shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

docs: update פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך

Browse Source
This commit is contained in:
matanhorovitz
2024-06-22 17:40:49 +03:00
committed by shmick
parent 96eead5e24
commit 86437fef00
1 changed files with 29 additions and 2 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

31
פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך.md
View File

@@ -2,7 +2,7 @@
title: חסך אימהי
description:
published: true
date: 2024-06-22T14:25:23.613Z
date: 2024-06-22T14:40:47.626Z
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
editor: markdown
dateCreated: 2024-06-22T14:22:13.678Z
@@ -37,7 +37,34 @@ dateCreated: 2024-06-22T14:22:13.678Z
לאור הנסיבות האלו, החלו לבחון את הרעיון שדווקא החסך בדמות האימהית הוא זה שפוגע בילדים - ולא רק התנאים הפיזיים. ישנם שני כיווני מוצא:
- מחקר מנקודת מבט תיאורטית (Spitz)
## מחקר מנקודת מבט תיאורטית
Spitz, המגיע מעולם הפסיכואנליזה, חוקר הרבה מאוד יתומים, ומגיע להסבר פסיכואנליטי - כאשר אין דמות של אם, אין אובייקט ליבידינלי (מיני) שניתן לפרוק עליו את הדחף התוקפני או האנרגיה הלבידינלית, הילד מפנה את האינסטינקטים כלפי עצמו - גופו.
ספיץ השווה בין *בתי ילדים* ל*בתי יתומים* - בראשון התינוקות גדלים עם האם, לרוב אימהות צעירות עם רקע נפשי או עברייני, ובשני התינוקות מושארים בידי האם, שלא יכולה לטפל בהם מסיבות כאלה ואחרות; הרקע שלהם תקין לכאורה והם חוו קשר אימהי.
ספיץ טען שההבדל העולה בתפקודי הילדים בין המוסדות נובע מההבדל בדמות הטיפולית.
ספיץ מוצא כי כאשר ילדים עוברים מצב של חסך, במיוחד במחציתה השנייה של השנה הראשונה לחיים (גילאי 6-12 חודשים), הם נכנסים למצב אותו כינה *דיכאון תלותי* (אנקליטי).
בחודש הראשון לפרידה, התינוקות בוכים בלי הפסקה; הם נתלים ונאחזים בחוזקה בכל מי שיצר איתם קשר עין.
בחודש השני, הבכי נהפך ליבבה ממושכת. יש ירידה בכמות האכילה וירידה במשקל, ההתפתחות מואטת, יש הפרעות בשינה והתנהגויות אוטו-ארוטיות - הילדים מנסים לנחם את עצמם ברמה התנועתית.
בחודש השלישי לפרידה, מופיעה הרתעות ונסיגה מקשר. רוב הזמן הם שוכבים, בתנוחה פאטוגונמנית - תנוחה מובסת, מופנמת, הימנעות מקשר עין. התנועה מאטה, הירידה במשקל נמשכת, והתינוק נהפך פגיע יותר למחלות.
אחרי החודש השלישי, הבעת הפנים קפואה, הגוף נוקשה וחסר תנועה, ממשיך העיכוב ההתפתחותי - וישנה השלמה עם האובדן.
ספיץ מדד את הDQ[^1] של התינוקות לאורך שנתיים. עד גיל 3 חודשים, מצא ירידה של 12.5 נקודות. בין 3-5 חודשים, יש ירידה של 14 נקודות. לאחר 5 חודשים, ישנה ירידה ממוצעת של 25 נקודות.
בבית היתומים, הDQ הממוצע נע סביב DQ124; בגילאי 8-12 חודשים - 72.
- מחקר מעבודת שדה (Skeels)
[^1]: המקביל ההתפתחותי לIQ - מעריך תפיסה, מוטוריקה, שפה וכו', ממוצע 100.