docs: update פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס

פילוסופיה/יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: תיאיטיטוס
 description: 
 published: true
-date: 2024-07-09T13:43:42.157Z
+date: 2024-07-09T13:48:20.471Z
 tags: פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, אפלטון, סמסטר ב, שנה ב, תיאיטיטוס
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-04-30T12:17:50.414Z
@@ -703,13 +703,11 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 
 שובך היונים *אולי* מסביר את הטעות בהיסח הדעת, אבל לא טעויות שנעשות במודעות מלאה. המשל לא מצליח להגיד לנו מה בעצם יש בשובך; האם יש בו רק את 7, 5 ו12, או את הסכום של 7 ו5, או את התרגיל כולו. איך יכולה להיות ידיעה לא מלאה ומובחנת שיכולה להפוך לידיעה מלאה ומובחנת? זה הרי המצב שאנחנו נמצאים בו - *כל הזמן*.
 
-## ניסיון לתיקון
-
-עד כה, המשל לא הצליח להסביר איך אנחנו יכולים לטעות - משום שהוא לא מבחין בין ה*ציד* הראשון של היונים ל*ציד* בתוך השובך של היונה השגויה[^102]. תיאיטיטוס מנסה לתקן את המשל (199E).
-
 ### ציפורים של אי-ידיעה
 
 
+עד כה, המשל לא הצליח להסביר איך אנחנו יכולים לטעות - משום שהוא לא מבחין בין ה*ציד* הראשון של היונים ל*ציד* בתוך השובך של היונה השגויה[^102]. תיאיטיטוס מנסה לתקן את המשל (199E).
+
 אולי בנינו את המשל לא נכון, אומר תיאיטיטוס - אמרנו שכל הציפורים הן ציפורי ידיעה. אבל בעצם, חלק מהציפורים הן ציפורי אי-ידיעה. אבל מה מבחין בין הציפורים הללו לציפורי הידיעה? מה מבחין ביניהן? איך הן נכנסו בכלל לשובך? האם צדנו אותן יחד עם ציפורי הידיעה?  *איך ידע יכול להיות נוכח בנו - רדום?*
 
 ## משל חבר המושבעים
@@ -734,7 +732,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 
 שיטה אחת היא להסתכל על ידיעה כ**האמנה שיכולה להסביר את עצמה**.
 
-# ידיעה כסברת אמת עם לוגוס
+# ההגדרה הרביעית
 
 (201D) אולי *סברת אמת שבצידה הסבר*[^106] - לוגוס - אומר תיאיטיטוס, היא הידיעה; תיאיטיטוס מציג אותה כהגדרה שהוא שמע ממישהו אחר, ונזכר בה עתה. למרות ההססנות שלו, תיאיטיטוס מדבר בביטחון: זוהי *Episteme* - ידיעה מדעית, הוא אומר. 
 
@@ -765,9 +763,9 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 
 החלום של סוקראטס הוא, באופן פרדוקסלי, חלום של ערנות מושלמת: של פירוק כל המורכבים לכדי הרכיבים שלהם. בואו ננתח אותו, ונראה מה יוצא. 
 
-# שלם כסך או שלם כמוחלט
+## שלם כסך או שלם כפשוט
 
-> חלומות שווא דברו, הבל ינחמו
+> חלומות שווא ידברו, הבל ינחמו
 
 אפלטון מסכים עם ההצהרה הזו, מהמקורות שלנו; אולי מהחלום הזה אי אפשר להתעורר.
 
@@ -785,7 +783,7 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 > הנה דלי מלא בחלבונים ופחמימות וכל מה שמרכיב אדם, באותם הכמויות. יש פה אדם? לא. אז מה חסר? הצורה? ומה זו הצורה הזו? היא עוד רכיב? היא משהו אחר? מה זה לעזאזל? *איפה השלם?* אנחנו יכולים לדעת כל אחד לחוד - הרכיבים, *וגם* הצורה, ולא לדעת את השלם!
 {.is-warning}
 
-## שלם כסך חלקיו
+### שלם כסך חלקיו
 
 אם נגדיר את השלם כסך חלקיו, השלם *יתפורר לסך חלקיו*. האנליזה תמשיך עד אינסוף, ובשום שלב לא תהיה ידע - רק רכיבים קטנים יותר שגם אותם צריך לחלק.
 
@@ -795,7 +793,8 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 
 תפיסת הידיעה כנאליזה, כידיעת חלקיו של השלם, נשמעת נכונה אינטואיטיבית, אבל הנה - היא לא מסוגלת להסביר את עצמה. 
 
-## שלם כחסר מכלול
+### שלם כפשוט
+
 (203D) אם השלם כסך חלקיו לא מסביר את עצמו, ננסה לראות אותו כדבר מה נפרד מהחלקים שלו: "א" לבד היא *אה* ו"ב" לבד היא "בה" וביחד הן *אב* - רכיב שונה, בעל משמעות. אם נראה את השלם כחסר חלקים, אולי הוא לא יתפורר לנו.
 
 אבל, יש בעיה[^115]. אם השלם חסר חלקים, הוא פשוט לחלוטין - *הוא שוב הופך ליסוד!*
@@ -804,6 +803,8 @@ appears, knowledge is nothing else than perception
 
 אבל עדיין למדנו משהו. מה שהוא לא יהיה, ידע לא יכול להיות רק אנליזה; אנחנו צריכים לחפש משהו אחר. אנחנו זקוקים לסוג פעולה נוסף על האנליזה, שתופס שלמים כשלמים. איננו יודעים מהו, אך אנחנו יודעים שהוא חייב להיות שם.
 
+לדבר הזה יש שם ביונית - *nous*.
+
 
 [^1]: ישנו גם תרגום קל יותר, של Myles Burnyeat, שלא נשתמש בו כי הוא קל יותר, ואת התרגום של ליבס, שקשה מהסיבות ה*לא נכונות*.
 [^2]: מעבר לאפלטון, תלמידים אחרים של סוקראטס כתבו דיאלוגים סוקראטיים - כמו קסנופון, פילוסוף ומצביא יווני חשוב - אבל רובם לא שרדו, בטח שלא בשלמותם.