שניים מהחוקרים הכי מרכזיים בעולם קבלת ההחלטות ומייסדיו של התחום הלכה למעשה הם שני חוקרים ישראלים - [עמוס טברסקי](https://en.wikipedia.org/wiki/Amos_Tversky) ו[דניאל כהנמן](https://en.wikipedia.org/wiki/Daniel_Kahneman).
> [ר' גם - חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
> [ר' גם - חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
{.success}
התיאוריה המרכזית של טברסקי וכהנמן (1974) עוסקת בהיוריסטיקות והטיות בשיפוט. התיאוריה התמקדה בהבנת האופן שבו אנשים מבצעים שיפוטים, ע"י זיהוי הטיות קוגניטיביות או זיהוי השיטתיות שבה אנשים טועים בעת מתן שיפוט סובייקטיבי.
כהנמן וטברסקי נקטו בגישה אנלוגית למחקר על אשליות תפיסתיות[^1] כדרך ללמוד על [המערכת התפיסתית](/פסיכולוגיה/תפיסה).
[^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.
נתייחס לניסוי הבא של טברסקי וכהנמן (1974), שהוצע כביססו אמפריי לשימוש ב*היוריסטיקת העוגן* כמנגנון פסיכלולוגי המאפשר לאנשים לתת אומדנים מספריים.
על פי טברסקי וכהנמן, כאשר אנשים צריכים לתת הערכות מספריות, הם מתחילים מערך כלשהו המהוהה עוגן, ולא מתקנים מספיק את ההערכות שלהם.
> באחד הניסויים, חולקו הנבדקים לשתי קבוצות, ושאלו אותן - מה אחוז המדינות האפריקאיות באו"ם? לקבוצה אחת הוגרל מספר (10) שנשאלו האם האחוז גבוה או נמוך ממנו, ולקבוצה השנייה הוגרל מספר אחר (65).
הקבוצה שקיבלה את הערך הנמוך שיערכה את אחוז המדינות האפריקאיות ב25%; הקבוצה שקיבלה את הערך הגבוה יותר שיערכה את האחוז כ45%.
לאף אחד מהמספרים אין שום קשר לאחוז האמיתי - וככה הניסוי מדגים כיצד הנבדקים התבססו על ערך אקראי בשיפוט שלהם.
[^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.
> There is a crack in everything; that's how the light gets in
Leonard Cohen
לפי נחשון, הסבל הוא לא באג - הוא פיצ'ר. הכל בסדר: כולם סובלים. סיווג מצב פסיכולוגי כאבנורמלי או פאתולוגי מעיד על כך שאין בו יתרונות. לא כך הדבר ברוב המצבים הפסיכולוגיים - לפחות לא ברמה האבולוציונית. לא כיף להיות בדיכאון, אבל יש בכך יתרונות הישרדותיים.
לפי נחשון, הסבל הוא לא באג - הוא פיצ'ר. הכל בסדר: [כולם סובלים](/פילוסופיה/בודהיזם/האמיתות#הסבל-dukkha). סיווג מצב פסיכולוגי כאבנורמלי או פאתולוגי מעיד על כך שאין בו יתרונות. לא כך הדבר ברוב המצבים הפסיכולוגיים - לפחות לא ברמה האבולוציונית. לא כיף להיות בדיכאון, אבל יש בכך יתרונות הישרדותיים.
ולמרבה המזל, הסבל שוכך עם הגיל[^5] - ממצא מבוסס במחקרים אדירים.
Reference in New Issue
Block a user
Blocking a user prevents them from interacting with repositories, such as opening or commenting on pull requests or issues. Learn more about blocking a user.
