמרה היא התהליך שבו איברי החוש ממירים אנרגיה מן הסביבה לפעילות מוחית. כל איבר חוש מגיב לסוג מסוים של אנרגיה מגירוי סביבתי ומתרגם אותה לירי נוירוני שהמוח יכול להגיב לו. הנוירים המגיבים לגירויים האלו הם **קולטנים** (Receptors). מלבד גירויים סומאטוסנסוריים (מגע), כל החושים מסתמכים על קולטנים להתמרה.
|
||||
|
||||
## קידוד
|
||||
### חושי (Sensory)
|
||||
###קידוד
|
||||
####חושי (Sensory)
|
||||
הקידוד הוא התהליך ההמרה של פוטנציאלי הפעולה המתקבלים מההתמרה למידע חושי. הקידוד החושי נחלק לשניים: קידוד אנטומי וקידוד טמפורלי (בזמן)
|
||||
|
||||
#### אנטומי
|
||||
#####אנטומי
|
||||
הקידוד האנטומי הוא הפקת המידע לפי המקום שממנו מגיע פוטנציאל הפעולה. פונציאל פעולה המגיע מן העין, למשל, יעביר למוח מידע שונה מקידוד המגיע מן האוזניים. קידוד זה נע בין חושים שונים, אך גם בין אותו החוש - ההבדל בין מגע בנקודה אחת בעור לאחרת גם מתבטא בקידוד האנטומי.
|
||||
|
||||
אזורים שונים בגוף ממופים לחלקים שונים באיזור התואם להם בקליפת המוח - בקליפה הסומאטוסנסורית הראשונית (Primary Somatosensory Cortex), למשל, ישנה מפה נורונית של העור, ובקלפית הראייה הראשית (Primary Visual Cortex) - מפה נוירונית של שדה הראייה.
|
||||
|
||||
#### בזמן (Temporal)
|
||||
#####בזמן (Temporal)
|
||||
הקידוד בזמן הוא הפקת מידע כמותי לפי קצב הירי של הנוירונים. מגע חזק בעור, למשל, יתבטא בקצב ירי גבוה; מגע עדין, בקצב ירי נמוך.
|
||||
|
||||
# פסיכופיזיקה
|
||||
##פסיכופיזיקה
|
||||
הפסיכופיזיקה היא חקר היחס בין המאפיינים הפיזיים של גירויים לבין התחושה שהם מייצרים ('הפיזיקה של השכל'). שתיים מהשיטות הפסיכופיזיות העיקרות הן שיטת הסיפים (ההבדלים), ותיאוריית גילוי האותות.
|
||||
הפסיכופיזיקה עוסקת ב3 בעיות:
|
||||
- בעיית הגילוי - האם יש איזשהו שינוי (האם הוסיפו לי משהו לקפה?)
|
||||
- בעיית ההבחנה - מהי מידת השינוי (מהי כמות החומר שהוסיפו לי לקפה?)
|
||||
- בעיית הזיהוי - מהו טיב השינוי (הוסיפו לי סוכר לקפה?)
|
||||
## בעיית הגילוי
|
||||
### תיאוריית הסף - חוק וובר
|
||||
###בעיית הגילוי
|
||||
####תיאוריית הסף - חוק וובר
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/5.1_פסיכופיזיקה.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_5_-_פסיכופיזיקה_2_-_העמקה_ושאלות_-_2022_לסטודנטים.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
@@ -52,10 +52,10 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
|
||||
לעומתו של **סף ההבדל**, ה**סף המוחלט** הוא הנקודה שמתחתיה הנבדק אינו מסוגל להבחין בגירוי - הערך המינימלי של גירוי שהנבדק מסוגל להבחין בו.
|
||||
|
||||
## בעיית ההבחנה
|
||||
###בעיית ההבחנה
|
||||
כעת שאנו יודעים לזהות מתי הנבדק *מזהה* שינוי בתחושה, ניתן למדוד את **מידת השינוי**.
|
||||
|
||||
#### סילום עקיף - חוק פכנר
|
||||
#####סילום עקיף - חוק פכנר
|
||||
*גוסטאב פכנר* התבסס על יחידות סף ההבדל (JND) כדי למדוד את מידת השינוי. בכך ששאל את הנבדקים מתי הם שמים לב שאירע שינוי בסטנדרט, יכל לכמת את מידת השינוי בכך שספר אותו בסיפי ההבדל. סיפי ההבדל מאפשרים לקשר בין עוצמת הגירוי (X) לתפיסה של אותו גירוי (Y), ללא תלות בהבדל הפיזי בגירוי (כמות מסוימת של משקל נוסף, בהירות גבוהה יותר בלומן, וכו').
|
||||
|
||||
זהו **סילום עקיף** - פכנר שואל את הנבדקים *אם* הם שמים לב להבדל.
|
||||
@@ -70,7 +70,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||

|
||||
^עקומת^ ^פכנר^
|
||||
|
||||
#### סילום ישיר - חוק סטיבנס
|
||||
#####סילום ישיר - חוק סטיבנס
|
||||
מאוחר יותר, סטנלי סטיבנס (1906-1973) טען כנגד הנחת היסוד של פכנר שהמדרגות בתחושה זהות (העלייה בין המדרגה השלישית לרביעית זהה לזה של ה152 ו153). סטיבנס ערער על ההנחה הזו, וסבר שמדרגות התחושה עולות יחד עם מדרגות הגירוי (33, 36.3, 39.9...). לעומת פכנר, סטיבנס מבצע **סילום ישיר** - הוא שואל את הנבדקים *כמה* הבדל הם מרגישים.
|
||||
|
||||
> חוק סטיבנס: `Ψ=f(s^a)`
|
||||
@@ -79,15 +79,15 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
יחודי לכל אופנות חושית.
|
||||
{.success}
|
||||
|
||||
### בעיות בשיטת ההבדלים
|
||||
#### בעיית ההתמדה
|
||||
####בעיות בשיטת ההבדלים
|
||||
#####בעיית ההתמדה
|
||||
כשנבדק אומר 'כן' או 'לא' מספר רב של פעמים ברצף, יש לו נטייה להמשיך לתת אותה תשובה - מה שפוגע באמינות התוצאות.
|
||||
|
||||
#### בעיית הציפייה
|
||||
#####בעיית הציפייה
|
||||
כנבדק צופה שיהיה שינוי מסוים, הוא עלוול לענות בהתאם לציפייה שלו, ולא לפי השינוי שאכן התרחש\לא התרחש.
|
||||
|
||||
|
||||
## תיאוריית גילוי אותות
|
||||
###תיאוריית גילוי אותות
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תיאוריית_גילוי_אותות_5.2.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/__תרגול_10-_גילוי_אותות_סטודנטים-_2022.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
@@ -120,13 +120,13 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||

|
||||
^דוגמה^ ^לעקומת^ ^ROC^
|
||||
|
||||
### רגישות מוחלטת
|
||||
####רגישות מוחלטת
|
||||
מצב שבו אין FALSE ALARM או MISS - הנבדק תמיד מזהה שישנו אות, ותמיד מזהה כשאין אות.
|
||||
|
||||
### חוסר רגישות מוחלט
|
||||
####חוסר רגישות מוחלט
|
||||
מצב שבו הנבדק טוען תמיד שיש אות, שאין אות, או שבוחר באקראי (גם אם עונה נכונה - אין לכך קשר לנוכחות של האות).
|
||||
|
||||
## בעיית הזיהוי
|
||||
###בעיית הזיהוי
|
||||
הזיהוי, כמובן, יתבצע על ידי איברי החוש. בהתאם, ישנם חמישה סוגים של זיהוי:
|
||||
|
||||
- **חזותי** (Vision)
|
||||
@@ -135,7 +135,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
- ריח (Olfaction)
|
||||
- מגע (Somatosensation)
|
||||
|
||||
### זיהוי חזותי - העין
|
||||
####זיהוי חזותי - העין
|
||||
הקולטנים בעין נקראים **פוטורצפטורים** - הקולטים אור מן הסביבה ומתרגמים אותו למידע חזותי המגיע דרך העצב האופטי למוח, דרך **הדיסק האופטי** במרכז הרשתית - הרקמה הרואה באחורי העין. למעשה, אנחנו עיוורים בנקודה זו במרכז העין.
|
||||
|
||||

|
||||
@@ -150,7 +150,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
|
||||
הכיווניות אינה אינטואיטיבית - האור חוצה את השכבות הגנגיליוניות והדו קוטביות (השקופות) ומגיע לקולטנים. אלו מעבירים את המידע לשכבה הדו קוטבית ומשם ולגנגיליונית - שחוצה את הרשתית עד לדיסק האופטי ומועבר דרך העצב האופטי למוח. כל קולטן מגיב רק את האור בסביבתו המיידית, אך כל גנגיליון יכול לקבל מידע מקולטנים רבים (עד 100).
|
||||
|
||||
#### קולטני האור (Photoreceptors)
|
||||
#####קולטני האור (Photoreceptors)
|
||||
ישנם שני סוגים של קולטנים - **קנים** (Rods) ו**מדוכים** (Cones).
|
||||
הקנים רגישים מאוד לאור, ולכן מתפקדים היטב גם בתאורה עמומה; לעומתם, המדוכים מתפקדים כשהתאורה בחוץ מספקת לראות בבירור. הראייה הצבעונית מקורה רק מהמדוכים.
|
||||
|
||||
@@ -158,7 +158,7 @@ dateCreated: 2023-01-19T18:11:45.253Z
|
||||
|
||||
ככל שאנו מתרחקים יותר מהפובאה, צפיפות המדוכים יורדת וצפיפות הקנים עולה. הכמות הגדולה של הקנים המעבירים מידע לכל גנגיליון מובילה לכך שאותו גנגיליון רגיש מאוד לאור - ומתפקד היטב בתאורה דלה. לעומת המדוכים, הראייה שמאפשרת הקנים הרבה פחות חדה מזו של המדוכים.
|
||||
|
||||
### זיהוי שמיעתי - האוזן
|
||||
####זיהוי שמיעתי - האוזן
|
||||
הקולטנים באוזן נמצאים בתוך **שבלול האוזן** (Cochlea), עמוק בתוך האוזן הפנימית. קולטנים אלו קולטים את הרעד המכני של האוויר ומתרגמים אותו לצליל.
|
||||
|
||||

|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user