Moving to MKDocs
This commit is contained in:
@@ -27,7 +27,7 @@ dateCreated: 2024-06-02T11:25:39.304Z
|
||||
PTSD שנויה במחלוקת מבחינה פוליטית. אין ספק כי לטראומה יש השלכות פסיכולוגיות נרחבות - אבל להכרה בכך והסיווג כהפרעה יש השללכות חברתיות נרחבות.
|
||||
|
||||
|
||||
# היסטוריה
|
||||
##היסטוריה
|
||||
ההכרה בין טראומה למצב נפשי אינה ברורה מאליה. הראשון שחקר אותה היה שרקו (Charcot) עד 1880, שסיווג את המצב הנפשי (שכונה אז **היסטריה** - שיתוק שרירים\עיוורון, אובדן תחושה, התקפים דמויי-אפילפטיים ושכחה) כתוצאה של טראומה. ההפרעה יוחסה לנשים, ולכל מיני גורמים עמומים (תזוזה של הרחם, מזג ותהליכים הורמונליים). האבחנה של שרקו נתנה תוקף לנשים ולסבל שלהן - את לא סתם *היסטרית*, את מתמודדת עם משהו שעברת. הוא סיווג את החולים כסובלים, ולא כ*מתחלים*[^1] (*malingering*).
|
||||
|
||||
פרויד וברויר בוינה וז'נה בצרפת הרחיבו את התפיסה הזו באיזור 1890. הם החלו לסווג את ה*היסטריה* כתגובה רגשית בלתי-נסבלת לטראומה המשנה את מצב התודעה ומעוררת תסמינים היסטריים.
|
||||
@@ -38,7 +38,7 @@ PTSD שנויה במחלוקת מבחינה פוליטית. אין ספק כי
|
||||
|
||||
השיח עדיין מתקיים היום - האם *כולם* פגיעים לPTSD במידה ושווה? האם כל אחד יפתח PTSD תחת לחץ חריף?
|
||||
|
||||
## *היסטריה* וטראומה מינית
|
||||
###*היסטריה* וטראומה מינית
|
||||
|
||||
שרקו קישר בין היסטריה לטראומה, ופרויד דייק את הקישור הזה ל*טראומה מינית*, באופן מסוים. פרויד לא חשב ככה בהתחלה -
|
||||
|
||||
@@ -54,7 +54,7 @@ believe that this is an important finding, the discovery of a caput Nili[^2] in
|
||||
|
||||
פרויד זכה לזלזול, התעלמות וביטול של התיאוריה שלו. שכיחות ההיסטריה (בקרב המעמד הבורגני של וינה) משמעותה שלתיאוריה השלכות מרחיקות לכת על שכיחות ההתעללות המינית בילדות. העמיתים של פרויד לא יכלו לקבל את זה, ופרויד חזר בו אחרי שנה - וזנח את העיסוק בזה. מכאן הגיעה התיאוריה המאוחרת יותר של פרויד - *תיאוריית המיניות הילדית* - שזנחה את הדגש על טראומה. הכיוון הזה - הפסיכואנליטי - הוא הסוס המנצח של פרויד, וזה שהותיר אחריו הכי הרבה ממשיכים. *זה לא מה שקרה לך - זה אתה*.
|
||||
|
||||
## טראומה ומלחמה
|
||||
###טראומה ומלחמה
|
||||
אחרי מלחמת העולם הראשונה, נכפה על כולם העיסוק בטראומה, בעקבות החוויות הקשות מנשוא של החיילים - המלחמה אופיינה בלוחמת שוחות, שהובילה לחוויות מאוד קשות - לכמויות אדירות של מוות, מומים, זיהום ומחלות - ומיליוני החיילים שחזרו מהחזית חזרו לחברה מפורקים לגמרי. הם התאפיינו בבכי בלתי-נשלט, שיתוק, כעס, עצבנות, דיסוציאציה וכו'.
|
||||
|
||||
בבריטניה, 40% מהנפגעים הוגדרו כנפגעים נפשיים - סובלים מ*Mental breakdown*. במלחמת העולם השנייה, בארה"ב, המלחמה סיווגה 10% מהנפגעים כסובלים מ[*Shell Shock*](https://en.wikipedia.org/wiki/Shell_shock). במחלמת וייאטנאם ומלחמת המפרץ כבר הייתה אבחנה של PTSD, שלקו בה 15-20% מהחיילים.
|
||||
@@ -67,10 +67,10 @@ believe that this is an important finding, the discovery of a caput Nili[^2] in
|
||||
|
||||
בישראל של אחרי השואה גם הכירו בתסמינים של החוויות הקשות ([Etinger, 1961]()), שסיווגו את התסמינית כ*KZ syndrome*. גם כאן, האירוע נתפס בהתחלה כדבר מסוים, ולא כתופעה כוללת - במיוחד לאור הטבע המורכב מאוד של השואה, והשילוב של היבטים רפואיים (הרעבה, חבלות ראש...).
|
||||
|
||||
## אלימות מינית כנגד נשים וטראומה
|
||||
###אלימות מינית כנגד נשים וטראומה
|
||||
בשנות ה70, פמיניסטיות העלו למודעות את נושא האונס והאלימות המינית כלפי נשים, ועל הקשר שלהם לטראומה - ב1980 בוצע מחקר רציני ראשון על ידי Diana Russell. הממצאים היו מזעזעים; בכל שנה לפחות, בארה"ב, לפחות 100,000 נשים מתלוננות על אונס - וההערכה היא שישנן 700,000 נשים נוספות שלא מתלוננות. מעל 900 נשים רואיינו לגבי חוויות אלימות ביתית וניצול מיני. 25% דיווחו שנאנסו לפחות פעם אחת. שליש דיווחו על ניצול מיני בילדות. במחקרי המשך הלכו לבתי החולים לבדוק נשים שהגיעו אחרי אונס, ובדקו את התסמינים שלהן - בעיות שינה, עוררות יתר, תסמינים דיסוציאטיבים.
|
||||
|
||||
# קריטריונים
|
||||
##קריטריונים
|
||||
השילוב של כל הגורמים האלו - פרויד, מלחמה, שואה ואלימות מינית - כוננו את ההפרעה. בDSM-III (1980) ואילך, PTSD כלולה כהפרעה מן המניין - אך האבחנה משתנה בכל גרסא.
|
||||
|
||||
בDSM-III היא הוגדרה כתוצאה של -
|
||||
@@ -110,11 +110,11 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה
|
||||
{.is-warning}
|
||||
|
||||
|
||||
# קטגוריות של תסמינים
|
||||
##קטגוריות של תסמינים
|
||||
|
||||
עד כה, דיברנו על קריטריון (A[^6]) - **חוויה של אירוע טראומטי**. מעבר לכך, ישנם מספר קבוצות של תסמינים.
|
||||
|
||||
## חודרנות, חוויה מחדש
|
||||
###חודרנות, חוויה מחדש
|
||||
אלו הם תסמיני B - לרבות -
|
||||
|
||||
- B1
|
||||
@@ -152,7 +152,7 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה
|
||||
|
||||
דופק גבוה, הזעה, עוררות פיזיולוגית בסממנים של האירוע (רמזים חיצוניים) או עוררות מינית (רמז פנימי) - רעש של מסוק בקרב הלומי קרב, השפה הגרמנית בקרב שורדי השואה, וכדומה.
|
||||
|
||||
## הימנעות
|
||||
###הימנעות
|
||||
אלו הם תסמיני C -
|
||||
|
||||
- C1
|
||||
@@ -166,7 +166,7 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה
|
||||
אחד מהם מספיק, אבל הם לרוב מופיעים יחד. כמו שדיברנו בהפרעות אחרות, ההימנעות מעצימה את החרדה. ההפרדה היא בין פנימי וחיצוני - C1 לעומת C2.
|
||||
|
||||
|
||||
## שינויים שליליים בקוגניציות ומצב-רוח
|
||||
###שינויים שליליים בקוגניציות ומצב-רוח
|
||||
אלו קריטריוני D - *שתיים או יותר* מתוך:
|
||||
|
||||
- D1
|
||||
@@ -204,7 +204,7 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה
|
||||
|
||||
זהו ההופכי של D5 - קושי בולט בחוויית רגשות חיוביים.
|
||||
|
||||
## שינויים בעוררות או בתגבותיות
|
||||
###שינויים בעוררות או בתגבותיות
|
||||
תסמיני E - שניים או יותר מתוך:
|
||||
|
||||
- E1
|
||||
@@ -238,21 +238,21 @@ PTSD היא **אוסף של סתמיני חרדה המתפתחים מחוויה
|
||||
קשיי הירדמות, שינה לא רציפה, שינה באיכות נמוכה
|
||||
|
||||
|
||||
## קריטריונים נוספים
|
||||
### משך
|
||||
###קריטריונים נוספים
|
||||
####משך
|
||||
זהו קריטריון F - הופעה של התסמינים במשך חודש לפחות.
|
||||
|
||||
לפני כן יש הפרעה אחרת - *Acute stress disorder* - תגובה נורמטיבית ונפוצה יותר לטראומה, לאחריה הרבה מהתסמינים האלה מופיעים. התסמינים עצמם לרוב נורמטיביים - ההימשכות הכרונית שלהם היא שמכתירה אותם כPTSD.
|
||||
|
||||
### מצוקה
|
||||
####מצוקה
|
||||
G - מצוקה קלינית משמעותית ו\או פגיעה בתפקוד
|
||||
|
||||
### שלילת גורמים נוספים
|
||||
####שלילת גורמים נוספים
|
||||
|
||||
H - לא נובע מסיבה פיזיולוגית או סיבה רפואית.
|
||||
|
||||
|
||||
# שכיחות
|
||||
##שכיחות
|
||||
על פי הDSM-IV, PTSD הוא בעל שכיחות חיים (כל מי שסבל במהלך חייו) של 6.8% בארה"ב[^7].
|
||||
|
||||
גברים: 3.6%, נשים - 9.7%, לפי DSM-IV.
|
||||
@@ -265,7 +265,7 @@ H - לא נובע מסיבה פיזיולוגית או סיבה רפואית.
|
||||
אבל, יש ממצאים סותרים - קשה לדעת מה האמת.
|
||||
|
||||
|
||||
# מהלך
|
||||
##מהלך
|
||||
|
||||
יש כמה מופעי PTSD:
|
||||
|
||||
@@ -282,7 +282,7 @@ PTSD מתמשך - 3 חודשים או יותר לאחר הטראומה
|
||||
|
||||
PTSD שמשפיע מהותית על אישיות הנפגע - האופן שבו הוא רואה את המציאות, אנשים, וקשרים בינאישיים. זהו מונח מפתח חיוני בפסיכולוגיה הקלינית[^8] - אך הוא נכנס לICD 11 ב2018.
|
||||
|
||||
# מנבאים
|
||||
##מנבאים
|
||||
|
||||
ישנה הטענה כי PTSD היא תגובה נורמלית לטראומה - אך PTSD מוגדר כתגובה יוצאת מן הכלל. ההערכות הן כי 60% מהאוכלוסייה בארה"ב עברה טראומה - אך השכיחויות של PTSD נמוכות יותר. לכן, נשאלת השאלה - *מי יפתח PTSD?*
|
||||
|
||||
@@ -311,7 +311,7 @@ PTSD שמשפיע מהותית על אישיות הנפגע - האופן שבו
|
||||
דיסוציאציה המתרחשת *בזמן* הטראומה - תחושה שאתה צופה מבחוץ, שהזמן בהילוך איטי, וכדומה. אחת ההשערות היא שהדיסוציאציה מעוררת תחושת אבדן שליטה ופחד ממוות, שמעורר PTSD ([Gershuny et al, 2003]()). הסבר נוסף היא שהדיסוציאציה מפריעה לקידוד הזכרונות, הפרעה שבתורה תורמת להתפתחות ההפרעה.
|
||||
|
||||
|
||||
# גורמי חוסן
|
||||
##גורמי חוסן
|
||||
|
||||
- תמיכה חברתית
|
||||
|
||||
@@ -331,7 +331,7 @@ PTSD שמשפיע מהותית על אישיות הנפגע - האופן שבו
|
||||
אנשים אינטיליגנטיים יותר, באופן מפתיע, חסינים יותר לPTSD - גם לאחר שליטה בחומרת\משך גורם הלחץ. השכלה ומצב חברתי-כלכלי גבוה יותר נקשרו גם הם בחסינות מPTSD.
|
||||
|
||||
|
||||
# משתנים פיזיולוגיים
|
||||
##משתנים פיזיולוגיים
|
||||
|
||||
אנשים עם PTSD מפגינים עלייה ארוכת טווח בפעילות ציר הHPA - שקשור בעקה (לחץ, סטרס). הם מראים שחרור רמות גבוהות יותר של קורטיזול ברמת הבסיס (נשים) ובמצבי לחץ (נשים וגברים). מצד שני, לאחר זמן מה יש *תגובת כיבוי* - צלילה של רמות הקורטיזול ותסמינים כמו הפרעות שינה ודיסוציאציה. זה מצב פרדוקסלי - אנשים לחוצים, אז הקורטיזול *יורד*, אז הם לא ישנים, אבל קשה להעיר אותם. משום שהלוקים בPTSD נמצאים במצב עקה כרוני, הם נוטים להגיב למצבי לחץ *פחות* בחומרה - הרף גבוה בהרבה.
|
||||
|
||||
@@ -341,7 +341,7 @@ PTSD נקשרה גם עם היפוקמפוס קטן יותר, ובהתאם פג
|
||||
כדי להבין את כיוון הקשר, השוו בין תאומים זהים שאחד מהם סובל מPTSD כתוצאה משירות צבאי והשני לא ([Gilbertson et al, 2002](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12379862/)). הקשר בין היפוקמפוס קטן לPTSD עמד, אבל לא נראה שתאומים שסבלו מPTSD היו עם היפוקמפוס קטן *יותר* מהתאומים שלהם - מה שמציף את האפשרות שהיפוקמפוס קטן מעורר פגיעות לPTSD, ולא להיפך.
|
||||
|
||||
|
||||
# טיפול
|
||||
##טיפול
|
||||
|
||||
|
||||
עד לפני 30 שנה, PTSD נחשבה להפרעה כרונית, עם פרוגנוזה שלילית וטיפול לא יעיל - בעיקר אוזן קושבת - במיוחד לאלו שעברו טראומות קשות במיוחד (50-80% שכיחות חיים).
|
||||
|
||||
98
פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/index.md
Normal file
98
פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה/index.md
Normal file
@@ -0,0 +1,98 @@
|
||||
---
|
||||
title: הפרעות חרדה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-05-26T13:23:05.296Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה אבנורמלית, שנה ב, חרדה
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-05-10T13:53:28.833Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
> [מצגת (1)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_6_for_students.pptx), [מצגת (2)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_7_for_students.pptx), [מצגת (3)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_8_for_students.pptx)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
##חרדה לעומת פחד
|
||||
תנסו לחשוב איך אתם מרגישים כש:
|
||||
|
||||
- אתם נכנסים לחצר של חבר ורץ לעברכם כלב גדול
|
||||
- אתם שומעים רעש מוזר בבית ב4 בבוקר
|
||||
- אתם יושבים על הדשא כשלפתע מגיע נחש
|
||||
|
||||
כל אלו הם דוגמאות ל**פחד** - איום ממשי, מיידי וברור. מנגד, **חרדה** היא חשש\דאגה מאירועים עתידיים עמומים\פוטנציאלים - תרחישים של *מה אם*. ההפרדה הזו אינה מוחלטת, אלא על רצף.
|
||||
|
||||
הפרעות חרדה כוללות גם חרדה וגם פחד - חלק מההפרעות מאופיינות מהאחת ואחרות מהאחר, או משניהם.
|
||||
|
||||
##הפרעות חרדה
|
||||
- הפרעת חרדה כללית (GAD)
|
||||
דאגת-יתר בלתי-נשלטת וללא הרף, חשש תמידי מהגרוע ביותר.
|
||||
|
||||
למשל, אמא שמבקשת מהבת שלה להתקשר שלוש פעמים ביום כדי לוודא שלא קרה לה משהו - למרות שאין להן על מה לדבר, וזה גורם לריבים.
|
||||
מחקרים מראים שלחרדה יש גם קשר גנטי - לצאצאים של סובלים מחרדה יש סיכוי גבוה יותר לסבול מחרדה כלשהי בעצמם.
|
||||
|
||||
- הפרעת פאניקה (Panic disorder)
|
||||
התקפים חוזרים של חשש אינטנביסי, תחושת חולשה או חונק, תחושה שאתה עומד להשתגע\למות. מאופיינת גם בתסמינים גופניים (סומטיים)[^2].
|
||||
|
||||
- חרדה חברתית
|
||||
|
||||
- אגורפוביה
|
||||
|
||||
- פוביה ספציפית
|
||||
פחד מוגזם וממוקד מאובייקט\מצב מסוימים[^3]. מאופיינת מהמנעות מהגורם המפחיד, שהולכת ומגבירה את הפחד.
|
||||
הכתרת פחד כ*פוביה* נובעת מתגובה מוגזמת ולא-אדפטיבית.
|
||||
לסובלים מפוביות יש את הסיכוי הנמוך ביותר להגיע לטיפול, לאור המיקוד המאוד מסוים של ההפרעה - המטופלים יכולים לנהל חיים נורמלים עם ההפרעה - אולם יש לזכור שמההפרעה זו יצא גם PTSD...
|
||||
|
||||
לפוביות יש תשתית ביולוגית - הן קשורות יותר באיומים כמו גבהים\ג'וקים\נחשים - אבל לא רק[^4].
|
||||
|
||||
פוביות מאופיינות גם בגועל - התגובה הפיזיולוגית זהה, למרות השוני החוויתי הגדול.
|
||||
|
||||
בDSM-IV, OCD וPTSD נכללו תחת הפרעות חרדה; אלו קיבלו אבחנות נפרדות בDSM-V (2013 והלאה)[^1].
|
||||
הפרעות חרדה מקבילות במילה רבה ל"נוירוזות" של פרויד - דברים שלוקים בהם מטופלים "רגילים" יותר, כמו דיכאון. עם זאת, המושג לא מקובל כיום.
|
||||
ההפרעות האלו יכולות להיות חמורות מאוד - פגיעה משמעותית בחיים, נזק גופני, ואפילו [אובדנות](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אובדנות).
|
||||
|
||||
##ארבע אלמנטי של תגובת פחד טבעית
|
||||
|
||||
- אפקטיבי (רגשי) - תחושת בהלה
|
||||
- קוגניטיבי (מחשבתי) - הערכת האיום (הכלב הזה עומד לתת לי ביס!)
|
||||
- סומטי (גופני) - שינוי חיצוני (שינוי בצבע העור, הזעה) או פנימי (sympathetic storm, fight or flight, אנדרנלין, קצב לב גבוה...)
|
||||
- התנהגותי - בריחה\הימנעות, לחימה, קיפאון
|
||||
|
||||
##לעומת פחד
|
||||
|
||||
- הבדל קוגניטיבי - מחשבות כוללניות יותר (*אני מפחד, אני מרגיש לא טוב, וכו'* ולא משהו ספציפי)
|
||||
- הבדל רגשי - אוסף מורכב של רגשות שליליים (חוסר אונים, חוסר שליטה, לחץ כזה בבטן - בניגוד לפחד, שמצווח באמיגדלה באופן ברור)
|
||||
- הבדל התנהגותי - ללא איום מסוים, אין ממה לברוח\להימנע\להילחם
|
||||
- הבדל סומטי - היכן שפחד הוא הפעלה נקודתית של מערכת העצבים הסימפטית, חרדה מאופיינת בhypervigilance - דריכות\עוררות כרונית ומתמשכת.
|
||||
|
||||
> שימו לב: **גם חרדה וגם פחד הן תגובות טבעיות ונורמליות**. הבעיה מתחילה כשהן חוצות סף מסוים, ונהיות פתולוגיות.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
|
||||
[^1]: בין ההפרעות יש קשר הדוק, והן הופרדו לאור הידע המסוים על OCD, PTSD וכו'. טראומה קשורה ולעיתים מתבטאת בהפרעות חרדה.
|
||||
[^2]: התקף פאניקה והפרעת פאניקה הם אותו הדבר, אבל ישנו התקף פאניקה חד-פעמי בלי הפרעת פאניקה.
|
||||
[^3]: פרויד חשב שפוביות מסוימות הם ייצוגים סמליים עמוקים של הנפש, אבל היום אנחנו חושבים שהוא בכלל לא היה בכיוון.
|
||||
[^4]: נירית מספרת, למשל, על מטופל שלה - ילד עם פוביה מכפתורים. היא מתרשמת שקל יותר להביס פוביות כאלו, בלי התשתית הביולוגית.
|
||||
[^5]: למעשה, הרבה מהלוקים בפאניקה משוכנעים שהם לוקים במשהו פיזי כמו התקף לב - מעל ל25% מאלו שמגיעים למיון עם כאבים בחזה סובלים דווקא מפאניקה.
|
||||
[^6]: מהסיבה הזו, נמצא שלמעשנים יש סיכוי גבוה פי 3 להתקף\הפרעת פאניקה, וכמות *מוזגמת* של קפה (30 כוסות ביום כזה) גם קשורה.
|
||||
[^7]: ממצא שתומך בהשערה הזו הוא שאפשר 'להדליק' את המערכת אצל בעלי חיים והם יפגינו תסמינים דומים להתקפי פאניקה.
|
||||
[^8]: אבל, הן ממכרות והגוף מתרגל
|
||||
[^9]: מילולית: *הפחד מהשוק*
|
||||
[^10]: שנבדל מביעותי לילה וסיוטים דומים בכך שהסובל מההתקף מתעורר *לגמרי*. מחקרים קושרים בין המצב הזה לכניסה\יציאה לשלב החלימה.
|
||||
[^11]: נירית מספרת על מטופלת עם פחד מאוטובוסים (דוגרי - צודקת) שעלתה לאוטובוס, ירדה מהר מהר ואמרה לעצמה, *וואו, איזה מזל שלא חטפתי התקף*. לא רק שזה לא עזר - זה חיזק את האימה מאוטובוסים
|
||||
[^12]: המטופלת של נירית, למשל, פחדה גם מתחנות אוטובוס. היא הסכימה לעבור בתחנה, אבל *רצה* - וזה ניחם והקל עליה, אבל היא לא באמת נחשפה.
|
||||
[^13]: נירית מזהירה ש12 שבועות זה קצת קצר מדי במקרה של מטופלים שממש רוצים לרצות את המטפל - הם מתקשים, למשל, לכעוס עליו.
|
||||
[^14]: בעולם הפסיכודינאמי יש תיאוריה שאין בהתחלה דבר כזה [*תינוק בעולם*](https://www.youtube.com/watch?v=3Se72qRpQ8o), אלא רק מכלול כזה של תינוק-אם, שצריך בסופו של דבר לנתק.
|
||||
[^15]: נירית מספרת על מטופלת אגורופובית שהבן שלה היה עושה לה את כל הסידורים, וככה גם אפשר לה את ההמנעות שחזקה את ההפרעה (וגם משחקת על הקושי הפסיכודינאמי באוטונומיה...)
|
||||
[^16]: הפרעות פאניקה ככלל נפוצות בהרבה בקרב נשים
|
||||
[^17]: מתברר שזו בעיה. Uh oh.
|
||||
[^18]: *מילות הקסם של הDSM*
|
||||
[^19]: אני מרגיש מותקף.
|
||||
[^20]: במיוחד בקרב נשים, כמו חמותה של נירית - למרות שלנירית לא אכפת כמה לביבות היא לוקחת. הנטייה של חמותה של נירית לשפוט את כמות הלביבות ש*אתה* תיקח מדגישה את הקשר בין ביקורת עצמית לחרדה חברתית.
|
||||
[^21]: ילדים רבים מפחדים וחוששים לדבר עם מבוגרים שהם לא ההורים שלהם או שהם לא מכירים, וזה לא בהכרח חריג.
|
||||
[^22]: במיוחד בקרב גברים (שלונג)
|
||||
[^23]: Tantrum - הילד השרמיט הזה שצורח את נשמתו על הרצפה של הסופר, תוך התעלמות מתחנוניה הרופסים של האם, שלא תיתן לו *שטונגה* כי זה לא PC יותר וכעת היא חסרת אונים.
|
||||
[^24]: קריטריונים בDSM שממוספרים ככה (A, B, C..) הם כולם הכרחיים לצורך האבחנה - בניגוד לסעיפי X מתוך Y...
|
||||
[^25]: בDSM-IV, הקריטריון היה שהנבדק *מכיר* בכך שהפחד מוגזם; זהו שריד היסטורי מההבחנה של פרויד בין פסיכוזה לנוירוזה. כעת, גם שיפוט של מטפל מספיק.
|
||||
[^26]: שזה *מלנטלפים*, אבל אפשרי ([דיכאון](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/דיכאון) יושב בכיף על 20%).
|
||||
[^27]: *אתה ציירת את הציור הזה? **וואו**! איזה ילד מעולה אתה! יותר טוב מכל שאר הילדים!* ילדים צריכים שישמו לב אליהם, שישבחו אותם ושיאדירו אותם.
|
||||
[^28]: לאנשים הלוקים בהפרעות חרדה, הסימנים האלו לעיתים קרובות אינם ברורים
|
||||
[^29]: נירית הראתה לנו כדור עם לדים שאתה שם אצבעות בזימים הכסופים שלו והוא מראה לך איך אתה מרגיש לפי הצבע - לבן זה פנאן, תכלת זה סבב, כחול זה רגיל וסגול זה מתוח (*ג'בלמרגש*)
|
||||
@@ -11,12 +11,12 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:45:05.358Z
|
||||
**אגורופוביה**[^9] מלווה לעיתים תכופות הפרעות פאניקה. היא נופלת מהאבחנה של פוביה משום שאבחנת פוביה דורשת לפחות שתי מצבים שונים.
|
||||
עד לDSM-V, אגורופוביה הייתה גרורה של הפרעת פאניקה (עם\בלי אגורופוביה), ובDSM-V היא הופרדה לאבחנה נפרדת. זהו ייצוג טוב יותר משום ש*שיש* אנשים אגורופוביים בלי הפרעת פאניקה, למרות שהם נדירים יותר.
|
||||
|
||||
# מהלך
|
||||
##מהלך
|
||||
אגורופוביה מתחילה לרוב בהתקף פאניקה, והאדם בדרך-כלל לא מהפחד מהמקום עצמו אלא מ*האפשרות של התקף* (הפחד מהפחד). זהו עוד הבדל חשוב מפוביה: אני לא מפחד ממשהו ספיציפי כמו *מטוס* (שאולי יתקלקל ואני אמות) אלא מאפשרות עמומה (*אם אני אפחד ואני תקוע על המטוס?*). אגורופוביה קשורה מאוד בחשש מחוסר יכולת לברוח (כמו בשורה של מושבים).
|
||||
|
||||
במצבים קיצוניים יותר,[^15] אגורופוביה מביאה למצב של לא לצאת מהבית[^17].
|
||||
|
||||
# אטיולוגיה
|
||||
##אטיולוגיה
|
||||
אגורופוביה היא בשכיחות lifetime של 4.7%, כשהגיל הממוצע לקבל אבחנה הוא 23-24. ההפרעה נפוצה יותר מפי 2 בקרב נשים[^16].
|
||||
|
||||
ההשערה התיאורטית המובילה היא שאגורופוביה *נגרמת* מפאניקה:
|
||||
@@ -28,7 +28,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:45:05.358Z
|
||||
|
||||
ישנה גם השערה שאגורופובים שלא חווה התקף פאניקה הם פשוט חרדים פחות (sub-threshold).
|
||||
|
||||
# טיפול
|
||||
##טיפול
|
||||
|
||||
טיפול תרופתי (SSRI) וטיפול בחשיפה נמצאו כיעילים.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -25,7 +25,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
- להישאר לבד כי אנשים זה מפחיד[^19]
|
||||
- להישאר רק כי נשים זה מפחיד[^19]
|
||||
|
||||
# קריטריונים
|
||||
##קריטריונים
|
||||
> A.[^24] Marked fear or anxiety about one or more social situations in which the individual is exposed to possible scrutiny by others
|
||||
{.info}
|
||||
|
||||
@@ -77,7 +77,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
|
||||
ישנו גם מופע קל יותר של האבחנה הזו - *Performance Only* (תת-סוג - Specifier) - שייחודית למצבים בפני קהל, ונפוצה בהרבה. זוהי תת-קבוצה שונה מבחינת גיל ההופעה, האטיולוגיה, התגובתיות לטיפול וכו'.
|
||||
|
||||
# שכיחות
|
||||
##שכיחות
|
||||
|
||||
משום שזו אחת ההפרעות הכי מפולסמות ושנויות במחלוקת, השכיחות מוערכת בין 2.87% או 18.7%[^26] - נתונים ממחקרים אפידמיולוגיים רחבי היקף עם ממצאים שונים. קריטריון הפגיעה בתפקוד הוא הכי שנוי במחלוקת.
|
||||
|
||||
@@ -89,7 +89,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
|
||||
קיים הבדל קטן ביחס בין המינים (60\40 לנשים). באופן ספציפי, לנשים יותר קשה לדבר עם דמות סמכות, לדבר או להופיע בפני קהל, לעבוד בזמן שמסתכלים אליך, להיכנס לחדר שאנשים כבר יושבים בו, להיות במרכז תשומת הלב, לדבר בפגישות, להביע חוסר הסכמה, לתת דיווח לקבוצה, ולארח מסיבה.
|
||||
|
||||
# קו-מורבידיות
|
||||
##קו-מורבידיות
|
||||
במהלך החיים:
|
||||
- 50% - הפרעת חרדה נוספת
|
||||
- 50% - דיכאון
|
||||
@@ -97,10 +97,10 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
|
||||
חדרה חברתית היא הפרעה עיקשת: רק 37% החלימו באופן ספונטני על פני 12 שנים. מצד שני, לעומת 7% ממוצע כללי, ההפרעה שכיחה רק בקרב 2-5% בקרב אנשים מבוגרים יותר. ייתכן וההבדל הזה מעיד על פער בין-דורי ודרישות הגל ולא על החלמה.
|
||||
|
||||
# אטיולוגיה
|
||||
## מודלים פסיכולוגיים
|
||||
##אטיולוגיה
|
||||
###מודלים פסיכולוגיים
|
||||
|
||||
## מודלים קוגנטיביים
|
||||
###מודלים קוגנטיביים
|
||||
[Clarks & Wells, 1995](https://psycnet.apa.org/record/1995-98887-004); [Schlenker & Leary, 1982](https://psycnet.apa.org/record/1983-05605-001); [Rapee & Heimberg, 1997](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9256517/)
|
||||
|
||||
- רצון לעשות רושם חיובי לצד אמונה שאתה מתסכן ב:
|
||||
@@ -111,21 +111,21 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
> המודלים הקוגניטיביים מצליחים להסביר בעיקר כיצד ההפרעה מתפתחת ומשתמרת, וקצת פחות למה ההפרעה מופיעה מלכתחילה.
|
||||
{.is-warning}
|
||||
|
||||
### Self-focused attention
|
||||
####Self-focused attention
|
||||
- פחד מרכזי: הערכה שלילית מצד האחר
|
||||
- התנהגת מגושמת -> דחייה\ אובדן מעמד
|
||||
- ציפיות שליליות -> התמקדות-יתר בתפיסתו של האחר, ובתגובות הגופניות (עם הטייה שלילית)
|
||||
- ההתמקדות *מגבירה את החרדה*
|
||||
|
||||
### התיאורייה הפסיכואנליטית
|
||||
####התיאורייה הפסיכואנליטית
|
||||
התיאוריה הזו טוענת כי הלוקים בחרדה חברתית מציבים לעצמם אמות מידה גבוהות-מדי, שקשורות ברקע ההתפתחותי - מעמד, ציפיות ההורים, חסכים בהתפתחות ובצרכים נרקסיסטיים[^27].
|
||||
זרמים מסוימים טוענים כי, לאור החסכים האלה, הלוקים בחרדה חברתית מאופיינים בצורך מוגזם בהכרה - לא רק לא להיות מסריח, אלא להיות שנון, מבריק, אהוב. כל מצב חברתי הוא הזדמנות לבסס את הציפייה הזו, ולכן היחס למצבים חברתיים חמור ומכביד.
|
||||
|
||||
|
||||
## גורמי סיכון
|
||||
###גורמי סיכון
|
||||
- גורמי סיכון מהילדות המוקדמת - ריבים בין ההורים, היעדר קשר אינטימי עם מבוגר, מעברי דירה מרובים בילדות, צורך בחינוך מיוחד לפני גיל 9 (Chartier et al, 2001)
|
||||
|
||||
### התנהגות נלמדת
|
||||
####התנהגות נלמדת
|
||||
המודלים הקוגניטיביים מסבירים שימור אך לא התפתחות של הפרעה חברתית. אחד מגורמי הסיכון הוא התנהגות נלמדת - בגלל בריונות בבית הספר, שמלמדת שמצבים חברתיים הם עוינים, או בצפייה מהצד. לעיתים, אפילו אמרות של ההורים (*מה יגידו השכנים*, *אתה עושה לי בושות!*) מובילות להפנמת הפרעה חברתית (Rachman).
|
||||
|
||||
מעל ל50% מהלוקים בהפרעה מדווחים על אירוע טראומטי הנקשר ישירות לתחילת ההפרעה.
|
||||
@@ -133,16 +133,16 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:47:52.591Z
|
||||
|
||||
הרבה מהמטופלים מדווחים על הורים קרים או ביקורתיים.
|
||||
|
||||
### הקשר האבולוציוני
|
||||
####הקשר האבולוציוני
|
||||
גישה נוספת טוענת כי הפרעת חרדה חברתית היא שריד של היררכיות חברתיות שאנו חולקים עם שאר הפרימטים (Ohman et al). מפגשים חברתיים מסוימים הם אגרסיביים וקובעי דומיננטיות - והצד המובס מציג התנהגות כנועה.
|
||||
|
||||
הבעת פנים של כעס מעוררת את האמיגדלה. אצל הלוקים בהפרעת חרדה חברתית, העוררות הזו גדולה יות - מה שמרמז על קשר ביולוגי\קוגניטיבי להפרעה.
|
||||
|
||||
|
||||
### מזג
|
||||
####מזג
|
||||
הפרעת חרדה חברתית קשורה גם ב[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג) של הילדים - ובמיוחד, בתכונת האינהיביציה ההתנהגותית (BI). פעוטות שאופיינו בBI גבוה הם בעלי סיכוי גבוה יותר (פי 3!) לסבול מהפרעת חרדה חברתית בילדות המאוחרת\גיל ההתבגרות.
|
||||
|
||||
# טיפול
|
||||
##טיפול
|
||||
CBT מועיל במיוחד בהפרעות חרדה בכלל ובהפרעת חרדה חברתית בפרט - בכך שהוא שובר את ההימנעות ואת מעגל הקסמים שמייצר את ההפרעה. עם זאת, יש כל מיני דרכים לאכול את הפיל הזה:
|
||||
|
||||
- טיפולים מבוססי חשיפה (למשל, היררכיה של מצבים)
|
||||
@@ -174,11 +174,11 @@ CBT מועיל במיוחד בהפרעות חרדה בכלל ובהפרעת חר
|
||||
- - איך זה נקשר לחינוך המוקדם?
|
||||
|
||||
|
||||
# מבט בין תרבותי
|
||||
##מבט בין תרבותי
|
||||
|
||||
ביפן, ישנה הפרעה דומה - [Taijin kyofusho](https://en.wikipedia.org/wiki/Taijin_kyofusho) (対人恐怖症)- הפחד שההתנהגות שלך תביך או תפגע *באחר* (הסמקה, ריח רע וכדומה). נדמה כי הפרעה זו קשורה במאפייני התרבות היפנית.
|
||||
|
||||
# כאב חברתי ככאב בכלל
|
||||
##כאב חברתי ככאב בכלל
|
||||
[Eisenberger, 2012](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22286852/) הדגימו כי כאב חברתי חופף במידה רבה כאב פיזי, ומפעיל אזורים דומים במוח. משכך כאבים שגרתי (Paracetamol) ([DeWall et al, 2010](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20548058/)) הקל על התסמינים של כאב חברתי!
|
||||
|
||||
על אף שהחוקרים שלטו בגורמים אחרים (כמו תפיסת עולם, מצב רוח), למשככי כאבים נמצא אפקט מובהק בהקלה על כאב חברתי.
|
||||
|
||||
@@ -18,7 +18,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
|
||||
פאניקה היא אחת ההפרעות שהכי יעיל לטפל בהן בטיפול פסיכולוגי-חינוכי קצר. עצם ההבנה שאתה בהתקף פאניקה היא גורם חוסן כנגד פיתוח הפרעת פאניקה.
|
||||
|
||||
# קריטריונים להתקף פאניקה
|
||||
##קריטריונים להתקף פאניקה
|
||||
|
||||
עלייה פתאומית במצוקה ובפחד שמגיעה לשיא תוך כמה דקות, וכן (לפחות) 4 מתוך 13:
|
||||
- דופק מואץ
|
||||
@@ -42,7 +42,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
אולם, יש התקפים עם טריגר - שמתחילים, למשל, מגורם פובי, מממריצים (ריטלין, אמפטמינים) המייצרים\מחקים עלייה באנדרנלין[^6]. חומרים משני תודעה כמו מריחואנה\סמי הזיה גם קשורים בפאניקה, כמו גם אריתמיה (הפרעה בקצב לב) והיפר-ונטילציה (התנשמות-יתר), שקשורה גם בתחילת ההתקף וגם במהלך ההיקף. ככלל, הרבה מהגורמים שמעוררים פאניקה הם מאוד מעגליים.
|
||||
|
||||
|
||||
# התקף פאניקה לעומת הפרעת פאניקה
|
||||
##התקף פאניקה לעומת הפרעת פאניקה
|
||||
|
||||
מדגם בארה"ב הראה שלפחות 30% מהנבדקים חוו התקף פאניקה!
|
||||
|
||||
@@ -50,7 +50,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
|
||||
הפרעת פאניקה מאופיינת בהתקפים חוזרים ונשנים, לא צפויים (וללא טריגר ברור), ובדאגה בין-ההתקפים - *הפחד מהפחד* - מההתקף הבא ומההשלכות. *הפחד מהפחד* (Ancipitory Anxiety) הזה הוא דווקא חרדה - איום עמום ומתמשך.
|
||||
|
||||
# הפרעת פאניקה
|
||||
##הפרעת פאניקה
|
||||
הפרעת פאניקה מאופיינת ב:
|
||||
- התקפי פאניקה חוזרים ונשנים המופיעים באופן לא-צפוי ([4 מ13](#קריטריונים-להתקף-פאניקה))
|
||||
- לפחוד אחד מההתקפים לווה ב:
|
||||
@@ -69,7 +69,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
|
||||
# אטיולוגיה
|
||||
|
||||
## בסיס ביולוגי
|
||||
###בסיס ביולוגי
|
||||
רגישות-יתר של מערכת הfight-or-flight - סף נמוך או עוצמה יתרה סביב המאיגדלה, ההיפותלמוס, וקליפת המוח הקדמית[^7].
|
||||
אולם, יש להיזהר מלהסיק קשר סיבתי.
|
||||
|
||||
@@ -83,10 +83,10 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
- מעל חצי עם קרוב משפחה עם הפרעת חרדה
|
||||
- תרופות מסוימות (בנזודיאזפינים[^8], SSRI) מקלות על התקפי פאניקה
|
||||
|
||||
## בסיס פסיכולוגי
|
||||
###בסיס פסיכולוגי
|
||||
ישנן עדויות לגבי הבדלים פסיכולוגיים בין הסובלים מהפרעת חרדה לאלו שלא:
|
||||
|
||||
### התיאוריה הקוגניטיבית
|
||||
####התיאוריה הקוגניטיבית
|
||||
התיאוריה הקוגניטיבית טוענת שלאנשים מסוימים יש רגישות-יתר (פסיכולוגית!) לתחושות גופניות ונטייה לפרשנות קטסטרופלית (*הלב שלי דופק? ביי ביי!*). הפרשנות הזו מספיקה להפוך אירועים תמימים (הלב דופק, It's a thing) לבעלי נזק (התקף פאניקה), מה שהולך ומחזק את הפרשנות ההרסנית של האירועים האלה.
|
||||
|
||||
המחשבות הקטסטרופליות האלה הן לא תמיד לגמרי מודעות - אלא תוצר של נטייה קוגניטיבית שמבאת מי מאלו שיחווה התקף בודד יפתח את ההפרעה.
|
||||
@@ -104,7 +104,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
30% מהנבדקים המיודעים חטפו התקף - כמו גם 90% מהלא-מיודעים.
|
||||
|
||||
|
||||
#### רגישות לחרדה (AS) כמייצת פגיעות לפאניקה
|
||||
#####רגישות לחרדה (AS) כמייצת פגיעות לפאניקה
|
||||
מחקרים רבים מנסים למדוד את *הפחד מהפחד*, באמצעות שאלוני ASI שמודדים דברים כמו:
|
||||
- חששות מתחושות גופניות
|
||||
- מפחיד אותי גשיש לי קוצר-נשימה
|
||||
@@ -117,15 +117,15 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
|
||||
השאלונים נמצאו במחקרי אורך כנמבאים לא רק הפרעת פאניקה, אלא גם את ה*פגיעות* להפרעת פאניקה Ehlers (1995), Schmidt et al (1997;1999).
|
||||
|
||||
## תיאוריית הלמידה
|
||||
###תיאוריית הלמידה
|
||||
התיאוריה הקוגניטיבית מתקשה להסביר את ההפתעה של הסובלים מהתקפי החרדה - התקפים שנוחתים משום מקום. לאור זאת, תיאוריית הלמידה גומזת מהתיאוריה הקוגניטיבית את שלב הפרשנות הקטסטרופלית; היא מציעה שדי בתחושה הגופנית להתנות התקף פאניקה ב[התנייה קלאסית](/פסיכולוגיה/מבוא/למידה#התנייה-קלאסית). התחושה הגופנית נהפכת מגירוי לא מותנה לגירוי מותנה המנבא התקף.
|
||||
|
||||
בעקבות ההתנייה, רמזים פנימיים\חיצוניים מובילים לציפייה להתקף. לעיתים, מתלווה [אגרופוביה]()[^9] - פחד ממקומות המוניים.
|
||||
|
||||
תיאוריית הלמידה מסבירה טוב יותר את אפקט ההפתעה של ההתקפים (למרות שאפשר לטעון שיש תיווך קוגניטיבי לא מודע). היא מסבירה טוב יותר גם התקפים ליליים (Nocturnal Panic Attack), שמופיעים אצל 60% מהסובלים מהפרעת פאניקה[^10].
|
||||
|
||||
# טיפול
|
||||
## CBT
|
||||
##טיפול
|
||||
###CBT
|
||||
הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול CBT (~+-12 פגישות) - טיפול תרופתי לא יעיל במיוחד, וכרוך באתגרים נוספים.
|
||||
|
||||
למרבה המזל, הפרעת פאניקה היא אחת מההפרעות שהפסיכולוגיה המודרנית מטפלת בה הכי טוב. הטיפול ההתנהגותי כרוך ב:
|
||||
@@ -136,7 +136,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
- - Recalibrating-likelihood - כן? אתה תשתגע? כאן ועכשיו? זה דבר שקורה? זה דבר שקרה למישהו? תראה לי מישהו אי-פעם משחר ההיסטוריה שהשתגע בהתקף פאניקה. זה לא דבר.
|
||||
- - הצעת פרשנות חדשה (לא "אני עומד לקבל התקף לב", אלא "המקום הזה מביא לי את הג'ננה"; לא "זה לעולם לא ייגמר" אלא "חצי שעה ואני אחרי"; משימות כמו לשים לב לזמן).
|
||||
|
||||
## חשיפה
|
||||
###חשיפה
|
||||
אחת השיטות הטובות להתמודד עם פאניקה היא חשיפה (exposure). אם המטופל חושש מודפק גבוה, למשל, לבקש ממנו לקפצץ בקליניקה - לחשוף אותו לתחושה. הרעיון הוא לשבור את ההמנעות, ובכך לשבור את המעגל הפובי. חשיפה לרוב מלווה CBT.
|
||||
|
||||
75-95% מהמטופלים לא חווים פאניקה לאחר 8-14 שבועות, ומשמרים את ההישגים גם לאחר שנה-שנתיים. אבל, מה לגבי המקרים שחשיפה וCBT *לא* עובדים?
|
||||
@@ -147,7 +147,7 @@ dateCreated: 2024-05-26T12:37:39.179Z
|
||||
|
||||
ומה בדבר אלו ש*עדיין* לא נרפאים?
|
||||
|
||||
## טיפול פסיכודינאמי
|
||||
###טיפול פסיכודינאמי
|
||||
> [מאמר](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/milrod_panic_case_markered.pdf) - מילרוד ושותפים על טיפול בהפרעת פאניקה
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
|
||||
Reference in New Issue
Block a user