docs: update פסיכולוגיה/חברתית/עמדות

פסיכולוגיה/חברתית/עמדות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: עמדות
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-11T10:45:50.204Z
+date: 2024-06-18T09:24:24.563Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
@@ -243,8 +243,88 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
 > [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=8h27FuaUa7s) - פסטינגר מדבר על הניסוי
 {.is-success}
 
+### ביקורת
+בהתבסס על [תיאוריית תפיסת העצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#צפייה-בהתנהגות-עצמית) שלו, Bem טוען שאין טעם להניח שאנשים חווים עוררות או משנים את עמדתם, אלא שניתן להסביר את התוצאות של פסטינגר באמצעות צפייה על ההתנהגות של עצמם - אנשים מסיקים את העמדות שלהם עצמם בדיוק כפי שהם מסיקים אותה אצל אחרים - על ידי צפייה בהתנהגות.
+
+בם אומר כי, כאשר הנבדקים זכו לשכר גבוה, ידעו לייחס לעצמם שכר חיצוני, שמצדיק את ההתנהגות שלהם (עשיתי את הניסוי המשעמם הזה כי השכר גבוה). מנגד, בהיעדר ייחוס חיצוני, הנבדקים הסיקו את העמדה שלהם בייחוס פנימי (כנראה שהניסוי לא יהיה משעמם). בעצם, בם טוען שהעמדות שלנו הן **מצביות** - אנחנו לא *זוכרים* אותן, אלא *יוצרים* אותן בהתאם למצב.
+
+מההסבר החלופי של בם מתבקשת השאלה - האם אנשים חווים עוררות, או לא?
+
+[Zanna & Cooper, 1974](https://psycnet.apa.org/record/1974-32359-001)  מדווחים על **תופעת הייחוס השגוי** (Misattribution) - אנו מצדיקים את ההתנהגות שלנו על פי הסיבה הכי בולטת לעין (אני עייף וכו'), ולעיתים מפספסים את הסיבה האמיתית.
 
 
+החוקרים הזמינו נבדקים למעבדה וביקשו מהם לכתוב חיבור על הגבלת חופש הביטוי - בניגוד לעמדתם. כל הנבדקים קיבלו "סם". בתנאי אחד אמרו להם שהכדור מעורר, בשני שא מרגיע, ובאחרון - שאין לו השפעה בפועל. ביחס לחיבורים, בתנאי אחד, נוצרה היענות בקרב הנבדקים - לא *הכריחו* אותם לכתוב נגד חופש הביטוי, אבל הפעילו עליהם לחץ (חסרים לנו חיבורים כאלה, אולי תעשו טובה ותיקחו אחד אתם). לאחרים אמרו במפורש שהם חייבים לכתוב נגד הגבלת חופש הביטוי. 
 
-[^1]: ר' גם: [Project Implicit](https://www.projectimplicit.net) - הסברים ודוגמאות על השאלון
-[^2]: אחד המחקרים הכי מצוטטים בפסיכולוגיה החברתית.
+העמדה של  הנבדקים שנאמר להם שהכדור מעורר לא השתנתה. החוקרים משערים כי הם יכלו לייחס את העוררות שחוו באמצעות הכדור, ולכן אין דיסוננס קוגניטיבי ועמדתם מחזיקה.
+
+העמדה של הנבדקים שנאמר להם שהכדור מרגיע, מצד שני, שינו את עמדתם בצורה די דרמטית - בהיעדר הצדקה, הם ייחסו את העוררות לעניין פנימי - העמדה שלהם - ושינו אותה.
+
+החוקרים אומרים שהתוצאות האלו מאוששות את קיומה של עוררות, אבל עומדות על כך שיש גם היבט של היסק. הם מציעים שילוב של שני התיאוריות - כאשר יש התנגשות משמעותית בין העמדות **המרכזיות** שלנו להתנהגות שלנו, סביר להניח שנוצרת עוררות שאנו רוצים להפחית - כפי שטוענת תורת הדיסוננס. מנגד, כשהעמדות המדוברות **אינן חשובות לנו במיוחד**, ניתן להסביר את ההתנהגות מהיסק בלבד.
+
+### תיאוריית ניהול הרושם
+
+[Tedeschi, 1971]() טוענת על סמך **תיאוריית ניהול הרושם** אומרת שהסיבה להתנהגותם של הנבדקים של פסטינגר היא אכן מוטיבציונית, אבל לא פנימית - אלא הרצון להשאיר רושם חיובי על אחרים - המניע הוא *הצגה עצמית* ולא שמירה על עקביות פנימית. היא סבורה שהתנהגות נוגדת עמדה אינה מלווה בעוררות פיזיולוגית, אלא שהתגובה של הנבדקים נובעת מזה שכבר אמרו לחוקרים שהניסוי מעניין; הם לא רוצים להיתפס כלא-עקביים, ולכן משנים את עמדתם.
+
+### תיאוריית אישוש עצמי
+[Steele, 1988]() קובע כי אנו מונעים מהצורך לשמור על תפיסה עצמית חיובית. כשזו נפגעת, הם פונים לאישוש התפיסה העצמית החיובית.
+
+כלומר, כדי לתפוס את עצמם באופן חיובי, הנבדקים שינו את עמדתם - כי להגיד שהניסוי משעמם זה לא נעים. הוא סבור שאילו הייתה ניתנת לנבדקים אפשרות נוספת לחיזוק עצמי - כמו משוב חיובי - הם לא היו משנים את עמדתם.
+
+# שכנוע
+
+> **שכנוע** הוא תהליך ייצוגי שבעזרתו אנשים מנסים *להשפיע על אחרים* לשנות את עמדתם או התנהגותם דרך *העברת מסר* בהקשר של *בחירה חופשית*
+
+ראינו עד כמה העמדות קשורות בהתנהגות. שינוי העמדות האלו מתוך בחירה (אחרת זה *ציות*) הוא שכנוע.
+
+כיצד ניתן לשנות את עמדותיהם של אנשים?
+
+לכל עמדה יש שלושה רכיבים. למשל, נניח ואני מתלבט בדבר עמדתי ללטף חתולים:
+
+- ידע
+- - מקובל בחברה
+- - מקל על מתח
+- - עלול לחטוף ביס
+
+- רגש
+- - אני אוהב חתולים
+- - חתולים יכולים להיות מלוכלכים\מגעילים
+- - פחד מלחטוף ביס
+
+- התנהגות
+- - ללטף\לא ללטף
+- - להתרחק\להתקרב לחתולים
+
+כשמישהו ("Big Cat") ינסה לשכנע אותי ללטף חתולים, הוא יכול לפנות לכל אחד מהרכיבים האלה - *תלטף את החתול, זה מקל על מתח*, *תלטף את החתול, אתה אוהב חתולים!*, *תלטף את החתול!*.
+
+
+השכנוע כרוך בהתאם בשלושה גורמים נוספים - שלושת הW-ים:
+
+- Who
+
+מי מנסה לשכנע אותי? מחקרים מתמקדים במשיכה, באמינות ובמומחיות.
+
+
+- What
+
+מה בדיוק המסר? מה הוא טוען, איזה רגש הוא מעלה בי? הכוונה היא בעיקר לאיכות הטיעונים.
+
+- Whom
+
+את מי מנסים לשכנע? מה הוא צריך? מה הוא חושב, מה מצב הרוח שלו, מה הצורך בקוגניציה שלו[^3]?
+
+
+## שינוי עמדות
+
+מודלי שינוי עמדות כוללים מודלים דו-ערוציים, כמו
+
+- [Heuristic-systematic model (Chaiken]()
+
+- [Elaboration Likelihood Model (Petty & Cacioppo)]
+
+
+שניהם דוגלים בהפרדה בין [שתי מערכות החשיבה](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/גישות) - מערכת שיטתית ואיטית ומערכת זריזה ו[היוריסטית](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/היוריסטיקות).
+
+[^1]: ר' גם: [Project Implicit](https://www.projectimplicit.net) - הסברים 
+ודוגמאות על השאלון
+[^2]: אחד המחקרים הכי מצוטטים בפסיכולוגיה החברתית.
+[^3]: *צורך בקוגניציה* היא תכונת אופי - כמה אתה אוהב לדוש במחשבות ולחכוך דברים בדעתך.