docs: update פילוסופיה/בודהיזם
This commit is contained in:
@@ -2,7 +2,7 @@
|
||||
title: בודהיזם כפילוסופיה
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-01-18T11:30:39.797Z
|
||||
date: 2024-01-18T11:40:24.215Z
|
||||
tags: סמסטר א, פילוסופיה, קורסים כלליים, שנה ב, בודהיזם
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
@@ -195,6 +195,8 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
|
||||
היאחזות בתפיסה דתית, כללים והעדפות בכל מחיר, גם היא סוג של הגדרה עצמית מזיקה. תפיסה דתית קיצונית עלולה גם היא לגרום לך ולאחרים סבל. לכן, הכללים והנדרים הבודהיסטים גמישים יותר - לא דוגמות בלתי ניתנות לשבירה, אלא קווים מנחים[^21].
|
||||
|
||||
> אז למה להיאחז בבודהיזם? הבודהה נותן את משל הרפסודה: גם הבודהיזם הוא סוג של היאחזות - וככל שמתקדמים בה יותר, ההיאחזות הזו מתחזקת - האדם מוותר על כל השאר. הבודהה מתאר את הדוקה כנהר - נהר הסבל - שאנו רוצים לחצות אותו באיזו רפסודה. הרפסודה הזו היא הבודהיזם. מרגע שחצית את הנהר, האם אתה לוקח איתך את הרפסודה? בוודאי שלא - אתה משאיר אותה שם. ככה גם הבודהיזם: הוא כלי שנאחזים בו כדי לא לטבוע, אך מרגע שהוא מגשים את מטרתו - משחררים אותו[^22].
|
||||
|
||||
4. היאחזות בעצמי
|
||||
זוהי אם כל ההיאחזויות, והקשה מכולן. העצמי מוגדר באובייקטים, אמונות, דעות, ונדרים. כל אלו יוצרים את האשליה שישנו איזשהו *אני*, שאנו נאחזים בו בכל הכח ומגינים עליו בכל מחיר. ה*אני* גורר איזושהי נוקשות, שמקשה עלינו להתגמש ולנוע עם גלי השינוי.
|
||||
|
||||
@@ -210,9 +212,18 @@ dateCreated: 2024-01-04T10:12:24.590Z
|
||||
|
||||
[^20]: זוהי סיבה עיקרית לכך שהבודהיזם רואה בחיי הנזירות את האידאל - ולא בחיי נישואים או בזוגיות
|
||||
[^21]: את הכלל הראשון למשל, אי-ההיאחזות באובייקטים, לא מטיף הבודהה לכולם - אלא לנזירים; חיי הפרישות הם אלו שבהם לא נאחזים באנשים - אך אם כולם היו נזירים, המין האנושי היה נכחד.
|
||||
[^22]: במסורת ה*זן* נוהגים להזכיר לתלמידים לעיתים תכופות כיצד הם נאחזים בבודהיזם. החיים במנזר די נוחים בסך הכל - ורואים כיצד התלמידים מתרגלים. כדי למנוע את זה, מדי פעם הנזירים מגרשים את התלמידים למנזרים אחרים: קח את הדברים שלך, לך עכשיו, ותמצא לך מנזר אחר.
|
||||
|
||||
## הפסקת הסבל (nirvana)
|
||||
> זוהי האמת האצילה בדבר הפסקתו של הסבל: דעיכתו והפסקתו החולטת של הצמא הזה, ויתור עליו, נטישה שלו, שחרור שלו
|
||||
^גתין,^ ^82^
|
||||
|
||||
עכשיו כשגילינו את המחלה ואבחנו את הסיבה שלה, הגיע הזמן להבריא אותה - להפסיק את הסבל. איך מפסיקים את הצמא הזה? איך מפסיקים לפגוש את העולם בדיכוטומיה של *רוצה*, *לא רוצה*, *נעים*, *לא נעים*? הבודהה קובע שאפשר לעשות את זה - שזה מצב שהוא השיג, וכמותו מאות ואלפים נוספים שמסופרים בכתבים הבודהיסטים. הפסקת הסבל אינה קלה - אך אפשרית.
|
||||
|
||||
ה*נירוונה* היא מילה מוכרת גם מחוץ לבודהיזם, סוג של מותג - ולא במקרה: קשה לתרגם גם אותה. משמעותה היא *כיבוי* - כמו כיבוי להבה של נר - והכוונה היא להפסיק את בעירת התשוקות המזהמות. משמעותה של הנירוונה היא:
|
||||
|
||||
1. כיבוי המזהמים של השתוקקות, סלידה ואשלייה
|
||||
2. המצב הסופי שבו נמצא הבודהה והארהטים[^23] לאחר המוות
|
||||
3. האובייקט הבלתי מותנה בזמן ההתעוררות
|
||||
|
||||
[^23]: *הקדושים* - אלו שהגיעו למקום שהגיע בודהה, מלבד בודהה עצמו
|
||||
Reference in New Issue
Block a user