docs: update פסיכולוגיה/מיניות/אינטימיות

פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: מסכת על טבע האדם
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-17T12:34:16.743Z
+date: 2024-06-23T11:01:25.023Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, יום
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
@@ -103,7 +103,7 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
 יום קורא להם **יחסים פילוסופיים**. זה שם גרוע; ארנון מכתיר אותם כפשוט "יחסים".
 היחסים ה*טבעיים* הם חלק מהם, ויש להם מעמד מיוחד בזכות הנטייה של הדימיון להשתמש בהם.
 
-# העצם היומיאני
+# העצם
 
 ומאיפה מגיע אידאת ה*עצם* - הרעיון הזה של מה שקיים, שואל יום? יש לנו אידאה של *עצם* - מה אומרים עליו? יום עומד על ההבחנה שאנו מבצעים בין דברים *מקריים*, לבין הדבר המהותי - הדבר שנמצא מעבר לתכונות. מאיפה *זה בא?* יש לנו שתי אפשרויות בלבד: אידאת תחושה או אידאת החזרה.
 
@@ -118,8 +118,55 @@ dateCreated: 2024-06-17T11:21:41.370Z
 
 *עצם* הוא גיבוב אכויות פרטניות, שהתודעה מקבצת יחד מטיב היחסים ביניהן - כאילו מקיפה אותן בעיגול דק - ומשיימת אותן; הגיבוב הזה הוא *חתול*, והגיבוב הזה הוא *מתן*, והגיבוב הזה הוא *פסנתר*. כל אחד מאלה מורכב מהרבה אידאות פשוטות, שיושבות יחד ביחסים מסוימים.
 
+# שני סוגים של יחסים
+
+> [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת_-_על_הידיעה_והסבירות_+_סיבה_ותולדה_[חלק_ג_§א-ו_עמ׳_67-87].pdf)
+{.is-info}
+
+יום מסווג את היחסים לשני סוגים - *תלויי (רק) באידאה* ו*לא תלויי (רק) באידאה* 
+אלא בעוד דברים.
+
+| תפיסה 										| שכילה 			|
+| --- 											| --- 				|
+| דומות 										| סיבה ותולדה |
+| שונות											| זהות[^7]		|
+| איכות											| חלל וזמן 		|
+| כמות  										| 						|
+
+היחסים *מימין* תלויים אך ורק באידאות - אם יש שונות בין שתי אידאות, למשל, די בכך לכונן אידאה של שונות. זו *השוואה בין שני רשמים* - דבר ברור מאליו, שאנחנו לא צריכים לחשוב עלי וכדי לכונן. אני יכול להגיע לידיעה **מוחלטת** בדבר האידאות האלה. אלו יחסים **אינטואיטיביים**[^6] 
+
+היחסים *משמאל* דורשים שכילה נוספת; סיבה ותוצאה דורשת בהכרח חשיבה נוספת - האם הדבר הזה גרם לדבר הזה? למה? לא משנה כמה אחשוב על זה, *לא אוכל להגיע לידיעה **מוחלטת** בדבריהם*; הם רק **סברה**.
+
+## סיבה ותולדה
+
+יום מתמקד ביחסי *סיבה ותולדה*, ומתנה אותם ביחסי *סמיכות* (בחלל) *וקדימות* בזמן. אבל כאן הוא מגיע לבעיה (חלק ג', סעיף ב') - גם אם שני דברים סמוכים בחלל והאחד קודם לשני בזמן, זה לא מספיק בכינון סיבתיות. לכן מוסיף יום *קשר הכרחי* - האחד והאחר *תמיד* באים יחד.
+
+> חשבו למשל על ברק ורעם: הם תמיד באים יחד, בסמיכות ובקדימות בזמן, אבל האחד אינו סיבת האחר.
+{.is-info}
+
+יום פונה לשתי שאלות עקיפות כדי לנסות לבאר את הסיבתיות:
+
+1. למה אנחנו מסיקים שלכל דבר יש סיבה?
+
+2. מהו טבע ההיסק מסיבה ותולדה?
+
+(חלק ג', סעיף ו') יום שואל, *מהו בדיוק תהליך האישור הזה, שמשהו גרם למשהו?* יום מוסיף יחס נוסף - *החיבור הקבוע*: שני הדברים מגיעים יחד בכל פעם שאנו נתקלים בהם. כינון היחס הזה מגיע מן הניסיון: אני רואה את שני הדברים יחד עד שאני מסיק שבכל פעם שאחד מופיע, האחר מבליח יחד איתו - כמו עשן ואש. אבל בעצם, הקשר הזה לא הכרחי - אני רואה אש פעם אחת, חמש פעמים, מאה אלף פעמים, והם תמיד באים ביחד - *עד כה*; אין פה כל הכרח, ולמעשה, אומר יום, לא גילינו שום דבר. באסוש.
+
+כעת אנחנו מגיעים ללב ליבה של **בעיית האינדוקציה** - מתוקף מה אנחנו מסיקים *מן הפרט אל הכלל?* מה מאפשר לי להגיע להיסק הזה - השכל, או דחף פסיכולוגי בלבד?
+
+### עקרון אחידות הטבע
+
+אם השכל מורה אותי, הוא מבוסס על הנחה מובלעת; זה חייב להיות היסק רציונלי. אם כן, יש הנחה שאנחנו חייבים להוכיח - **עקרון אחידות הטבע** - **מה שהיה הוא שיהיה**; הטבע עומד באותה הצורה - אם דברים קרו ככה עד עכשיו, הם ייקרו ככה בעתיד. 
+
+> ומה המעמד של העיקרון הזה? הוא ידיעה ודאית, או סברה? יום שולל *את שניהם*: **משום שאנחנו *מסוגלים* להעלות בדעתנו שינוי בחוקי הטבע בלי סתירה, *די בכך לשלול את האפשרות של העיקרון***. זהו **עיקרון ההעלאה על הדעת**[^8]. 
+{.is-danger}
+
+
 [^1]: ומשם לעוד הרבה מאוד תתי-קטגוריות.
 [^2]: לפי יום. ארנון לא מסכים.
 [^3]: יום ניסה להתפרנס באקדמיה, למרות שזה לא הלך לו - הוא היה היסטוריון במקצועו. מעניין לראות שעד [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) הפילוסופים לא התפרנסו מזה, עד שבא קאנט והרס לכולם כי הוא הפך את הכל לנורא *טכני*. אולם, יום מוכר בזכות הפילוסופיה שלו, ובמיוחד לאור הטענה של קאנט  ש*יום עורר אותו מתרדמתו הדוגמטית* - למרות שזה עושה לו עוול. פירוש הדבר הוא לא שקאנט הוא *יומיאני* - הוא רק זה ש"נתן לו את הבעיטה" (אם כבר, קאנט הוא לייבניציאני, אומר דן).
 [^4]: *יש בה מלא פגמים, אז שלא יעוף על עצמו!*, אומר דן, *והוא לא עשה צבא*, מוסיפה גוני, אבל למרות זאת, זה *מאוד מרשים* - זה מה שקורה שהוא *לא מבזבז את הזמן שלו בטיקטוק ובחגיגות*.
 [^5]: הכוונה היא לא להחזיר אותו לימי [אפלטןו](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה) אלא להתאים אותה לתפיסה האמפריציסטית.
+[^6]: ארנון מציב אותם במעמד ה[קוגיטו](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#fn12)
+[^7]: מדוע *זהות* אינה אינטואיטיבית? יום [מתבסס כאן על לוק](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#על-זהות-ושונות) - בגדול, כינון זהות דורש השוואה מסוימת, שאינה ברורה מאליה.
+[^8]: [***פארמנידס!!!***](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#פארמנידס)

פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: מסה על שכל האדם
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-17T12:28:12.755Z
+date: 2024-06-23T10:48:46.666Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, לוק, אמפריציזם
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
@@ -51,7 +51,7 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
 > [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_23_סעיפים_1-5_על_העצמים.pdf)
 {.is-info}
 
-# העצם הלוקיאני
+# העצם
 
 > [טקסט](/פילוסופיה/חדשה/לוק/לוק_1689_-_מסה_על_שכל_האדם_ספר_שני_פרק_23_סעיפים_1-5_על_העצמים.pdf)
 {.is-info}
@@ -101,9 +101,9 @@ dateCreated: 2024-05-06T11:55:50.188Z
 
 | הכרה | מציאות |
 | --- | --- |
-| 🯅^מושגים^  | דברים |
-|		🯅^🐱^	|	🐈 |
-| 🯅^"מוצקות", "כתום" - איכויות ראשוניות | 	🐈 |
+| 👨 ^מושגים^  | דברים |
+|		👨^🐱^	|	🐈 |
+| 👨^"מוצקות,"^ ^"כתום"^  (איכויות ראשוניות) | 	🐈 |
 
 
 הטענה של לוק היא כזו - *יש בחוץ דברים*, אך איני יכול להכיר אותם במלואם - על כל התכונות שלהם. אולם, לוק אינו אידיאליסט - שיפוטים כמו "עושה מיאו" או "כתום" *באמת* קיימת שם בחוץ, אבל הם לא נגישים לי - הם טומנים בחובם את הכוח *לעורר* את האידאה של ה*כתום* או *עושה המיאו* בראש **שלי** - זה, ורק זה מה שנגיש לי. יש "כתום" **שמני** (נומינלי) - הכתום ש*אני* מכיר - וכתום **ממשי** (ריאלי) - הכתום ש*באמת שם בחוץ*[^23].

פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך.md

@@ -0,0 +1,177 @@
+---
+title: חסך אימהי
+description: 
+published: true
+date: 2024-06-22T15:53:53.271Z
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
+editor: markdown
+dateCreated: 2024-06-22T14:22:13.678Z
+---
+
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_8_חסך_אימהי_לסטודנטים.ppt)
+{.is-info}
+
+**התקשרות**, היצמדו של התינוק לדמות מטפלת קבועה, היא עניין מהותי בהתפתחות התינוק, שנלמד תחילה בהיעקר מהיעדרו - תינוקות בלי אמא או דמות מטפלת קבועה.
+
+המחקר סביב ההתקשרות שואל שאלות כמו -
+
+- האם לתינוקות יש דיכאון?
+
+האם התינוק מכיר באם כאם, או שכל עוד מישהו מטפל, מאכיל ומחליף חיתולים - הכל בסדר?
+
+- האם יש חשיבות לדמות מטפלת קבועה לתינוק?
+
+נניח והתינוק חי בפנימייה, או כתינוק שבט כזה - כל כמה שעות כל הצוות מתחלף. האם זה טוב לתינוק? רע לתינוק? לא משנה?
+
+- האם דמות טיפולית מוגבלת בשכלה עדיפה על היעדר דמות בכלל?
+
+# חסך
+
+> **חסך** הוא אחד משני סוגים - חסך מלכתחילה (Privation) - שבו לתינוק אין דמות מטפלת ממש מתחילת חייו - וחסך בהמשך (Deprivation) - שבו לתינוק הייתה דמות מטפלת שיצרה איתו קשר, ונלקחה ממנו. אלו נחלקים ל**חסך מוחלט** - *אין שום קשר לדמות טיפולית* - ו**חסך תפקודי** - הדמות ישנה, אבל היא לא מתפקדת.
+{.info}
+
+
+עד שנות ה40 של המאה הקודמת, בסביבות מלחמת העולם השנייה, היו הרבה יתומים ובתי יתומים, והם לא ממש עניינו אף אחד - רובם (75%+) היו מתים בבתי היתומים.
+
+הסברה הייתה שהם מתים בגלל תנאים סניטריים ירודים. במלחמה, מספר היתומים גדל מאוד, אבל הגיע גם שיפור סניטרי אדיר בתנאי בתי היתומים. אבל, עדיין יש המון תמותה - ואלו ששורדים סובלים מהתפתחות לקויה. איך זה יכול להיות?
+
+לאור הנסיבות האלו, החלו לבחון את הרעיון שדווקא החסך בדמות האימהית הוא זה שפוגע בילדים - ולא רק התנאים הפיזיים. ישנם שני כיווני מוצא:
+
+## Spitz -  מחקר מנקודת מבט תיאורטית 
+
+Spitz, המגיע מעולם הפסיכואנליזה, חוקר הרבה מאוד יתומים, ומגיע להסבר פסיכואנליטי - כאשר אין דמות של אם, אין אובייקט ליבידינלי (מיני) שניתן לפרוק עליו את הדחף התוקפני או האנרגיה הלבידינלית, הילד מפנה את האינסטינקטים כלפי עצמו - גופו.
+
+ספיץ השווה בין *בתי ילדים* ל*בתי יתומים* - בראשון התינוקות גדלים עם האם, לרוב אימהות צעירות עם רקע נפשי או עברייני, ובשני התינוקות מושארים בידי האם, שלא יכולה לטפל בהם מסיבות כאלה ואחרות; הרקע שלהם תקין לכאורה והם חוו קשר אימהי.
+
+ספיץ טען שההבדל העולה בתפקודי הילדים בין המוסדות נובע מההבדל בדמות הטיפולית.
+
+
+ספיץ מוצא כי כאשר ילדים עוברים מצב של חסך, במיוחד במחציתה השנייה של השנה הראשונה לחיים (גילאי 6-12 חודשים), הם נכנסים למצב אותו כינה *דיכאון תלותי* (אנקליטי). 
+
+בחודש הראשון לפרידה, התינוקות בוכים בלי הפסקה; הם נתלים ונאחזים בחוזקה בכל מי שיצר איתם קשר עין. 
+
+בחודש השני, הבכי נהפך ליבבה ממושכת. יש ירידה בכמות האכילה וירידה במשקל, ההתפתחות מואטת, יש הפרעות בשינה והתנהגויות אוטו-ארוטיות - הילדים מנסים לנחם את עצמם ברמה התנועתית.
+
+
+בחודש השלישי לפרידה, מופיעה הרתעות ונסיגה מקשר. רוב הזמן הם שוכבים, בתנוחה פאטוגונמנית - תנוחה מובסת, מופנמת, הימנעות מקשר עין. התנועה מאטה, הירידה במשקל נמשכת, והתינוק נהפך פגיע יותר למחלות.
+
+אחרי החודש השלישי, הבעת הפנים קפואה, הגוף נוקשה וחסר תנועה, ממשיך העיכוב ההתפתחותי - וישנה השלמה עם האובדן. 
+
+ספיץ מדד את הDQ[^1] של התינוקות לאורך שנתיים. עד גיל 3 חודשים, מצא ירידה של 12.5 נקודות. בין 3-5 חודשים, יש ירידה של 14 נקודות. לאחר 5 חודשים, ישנה ירידה ממוצעת של 25 נקודות.
+
+![spitz.png](/פסיכולוגיה/התפתחותית/spitz.png)
+
+
+בבית היתומים, הDQ הממוצע נע סביב DQ124; בגילאי 8-12 חודשים - 72.
+
+ואם האמא תשוב? האם התינוק יתאושש?
+לאחר איחוד מחדש עם האם עד 3 חודשים חסך, נצפתה עלייה של 25 נקודות. לאחר 3-5 חודשי חסך, העלייה הייתה של 12.5 נקודות; לאחר 5 חודשים או יותר, הנזק היה בלתי הפיך.  
+
+> [סרטון מקורי (קורע לב) מהמחקר של ספיץ](https://www.youtube.com/watch?v=iW3UHcYfCPI)
+{.is-success}
+
+### Hospitalism
+
+לאחר 5 חודשים של חסך אימהי מוחלט או חסך בחצי הראשון של השנה הראשונה, התינוקות הפגינו תסמונת *Hospitalism* - החלשות של הגוף, נטיה למחלות וזיהומים ושיעורי תמותה מוגברים. רוב השורדים היו בעלי עיכוב התפתחותי.
+
+כל זאת לעומת ילדי בתי הילדים, שהתפתחו כילדים בריאים וסקרנים. 
+
+## Skeels - מחקר מעבודת שדה 
+
+Skeels מגיע למוסד של ארגון שעבד עמו, שקשור בילדים שנולדו מחוץ לנישואים או שהמשפחות ויתרו עליהם, ורואה שני תינוקות - בנות 13 ו16 חודשים - שלקו במוגבלות שכלית (תפקוד של 7 חודשים). באותו המוסד, הוא נתקל בזוג נערות - בנות 17 ו18 - שלוקות אף הן במוגבלות שכלית - בתפקוד גיל 7-9. הוא חוזר לאחר כמה חודשים, ונתקל שוב בפעוטות - שלתדהמתו, מתפקדות באופן תקני ונורמטיבי לגמרי. מתברר לו שהנערות אימצו את הפעוטות, והקשר הזה עזר להן לשגשג.
+
+סקילס החליט לבדוק את העניין במחקר מסודר ([Skeels, 1966](https://psycnet.apa.org/record/1966-13077-001)). בקבוצת הניסוי של סקליס השתתפו 13 ילדים, בגיל ממוצע 19.4 חודשים, וIQ[^]  של 64.3 (נמוך). התינוקות כולם חוו חסך. סקילס דאג שכל אחד מהם יאומץ על ידי נערות עם לקות שכלית - כל תינוק מקבל נערה. 
+
+בקבוצת הביקורת היו 12 ילדים, בגיל ממוצע 16.6 חודשים, וIQ ממוצע של 86.7 - בתוך הנורמה. התינוקות האלו נשארו במוסד, אך לא זכו לדמות טיפולית.
+
+הילדים כולם נשארו במוסד בין 5 חודשים לשנתיים, עד שאומצו, ובמעמד האימוץ הIQ שלהם נבדק - ומשם והלאה סקליס עקב אחריהם, במשך 21 שנה.
+
+שנתיים וחצי לאחר הניסוי, הילדים בקבוצת הניסוי עלו לIQ 95.9. בקבוצת הביקורת, הIQ ירד ל60.5.
+
+לאחר 21 שנה, כל ילדי קבוצת הניסוי קיימו את עצמם - 12 שנות לימוד, שניים מהם למדו באוניברסיטה, 11 מהם התחתנו. הילדים שלהם היו בעלי IQ בטווח הנורמה ולמדו במוסדות רגילים. בקבוצת הביקורת, 1 מת בגיל ההתבגרות, 4 מאושפזים (3 במוסד ללקות שכלית, 1 במוסד לחולי נפש), ממוצע שנות הלימוד היה 3 ורק 2 התחתנו (ואחד התגרש).
+
+## מחקרים עדכניים
+
+מחקרים עדכניים מצביעים על לקויות בהתפתחות הרגשית והחברתית בקרב ילדים במוסדות. אחד המאפיינים הנפוצים בקרב ילדים אלו הוא חברותיות בלתי מובחנת ויזהוי לקוי של רמזים חברתיים. אחד ההסברים שהוצעו ללקות זו היא שמקורה בזיהוי לקוי של הבעות פנים אמוציונליות, אשר מהווים את אבני הבסיס לחברתיות תקינה.
+
+ההתקדמות המחקרים נבעה בעיקר מנפילת מסך הברזל - לפתע נגלו לעיניי החוקרים כל הילדים המוסדיים בעולם הקומוניסטי. 
+[Sloutsky et al, 1997]() בדק יתומים בני 6-7 שגדלו במוסדות ברוסיה, לעומת ילדים רגילים שגדלו עם הוריהם בבתיהם. ילדי המוסד זיהו פחות טוב הבעות של כעס, שמחה, פחד והנאה - אבל זיהו עצב וגועל באופן תקין.
+
+[Parker & Nelson, 2005](https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4297604/) ערכו מחקר בקרב ילדי מוסדות ברומניה בגילאי 7-32 חודשים לעומת קבוצת ביקורת בגילאים דומים. נמצאו הבדלים משמעותיים בפעילות המוחית למראה פנים עם הבעת שמחה, כעס, פחד ועצב.   
+
+חלק מילדים אלו אומצו למערב; האם ניתן לשקם אותם?
+
+[Rutter et al, 2001]() עקב אחרי 165 ילדים רומנים שחוו חסך מסוים שאומצו באנגליה עד גיל 42 חודשים, לעומת קבוצת ביקורת של 52 ילדים אנגלים שאומצו באנגליה בינקות ללא תקופת חסך.
+
+בגיל 4 ו6 שנים נמצא שחסך נקשר בבעיות בהתקשרות, קשר והיפראקטיביות, תסמינים בטווח האוטיסטי ובעיות קוגניטיביות. לא נמצא קשר לבעיות התנהגות ולקויות חברתיות, ולא נמצאו ליקויים כוללים כפי שספיץ תיאר; ילדים רבים הראו בעיות רק בתחום אחד או שניים.
+
+80% מהילדים הרומנים שאומצו אחרי שנתיים או יותר חוו בעיה בתחום אחד או יותר. מחיצתם של אלו הראו בעיה רק בתחום אחד, ורק רבע חוו בעיות במספר תחומים. כמו כן, ה20% הנותרים מהילדים הראו התפתחות תקינה לחלוטין.
+
+70% מהילדים שאומצו עד גיל 6 חודשים לא הראו לקות בכלל.
+
+בשנת 2010 המחקר הסתכם, כאשר הילדים הגיעו לגיל 15. המחקר התמקד בילדים שחווה חסך מעל לגיל 6 חודשים. הילדים האלו הראו תבנית של  DSP - Deprivation-specific psychological pattern, ארבע תסמנים לרבות:
+
+- סממנים דמויי אוטיזם quasi-autistic patterns
+
+- התקשרות לא מעוכבת disinhibited attachement
+
+נכונות לגשת לזרים ולהיקשר אליהם בלי מעצורים
+
+- בעיות קשב ופעלתנות יתר 
+
+- לקויות קוגניטיבית
+
+רבים מהילדים בעלי IQ 80 או פחות
+
+הילדים הראו גם סממנים פיזיים - לרבות היקף ראש קטן ומשקל מתחת לנורמה. החוקרים מציעים את היקף הראש כגורם מתווך - משך החסך קובע את היקף הראש, והיקף הראש קובע את תסמיני הDSP.
+
+[Crockenberg & Rutter (2008)](https://psycnet.apa.org/record/2008-17342-001) בחנו שלושה מוסדות יתומים באותה עיר וכלל את כל הילדים והצוותים. הצוותים לא נקשרו לילדים, והתחלופה היא *אדירה* - עשרות רבות של מטפלים. המוסדות היו סבירים מבחינת תנאים פיזיים, סניטריים, תזונתיים ומשחקיים.
+
+
+המוסדות חולקו ל3:
+
+- המוסד הראשון קיבל אימון והדרכה עצימים, במטרה להגביר את המודעות של הצוות לגבי היבטי התפתחות הילד, ובמיוחד החשיבות של חום, רגש, וטיפול רגש
+
+- המוסד השני עבר את אותה ההדרכה, ושינוי מבני - צומצמה כמות המטפלים לכל ילד
+
+- המוסד השלישי לא עבר שום שינוי
+
+ההדרכה של הצוותים הייתה מוצלחת, והשינוי המבני העצים את ההצלחה עוד יותר. ההתערבות הביאה לשיפורים בולטים בכל המימדים אצל כולם,  גם בקרב ילדים תקינים וגם בקרב ילדים בעלי לקות שכלית, ובמיוחד בקרב ילדים שחוו את השינוי למשך לפחות 9 חודשים.
+
+# אפיגנטיקה
+
+**אפיגנטיקה** היא חקר ההשפעה של גורמים סביבתיים על המבנה הגנטי ועל הביטוי שלו. הראייה כיום היא לא *יש לך גן X אז יקרה Y*, אלא *בהינתן תנאי סביבה כאלו וכאלו, גן הX שלך יופעל\לא יופעל ויקרה\לא יקרה Y*. 
+
+
+[Meany & Ferguson-Smith (2010)](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20975754/) בדקו חולדות ואת הגורים שלהם ומצאו שככל שהאמא החולדה מלקקת ומטפחת את הגור שלה יותר לאחר הלידה, היא משפיעה על החומרים הכימיים בגוף הילוד - *לצמיתות* - כך שיהיו עמידים יותר לעקה (סטרס): כלומר, גורי חולדות שאמא ליקקה אותם יותר היו לחוצים פחות והתאוששו יותר טוב ממצבי לחץ. 
+
+בשנות ה-70, מחקריו של הרלו ושותפיו הראו כי קופים אשר גודלו בבדידות התקשו מאוד לפתח חיים חברתיים תקינים, ולגדל את צאצאיהם. חומרת השפעות היו קשורות לאורך הזמן בו היו מבודדות ולעיתוי של הבידוד.
+שההשפעות החמורות ביותר היו לבידוד באורך של 6 חודשים או יותר, במהלך 6 החודשים הראשונים של החיים -  לא הצליחו להרגיל אותם להתנהגות חברתית נאותה, גם כאשר השתמשו בטכניקות של ענישה (שוקים חשמליים) בניסיון להכחיד התנהגות אגרסיבית.
+
+באותם מקרים בהם הגורים, על אף ההתנהגות האלימה של האימהות, הצליחו לשרוד, התנהגות האימהות התחילה להשתנות עד כדי כך שאימהות אלה תיפקדו באופן נורמלי לחלוטין עם התינוק הבא שלהן.
+
+כיצד תהליך ההבראה מתרחש?
+
+- אם הגור הצליח להיאחז באם, הוא בדרך כלל שרד
+
+- ההיתלות אפשרה הזנה והתחמקות מאלימותה של האם
+
+- ככל שהוא נתלה יותר זמן, כך השתפרו עוד יותר סיכוייו לשרוד
+
+- האימהות בילו יותר זמן בפעילות התואמת את ההתנהגות הנורמלית של קופות במצב בו הן יולדות
+
+- השערה: הגרייה של הגורים השובבים והחמודים יכולה “לרפא” פתולוגיות הקשורות לגידול בתנאי בידוד
+
+- בדיקה: גורים בני 2-3 חודשים, בריאים וחזקים הוכנסו לכלובים עם בוגרים שהיו מבודדים במשך 12 חודשים. במהלך 18 חודשים, הבוגרים “נרפאו”
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+[^1]: המקביל ההתפתחותי לIQ - מעריך תפיסה, מוטוריקה, שפה וכו', ממוצע 100.
+[^2]: (כן, לא DQ - ככה הוא מדד)

פסיכולוגיה/מיניות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: מיניות
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-20T06:21:13.026Z
+date: 2024-06-24T07:01:39.655Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, מיניות
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z
@@ -27,6 +27,103 @@ dateCreated: 2024-05-06T05:18:35.925Z
 
 בנוסף לפרויד, *אלפרד קינסי*[^2] תרם רבות גם הוא לחקר המיניות. קינסי החל לראיין סטודנטים על מיניותם, וטבע את *סולם קינסי* - שמגדירה את המיניות כטווח (ספקטרום), רעיון מהפכני בתחילת שנות ה20 שבהן פעל.
 
+## מין לעומת מיניות
+
+> Sex is something you do. Sexuality is something you are.
+> *Anna Freud*
+{.info}
+
+## מודלים להבנה של מיניות
+
+ניתן להבין מיניות כפירמידה -
+
+תחושות פיזיות -> תחושות נעימות\עונג -> תחושות מיניות -> מגע מיני
+
+- תחושות פיזיות
+
+מודעות  לתחושות פיזיות בסיסיות.
+
+- תחושות נעימות\עונג
+
+מה נעים לי? מה לא נעים לי? אנחנו צריכים לבדוק - זה לא מובן מאליו; אפשר לגעת כל יום בלי לדעת מה נעים ובלי להיות ער לזה.
+
+דן מספר כיצד, אחרי שהפסיק לתקופה עם קפה, גילה שהקפה שהוא שותה *כל בוקר כבר חמש שנים* הוא בעצם ממש מגעיל.
+
+- תחושות מיניות
+
+מה מעורר מיניות? זה קצת כמו מגרש משחקים - יש גבולות מוגדרים, אבל בתוך המגרש יש כל מיני מתקנים. בתוכו, אפשר להתפרע - לפי הכללים.
+
+- מגע מיני
+
+
+
+הפירדמידה הזו דורשת פירמידה משלה - ללגטימציה -
+
+לגיטימציה לאינטימיות - הרשאה לחוויית עצמי -> אינטימיות עם עצמי - נפשית, גופנית ומינית -> אינטימיות רגשית עם בן זוג -> אינטימיות מינית
+
+- לגיטימציה
+
+> דן מושל את זה ל**הכנת קפה**. אם אני אבקש ממישהו, *תכין לי קפה*, והוא ישאל - *כמה סוכר?*, כי הוא מכין אותו *לי*. במקרה הטוב, אם הוא פישל, הקפה יהיה מגעיל. במקרה הרע, אני רגיש ללקטוז והקפה ישלח אותי למיון. כדי לבקש ממישהו קפה אני צריך לדעת מה *אני* אוהב.
+נשמע הגיוני? אז *למה במיניות אנחנו לא שואלים?* זה קצת יותר מורכב!
+{.is-info}
+
+מותר לי שיכינו לי קפה ולשבת איתו בבוקר. מותר לי!
+
+- אינטימיות עם עצמי
+
+איזה מן קפה אני אוהב? אם אני לא יודע, זה כנראה לא יהיה טעים. 
+
+- אינטימיות רגשית עם בן\בת זוג
+
+צריך ביטחון כדי לספר לבן\בת הזוג איך אנחנו אוהבים את הקפה, מתוך אמונה שבשלב מסוים יכינו לנו (ונכין להם) קפה.
+
+- אינטימיות מינית
+
+...מתחילה באותו קפה.
+
+יש כמה סוגים של מיניות, על ציר מיניות -
+
+- מין מנותק
+
+אנשים שלא באמת היו שם - כאילו צופים מהצד
+
+- ניתוק ממין
+
+אנשים - לאו דווקא א-מיניים - שויתרו על הרעיון
+
+וציר רגשי
+
+- חיבור לעצמי
+
+מה אני אוהב?
+
+- חיבור לאחר\סביבה
+
+מה בן\בת הזוג שלי אוהבים?
+
+כלומר, אפשר לעשות הרבה סקס, אבל לעולם לא לקיים יחסי מין: מיניות מחוברת היא להיות מחובר למין, לצרכים שלי ושל בן\בת הזוג.
+
+## סכנות לאינטימיות המינית
+
+- [ביו-פסיכו-סוציאלי](#ביו-פסיכו-סוציאלי) - כל מה שקשור בהתפתחות המינית
+
+- קשר ארוך טווח 
+
+מין, כאמור, קשור במתח בין מסתורין ותשוקה - המוכרות ההולכת וגוברת בארוך טווח פוגעת בחשק.
+
+- פורנו 
+
+מלכודת הדבש האולטימטיבית, פורנו מתגנב פנימה במערכת הלימבית (מוח הלטאה), ולכן חסין כמעט לגמרי לאינטימיות ולטיפול.
+
+- סמארטפון
+
+לא כסמארטפון, אלא כזולל קשב - תנאי הכרחי לאינטימיות.
+
+- נורמות ומיתוסים
+
+יש הרבה לרלרת שם בחוץ.
+
+- האויב של הטוב מאוד הוא המצוין[^16]
 
 ## מעגל התגובה המינית
 

פסיכולוגיה/מיניות/אינטימיות.md

@@ -0,0 +1,116 @@
+---
+title: אינטימיות
+description: 
+published: true
+date: 2024-06-24T07:02:17.455Z
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, מיניות, אינטימיות
+editor: markdown
+dateCreated: 2024-06-24T07:01:32.752Z
+---
+
+**אינטימיות** (מלשון *Intumus* - הכי פנימי[^13]) היא קרבה רגשית עמוקה בין האדם לעמו ובין האדם לאחר. היא מוצרת על ידי מגע פיזי[^17] ודיאלוג, וכרוכה באמון ובחשיפה עצמית הדדית. היא דורשת את היכולת להיות פגיע, ובמובן מסוים לאפשר לאחר לפגוע בך, ולסמוך עליו שלא יעשה זאת.
+
+באינטימיות חשוב הרגש והאמתיה ההדדית, והיא מהווה גם מצב וגם יכולת[^14].
+
+# הקשר הביו-פסיכו-סוציאלי
+
+## ביו
+הכל מתחיל בגוף, כבר בגיל ינקות, ובפעילות התקינה שלו - לרבות פעילות הורמונלית תקינה[^15], הפרעות בוויסות חושי, הפרעות תקשורת.
+
+
+## פסיכו
+
+יחסי האובייקט הראשונים המופנמים בהקשר של מיניות מתחלים (בגסות) למסר רכיבים:
+
+- היחס של המטפלים העיקריים לגוף התינוק
+
+דן מספר על סטודנט אצלו באוניברסיטה שסיפר שכתינוק, הוריו (הפטריאכלים) היו מושחים אותו בשמן זית ועוטפים אותו בחיתול בד, ועד היום הוא מאוד אוהב חיבוקים ומתמסר אליהם. 
+
+
+- היחס של המטפלים העיקריים לעונג
+
+דן מתאר איך חוויה של דברים כמו אוכל משפיעה על הקשר הזה: כשהילד אוכל ומן הסתם מתלכלך, ההורים זועפים בו? עפים עליו? שמחים איתו? 
+
+- היחס של המטפלים העיקריים למיניות
+
+במיוחד בחוויות הראשונות, בגיל ההתבגרות.
+
+- היחסים בין המטפלים העיקריים סדגש על היחסים האיטימיים
+
+מהי אינטימיות בבית? חיבוק? לחיצת יד? אינטימיותהיא חוויה פרטנית, תלוית תרבות והקשר: מה שאינטימי עבורי אינו אינטימי עבור אחר, ולהיפך.
+
+- היכולת למשחקיות
+
+ויניקוט הבחין בין *משחק* (Game) ל*משחקיות* (Playing) - הספונטניות השובבה של ילדים.
+
+- דפוסי התקשרות
+
+[בולבי, 2016](https://psycnet.apa.org/record/2016-01744-002) קובע כי תינוק שנולד צריך ביטחון. אם יש לו **התקשרות בטוחה** עם המטפל שלו, יהיה לו את הביטחון הזה, והוא ייצא לחקור את העולם.
+
+אם ההורה לא לגמרי שם, תתפתח **התקשרות נמנעת-חרדה** - בגלל שההורה שלי לא היה שם, אני לא יכול לסמוך על הנוכחות שלה - מה שמוביל לדפוס של ספקנות גם בהמשך החיים. עלולה להתפתח גם **התקשרות נמנעת-מוותרת** - אני מניח שההורה לא שם, ולא סומך על קשר.
+
+התקשרות נמנעת-חרדה תקשה על קשר, והתקשרות נמנעת-מוותרת תוותר עליו לגמרי.
+
+## סוציאלי
+
+תפיסות חברתיות ותרבותיות, היחסים עם קבוצת השווים, והחשיפה למיניות במרחבים מחוץ לבית שלנו כולם קשורים בהתפתחות האינטימיות. חוויות והתנסויות מיניות - מותאמות או לא מותאמות - ישפיעו גם הם על התפתחות האינטימיות: קפיצות פתאומיות מדי למיניות, או פגיעה מינית, יפגעו באינטימיות (אם כי לא פגיעה בלתי-הפיכה).
+
+# בין אינטימיות למיניות
+
+מה ההבדל בין סקס ליחסי מין? בין מין רגשי לעומת מין ריגושי? סקס הוא אקט גופני, שני בעלי חיים שנפגשים בטבע, סיפוק צורך גופני. יחסי מין - בדגש על *יחסים*. באופן דומה, מין *ריגושי* קשור בחוויה הראשונית, הנלהבת, לעומת מין *רגשי* - משהו עמוק יותר, שקשור ברגש ארוך טווח.
+
+מיניות יושבת על המתח בין ביטחון - אותו ביטחון של בולבי - למסתורין. פתיחות מוגזמת פוגעת במיניות ובאינטימיות, כמו גם מסתורין מוגזם: מיניות בריאה היא מתח של שניהם - קצת מוכר, קצת בטוח. 
+
+> תשוקה והנאה מינית מחייבת אינטגרציה מלאה של ארוטיזם פרה-גניטלי עם רוך, אמפתיה, הכרה מחדש בקרבה רגשית עם האחר. זה דורש ויתור כל העצמי ליד האחר ולקבל את הסכנה, החופש והאגרסיות של האחר. דוררש יכולת להרגישה אשמה ודיגאון כדי להתאהב
+> *אוטו קרנברג*
+
+ולא בצ'רקסית מצויה - אנחנו זוכרים את היחס לגוף עוד מלפני שהיינו יצור מיני בוגר. טיפול טוב בגוף התינוק קשור בסקס טוב, כמו גם דרגוש חופש של הזוג, אשמה ודיכאון במובן הקלייאני (אני והפרטנר לא מושלמים), והיכולת השלים ולקבל את מה שלא יהיה לי כבר.
+
+# זוגיות ואינטימיות
+
+> שני מודלים לזוגיות - [זכית בי](https://www.youtube.com/watch?v=WjQgsyPkuCk), [מתוקה מהחיים](https://www.youtube.com/watch?v=WUZW1EArVL0).
+{.is-success}
+
+אמ, כן. יש כמה מודלים של זוגיות: שני בני זוג נפרדים לגמרי (מתוקה מהחיים), שני בני זוג נפרדים אך צמודים, שני בני זוג מוטמעים לגמרי אחד בשניה (זכית בי), ושני בני זוג נפרדים אך חופפים במידת מה.
+
+מודל של בני זוג נפרדים לגמרי או מוטמעים לחלוטין הם לא בריאים; מודל של בני זוג שונים אך צמודים מאפיין התחלה של קשר, ושני בני זוג נפרדים אבל חופפים מאפיין קשר מאוחר יותר: הורים שבמידה מסוימת מפסיקים להתקיים כזוג ומתקיימים רק כהורים.
+
+בזוגיות בריאה, החלק החופף גדל וקטן - בני הזוג הם שני בני אדם, דינאמיים ומתפתחים - אנחנו רוצים להיות בתנועה מסוימת, בצמיחה מסוימת. חשוב שיהיה חלק משותף, אבל חלקים נפרדים, עצמאיים לכל בן זוג ובחזקתו הבלעדית.
+
+איך מפתחים אינטימיות זוגית?
+
+- הדדיות
+
+לא זכית בי.
+
+- שיח ודיאלוג עם חשיפה עצמית
+
+מעבר לזה שהוא מדהים, *זכית בי* לא מספר על עצמו, בכלל.
+
+- המוכנות להיות פגיע
+
+חשיפה גוררת פגיעה - צריך לחיות עם זה.
+
+- הקשבה וצמצום שיפוטיות
+
+בשאיפה לחוסר שיפוטיות.
+
+- אותנטיות
+
+
+- להיות ראוי לאמון
+
+- אינטימיות פיזית - תרגול זוגי
+
+# Good enough sex
+
+בדומה למודל ה*אם הטובה דיו*, מודל הGood Enough Sex קובע כי יש ליחסי מין חשיבות בקשר, לקשר רגשי עמוק (אפילו *אורגזמטי*), ומיניות על כל מעגל התגובה המינית. אינטימיות ומין קשורים מאוד - האינטימיות מאפשרת ביטחון, אבל פתיחת דלתות לחוויה, מתוך אותו ביטחון. חשובה גם משחקיות וזרימה, וציפיות מציאותיות ומותאמות בכל גיל ושלב - המיניות שלנו משתנה כל הזמן - וכמובן, בריאות גופנית ורגיעה נפשית - חרדה ומין *לא* הולכים ביחד. הדגש צריך להיות על הנאה, על החוויה - ולא על ביצוע או הישג.
+
+איכות המין היא דבר משתנה - לפעמים פשוט יש פחות סוללה - וגם בני הזוג והמטרות לכניסה ליחסי מין - מחקר מוקדם מצא *206* סיבות - שטיפת כלים, נקמה, אלוהות. ספונטניות מוערכת יתר-על המידה - אם זה חשוב לנו, כדאי להקדיש למין זמן מראש. המיניות צריכה להיות חוויה חקירתית.
+
+
+[^13]: *Into-Me-See* - [פרל, 2007]()
+[^14]: [פרום, 2001]()
+[^15]: חיבוק של 20 שניות או יותר מפריש כמות גדולה של אוקסיטוצין, שגורם לתחושה טובה, מה שמדגים את הקשר הזה.
+[^16]: או בניסוחו המימרתי של אבא הורוביץ, *האויב של הטוב הוא העוד-יותר טוב*
+[^17]: למגע שלנו בעצמו ולמגע של אחר בנו יש מסלולים אחרים במוח: זה למה אנחנו לא יכולים לדגדג את עצמנו, אבל יכולים להיות רגישים לדגדוגים מאחרים. באידיאל, אנחנו נחווה את שניהם.

פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/OCD.md

@@ -2,13 +2,18 @@
 title: הפרעה טורדנית-כפייתית
 description: OCD
 published: true
-date: 2024-06-16T12:41:06.721Z
+date: 2024-06-23T12:46:00.592Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכופתולוגיה, ocd
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-16T12:41:06.721Z
 ---
 
-**הפרעה טורדנית-כפייתית** (OCD) סובלת מחוסר הבנה - קל לזלזל בעד כמה ההפרעה קשה, מורכבת ופוגעת בחיים. למרבה המזל, בשנים האחרונות יש התקדמויות משמעותיות בדבר האטיולוגיה שלה.
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/abnormal_psychology_10_for_students.pptx)
+{.is-info}
+
+
+**הפרעה טורדנית-כפייתית** (OCD) סובלת מחוסר הבנה - קל לזלזל בעד כמה ההפרעה קשה, מורכבת ופוגעת בחיים. למרבה המזל, בשנים האחרונות יש התקדמויות משמעותיות בדבר 
+האטיולוגיה שלה.
 
 
 OCD היא לא הפרעה נדירה, וקיימת בקרב אנשים מתפקדים.
@@ -16,7 +21,12 @@ OCD היא לא הפרעה נדירה, וקיימת בקרב אנשים מתפק
 OCD מורכבת משני רכיבים - **מחשבות טורדניות** (אובססיות) ו**טקסים כפיתיים** (קומפולסיביים). הDSM מסתפק באחד כדי לאבחן, אבל הם כמעט תמיד באים יחד.
 
 
+OCD יצא מפרק החרדה בDSM-IV והפך לפרק משלו - על *טווח* הOCD בDSM-V. הפרק כולל הפרעות כמו [אגרנות](#אגרנות), *Trichotillomania* (דחף קומפולסיבי לתלוש שערות)[^4], הפרעה דיסמורפית גופנית (BDD - Body Dysmorphic Disorder)[^5], הפרעת חיטוט בפצעים (Excoriation Disorder).
+
+OCD כרוך בשלילת גורם פיזי\רפואי - אם יש כזה, נוטים לאחת מההפרעות האלו.
+
 # אובססיות
+
 **אובססיות** הן מחשבות חוזרות ונשנות, מונעות דחפים, שנכנסות לתודעה. הן מחשבות של תוכן מאוס ומאיים, באופן חוזר ונשנה ומטריד, וקשה מאוד להתעלם מהן או לשלוט בהן.
 
 בניגוד ל[חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה), למשל, המחשבות בדרך כלל לא קשורות למציאות - לא דברים שקשורים בעבודה, בכסף או בבריאות (*האם דרסתי מישהו? האם נדבקתי באיידס? הרעלתי את האוכל?).
@@ -34,5 +44,154 @@ OCD מורכבת משני רכיבים - **מחשבות טורדניות** (או
 
 מקום\מילה\צבע נחווים כרעים או מזוהמים, ויש להימנע מהם - כמו המילה *מחלה*.
 
+
+## דימויים עיקריים
+
+- פגיעה בטעות בעצמי או באחר
+
+אולי השארתי את הגז דולק וכל המשפחה שלי תמות? אולי אחתוך סלט ואחתוך לעצמי בטעות את הוריד?
+
+- מחשבות תוקפניות
+
+- מוסריות
+
+תחושה שחייבים להתפלל כדי למנוע אסון; וידויים קטנים וקטנוניים ובקשת סליחה מוגזמת.
+
+
+- מחשבות מיניות
+
+דימויים של מין או גילוי עריות, מחשבות על להסתכל על איזוריו האינטימיים של מישהו אחר, מחשבות חודרניות לגבי נטייה מינית והקצאה מגדרית, מחשבות חודרניות על כך שאתה סוטה.
+
+## מחשבה לעומת אובססיה
+
+לעומת מחשבה רגילה, מחשבה אובססיבית:
+
+- חודרנית וגורמת למצוקה
+
+המחשבה לא שלי; היא משהו זר שפולט לי למוח
+
+- מגיעה מבפנים, לא מבחוץ
+
+אין טריגר חיצוני - אין סיבה לחשוב את המחשבות האלה.
+
+- קשה מאוד לשלוט בה
+
+## איטיות אובססיבית
+
+אובססיות כרוכות לפעמים באיטיות בדיבור, אכילה, אכילה וכדומה - בניסיון להפחית את הסיכוי לעשות טעות, הלוקים בOCD לעיתים עושים דברים בצורה איטית ומרוכזת בצורה מוגזמת.
+
+# קומפולסיות
+
+**קומפולסיה** היא טקס נוקשה, בין שפיזי או מנטלי, שמגיעים כמעט תמיד כתגובה לאובססיה. הקומפולסיה מתבצעת במטרה להפחית את החרדה ולמנוע איום - אבל לא חייב להיות קשר לוגי בין האובססיה לקומפולסיה.
+
+רובנו חווים ביומיום מצבי חוסר ביטחון וחשש שמשהו חשוב לא נעשה - ולפעמים נחזור בראשנו או בפועל על הפעולה כדי לוודא שהן נעשו (סגרתי את הגז? לקחתי את הדרכון?). בOCD, התגובה הזו *קיצונית בהרבה* - עד כדי הפרעה בתפקוד.
+
+
+## סוגים עיקריים
+
+- בדיקה
+
+עשיתי את הדבר הזה?
+
+- חזרה
+
+הישנות הולכת וחוזרת של בדיקה או פעולה (כמו לשטוף ידיים במשך שעתיים, לעבור שוב ושוב בדלת) - תחושה של *Not just right*.
+
+
+- עשייה מחדש, פרפקציוניזם
+
+כמו לעשות קוקו שוב ושוב ושוב, עד שכל שערה במקום.
+
+- שוויון, סימטריה 
+
+בצעדים, לעיסות, במגע
+
+- סידור
+
+הכל חייב להיות מסודר לפי צורה מסוימת, בדיוק בדיוק בדיוק.
+
+- ספירה, מספרים 
+
+חוקים ואמונות שקשורים למספרים (אני חייב לאכול 4 ביצים ביום)
+
+# Relationship OCD
+
+[Doron, Derby & Szepsenwol (2014)](https://psycnet.apa.org/record/2014-33301-015) חקרו נדבך חדש בOCD, שעוד לא נכנס לספרות הקלאסית - OCD סביב מערכות יחסים[^3]. כמו רוב מאפייני OCD, מדובר בהקצנה של מנגנון נורמטיבי - ספקות כמו *האם היא מתאימה לי* שמתעצמים ומוגזמים.
+
+ישנם שני תתי סוגים:
+
+- ממוקד במערכת היחסים
+
+האם אני באמת אוהב אותה? האם הדבר הזה שאני מרגישה זה אהבה? האם אנחנו באמת מתאימים?
+
+החרדות, הסבל והספקות האלו מציפים בין אם נשארים ובין אם נפרדים.
+
+- ממוקד בבן\בת הזוג
+
+האם היא חכמה מספיק? האם הוא טוב מספיק בשבילי? האם אני יכולה לחיות עם זה שהוא מרוויח פחות ממני?
+
+קשור ל[התקשרות חרדה](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות#התקשרות-חרדה), ליציבות של [מושג העצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי), ולאומדן השווי העצמי על סמך מערכת היחסים - עד כמה אני שווה על סמך בן\בת הזוג שלי.
+
+
+
+# לעומת OCPD
+
+> שימו לב: OCD *אינו* OCPD, למרות השם הדומה. 
+{.is-warning}
+
+OCPD קשור בחשיבות מוגזמת לסדרף ארגון, ניקויון וסגנון חיים מאוד שיטתי עם שגרה קבועה (שעת יקיצה, ארוחות, דעות, טעם). ישנו דמיון מסוים, אבל הבדלים חושבים - OCPD מרגישים בנוח עם סגנון החיים שלהם (*אגוסינטוני* - חלק מהעצמי - לעומת *אגודיסטוני* - דבר זר לי, כמו בOCD). יתרה מכך, OCD כרוך בסבל, ובOCPD הסבל הוא חיצוני - התנגשות עם הסביבה - ולא סתירה פנימית.
+
+
+# אגרנות
+
+**אגרנות** היא הפרעה שבה ילדים או אנשים מסרבים לזרוק חפצים שאחרים היו זורקים. הפרעה זו הייתה תחת OCD בDSM-IV אבל פוצלה להפרעה משלה באותו הפרק בDSM-V.
+
+הסיבה המדווחת יכולה לעזור להבחין בין OCD לאגרנות (*אני זורק את זה כדי שלא יקרה אסון* לעומת *אולי אני אצטרך את זה...*). ההפרעה מתחילה לרוב בילדות אבל הופכת למטרד משמעותי בבגרות.
+
+
+# קריטריונים
+
+> A: נוכחותן של אובססיות ו\או קומפולסיות
+{.info}
+
+אובססיות:
+
+1. מחשבות\דימויים\דחפים חוזרים ועיקשים הנחווים כלא רצויים\חודרניים ולרוב גורמים למצוקה\חרדה
+
+2. ניסיון להתעלם, להדחיק או לנטרל על ידי קומפולסיה.
+
+
+קומפולסיות:
+
+1. פעולות חזרתיות בהתנהגות או בחשיבה שהאדם חש מחויב לבצע בהצאם לאובססיה, או חוקים שמהם אין לסטות.
+
+2. הפעולות מיועדות להפחתת חרדה\מצוקה או למניעת אירוע מאיים לא מציאותי\מוגזם.
+
+ילדים (ולפעמים מבוגרים) לא ידעו להסביר מדוע הם נוקטים בקומפולסיות
+
+> B: דורש זמן רב (שעה או יותר) או פגוע בתפקוד[^6]
+{.info}
+
+
+> C: לא נובע ממצב רפואי או סם\תרופה
+{.info}
+
+שימו לב - תסמיני OCD **יכולים** להופיע בעקבות מצב רפואי - אז הם פשוט יקבלו אבחנה אחרת, ולא OCD
+{.is-warning}
+
+> D: אבחנה מבדלת
+{.info}
+
+בDSM-IV, הייתה דרישה ל*דיסטוניות* - הכרה של האדם שהדבר הזה זר, חודרני, לא רציונלי - אך הקריטריון הזה ירד בDSM-V.
+
+הDSM-V מתייחס למצבים אגו-סינטוניים אחרת - הוא מבחין בין *תובנה טובה* (*כל הטקסים האלה ממש מטופשים*), *תובנה לקויה* (*אני כנראה צריך את זה*, אבל יש ספק), *ותובנה נעדרת* (אני *חייב* לעשות את כל הדברים האלה), כאשר האחרון הוא כבר פסיכוזה - אובדן קשר למציאות[^7].
+
+לא מוסבר טוב יותר על ידי משהו אחר (למשל: סכיזופרניה, [חרדה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/חרדה), וכו').
+
 [^1]: במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים -  85% אחוז מילדים ומתבגרים הסובלים מOCD חווים חשש כלשהו מזיהום או הידבקות.
 [^2]: נירית מספרת על מטופלת עם OCD חמור באשפוז יום, שנגעלה מה*כיסאות* - והתעקשה לכסות אותם בנייר מגבת לפני שהיא יושבת.
+[^3]: מאפיין במיוחד את גילאי הבגרות הצעירה.
+[^4]: שהופיעה קודם תחת הפרעות שליטה בדחפים אבל עברה לפרק הOCD בעקבות קומורבידיות גבוהה וקשר גנטי.
+[^5]: תחושה שמשהו בגוף שלי "לא מתאים" וניסיון אובססיבי לתקן (כמו לעשות 5 ניתוחי אף. הופיעה בעבר תחת *הפרעות סומטופורמיות*, ועבר לפרק הOCD לאור קומורבידיות גבוהה.
+[^6]: לרוב שניהם.
+[^7]: ישנו OCD כזה, אך הוא נדיר וחריג.